ויקיטקסט
hewikisource
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.20
first-letter
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקיטקסט
שיחת ויקיטקסט
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
עמוד
שיחת עמוד
ביאור
שיחת ביאור
מחבר
שיחת מחבר
תרגום
שיחת תרגום
מפתח
שיחת מפתח
מקור
שיחת מקור
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
שיחת משתמש:Dovi
3
33
3083483
3039633
2026-09-16T20:17:48Z
נשיא
42540
/* תלישא לא מוכפל בשופטים י"ט כ"ג */ פסקה חדשה
3083483
wikitext
text/x-wiki
כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&action=edit§ion=new "פסקה חדשה"] כדי להתחיל דיון חדש.<div dir="ltr">
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&action=edit§ion=new Add topic] to begin a new discussion.
</div>
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==
'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''
== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==
אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)
:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&curid=236117&diff=2899983&oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי"ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח"כ אפשר להוסיף.
:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת"י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)
== מזמור קנ"א\תהלים קנא ==
ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ"א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)
== קמץ ב"בז לרעהו" ==
[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב"בז"]]
אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)
== לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח ==
פסח השנה (תשפ"ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד"ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט"ז בניסן קוראים "שור או כשב". מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)
== אנא ה' הושיעה נא ==
שבוע טוב,
ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות "הוש֫יעה". כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ"ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי"ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ"ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ"ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב"הושיעה" שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן "השמטה של מסורות הדפוסים", כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת"י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)
== לגרמיה / פסק ==
אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה "עשב") הוא מוצג כקו עבה:
[[:קטגוריה:בראשית א כט]]
אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה "החיה"), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:
[[:קטגוריה:בראשית א כא]]
האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה "מונח" מתחת ליו"ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה "החיה" אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה "הרומשת" יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה.
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)
תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין "פסק" ל"לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)
== Contacting you ==
Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)
Sure! Just log in to Wikisource, click on "Tools", and select "Email this user". I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)
== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==
[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)
:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)
== הטעמה באיוב ו י ==
{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&curid=238996&diff=2960832&oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)
== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==
במילה "המלקקים" בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה "המלקקים" שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)
:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&curid=236813&diff=2962084&oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)
== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==
אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).
האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?
[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)
== יחזקאל לו:לח "קדשים" קמץ הקוף ==
'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''
== Ps 53:6.3 ==
פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/~2025-30591-86|~2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:~2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)
:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)
== נקודה בו"ו עיצורית ==
כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי"ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו"וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בכסלו ה'תשפ"ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)
:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי"ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)
::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל"ף, והיא קוראית להם במפורש "דגש". לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: "סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה". לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי"ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי"ו עיצורית, אלא לסמן "שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש". [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)
== ויקרא י' פסוק ד' ==
בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/~2026-60674|~2026-60674]] • [[שיחת משתמש:~2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)
== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==
למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]
אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]
הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי "דפים המקושרים לכאן". זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.
אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)
:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ"ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)
בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה"היסטוריה" של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה! לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל? אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]?
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)
== אי עקביות בתנ"ך הפונטי בתעתוק דחיק ==
ערב טוב,
רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ"ך הפונטי] בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class="wikitable"
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ"ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי"ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ"ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class="wikitable"
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ"ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה' לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.
לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג"ד כפ"ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ"ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של "שווא נע" ו"דגש חזק" מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ"ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג"ד כפ"ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ"ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע"ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ"ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)
== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==
בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/~2026-98926-0|~2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:~2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר"ה. אחר כך #4 (מל"ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/~2026-98926-0|~2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:~2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/~2026-98926-0|~2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:~2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)
== סימן רָפֶה ==
בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי.
למשל ב"וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל" - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי"ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?
ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)
:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ו באדר ה'תשפ"ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)
::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)
:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, "חטף" (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.
'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק "מנהג" להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.
'''מהדורת "הכתר"''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.
'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן "וריקה". כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.
השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.
השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של "תיקון קוראים" לגבי ניקוד יוצא דופן.
::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)
סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: "כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''." כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר"ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה"וריקה", ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)
== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==
ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר "שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.";"וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ"ך קורן קמץ קטן עם מתג." כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)
== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==
שבוע טוב, מה שלומך?
במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה"מהדורה הדקדוקית" אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.
בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].
תודה, אורי [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)
:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור "רכיבים" (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את "צורת יסוד" לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את "קוד מזהה מילה" (לא הבנתי מה זה), ל"מורפולוגיה", ול"מבנה על פי הטעמים" (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ"ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ"ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)
== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב"ם אך מצויה בכתבי היד ==
תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)
:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)
== You may be an eligible candidate for the U4C election ==
<div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Greetings,
The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.
This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.
The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.
In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) </div>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&oldid=30471754 -->
== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==
שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את "ויעמד". [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)
:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי"ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת"י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)
== ויעמדו פתח אהל מועד ==
בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)
:תודה! לפי דותן וברויאר, הגעיה בכתי"ל היא געיה קלה (ימנית) באות יו"ד. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%98%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&curid=236470&diff=3020753&oldid=2987719 ראה תיקון]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 19 ביוני 2026 (IDT)
== תקלדה בהערות במדבר יא לב ==
על המילה "וַיַּֽאַסְפוּ֙" כתוב בהערות הנוסח :"...ברויאר ציין בספק שכתוב כאן וַיַּאֲסְפוּ֙ ('''חתף''' פתח באות אל"ף)..."
צ"ל חטף. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 10:46, 6 ביולי 2026 (IDT)
:בוצע. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:29, 6 ביולי 2026 (IDT)
== מתיגה בכתי"ל ==
ב מלאכי פרק ב ב פסוק ה יש מתיגה ב"הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם" בכתי"ל (טעות?).
אין על זה הערה בהערות הנוסח.
צום קל [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 14:06, 22 ביולי 2026 (IDT)
:תודה. נכון, באמת כתוב "הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם" בכתי"ל, מתיגה בתיבה השניה, ומתברר שכך גם בכתי"ק. בכתר ארם צובה אין, וכמו כן ש1,ל-א ובדפוסים המוכרים. מכיוון שיש כאן "חבר" חשוב לכתי"ל הוספתי הערה. אבל בדרך כלל, אם יש הבדל בין כתי"ל לכתר בניקוד וטעמים, נוסח הכתר מובא בלי להעיר על כתי"ל. ישועות ונחמות, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:47, 22 ביולי 2026 (IDT)
== סוגריים בערוך השולחן ==
שואלים [[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ|כאן]] מה מקור הסוגריים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
== "וְתִחְדֵי" דגוש ==
ב דברים יב יח, במילה "וְתִחְדֵי" הד' רפה, אבל [[iarchive:Taj_1901_Color_images/page/n567/mode/2up|בתאג']] דגוש.
[[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 15:06, 7 באוגוסט 2026 (IDT)
:נכון, וגם בדפוסים אחרים של התאג' הוא כך. תוקן. תודה ושבת שלום. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:41, 7 באוגוסט 2026 (IDT)
== תלישא לא מוכפל בשופטים י"ט כ"ג ==
[[:קטגוריה:שופטים יט כג|בשופטים י"ט כ"ג]] במילה "אַ֠חֲרֵי" התלישא לא מוכפלת. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 23:17, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
47uiqk0dbonhuoxlvim8qnxb5bkyso8
ויקיטקסט:מזנון
4
34
3083428
3083176
2026-09-16T18:25:01Z
Ori229
476
/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */
3083428
wikitext
text/x-wiki
{{/פתיח}}
== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==
אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;">
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)
:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==
<section begin="announcement-content" />
:''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>
שלום לכולם,
[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.
השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]
אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />
יו״ר ועדת הבחירות
בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות
[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates
[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.
[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 -->
== <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Dear Wikimedia Community,
The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].
A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.
Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.
Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.
Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.
Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.
=== Wikispore ===
The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.
After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support.
We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.
As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.
Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.
=== Wikinews ===
We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.
Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.
While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>].
[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.
Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.
SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.
'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.
=== Feedback and next steps ===
We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.
I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions.
<section end="message"/>
</div>
-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 -->
== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==
''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''
Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.
The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]
These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.
Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.
Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].
Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 -->
== <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="message"/>
Hello everyone,
''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''
The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.
This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.
The three main features of this extension are:
* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
* '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
* '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.
'''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.
The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])
If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.
Thank you! <section end="message"/>
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 -->
== זקוק ל"ויקי-עורך"... ==
שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים:
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום וברכה.
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן:
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...
זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך.
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם.
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות ==
שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)
:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==
שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן:
# הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט"
דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
== הערות [[משתמש:עעא]] ==
מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :
בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br>
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)
--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
== "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" ==
בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.
אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==
[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)
== עין משפט ונר מצווה ==
מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="body"/>
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.
Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate.
'''Why we are building temporary accounts'''
Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect.
Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.
'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.
'''What does this mean for different groups of users?'''
'''For logged-out editors'''
* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.
'''For community members interacting with logged-out editors'''
* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.
'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''
* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.
'''Our requests for you, and next steps'''
* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.
To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" />
</div>
<bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 -->
== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==
מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא.
בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==
מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
<section begin="server-switch"/><div class="plainlinks">
[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]
[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.
כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).
לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד.
תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע.
<span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span>
'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''
*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.
'''השפעות אחרות''':
*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.
הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים.
'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/>
<span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 -->
== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==
<section begin="announcement-content" />
שלום לכולם,
זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.
לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].
מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].
לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].
'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''
בברכה חמה,
אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" />
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 -->
== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==
[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function1"/>
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).
There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function1"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 -->
== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==
<section begin="announcement-content" />
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים.
אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]
מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.
בשם צוות התמיכה בוועדות,
<section end="announcement-content" />
-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 -->
== בוט לשולחן ערוך ==
התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="function2"/>
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
<section end="function2"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 -->
== דף מפתח ==
מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)
== מפרשי הירושלמי ==
כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג.
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך.
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד.
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)
== הוצאות לאור ==
האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)
== שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם ==
זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!
אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח.
שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך.
אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)
נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.
הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)
אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך!
מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)
:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)
== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==
שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים).
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים.
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)
== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==
קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט.
הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.
לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה.
הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.
האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט.
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם.
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki>
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע"כ ההודעה ממנו.
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם,
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה.
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש"כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית)
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת.
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת?
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו.
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל).
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם.
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו.
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם.
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)
== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])
ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)
:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)
:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)
: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)
== [[אגרות צפון]] ==
שלום וברכה!
הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).
:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)
== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==
Dear Wikimedia communities,
We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.
''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''
In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.
We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.
📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]
If you have questions about the project, please refer to the FAQs:
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]
''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''
''Stay connected and receive updates:''
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]
We look forward to collaborating with you and your community.
'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 -->
== תרומות של המשתמש OriBot229 ==
* למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)
:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)
::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)
== <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].
The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].
Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.
-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" />
</div>
23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 -->
== בקשת הרשאת עורך ממשק ==
{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}
== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==
שלום לכולם.
המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.
קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין".
דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)
:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/~2026-73521-1|~2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:~2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)
== הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==
(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])
הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.
מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].
בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).
זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?
תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)
:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך.
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה.
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה.
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST)
== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==
אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית).
שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)
== שגיאות בטעמי המקרא ==
שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.
הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):
[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח
[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד
למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?
אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)
:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)
::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)
== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==
שלום לכולם
עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.
היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?
אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}.
בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)
:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)
== מקומו שלמרחב הביאור ==
אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)
== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==
כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).
מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)
:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)
== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==
ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?
דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)
לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)
:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)
לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)
:בן עדריאל - תיקנתי.
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)
== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==
בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,
ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].
אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)
== דפי התלמוד הבסיסיים ==
ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)
== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==
שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)
== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג] וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב]. עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב
:[[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.
* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div>
:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)
== שגיאת כתיב? ==
אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/~2026-19794-44|~2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:~2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)
== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,
This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>).
'''The Change:'''<br />
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]].
We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.
'''What You Need To Do:'''<br />
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.
'''Deadline:'''<br />
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.
Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 -->
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)
== Request for comment (global AI policy) ==
<bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 -->
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].
Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" />
</div>
[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
<bdi lang="en" dir="ltr">Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])</bdi> 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
}}
== <span lang="en" dir="ltr">Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="Message"/>
'''Legal & Safety Contacts'''
Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].
<section end="Message"/>
</div>
-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&oldid=30731267 -->
== שימו לב לעדכון הבא ==
היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי.
זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
<div class="mw-content-ltr">
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team,
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request.
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read "This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account." Let me know if this is correct.
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well.
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have "create account" and "login" at the top-left of the page.
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen? [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
</div>
== [[רש"י על בראשית רבה]] ==
הדפים מפנים למבנה [[רש"י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש"י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש"י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע"י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==
הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.<br> אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.<br> כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.<br> במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות "שליחת דוא"ל למשתמש זה" הנמצא ברשימת ה"כלים" בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא"ל שלך כאן באתר.<br> מקווה שזה עוזר.<br> בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ"ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)
== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==
[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .
::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)
::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ"ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)
== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==
שלום לכולם,
אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת "אופק חדש"), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:
'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?
'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי "אופק חדש" והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?
תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)
שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)
::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל "אופק חדש" (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)
::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)
== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==
<bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}
You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]]) 15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
</bdi>
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 -->
== הוספת עץ תנאים.אמוראים ==
[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]
הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של "אביי" או "רבא" את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של "מאירושולי" עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)
== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==
שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (<קטע התחלה=יב א/> וכד'), וקיימים דפי תצוגה "ירושלמי מסכת דף עמוד" המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.
אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי "ירושלמי <מסכת> דף <דף> <עמוד>"''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.
ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור "על יבש" על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ"ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. <br> הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. <br> לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. <br> רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של "נעשה ומקסימום נבטל" שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה"
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט"
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב. אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.
בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/~2026-41547-32|~2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:~2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==
שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).
במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.
=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.
הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו"מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.
תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].
=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.
תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].
=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.
שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.
{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
== <span lang="en" dir="ltr">Migration to Parsoid</span> ==
<div lang="en" dir="ltr">
<section begin="announcement-content" />
<em>[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]</em>
Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.
If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.
There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.
To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
<section end="announcement-content" />
</div>
[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&oldid=28221043 -->
== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==
שלום לכם
חודש אלול מתקרב. מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ<br>רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ<br>בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע"פ ש"ב ו טו)
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ<br>תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ<br>תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג)
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם<br>תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם<br>הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
:
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. – <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> – 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)
== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==
שלום לכולם
אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...
אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]]. מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.<br> בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)
== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==
[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].
אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי
[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.
17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ"ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ"ו, '''צה״ל''' ולא צה"ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא "ציטוט", '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.<br> לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.<br> לגבי מרכאות "חכמות" (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.<br> אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.<br> בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&oldid=3080775 עריכה שלי]).
:::
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. <br> לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.<br> אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.<br> -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה.
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר. זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״) דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות.
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה. אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום: מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים). גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת " and ' אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.
::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
==נא לעזור בייבוא דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf
הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR
תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור "תמונה" בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)
== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].
אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
<section begin="server-switch"/><div class="plainlinks">
[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]
[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.
כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).
לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד.
תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע.
<span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span>
'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''
* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.
'''השפעות אחרות''':
* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.
הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים.
'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/>
[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=30513874 -->
4nwa4ifvxax53l6azkrs8n9265cwxjd
אדון מועד כתקח
0
5395
3083408
3081822
2026-09-16T16:45:18Z
Yack67
27395
3083408
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{פיוט|
| שם=
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
</noinclude>{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|בזה=| #default ={{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}{{ש}}
| אדון={{הור|סימן: '''א"ב''' (עד אות ל'{{#בחר:{{{נוסח|}}}|פולין=. חלקה השני המתחיל {{צ|מרובים צרכי עמך}} אומרים רק ביום כפור בנעילה}})}}{{ש}}
| מרובים ={{הור|סימן: {{מודגש|א"ב}} (מאות מ'){{#בחר:{{{נוסח|}}}|ליטא=, '''יוסף בר יצחק''' (המשך הסליחה הקודמת)}}}}{{ש}}}}<includeonly>{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}| מרובים =| בזה=| #default =
<small>(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)</small></includeonly>{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=<table>
<tr><td>{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}</td><td>{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}</td></tr>}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=בְּ}}מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=פִּשְׁעִי|מזרחי=רִשְׁעִי}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פִּשְׁעִי|מערבי=רִשְׁעִי}} | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
}}{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|אדון =|בזה =| #default =<includeonly>{{ש}}</includeonly>{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה {{נוא|קְצָרָה}} | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{הור|בקצת קהילות אומרים כאן {{צ|אל מלך}}, {{צ|ויעבור}} וכו'}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְעִקַּלְנוּ|מזרחי=וְהֶעֱוִינוּ}} מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מִמְּךָ|מזרחי=לְךָ לְבַד}} נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{הור|בקצת קהילות אומרים כאן {{צ|אל מלך}}, {{צ|ויעבור}} וכו'}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{הור|בקצת קהילות אומרים כאן {{צ|אל מלך}}, {{צ|ויעבור}} וכו'}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כִּפְגִיעַת תַּמָּה|מזרחי=כִּפְגִיעָה תַמָּה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
{{הור|קטע נוסף מ'אדון מועד כתקח', ובו חתום השם '''יוסף'''}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
}}{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|אדון =|מרובים =| #default ={{ש}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=נָא}} שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו"ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|  }}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=</table>}}}}<noinclude>
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
</noinclude>
oaogd3jz4gecztp6fq5fxiq70r2hzqj
כתר מלכות (אבן גבירול)
0
7404
3083474
3000076
2026-09-16T19:42:39Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083474
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==כתר מלכות==
<center>{{רקע אפור}}
בִּתְפִלָּתִי יִסְכָּן גָּבֶר / כִּי בָהּ יִלְמַד יֹשֶׁר וּזְכוּת.{{ש}}
סִפַּרְתִּי בָהּ פִּלְאֵי אֵל חַי / בִּקְצָרָה אַךְ לֹא בַאֲרִיכוּת.{{ש}}
שַׂמְתִּיהָ עַל רֹאשׁ מַהֲלָלַי / וּקְרָאתִיהָ כֶּתֶר מַלְכוּת.
{{סוף}}</center>
===א===
נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד.{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד.{{ש}}
לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ, וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד.{{ש}}
לְךָ בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה יָעִידוּ, כִּי הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד.{{ממס|תהלים קב כז}}{{ש}}
לְךָ הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר בְּסוֹדָהּ נִלְאוּ רַעְיוֹנֵינוּ לַעֲמֹד / כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד.{{ש}}
לְךָ חֶבְיוֹן הָעֹז הַסּוֹד וְהַיְסוֹד.{{ש}}
לְךָ הַשֵּׁם הַנֶּעְלָם מִמְּתֵי חָכְמָה / וְהַכֹּחַ הַסּוֹבֵל הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה / וְהַיְכֹלֶת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל תַּעֲלוּמָה.{{ש}}
לְךָ הַחֶסֶד אֲשֶׁר גָּבַר עַל בְּרוּאֶיךָ / וְהַטּוֹב הַצָּפוּן לִירֵאֶיךָ.{{ש}}
לְךָ הַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר לֹא יְכִילֵם שֵׂכֶל וְרַעְיוֹן / וְהַחַיִּים אֲשֶׁר לֹא יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם כִּלָּיוֹן / וְהַכִּסֵּא הַנַּעֲלֶה עַל כָּל עֶלְיוֹן / וְהַנָּוֶה הַנִּסְתָּר בְּרוּם חֶבְיוֹן.{{ש}}
לְךָ הַמְּצִיאוּת אֲשֶׁר מִצֵּל מְאוֹרוֹ נִהְיָה כָּל הוֹיֶה / אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה.{{ממס|איכה ד כ}}{{ש}}
לְךָ שְׁנֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר נָתַתָּ בֵינֵיהֶם גְּבוּל / הָרִאשׁוֹן לְמַעֲשִׂים וְהַשֵּׁנִי לִגְמוּל.{{ש}}
לְךָ הַגְּמוּל אֲשֶׁר גָּנַזְתָּ לַצַּדִּיקִים וַתַּעֲלִימֵהוּ / וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ.{{ממס|שמות ב ב}}
===ב===
אַתָּה אֶחָד, רֹאשׁ כָּל מִנְיָן / וִיסוֹד כָּל בִּנְיָן.{{ש}}
אַתָּה אֶחָד, וּבְסוֹד אַחְדוּתְךָ חַכְמֵי לֵב יִתְמָהוּ / כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא.{{ממס|שמות טז טו}}{{ש}}
אַתָּה אֶחָד, וְאַחְדוּתְךָ לֹא יִגָּרַע וְלֹא יוֹסִיף / לֹא יֶחְסַר וְלֹא יַעְדִּיף.{{ש}}
אַתָּה אֶחָד, וְלֹא כְאֶחָד הַקָּנוּי וְהַמָּנוּי / כִּי לֹא יַשִּׂיגְךָ רִבּוּי וְשִׁנּוּי / וְלֹא תֹאַר וְלֹא כִנּוּי.{{ש}}
אַתָּה אֶחָד, וְלָשׂוּם לְךָ חֹק וּגְבוּל נִלְאָה הֶגְיוֹנִי / עַל כֵּן אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מַחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי.{{ממס|תהלים לט ב}}{{ש}}
אַתָּה אֶחָד, גָּבַהְתָּ וְנַעֲלֵיתָ מִשְּׁפֹל וּמִנְּפֹל / וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל.{{ממס|קהלת ד י}}
===ג===
אַתָּה נִמְצָא, וְלֹא יַשִּׂיגְךָ שֵׁמַע אֹזֶן וְלֹא רְאוֹת עַיִן / וְלֹא יִשְׁלֹט בְּךָ "אֵיךְ" וְ"לָמָּה" וְ"אָיִן".{{ש}}
אַתָּה נִמְצָא, אֲבָל לְעַצְמָךְ / וְאֵין לְאַחֵר עִמָּךְ.{{ש}}
אַתָּה נִמְצָא, וּבְטֶרֶם הֱיוֹת כָּל זְמָן הָיִיתָ / וּבְלִי מָקוֹם חָנִיתָ.{{ש}}
אַתָּה נִמְצָא, וְסוֹדְךָ נֶעְלָם וּמִי יַשִּׂיגֶנּוּ / עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ.{{ממס|קהלת ז כד}}
===ד===
אַתָּה חַי, וְלֹא מִזְּמָן קָבוּעַ / וְלֹא מֵעֵת יָדוּעַ.{{ש}}
אַתָּה חַי, וְלֹא בְנֶפֶשׁ וּנְשָׁמָה / כי אַתָּה נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה.{{ש}}
אַתָּה חַי, וְלֹא כְחַיֵּי אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה / וְסוֹפֹו עָשׁ וְרִמָּה.{{ש}}
אַתָּה חַי, וְהַמַּגִּיעַ לְסוֹדְךָ יִמְצָא תַעֲנוּג עוֹלָם / וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם.{{ממס|בראשית ג כב}}
===ה===
אַתָּה גָדוֹל, וּמוּל גְּדֻלָּתְךָ כָּל גְּדֻלָּה נִכְנַעַת / וְכָל יִתְרוֹן, מִגְרַעַת.{{ש}}
אַתָּה גָדוֹל מִכָּל מַחֲשָׁבָה / וְגֵאֶה מִכָּל מֶרְכָּבָה.{{ש}}
אַתָּה גָדוֹל עַל כָּל גְּדֻלָּה / וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.{{ממס|נחמיה ט ה}}
===ו===
אַתָּה גִבּוֹר, וְאֵין בְּכָל יְצִירוֹתֶיךָ וּבְרִיּוֹתֶיךָ / אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.{{ממס|דברים ג כד}}{{ש}}
אַתָּה גִבּוֹר, וּלְךָ הַגְּבוּרָה הַגְּמוּרָה / אֲשֶׁר אֵין לָהּ שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.{{ש}}
אַתָּה גִבּוֹר, וּמֵרֹב גַּאֲוָתְךָ תִּמְחֹל בְּעֵת זַעַם אַפֶּךָ / וְתַאֲרִיךְ לַחַטָּאִים זַעְפֶּךָ.{{ש}}
אַתָּה גִבּוֹר, וְרַחֲמֶיךָ עַל כָּל בְּרוּאֶיךָ כֻלָּם / הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם.{{ממס|בראשית ו ד}}
===ז===
אַתָּה אוֹר, וְעֵינֵי כָל נֶפֶשׁ זַכָּה יִרְאוּךָ / וְעַנְנֵי עֲוֹנִים מֵעֵינֶיהָ יַעֲלִימוּךָ.{{ש}}
אַתָּה אוֹר, נֶעְלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִגְלֶה בָּעוֹלָם הַנִּרְאֶה / בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה.{{ממס|בראשית כב יד}}{{ש}}
אַתָּה עֶלְיוֹן, וְעֵין הַשֵּׂכֶל לְךָ תִכְסֹף וְתִשְׁתָּאֶה / אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה.{{ממס|במדבר כג יג}}
===ח===
אַתָּה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים / שַׁלִּיט בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים.{{ש}}
אַתָּה אֱלוֹהַּ, וְכָל הַבְּרוּאִים עֵדֶיךָ / וּבִכְבוֹד זֶה הַשֵּׁם נִתְחַיַּב כָּל נִבְרָא לְעָבְדֶּךָ.{{ש}}
אַתָּה אֱלוֹהַּ, וְכָל הַיְצוּרִים עֲבָדֶיךָ וְעוֹבְדֶיךָ / וְלֹא יֶחְסַר כְּבוֹדֶךָ / בִּגְלַל עוֹבְדֵי בִלְעָדֶיךָ / כִּי כַוָּנַת כֻּלָּם לְהַגִּיעַ עָדֶיךָ / אֲבָל הֵם כְּעִוְרִים, מְגַמַּת פְּנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ / וְתָעוּ מִן הַדֶּרֶךְ / זֶה טָבַע בִּבְאֵר שַׁחַת / וְזֶה נָפַל אֶל פַּחַת / וְכֻלָּם חָשְׁבוּ כִּי לְחֶפְצָם נָגָעוּ / וְהֵם לָרִיק יָגָעוּ.{{ש}}
אַךְ עֲבָדֶיךָ הֵם כְּפִקְחִים / הַהוֹלְכִים דֶּרֶךְ נְכוֹחִים / לֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִן הַדֶּרֶךְ / עַד בּוֹאָם לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ. {{ש}}
אַתָּה אֱלֹוהַּ, סוֹמֵךְ הַיְצוּרִים בֶּאֱלָהוּתֶךָ / וְסוֹעֵד הַבְּרוּאִים בְּאַחְדּוּתֶךָ.{{ש}}
אַתָּה אֱלוֹהַּ, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין אֱלָהוּתְךָ וְאַחְדוּתֶךָ / וְקַדְמוּתְךָ וּמְצִיאוּתֶךָ, כִּי הַכֹּל סוֹד אֶחָד / וְאִם יִשְׁתַּנֶּה שֵׁם כָּל אֶחָד / הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד.{{ממס|קהלת ג כ}}
===ט===
אַתָּה חָכָם, וְהַחָכְמָה מְקוֹר חַיִּים מִמְּךָ נוֹבַעַת / וְחָכְמָתְךָ נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת.{{ממס|ירמיהו י יד}}{{ש}}
אַתָּה חָכָם, קַדְמוֹן לְכָל קַדְמוֹן / וְהַחָכְמָה הָיְתָה אֶצְלְךָ אָמוֹן.{{ש}}
אַתָּה חָכָם, וְלֹא לָמַדְתָּ מִבַּלְעָדֶיךָ / וְלֹא קָנִיתָ חָכְמָה מִזּוּלָתֶךָ.{{ש}}
אַתָּה חָכָם, וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן / לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאַיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעַיִן / וְשׁוֹאֵב מִמְּקוֹר הָאוֹר מִבְּלִי דְלִי / וּפוֹעֵל הַכֹּל בְּלִי כֶלִי / וְחָצַב וְחָקַק / וְטִהַר וְזִקַּק / וְקָרָא אֶל הָאַיִן, וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ, וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם, וְנִרְקַע / וְתִכֵּן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת / וְיָדוֹ אֹהֶל הַגַּלְגַּלִּים מְחַבֶּרֶת / וּבְלֻלְאוֹת הַיְכֹלֶת יְרִיעוֹת הַבְּרִיאוֹת קוֹשֶׁרֶת / וְכֹחָהּ נוֹגַעַת עַד שְׂפַת הַיְרִיעָה, הַבְּרִיאָה הַחִיצוֹנָה, הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת.{{ממס|שמות כו ד}}
===י===
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ כַּדּוּר הָאָרֶץ נֶחֱלָק לִשְׁנַיִם / חֶצְיוֹ יַבָּשָׁה וְחֶצְיוֹ מָיִם / וְהִקַּפְתָּ עַל הַמַּיִם גַּלְגַּל הָרוּחַ / סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ / וְעַל סְבִיבֹתָיו יָנוּחַ / וְהִקַּפְתָּ עַל הָרוּחַ גַּלְגַּל הָאֵשׁ / וְהַיְסוֹדוֹת הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, לָהֶם יְסוֹד אֶחָד / וּמוֹצָאָם אֶחָד / וּמִמֶּנּוּ יוֹצְאִים וּמִתְחַדְּשִׁים / וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}
===יא===
מִי יְחַוֶּה גְדֻלָּתֶךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל הָאֵשׁ גַּלְגַּל הָרָקִיעַ וּבוֹ הַיָּרֵחַ / וּמִזִּיו הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹאֵף וְזוֹרֵחַ / וּבְתִשְׁעָה וְעֶשְרִים יוֹם יִסֹּב גַּלְגַּלּוֹ / וְיַעֲלֶה דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ / וְסוֹדָיו מֵהֶם פְּשׁוּטִים וּמֵהֶם עֲמֻקִּים / וְגוּפוֹ פָּחוּת מִגּוּף הָאָרֶץ כְּחֵלֶק מִתִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים / וְהוּא מְעוֹרֵר מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ חִדּוּשֵׁי עוֹלָם וְקוֹרוֹתָיו / וְטוֹבוֹתָיו וְרָעוֹתָיו / בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו.{{ממס|תהלים קמה יב}}
===יב===
מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים / בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ.
וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעַמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם / אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ / לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי הֵם בְּרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים / אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ.
וּבְהִדָּבְקוֹ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה, אִם יִהְיֶה תְלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קָו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם / אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ / לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל רוֹאֵיהֶם / כִּי אֵין הַמַּלְכוּת לִצְבָא הַשָּׁמַיִם וַחֲיָלֵיהֶם / אֲבָל יֵשׁ אָדוֹן עֲלֵיהֶם / מַחְשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם / כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם / וְהַחוֹשְׁבִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם / בָּעֵת הַזֹּאת יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם / וְיֵדְעוּ כִּי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹּאת וְאֵין לַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלֶת / וְהַמַּחְשִׁיךְ אוֹרָהּ, לוֹ לְבַדּוֹ הַמֶּמְשֶׁלֶת / וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיהָ / גְּמוּל חֲסָדֶיהָ / לְהַסְתִּיר אוֹרָהּ / וְלִכְרוֹת מִפְלַצְתָּהּ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה.{{ממס|מ"א טו יג}}
===יג===
מִי יְסַפֵּר צִדְקוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל רְקִיעַ הַיָּרֵחַ גַּלְגַּל שֵׁנִי בְּאֵין יוֹצֵאת וָפֶרֶץ / וּבוֹ כוֹכָב וְהוּא הַנִּקְרָא "כּוֹכָב" וּמִדָּתוֹ כְּחֵלֶק מִשְּׁנַיִם וְעֶשְׂרִים מִן הָאָרֶץ / וּמַקִּיף הַגַּלְגַּל בְּעֲשָׂרָה (יָמִים) [חֳדָשִׁים] בְּמֶרֶץ / וְהוּא מְעוֹרֵר בָּעוֹלָם רִיבוֹת וֹמְדָנִים / וְאֵיבוֹת וּרְגָנִים / וְנוֹתֵן כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל וְלִצְבֹּר הוֹן / וְלִכְנֹס עֹשֶׁר וּמָמוֹן / בְּמִצְוַת הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ לְשָׁרְתוֹ כְּעֶבֶד לִפְנֵי אָדוֹן / וְהוּא כּוֹכַב הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה / נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה / לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה.{{ממס|משלי א ד}}
===יד===
מִי יָבִין סוֹדוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל הַשֵּׁנִי גַּלְגַּל הַשְּׁלִישִׁי וּבוֹ נֹגַהּ כִּגְבֶרֶת בֵּין חֲיָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ / וּבְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ תִּסֹּב גְּלִילֶיהָ / וְגוּפָהּ כְּחֵלֶק מִשִּׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִן הָאָרֶץ לְיוֹדְעֵי סוֹדָהּ וּמַשְׂכִּילֶיהָ / וְהִיא מְחַדֶּשֶׁת בָּעוֹלָם בִּרְצוֹן בּוֹרְאָהּ, הַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה / וְדִיצָה וְחֶדְוָה / וְשִׁירוֹת וּרְנָנִים / וּמִצְהֲלוֹת חֻפּוֹת חֲתָנִים / וְהִיא מְקַשֶּׁרֶת פְּרִי תְנוּבוֹת וּשְׁאָר הַצְּמָחִים / מִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שֶׁמֶשׁ, וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.{{ממס|דברים לג יד}}
===טו===
מִי יַשְׂכִּיל סוֹדְךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל נֹגַהּ גַּלְגַּל רְבִיעִי וּבוֹ הַחַמָּה / וְסוֹבֶבֶת כָּל הַגַּלְגַּל בְּשָׁנָה תְמִימָה / וְגוּפָהּ גָּדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ מֵאָה וְשִׁבְעִים פַּעַם בְּמוֹפְתֵי שֵׁכֶל וּמְזִמָּה / וְהִיא חוֹלֶקֶת אוֹר לְכָל כּוֹכְבֵי שָׁמַיְמָה / וְנוֹתֶנֶת תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים וְהוֹד וּמַלְכוּת וְאֵימָה / וּמְחַדֶּשֶׁת נִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם, אִם לְשָׁלוֹם אִם לְמִלְחָמָה / וְעוֹקֶרֶת מַלְכֻיוֹת וְתַחְתָּן אֲחֵרוֹת מְקִימָה וּמְרִימָה / וְלָהּ יְכֹלֶת לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים בְּיָד רָמָה / וְהַכֹּל בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא אוֹתָהּ בְּחָכְמָה / וּבְכָל יוֹם וָיוֹם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַלְכָּהּ וּבֵית נְתִיבוֹת נִצָּבָה / וּבַשַּׁחַר תָּרִים רֹאשׁ וְתִקֹּד לָעֶרֶב בְּמַעֲרָבָהּ / בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה.{{ממס|אסתר ב יד}}
===טז===
מִי יָכִיל גְּדֻלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ אוֹתָהּ לִמְנוֹת בָּהּ יָמִים וְשָׁנִים / וְעִתִּים מְזֻמָּנִים / לְהַצְמִיחַ בָּהּ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי, וּמַעֲדַנּוֹת כִּימָה וּמוֹשְׁכוֹת כְּסִיל דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים / וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הוֹלֶכֶת לִפְאַת צָפוֹן לְחַמֵּם הָאֲוִיר וְהַמַּיִם וְהָעֵצִים וְהָאֲבָנִים / וּכְפִי קִרְבָתָהּ לַצָּפוֹן יִגְדְּלוּ הַיָּמִים וְיַאַרְכוּ הַזְּמַנִּים / עַד יִמָּצֵא מָקוֹם אֲשֶׁר יִגְדַּל יוֹמוֹ עַד הֱיוֹתוֹ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּמוֹפְתִים נֶאֱמָנִים / וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הוֹלֶכֶת לִפְאַת דָּרוֹם בְּמַעְגָּלִים נְתוּנִים / עַד יִמָּצֵא מָקוֹם אֲשֶׁר יִגְדַּל לֵילוֹ עַד הֱיוֹתוֹ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְפִי מִבְחַן הַבּוֹחֲנִים / וּמִמֶּנָּהּ יִוָּדְעוּ קְצָת דַרְכֵי בוֹרְאָהּ וְשֶׁמֶץ מִגְּבוּרוֹתָיו / וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו / כִּי מִגְּדֻלַּת הָעֲבָדִים גְּדֻלַּת הָאָדוֹן נוֹדַעַת / לְכָל יֹדְעֵי דַעַת / וְעַל הָעֶבֶד יִגָּלֶה תֹּקֶף הָאָדוֹן וּכְבוֹדוֹ / וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ.{{ממס|בראשית כד י}}
===יז===
מִי יַכִּיר אוֹתוֹתֶיךָ, בְהַפְקִידְךָ אוֹתָהּ לְהַעֲנִיק אוֹר לְכוֹכְבֵי מַעְלָה וּמַטָּה גַּם לַלְּבָנָה / וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לְבָנָה / וּכְפִי אֲשֶׁר יִרְחַק מִמֶּנָה הַיָּרֵחַ / מִזִּיוָהּ לוֹקֵחַ / כִּי בְרָחֲקוֹ יִקְרַב לַעֲמֹד נִכְחָהּ / וִיקַבֵּל זַרְחָהּ / עַד יִמָּלֵא אוֹרוֹ בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיהָ / וְהֵאִיר אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ / וְכָל אֲשֶׁר יִקְרַב אַחַר חֲצִי הַחֹדֶשׁ אֵלֶיהָ / הוּא נוֹטֶה מֵעָלֶיהָ / וְיִרְחַק מֵעֲמֹד נֶגְדָּהּ / וְיֵלֵךְ לְצִדָּהּ / וְעַל כֵּן תֶּחְסַר אַדַּרְתּוֹ / עַד כְּלוֹת חָדְשׁוֹ וּתְקוּפָתוֹ / וְיָבוֹא בִגְבוּל שְׂפָתוֹ / וּבְהִדָּבְקוֹ עִמָּהּ יִסָּתֵר בְּמִסְתָּרִים / כְּפִי יוֹם וַחֲצִי שָׁעָה וּרְגָעִים סְפוּרִים / וְאַחֲרֵי כֵן יִתְחַדֵּשׁ וְיָשׁוּב לְקַדְמוּתו / וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ.{{ממס|תהלים יט ו}}
===יח===
מִי יֵדַע פְּלִיאוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל חַמָּה גַּלְגַּל חֲמִישִׁי וּבוֹ מַאְדִּים כְּמֶלֶךְ בְּהֵיכָלוֹ / וּבִשְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ יִסֹּב גַּלְגַּלּוֹ / וּמִדָּתוֹ כְּגוּף הָאָרֶץ פַּעַם וָחֵצִי וּשְׁמִינִית פַּעַם, וְזֶה תַּכְלִית גָּדְלוֹ / וְהוּא כְּגִבּוֹר עָרִיץ, מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם / וּמְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת וְהֶרֶג וְאַבְדָן / וּמֻכֵּי חֶרֶב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, נֶהְפַּךְ לְחֹרֶב לְשַׁדָּם / וּשְׁנוֹת בַּצֹּרֶת וּשְׂרֵפַת אֵשׁ וּרְעָמִים וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וּמְדֻקָּרִים וּשְׁלוּפֵי חֶרֶב כְּנֶגְדָּם / כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרֻצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.{{ממס|ישעיהו נט ז}}
===יט===
מִי יַבִּיעַ נוֹרְאוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל מַאֲדִים גַּלְגַּל שִׁשִּׁי, גַּלְגַּל וּמְסִבָּה / עֲצוּמָה וְרַבָּה / צֶדֶק יָלִין בָּהּ / וְגוּפוֹ גָדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים פַּעַם בְּמִדַּת רָחְבָּהּ / וְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא כּוֹכַב הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה / וּמְעוֹרֵר יִרְאַת הַשֵּׁם וְיֹשֶׁר וּתְשׁוּבָה / וְכָל מִדָּה טוֹבָה / וּמַרְבֶּה כָל תְּבוּאָה וּתְנוּבָה / וּמַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת וְאֵיבָה וּמְרִיבָה / וְדָתוֹ לְחַזֵּק בְּיָשְׁרוֹ כָּל בֶּדֶק / וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק.{{ממס|תהלים ט ט}}
===כ===
מִי יְשׂוֹחֵחַ גְּדֻלָּתֶךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל צֶדֶק גַּלְגַּל שְׁבִיעִי וּבוֹ שַׁבְּתַי בִּתְקוּפָתוֹ / וְגוּפוֹ גָּדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ אַחַת וְתִשְׁעִים פַּעַם בְּמִדָּתוֹ / וְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בִּמְרוּצָתוֹ / וּמְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת וּבִזָּה וּשְׁבִי וְרָעָב, כִּי כֵן דָּתוֹ / וּמַחֲרִיב אֲרָצוֹת וְעוֹקֵר מַלְכֻיוֹת בִּרְצוֹן הַמַּפְקִיד אוֹתוֹ / לַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ / נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.{{ממס|ישעיהו כח כא}}
===כא===
מִי יַגִּיעַ לְרוֹמְמוּתֶךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל שַׁבְּתַי גַּלְגַּל שְׁמִינִי בִּמְסִבָּתוֹ / וְהוּא סוֹבֵל שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת עַל קַו חֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ / וְכָל כּוֹכְבֵי שַׁחַק הָעֶלְיוֹנִים יְצוּקִים בִּיצֻקָתוֹ / וְכָל כּוֹכָב מֵהֶם יַקִּיף הַגַּלְגַּל בְּשִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שָׁנִים מֵרֹב גַּבְהוּתוֹ / וְגוּף כָּל כּוֹכָב מֵהֶם מֵאָה וְשֶׁבַע פְּעָמִים כְּגוּף הָאָרֶץ, וְזֹאת תַּכְלִית גְּדֻלָּתוֹ / וּמִכֹּחַ הַמַּזָּלוֹת הָהֵם / נֶאֱצָל כֹּחַ כָּל בְּרוּאֵי מַטָּה לְמִינֵיהֶם / בִּרְצוֹן בּוֹרְאָם וּמַפְקִידָם עֲלֵיהֶם / וְכָל אֶחָד מֵהֶם עַל מַתְכֻּנְתּוֹ בְּרָאוֹ / וּבְשֵׁם קְרָאוֹ / אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ.{{ממס|במדבר ד מט}}
===כב===
מִי יֵדַע הֲלִיכוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ לְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת הֵיכָלוֹת / בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת.{{ש}}
וְעַל טָלֶה וְשׁוֹר אָצַלְתָּ כֹחֲךָ בְּהִתְיַחֲדָם / וְהַשְּׁלִישִׁי תְּאוֹמִים כִּשְׁנֵי אַחִים בְּהִתְאַחֲדָם / וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם.{{ממס|יחזקאל א י}}{{ש}}
וְלָרְבִיעִי וְהוּא סַרְטָן, גַּם לְאַרְיֵה נָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו / וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו.{{ממס|ויקרא כא ג}}{{ש}}
וְכֵן לְמֹאזְנַיִם וּלְעַקְרָב אֲשֶׁר בְּצִדּוֹ הוּשָׁת / וְהַתְּשִׁיעִי הַנִּבְרָא בְּצוּרַת גִּבּוֹר וְכֹחוֹ לֹא נָשַׁת / וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת.{{ממס|בראשית כא כ}}{{ש}}
וְכֵן נִבְרָא גְּדִי וּדְלִי בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל / וּלְבַדּוֹ הַמַּזָּל הָאַחֲרוֹן, וַיְמַן יְיָ דָּג גָּדוֹל.{{ממס|יונה ב א}}{{ש}}
וְאֵלֶּה הַמַּזָּלוֹת הַגְּבֹהִים וְנִשָּׂאִים בְּמַעֲלוֹתָם / שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם.{{ממס|בראשית כה טז}}
===כג===
מִי יַחְקֹר תַּעֲלוֹמוֹתֶיךָ, בְּהַאֲצִילְךָ עַל גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת גַּלְגַּל תְּשִׁיעִי בְּמַעֲרָכוֹ / הַמַּקִּיף עַל כָּל הַגַּלְגַּלִּים וּבְרוּאֵיהֶם וְהֵם סְגוּרִים בְּתוֹכוֹ / הַמַּנְהִיג כָּל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם וְגַּלְגִּלֵּיהֶם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב לְתֹקֶף מַהֲלָכוֹ / הַמִּשְׁתַּחֲוֶה פַּעַם בְּכָל יוֹם לִפְאַת מַעֲרָב לְמַלְכּוֹ וּמַמְלִיכוֹ / וְכָל בְּרוּאֵי עוֹלָם בְּתוֹכוֹ / כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל בַּיָּם הַגָּדוֹל לְתֹקֶף גָּדְלוֹ וְעֶרְכּוֹ / וְהוּא וּגְדֻלָּתוֹ נֶחְשָׁב כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לִגְדֻלַּת בּוֹרְאוֹ וּמַלְכּוֹ / וְכָל מַעֲלוֹתָיו וְגָדְלוֹ / מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ.{{ממס|ישעיהו מ יז}}
===כד===
מִי יָבִין סוֹדוֹת נוֹרְאוֹתֶיךָ, בַּהֲרִימְךָ עַל גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי גַּלְגַּל הַשֵּׂכֶל, הוּא הָהֵיכָל לִפְנָי / הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַייָ / וְהוֹא הַגַּלְגַּל הַנַּעֲלֶה עַל כָּל עֶלְיוֹן / אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגֵהוּ רַעְיוֹן / וְשָׁם הַחֶבְיוֹן / אֲשֶׁר הוּא לִכְבוֹדְךָ לְאַפִּרְיוֹן / מִכֶּסֶף הָאֶמֶת יָצַקְתָּ אוֹתוֹ / וּמִזְּהַב הַשֵּׂכֶל עָשִׂיתָ רְפִידָתוֹ / וְעַל עַמּוּדֵי צֶדֶק שַׂמְתָּ מְסִבָּתוֹ / וּמִכֹּחֲךָ מְצִיאוּתוֹ / וּמִמְּךָ וְעָדֶיךָ מְגַמָּתוֹ / וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ.{{ממס|בראשית ד ז}}
===כה===
יְיָ מִי יַעֲמִיק לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה זֹהַר הַנְּשָׁמוֹת / וְהַנְּפָשׁוֹת הָרָמוֹת / הֵם מַלְאֲכֵי רְצוֹנֶךָ / מְשָׁרְתֵי פָנֶיךָ / הֵם אַדִּירֵי כֹחַ וְגִבּוֹרֵי מַמְלֶכֶת / בְּיָדָם לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת / וְעוֹשֵׂי מְלֶאכֶת / אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת / כֻּלָּם גְּזָרוֹת פְּנִינִיּוֹת / וְחַיּוֹת עִלִּיּוֹת / חִיצוֹנִיּוֹת וּפְנִימִיּוֹת / הֲלִיכוֹתֶיךָ צוֹפִיּוֹת / מִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ / וּמִמְּקוֹר הָאוֹר יִמָּשֵׁכוּ / נֶחֱלָקִים לְכִתּוֹת / וְעַל דִּגְלָם אוֹתוֹת / בְּעֵט סוֹפֵר מָהִיר חֲרוּתוֹת / מֵהֶם נְסִיכוֹת וּמֵהֶם מְשָׁרְתוֹת / מֵהֶם צְבָאוֹת / רָצוֹת וּבָאוֹת / לֹא עֲיֵפוֹת וְלֹא נִלְאוֹת / רוֹאות וְלֹא נִרְאוֹת / מֵהֶם חֲצוּבֵי לֶהָבוֹת / וּמֵהֶם רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת / מֵהֶם מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם מֻרְכָּבוֹת / מֵהֶם שְׂרָפִים / וּמֵהֶם רְשָׁפִים / מֵהֶם בְּרָקִים / וּמֵהֶם זִקִּים / וְכָל כַּת מֵהֶם מִשְׁתַּחֲוָה לְרֹכֵב עֲרָבוֹת / וּבְרוּם עוֹלָם נִצָּבִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת / נֶחֱלָקִים לְמִשְׁמָרוֹת / בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת / לַעֲרֹךְ תְּהִלּוֹת וְשִׁירוֹת / לַנֶּאֱזָר בִּגְבוּרוֹת / כֻּלָּם בַּחֲרָדָה וּרְעָדָה כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָךְ / וְאוֹמְרִים "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ / שָׁאַתָּה אֱלֹהֵינוּ / אַתָּה עֲשִׂיתָנוּ / וְלֹא אֲנַחְנוּ / וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ / וְכִי אַתָּה אֲדֹנֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ / וְאַתָּה בוֹרְאֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ עֵדֶיךָ."
===כו===
יְיָ מִי יָבוֹא עַד תְּכוּנָתֶךָ, בְּהַגְבִּיהֲךָ לְמַעְלָה מִגַּלְגַּל הַשֵּׂכֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד / אֲשֶׁר שָׁם נְוֵה הַחֶבְיוֹן וְהַהוֹד / וְשָׁם הַסּוֹד וְהַיְסוֹד / וְעָדָיו יַגִּיעַ הַשֵּׂכֶל וְשָׁם יַעֲמֹד / וּמִלְמַעְלָה גָּאִיתָ וְעָלִיתָ עַל כֵּס תַּעֲצוּמָךְ / וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ.{{ממס|שמות לד ג}}
===כז===
מִי יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ תַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ / מַעֲמָד לְנַפְשׁוֹת חֲסִידֶיךָ / וְשָׁם נְוֵה הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת / אֲשֶׁר בִּצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרוֹת / וַאֲשֶׁר יִיגְעוּ וְיִיעָפוּ / שָׁם כֹּחַ יַחֲלִיפוּ / וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ / וְאֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ / וּבוֹ נֹעַם בְּלִי תַכְלִית וְקִצְבָה / וְהוּא הָעוֹלָם הַבָּא / וְשָׁם מַעֲמָדוֹת וּמַרְאוֹת / לַנְּפָשׁוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּמַרְאוֹת הַצֹּבְאוֹת / אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן לִרְאוֹת וּלְהֵרָאוֹת / שׁוֹכְנוֹת בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ / וְעוֹמְדוֹת עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ / וּמִתְעַדְּנוֹת בְּמֶתֶק פְּרִי הַשֵּׁכֶל, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ / זֹאת הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה אֲשֶׁר אֵין תַּכְלִית לְטוּבָהּ וְיָפְיָהּ / וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}
===כח===
מִי יְגַלֶּה צְפוּנוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ בַמָּרוֹם חֲדָרִים וְאוֹצָרוֹת / בָּהֶם נוֹרָאוֹת סְפוּרוֹת / וּדְבַר גְּבוּרוֹת / מֵהֶם אוֹצְרוֹת חַיִּים / לְזַכִּים וּנְקִיִּם / וּמֵהֶם אוֹצְרוֹת יֶשַׁע / לְשָׁבֵי פֶשַׁע / וּמֵהֶם אוֹצְרוֹת אֵשׁ וְנַחֲלֵי גָפְרִית / לְעוֹבְרֵי בְרִית / וְאוֹצְרוֹת שׁוּחוֹת עֲמֻקּוֹת לֹא תִּכְבֶּה אִשָּׁם / זְעוּם יְיָ יִפָּל שָׁם / וְאוֹצְרוֹת סוּפוֹת וּסְעָרוֹת / וְקִפָּאוֹן וִיקָרוֹת / וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקֶרַח וְשֶׁלֶג / וְצִיָּה גַּם חֹם וְנוֹזְלֵי פֶלֶג / וְקִיטוֹר וּכְפוֹר וְעָנָן וַעֲרָפֶל / וַעֲלָטָה וָאֹפֶל / הַכֹּל הֲכִינוֹתָ בְעִתּוֹ / אִם לְחֶסֶד אִם לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ / וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ.{{ממס|חבקוק א יב}}
===כט===
מִי יָכִיל עָצְמָתֶךָ, בְּבָרְאֲךָ מִזִּיו כְּבוֹדְךָ יִפְעַת טְהוֹרָה / מִצּוּר הַצּוּר נִגְזָרָה / וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר נֻקָּרָה / וְאָצַלְתָּ עָלֶיהָ רוּחַ חָכְמָה / וְקָרָאתָ שְׁמָהּ נְשָׁמָה / עֲשִׂיתָהּ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ הַשֵּׂכֶל חֲצוּבָה / וְנִשְׁמָתוֹ כְּאֵשׁ בֹּעֲרָה בָּהּ / שִׁלַּחְתָּהּ בַּגּוּף לְעָבְדוֹ וּלְשָׁמְרֵהוּ / וְהִיא כָאֵשׁ בְּתוֹכוֹ וְלֹא תִשְׂרְפֵהוּ / כִּי מֵאֵשׁ הַנְּשָׁמָה נִבְרָא הַגּוּף וְיָצָא מֵאַיִן לְיֵשׁ / מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְיָ בָּאֵשׁ.{{ממס|שמות יט יח}}
===ל===
מִי יַגִּיעַ לְחָכְמָתֶךָ, בְּתִתְּךָ לַנֶּפֶשׁ כֹּחַ הַדֵּעָה / אֲשֶׁר בָּהּ תְּקוּעָה / וַיְהִי הַמַּדָּע כְּבוֹדָהּ / וְעַל כֵּן לֹא יִשְׁלֹט עָלֶיהָ כִּלָּיוֹן וְתִתְקַיֵּם כְּפִי קִיּוּם יְסוֹדָהּ / וְזֶה עִנְיָנָהּ וְסוֹדָהּ / וְהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה לֹא תִרְאֶה מָּוֶת / אַךְ תְּקַבֵּל עַל עֲוֹנָהּ עֹנֶשׁ מַר מִמָּוֶת / וְאִם טָהֲרָה, תָּפִיק רָצוֹן / וְתִשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן / וְאִם נִטְמְאָה, תָּנוּד בְּשֶׁצֶף קֶצֶף וְחָרוֹן / וְכָל יְמֵי טֻמְאַָתָהּ בָּדָד תֵּשֵׁב גּוֹלָה וְסוּרָה / בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ.{{ממס|ויקרא יב ד}}
===לא===
מִי יִגְמֹל עַל טוֹבוֹתֶיךָ, בְּשׂוּמְךָ הַנְּשָׁמָה לַגּוּף לְהַחֲיוֹתוֹ / וְאֹרַח חַיִּים לְהוֹרוֹתוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ / לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ / קְרַצְתּוֹ מֵאֲדָמָה / וְנָפַחְתָּ בּוֹ נְשָׁמָה / וְאָצַלְתָּ עָלָיו רוּחַ חָכְמָה / אֲשֶׁר בָּהּ יִבָּדֵל מִבְּהֵמָה / וְיַעֲלֶה אֶל מַעֲלָה רָמָה / שַׂמְתּוֹ בְעוֹלָמְךָ סָגוּר, וְאַתָּה מִחוּץ תָּבִין מַעֲשָׂיו וְתִרְאֶנּוּ / וְכָל אֲשֶׁר מִמְּךָ יַעֲלִימֶנּוּ / מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ.{{ממס|שמות כה יא}}
===לב===
מִי יֵדַע סוֹד מִפְעֲלוֹתֶיךָ / בַּעֲשׂוֹתְךָ לַגּוּף צָרְכֵי פְעֻלּוֹתָיו, וְנָתַתָּ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת אוֹתוֹתֶיךָ / וְאָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ נוֹרְאוֹתֶיךָ / וְרַעְיוֹן לְהָבִין קְצָת סוֹדוֹתֶיךָ / וּפֶה לְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ / וְלָשׁוֹן לְהַגִּיד לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ / כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ / הַמְסַפֵּר כְּפִי קֹצֶר לְשׁוֹנִי מְעַט מִזְעָר מֵרוֹמְמוּתֶךָ / וְהֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכֶיךָ, וּמֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֵם / כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם / בָּהֶם יוּכְלוּ כָּל שׁוֹמְעֵיהֶם לְהַכִּירֶךָ / וְאִם לֹא רָאוּ פְּנֵי יְקָרֶךָ / וכָל אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע גְּבוּרָתֶךָ / אֵיךְ יַכִּיר אֱלָהוּתֶךָ / וְאֵיךְ תָּבוֹא בְלִבּוֹ אֲמִתָּתֶךָ / וִיכַוֵּן רַעְיוֹנָיו לַעֲבֹדָתֶךָ / עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לִזְכֹּר לִפְנֵי אֱלֹהָיו / מְעַט מִזְעָר מֵרָאשֵׁי תְהִלּוֹתָיו / אוּלַי בָּם מֵעֲוֹנוֹ יַשֶּׁה / וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה אֶל אֲדֹנָיו, הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}}
===לג===
אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, לְדַעְתִּי / כִּי כְפִי עָצְמַת גְּדֻלָּתֶךָ, כֵּן תַּכְלִית דַּלּוּתִי וְשִׁפְלוּתִי / וכְפִי תֹּקֶף יְכָלְתֶּךָ, כֵּן חֻלְשַׁת יְכָלְתִּי / וּכְפִי שְׁלֵמוּתֶךָ, כֵּן חֶסְרוֹן יְדִיעָתִי / כִּי אַתָּה אֶחָד וְאַתָּה חַי וְאַתָּה גִּבּוֹר וְאַתָּה קַיָּם ואַתָּה גָדוֹל וְאַתָּה חָכָם וְאַתָּה אֱלוֹהַּ, וַאֲנִי גּוּשׁ וְרִמָּה / עָפָר מִן הָאֲדָמָה / כְּלִי מָלֵא כְּלִמָּה / אֶבֶן דּוּמָה / צֵל עוֹבֵר, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב / חֲמַת עַכְשׁוּב / עָקֹב הַלֵּב / עֶרֶל לֵב / גְּדָל חֵמָה / חוֹרֵשׁ אָוֶן וּמִרְמָה / גְּבַהּ עֵינַיִם / קְצַר אַפַּיִם / טְמֵא שְׂפָתַיִם / נֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם / וְאָץ בְּרַגְלַיִם / מֶה אֲנִי, מֶה חַיַּי, וּמַה גְּבוּרָתִי, וּמַה צִּדְקָתִי / נֶחְשָׁב לְאַיִן כָּל יְמֵי הֱיוֹתִי / וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי / מֵאַיִן מוֹצָאִי / וּלְאַיִן מוֹבָאִי / וְהִנֵּה בָאתִי לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, בְּעַזּוּת פָּנִים / וְטֻמְאַת רַעְיוֹנִים / וְיֵצֶר זוֹנֶה / לְגִלּוּלָיו פּוֹנֶה / וְתַאֲוָה מִתְגַּבְּרָה / וְנֶפֶשׁ לֹא מְטֹהָרָה / וְלֵב טָמֵא / אוֹבֵד וְנִדְמֶה / וְגוּף נָגוּף מָלֵא אֲסַפְסוּף / יוֹסִיף וְלֹא יָסוּף.
===לד===
אֱלֹהַי, יָדַעְתִּי כִּי עֲוֹנוֹתַי רַבּוּ מִסְּפֹר / וְאַשְׁמוֹתַי עָצְמוּ מִלִּזְכֹּר / אַךְ אֶזְכֹּר מֵהֶם כְּטִפָּה מִן הַיָּם / וְאֶתְוַדֶּה בָהֶם, אוּלַי אַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וְדָכְיָם / וְאַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלָחְתָּ / {{סי|אָ}}שַׁמְתִּי בְתוֹרָתֶךָ / {{סי|בָּ}}זִיתִי בְמִצְוֹתֶיךָ / {{סי|גָּ}}עַלְתִּי בְלִבִּי וּבְמוֹ פִי / {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי דֹפִי / {{סי|הֶ}}עֱוֵיתִי {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְתִּי / {{סי|זַ}}דְתִּי, {{סי|חָ}}מַסְתִּי / {{סי|טָ}}פַלְתִּי שֶׁקֶר / {{סי|יָ}}עַצְתִּי רַע לְאֵין חֵקֶר / {{סי|כִּ}}זַּבְתִּי, {{סי|לַ}}צְתִּי, {{סי|מָ}}רַדְתִּי / {{סי|נִ}}אַצְתִּי, {{סי|סָ}}רַרְתִּי, {{סי|עָ}}וִיתִי / {{סי|פָּ}}שַׁעְתִּי, {{סי|צָ}}רַרְתִּי וְעֹרֶף הִקְשֵׁיתִי / {{סי|קַ}}צְתִּי בְּתוֹכְחוֹתֶיךָ, {{סי|רָ}}שַׁעְתִּי / {{סי|שִׁ}}חַתִּי דְרָכַי / {{סי|תָּ}}עִיתִי מִמַּהֲלָכַי / עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְסַרְתִּי / וְאַתָּה צָדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לג}}
===לה===
אֱלֹהַי, נָפְלוּ פָנַי בְּזָכְרִי כָל אֲשֶׁר הִכְעַסְתִּיךָ / כִּי עַל כָּל טוֹבוֹת שֶׁגְּמַלְתַּנִי, רָעָה גְמַלְתִּיךָ / כִּי בְרָאתַנִי לֹא לְצֹרֶךְ, רַק נְדָבָה / וְלֹא בְהֶכְרֵחַ, כִּי אִם בְּרָצוֹן וְאַהֲבָה / וְטֶרֶם הֱיוֹתִי בְּחַסְדְךָ קִדַּמְתַּנִי / וְנָפַחְתָּ רוּחַ בִּי וְהֶחֱיִיתַנִי / וְאַחֲרֵי צֵאתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם לֹא עֲזַבְתַּנִי / אֲבָל כְּאָב חוֹמֵל גִּדַּלְתַּנִי / וְכָאוֹמֵן אֶת היּוֹנֵק אֲמַנְתַּנִי, עַל שְׁדֵי אִמִּי הִבְטַחְתַּנִי / וּמִנְּעִימוֹתֶיךָ הִשְׂבַּעְתַּנִי / וּבְבוֹאִי לַעֲמֹד עַל עָמְדִי חִזַּקְתַּנִי / וְקַחְתַּנִי עַל זְרוֹעוֹתֶיךָ וְתִרְגַּלְתַּנִי / וְחָכְמָה וּמוּסָר לִמַּדְתַּנִי / וּמִכָּל צָרָה וְצוּקָה חִלַּצְתַּנִי / וּבְעֵת עֲבוֹר זַעַם בְּצֵל יָדְךָ הִסְתַּרְתַּנִי / וְכַמָּה צָרוֹת נֶעֶלְמוּ מֵעֵינַי, וּמֵהֶם גְּאַלְתַּנִי / וּבְטֶרֶם בֹּא הַתְּלָאָה, הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה לְמַכָּתִי וְלֹא הוֹדַעְתַּני / וּבְעֵת לֹא נִשְׁמַרְתִּי מִכָּל נֶזֶק, אַתָּה שְׁמַרְתַּנִי / וּבְבוֹאִי בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת, שִׁבַּרְתָּ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים וּמִשָּׁם הוֹצֵאתַנִי / וּבְחוּל עָלַי חֳלָיִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים, חִנָּם רִפֵּאתָנִי / וּבְבוֹא שְׁפָטֶיךָ הָרָעִים עַל הָעוֹלָם, מֵחֶרֶב הִצַּלְתַּנִי / וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתַּנִי / וּבְרָעָב זַנְתַּנִי / וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתַּנִי / וּבְהַכְעִיסִי אוֹתְךָ, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יִסַּרְתַּנִי / וּבְקָרְאִי מִצָּרָתִי, נַפְשִׁי יָקְרָה בְּעֵינֶיךָ וְרֵיקָם לֹא הֱשִׁיבוֹתָנִי / וְעוֹד הִגְדַּלְתָּ וְהוֹסַפְתָּ עַל כָּל זֶה, בְּתִתְּךָ לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין כִּי אַתָּה אֵל אֱמֶת / וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת וּנְבִיאֶיךָ אֱמֶת / וְלֹא נָתַתָּ לִי חֵלֶק עִם מוֹרְדֶיךָ וְקָמֶיךָ / וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ / אֲשֶׁר בְּתוֹרָתְךָ יַלְעִיבוּ / וּבְעוֹבְדֶיךָ יָרִיבוּ / וּנְבִיאֶיךָ יַכְזִיבוּ / מַרְאִים תֻּמָּה / וְתַחְתֶּיהָ עָרְמָה / מַרְאִים נֶפֶשׁ זַכָּה וְנִטְהֶרֶת / וְתַחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת / כִּכְלִי מָלֵא כְלִמָּה / רָחוּץ מִחוּץ בְּמֵי עָרְמָה / וְכֹל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא.{{ממס|ויקרא יא לג}}
===לו===
קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ / אָמְנָם יְיָ אֱלֹהַי, אוֹדֶךָ / כִּי נָתַתָּ בִּי נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, וּבְמַעֲשַׂי הָרָעִים טִמֵּאתִיהָ / וּבְיִצְרִי הָרָע חִלַּלְתִּיהָ וְגֵאַלְתִּיהָ / אַךְ יָדַעְתִּי / כִּי אִם הִרְשַׁעְתִּי / לֹא לְךָ, רַק לְעַצְמִי הֲרֵעוֹתִי / אֲבָל יִצְרִי הָאַכְזָר נִצָּב עַל יְמִינִי / לְשִטְנִי / לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי / וּלְהָכִין מְנוּחִי / וְזֶה כַּמָּה לַהֲבִיאוֹ בְּכֶפֶל רִסְנִי חָשַׁבְתִּי / וְחָתַרְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ מִיַּם הַתַּאֲוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְלֹא יָכֹלְתִּי / הֵנִיא מַחְשְׁבוֹתַי / וְחִלֵּל מוֹצָא שְׂפָתַי / אֲנִי חוֹשֵׁב מַחְשְׁבוֹת תֻּמָּה / וְהוּא חוֹרֵשׁ אָוֶן וּמִרְמָה / אֲנִי לְשָלוֹם, וְהוּא לְמִלְחָמָה / עַד שָׂמַנִי לְרַגְלָיו הֲדֹם / וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלוֹם / וְכַמָּה פְעָמִים יָצָאתִי / לְהִלָּחֵם עִמּוֹ וְעָרַכְתִּי / מַחֲנֶה עֲבֹדָתִי וּתְשׁוּבָתִי / וְשַׂמְתִּי מַחֲנֵה רַחֲמֶיךָ לְעֻמָּתִי לְעֶזְרָתִי / כִּי אָמַרְתִּי, אִם יָבוֹא יִצְרִי אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ, וְהָיָה / הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה, וְכַאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי, כֵּן הָיָה / וְהִנֵּה גָּבַר עָלַי / וְהֵפִיץ חֲיָלַי / וְלֹא נִשְׁאַר אֵלַי / כִּי אִם מַחֲנֶה רַחֲמֶיךָ / אַךְ אֵדַע כִּי בָם אֶתְקְפֶנּוּ / וְיִהְיוּ לִי מֵעִיר לַעֲזֹר, אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ.{{ממס|במדבר כב ו}}
===לז===
לוּ יְהִי רצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, לָכֹף אֶת יִצְרִי הָאַכְזָר וְהַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאַי וּמֵאֲשָׁמַי / אַל תַּעֲלֵנִי בַחֲצִי יָמַי / עַד אָכִין צָרְכִּי / לְדַרְכִּי / וְצֵדָתִי / לְיוֹם נְסִיעָתִי / כִּי אִם אֵצֵא מֵעוֹלָמִי כַּאֲשֶׁר בָּאתִי / וְאָשׁוּב עָרוֹם לִמְקוֹמִי כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי / לָמָּה נִבְרֵאתִי / וְלִרְאוֹת עָמָל נִקְרֵאתִי / טוֹב לִי עוֹד אֲנִי שָׁם / מִצֵּאתִי לְהַגְדִּיל פֶּשַׁע וּלְהַרְבּוֹת אָשָׁם / אָנָּא, הָאֱלֹהִים, בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ שָׁפְטֵנִי / אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִטֵנִי / כִּי מָה הָאָדָם, כִּי תְדִינֵהוּ / וְהֶבֶל נִדָּף, אֵיךְ בְּמִשְׁקָל תְּבִיאֵהוּ / וּבַעֲלוֹתוֹ בְּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לֹא יִכְבַּד וְלֹא יֵקַל / וּמַה יִסְכָּן לְךָ לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל / מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ הוּא נִגָּשׂ וְנַעֲנֶה / נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה / רֵאשִׁיתוֹ, מֹץ נֶהְדָּף / וְאַחֲרִיתוֹ, קַשׁ נִדָּף / וּבְחַיָּיו כְּעֵשֶׂב נִשְׁדָּף / וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף / מִיּוֹם צֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ / יָגוֹן לֵילוֹ וַאֲנָחָה יוֹמוֹ: אִם הַיּוֹם יָרוּם / מָחָר תּוֹלָעִים יָרֻם / הַמֹּץ יִדְּפֶנּוּ / וְהַקּוֹץ יִגֳּפֶנּוּ / אִם יִשְׂבַּע, יִרְשַׁע / וְאִם יִרְעַב, עַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע / לִרְדֹּף הָעֹשֶׁר קַלּוּ אֲשׁוּרָיו / וְיִשְׁכַּח הַמָּוֶת, וְהוּא אַחֲרָיו / בְּעֵת הַמֵּצַר יֶרֶב אֲמָרָיו / וְיַחְלִיק דְּבָרָיו / וְיַרְבֶּה נְדָרָיו / וּבְצֵאתוֹ לַמֶּרְחָב יַחֵל דְּבָרָיו / וְיִשְׁכַּח נְדָרָיו / וִיחַזֵּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיו / וְהַמָּוֶת בַּחֲדָרָיו / וְיַרְבֶּה שׁוֹמְרִים מִכָּל עֵבֶר / וְהָאוֹרֵב יוֹשֵׁב לוֹ בַּחֶדֶר / וְהַזְּאֵב, לֹא יַעַצְרֶנּוּ גֶּדֶר / מִבֹּא אֶל הָעֵדֶר / בָּא, וְלֹא יֵדַע לָמָּה / וְיִשְׂמַח, וְלֹא יֵדַע בַּמָּה / וִיחִי, וְלֹא יֵדַע כַּמָּה / בְּיַלְדוּתוֹ / הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּתוֹ / וְכַאֲשֶׁר תָּחֵל רוּחַ הַתַּאֲוָה לְפַעֲמוֹ / יִתְעוֹרֵר לֶאֱסֹף חַיִל וְהוֹן וְיִסַּע מִמְּקוֹמוֹ / לִרְכֹּב אֳנִיּוֹת / וְלִרְדֹּף בַּצִּיּוֹת / וּלְהָבִיא נַפְשׁוֹ בִּמְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת / וְהִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת / וּבְחָשְׁבוֹ כִּי רַב הוֹדוֹ / וְכִי כַבִּיר מָצְאָה יָדוֹ, בַּשָּׁלוֹם שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ / וְעֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ / בְּכָל עֵת הוּא מְזֻמָּן לַתְּלָאוֹת / חוֹלְפוֹת וּבָאוֹת / וּבְכָל שָׁעוֹת / לִמְאֹרָעוֹת / בְּכָל הָרְגָעִים / לִפְגָעִים / וּבְכָל הַיָּמִים / עָלָיו אֵימִים / אִם רֶגַע יַעֲמֹד בְּשַׁלְוָה / פֶּתַע תְּבוֹאֵהוּ הֹוָה / אוֹ בְּמִלְחָמָה יָבוֹא, וְחֶרֶב תִּגֳּפֵהוּ / אוֹ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה תַּחְלְפֵהוּ / אוֹ יַקִּיפוּהוּ יְגוֹנִים / אוֹ יִשְׁטְפוּהוּ מַיִם זֵידוֹנִים / אוֹ יִמְצָאוּהוּ חֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים / עַד יִהְיֶה לְמַשָּׂא עַל נַפְשׁוֹ / וְיִמְצָא מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּדִבְשׁוֹ / וּבְעֵת כְּאֵבוֹ יִגְדַּל / כְּבוֹדוֹ יִדַּל / וּנְעָרִים יִתְקַלְּסוּ בוֹ / וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בוֹ / וְיִהְיֶה לְטֹרַח עַל יוֹצְאֵי מֵעָיו / וְיִתְנַכְּרוּ לוֹ כָּל רֵעָיו / וּבְבֹא עִתּוֹ יֵצֵא מֵחֲצֵרָיו לַחֲצַרְמָוֶת / וּמִצֵל חֲדָרָיו לְצַלְמָוֶת / וְיִפְשֹׁט רִקְמָה וְתוֹלָע / וְיִלְבַּשׁ רִמָּה וְתוֹלָע / וּלֶעָפָר יִשְׁכַּב / וְיָשׁוּב אֶל יְסוֹדוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ חֻצָּב / וְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, מָתַי יִמְצָא עֵת תְּשׁוּבָה / לִרְחוֹץ חֶלְאָת מְשׁוּבָה / וְהַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה / וְהַנּוֹגְשִׂים אָצִים / חָשִים וְרָצִים / וְהַזְּמָן מִמֶּנּוּ שׂוֹחֵק / וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק / לָכֵן, אֱלֹהַי, זְכָר נָא אֵלֶּה הַתְּלָאוֹת / אֲשֶׁר עַל אָדָם בָּאוֹת / וְאִם אֲנִי הֲרֵעוֹתִי / אַתָּה תֵיטִיב אַחֲרִיתִי / וְאַל תִּגְמֹל מִדָּה בְמִדָּה / לְאִישׁ אֲשֶׁר עֲוֹנוֹתָיו בְּלִי מִדָּה / וּבְמוֹתוֹ יֵלֵךְ בְּלִי חֶמְדָּה.{{ממס|לפני=ע"פ|דה"ב כא כ}}
===לח===
אֱלֹהַי, אִם עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא גָּדוֹל / מַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל / וְאִם לֹא אוֹחִיל לְרַחֲמֶיךָ / מִי יָחוּס עָלַי חוּץ מִמֶּךָּ / לָכֶן אִם תִּקְטְלֵנִי לְךָ אֲיַחֵל / וְאִם תְּבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי, אֶברַח מִמֶּךָּ אֵלֶיךָ / וְאֶתְכַּסֶּה מֵחֲמָתְךָ בְּצִלֶּךָ / וּבְשׁוּלֵי רַחֲמֶיךָ אַחֲזִיק עַד אִם רִחַמְתַּנִי / וְלֹא אֲשַׁלַּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי / זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתַנִי / וּבְאֵלֶּה הַתְּלָאוֹת נִסִּיתָנִי / עַל כֵּן לֹא תִפְקֹד עָלַי כְּמַעֲלָלַי / וְאַל תַאֲכִילֵנִי פְּרִי פְעָלַי / וְהַאֲרֶךְ לִי אַפְּךָ וְאַל תַּקְרִיב יוֹמִי / עַד אָכִין צֵדָה לָשׁוּב אֶל מְקוֹמִי / וְאַל תֶּחֱזַק עָלַי לְמַהֵר לְשַׁלְּחֵנִי מִן הָאָרֶץ, וּמִשְׁאֲרוֹת אֲשָׁמִי / צְרוּרוֹת עַל שִׁכְמִי / וּבְהַעֲלוֹתְךָ בְּמִשְׁקָל עֲוֹנוֹתַי / שִׂים לְךָ בְּכַף שְׁנִיָּה תְּלָאוֹתַי / וּבְזָכְרְךָ רִשְׁעִי וּמִרְדִּי / זְכֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי / וְשִׂים אֵלֶּה / נֹכַח אֵלֶּה / וּזְכָר נָא, אֱלֹהַי, כִּי זֶה כַּמֶּה לְאֶרֶץ נוֹד צְנַפְתַּנִי / וּבְכוּר גָּלוֹת בְחַנְתָּנִי / וּמֵרֹב רִשְׁעִי צְרַפְתָנִי / וְיָדַעתִי כִּי לְטוֹבָתִי נִסִּיתַנִי / וֶאֱמוּנָה עִנִּיתַנִי / וּלְהַטִיב לִי בְאַחְרִיתִי בְּמִבְחַן הַתְּלָאוֹת הֲבֵאתָנִי / לָכֵן, אֱלֹהַי, יֶהֱמוּ עָלַי רַחֲמֶיךָ / וְאַל תְּכַלֶּה עָלַי זַעְמֶךָ / וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְמַעְבָּדַי / וֶאֱמֹר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית דַּי / וּמַה מַּעֲלָתִי וְיִתְרוֹנִי / כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי / וְתָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר / וּתְצוּדֵנִי כְּתוֹא מִכְמָר / הֲלֹא יָמַי, חָלַף רֻבָּם וְאֵינָם / וְהַנִשְׁאָרִים יִמַּקּוּ בַעֲוֹנָם / וְאִם הַיּוֹם לְפָנֶיךָ הִנֵּנִי / מָחָר עֵינֶיךָ בִּי, וְאֵינֶנִּי / וְעַתַּה לָמָּה אָמוּת / כִּי תֹאכְלֵנִי הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת / אֱלֹהַי, שִׂים עֵינֶיךָ עָלַי לְטוֹבָה לִשְׁאֵרִית יָמַי הַמְּעַטִּים / וְאַל תִּרְדֹּף הַשְּׂרִידִים וְהַפְּלֵטִים / וְהַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת מִבְּרַד מְהוּמוֹתַי / אַל יְחַסְלֶנָּה יֶלֶק אַשְׁמוֹתַי / כִּי יְצִיר כַּפֶּיךָ אָנִי / וּמַה יִּסְכָּן לָךְ כִּי רִמָּה תִּקָּחֵנִי לְאֹכֶל / יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל.{{ממס|תהלים קכח ב}}
===לט===
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, לָשׁוּב עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ / וּלַהֲשִׁיבֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ / וּלִתְחִנָּתִי תָּכִין לִבִּי, תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ / וְתִפְתַּח לִבִּי בְתוֹרָתֶךָ / וְתִטַּע בְּרַעְיוֹנַי יִרְאָתֶךָ / וְתִגְזֹר עָלַי גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת / וּתְבַטֵּל מֵעָלַי גְּזֵרוֹת רעוֹת / וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן / וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן / וּמִכָּל פְּגָעִים רָעִים הַצִּילֵנִי / וְעַד יַעֲבֹר הַוּוֹת בְּצִלְךָ תַּסְתִּירֵנִי / וֶהְיֵה עִם פִּי וְהֶגְיוֹנִי / וּשְׁמֹר דְּרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי / וְזָכְרֵנִי בְּזִכְרוֹן עַמֶּךָ / וּבְבִנְיַן אוּלַמֶּךָ / לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְחִירֶיךָ / וְזַכֵּנִי לְשַׁחֵר דְּבִירֶךָ הַשָּׁמֵם וְהֶחָרֵב, וְלִרְצוֹת אֲבָנָיו וְעַפְרוֹתָיו / וְרִגְבֵי חָרְבוֹתָיו / וְתִבְנֶה שׁוֹמְמוֹתָיו.
===מ===
אֱלֹהַי, יָדַעְתִּי כִּי הַמִתְחַנְנִים לְפָנֶיךָ, יָלִיצוּ עֲלֵיהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ / אוֹ צְדָקוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הֵרִימוּ / וַאֲנִי, אֵין בִּי מַעֲשִׂים, כִּי אֲנִי נָעוּר וָרֵק / כְּגֶפֶן בּוֹקֵק / וְאֵין בִּי לֹא צֶדֶק וְלֹא כֹשֶׁר / לֹא חֶסֶד וְלֹא יֹשֶׁר / לֹא תְפִלָּה וְלֹא תְחִנָּה / לֹא תֻמָּה וְלֹא אֱמוּנָה / לֹא צֶדֶק וְלֹא מִדָּה טוֹבָה / לֹא עֲבֹדָה וְלֹא תְשׁוּבָה / וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיך, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְרַחֵם עָלַי / וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי לְפָקְדֵנִי בִּפְקֻדַּת רְצוֹנֶךָ / וְלָשֵׂאת אֵלַי אוֹר פָּנֶיךָ / וּלְהַמְצִיאֵנִי חִנֶּךָ / וּכְפִי מַעֲשַׂי אַל תִּגְמְלֵנִי / וְחֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי / וּבַחֲצִי יָמַי אַל תַּעֲלֵנִי / וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי / וּמֵחַטֹּאתַי טַהֲרֵנִי / וּמִלְּפָנֶיךָ אַל תַּשְׁלִיכֵנִי / וּבְכָבוֹד תְּחַיֵּנִי / וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי / וּבְעֵת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה תּוֹצִיאֵנִי / לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בְּשָׁלוֹם תְּבִיאֵנִי / וְאֶל עָל תִּקְרָאֵנִי / וּבֵין הַחֲסִידִים תּוֹשִׁיבֵנִי / וְעִם הַמְּנוּיִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים תִּמְנֵנִי / וְלֵאוֹר בְּאוֹר פָּנֶיךָ תְּזַכֵּנִי / וְתָשׁוּב תְּחַיֵּנִי / וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב וְתַעֲלֵנִי / וְאוֹמַר: אוֹדְךָ, יְיָ, כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשׁוּב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי / וּלְךָ, יְיָ, חֶסֶד עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמַלְתַּנִי וַאֲשֶׁר עַד יוֹם מוֹתִי תִגְמְלֵנִי / וְעַל כָּל זֶה אֲנִי חַיָּב לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם אוֹתָךְ, תִּשְׁתַּבַּח בְּפִי בְרוּאֶיךָ / תִּתְקַדַּשׁ בְּפִי מַקְדִּישֶׁיךָ / תִּתְיַחַד בְּפִי מְיַחֲדֶיךָ / תִּתְפָּאֵר בְּפִי מְפָאֲרֶיךָ / תִּתְרוֹמֵם בְּפִי מְרוֹמְמֶיךָ / תִּתְנַשֵּׂא בְפִי מְנַשְּׂאֶיךָ, כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.{{ממס|תהלים פו ח}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.{{ממס|תהלים יט טו}}
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:כתר מלכות]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]]
4vnclzlmijyx7i7isifcejw2kk7q1io
יומא פז ב
0
167084
3083434
1312792
2026-09-16T19:03:40Z
Nahum
68
ויקיזציה
3083434
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת לעמוד בגמרא|יומא|פז|ב|פז א|פח א}}
<קטע התחלה=ג/>אתא ר' חייא הדר לרישא עייל בר קפרא הדר לרישא אתא ר"ש ברבי הדר לרישא אתא ר' חנינא (בר) חמא אמר כולי האי נהדר וניזיל לא הדר איקפיד ר' חנינא אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי ולא איפייס והיכי עביד הכי והאמר ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים {{שוליים|א}}רב שאני ור' חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו אלא ר' חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי אמר שמע מינה בעי למעבד רשותא ולא איפייס כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל ת"ר מצות וידוי ערב יוה"כ עם חשכה אבל אמרו חכמים {{שוליים|ב}}יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה {{שוליים|ג}}ואע"פ שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה {{שוליים|ד}}ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה {{שוליים|ה}}והיכן אומרו יחיד אחר תפלתו ושליח צבור אומרו באמצע מאי אמר אמר רב אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר [[אתה יודע מעמקי הלב|ממעמקי הלב]] ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר ר' יוחנן אמר רבון העולמים ר' יהודה אמר כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא כולה שתא ודרב המנונא זוטא ביומא דכפורי אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך דאמר בר המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל והוה יתיב וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו קם מיקם אמר שמע מינה {{שוליים|ו}}עיקר וידוי האי הוא תנן התם בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו מה חיינו מיתיבי אור יוה"כ {{שוליים|ז}}מתפלל שבע ומתודה בשחרית מתפלל שבע ומתודה במוסף מתפלל שבע ומתודה במנחה מתפלל שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה תנאי היא דתניא יום הכפורים עם חשיכה מתפלל שבע ומתודה וחותם בוידוי דברי ר"מ וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם תיובתא דשמואל תיובתא עולא בר רב נחית קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו מה חיינו ושבחיה רב הונא בריה דרב נתן אמר ויחיד אומרה אחר תפלתו אמר רב {{שוליים|ח}}תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך ומי אמר רב הכי והאמר רב {{שוליים|ט}}הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות לדברי האומר חובה קאמר מיתיבי אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה שחרית שבע ומתודה מוסף שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה ערבית מתפלל שבע מעין שמונה עשרה רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל שמונה עשרה שלימות<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''אתא ר' חייא''' - וגם הוא היה חפץ לפסוק עמו וחזר בשבילו לראש הפרשה:
'''רב שאני''' - מחמיר היה לעצמו:
'''חלמא חזא ליה לרב''' - ראה חלום על רב שתלאוהו בדקל והוא סימן נשיאות ראש וגדולה ור' חנינא ראש ישיבה היה כדאמר רבי (כתובוח דף קג:) בשעת פטירתו חנינא בר חמא ישב בראש וכשראה חלום זה על רב דאג למות לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אמר אדחייה מהכא ויברח לבבל מפני ושם יהיה ראש ולא נדחין למות בשבילו:
'''עם חשיכה''' - לאחר אכילה משקיבל עליו יוה"כ:
'''שמא תטרף דעתו''' - מחמת שכרות:
'''דבר קלקלה''' - של חטא:
'''ממעמקי הלב''' - תפלה היא:
'''בתורתך כתוב''' - כי ביום הזה יכפר:
'''רבון העולמים''' - כי לא על צדקותינו וכו':
'''בתענית''' - של גשמים:
'''ובמעמדות''' - ארבעה ימים בכל שבת שאנשי משמר ישראל מתכנסין בעריהן ומתענין וקורין במעשה בראשית כדאמרינן במס' תענית {{הפניה-גמ|תענית|כו|א}} והתם מקשינן ותעניות ומעמדות מי אית בהו מוסף ומשנינן הכי קאמר כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין ואפי' במנחה לפי ששלשה פרקים הללו תעניות הם ואין שכרות במנחה אבל שאר ימות השנה אין נשיאות כפים במנחה ויש מהן ארבע פעמים ביום:
'''צלותא יתירתא''' - מתפלל שבע כשאר התפלות:
'''ושמואל אמר מה אנו ומה חיינו''' - אומר ואינו מתפלל:
'''אור יום הכפורים''' - ליל יום הכפורים:
'''וחותם בוידוי''' - גרס בתוספתא אינו חותם מקדש ישראל אלא האל הסולחן וחכמים אומרים כל מקום שזקוק לשבע אף בשאר התפלות אם רצה לחתום בוידוי חותם כך שמעתי אבל לא גרס לה בתוספתא הכי אלא וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם ואנעילה קיימי קתני מיהת נעילה מתפלל שבע ומתודה תיובתא דשמואל תיובתא:
'''נחית קמיה דרבא''' - בנעילה ולשון נעילה פליגי אמוראי בברכו' ירושלמי חד אמר נעילת שערי שמים וחד אמר נעילת שערי עזרה:
'''וכיון דצלי''' - משחשיכה תו לא צריך:
'''והא אמר רב''' - במס' ברכות תפלת ערבית רשות ומאי פוטרת דקאמר:
'''לדברי האומר חובה קאמר''' - דזו פוטרתה:
'''מיתיבי וכו'''' - קתני נעילה וקתני ערבית:
'''שבע מעין שמונה עשרה''' - ג' ראשונות וג' אחרונות כתיקנן ואומר הביננו באמצע שיש בה מעין שלש עשרה ברכות והיא תפלה קצרה שתיקנו לעוברי דרכים ולמוצאי יוה"כ התירו לצאת בה מפני הטורח:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
'''והאמר''' רב תפלת ערבית רשות. תימה לרב דאמר תפלת ערבית רשות האמר פרק תפלת השחר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כו|א}} טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים ואמר נמי התם בסוף פרק תפלת השחר (שם דף ל:) טעה ולא הזכיר של ראש חודש בלילה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החודש בלילה הא לאו הכי מחזירין ואמאי תיפוק ליה דתפלת ערבית רשות ואומר ר"י נהי דרשות היא אין לבטלה בחנם אם לא מפני שום מצוה עוברת או שרא המייניה דפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ט|ב}} דלא מטרחינן ליה וכן עלה על מטתו דירושלמי דאין מטריחין אותו שירד תדע כיון דיעקב אבינו תיקנה לא תיקנה לבטלה ועוד כיון דכנגד אברים ופדרים היא שמעלן ומקטירן כל הלילה נהי דלא מעכבי כפרה מ"מ מצוה להקטיר תפלת ערבית נמי מצוה ותימה מאי פריך הכא והאמר רב תפלת ערבית רשות והאמרינן דבחנם אין לבטלה וי"ל דאין זה בחנם דבליל יוה"כ מצוה לטרוח ולהכין צורכי סעודה דהוי כעין יו"ט כדאמרי' במדרש דבמוצאי יוה"כ בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וכמו שפירשנו שאין לבטלה בחנם אפי' למ"ד תפלת ערבית רשות הכי משמע בירושלמי דתפלת השחר דלמ"ד תפלת ערבית חובה אין תפלת נעילה פוטרתה ולמ"ד רשות תפלת נעילה פוטרתה משמע אבל בחנם אין לבטלה ואע"פ שחולק על הש"ס שלנו בזה דבגמרא דידן משמע דרב לדברי האומר חובה קאמר אבל למ"ד רשות לא בעיא תפלה לפוטרה מ"מ במה שאנו יכולין להשוותם יש לנו להשוותם וכה"ג פי' גבי אין מקדשין את החודש בלילה אע"ג דתפלת ערבית רשות כיון דשווייה עליה חובה שפיר דמי ולהכי צריך לההוא טעמא דאין מקדשין החודש בלילה ואין נראה לר"י דהאמר בפ"ק דשבת למ"ד תפלת ערבית רשות מכי שרא המייניה לא מטרחינן ליה הא אי לא שרא המייני' מטרחינן ליה אע"פ שלא התפלל כלל וכי תימא כיון שהתפלל בשאר לילות שויא עליה חובה א"כ אמאי איצטריך לשנויי הכא דרב לדברי האומר חובה קאמר לימא דאפי' לדידיה דס"ל רשות כיון דשויא עליה חובה בשאר לילות חובה היא עילויה ובעיא תפלה למיפטריה על כן נראה כדפרישית:
''' מתפלל''' שבע מעין שמונה עשרה ברכות. פירש רשב"ם טעמא משום דכיון דאכתי הוא בתענית חשוב כיוה"כ להכי מתפלל שבע ולפי שכבר פנה היום וחול הוי להכי מתפלל מעין י"ח:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יומא]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|יומא|ח|פז|ב}}
bcq34dctmil7ajdmnyc6aunemmthb9t
3083435
3083434
2026-09-16T19:05:41Z
Nahum
68
ויקיזציה
3083435
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת לעמוד בגמרא|יומא|פז|ב|פז א|פח א}}
<קטע התחלה=ג/>אתא ר' חייא הדר לרישא עייל בר קפרא הדר לרישא אתא ר"ש ברבי הדר לרישא אתא ר' חנינא (בר) חמא אמר כולי האי נהדר וניזיל לא הדר איקפיד ר' חנינא אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי ולא איפייס והיכי עביד הכי והאמר ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים {{שוליים|א}}רב שאני ור' חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו אלא ר' חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי אמר שמע מינה בעי למעבד רשותא ולא איפייס כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל ת"ר מצות וידוי ערב יוה"כ עם חשכה אבל אמרו חכמים {{שוליים|ב}}יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה {{שוליים|ג}}ואע"פ שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה {{שוליים|ד}}ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה {{שוליים|ה}}והיכן אומרו יחיד אחר תפלתו ושליח צבור אומרו באמצע מאי אמר אמר רב אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר [[אתה יודע מעמקי הלב|ממעמקי הלב]] ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר ר' יוחנן אמר רבון העולמים ר' יהודה אמר כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר רב המנונא אמר [[אלהי עד שלא נוצרתי]] איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא כולה שתא ודרב המנונא זוטא ביומא דכפורי אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך דאמר בר המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל והוה יתיב וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו קם מיקם אמר שמע מינה {{שוליים|ו}}עיקר וידוי האי הוא תנן התם בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו מה חיינו מיתיבי אור יוה"כ {{שוליים|ז}}מתפלל שבע ומתודה בשחרית מתפלל שבע ומתודה במוסף מתפלל שבע ומתודה במנחה מתפלל שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה תנאי היא דתניא יום הכפורים עם חשיכה מתפלל שבע ומתודה וחותם בוידוי דברי ר"מ וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם תיובתא דשמואל תיובתא עולא בר רב נחית קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו מה חיינו ושבחיה רב הונא בריה דרב נתן אמר ויחיד אומרה אחר תפלתו אמר רב {{שוליים|ח}}תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך ומי אמר רב הכי והאמר רב {{שוליים|ט}}הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות לדברי האומר חובה קאמר מיתיבי אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה שחרית שבע ומתודה מוסף שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה ערבית מתפלל שבע מעין שמונה עשרה רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל שמונה עשרה שלימות<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''אתא ר' חייא''' - וגם הוא היה חפץ לפסוק עמו וחזר בשבילו לראש הפרשה:
'''רב שאני''' - מחמיר היה לעצמו:
'''חלמא חזא ליה לרב''' - ראה חלום על רב שתלאוהו בדקל והוא סימן נשיאות ראש וגדולה ור' חנינא ראש ישיבה היה כדאמר רבי (כתובוח דף קג:) בשעת פטירתו חנינא בר חמא ישב בראש וכשראה חלום זה על רב דאג למות לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אמר אדחייה מהכא ויברח לבבל מפני ושם יהיה ראש ולא נדחין למות בשבילו:
'''עם חשיכה''' - לאחר אכילה משקיבל עליו יוה"כ:
'''שמא תטרף דעתו''' - מחמת שכרות:
'''דבר קלקלה''' - של חטא:
'''ממעמקי הלב''' - תפלה היא:
'''בתורתך כתוב''' - כי ביום הזה יכפר:
'''רבון העולמים''' - כי לא על צדקותינו וכו':
'''בתענית''' - של גשמים:
'''ובמעמדות''' - ארבעה ימים בכל שבת שאנשי משמר ישראל מתכנסין בעריהן ומתענין וקורין במעשה בראשית כדאמרינן במס' תענית {{הפניה-גמ|תענית|כו|א}} והתם מקשינן ותעניות ומעמדות מי אית בהו מוסף ומשנינן הכי קאמר כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין ואפי' במנחה לפי ששלשה פרקים הללו תעניות הם ואין שכרות במנחה אבל שאר ימות השנה אין נשיאות כפים במנחה ויש מהן ארבע פעמים ביום:
'''צלותא יתירתא''' - מתפלל שבע כשאר התפלות:
'''ושמואל אמר מה אנו ומה חיינו''' - אומר ואינו מתפלל:
'''אור יום הכפורים''' - ליל יום הכפורים:
'''וחותם בוידוי''' - גרס בתוספתא אינו חותם מקדש ישראל אלא האל הסולחן וחכמים אומרים כל מקום שזקוק לשבע אף בשאר התפלות אם רצה לחתום בוידוי חותם כך שמעתי אבל לא גרס לה בתוספתא הכי אלא וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם ואנעילה קיימי קתני מיהת נעילה מתפלל שבע ומתודה תיובתא דשמואל תיובתא:
'''נחית קמיה דרבא''' - בנעילה ולשון נעילה פליגי אמוראי בברכו' ירושלמי חד אמר נעילת שערי שמים וחד אמר נעילת שערי עזרה:
'''וכיון דצלי''' - משחשיכה תו לא צריך:
'''והא אמר רב''' - במס' ברכות תפלת ערבית רשות ומאי פוטרת דקאמר:
'''לדברי האומר חובה קאמר''' - דזו פוטרתה:
'''מיתיבי וכו'''' - קתני נעילה וקתני ערבית:
'''שבע מעין שמונה עשרה''' - ג' ראשונות וג' אחרונות כתיקנן ואומר הביננו באמצע שיש בה מעין שלש עשרה ברכות והיא תפלה קצרה שתיקנו לעוברי דרכים ולמוצאי יוה"כ התירו לצאת בה מפני הטורח:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
'''והאמר''' רב תפלת ערבית רשות. תימה לרב דאמר תפלת ערבית רשות האמר פרק תפלת השחר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כו|א}} טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים ואמר נמי התם בסוף פרק תפלת השחר (שם דף ל:) טעה ולא הזכיר של ראש חודש בלילה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החודש בלילה הא לאו הכי מחזירין ואמאי תיפוק ליה דתפלת ערבית רשות ואומר ר"י נהי דרשות היא אין לבטלה בחנם אם לא מפני שום מצוה עוברת או שרא המייניה דפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ט|ב}} דלא מטרחינן ליה וכן עלה על מטתו דירושלמי דאין מטריחין אותו שירד תדע כיון דיעקב אבינו תיקנה לא תיקנה לבטלה ועוד כיון דכנגד אברים ופדרים היא שמעלן ומקטירן כל הלילה נהי דלא מעכבי כפרה מ"מ מצוה להקטיר תפלת ערבית נמי מצוה ותימה מאי פריך הכא והאמר רב תפלת ערבית רשות והאמרינן דבחנם אין לבטלה וי"ל דאין זה בחנם דבליל יוה"כ מצוה לטרוח ולהכין צורכי סעודה דהוי כעין יו"ט כדאמרי' במדרש דבמוצאי יוה"כ בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וכמו שפירשנו שאין לבטלה בחנם אפי' למ"ד תפלת ערבית רשות הכי משמע בירושלמי דתפלת השחר דלמ"ד תפלת ערבית חובה אין תפלת נעילה פוטרתה ולמ"ד רשות תפלת נעילה פוטרתה משמע אבל בחנם אין לבטלה ואע"פ שחולק על הש"ס שלנו בזה דבגמרא דידן משמע דרב לדברי האומר חובה קאמר אבל למ"ד רשות לא בעיא תפלה לפוטרה מ"מ במה שאנו יכולין להשוותם יש לנו להשוותם וכה"ג פי' גבי אין מקדשין את החודש בלילה אע"ג דתפלת ערבית רשות כיון דשווייה עליה חובה שפיר דמי ולהכי צריך לההוא טעמא דאין מקדשין החודש בלילה ואין נראה לר"י דהאמר בפ"ק דשבת למ"ד תפלת ערבית רשות מכי שרא המייניה לא מטרחינן ליה הא אי לא שרא המייני' מטרחינן ליה אע"פ שלא התפלל כלל וכי תימא כיון שהתפלל בשאר לילות שויא עליה חובה א"כ אמאי איצטריך לשנויי הכא דרב לדברי האומר חובה קאמר לימא דאפי' לדידיה דס"ל רשות כיון דשויא עליה חובה בשאר לילות חובה היא עילויה ובעיא תפלה למיפטריה על כן נראה כדפרישית:
''' מתפלל''' שבע מעין שמונה עשרה ברכות. פירש רשב"ם טעמא משום דכיון דאכתי הוא בתענית חשוב כיוה"כ להכי מתפלל שבע ולפי שכבר פנה היום וחול הוי להכי מתפלל מעין י"ח:
<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יומא]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|יומא|ח|פז|ב}}
igip2c13jmxhj37cnka8axdew143g7e
סדר וידוי
0
212515
3083416
2975457
2026-09-16T17:22:45Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083416
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>
{{טקסט מנוקד}}
{{הצגת נוסחי תפילה}}
</noinclude>
{{הוראה למתפללים|יעמוד ויאמר וידוי, ואם עשה איזה עוון באותו היום יתחרט ויתוודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.
אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק״ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.
ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי}}
<קטע התחלה=וידוי 2/>{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אָנָּא יהוה}} אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מַלְכֵּֽנוּ}} מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אֲנַֽחְנוּ ({{קטן|נ״א}}: אָֽנוּ) עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=יְיָ|מזרח=יהוה}} אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חָטָֽאנוּ, עָוִֽינוּ, פָּשַֽׁעְנוּ, אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵֽנוּ:|כל השאר=אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ:}}
<קטע התחלה=וידוי/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְלָשׁון הָרָע}}. {{ש}}
{{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּמִרְמָה}}. {{ש}}
{{סי|יָ}}עַֽצְנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=רָע|מזרח=עֵצוֹת רָעוֹת}}. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|מָ}}רִֽינוּ דְבָרֶֽיךָ.}} {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|נִ}}אַֽפְנוּ.}} {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|פָּ}}גַֽמְנוּ.}} {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|צִ}}עַֽרְנוּ אָב וָאֵם.}} {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. {{ש}}
{{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר={{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:|מזרח=וְ{{סי|תִ}}עְתַּֽעְנוּ.}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=סַרְנוּ|מזרח=וְסַרְנוּ}} מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} שָֽׁוָה) לָֽנוּ. {{צת לעיצוב|נחמיה|ט|לג|ימין=לא}}<קטע סוף=וידוי/><קטע סוף=וידוי 2/><noinclude>
==ראו גם==
* [[וידוי גדול]]
* [[נפילת אפיים]]
* [[סדר תחנון]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]]
</noinclude>
1bo4bzg8sesro1vqjmloqomg0sq38tl
3083485
3083416
2026-09-16T20:33:46Z
מו יו הו
37729
/* ראו גם */
3083485
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>
{{טקסט מנוקד}}
{{הצגת נוסחי תפילה}}
</noinclude>
{{הוראה למתפללים|יעמוד ויאמר וידוי, ואם עשה איזה עוון באותו היום יתחרט ויתוודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.
אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק״ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.
ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי}}
<קטע התחלה=וידוי 2/>{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אָנָּא יהוה}} אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מַלְכֵּֽנוּ}} מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אֲנַֽחְנוּ ({{קטן|נ״א}}: אָֽנוּ) עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=יְיָ|מזרח=יהוה}} אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חָטָֽאנוּ, עָוִֽינוּ, פָּשַֽׁעְנוּ, אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵֽנוּ:|כל השאר=אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ:}}
<קטע התחלה=וידוי/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְלָשׁון הָרָע}}. {{ש}}
{{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּמִרְמָה}}. {{ש}}
{{סי|יָ}}עַֽצְנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=רָע|מזרח=עֵצוֹת רָעוֹת}}. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|מָ}}רִֽינוּ דְבָרֶֽיךָ.}} {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|נִ}}אַֽפְנוּ.}} {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|פָּ}}גַֽמְנוּ.}} {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{סי|צִ}}עַֽרְנוּ אָב וָאֵם.}} {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. {{ש}}
{{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר={{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:|מזרח=וְ{{סי|תִ}}עְתַּֽעְנוּ.}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=סַרְנוּ|מזרח=וְסַרְנוּ}} מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} שָֽׁוָה) לָֽנוּ. {{צת לעיצוב|נחמיה|ט|לג|ימין=לא}}<קטע סוף=וידוי/><קטע סוף=וידוי 2/><noinclude>
==ראו גם==
* [[וידוי אשמנו מורחב]]
* [[נפילת אפיים]]
* [[סדר תחנון]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]]
</noinclude>
7sz3lyl9ugwmtode42mtaikqyryhqmq
שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ד
0
260821
3083523
617078
2026-09-17T06:14:52Z
~2026-50116-11
46513
/* דרוש ד' */ תיקנתי שגיאת כתיב
3083523
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי חזרת העמידה|דרוש ג|דרוש ד|דרוש ה|}}
==דרוש ד'==
דרוש ד' - כולל ג' קדושות של יוצר ודעמידה ושל ובא לציון גואל.
אמר הכותב, פעם אחת שמעתי ממורי ז"ל דרוש א' בענין של הקדושות הנזכר. הנה הודעתיך לעיל כי בתפלת שחרית דימי החול עולה הנקבה בהוד והזכר עולה בנצח (<small>כנ"ל בסוף ביאור ברכת אבות</small>). ואמנם ענין קדושת יוצר -- עניינה הוא כדי להעלות את המלכות אל עולם הבריאה העומדת בהיכל קה"ק דיצירה כנודע, ואנו מעלים אותה אל ההוד שבבריאה שהוא נקרא "היכל עצם השמים". ולכן קדושה זו היא נאמרת ב{{צ|אל ברוך גדול דעה וכו'}} ונודע כי תיקון ברכה זו הוא בהיכל הזה כנזכר בזוהר פר' פקודי ואנו ממשיכים לה הארה ושפע רב וקדושה מג' עליונות דבריאה שהם חב"ד ששם הוא סוד הקדושה (כנ"ל בדרוש שקדם). וזה ביאור {{צ|קדוש קדוש קדוש}} -- קדושה הוא בחכמה, וברכה של {{צ|ברוך כבוד ה' ממקומו}} בבינה, ומלכות שהוא {{צ|ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון}} בדעת.
ונבאר עניינם. כי הנה קדוש נתבאר בזוהר שהוא מלשון '''קדש ו{{'}}''', והענין הוא שבתחילה עולה אות הו' (שהוא הת"ת) בחכמה (הנקרא קדש) ונעשה {{צ|קדוש}}. ואח"ך קדש העליון מתפשט עד הת"ת הנקרא ו' ונעשה {{צ|קדוש}}. ואחר כך מתפשט גם עד היסוד שבו ונעשה {{צ|קדוש}} שלישי. הרי כי לעולם כל בחינת קדוש הוא קדש ו'. והנה בקדוש הג' (שהוא ביסוד) אנו מחברים עמו את הנ"ה וזהו {{צ|ה' צבאות}} - ה' ביסוד, צבאות בנצח-הוד. ומשם מתפשט עד המלכות וזהו {{צ|מלא כל הארץ כבודו}}. והרי עתה נתקדשה המלכות דבריאה מבחי' החכמה דבריאה.
ואח"כ אנו ממשיכין לה בחי' ברכה מבינה דבריאה. וזהו {{צ|ברוך כבוד ה'}} (היא בינה, כבוד עלאה) {{צ|ממקומו}} שהיא המלכות. וז"ס התפשטות הבינה עד הוד ששם עומדת המלכות כנזכר, ונודע כי בחינת בריאה היא בינה.
ואח"כ אנו ממשיכין לה מן הדעת וזהו {{צ|ימלוך ה' לעולם כו'}}, ואנו מתחילין במלכות דרך עלייה -- להעלותה עד ה' שהוא הדעת, ואז היא אצלו ממש בהוד (<small>כנ"ל שזהו סוד ראשי תיבות א'לקיך צ'יון ל'דור ו'דור שהוא אצל"ו</small>).
אמנם קדושת תפלת העמידה היא במלכות דעולם האצילות שאנו מעלים אותה עם הת"ת בהוד דאצילות. ולכן אחר אשר קבלה המלכות הארה מן חו"ג בשני ברכות של אבות וגבורה בחזרת התפלה דש"ץ (<small>כנ"ל בדרוש שקדם</small>) -- אז אנו אומרים הקדושה {{צ|נקדישך כו'}} כי אז תתחבר אותה ההארה עם הת"ת ואז אנו אומרים {{צ|קק"ק כו' וברוך כו' וימלוך כו'}} על דרך מ"ש בקדושת יוצר. ואין הפרש בין שני קדושות אלו אלא שקדושת יוצר היא להקדיש את המלכות דבריאה וקדושה דמעומד היא במלכות דאצילות. אבל בקדושת דובא לציון -- הוא סוד ירידת המלכות דאצילות בהיכל קה"ק דבריאה, כנודע כי שם מקומה תמיד, ולכן אנו צריכין להמשיך לה שפע וקדושה וברכה ולכן אנו חוזרין לומר קדושת {{צ|קק"ק כו' וברוך כו' ותשאני רוח כו' וימלוך כו'}} על דרך הנ"ל בקדושת יוצר ממש.
ולכן תבין למה קדושת "ובא לציון" היא בלשון הקדש ובלשון תרגום -- כי להיות ענין זה למטה בבריאה לכן אחר שאמרנו קדושה בלשון הקודש אנו חוזרים לאומרה בלשון תרגום להעלים ולהסתיר ולכסות קדושת לשון הקדש תוך לשון תרגום ונעשה מכסה עליו והוא נעלם ומסתתר בתוכו. ולפי שקדושת ובא לציון היא דרך ירידה -- כי יורדת המלכות דאצילות אל הבריאה כנזכר -- ולכן אנו אומרים {{צ|ומקבלין דין מן דין כו'}} כי מקבלין השפע זה מזה דרך קבלה וירידה ממש.
אמנם יש הפרש אחד בין ג' קדושות האלו. כי הנה בקדושת יוצר לא נאמר בה {{צ|ימלוך}} כלל ובקדושה דמעומד נאמר בה {{צ|ימלוך ה' לעולם כו'}} ובקדושת ובא לציון נאמר בה {{צ|ה' ימלוך לעולם ועד}}. וצריך לדעת ענין ג' שינויים אלו.{{ררר}} והענין הוא: בקדושת יוצר כונתינו היא להעלות את המלכות דאצילות עד למעלה באצילות, מדרגה אחר מדרגה כנ"ל, ולכן אין אומרים בקדושה ההיא {{צ|ימלוך כו'}}, כי פסוק זה הוא כנגד הת"ת, ואין רצונינו להורידו למטה אצלה ואדרבה רצונינו להעלות אותה. אבל בעמידה שכבר היא אצלו למעלה - אנו אומרים אותו. ואמנם בקדושת ובא לציון אשר היא יורדת למטה במקומה כמנהגה -- ולכן אנו מורידים עמה גם את הת"ת. וכיון שעתה הוא מקדים לירד אצלה להיות עמה שם -- לכן אנו אומרים {{צ|ה' ימלוך}} ומקדימין שם ההויה שהוא בזכר אל המלכות הנרמזת במלת "ימלוך", ולא כקדושת העמידה שמקדימין "ימלוך" לשם ההויה שאומרים {{צ|ימלוך ה' כו'}} אלא {{צ|ה' ימלוך לעולם ועד}}.
'''בברכת אתה קדוש כו{{'}}'''. הנה אחר שכבר קבלה המלכות עתה קדושת המוחין מבחי' הדעת דז"א ועלתה שם -- הנה עתה אנו אומרים {{צ|אתה קדוש '''ושמך קדוש'''}} שהיא בחינת המלכות הנקראת 'שמך' (<small>כנזכר בזוהר פ' פקודי</small>) לומר שעתה כבר קבלה המלכות קדושה והארה מן הקודש העליון (שהן המוחין דז"א) דרך קו האמצעי שבו אשר זה הקו האמצעי נרמז במלת "אתה קדוש" כנ"ל בדרושים הקודמים. כי אבות בחסד וגבורות בגבורה וקדושת ה' בת"ת. וזהו {{צ|אתה קדוש}} -- הוא הקו האמצעי ת"ת שדרך בו ירדה ונמשכה קדושת המוחין עד המלכות, ואז גם היא {{צ|ושמך קדוש}}.
ענין '''מודים דרבנן''' הוא במש"ל שהזכר עולה בנצח והנקבה בהוד ולכן עתה במודים שהיא בהוד כופף הת"ת את ראשו וכורע למטה כדי לנשקה בסוד הנשיקין. וכבר נתבאר לעיל במודים של תפלת הלחש כי הכריעה אשר שם אינה כפולה כשאר הכריעות וגם הזקיפה אינה כפולה כשאר הזקיפות, אמנם אין שם רק כריעה אחת (<small>בסוד ו' לגבי ה'</small>) וכנגדה יש זקיפה אחת (<small>ה' לגבי ו'</small>). כי מודים דרבנן הוא כריעה שניה של י' לגבי ה' וכנגדה זקיפה אחת בסוד ה' לגבי י'. וזהו סוד מודים דרבנן, כי אין כריעה זו אלא לגוף שהם ח"י חוליות שבשדרה.
:: אמר חיים, ענין זה מצאתי כתוב בקונטריסי ונלע"ד כי מ"ש {{צ|כי אין כריעת זו כו'}} חוזר אל הכריעה הראשונה של מודים דתפלת לחש שהיא ו' לגבי ה' שהוא הגוף הנקרא ו'. וזה נלע"ד שהוא מוכרח.
s8mc6r74w13fr0k1kiswqgcbfrdjumq
עמוד ראשי/טקסטים חדשים
0
276338
3083383
3083323
2026-09-16T12:00:27Z
OpenLawBot
8112
טקסטים חדשים
3083383
wikitext
text/x-wiki
{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;">
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}}
[[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}}
[[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}}
[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש"י מנוקד על שופטים]] {{*}}
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו
</div>
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude>
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude>
lgwxxyozzetuv40z0qnw34zlj49ky5y
3083425
3083383
2026-09-16T18:00:22Z
OpenLawBot
8112
טקסטים חדשים
3083425
wikitext
text/x-wiki
{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;">
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}}
[[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}}
[[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}}
[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש"י מנוקד על שופטים]] {{*}}
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו
</div>
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude>
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude>
81yskzpxepvskec14n4qngpcjtxzuwe
3083496
3083425
2026-09-17T00:00:22Z
OpenLawBot
8112
טקסטים חדשים
3083496
wikitext
text/x-wiki
{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;">
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}}
[[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}}
[[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}}
[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש"י מנוקד על שופטים]] {{*}}
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו
</div>
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude>
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude>
m0q3ktrjgpg7hqarorom3avao3z81c5
3083514
3083496
2026-09-17T06:00:31Z
OpenLawBot
8112
טקסטים חדשים
3083514
wikitext
text/x-wiki
{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;">
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}}
[[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}}
[[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}}
[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש"י מנוקד על שופטים]] {{*}}
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו
</div>
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude>
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude>
c91qb64z2r7fmo0ujy8cjk2yk32ob7f
מקור:חוק ההוצאה לפועל
116
286080
3083507
3083119
2026-09-17T05:47:05Z
Shahar9261
22508
3083507
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
<מאגר 2000249 תיקון 2197097 תקן 147254 קוד a163Y00000DuCogQAF>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|6:208253)); ((תשכ"ט, 16|תיקון|6:208252)); ((תשל"א, 186|תיקון לחוק המכר|7:208566)); ((תשל"ה, 12|תיקון מס' 3|8:208254)); ((תשל"ח, 160|תיקון מס' 4|9:208255)); ((תשל"ט, 29|תיקון מס' 3 לחוק פסיקת ריבית|9:209233)); ((תש"ם, 132|תיקון מס' 5|9:208256)); ((תשמ"ד, 52|תיקון מס' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|10:210155)); ((תשמ"ו, 62|תיקון מס' 7|11:210461)); ((תשמ"ט, 50|תיקון מס' 8|12:210693)); ((תש"ן, 126|תיקון מס' 9|12:210798)), ((198|ת"ט|ec:12:317318)); ((תשנ"א, 10|תיקון מס' 9 (תיקון)|12:210839)), ((119|תיקון מס' 9 (תיקון מס' 2)|12:211725)), ((184|תיקון מס' 11|12:210881)), ((184|תיקון מס' 12|12:210887)), ((198|תיקון מס' 10|12:210878)); ((תשנ"ב, 146|תיקון לחוק הערבות|12:211808)); ((תשנ"ד, 235|תיקון מס' 14|13:210966)), ((284|תיקון מס' 15|13:211479)); ((תשנ"ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|13:211216)); ((תשנ"ו, 70|תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל|13:211260)), ((88|תיקון מס' 18|13:211254)); ((תשנ"ט, 138|תיקון מס' 19|14:211639)); ((תש"ס, 282|תיקון מס' 20|15:300262)); ((תשס"א, 207|תיקון מס' 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|15:300351)), ((218|תיקון מס' 21 (הודעה על סיום הליכים)|15:300354)); ((תשס"ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|15:300478)); ((תשס"ג, 16|תיקון מס' 24|15:300564)); ((תשס"ד, 16|תיקון מס' 24 (תיקון)|16:299602)); ((תשס"ה, 746|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 260|הוראת שעה|16:299986)); ((תשס"ח, 515|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((665|תיקון מס' 51 לחוק בתי המשפט|17:300110)); ((תשס"ט, 42|תיקון מס' 29|17:300665)), ((126|ת"ט|2194)), ((328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע"א, 28|תיקון מס' 29 (תיקון)|18:301275)), ((78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((355|תיקון מס' 32|18:301250)), ((929|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2)|18:301348)), ((930|תיקון מס' 33|18:301265)), ((1028|תיקון מס' 34|18:301376)); ((תשע"ב, 24|תיקון מס' 35|18:301400)), ((112|תיקון מס' 36|18:301402)), ((158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|18:301315)), ((182|תיקון מס' 38|18:301448)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((607|תיקון מס' 41|18:301477)); ((תשע"ג, 68|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 3)|19:301557)), ((98|תיקון מס' 42 והוראת שעה|19:301494)); ((תשע"ד, 546|תיקון מס' 43|19:303799)), ((592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע"ה, 142|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((196|תיקון מס' 46|20:312918)), ((204|תיקון מס' 47 והוראת שעה|20:313584)); ((תשע"ו, 10|תיקון מס' 48 - הוראת שעה|20:315851)), ((533|תיקון מס' 49|20:321422)), ((751|תיקון מס' 50|20:338813)), ((1154|תיקון מס׳ 51|20:348521)); ((תשע"ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((1049|תיקון מס׳ 53|20:390347)); ((תשע"ח, 22|תיקון מס' 54|20:395586)), ((172|תיקון מס׳ 55|20:491142)), ((176|תיקון מס׳ 56|20:491143)), ((224|תיקון מס' 57|20:491463)), ((406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((438|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((687|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|20:501349)), ((871|תיקון מס' 17 לחוק הירושה|20:504221)); ((תשע"ט, 41|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((116|תיקון מס' 63|20:528234)), ((220|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש"ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((ק"ת תש"ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|8476)); ((ס"ח תש"ף, 90|תיקון מס' 65|23:573944)), ((334|תיקון מס' 66|23:579145)), ((402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((תשפ"א, 2|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|23:583843)); ((תשפ"ב, 722|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((748|תיקון מס' 69|24:619528)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ"ג, 12, 12|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|25:1783527)), ((534|תיקון מס' 73|25:2900633)), ((535|תיקון מס' 74|25:2900623)); ((תשפ"ד, 145|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1498|תיקון מס' 77|25:4962450)); ((תשפ"ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג"ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&type=4)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ו-3 -->
''שינוי שיעורי ריבית:'' ((ק"ת תשנ"ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|5525)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשע"ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|7226)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס' 68 והוראת שעה)|9486)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשפ"ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|13070)); ((תשפ"ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|14142)).
__TOC__
== פרק א': הוראות כלליות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשנ"ד, תשס"ט, תשע"א-5, תשע"ב-2, תשע"ח-5, תשע"ח-6, תשע"ח-7, תשע"ט-3, תש"ף, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ה)
: בחוק זה -
:- "בית משפט" - לרבות בית דין דתי;
:- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- "פסק דין" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
:- "זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
:- "חייב" - מי שפסק דין ניתן לחובתו;
:- "חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
:- "הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
:- "ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
:- "נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
:- "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור [[בסעיף 2]];
:- "קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], כקיבוץ או כמושב שיתופי;
:- "המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות [[+|בתקנות 161(3) ו-(4)(א) ו-(ב)(1)]], [[+|163]] [[ו-165(א) לתקנות סדר הדין]];
:: (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)(1)]];
:: (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים [[שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (4) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]):)) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק בתי המשפט" - [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" - [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]];
:- "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:- "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "כרטיס חיוב מיידי" - אמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
:- "תקנות סדר הדין" - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]];
:- "פסק דין לפינוי מושכר" - פסק דין בתביעה לפינוי מושכר [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]], אינו חל עליו;
:- "מנהל רשות האכיפה והגבייה" - מי שמונה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]], לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
:- "רשות האכיפה והגבייה" - רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה [[וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]].
@ 2. לשכות הוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
: (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
: (ג) בסעיף זה, "מחוז" - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].
@ 3. מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם (תיקון: תשס"ט, תשע"א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
: (ג)(1) הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
::: (א) שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
::: (ג) הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
::: (ד) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
::: (ה) נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
:: (2) הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
:: (3) תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים.
:: (4) הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
: (ד) כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
:: (1) בצאתו לקצבה;
:: (2) בהתפטרות;
:: (3) על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]].
@ 3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשס"ח-2, תשס"ט, תשע"א-5)
: (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה [[וסעיפים 3]] [[ו-3ב עד 3ד]].
: (ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
: (ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
: (ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
: (ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
:: ((פורסמו [[כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016]].))
@ 3ב. תחולת הוראות [[מחוק בתי המשפט]] (תיקון: תשע"א-5)
: הוראות [[סעיף 104 לחוק בתי המשפט]] יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור [[בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט]], ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי [[אותו סעיף]] יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.
@ 3ב1. סמכות רשם לסיים דיון (תיקון: תשע"ב-4)
: רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.
@ 3ב2. רציפות הדיון (תיקון: תשע"ב-4)
: נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.
@ 3ג. הממונה על רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשע"א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 3א(ד)]] או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
: (ג) תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
: (ד) הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
@ 3ד. אחראי על בירור תלונות (תיקון: תשע"א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]], קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות [[סעיף 32 לחוק האמור]], בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.
@ 4. מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
: (א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
: (ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.
@ 4א. הענקת סמכויות לדון בבקשות (תיקון: תש"ן, תשס"ט, תשע"ג)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי [[סעיפים 19]], [[25]], [[48]], [[58]] [[ו-70]].
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014]].))
@ 5. הטלת תפקידים (תיקון: תש"ן, תשנ"א-5, תשס"ט)
: (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי [[סעיף 5א]], ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.
: (ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
: (ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
@ 5א. ועדת האישורים (תיקון: תשנ"א-5, תש"ס, תשפ"ו-2)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין [[סעיף 5(ב)]] (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ב)]], אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
:: (2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
:: (3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
: (ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור -
:: (1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
:: (2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
:: (3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
:: (4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972]];
:: (5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ד)]], או מועסק על-ידו.
: (ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
: (ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]].
@ 5ב. תוקף אישורים וסדרי עבודה (תיקון: תשנ"א-5)
: (א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
: (ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
: (ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
@ 5ב1. בעל אישור חדש (תיקון: תש"ס)
: בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה - בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
@ 5ג. ניהול פנקס (תיקון: תשנ"א-5, תשס"ט)
: מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.
@ 5ד. סייג לעיסוק (תיקון: תשנ"א-5, תשס"ט)
: (א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורים, אחים וילדים.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.
@ 5ה. חובת סודיות (תיקון: תשנ"א-5)
: לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
@ 5ו. אי חידוש, ביטול או פסילה (תיקון: תשנ"א-5)
: ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
: (3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
: (4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
@ 5ז. בירור תלונות והתליה (תיקון: תשנ"א-5, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"ח-7)
: (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי [[סעיף 5א]] ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]], רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
: (א1)(1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
:: (2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
:: (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
: (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968]], למעט [[-|סעיפים 9(א)(4)]] [[-|ו-11(ה)]].
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי [[סעיף 5ו(3) או (4)]].
@ 5ח. הפסקת ביצועו של הליך (תיקון: תשנ"א-5, תשס"ט)
: מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
@ 5ט. (תיקון: תשנ"א-5, תשנ"ד-2, תשס"ה) : (((בוטל).))
@ 6. בקשת ביצוע (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"א-3, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ו-3, תשפ"ד)
: (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
: (ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב2)(1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
::: (א) תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[סעיף 2(ג)]], מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם -
:::: (1) קבעו בהסכם הפרשי הצמדה - ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
:::: (2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
::: (ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות [[+|סעיפים 5]] [[ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור [[בסעיף 5א לחוק האמור]] יחל -
:::: (1) לעניין פסק דין - ממועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים - ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
:::: (2) לעניין שטר - מהמועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיף 81א(ג1)]].
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
::: (א) לעניין פסק דין - לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
::: (ב) לעניין שטר - מועד הפירעון, כהגדרתו [[בסעיף 81א3(א)(1)]].
:: (3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
: (ב3) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי [[סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] במועד הפירעון כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]]; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], לפי המוקדם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ד)(1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים [[בתוספת הראשונה]] (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
:: (2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
:: (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
@ 7. המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ד, תשע"ח, תשפ"א, ק"ת תשפ"א, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג, תשפ"ה)
: (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]] או בצו לפי [[סעיף 69(ב)]], או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
: (א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור [[בפרק ו'1]], לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]] או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק ז'2]]; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות - יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב3]] או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב4]].
: (א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות [[סעיף 64]].
: (א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.
: (ב)(1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]]; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
::: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]):))
::: המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] או לפי [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]], וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה [[בסעיף 5(א1) לחוק האמור]] תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) ו-(א3)]], לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי [[פרק ו'1]] לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]], ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי [[פרק ז'2]], אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
: (ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
: (ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.
@ 7א. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט, תשע"ח-5, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט [[בסעיף 7א1]] ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
:: (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]] (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' שלצדו]] (להלן - כתב ויתור על סודיות).
: (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי [[סעיף 67]], או לדחות את בקשתו.
: (ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
: (ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
: (ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
@ 7א1. התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום (תיקון: תשע"ח-5, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]], [[69יג(ב)(1)]] [[או 74יא]] (בסעיף זה - צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
:: (1) שלוש שנים - אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (2) ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה - מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]]; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה - יחולו הוראות [[סעיף 7א2]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.
@ 7א2. הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק (תיקון: תשע"ח-5)
: חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור [[בסעיף 7א1]], יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 104 לחוק האמור]];
: (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי [[פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
@ 7א3. (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) : (((פקע).))
@ 7ב. מסירת מידע (תיקון: תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ד, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]] שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור [[באותו סעיף]], למסור לידיו את המידע.
: (א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת הרביעית]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
: (א1א)(1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה]] (בסעיף קטן זה - הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]]) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]], המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
:: (3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
:: (4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם [[תוספת 2|שבתוספת]] או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי [[סעיף 7]].
: (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' לצדו]], אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]], [[או 69יג(ד)]] וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 81א(ג1)]] [[או 81א1(ד)(1) ((<s>לחוק</s>))]], לפי העניין.
: (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי [[בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה]] למסור לידיו מידע בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק ב|בטור ב' שלצדו]], אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
: (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
: (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
: (ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967]].
: (ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
: (ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] או [[בתוספת השלישית]] מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
: (ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]] (בסעיף קטן זה - הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 67(ב) ו-(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
::: (א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
::: (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
:: (2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]];
:: (3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
:: (4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
:: (5)(א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו [[בתוספת השניה]];
::: (ב) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת השלישית]];
::: (ג) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת הרביעית]].
: (ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ט) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.
@ 7ב1. פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון: תשס"ט)
: מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי [[סעיף 7ב]], לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
@ 7ב2. מידע על כניסת חייב לארץ (תיקון: תשע"ד, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]]; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.
@ 7ב3. קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע"ח, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת [[סעיף 76(א3)]], רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה - חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
:: (2) חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (3) חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
: (ב) הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג - גם מספר הרישיון של בא כוחו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1]], רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
@ 7ב4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות (תיקון: תשע"ח)
: (א) זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות [[סעיף 7ב3]], רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו [[בסעיף האמור]], של החייב.
: (ב) ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
: (ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.
@ 7ג. חזקה בדבר יכולת החייב (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ד)
: (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות [[פרק ו'2]] והליכי הבאה לפי [[פרק ז'2]].
: (ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי [[סעיף 7(א)]], ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
@ 8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקון: תשל"ח, תש"ס, תשס"א-2, תשס"ט, תשע"ג, תשפ"ד-3)
: (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
: (ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי [[סעיפים 7ב(א2) ו-(א3)]], [[11]], [[14]], [[15]], [[19]], [[21(א1) ו-(א2)]], [[25]], [[27]], [[48]], [[53]], [[59]], [[61 עד 64]], [[66א]], [[67]], [[69ג]], [[69יב]], [[70]], [[74]] והליכים לפי [[פרק ז'3]]; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001]].))
: (ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
@ 9. אגרות והוצאות (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט, תשפ"ד)
: (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
: (ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
: (ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ד)(1) על אף האמור [[בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 4א(א) לאותו חוק]].
:: (2) לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] (בסעיף קטן זה - מועד הצירוף).
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
: (ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור [[בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] -
:: (1) אם הוראות [[החוק האמור]] חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7]];
:: (2) אם הוראות [[החוק האמור]] אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי [[-|סעיף 5א האמור]], במועד מסירת האזהרה לחייב לפי [[סעיף 7]].
@ 9א. (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) : (((פקע).))
@ 10. שכר עורך-דין (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט, תשפ"ד)
: (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי [[סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי [[פרק ו']] ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
: (ג) שכר עורך-הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
@ 10א. (תיקון: תשמ"ט, תשס"א) : (((בוטל).))
@ 10ב. (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) : (((פקע).))
@ 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך (תיקון: תשפ"ד-3, [י"פ הודעות])
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10(א)]], לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש"ח))) או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
: (ב)(1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
:: (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
:: (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
: (ג) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
@ 11. העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (תיקון: תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
@ 12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס"ט)
: היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.
@ 12א. בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.
@ 13. מעצר למניעת הפרעה בביצוע (תיקון: תשס"ט)
: היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.
@ 14. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט, תשפ"ג-4)
: (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א]], [[69(ב)]] [[או 69א]] והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
: (ה)(1) לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ-50,000 שקלים חדשים.
:: (2) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.
@ 15. חיפושים (תיקון: תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
: (ב) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
@ 16. השהיית הליך ואי-נקיטתו (תיקון: תשס"ט)
: (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
@ 17. עיכוב ביצועו של פסק דין (תיקון: תשס"ט)
: (א) לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
: (ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
@ 18. פסק דין שבוטל או שונה (תיקון: תשס"ט)
: (א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
: (ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
@ 19. טענת פרעתי (תיקון: תש"ן, תש"ן-2, תשס"ט)
: (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
: (ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
@ 19א. עדכון על קבלת תקבולים (תיקון: תשע"ב)
: (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור [[בסעיף 19ב]], רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.
@ 19ב. הסדר עם החייב (תיקון: תשע"ב)
: (א) זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה - הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ב) תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי [[סעיף 76]] או במסגרת צו איחוד לפי [[פרק ז'3]], כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ג) הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
:: (1) ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי [[סעיף 19א]], ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
:: (3) יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.
@ 20. גביית יתר (תיקון: תשל"ה, תשס"ט)
: (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
== פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תשס״ט, תשע״ו–4) ==
@ 20א. (תיקון: תשס"ט, תשע"א-6, תשע"ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))
@ 20ב. חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשע״ו–4, תשע"ז, תשפ"ג-2)
: (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בחוק זה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד)(1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]], יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי [[סעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)]] ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם [[לפרק ז'3]] או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע [[בסעיף 20ו(א)(1)]].
@ 20ג. החלת הוראות החוק (תיקון: תשס"ט, תשע"ד)
: הוראות חוק זה, למעט הוראות [[פרקים ג']], [[ה']], [[ו']], [[ו'1]], [[ו'2]], [[ז'1]], [[ז'2]], [[ז'3]] [[ו-ז'4]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.
@ 20ד. בקשת ביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט)
: בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות [[פרק זה]].
@ 20ה. הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תשע״ו–4)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
:: (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
:: (2) עיקול כלי רכב של החייב.
: (ב) זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות [[סעיף 7(ה)]].
: (ג) הוראות [[סעיף 20יז(א) ו־(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.
@ 20ו. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשע״ו–4, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
:: (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
:: (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
: (ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל;
:: (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייסגר התיק.
: (ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
@ 20ז. סגירת תיק או העברה למסלול רגיל (תיקון: תשס"ט, תשע״ו–4)
: (א) נסגר תיק לפי [[פרק זה]], לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
: (ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי [[פרק זה]] ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
: (ג) הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
@ 20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1]] במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי [[סעיף 10(א)]] או לשכר טרחת עורך דין כאמור [[בסעיף 10ג]] לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
@ 20ט. (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))
@ 20י. תקנות וכללים (תיקון: תשס"ט)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]], לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
== פרק א'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2, תש"ף-2) ==
@ 20יא. הגדרות (תיקון: תשע"ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- "בקשה לביצוע במסלול מזונות" - בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
:- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי;
:- "מסלול מזונות" - מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[פרק זה]];
:- "פסק דין למזונות" - פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד - פסק דין למזונות כהגדרתו [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)=|בחוק המזונות]], המוגש לביצוע לפי [[סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור]].
@ 20יב. (תיקון: תשע"ג-2, תש"ף-2) : (((בוטל).))
@ 20יג. מסלול לביצוע פסק דין למזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
: (ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
@ 20יד. הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם [[בסעיף 2(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
: (ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
: (ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק המזונות]] (בסעיף זה - תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].
@ 20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[פרק א'1]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
: (ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
: (ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי [[פרק זה]] אלא אם כן -
:: (1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
: (ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
: (ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020]].))
@ 20טז. עדכון תיק (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
: (ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]] לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
@ 20יז. מסירת מידע על החייב (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
: (ב) הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
: (ג) לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
@ 20יח. דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד (תיקון: תשע"ג-2)
: מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
@ 20יט. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
:: (2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
: (ב) הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל - גם לזוכה.
: (ג) הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
@ 20כ. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
: (ב) הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
@ 20כא. שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2, תשפ"ד-3)
: על אף האמור [[בסעיפים 10]] [[ו-10ג]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
@ 20כב. חובת דיווח לכנסת (תיקון: תשע"ג-2)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
: (1) נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
: (2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
: (3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
: (4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
: (5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
: (6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
@ 20כג. תקנות לעניין מסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.
== פרק ב': עיקול מיטלטלין ==
@ 21. עיקול מטלטלין ומכירתם (תיקון: תש"ן, תש"ס, תשס"ט, תשפ"א, תשפ"ד-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל -
:: (1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
:: (2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
:: (3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
: (א1) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה - עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על ((הסכום)) המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']], אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
: (א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
:: (1) להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי [[בפרט 2 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא תאגיד;
::: (ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
::: (ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
:: (2) להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
::: (א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
::: (ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
: (א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
: (א4) (((החל מיום 15.3.2027):)) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים [[בתוספת הרביעית א']].
: (ב)(1) צו חיפוש לפי [[סעיף 15]] כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.
@ 21א. עיקול רכב (תיקון: תשע"ד-2)
: ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול - לא תחול הדרישה האמורה;
:: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
@ 21ב. רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
: (ב) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ג) חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (ד) בסעיף זה -
::- ״חוק הפיקוח על הביטוח״ - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]];
::- ״מבטח״ - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ״רכב באובדן״ - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשל"ה, תשנ"ד, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ד-2, תשע"ו-2, תשפ"ד-3)
: (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
:: (1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
:: (2) ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
:: (3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, "תשמישי קדושה" - לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
:: (4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
:: (6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
:: (6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
:: (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים [[בתוספת החמישית]], הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
: (ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
@ 23. הוצאת מעוקלים (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ד-3)
: הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א1) או (א2)]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
@ 24. העמדת נאמן (תיקון: תשס"ט)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
@ 25. אחריותו של נאמן (תיקון: תשס"ט)
: (א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[סעיף 24]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
@ 26. זכות שימוש במיטלטלין (תיקון: תשס"ט)
: היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
@ 27. מכירת המעוקלים (תיקון: תשל"ח, תש"ן, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
: (ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי [[החוק האמור]].
@ 28. ספק בבעלות (תיקון: תשס"ט)
: (א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
: (ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
: (ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.
@ 29. (תיקון: תשל"א) : (((בוטל).))
@ 30. ביטול עסקאות (תיקון: תשס"ט)
: עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור [[בסעיף 24]], אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.
@ 31. (תיקון: תש"ן) : (((בוטל).))
@ 32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (תיקון: תשס"ט)
: סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
== פרק ג': עיקול מקרקעין ==
@ 33. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- "מקרקעין" - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
:- "בית משפט" - בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
@ 34. הטלת עיקול ותוצאותיו (תיקון: תש"ן, תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה [[בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]].
: (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.
@ 35. עיקול זמני
: (א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
: (ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 34(ג)]].
: (ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
@ 36. מכירת מקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס"ט)
: עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
@ 37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס"ט)
: לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
@ 38. הגנת דירת המגורים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
: (א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]] (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]]; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ב) הוראות [[סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת [[סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]], יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג)(1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
::: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
::: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
@ 39. הגנת חייב חקלאי (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד, תשס"ט)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
@ 39א. תחולה (תיקון: תשנ"ב)
: הוראות [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]] לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של [[12:211808|חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992]], ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]].
@ 40. זכותו של צד שלישי (תיקון: תשל"א, תשס"ט)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
@ 41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה (תיקון: תשס"ט)
: עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי [[סעיף 37]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
@ 42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (תיקון: תשס"ט)
: סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
== פרק ד': עיקול בידי צד שלישי ==
@ 43. הטלת עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
@ 44. עיקול כלל נכסי החייב (תיקון: תשס"ט)
: (א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
@ 45. עיקול נכס מסויים (תיקון: תשס"ט)
: (א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
: (ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
@ 45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ט)
: (א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
@ 45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשס"ט)
: (א) חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
@ 45ג. עיקול מתחדש בתיק מזונות (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2)
: נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
: (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
: (2) לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
@ 46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (תיקון: תשס"ט)
: (א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור [[בסעיפים 44]] [[ו-45]] או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות [[סעיף 67]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
@ 47. מסירת נכסים מעוקלים (תיקון: תשס"ט)
: הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי [[פרק זה]] באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
@ 48. חיוב של צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: (א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור [[בסעיף 47]], או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
@ 49. תחולת הוראות
: על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות [[הסעיפים 26 עד 32]], בשינויים המחוייבים.
@ 49א. תשלום לצד השלישי (תיקון: תש"ס)
: (א) הוגשה בקשה לפי [[פרק זה]] לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם -
:: (1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
:: (2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]].
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
@ 50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשנ"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ב-3, תשע"ב-6, תשע"ג-2, תש"ף-3, תשפ"ב-3, תשפ"ג-3)
: (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי [[פרק זה]] אינו תופס בהם:
:: (1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
:: (2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
:: (3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
:: (4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
:: (5) כספים המגיעים לחייב לפי [[סעיף 38(ב) או (ג)]];
:: (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]] במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (8)(א) כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
:::: (1) סל שירותי הבריאות;
:::: (2) פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
:::: (3) פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
:::: (4) פוליסת ביטוח סיעודי;
::: (ב) הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
::: (ג) לעניין פסקה זו -
::::- "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]];
::::- "סל שירותי הבריאות" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
::::- "פוליסת ביטוח" - לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה [[בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (9) כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]] (בסעיף זה - חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (10)(א) כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה [[בתוספת השביעית]], אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]];
::: (ב) הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים [[לתוספת השביעית]].
: (ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
: (ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
@ 51. דין פרעון חוב (תיקון: תשס"ט)
: מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
@ 52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי [[הסעיפים 44]] [[ו-45]], שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
== פרק ה': כינוס נכסים ==
@ 53. מינוי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
: (ג) (((בוטל).))
@ 54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
: (א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
: (ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
@ 55. שמירת הוראות
: אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי [[סעיפים 22]], [[38]], [[39]] [[ו-50]] או לפי כל דין אחר.
@ 56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
: (א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות [[בסעיף 54]] כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
: (ב) החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
@ 57. זכויות צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
@ 58. אחריותו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
: (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[פרק זה]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
@ 59. שכרו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
@ 60. סיום תפקידו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
: (ד) (((בוטל).))
== פרק ו': ביצוע בעין ==
@ 61. מסירת נכס (תיקון: תשס"ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
@ 62. מסירת קטין (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-2)
: (א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955]].
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
@ 63. עשיית מעשה (תיקון: תשס"ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור [[בסעיפים 61]] [[או 62]] והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
: (ב) ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
@ 64. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-2)
: (א) ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי [[סעיף 7(א)]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א2)]] לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה [[בסעיף 7(ב)(1)]].
: (א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
: (ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
@ 65. טענות צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים [[בסעיף 64]] או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
@ 66. חייב שחזר לאחר הפינוי (תיקון: תשס"ט)
: הושלמה פעולת פינוי לפי [[סעיף 64]], והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
== פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (תיקון: תשס"ט) ==
@ 66א. הטלת הגבלות על חייב (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-6, תשע"ט-3, תש"ף, תשפ"ב-2)
: התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור [[בסעיף 66ב]], ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
: (1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]], מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]];
: (4)(א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]];
:: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
: (5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" - כהגדרתו [[בסעיף 69ד(ב)]];
: (6) (((נמחקה).))
@ 66א1. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע"א-6, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף, תש"ף-4)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 66(א)(4)]] או לפי [[סעיף 69ד(א)(3)]], לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
@ 66ב. תנאים להטלת הגבלות (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2)
: (א) הגבלות לפי [[סעיף 66א]] לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
:: (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]], או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
:: (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[=חוק המזונות|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] (בחוק זה - חוק המזונות);
:: (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
::: (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי [[פרק זה]];
:: (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
@ 66ג. התראה בדבר הגבלה (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2)
: (א) לא תיכנס הגבלה לפי [[פרק זה]] לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
: (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1)]], לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
@ 66ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס"ט, תשע"ב, תשע"ד)
: (א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי [[סעיף 66ג]].
: (ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
== פרק ו'2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע"ד) ==
@ 66ה. רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע"ד)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן - מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
:: (3) התקיים אחד מאלה:
::: (א) טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
::: (ב) רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
:::: (2) נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
:::: (3) בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
:::: (4) נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
:::: (5) החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
::: (ג) התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
: (ב) לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה - צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ה) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ו) בסעיף זה, "לשכת ההוצאה לפועל" - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
@ 66ו. ניהול מרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע"ד)
: (א) מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
: (ב) מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
: (ג) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
: (ד) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
: (ה) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
@ 66ז. מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (תיקון: תשע"ד)
: (א) רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג)(1) רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
:: (2) נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה - רישום חוזר).
:: (3) על רישום חוזר לא יחולו הוראות [[סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)]] [[ו-66ה(ב)]] לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.
@ 66ח. חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ד)
: בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014]], ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
: (2) מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
: (3) משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
: (4) אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.
== פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים (תיקון: תשנ"ד-2) ==
=== סימן א': חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים (תיקון: תשע"ט-2) ===
@ 67. חקירת יכולת (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה - חקירת יכולת).
: (א1)(1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]] או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
:: (2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור [[בסעיף 19]] או התנגדות לביצוע שטר כאמור [[בסעיף 81א]]; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
: (ב) בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
: (ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]], אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
: (ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
@ 68. החלטה על פי תצהיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) המבקש חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]] רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
: (ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]], אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על פי התצהיר בלבד.
: (ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.
@ 68א. חוקרי ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"א-3)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן - הועדה הממליצה).
: (ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי [[חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956 (([צ"ל: התשט"ו-1955]))]] שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
: (ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי [[סעיף 7א]] והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה [[בסעיף 67(א)]].
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
: (ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
: (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
: (ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
: (ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
: (ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
: (י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע"א-2010]].))
: (יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
:: ((פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש"ע-2010 (ק"ת תש"ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ"ה באייר התש"ע (9 במאי 2010).))
@ 69. תשלום בשיעורים (תיקון: תשל"ח, תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], או על סמך תצהיר לפי [[סעיף 68]], או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור [[בסעיף 6]].
: (ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].
@ 69א. כללים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע״ח-2, תשפ"א, ק"ת תשפ"א, תשפ"ד)
: (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014]].))
@ 69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום (תיקון: תשנ"ד-2, תשע״ח-2)
: (א) חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי [[סעיף 69א]] או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות [[סעיף 7א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].
@ 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (תיקון: תשע״ח-2, תשפ"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "חוב עבר במזונות" - חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
::: (1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
::: (2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד;
::- "צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות" - צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י);
::- "תשלום מזונות שוטף" - תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות [[פרק זה]];
:: (2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
:: (3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
: (ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
: (ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות -
:: (1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
:: (2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
: (ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י) (בסעיף זה - בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות [[סעיף 7א(א)(1) ו-(א1)]];
:: (2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות;
:: (3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
:: (4) כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]].
: (ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה - הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה - בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
: (ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
: (י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
:: (2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
:: (3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
: (יא)(1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
:: (2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות [[סעיף 69]].
=== סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים (תיקון: תשע"ט-2) ===
@ 69ב2. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוראה לתשלום בשיעורים" - הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
:- "כללים" - כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי [[סעיף 69א]];
:- "צו תשלומים" - צו תשלומים לבקשת חייב לפי [[סעיף 7א(ג)]], צו תשלום בשיעורים לפי [[סעיף 69]], צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיפים 69ד(א)]] [[ו-69ז(ב)]], צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי [[סעיף 69יג(ב)(1)]] או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי [[סעיף 74יא]];
:- "ריבית בסיס" - הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
:- "תיק" - לרבות תיק איחוד לפי [[פרק ז'3]];
:- "תשלום במועד" - תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.
@ 69ב3. תנאים להכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ([[בסימן זה]] - בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
: (1) שלושה תשלומים ברציפות - אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
: (2) תשלום אחד - אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.
@ 69ב4. בקשה להכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ב) בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
: (ג) הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
:: (2) דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]], ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
:: (3) התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.
@ 69ב5. הכרה בחייב כמשלם (תיקון: תשע"ט-2)
: הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
@ 69ב6. העברת בקשה להכרה להחלטת רשם (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]];
:: (2) הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
:: (3) המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי-נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)]] בתיק, לסכל את גביית החוב;
:: (4) המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]] או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3(1)]], אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.
@ 69ב7. תוצאות ההכרה (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ב-2, תשפ"ד)
: הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור [[בסעיף 69ב5]] [[או 69ב6]], לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
:: (א) עיקול חשבון עובר ושב לפי [[סעיף 43]];
:: (ב) עיקול משכורת לפי [[סעיף 43]];
:: (ג) עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 21א]], למעט רכב;
:: (ד) מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי [[סעיף 21(א)]];
:: (ה) (((נמחקה).))
@ 69ב8. (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד) : (((בוטל).))
@ 69ב9. הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
: (ב) הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).
@ 69ב10. ביטול הכרה בשל אי-התקיימות התנאים להכרה (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: (א) זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]], ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
: (ב) הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
: (ד) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
: (ה) (((בוטל).))
@ 69ב11. נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק (תיקון: תשע"ט-2)
: על אף הוראת [[סעיף 69ב7(2)]], רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)]], לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.
@ 69ב12. (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד) : (((בוטל).))
@ 69ב13. תנאים לביטול הכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ([[בסימן זה]] - בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
: (1) שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
: (2) שישה תשלומים לפחות.
@ 69ב14. ביטול הכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]] או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי-ביטול ההכרה.
: (ד) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור [[בסעיף 69ב13]], יבטל את ההכרה בחייב בתיק.
@ 69ב15. תוצאות ביטול ההכרה (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב7]].
: (ב) (((בוטל).))
@ 69ב16. הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
: (ב) ביטול ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).
@ 69ב17. מניעת ביטול ההכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]], ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי-ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי-התשלום.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
: (ד) הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי [[סעיף 69ב16(ב)]], והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.
@ 69ב18. תקנות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע"ט-2)
: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע [[סימן זה]].
@ 69ב19. שמירת סמכויות (תיקון: תשע"ט-2)
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי-נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]].
@ 69ב20. הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד)
: (א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב-16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
:: (2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים - לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, "תשלום" - תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-(2)]].
: (ג) הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור [[בסעיף 69ב4(ג)(3)]], וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) אם התווספו לחוב דמי פיגורים - יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
: (ה)(1) בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
:: (2) שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
: (ו)(1) על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
:: (2) בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
:: (3) קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
: (ז) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.
== פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2) ==
=== סימן א': הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה (תיקון: תשע"ה-3) ===
@ 69ג. הכרזה על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
:: (1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
:: (2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
:: לענין זה, "החוב" - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]].
: (ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
@ 69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ו, תשס"ט, תשע"ח-6, תשע"ט-3, תש"ף)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
:: (1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
:: (2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]];
:: (3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 66א(4)(א)]].
: (ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
: (ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
@ 69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי [[סעיף 69ג(א)]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
: (ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
: (ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
: (ו) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
: (ז) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
@ 69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"ד)
: (א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי [[פרק ז'3]], בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות [[שבסעיפים 74ו]] [[ו-74ט]]; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
: (ב) צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
@ 69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי [[סעיף 69ג]] והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור [[בסעיף 67]]; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה [[בסעיף 69ג(א)]], או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
@ 69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי [[סעיף 69ד]].
@ 69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
@ 69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור [[בסעיף 69ט]].
@ 69י1. הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ח-5)
: מיום התחילה של [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי [[סימן זה]].
=== סימן ב': הפטר לחייב מוגבל באמצעים - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע"ה-3) ===
@ 69י2. תחולה, הוראות מעבר והגדרות (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ח-4)
: (א) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ"ב באלול התשע"ה (6 בספטמבר 2015) ([[בסימן זה]] - תקופת התחולה).
: (ב) הוראות [[סימן זה]] ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות [[סימן זה]] בתקופת התחולה.
: (ג) [[בסימן זה]] -
::- "חוב" - חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר-תביעה לפי [[סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל]] ולרבות חוב לפי [[סעיף 72(1) לפקודה האמורה]], בשינוי זה: בכל מקום, במקום "מתן צו הכינוס" יקראו "הגשת בקשת ההפטר";
::- "חוב שאינו בר-הפטר" - חוב כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל]];
::- "מסלול הפטר" - מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[סימן זה]];
::- "נושה" - למעט נושה של חוב שאינו בר-הפטר;
::- "פקודת פשיטת הרגל" - [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]].
@ 69י3. תנאים למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ח-4)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות [[סימן זה]], לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ([[בסימן זה]] - בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור [[בסעיף 69י15]] ([[בסימן זה]] - צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
:: (2) בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים - קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "קרן החוב" - סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל - מועד הגשת הבקשה;
:: (3) אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
:: (4) החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי [[סעיף 69ז]], בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
:: (5) אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה [[בפקודת פשיטת הרגל]] שתלויה ועומדת לגבי החייב;
:: (6) במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר -
::: (א) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו [[בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
::: (ב) החייב לא הוכרז פושט רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי [[הפקודה האמורה]];
::: (ג) לא ניתן לחייב צו הפטר לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי-התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.
@ 69י4. סייגים למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי [[סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) לעניין [[פסקה (1) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
::: (ב) יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]];
::: (ג) לעניין [[פסקאות (9) ו-(11) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
:: (2) מתקיים לגבי החייב האמור [[בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
:: (3) החייב ביצע פעולות כאמור [[+|בסעיף 96]] [[או 98 לפקודת פשיטת הרגל]], שאילו היה החייב פושט רגל כאמור [[באותה פקודה]], היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
:: (4) מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה -
::: (א) בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
:::: (1) גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (2) גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (3) מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
::: (ב) עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
: (ב) הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]].
@ 69י5. בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
: (1) תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]] ובדבר אי-התקיימות הסייגים למתן צו כאמור [[בסעיף 69י4(1) עד (3)]]; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני-הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר-הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
: (2) רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
: (3) העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
: (4) כתב ויתור על סודיות.
@ 69י6. הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
: (ב) הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו [[בסעיף 2(ג)]] ([[בסימן זה]] - מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו [[בפרק ז'3]] - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].
@ 69י7. דרישת מידע עדכני (תיקון: תשע"ה-3)
: הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור [[בסעיף 7ב(א) ו-(א2) עד (ט)]].
@ 69י8. החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]], כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
: (ב) דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]] כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות [[סעיף 7ב(ד)]].
@ 69י9. פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור [[בסעיף 69י8]], ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) - באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי [[סעיף 69י11]].
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.
@ 69י10. הודעה לנושים (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע"א-2010]].
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.
@ 69י11. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור [[בסעיף 69י3]] או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור [[בסעיף 69י4]] ([[בסימן זה]] - התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
: (ב) התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור [[בסעיף 69י8]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי [[+|סעיפים 131]] [[ו-134א לפקודת מס הכנסה]], או שהוא עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי [[החוק האמור]], ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
:: (2) הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]] או [[פרק י"א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי [[סימן זה]] עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
:: (3) לעניין דוח לפי [[סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]], הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
:: (4) לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.
@ 69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]] ולא הגישו התנגדות.
: (ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י4]].
@ 69י13. החלטה בבקשת ההפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות [[סעיף 69י12]], או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]] ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות [[סעיף 69י3]], לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב)(1) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ-400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע [[בסעיף 69י3(א)(2)]].
:: (2) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
:: (3) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור [[בסעיף 69י3(א)(3)]], תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.
@ 69י14. תוצאות דחיית בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: אין בדחיית בקשת הפטר לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13]] כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].
@ 69י15. פעולת ההפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי [[סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל]], ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי [[סעיף 69 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
@ 69י16. ביטול צו הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות [[סימן זה]], אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.
@ 69י17. השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור [[בפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל]], נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]], לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]], יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
: (ב) דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).
@ 69י18. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי [[שבסעיף 69י3(א)(1)]], ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).
@ 69י19. הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשע"ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 69ה(ב)]], רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי [[סעיף 69י13]].
@ 69י20. הוראות לעניין ערעור (תיקון: תשע"ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 69י13(ב)(3)]] [[ו-80(ב)]], ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13(א)]] יהיה בזכות.
@ 69י21. סמכות בתי משפט (תיקון: תשע"ה-3)
: שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי [[סימן זה]], ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ו-2016]].))
@ 69י22. דיווח לכנסת (תיקון: תשע"ה-3)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות [[סימן זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
: (1) מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
: (2) מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
: (3) מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
: (4) מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
: (5) מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
: (6) מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.
@ 69י23. הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים (תיקון: תשע"ח-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 69י8]], סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה - הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 69י12]], נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי [[הסעיף האמור]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
: (ג) גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
== פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ"ד-2) ==
@ 69יא. הזמנה לבירור (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א)]], רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 7ג]];
:: (2) החייב לא צירף לבקשתו לפי [[סעיף 7א]] את המסמכים הדרושים לפי [[אותו סעיף]], או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
:: (3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
: (ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
@ 69יב. צו הבאה (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"א-3, תשע"ג-2, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור [[בסעיף 69יא(א)]], לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי [[סעיף 67]] או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי [[סעיף 68א]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק זה]].
: (ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
: (ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור [[בפרק ז'4]], והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
: (ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
@ 69יג. מעמד הבירור או ההבאה (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א]].
: (ב) במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
:: (1) לתת או לשנות צו תשלומים;
:: (2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
:: (3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
:: (4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;
:: (5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות [[סעיף 7ב]], ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
:: (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
:: (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
:: (3) למסור מידע לגבי יכולתו;
:: (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם.
@ 70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (תיקון: תשל"ה, תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשנ"ו-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ד)
: (א)(1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], הכולל גביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק האמור]], בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
:: (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
:: (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
:: (4) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014]], לא יקראו את המילים "הכולל גביית הפרשים כאמור [[חוק המזונות|בסעיף 10 לחוק האמור]]" שבפסקה (1).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי [[סעיף 69יג(ג)]].
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
@ 71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תש"ן, תשנ"ד-2, תשע"ד)
: (א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
: (ב) לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור [[בסעיף 74]].
: (ג) (((נמחק).))
@ 72. שחרור החייב מהבאה וממאסר (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
: (ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
@ 72א. תקופות מצטברות של מאסר (תיקון: תשנ"ד-2)
: (א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
: (ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
@ 73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
: חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
@ 73א. חסינות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: מבלי לגרוע מהוראת [[סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
@ 74. מאסר בשל חוב בעד מזונות (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ד)
: (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי [[סעיף 68]] אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי [[פרק ו'1]] או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי [[פרק ו'2]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 7א]], [[69ג עד 69יג]] [[ו-70]] לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
: (ד) חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
== פרק ז'3: איחוד תיקים (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2) ==
@ 74א. הגדרות (תיקון: תשנ"א-4)
: [[בפרק זה]] -
:- "ממונה" - מי שמונה לפי [[סעיף 74יד]];
:- "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
:- "תיק" - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] כל עוד לא הוכרע בו סופית.
@ 74ב. בקשת איחוד (תיקון: תשנ"א-4)
: (א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - בקשת איחוד).
: (ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
@ 74ג. המשך הליכים שננקטו (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד).
: (ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
@ 74ד. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה - צו עיכוב יציאה).
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
:: (2) בקשת האיחוד נדחתה;
:: (3) כל הזוכים הסכימו לכך;
:: (4) צו האיחוד בוטל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
@ 74ה. עיקול (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
@ 74ו. בקשת האיחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשפ"ג-2)
: (א) החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור [[בסעיף 7א(א)]] המאמת את הפרטים הכלולים בה.
: (ב) בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי [[סעיף 7א1(ב)]].
: (ג) עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
@ 74ז. חובת גילוי (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
@ 74ח. החלטה לענין האיחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
: (ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות [[סעיף 67]] יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
@ 74ט. מבחן יכולת הפרעון (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשפ"א)
: (א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 7א1]] או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך פרק זמן ארוך יותר.
: (ב) (((בוטל).))
@ 74י. דחיית בקשה (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
: (1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
: (2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור [[בסעיף 74ז]];
: (3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
: (4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
@ 74יא. צו איחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
: (ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
@ 74יב. תיק נוסף (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
: (ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים [[בסעיף 74ט]].
@ 74יג. הבטחת מימוש הליך האיחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט, תשע"ג, תשע"ד)
: ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
@ 74יד. מינוי ממונה (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט, תשע"ד)
: (א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
: (ה) ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
@ 74טו. ביטול צו (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
: (1) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
: (2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
: (3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
: (4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (6) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי [[סעיף 74י]].
@ 74טו1. איחוד תיקים בצו תשלומים (תיקון: תשפ"א, תשפ"ג)
: (א) רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]] [[או 69יג(ב)(1)]], אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
: (ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 74א]], [[74ד]], [[74ה]], [[74ט]], [[74יא]], [[74יב]], [[74יג]] [[ו-74טו]], בשינויים המחויבים.
: (ג) (((בוטל).))
== פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ"ד-2) ==
@ 74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל (תיקון: תשנ"ד-2)
: (א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
: (ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
: (ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות [[בסעיף 74יז(א)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
@ 74יז. סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ח, תשס"ט)
: (א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
:: (1) החייב משרת שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]] או משרת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]];
:: (2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
:: (3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
:: (4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
:: (5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
: (ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
: (ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
: (ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
@ 74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ"ד-2)
: (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
: (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
: (ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
: (ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
: (ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
@ 74יט. יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ"ד-2)
: יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי [[סעיף 74כא]].
@ 74כ. אגרה מיוחדת (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ"ה-1995]].))
: (ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות [[סעיף 9]] בשינויים אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
:: (2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי [[סעיף 74]] בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
:: (3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
: (ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
@ 74כא. קרן מיוחדת (תיקון: תשנ"ד-2)
: סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
@ 74כב. דין וחשבון (תיקון: תשנ"ד-2)
: שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע [[פרק זה]].
== פרק ז'5: היוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו, תשע״ח-3) ==
@ 74כג. הגדרה (תיקון: תשע"ו)
: [[בפרק זה]], "היוועדות חזותית" - תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
@ 74כד. היוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו)
: דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות [[פרק זה]]:
: (1) דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי [[סעיפים 7(א1)]], [[66ג(ב)]] [[או 66ה(ב)]];
: (2) דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב(ג)]];
: (3) דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור [[בסעיפים 70(ד)]] [[או 74(ד)]].
@ 74כה. תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור [[בסעיף 74כד]] אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
: (ב) הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה [[בסעיפים 69יב(ג)]], [[70(ד)]] [[או 74(ד)]], לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.
@ 74כו. אופן עריכת היוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו)
: (א) דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
: (ד) נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
: (ה) היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.
@ 74כז. (תיקון: תשע"ו, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
== פרק ח': הוראות שונות ==
@ 75. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תש"ם, תשמ"ד, תשס"ט, תשע"ג-2, תשפ"ד)
: (א)(1) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי [[סעיף 9]], לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי [[סעיף 10]] ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
::: (א) ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
::: (ב) כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק - לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
: (ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
:: (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
: (ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981]], כאילו היו פיקדון.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.
@ 76. ריבוי הליכים ופסקי דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ב, תשע"ג-2)
: (א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
: (א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
: (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה - לפי הוראות סעיף קטן (א2).
: (ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 75]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו [[בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]], תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.
@ 77. העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
: העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים [[בסעיפים 75]] [[ו-76]], ישולם לחייב.
@ 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-5)
: נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.
@ 78. מות החייב (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-8)
: מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה או בהליכים לפי [[סעיף 78א]] כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.
@ 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר (תיקון: תשע"ח-8, תשפ"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "בקשה לביצוע פסק דין" - בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
::- "חוק הירושה" - [[חוק הירושה, התשכ"ה-1965]];
::- "הסכום המרבי" - 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
::- "פקודת פשיטת הרגל" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש"ם-1980]];
::- "צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה" - כמשמעותם [[בחוק הירושה]];
::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי [[סעיף 44(ב) או (ג)]] [[או 45(א) או (ב)]], לפי העניין.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], כפי שהוחל [[בסעיף 124 לחוק האמור]], רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה - צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
: (ג)(1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה - בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
::: (ב) סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
::: (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור - חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]];
::: (ד) אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי [[חוק הירושה]] לגבי עיזבון החייב;
::: (ה) הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי [[חוק הירושה]];
::: (ו) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור [[סעיף 3 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור [[#3|בסעיף 202 לפקודה האמורה]];
::: (ז) לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]], בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי [[החוק האמור]] או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]] או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי [[אותה פקודה]].
:: (2) הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
: (ד)(1) בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
:: (3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
: (ה)(1) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
::: (א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
:: (2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
::: (א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
: (ו)(1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה - התנגדות).
:: (2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי [[חוק הירושה]] לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
:: (3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]].
:: (4) הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
:: (5) על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]] להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
: (ז) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
:: (1) מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
:: (2) אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
:: (3) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
: (ח) נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
: (ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]].
@ 78ב. זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "הודעת כוונה" - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22כט]] [[או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן]];
::- "הודעת קביעה" - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לב]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- "הודעת אי-קביעה" - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לג]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- "חוק הגנת הצרכן" - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]];
::- "הממונה על הגנת הצרכן" - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן]], לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי [[סעיף 22לז לחוק האמור]];
::- "עוסק מפר בנסיבות מחמירות" - כמשמעותו [[+|בסעיף 22כח]] [[או 22לו לחוק הגנת הצרכן]];
::- "תיק חדש" - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
::- "תיק קיים" - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
: (ב) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
:: (1) יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
:: (2) יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(2)]], לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה - זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
:: (1) יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
:: (2) ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
:: (3) בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) - יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
: (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
:: (1) תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
:: (2) תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
::: (ב) הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
: (ז) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי-קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ח) זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
: (ט) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
:: (1) עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
:: (2) מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
:: (3) נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים - אם היה התיק תיק קיים;
:: (4) נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.
@ 79. ביצוע הליכים וצווים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
: (ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
: (ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
@ 79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון: תשמ"ט)
: מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
@ 80. ערר וערעור (תיקון: תש"ן, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-5, תשע"ד, תשע״ז–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]], יהא בזכות.
: (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]] ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
: (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
: (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
@ 81. חיוב שדינו כפסק דין (תיקון: תשס"ב)
: משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים [[בסעיף 81ב1]].
@ 81א. הוצאה לפועל של שטרות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ט, תשמ"ד, תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ח-6, תשפ"א, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג)
: (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם [[בפקודת השטרות]] (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
: (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות [[7|סעיף 7(ב) (([צ"ל: סעיף 7(ה)]))]] יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
: (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]], המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז)(1) לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018]], אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2)]] לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ג)]].
:: (2) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).
@ 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע״ח-2, תשפ"א, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג)
: (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
:: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
:: (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
:: ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
: (ב)(1) (((נמחקה).))
:: (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי]], יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
: (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות [[תקנות סדר הדין]] ויחולו לעניין זה הוראות [[+|תקנות 161(4)]] [[ו-165(א) לתקנות האמורות]].
: (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ג)(1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה).
:: (2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
: (ד)(1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
:: (2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
: (ה) הוראות [[סעיף 7]] בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]] - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 7(ה)]] - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
: (ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6]], להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
:: (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
@ 81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ו, תשס"ט)
: הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות [[סעיף 81א]] [[או 81א1]], לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
@ 81א3. ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ט, תשע"ה-2, תשע"ט-2, תשפ"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "מועד הפירעון" -
::: (1) לעניין שטר - אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר - יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית - לפי המועדים האמורים [[#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות]];
::: (2) לעניין תביעה על סכום קצוב - מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
::- "תביעה על סכום קצוב" - תביעה על סכום קצוב כמשמעותה [[בסעיף 81א1(א)]].
: (ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(1)]], לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
: (ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, "החוב" - סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן - ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
:: (2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה - תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 81א4. סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה [[בסעיף 69ב2]] וריבית לפי [[סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
@ 81ב. שמירת דינים וזכויות (תיקון: תשכ"ט)
: אין [[בסעיף 81א]] כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי [[פקודת השטרות]], ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
@ 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקון: תשס"ב, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ח-5, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) בקשה לפי [[סעיף 6]] לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
:: (1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
:: (2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
: (ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
:: (2) באזהרה שתישלח לחייב לפי [[סעיף 7]], הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה ((())4(())), יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
:: (3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]], על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
:: (3א) (((פקעה);))
:: (4)(א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
:::: (1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
:::: (2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
::: (ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
::: (ג) חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) - ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
:: (5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
::: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
::: (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
::: (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
:: (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:: (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
: (ד)(1) על אף הוראות [[סעיפים 10]] [[ו-59]], שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
:: (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
:: (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ה) בסעיף זה -
::- "החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
::- "יחיד" - מי שאינו תאגיד;
::- "מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
@ 81ב2. חובת סודיות (תיקון: תשע"ד)
: מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
@ 81ג. עונשין (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי [[סעיפים 66א]], [[69ד(א)]] [[או 69ט]], או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת [[סעיף 69ד(ב)]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]].
@ 81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (תיקון: תשע"ב)
: רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
@ 82. שמירת דינים
: אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות [[פקודת בזיון בית המשפט]].
@ 83. ביצוע ערובה (תיקון: תשס"ט)
: ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.
@ 84. ביצוע לפי בקשת החייב (תיקון: תשס"ט)
: לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
@ 85. ביטולים
: בטלים:
: (1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
: (2) פקודת החוב (מאסר);
: (3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938]];))
: (5) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי המשפט, 1940]];))
: (6) ((הנוסח שולב [[בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947]];))
: (7) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות]].))
@ 86. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ"ח (1 בספטמבר 1968).
@ 87. הוראות מעבר (תיקון: תשס"ט)
: הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
@ 87א. (תיקון: תשמ"ט, תשס"א) : (((בוטל).))
@ 87ב. דיווח שנתי (תיקון: תשנ"ד-2)
: שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
@ 88. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ה, תש"ן, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"א-4, תשנ"א-5, תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט, תשע"ב-2, תשע״ו–4)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
:: (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
:: (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
:: (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי [[סעיף 5]];
:: (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
:: (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
:: (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
:: (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
:: (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
:: (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
:: (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
:: (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
:: (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
:: (8א) נהלים לאיחוד תיקים;
:: (8ב) (((נמחקה);))
:: (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
: (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע [[פרק ז'4]], ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים [[בסעיף 69ג]], בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע"ג-2013]].))
<!-- : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]].)) -->
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))
== תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 6(ד)]]))) (תיקון: תשע"ג-2) ====
=== פרטים שניתן לקבל מהמרשם (תיקון: תשע"א-3) ===
@ 1. : שם פרטי ושם משפחה.
@ 2. : מספר זיהוי.
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ג) : שמות הורים.
@ 4. (תיקון: ק"ת תשע"ג) : נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
@ 5. (תיקון: ק"ת תשע"ג) : תאריך לידה.
@ 6. (תיקון: תשפ"ב-4) : מען דיגיטלי כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]].
== תוספת שניה (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 7א(א)(2)]], [[7ב(א2)]], [[7ב(א3)]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (תיקון: תשס"ט-3, תשע"ב, תשע"ב-5, תשע"ד, תשע"ח-5, תשפ"ב-5, תשפ"ו)
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || המוסד לביטוח לאומי || מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
|- <עוגן פרט 2>
| 2. || הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי || מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
|- <עוגן פרט 3>
| 3. || מרשם האוכלוסין || מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.
|- <עוגן פרט 4>
| 4. || רשם האגודות השיתופיות || מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.
|- <עוגן פרט 5>
| 5. || רשם החברות והשותפויות || מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.
|- <עוגן פרט 6>
| 6. || רשם כלי שיט || מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.
|- <עוגן פרט 7>
| 7. || רשם כלי טיס || מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.
|- <עוגן פרט 8>
| 8. || רשות הרישוי || מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.
|- <עוגן פרט 9>
| 9. || הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים || מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.
|- <עוגן פרט 10>
| 10. || רשות מקרקעי ישראל || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.
|- <עוגן פרט 11>
| 11. || מרשם המקרקעין || מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.
|- <עוגן פרט 12>
| 12. || תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
|- <עוגן פרט 13>
| 13. || רשם המשכונות || מידע על משכונות על נכסי החייב.
|- <עוגן פרט 14>
| 14. || ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] (להלן - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- <עוגן פרט 15>
| 15. || בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק משק החשמל) || מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- <עוגן פרט 16>
| 16. || חברת כרטיסי אשראי || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
|- <עוגן פרט 17>
| 17. || תאגיד בנקאי || זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.
|- <עוגן פרט 18>
| 18. || מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]] || (1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.
|- <עוגן פרט 19>
| 19. || חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]] || (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
|- <עוגן פרט 20>
| 20. || הנהלת בתי המשפט || פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, "הליכי חדלות פירעון" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], הליכי פירוק לפי [[חוק העמותות, התש"ם-1980]], או [[פקודת האגודות השיתופיות]], או הליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
|- <עוגן פרט 21>
| 21. || המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות || מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
|- <עוגן פרט 22>
| 22. || מערכת ההוצאה לפועל || מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.
|}
=== חלק ב' ===
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || תאגיד בנקאי || פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- <עוגן פרט 2>
| 2. || חברת כרטיסי אשראי || פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|}
== תוספת שלישית (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====
@ 1. : מרשם האוכלוסין.
@ 2. : רשות הרישוי.
@ 3. (תיקון: תשע"ד) : רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
@ 4. : המוסד לביטוח לאומי.
@ 5. : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל]].
@ 6. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 7. (תיקון: תשפ"ב-5) : ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]], המספק לפי [[החוק האמור]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===
@ 1. : כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
@ 2. : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
== תוספת רביעית א' (תיקון: תשפ"ד-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 21(א1) ו-(א2)]]))) ====
=== סכומים לעניין עיקול מיטלטלין ===
@ 1. : 2,500 שקלים חדשים.
@ 2. : 35,000 שקלים חדשים.
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====
=== מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול ===
@ 1. (תיקון: תשפ"ד-3) : מדפסת.
@ 2. : מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
@ 3. : מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
@ 4. : מכונת כביסה.
== תוספת שישית (((פקעה))) (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) __NOTOC__ ==
== תוספת שביעית (תיקון: תשפ"ג-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 50(א)(10)]]))) ====
=== תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול) ===
@ (1) : נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
@ (2) : מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]];
@ (3) : תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות ((ה))תעסוקה, התשי"ט-1959]];
@ (4) : מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום ב' באב תשכ"ז (8 באוגוסט 1967).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
51k6s8ij54848c5mam2910rpe9mbs4f
3083516
3083507
2026-09-17T06:01:53Z
Shahar9261
22508
3083516
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
<מאגר 2000249 תיקון 2197097 תקן 147254 קוד a163Y00000DuCogQAF>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|6:208253)); ((תשכ"ט, 16|תיקון|6:208252)); ((תשל"א, 186|תיקון לחוק המכר|7:208566)); ((תשל"ה, 12|תיקון מס' 3|8:208254)); ((תשל"ח, 160|תיקון מס' 4|9:208255)); ((תשל"ט, 29|תיקון מס' 3 לחוק פסיקת ריבית|9:209233)); ((תש"ם, 132|תיקון מס' 5|9:208256)); ((תשמ"ד, 52|תיקון מס' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|10:210155)); ((תשמ"ו, 62|תיקון מס' 7|11:210461)); ((תשמ"ט, 50|תיקון מס' 8|12:210693)); ((תש"ן, 126|תיקון מס' 9|12:210798)), ((198|ת"ט|ec:12:317318)); ((תשנ"א, 10|תיקון מס' 9 (תיקון)|12:210839)), ((119|תיקון מס' 9 (תיקון מס' 2)|12:211725)), ((184|תיקון מס' 11|12:210881)), ((184|תיקון מס' 12|12:210887)), ((198|תיקון מס' 10|12:210878)); ((תשנ"ב, 146|תיקון לחוק הערבות|12:211808)); ((תשנ"ד, 235|תיקון מס' 14|13:210966)), ((284|תיקון מס' 15|13:211479)); ((תשנ"ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|13:211216)); ((תשנ"ו, 70|תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל|13:211260)), ((88|תיקון מס' 18|13:211254)); ((תשנ"ט, 138|תיקון מס' 19|14:211639)); ((תש"ס, 282|תיקון מס' 20|15:300262)); ((תשס"א, 207|תיקון מס' 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|15:300351)), ((218|תיקון מס' 21 (הודעה על סיום הליכים)|15:300354)); ((תשס"ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|15:300478)); ((תשס"ג, 16|תיקון מס' 24|15:300564)); ((תשס"ד, 16|תיקון מס' 24 (תיקון)|16:299602)); ((תשס"ה, 746|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 260|הוראת שעה|16:299986)); ((תשס"ח, 515|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((665|תיקון מס' 51 לחוק בתי המשפט|17:300110)); ((תשס"ט, 42|תיקון מס' 29|17:300665)), ((126|ת"ט|2194)), ((328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע"א, 28|תיקון מס' 29 (תיקון)|18:301275)), ((78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((355|תיקון מס' 32|18:301250)), ((929|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2)|18:301348)), ((930|תיקון מס' 33|18:301265)), ((1028|תיקון מס' 34|18:301376)); ((תשע"ב, 24|תיקון מס' 35|18:301400)), ((112|תיקון מס' 36|18:301402)), ((158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|18:301315)), ((182|תיקון מס' 38|18:301448)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((607|תיקון מס' 41|18:301477)); ((תשע"ג, 68|תיקון מס' 29 (תיקון מס' 3)|19:301557)), ((98|תיקון מס' 42 והוראת שעה|19:301494)); ((תשע"ד, 546|תיקון מס' 43|19:303799)), ((592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע"ה, 142|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((196|תיקון מס' 46|20:312918)), ((204|תיקון מס' 47 והוראת שעה|20:313584)); ((תשע"ו, 10|תיקון מס' 48 - הוראת שעה|20:315851)), ((533|תיקון מס' 49|20:321422)), ((751|תיקון מס' 50|20:338813)), ((1154|תיקון מס׳ 51|20:348521)); ((תשע"ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((1049|תיקון מס׳ 53|20:390347)); ((תשע"ח, 22|תיקון מס' 54|20:395586)), ((172|תיקון מס׳ 55|20:491142)), ((176|תיקון מס׳ 56|20:491143)), ((224|תיקון מס' 57|20:491463)), ((406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((438|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((687|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|20:501349)), ((871|תיקון מס' 17 לחוק הירושה|20:504221)); ((תשע"ט, 41|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((116|תיקון מס' 63|20:528234)), ((220|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש"ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((ק"ת תש"ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|8476)); ((ס"ח תש"ף, 90|תיקון מס' 65|23:573944)), ((334|תיקון מס' 66|23:579145)), ((402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((תשפ"א, 2|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|23:583843)); ((תשפ"ב, 722|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((748|תיקון מס' 69|24:619528)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ"ג, 12, 12|תיקון מס' 68 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|25:1783527)), ((534|תיקון מס' 73|25:2900633)), ((535|תיקון מס' 74|25:2900623)); ((תשפ"ד, 145|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)), ((1498|תיקון מס' 77|25:4962450)); ((תשפ"ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג"ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&type=4)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ו-3 -->
''שינוי שיעורי ריבית:'' ((ק"ת תשנ"ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|5525)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשע"ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|7226)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס' 68 והוראת שעה)|9486)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשפ"ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|13070)); ((תשפ"ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|14142)).
__TOC__
== פרק א': הוראות כלליות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשנ"ד, תשס"ט, תשע"א-5, תשע"ב-2, תשע"ח-5, תשע"ח-6, תשע"ח-7, תשע"ט-3, תש"ף, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ה)
: בחוק זה -
:- "בית משפט" - לרבות בית דין דתי;
:- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- "פסק דין" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
:- "זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
:- "חייב" - מי שפסק דין ניתן לחובתו;
:- "חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
:- "הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
:- "ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
:- "נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
:- "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור [[בסעיף 2]];
:- "קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], כקיבוץ או כמושב שיתופי;
:- "המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות [[+|בתקנות 161(3) ו-(4)(א) ו-(ב)(1)]], [[+|163]] [[ו-165(א) לתקנות סדר הדין]];
:: (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)(1)]];
:: (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים [[שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (4) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]):)) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק בתי המשפט" - [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:- "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" - [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]];
:- "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:- "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "כרטיס חיוב מיידי" - אמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
:- "תקנות סדר הדין" - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]];
:- "פסק דין לפינוי מושכר" - פסק דין בתביעה לפינוי מושכר [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]], אינו חל עליו;
:- "מנהל רשות האכיפה והגבייה" - מי שמונה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]], לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
:- "רשות האכיפה והגבייה" - רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה [[וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]].
@ 2. לשכות הוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
: (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
: (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
: (ג) בסעיף זה, "מחוז" - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].
@ 3. מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם (תיקון: תשס"ט, תשע"א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
: (ג)(1) הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
::: (א) שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
::: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
::: (ג) הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
::: (ד) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
::: (ה) נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
:: (2) הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
:: (3) תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים.
:: (4) הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
: (ד) כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
:: (1) בצאתו לקצבה;
:: (2) בהתפטרות;
:: (3) על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]].
@ 3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשס"ח-2, תשס"ט, תשע"א-5)
: (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה [[וסעיפים 3]] [[ו-3ב עד 3ד]].
: (ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
: (ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
: (ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
: (ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
:: ((פורסמו [[כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016]].))
@ 3ב. תחולת הוראות [[מחוק בתי המשפט]] (תיקון: תשע"א-5)
: הוראות [[סעיף 104 לחוק בתי המשפט]] יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור [[בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט]], ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי [[אותו סעיף]] יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.
@ 3ב1. סמכות רשם לסיים דיון (תיקון: תשע"ב-4)
: רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.
@ 3ב2. רציפות הדיון (תיקון: תשע"ב-4)
: נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.
@ 3ג. הממונה על רשמי הוצאה לפועל (תיקון: תשע"א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
: (ב) הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 3א(ד)]] או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
: (ג) תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
: (ד) הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
@ 3ד. אחראי על בירור תלונות (תיקון: תשע"א-5)
: (א) שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה - אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]], קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות [[סעיף 32 לחוק האמור]], בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.
@ 4. מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
: (א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
: (ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.
@ 4א. הענקת סמכויות לדון בבקשות (תיקון: תש"ן, תשס"ט, תשע"ג)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי [[סעיפים 19]], [[25]], [[48]], [[58]] [[ו-70]].
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014]].))
@ 5. הטלת תפקידים (תיקון: תש"ן, תשנ"א-5, תשס"ט)
: (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי [[סעיף 5א]], ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.
: (ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
: (ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
@ 5א. ועדת האישורים (תיקון: תשנ"א-5, תש"ס, תשפ"ו-2)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין [[סעיף 5(ב)]] (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ב)]], אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
:: (2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
:: (3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
: (ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור -
:: (1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
:: (2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
:: (3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
:: (4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972]];
:: (5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור [[בסעיף 5(ד)]], או מועסק על-ידו.
: (ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
: (ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; (((החל מיום 30.9.2026):)) בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]].
@ 5ב. תוקף אישורים וסדרי עבודה (תיקון: תשנ"א-5)
: (א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
: (ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
: (ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
@ 5ב1. בעל אישור חדש (תיקון: תש"ס)
: בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה - בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
@ 5ג. ניהול פנקס (תיקון: תשנ"א-5, תשס"ט)
: מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.
@ 5ד. סייג לעיסוק (תיקון: תשנ"א-5, תשס"ט)
: (א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורים, אחים וילדים.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.
@ 5ה. חובת סודיות (תיקון: תשנ"א-5)
: לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
@ 5ו. אי חידוש, ביטול או פסילה (תיקון: תשנ"א-5)
: ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
: (3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
: (4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
@ 5ז. בירור תלונות והתליה (תיקון: תשנ"א-5, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"ח-7)
: (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי [[סעיף 5א]] ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]], רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
: (א1)(1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
:: (2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
:: (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
: (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי [[סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968]], למעט [[-|סעיפים 9(א)(4)]] [[-|ו-11(ה)]].
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי [[סעיף 5ו(3) או (4)]].
@ 5ח. הפסקת ביצועו של הליך (תיקון: תשנ"א-5, תשס"ט)
: מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
@ 5ט. (תיקון: תשנ"א-5, תשנ"ד-2, תשס"ה) : (((בוטל).))
@ 6. בקשת ביצוע (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"א-3, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ו-3, תשפ"ד)
: (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
: (ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב2)(1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
::: (א) תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי [[סעיף 2(ג)]], מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם -
:::: (1) קבעו בהסכם הפרשי הצמדה - ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
:::: (2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
::: (ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות [[+|סעיפים 5]] [[ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור [[בסעיף 5א לחוק האמור]] יחל -
:::: (1) לעניין פסק דין - ממועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים - ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
:::: (2) לעניין שטר - מהמועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיף 81א(ג1)]].
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
::: (א) לעניין פסק דין - לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
::: (ב) לעניין שטר - מועד הפירעון, כהגדרתו [[בסעיף 81א3(א)(1)]].
:: (3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
: (ב3) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי [[סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] במועד הפירעון כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק האמור]]; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי [[סעיף 7]], לפי המוקדם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
: (ד)(1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים [[בתוספת הראשונה]] (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
:: (2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
:: (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
@ 7. המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ד, תשע"ח, תשפ"א, ק"ת תשפ"א, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג, תשפ"ה)
: (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]] או בצו לפי [[סעיף 69(ב)]], או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
: (א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור [[בפרק ו'1]], לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]] או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק ז'2]]; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות - יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב3]] או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות [[סעיף 7ב4]].
: (א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות [[סעיף 64]].
: (א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.
: (ב)(1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]]; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
::: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]):))
::: המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי [[תקנות סדר הדין]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] או לפי [[סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]], וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה [[בסעיף 5(א1) לחוק האמור]] תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות [[בתקנות סדר הדין]] לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) ו-(א3)]], לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי [[פרק ו'1]] לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור [[בפרק ו'2]], ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי [[פרק ז'2]], אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
: (ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
: (ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.
@ 7א. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט, תשע"ח-5, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט [[בסעיף 7א1]] ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
:: (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]] (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' שלצדו]] (להלן - כתב ויתור על סודיות).
: (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי [[סעיף 67]], או לדחות את בקשתו.
: (ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
: (ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
: (ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
@ 7א1. התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום (תיקון: תשע"ח-5, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]], [[69יג(ב)(1)]] [[או 74יא]] (בסעיף זה - צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
:: (1) שלוש שנים - אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (2) ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה - מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]]; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה - יחולו הוראות [[סעיף 7א2]].
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.
@ 7א2. הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק (תיקון: תשע"ח-5)
: חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי [[סעיף 69א]], וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור [[בסעיף 7א1]], יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי [[סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי [[סעיף 104 לחוק האמור]];
: (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי [[פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
@ 7א3. (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) : (((פקע).))
@ 7ב. מסירת מידע (תיקון: תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ד, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]] שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור [[באותו סעיף]], למסור לידיו את המידע.
: (א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת הרביעית]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
: (א1א)(1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה]] (בסעיף קטן זה - הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]]) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם [[תוספת 2|שבתוספת]], המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
:: (3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
:: (4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם [[תוספת 2|שבתוספת]] או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי [[סעיף 7]].
: (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה]], למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק א|בטור ב' לצדו]], אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]], [[או 69יג(ד)]] וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 81א(ג1)]] [[או 81א1(ד)(1) ((<s>לחוק</s>))]], לפי העניין.
: (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי [[בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה]] למסור לידיו מידע בהתאם למפורט [[תוספת 2 חלק ב|בטור ב' שלצדו]], אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
: (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
: (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
: (ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967]].
: (ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
: (ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השניה]] או [[בתוספת השלישית]] מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
: (ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת השלישית]] (בסעיף קטן זה - הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 67(ב) ו-(ג)]], בשינויים המחויבים.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע -
:: (1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
::: (א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
::: (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
:: (2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]];
:: (3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
:: (4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
:: (5)(א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו [[בתוספת השניה]];
::: (ב) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת השלישית]];
::: (ג) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת הרביעית]].
: (ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ט) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.
@ 7ב1. פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון: תשס"ט)
: מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי [[סעיף 7ב]], לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
@ 7ב2. מידע על כניסת חייב לארץ (תיקון: תשע"ד, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]]; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.
@ 7ב3. קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע"ח, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת [[סעיף 76(א3)]], רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה - חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
:: (2) חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (3) חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
: (ב) הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג - גם מספר הרישיון של בא כוחו.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1]], רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
@ 7ב4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות (תיקון: תשע"ח)
: (א) זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות [[סעיף 7ב3]], רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו [[בסעיף האמור]], של החייב.
: (ב) ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
: (ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.
@ 7ג. חזקה בדבר יכולת החייב (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ד)
: (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות [[פרק ו'2]] והליכי הבאה לפי [[פרק ז'2]].
: (ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי [[סעיף 7(א)]], ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א]], יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
@ 8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקון: תשל"ח, תש"ס, תשס"א-2, תשס"ט, תשע"ג, תשפ"ד-3)
: (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
: (ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי [[סעיפים 7ב(א2) ו-(א3)]], [[11]], [[14]], [[15]], [[19]], [[21(א1) ו-(א2)]], [[25]], [[27]], [[48]], [[53]], [[59]], [[61 עד 64]], [[66א]], [[67]], [[69ג]], [[69יב]], [[70]], [[74]] והליכים לפי [[פרק ז'3]]; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001]].))
: (ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
@ 9. אגרות והוצאות (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט, תשפ"ד)
: (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
: (ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
: (ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ד)(1) על אף האמור [[בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 4א(א) לאותו חוק]].
:: (2) לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] (בסעיף קטן זה - מועד הצירוף).
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]], לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
: (ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור [[בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] -
:: (1) אם הוראות [[החוק האמור]] חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7]];
:: (2) אם הוראות [[החוק האמור]] אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי [[-|סעיף 5א האמור]], במועד מסירת האזהרה לחייב לפי [[סעיף 7]].
@ 9א. (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) : (((פקע).))
@ 10. שכר עורך-דין (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט, תשפ"ד)
: (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי [[סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי [[פרק ו']] ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
: (ג) שכר עורך-הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
@ 10א. (תיקון: תשמ"ט, תשס"א) : (((בוטל).))
@ 10ב. (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) : (((פקע).))
@ 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך (תיקון: תשפ"ד-3, [י"פ הודעות])
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10(א)]], לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש"ח))) או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
: (ב)(1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
:: (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
:: (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
: (ג) הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]], לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
@ 11. העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (תיקון: תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
@ 12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס"ט)
: היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.
@ 12א. בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.
@ 13. מעצר למניעת הפרעה בביצוע (תיקון: תשס"ט)
: היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.
@ 14. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט, תשפ"ג-4)
: (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א]], [[69(ב)]] [[או 69א]] והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
: (ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
: (ה)(1) לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ-50,000 שקלים חדשים.
:: (2) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.
@ 15. חיפושים (תיקון: תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
: (ב) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
@ 16. השהיית הליך ואי-נקיטתו (תיקון: תשס"ט)
: (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
@ 17. עיכוב ביצועו של פסק דין (תיקון: תשס"ט)
: (א) לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
: (ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
@ 18. פסק דין שבוטל או שונה (תיקון: תשס"ט)
: (א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
: (ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
@ 19. טענת פרעתי (תיקון: תש"ן, תש"ן-2, תשס"ט)
: (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
: (ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
@ 19א. עדכון על קבלת תקבולים (תיקון: תשע"ב)
: (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור [[בסעיף 19ב]], רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.
@ 19ב. הסדר עם החייב (תיקון: תשע"ב)
: (א) זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה - הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ב) תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי [[סעיף 76]] או במסגרת צו איחוד לפי [[פרק ז'3]], כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
: (ג) הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
:: (1) ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי [[סעיף 19א]], ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
:: (3) יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.
@ 20. גביית יתר (תיקון: תשל"ה, תשס"ט)
: (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
: (ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
== פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תשס״ט, תשע״ו–4) ==
@ 20א. (תיקון: תשס"ט, תשע"א-6, תשע"ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))
@ 20ב. חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשע״ו–4, תשע"ז, תשפ"ג-2)
: (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בחוק זה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד)(1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]], יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי [[סעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)]] ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם [[לפרק ז'3]] או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע [[בסעיף 20ו(א)(1)]].
@ 20ג. החלת הוראות החוק (תיקון: תשס"ט, תשע"ד)
: הוראות חוק זה, למעט הוראות [[פרקים ג']], [[ה']], [[ו']], [[ו'1]], [[ו'2]], [[ז'1]], [[ז'2]], [[ז'3]] [[ו-ז'4]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.
@ 20ד. בקשת ביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט)
: בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות [[פרק זה]].
@ 20ה. הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תשע״ו–4)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
:: (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
:: (2) עיקול כלי רכב של החייב.
: (ב) זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות [[סעיף 7(ה)]].
: (ג) הוראות [[סעיף 20יז(א) ו־(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.
@ 20ו. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשע״ו–4, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
:: (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
:: (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
: (ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל;
:: (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייסגר התיק.
: (ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
@ 20ז. סגירת תיק או העברה למסלול רגיל (תיקון: תשס"ט, תשע״ו–4)
: (א) נסגר תיק לפי [[פרק זה]], לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
: (ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי [[פרק זה]] ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
: (ג) הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
@ 20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1]] במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי [[סעיף 10(א)]] או לשכר טרחת עורך דין כאמור [[בסעיף 10ג]] לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
@ 20ט. (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-7, תשע״ו–4) : (((בוטל).))
@ 20י. תקנות וכללים (תיקון: תשס"ט)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]], לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
== פרק א'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2, תש"ף-2) ==
@ 20יא. הגדרות (תיקון: תשע"ג-2)
: [[בפרק זה]] -
:- "בקשה לביצוע במסלול מזונות" - בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
:- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי;
:- "מסלול מזונות" - מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[פרק זה]];
:- "פסק דין למזונות" - פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד - פסק דין למזונות כהגדרתו [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)=|בחוק המזונות]], המוגש לביצוע לפי [[סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור]].
@ 20יב. (תיקון: תשע"ג-2, תש"ף-2) : (((בוטל).))
@ 20יג. מסלול לביצוע פסק דין למזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
: (ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
@ 20יד. הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם [[בסעיף 2(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
: (ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
: (ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק המזונות]] (בסעיף זה - תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].
@ 20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי [[פרק א'1]], יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
: (ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
: (ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי [[פרק זה]] אלא אם כן -
:: (1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
: (ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
: (ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020]].))
@ 20טז. עדכון תיק (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
: (ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי [[סעיף 19]] לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
@ 20יז. מסירת מידע על החייב (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
: (ב) הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
: (ג) לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
@ 20יח. דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד (תיקון: תשע"ג-2)
: מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
@ 20יט. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
:: (2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
: (ב) הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל - גם לזוכה.
: (ג) הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
@ 20כ. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
: (ב) הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
@ 20כא. שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2, תשפ"ד-3)
: על אף האמור [[בסעיפים 10]] [[ו-10ג]], זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
@ 20כב. חובת דיווח לכנסת (תיקון: תשע"ג-2)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
: (1) נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
: (2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
: (3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
: (4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
: (5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
: (6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
@ 20כג. תקנות לעניין מסלול מזונות (תיקון: תשע"ג-2)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]].
: (ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.
== פרק ב': עיקול מיטלטלין ==
@ 21. עיקול מטלטלין ומכירתם (תיקון: תש"ן, תש"ס, תשס"ט, תשפ"א, תשפ"ד-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל -
:: (1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
:: (2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
:: (3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
: (א1) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה - עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על ((הסכום)) המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']], אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
: (א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
:: (1) להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי [[בפרט 1 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי [[בפרט 2 לתוספת רביעית א']] - אם הזוכה הוא תאגיד;
::: (ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
::: (ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
:: (2) להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
::: (א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
::: (ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
: (א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
: (א4) (((החל מיום 15.3.2027):)) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים [[בתוספת הרביעית א']].
: (ב)(1) צו חיפוש לפי [[סעיף 15]] כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.
@ 21א. עיקול רכב (תיקון: תשע"ד-2)
: ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
:: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול - לא תחול הדרישה האמורה;
:: (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
:: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
@ 21ב. רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
: (ב) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ג) חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (ד) בסעיף זה -
::- ״חוק הפיקוח על הביטוח״ - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]];
::- ״מבטח״ - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ״רכב באובדן״ - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשל"ה, תשנ"ד, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ד-2, תשע"ו-2, תשפ"ד-3)
: (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
:: (1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
:: (2) ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
:: (3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, "תשמישי קדושה" - לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
:: (4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
:: (6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
:: (6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
:: (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים [[בתוספת החמישית]], הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
:: (8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
: (ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
@ 23. הוצאת מעוקלים (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ד-3)
: הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א1) או (א2)]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
@ 24. העמדת נאמן (תיקון: תשס"ט)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
@ 25. אחריותו של נאמן (תיקון: תשס"ט)
: (א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[סעיף 24]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
@ 26. זכות שימוש במיטלטלין (תיקון: תשס"ט)
: היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
@ 27. מכירת המעוקלים (תיקון: תשל"ח, תש"ן, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
: (ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי [[החוק האמור]].
@ 28. ספק בבעלות (תיקון: תשס"ט)
: (א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
: (ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
: (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
: (ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.
@ 29. (תיקון: תשל"א) : (((בוטל).))
@ 30. ביטול עסקאות (תיקון: תשס"ט)
: עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור [[בסעיף 24]], אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.
@ 31. (תיקון: תש"ן) : (((בוטל).))
@ 32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (תיקון: תשס"ט)
: סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
== פרק ג': עיקול מקרקעין ==
@ 33. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- "מקרקעין" - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
:- "בית משפט" - בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
@ 34. הטלת עיקול ותוצאותיו (תיקון: תש"ן, תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה [[בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]].
: (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.
@ 35. עיקול זמני
: (א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
: (ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 34(ג)]].
: (ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
@ 36. מכירת מקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס"ט)
: עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
@ 37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס"ט)
: לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
@ 38. הגנת דירת המגורים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
: (א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]] (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]]; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ב) הוראות [[סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת [[סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]], יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
: (ג)(1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
::: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
::: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
@ 39. הגנת חייב חקלאי (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד, תשס"ט)
: (א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
@ 39א. תחולה (תיקון: תשנ"ב)
: הוראות [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]] לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של [[12:211808|חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992]], ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי [[סעיפים 38(ג)]] [[ו-39(ב)]].
@ 40. זכותו של צד שלישי (תיקון: תשל"א, תשס"ט)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
@ 41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה (תיקון: תשס"ט)
: עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי [[סעיף 37]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
@ 42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (תיקון: תשס"ט)
: סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
== פרק ד': עיקול בידי צד שלישי ==
@ 43. הטלת עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
@ 44. עיקול כלל נכסי החייב (תיקון: תשס"ט)
: (א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
@ 45. עיקול נכס מסויים (תיקון: תשס"ט)
: (א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
: (ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
@ 45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ט)
: (א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
@ 45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשס"ט)
: (א) חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
@ 45ג. עיקול מתחדש בתיק מזונות (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2)
: נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
: (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
: (2) לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
@ 46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (תיקון: תשס"ט)
: (א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור [[בסעיפים 44]] [[ו-45]] או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות [[סעיף 67]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
@ 47. מסירת נכסים מעוקלים (תיקון: תשס"ט)
: הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי [[פרק זה]] באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
@ 48. חיוב של צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: (א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור [[בסעיף 47]], או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
@ 49. תחולת הוראות
: על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות [[הסעיפים 26 עד 32]], בשינויים המחוייבים.
@ 49א. תשלום לצד השלישי (תיקון: תש"ס)
: (א) הוגשה בקשה לפי [[פרק זה]] לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם -
:: (1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
:: (2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו [[בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]].
: (ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
: (ה) הוראות [[סעיף 9(ב)]] יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
@ 50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשנ"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ב-3, תשע"ב-6, תשע"ג-2, תש"ף-3, תשפ"ב-3, תשפ"ג-3)
: (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי [[פרק זה]] אינו תופס בהם:
:: (1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
:: (2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
:: (3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
:: (4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
:: (5) כספים המגיעים לחייב לפי [[סעיף 38(ב) או (ג)]];
:: (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]] במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (8)(א) כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
:::: (1) סל שירותי הבריאות;
:::: (2) פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
:::: (3) פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
:::: (4) פוליסת ביטוח סיעודי;
::: (ב) הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
::: (ג) לעניין פסקה זו -
::::- "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]];
::::- "סל שירותי הבריאות" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
::::- "פוליסת ביטוח" - לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה [[בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (9) כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]] (בסעיף זה - חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
:: (10)(א) כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה [[בתוספת השביעית]], אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]];
::: (ב) הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
::: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים [[לתוספת השביעית]].
: (ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
: (ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
@ 51. דין פרעון חוב (תיקון: תשס"ט)
: מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
@ 52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי [[הסעיפים 44]] [[ו-45]], שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
== פרק ה': כינוס נכסים ==
@ 53. מינוי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
: (ג) (((בוטל).))
@ 54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
: (א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
: (ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
@ 55. שמירת הוראות
: אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי [[סעיפים 22]], [[38]], [[39]] [[ו-50]] או לפי כל דין אחר.
@ 56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
: (א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות [[בסעיף 54]] כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
: (ב) החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
@ 57. זכויות צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
@ 58. אחריותו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
: (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי [[פרק זה]], רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
: (ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
@ 59. שכרו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
@ 60. סיום תפקידו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-5)
: (א) כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
: (ד) (((בוטל).))
== פרק ו': ביצוע בעין ==
@ 61. מסירת נכס (תיקון: תשס"ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
@ 62. מסירת קטין (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-2)
: (א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955]].
: (ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
@ 63. עשיית מעשה (תיקון: תשס"ט)
: (א) הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור [[בסעיפים 61]] [[או 62]] והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
: (ב) ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
@ 64. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס"ט, תשע"ב-2)
: (א) ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי [[סעיף 7(א)]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א2)]] לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה [[בסעיף 7(ב)(1)]].
: (א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
: (ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
@ 65. טענות צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
: היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים [[בסעיף 64]] או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
@ 66. חייב שחזר לאחר הפינוי (תיקון: תשס"ט)
: הושלמה פעולת פינוי לפי [[סעיף 64]], והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
== פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (תיקון: תשס"ט) ==
@ 66א. הטלת הגבלות על חייב (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-6, תשע"ט-3, תש"ף, תשפ"ב-2)
: התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור [[בסעיף 66ב]], ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
: (1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]], מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]];
: (4)(א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]];
:: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
: (5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" - כהגדרתו [[בסעיף 69ד(ב)]];
: (6) (((נמחקה).))
@ 66א1. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע"א-6, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף, תש"ף-4)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 66(א)(4)]] או לפי [[סעיף 69ד(א)(3)]], לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
@ 66ב. תנאים להטלת הגבלות (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2)
: (א) הגבלות לפי [[סעיף 66א]] לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
:: (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]], או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
:: (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[=חוק המזונות|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] (בחוק זה - חוק המזונות);
:: (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
::: (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי [[פרק זה]];
:: (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
@ 66ג. התראה בדבר הגבלה (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2)
: (א) לא תיכנס הגבלה לפי [[פרק זה]] לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
: (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1)]], לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
@ 66ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס"ט, תשע"ב, תשע"ד)
: (א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי [[סעיף 66ג]].
: (ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
== פרק ו'2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע"ד) ==
@ 66ה. רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע"ד)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן - מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
:: (2) חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
:: (3) התקיים אחד מאלה:
::: (א) טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
::: (ב) רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי [[סעיפים 7ג]], [[67(ד)]], [[69יא(ד)]] [[או 69יג(ד)]], והתקיימו כל אלה:
:::: (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
:::: (2) נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
:::: (3) בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
:::: (4) נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
:::: (5) החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
::: (ג) התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
: (ב) לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה - צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ה) הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ו) בסעיף זה, "לשכת ההוצאה לפועל" - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
@ 66ו. ניהול מרשם החייבים המשתמטים (תיקון: תשע"ד)
: (א) מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
: (ב) מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
: (ג) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
: (ד) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
: (ה) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
@ 66ז. מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (תיקון: תשע"ד)
: (א) רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ג)(1) רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
:: (2) נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה - רישום חוזר).
:: (3) על רישום חוזר לא יחולו הוראות [[סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)]] [[ו-66ה(ב)]] לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.
@ 66ח. חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ד)
: בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014]], ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות [[פרק זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
: (2) מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
: (3) משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
: (4) אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.
== פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים (תיקון: תשנ"ד-2) ==
=== סימן א': חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים (תיקון: תשע"ט-2) ===
@ 67. חקירת יכולת (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה - חקירת יכולת).
: (א1)(1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]] או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
:: (2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור [[בסעיף 19]] או התנגדות לביצוע שטר כאמור [[בסעיף 81א]]; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
: (ב) בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
: (ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]], אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
: (ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
@ 68. החלטה על פי תצהיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) המבקש חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]] רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
: (ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]], אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על פי התצהיר בלבד.
: (ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי [[פרק זה]] על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.
@ 68א. חוקרי ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"א-3)
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן - הועדה הממליצה).
: (ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי [[חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956 (([צ"ל: התשט"ו-1955]))]] שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
: (ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי [[סעיף 7א]] והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה [[בסעיף 67(א)]].
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
: (ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
: (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
: (ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
: (ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
: (ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
: (י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
:: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע"א-2010]].))
: (יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
:: ((פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש"ע-2010 (ק"ת תש"ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ"ה באייר התש"ע (9 במאי 2010).))
@ 69. תשלום בשיעורים (תיקון: תשל"ח, תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע״ח-2)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], או על סמך תצהיר לפי [[סעיף 68]], או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור [[בסעיף 6]].
: (ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].
@ 69א. כללים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע״ח-2, תשפ"א, ק"ת תשפ"א, תשפ"ד)
: (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
: ((פורסמו [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014]].))
@ 69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום (תיקון: תשנ"ד-2, תשע״ח-2)
: (א) חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי [[סעיף 69א]] או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות [[סעיף 7א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי [[סעיף 69ב1]].
@ 69ב1. תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (תיקון: תשע״ח-2, תשפ"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "חוב עבר במזונות" - חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
::: (1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
::: (2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד;
::- "צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות" - צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י);
::- "תשלום מזונות שוטף" - תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות [[פרק זה]];
:: (2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
:: (3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
: (ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
: (ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות -
:: (1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
:: (2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין - רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
: (ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י) (בסעיף זה - בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
:: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות [[סעיף 7א(א)(1) ו-(א1)]];
:: (2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות;
:: (3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
:: (4) כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2)]].
: (ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה - הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה - בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
: (ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
: (י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
:: (2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף - הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
:: (3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
: (יא)(1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
:: (2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות [[סעיף 69]].
=== סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים (תיקון: תשע"ט-2) ===
@ 69ב2. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוראה לתשלום בשיעורים" - הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
:- "כללים" - כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי [[סעיף 69א]];
:- "צו תשלומים" - צו תשלומים לבקשת חייב לפי [[סעיף 7א(ג)]], צו תשלום בשיעורים לפי [[סעיף 69]], צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיפים 69ד(א)]] [[ו-69ז(ב)]], צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי [[סעיף 69יג(ב)(1)]] או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי [[סעיף 74יא]];
:- "ריבית בסיס" - הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
:- "תיק" - לרבות תיק איחוד לפי [[פרק ז'3]];
:- "תשלום במועד" - תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.
@ 69ב3. תנאים להכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ([[בסימן זה]] - בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
: (1) שלושה תשלומים ברציפות - אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
: (2) תשלום אחד - אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.
@ 69ב4. בקשה להכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
: (ב) בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
: (ג) הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
:: (2) דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]], ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
:: (3) התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.
@ 69ב5. הכרה בחייב כמשלם (תיקון: תשע"ט-2)
: הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
@ 69ב6. העברת בקשה להכרה להחלטת רשם (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי [[סעיפים 19א]] [[או 19ב]];
:: (2) הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
:: (3) המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי-נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)]] בתיק, לסכל את גביית החוב;
:: (4) המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]] או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]], יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3(1)]], אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.
@ 69ב7. תוצאות ההכרה (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ב-2, תשפ"ד)
: הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור [[בסעיף 69ב5]] [[או 69ב6]], לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
:: (א) עיקול חשבון עובר ושב לפי [[סעיף 43]];
:: (ב) עיקול משכורת לפי [[סעיף 43]];
:: (ג) עיקול מיטלטלין לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 21א]], למעט רכב;
:: (ד) מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי [[סעיף 21(א)]];
:: (ה) (((נמחקה).))
@ 69ב8. (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד) : (((בוטל).))
@ 69ב9. הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
: (ב) הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).
@ 69ב10. ביטול הכרה בשל אי-התקיימות התנאים להכרה (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: (א) זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי [[סעיף 69ב3]], ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
: (ב) הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
: (ד) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
: (ה) (((בוטל).))
@ 69ב11. נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק (תיקון: תשע"ט-2)
: על אף הוראת [[סעיף 69ב7(2)]], רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים [[בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)]], לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.
@ 69ב12. (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד) : (((בוטל).))
@ 69ב13. תנאים לביטול הכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ([[בסימן זה]] - בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
: (1) שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
: (2) שישה תשלומים לפחות.
@ 69ב14. ביטול הכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]] או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי-ביטול ההכרה.
: (ד) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור [[בסעיף 69ב13]], יבטל את ההכרה בחייב בתיק.
@ 69ב15. תוצאות ביטול ההכרה (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב7]].
: (ב) (((בוטל).))
@ 69ב16. הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) בוטלה ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
: (ב) ביטול ההכרה כאמור [[בסעיף 69ב14(ד)]], ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).
@ 69ב17. מניעת ביטול ההכרה (תיקון: תשע"ט-2)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי [[סעיף 69ב13]], ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
: (ב) חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי-ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי-התשלום.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור [[בסעיף 69ב13]], ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
: (ד) הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי [[סעיף 69ב16(ב)]], והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.
@ 69ב18. תקנות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע"ט-2)
: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע [[סימן זה]].
@ 69ב19. שמירת סמכויות (תיקון: תשע"ט-2)
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי-נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי [[סעיף 69ב3]].
@ 69ב20. הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד)
: (א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב-16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
:: (2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים - לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, "תשלום" - תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות [[בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-(2)]].
: (ג) הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור [[בסעיף 69ב4(ג)(3)]], וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] - יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) אם התווספו לחוב דמי פיגורים - יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
: (ה)(1) בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
:: (2) שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
: (ו)(1) על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
:: (2) בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
:: (3) קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
: (ז) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.
== פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2) ==
=== סימן א': הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה (תיקון: תשע"ה-3) ===
@ 69ג. הכרזה על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
:: (1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
:: (2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
:: (3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
:: לענין זה, "החוב" - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)]].
: (ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
@ 69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ו, תשס"ט, תשע"ח-6, תשע"ט-3, תש"ף)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
:: (1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
:: (2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]];
:: (3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 66א(4)(א)]].
: (ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
: (ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
@ 69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי [[סעיף 69ג(א)]]; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
: (ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
: (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
: (ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
: (ו) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
: (ז) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
@ 69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"ד)
: (א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי [[פרק ז'3]], בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות [[שבסעיפים 74ו]] [[ו-74ט]]; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
: (ב) צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
@ 69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי [[סעיף 69ג]] והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור [[בסעיף 67]]; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי [[סעיף 67]], יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה [[בסעיף 69ג(א)]], או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
@ 69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי [[סעיף 69ד]].
@ 69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
@ 69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור [[בסעיף 69ט]].
@ 69י1. הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ח-5)
: מיום התחילה של [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי [[סימן זה]].
=== סימן ב': הפטר לחייב מוגבל באמצעים - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע"ה-3) ===
@ 69י2. תחולה, הוראות מעבר והגדרות (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ח-4)
: (א) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ"ב באלול התשע"ה (6 בספטמבר 2015) ([[בסימן זה]] - תקופת התחולה).
: (ב) הוראות [[סימן זה]] ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות [[סימן זה]] בתקופת התחולה.
: (ג) [[בסימן זה]] -
::- "חוב" - חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר-תביעה לפי [[סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל]] ולרבות חוב לפי [[סעיף 72(1) לפקודה האמורה]], בשינוי זה: בכל מקום, במקום "מתן צו הכינוס" יקראו "הגשת בקשת ההפטר";
::- "חוב שאינו בר-הפטר" - חוב כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל]];
::- "מסלול הפטר" - מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות [[סימן זה]];
::- "נושה" - למעט נושה של חוב שאינו בר-הפטר;
::- "פקודת פשיטת הרגל" - [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]].
@ 69י3. תנאים למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ח-4)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות [[סימן זה]], לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ([[בסימן זה]] - בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור [[בסעיף 69י15]] ([[בסימן זה]] - צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
:: (2) בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים - קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "קרן החוב" - סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל - מועד הגשת הבקשה;
:: (3) אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
:: (4) החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי [[סעיף 69ז]], בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
:: (5) אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה [[בפקודת פשיטת הרגל]] שתלויה ועומדת לגבי החייב;
:: (6) במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר -
::: (א) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו [[בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
::: (ב) החייב לא הוכרז פושט רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי [[הפקודה האמורה]];
::: (ג) לא ניתן לחייב צו הפטר לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי-התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.
@ 69י4. סייגים למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי [[סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) לעניין [[פסקה (1) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
::: (ב) יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]];
::: (ג) לעניין [[פסקאות (9) ו-(11) של הסעיף האמור]], יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
:: (2) מתקיים לגבי החייב האמור [[בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
:: (3) החייב ביצע פעולות כאמור [[+|בסעיף 96]] [[או 98 לפקודת פשיטת הרגל]], שאילו היה החייב פושט רגל כאמור [[באותה פקודה]], היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
:: (4) מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה -
::: (א) בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
:::: (1) גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (2) גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
:::: (3) מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
::: (ב) עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
: (ב) הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור [[בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל]].
@ 69י5. בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
: (1) תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]] ובדבר אי-התקיימות הסייגים למתן צו כאמור [[בסעיף 69י4(1) עד (3)]]; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני-הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר-הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
: (2) רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
: (3) העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
: (4) כתב ויתור על סודיות.
@ 69י6. הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
: (ב) הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו [[בסעיף 2(ג)]] ([[בסימן זה]] - מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו [[בפרק ז'3]] - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]].
@ 69י7. דרישת מידע עדכני (תיקון: תשע"ה-3)
: הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור [[בסעיף 7ב(א) ו-(א2) עד (ט)]].
@ 69י8. החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]], כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
: (ב) דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות [[סעיף 69י7]] כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות [[סעיף 7ב(ד)]].
@ 69י9. פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור [[בסעיף 69י8]], ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) - באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי [[סעיף 69י11]].
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.
@ 69י10. הודעה לנושים (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]], בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע"א-2010]].
: (ב) לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.
@ 69י11. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור [[בסעיף 69י3]] או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור [[בסעיף 69י4]] ([[בסימן זה]] - התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
: (ב) התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור [[בסעיף 69י8]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי [[+|סעיפים 131]] [[ו-134א לפקודת מס הכנסה]], או שהוא עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי [[החוק האמור]], ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
:: (2) הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]] או [[פרק י"א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי [[סימן זה]] עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
:: (3) לעניין דוח לפי [[סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה]], הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
:: (4) לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.
@ 69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור [[בסעיף 69י5]] ולא הגישו התנגדות.
: (ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י3]], או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י4]].
@ 69י13. החלטה בבקשת ההפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות [[סעיף 69י12]], או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]] ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות [[סעיף 69י3]], לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב)(1) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ-400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע [[בסעיף 69י3(א)(2)]].
:: (2) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
:: (3) היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור [[בסעיף 69י3(א)(3)]], תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.
@ 69י14. תוצאות דחיית בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: אין בדחיית בקשת הפטר לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13]] כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי [[פקודת פשיטת הרגל]].
@ 69י15. פעולת ההפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי [[סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל]], ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי [[סעיף 69 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
@ 69י16. ביטול צו הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות [[סימן זה]], אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.
@ 69י17. השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור [[בפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל]], נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]], לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור [[בסעיף 69י11]], יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
: (ב) דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).
@ 69י18. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-3)
: (א) רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי [[שבסעיף 69י3(א)(1)]], ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).
@ 69י19. הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשע"ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 69ה(ב)]], רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי [[סעיף 69י13]].
@ 69י20. הוראות לעניין ערעור (תיקון: תשע"ה-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 69י13(ב)(3)]] [[ו-80(ב)]], ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 69י8(א)]], [[69י12]] [[ו-69י13(א)]] יהיה בזכות.
@ 69י21. סמכות בתי משפט (תיקון: תשע"ה-3)
: שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי [[סימן זה]], ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
: ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ו-2016]].))
@ 69י22. דיווח לכנסת (תיקון: תשע"ה-3)
: שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות [[סימן זה]]; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
: (1) מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
: (2) מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
: (3) מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
: (4) מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
: (5) מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
: (6) מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.
@ 69י23. הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים (תיקון: תשע"ח-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 69י8]], סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה - הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 69י12]], נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי [[הסעיף האמור]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
: (ג) גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
== פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ"ד-2) ==
@ 69יא. הזמנה לבירור (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור [[בסעיף 7(א)]], רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 7ג]];
:: (2) החייב לא צירף לבקשתו לפי [[סעיף 7א]] את המסמכים הדרושים לפי [[אותו סעיף]], או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
:: (3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
: (ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
@ 69יב. צו הבאה (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט, תשע"א-3, תשע"ג-2, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור [[בסעיף 69יא(א)]], לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי [[סעיף 67]] או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי [[סעיף 68א]], רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי [[פרק זה]].
: (ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
: (ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור [[בפרק ז'4]], והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
: (ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
@ 69יג. מעמד הבירור או ההבאה (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א]].
: (ב) במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
:: (1) לתת או לשנות צו תשלומים;
:: (2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
:: (3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
:: (4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;
:: (5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות [[סעיף 7ב]], ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
:: (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
:: (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
:: (3) למסור מידע לגבי יכולתו;
:: (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם.
@ 70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (תיקון: תשל"ה, תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשנ"ו-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ד)
: (א)(1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות]], הכולל גביית הפרשים כאמור [[בסעיף 10 לחוק האמור]], בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי [[סעיף 69יב]] או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
:: (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
:: (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
:: (4) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[19:303799|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014]], לא יקראו את המילים "הכולל גביית הפרשים כאמור [[חוק המזונות|בסעיף 10 לחוק האמור]]" שבפסקה (1).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי [[פרק ו'1]], אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
: (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]], אם החייב זכאי לכך לפי הוראות [[אותו חוק]].
: (ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי [[סעיף 69יג(ג)]].
: (ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
@ 71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תש"ן, תשנ"ד-2, תשע"ד)
: (א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
: (ב) לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור [[בסעיף 74]].
: (ג) (((נמחק).))
@ 72. שחרור החייב מהבאה וממאסר (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
: (ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
@ 72א. תקופות מצטברות של מאסר (תיקון: תשנ"ד-2)
: (א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
: (ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
@ 73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
: חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
@ 73א. חסינות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: מבלי לגרוע מהוראת [[סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
@ 74. מאסר בשל חוב בעד מזונות (תיקון: תשנ"ד-2, תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ד)
: (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי [[סעיף 68]] אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי [[פרק ו'1]] או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי [[פרק ו'2]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 7א]], [[69ג עד 69יג]] [[ו-70]] לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות [[חוק הסיוע המשפטי]].
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
: (ד) חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
== פרק ז'3: איחוד תיקים (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2) ==
@ 74א. הגדרות (תיקון: תשנ"א-4)
: [[בפרק זה]] -
:- "ממונה" - מי שמונה לפי [[סעיף 74יד]];
:- "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
:- "תיק" - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] כל עוד לא הוכרע בו סופית.
@ 74ב. בקשת איחוד (תיקון: תשנ"א-4)
: (א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - בקשת איחוד).
: (ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
@ 74ג. המשך הליכים שננקטו (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד).
: (ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
@ 74ד. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה - צו עיכוב יציאה).
: (ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
:: (2) בקשת האיחוד נדחתה;
:: (3) כל הזוכים הסכימו לכך;
:: (4) צו האיחוד בוטל.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
@ 74ה. עיקול (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
@ 74ו. בקשת האיחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשפ"ג-2)
: (א) החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור [[בסעיף 7א(א)]] המאמת את הפרטים הכלולים בה.
: (ב) בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי [[סעיף 7א1(ב)]].
: (ג) עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
@ 74ז. חובת גילוי (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
@ 74ח. החלטה לענין האיחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
: (ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות [[סעיף 67]] יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
@ 74ט. מבחן יכולת הפרעון (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשס"ט, תשפ"א)
: (א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 7א1]] או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך פרק זמן ארוך יותר.
: (ב) (((בוטל).))
@ 74י. דחיית בקשה (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
: (1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
: (2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור [[בסעיף 74ז]];
: (3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
: (4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
@ 74יא. צו איחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: (א) נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
: (ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
@ 74יב. תיק נוסף (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
: (ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים [[בסעיף 74ט]].
@ 74יג. הבטחת מימוש הליך האיחוד (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט, תשע"ג, תשע"ד)
: ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
@ 74יד. מינוי ממונה (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט, תשע"ד)
: (א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי [[סעיף 9]].
: (ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
: (ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
: (ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
: (ה) ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
@ 74טו. ביטול צו (תיקון: תשנ"א-4, תשס"ט)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
: (1) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
: (2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
: (3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
: (4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים [[בסעיף 74ט]];
: (6) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי [[סעיף 74י]].
@ 74טו1. איחוד תיקים בצו תשלומים (תיקון: תשפ"א, תשפ"ג)
: (א) רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי [[סעיפים 7א(ג)]], [[69]] [[או 69יג(ב)(1)]], אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
: (ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 74א]], [[74ד]], [[74ה]], [[74ט]], [[74יא]], [[74יב]], [[74יג]] [[ו-74טו]], בשינויים המחויבים.
: (ג) (((בוטל).))
== פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ"ד-2) ==
@ 74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל (תיקון: תשנ"ד-2)
: (א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
: (ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
: (ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות [[בסעיף 74יז(א)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
@ 74יז. סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ח, תשס"ט)
: (א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
:: (1) החייב משרת שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]] או משרת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]];
:: (2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
:: (3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
:: (4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
:: (5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
: (ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
: (ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו.
: (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
: (ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
@ 74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ"ד-2)
: (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
: (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
: (ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
: (ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
: (ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
@ 74יט. יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ"ד-2)
: יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי [[סעיף 74כא]].
@ 74כ. אגרה מיוחדת (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ"ה-1995]].))
: (ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות [[סעיף 9]] בשינויים אלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
:: (2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי [[סעיף 74]] בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
:: (3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
: (ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
@ 74כא. קרן מיוחדת (תיקון: תשנ"ד-2)
: סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
@ 74כב. דין וחשבון (תיקון: תשנ"ד-2)
: שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע [[פרק זה]].
== פרק ז'5: היוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו, תשע״ח-3) ==
@ 74כג. הגדרה (תיקון: תשע"ו)
: [[בפרק זה]], "היוועדות חזותית" - תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
@ 74כד. היוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו)
: דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות [[פרק זה]]:
: (1) דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי [[סעיפים 7(א1)]], [[66ג(ב)]] [[או 66ה(ב)]];
: (2) דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב(ג)]];
: (3) דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור [[בסעיפים 70(ד)]] [[או 74(ד)]].
@ 74כה. תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו)
: (א) רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור [[בסעיף 74כד]] אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
: (ב) הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה [[בסעיפים 69יב(ג)]], [[70(ד)]] [[או 74(ד)]], לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.
@ 74כו. אופן עריכת היוועדות חזותית (תיקון: תשע"ו)
: (א) דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
: (ג) רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
: (ד) נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
: (ה) היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.
@ 74כז. (תיקון: תשע"ו, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
== פרק ח': הוראות שונות ==
@ 75. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תש"ם, תשמ"ד, תשס"ט, תשע"ג-2, תשפ"ד)
: (א)(1) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי [[סעיף 9]], לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי [[סעיף 10]] ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
::: (א) ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
::: (ב) כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק - לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
: (ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
:: (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
: (ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981]], כאילו היו פיקדון.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.
@ 76. ריבוי הליכים ופסקי דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ב, תשע"ג-2)
: (א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
: (א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
: (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי [[סעיף 9]] שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה - לפי הוראות סעיף קטן (א2).
: (ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 75]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו [[בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]], תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.
@ 77. העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
: העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים [[בסעיפים 75]] [[ו-76]], ישולם לחייב.
@ 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-5)
: נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.
@ 78. מות החייב (תיקון: תשס"ט, תשע"ח-8)
: מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה או בהליכים לפי [[סעיף 78א]] כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.
@ 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר (תיקון: תשע"ח-8, תשפ"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "בקשה לביצוע פסק דין" - בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
::- "חוק הירושה" - [[חוק הירושה, התשכ"ה-1965]];
::- "הסכום המרבי" - 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
::- "פקודת פשיטת הרגל" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש"ם-1980]];
::- "צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה" - כמשמעותם [[בחוק הירושה]];
::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי [[סעיף 44(ב) או (ג)]] [[או 45(א) או (ב)]], לפי העניין.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], כפי שהוחל [[בסעיף 124 לחוק האמור]], רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה - צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
: (ג)(1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה - בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
::: (ב) סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
::: (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור - חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]];
::: (ד) אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי [[חוק הירושה]] לגבי עיזבון החייב;
::: (ה) הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי [[חוק הירושה]];
::: (ו) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור [[סעיף 3 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל]] או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור [[#3|בסעיף 202 לפקודה האמורה]];
::: (ז) לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]], בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי [[החוק האמור]] או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]] או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי [[אותה פקודה]].
:: (2) הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
: (ד)(1) בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
:: (3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
: (ה)(1) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
::: (א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
:: (2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
::: (א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
::: (ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
: (ו)(1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה - התנגדות).
:: (2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי [[חוק הירושה]] לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
:: (3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי [[חוק הירושה]].
:: (4) הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
:: (5) על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי [[סעיף 123 לחוק הירושה]] להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
: (ז) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
:: (1) מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
:: (2) אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
:: (3) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
: (ח) נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור [[בסעיף 104 לחוק הירושה]], ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
: (ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל]].
@ 78ב. זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשפ"ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "הודעת כוונה" - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22כט]] [[או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן]];
::- "הודעת קביעה" - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לב]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- "הודעת אי-קביעה" - הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור [[+|בסעיף 22לג]] [[או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן]];
::- "חוק הגנת הצרכן" - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]];
::- "הממונה על הגנת הצרכן" - כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן]], לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי [[סעיף 22לז לחוק האמור]];
::- "עוסק מפר בנסיבות מחמירות" - כמשמעותו [[+|בסעיף 22כח]] [[או 22לו לחוק הגנת הצרכן]];
::- "תיק חדש" - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
::- "תיק קיים" - תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
: (ב) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
:: (1) יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
:: (2) יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי [[סעיף 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(2)]], לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה - זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
:: (1) יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
:: (2) ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
:: (3) בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) - יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
: (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
: (ו) הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
:: (1) תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
:: (2) תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
::: (א) פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
::: (ב) הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
: (ז) מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי-קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ח) זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
: (ט) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
:: (1) עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
:: (2) מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
:: (3) נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים - אם היה התיק תיק קיים;
:: (4) נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.
@ 79. ביצוע הליכים וצווים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
: (ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
: (ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
@ 79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון: תשמ"ט)
: מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
@ 80. ערר וערעור (תיקון: תש"ן, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-5, תשע"ד, תשע״ז–2)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
: (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]], יהא בזכות.
: (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 13]], [[14]], [[19]], [[25]], [[38(א)]], [[48]], [[58]], [[66א(1) ו-(2)]], [[66ה(א)]], [[66ז(ג)(2)]], [[69יב(א)]], [[70(א)]] [[ו-74(א)]] ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
: (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
: (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
@ 81. חיוב שדינו כפסק דין (תיקון: תשס"ב)
: משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים [[בסעיף 81ב1]].
@ 81א. הוצאה לפועל של שטרות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ט, תשמ"ד, תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ח-6, תשפ"א, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג)
: (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם [[בפקודת השטרות]] (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
: (ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות [[7|סעיף 7(ב) (([צ"ל: סעיף 7(ה)]))]] יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
: (ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
: (ג1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]], המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז)(1) לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018]], אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2)]] לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 81א1(ג)]].
:: (2) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).
@ 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע״ח-2, תשפ"א, תשפ"ב-4, ק"ת תשפ"ג)
: (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
:: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
:: (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
:: ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
: (ב)(1) (((נמחקה).))
:: (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי]], יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
: (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות [[תקנות סדר הדין]] ויחולו לעניין זה הוראות [[+|תקנות 161(4)]] [[ו-165(א) לתקנות האמורות]].
: (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
: (ג)(1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה).
:: (2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
: (ד)(1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
:: (2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
: (ה) הוראות [[סעיף 7]] בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 7(א)]] - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 7(ה)]] - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
: (ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
:: (1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6]], להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
:: (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
@ 81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ו, תשס"ט)
: הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות [[סעיף 81א]] [[או 81א1]], לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
@ 81א3. ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ט, תשע"ה-2, תשע"ט-2, תשפ"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "מועד הפירעון" -
::: (1) לעניין שטר - אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר - יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית - לפי המועדים האמורים [[#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות]];
::: (2) לעניין תביעה על סכום קצוב - מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
::- "תביעה על סכום קצוב" - תביעה על סכום קצוב כמשמעותה [[בסעיף 81א1(א)]].
: (ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע [[בסעיפים 81א(ג)]] [[או 81א1(ד)(1)]], לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
: (ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, "החוב" - סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן - ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
:: (2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה - תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 81א4. סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים (תיקון: תשע"ט-2, תשפ"ד)
: רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה [[בסעיף 69ב2]] וריבית לפי [[סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה]] לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
@ 81ב. שמירת דינים וזכויות (תיקון: תשכ"ט)
: אין [[בסעיף 81א]] כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי [[פקודת השטרות]], ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
@ 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקון: תשס"ב, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ח-5, תשפ"א, ק"ת תשפ"א)
: (א) בקשה לפי [[סעיף 6]] לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
:: (1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
:: (2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
: (ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
:: (2) באזהרה שתישלח לחייב לפי [[סעיף 7]], הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה ((())4(())), יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
:: (3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור [[בסעיף 7]], על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
:: (3א) (((פקעה);))
:: (4)(א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
:::: (1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
:::: (2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
::: (ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
::: (ג) חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) - ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
:: (5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
::: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
::: (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
::: (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
:: (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
:: (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
: (ד)(1) על אף הוראות [[סעיפים 10]] [[ו-59]], שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
:: (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
:: (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות [[בסעיף 9]].
: (ה) בסעיף זה -
::- "החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
::- "יחיד" - מי שאינו תאגיד;
::- "מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
@ 81ב2. חובת סודיות (תיקון: תשע"ד)
: מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
@ 81ג. עונשין (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ט)
: (א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי [[סעיפים 66א]], [[69ד(א)]] [[או 69ט]], או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת [[סעיף 69ד(ב)]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]].
@ 81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (תיקון: תשע"ב)
: רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
@ 82. שמירת דינים
: אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות [[פקודת בזיון בית המשפט]].
@ 83. ביצוע ערובה (תיקון: תשס"ט)
: ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.
@ 84. ביצוע לפי בקשת החייב (תיקון: תשס"ט)
: לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
@ 85. ביטולים
: בטלים:
: (1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
: (2) פקודת החוב (מאסר);
: (3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938]];))
: (5) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי המשפט, 1940]];))
: (6) ((הנוסח שולב [[בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947]];))
: (7) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות]].))
@ 86. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ"ח (1 בספטמבר 1968).
@ 87. הוראות מעבר (תיקון: תשס"ט)
: הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
@ 87א. (תיקון: תשמ"ט, תשס"א) : (((בוטל).))
@ 87ב. דיווח שנתי (תיקון: תשנ"ד-2)
: שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
@ 88. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ה, תש"ן, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"א-4, תשנ"א-5, תשנ"ד-2, תש"ס, תשס"ט, תשע"ב-2, תשע״ו–4)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
:: (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
:: (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
:: (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי [[סעיף 5]];
:: (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
:: (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
:: (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
:: (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
:: (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
:: (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
:: (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
:: (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
:: (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
:: (8א) נהלים לאיחוד תיקים;
:: (8ב) (((נמחקה);))
:: (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
: (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע [[פרק ז'4]], ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים [[בסעיף 69ג]], בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע"ג-2013]].))
<!-- : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]].)) -->
: ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026]].))
== תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 6(ד)]]))) (תיקון: תשע"ג-2, ק"ת תשע"ג) ====
=== פרטים שניתן לקבל מהמרשם (תיקון: תשע"א-3) ===
@ 1. : שם פרטי ושם משפחה.
@ 2. : מספר זיהוי.
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ג) : שמות הורים.
@ 4. (תיקון: ק"ת תשע"ג) : נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
@ 5. (תיקון: ק"ת תשע"ג) : תאריך לידה.
@ 6. (תיקון: תשפ"ב-4) : מען דיגיטלי כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]].
== תוספת שניה (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיפים 7א(א)(2)]], [[7ב(א2)]], [[7ב(א3)]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (תיקון: תשס"ט-3, תשע"ב, תשע"ב-5, תשע"ד, תשע"ח-5, תשפ"ב-5, תשפ"ו)
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || המוסד לביטוח לאומי || מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
|- <עוגן פרט 2>
| 2. || הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי || מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
|- <עוגן פרט 3>
| 3. || מרשם האוכלוסין || מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.
|- <עוגן פרט 4>
| 4. || רשם האגודות השיתופיות || מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.
|- <עוגן פרט 5>
| 5. || רשם החברות והשותפויות || מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.
|- <עוגן פרט 6>
| 6. || רשם כלי שיט || מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.
|- <עוגן פרט 7>
| 7. || רשם כלי טיס || מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.
|- <עוגן פרט 8>
| 8. || רשות הרישוי || מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.
|- <עוגן פרט 9>
| 9. || הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים || מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.
|- <עוגן פרט 10>
| 10. || רשות מקרקעי ישראל || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.
|- <עוגן פרט 11>
| 11. || מרשם המקרקעין || מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.
|- <עוגן פרט 12>
| 12. || תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין || מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
|- <עוגן פרט 13>
| 13. || רשם המשכונות || מידע על משכונות על נכסי החייב.
|- <עוגן פרט 14>
| 14. || ספק מורשה כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] (להלן - חוק התקשורת), המספק לפי [[החוק האמור]] אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- <עוגן פרט 15>
| 15. || בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק משק החשמל) || מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- <עוגן פרט 16>
| 16. || חברת כרטיסי אשראי || מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
|- <עוגן פרט 17>
| 17. || תאגיד בנקאי || זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.
|- <עוגן פרט 18>
| 18. || מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]] || (1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.
|- <עוגן פרט 19>
| 19. || חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]] || (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
|- <עוגן פרט 20>
| 20. || הנהלת בתי המשפט || פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, "הליכי חדלות פירעון" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], הליכי פירוק לפי [[חוק העמותות, התש"ם-1980]], או [[פקודת האגודות השיתופיות]], או הליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
|- <עוגן פרט 21>
| 21. || המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות || מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
|- <עוגן פרט 22>
| 22. || מערכת ההוצאה לפועל || מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.
|}
=== חלק ב' ===
: {|
! !! טור א' {{ש}} הגורם !! טור ב' {{ש}} סוג המידע
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || תאגיד בנקאי || פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|- <עוגן פרט 2>
| 2. || חברת כרטיסי אשראי || פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
|}
== תוספת שלישית (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====
@ 1. : מרשם האוכלוסין.
@ 2. : רשות הרישוי.
@ 3. (תיקון: תשע"ד) : רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
@ 4. : המוסד לביטוח לאומי.
@ 5. : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל]].
@ 6. : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[חוק התקשורת]].
@ 7. (תיקון: תשפ"ב-5) : ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]], המספק לפי [[החוק האמור]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 7ב(א1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===
@ 1. : כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
@ 2. : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
== תוספת רביעית א' (תיקון: תשפ"ד-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 21(א1) ו-(א2)]]))) ====
=== סכומים לעניין עיקול מיטלטלין ===
@ 1. : 2,500 שקלים חדשים.
@ 2. : 35,000 שקלים חדשים.
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ט) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====
=== מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול ===
@ 1. (תיקון: תשפ"ד-3) : מדפסת.
@ 2. : מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
@ 3. : מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
@ 4. : מכונת כביסה.
== תוספת שישית (((פקעה))) (תיקון: תשפ"א, ק"ת תשפ"א) __NOTOC__ ==
== תוספת שביעית (תיקון: תשפ"ג-3) __NOTOC__ ==
==== ((([[סעיף 50(א)(10)]]))) ====
=== תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול) ===
@ (1) : נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
@ (2) : מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]];
@ (3) : תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן [[בפרק השלישי לחוק שירות ((ה))תעסוקה, התשי"ט-1959]];
@ (4) : מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום ב' באב תשכ"ז (8 באוגוסט 1967).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
au91g5rtatt1h9lndb9kn5qva39ievq
חוק ההוצאה לפועל
0
286081
3083513
3083121
2026-09-17T06:00:15Z
OpenLawBot
8112
[3083507]
3083513
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000249}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 186|תיקון לחוק המכר|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 12|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 160|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 29|תיקון מס׳ 3 לחוק פסיקת ריבית|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209233.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 132|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 52|תיקון מס׳ 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 62|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 50|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210693.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 126|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210798.pdf}}, {{ח:תיבה|198|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 10|תיקון מס׳ 9 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210839.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211725.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210881.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210887.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210878.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 146|תיקון לחוק הערבות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 235|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210966.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 70|תיקון מס׳ 3 לפקודת פשיטת הרגל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211260.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 138|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211639.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 282|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300262.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 207|תיקון מס׳ 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300351.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 21 (הודעה על סיום הליכים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300478.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 16|תיקון מס׳ 24 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 746|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 260|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 51 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 42|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2194.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 28|תיקון מס׳ 29 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301275.pdf}}, {{ח:תיבה|78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301250.pdf}}, {{ח:תיבה|929|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301348.pdf}}, {{ח:תיבה|930|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1028|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 24|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301400.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301402.pdf}}, {{ח:תיבה|158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301315.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301448.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 68|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301557.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 546|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf}}, {{ח:תיבה|592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 142|תיקון מס׳ 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306621.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_312918.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 47 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313584.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 10|תיקון מס׳ 48 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315851.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321422.pdf}}, {{ח:תיבה|751|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338813.pdf}}, {{ח:תיבה|1154|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 22|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395586.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491142.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491143.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491463.pdf}}, {{ח:תיבה|406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}, {{ח:תיבה|871|תיקון מס׳ 17 לחוק הירושה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 41|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528234.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8476.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 90|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573944.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_579145.pdf}}, {{ח:תיבה|402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_583843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 722|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|961|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 12, 12|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783527.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900633.pdf}}, {{ח:תיבה|535|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 145|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|1029|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&type{{=}}4}}.
''שינוי שיעורי ריבית:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5525.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס׳ 68 והוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9486.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13070.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ח־5, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין דתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שפסק דין ניתן לחובתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פסוק“ – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה“ או ”לשכת הוצאה לפועל“ – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה מלאה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצאה באחת הדרכים המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|בתקנות 161(3) ו־(4)(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 163|163}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות סדר הדין}};
{{ח:תתת|(2)}} המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב מיידי“ – אמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לפינוי מושכר“ – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, אינו חל עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות האכיפה והגבייה“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות האכיפה והגבייה“ – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:סעיף|2|לשכות הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.
{{ח:סעיף|3|מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם|תיקון: תשס״ט, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
{{ח:תתתת|(א)}} שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תתת|(3)}} תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו־(ה) תהיה חמש שנים.
{{ח:תתת|(4)}} הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצאתו לקצבה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתפטרות;
{{ח:תתת|(3)}} על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תתת|(4)}} על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.
{{ח:סעיף|3א|מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ט, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב עד 3ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:סעיף|3ב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|מחוק בתי המשפט}}|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 104|סעיף 104 לחוק בתי המשפט}} יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט}}, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|אותו סעיף}} יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.
{{ח:סעיף|3ב1|סמכות רשם לסיים דיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|3ב2|רציפות הדיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.
{{ח:סעיף|3ג|הממונה על רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ד)}} או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
{{ח:סעיף|3ד|אחראי על בירור תלונות|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}}, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.
{{ח:סעיף|4|מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|4א|הענקת סמכויות לדון בבקשות|תיקון: תש״ן, תשס״ט, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}}.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות)|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:סעיף|5|הטלת תפקידים|תיקון: תש״ן, תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
{{ח:תת|(ג1)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו־(ג1).
{{ח:סעיף|5א|ועדת האישורים|תיקון: תשנ״א־5, תש״ס, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב־ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(1א)}} הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לסרב לתת אישור –
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
{{ח:תתת|(3)}} אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(5)}} אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}}, או מועסק על־ידו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:סעיף|5ב|תוקף אישורים וסדרי עבודה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|5ב1|בעל אישור חדש|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
{{ח:סעיף|5ג|ניהול פנקס|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.
{{ח:סעיף|5ד|סייג לעיסוק|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורים, אחים וילדים.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך־דין או כמתמחה.
{{ח:סעיף|5ה|חובת סודיות|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
{{ח:סעיף|5ו|אי חידוש, ביטול או פסילה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
{{ח:תת|(2)}} הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
{{ח:תת|(4)}} הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
{{ח:סעיף|5ז|בירור תלונות והתליה|תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
{{ח:תת|(א2)}} לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|ו־11(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ו|סעיף 5ו(3) או (4)}}.
{{ח:סעיף|5ח|הפסקת ביצועו של הליך|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|5ט||תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|6|בקשת ביצוע|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} קבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
{{ח:תתתתת|(2)}} הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א לחוק האמור}} יחל –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א(ג1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 81א3|בסעיף 81א3(א)(1)}}.
{{ח:תתת|(3)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
{{ח:תת|(ב3)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} במועד הפירעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
{{ח:סעיף|7|המצאת אזהרה ופסק דין|תיקון: תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק־הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ב)}}, או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ־20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ־10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, ”העתק“ של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
{{ח:תת|(א1)}} האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק ו׳1}}, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}} או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}} או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב4|סעיף 7ב4}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(א3)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(א2), שיש לכלול באזהרה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}}
{{ח:תתת}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5|בסעיף 5(א1) לחוק האמור}} תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א2) ו־(א3)}}, לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}}, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
{{ח:תת|(ג1)}} הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
{{ח:תת|(ו)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.
{{ח:סעיף|7א|בקשת חייב לצו תשלומים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ שלצדו}} (להלן – כתב ויתור על סודיות).
{{ח:תת|(א1)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או לדחות את בקשתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|7א1|התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|69יג(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 74יא|או 74יא}} (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א2|סעיף 7א2}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.
{{ח:סעיף|7א2|הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}}, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳ לפרק י״ב בחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 104|סעיף 104 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק ב|פרק ב׳ לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:סעיף|7א3||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|7ב|מסירת מידע|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}} שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|באותו סעיף}}, למסור לידיו את המידע.
{{ח:תת|(א1)}} נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
{{ח:תת|(א1א)|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 14|בטור א׳ בפרט 14 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השנייה}} (בסעיף קטן זה – הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(5)}} יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:תת|(א2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ לצדו}}, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}} וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג1)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1) {{ח:הערה|<s>לחוק</s>}}}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(א3)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור א׳ בחלק ב׳ בתוספת השניה}} למסור לידיו מידע בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור ב׳ שלצדו}}, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
{{ח:תת|(א4)}} צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א5)}} קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו־(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו1)}} לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
{{ח:תתתת|(א)}} קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
{{ח:תתת|(4)}} אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתתת|(ג)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|7ב1|פטור מאחריות במסירת מידע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
{{ח:סעיף|7ב2|מידע על כניסת חייב לארץ|תיקון: תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.
{{ח:סעיף|7ב3|קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות|תיקון: תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א3)}}, רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
{{ח:סעיף|7ב4|מסירת מידע על גובה חוב מזונות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}}, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|בסעיף האמור}}, של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.
{{ח:סעיף|7ג|חזקה בדבר יכולת החייב|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}} והליכי הבאה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
{{ח:סעיף|8|נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה|תיקון: תשל״ח, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ט, תשע״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק־הדין בהליך פחות חמור.
{{ח:תת|(ג)}} הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיפים 7ב(א2) ו־(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(א1) ו־(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61 עד 64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} והליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
{{ח:סעיף|9|אגרות והוצאות|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|סעיף 4א(א) לאותו חוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
{{ח:תת|(ה)}} לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א האמור}}, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|10|שכר עורך־<wbr>דין|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה המיוצג על־ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 81|סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
{{ח:תת|(ג)}} שכר עורך־הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך־דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק־דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.
{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|10ב||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|10ג|שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך|תיקון: תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש״ח)}} או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(3)}} עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.
{{ח:סעיף|11|העברת הביצוע של פסק־<wbr>דין או של הליך|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק־הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
{{ח:סעיף|12|פסק־<wbr>דין הטעון הבהרה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.
{{ח:סעיף|12א|בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.
{{ח:סעיף|13|מעצר למניעת הפרעה בביצוע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ־48 שעות.
{{ח:סעיף|14|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 69א|או 69א}} והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק־הדין.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ד)}} בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ־50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ־40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:סעיף|15|חיפושים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
{{ח:סעיף|16|השהיית הליך ואי־<wbr>נקיטתו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|17|עיכוב ביצועו של פסק דין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
{{ח:סעיף|18|פסק דין שבוטל או שונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
{{ח:תת|(ב)}} צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
{{ח:סעיף|19|טענת פרעתי|תיקון: תש״ן, תש״ן־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
{{ח:תת|(ג)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
{{ח:סעיף|19א|עדכון על קבלת תקבולים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}}, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.
{{ח:סעיף|19ב|הסדר עם החייב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ב)}} תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} או במסגרת צו איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.
{{ח:סעיף|20|גביית יתר|תיקון: תשל״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:סעיף|20א||תיקון: תשס״ט, תשע״א־6, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20ב|חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(1א)}} הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)}} ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם {{ח:פנימי|פרק ז3|לפרק ז׳3}} או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 20ו|בסעיף 20ו(א)(1)}}.
{{ח:סעיף|20ג|החלת הוראות החוק|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו1|ו׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ו2|ו׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז1|ז׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז3|ז׳3}} {{ח:פנימי|פרק ז4|ו־ז׳4}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|20ד|בקשת ביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|20ה|הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
{{ח:תתת|(2)}} עיקול כלי רכב של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20יז|סעיף 20יז(א) ו־(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.
{{ח:סעיף|20ו|פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.
{{ח:תת|(ד)}} הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:סעיף|20ז|סגירת תיק או העברה למסלול רגיל|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר תיק לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק למסלול רגיל לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
{{ח:סעיף|20ח|העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1}} במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} או לשכר טרחת עורך דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}} לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
{{ח:סעיף|20ט||תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20י|תקנות וכללים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:קטע2|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}
{{ח:סעיף|20יא|הגדרות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע במסלול מזונות“ – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מזונות“ – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין למזונות“ – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|בחוק המזונות}}, המוגש לביצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 14|סעיף 14(א) ו־(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|20יב||תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20יג|מסלול לביצוע פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
{{ח:סעיף|20יד|הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק המזונות}} (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:סעיף|20טו|נקיטת הליכים במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
{{ח:תת|(ג)}} הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
{{ח:תת|(ד)}} הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}} אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
{{ח:תת|(ה)}} הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
{{ח:תת|(ו)}} הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:סעיף|20טז|עדכון תיק|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
{{ח:סעיף|20יז|מסירת מידע על החייב|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
{{ח:סעיף|20יח|דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
{{ח:סעיף|20יט|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל – גם לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
{{ח:סעיף|20כ|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
{{ח:סעיף|20כא|שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 10ג|ו־10ג}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:סעיף|20כב|חובת דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
{{ח:תת|(1)}} נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
{{ח:תת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
{{ח:תת|(4)}} מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
{{ח:תת|(5)}} סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
{{ח:תת|(6)}} נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
{{ח:סעיף|20כג|תקנות לעניין מסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}
{{ח:סעיף|21|עיקול מטלטלין ומכירתם|תיקון: תש״ן, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|(א1)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה – עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על {{ח:הערה|הסכום}} המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}}, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 2|בפרט 2 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
{{ח:תת|(א3)}} הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(א4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.3.2027):}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת הרביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} צו חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.
{{ח:סעיף|21א|עיקול רכב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול הדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
{{ח:סעיף|21ב|רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.
{{ח:סעיף|22|מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
{{ח:תתת|(1)}} צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
{{ח:תתת|(2)}} ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
{{ח:תתת|(3)}} דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, ”תשמישי קדושה“ – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
{{ח:תתת|(4)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
{{ח:תתת|(6)}} חיות מחמד; לענין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
{{ח:תתת|(6א)}} טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
{{ח:תתת|(7)}} פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(8)}} מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו־(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו־(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
{{ח:סעיף|23|הוצאת מעוקלים|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) או (א2)}}, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:סעיף|24|העמדת נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|25|אחריותו של נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
{{ח:סעיף|26|זכות שימוש במיטלטלין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
{{ח:סעיף|27|מכירת המעוקלים|תיקון: תשל״ח, תש״ן, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה – המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן – צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}.
{{ח:סעיף|28|ספק בבעלות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
{{ח:תת|(ב)}} מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ד)}} פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.
{{ח:סעיף|29||תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|30|ביטול עסקאות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.
{{ח:סעיף|31||תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32|ביטול עיקול לאחר תשלום חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}
{{ח:סעיף|33|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:סעיף|34|הטלת עיקול ותוצאותיו|תיקון: תש״ן, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.
{{ח:סעיף|35|עיקול זמני}}
{{ח:תת|(א)}} נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
{{ח:סעיף|36|מכירת מקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
{{ח:סעיף|37|רישום זכות במקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק־הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
{{ח:סעיף|38|הגנת דירת המגורים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
{{ח:תת|(א1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 229|סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ובכלל זה ההוראה לעניין אי־תחולת {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ג2)}} שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, ”בן משפחה“ – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
{{ח:סעיף|39|הגנת חייב חקלאי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
{{ח:סעיף|39א|תחולה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}} לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf|חוק הערבות (תיקון), התשנ״ב–1992}}, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}}.
{{ח:סעיף|40|זכותו של צד שלישי|תיקון: תשל״א, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:סעיף|41|ביטול העיקול בשל העדר פעולה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
{{ח:סעיף|42|ביטול העיקול לאחר תשלום החוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}
{{ח:סעיף|43|הטלת עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
{{ח:סעיף|44|עיקול כלל נכסי החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ג)}} הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
{{ח:סעיף|45|עיקול נכס מסויים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
{{ח:סעיף|45א|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
{{ח:סעיף|45ב|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
{{ח:סעיף|45ג|עיקול מתחדש בתיק מזונות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
{{ח:סעיף|46|דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}} או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:סעיף|47|מסירת נכסים מעוקלים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
{{ח:סעיף|48|חיוב של צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:סעיף|49|תחולת הוראות}}
{{ח:ת}} על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26 עד 32}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:סעיף|49א|תשלום לצד השלישי|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|50|נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג־2, תש״ף־3, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו תופס בהם:
{{ח:תתת|(1)}} נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק־דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר – כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
{{ח:תתת|(4)}} כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(5)}} כספים המגיעים לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(7)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(3)}} פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
{{ח:תתתתת|(4)}} פוליסת ביטוח סיעודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”פוליסת ביטוח“ – לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(9)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(10)|(א)}} כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו־(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
{{ח:תת|(ד)}} הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|51|דין פרעון חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
{{ח:סעיף|52|ביטול צו עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|הסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}
{{ח:סעיף|53|מינוי כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54|סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
{{ח:סעיף|55|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} או לפי כל דין אחר.
{{ח:סעיף|56|אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים}}
{{ח:תת|(א)}} החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}} כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
{{ח:סעיף|57|זכויות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:סעיף|58|אחריותו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:סעיף|59|שכרו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
{{ח:סעיף|60|סיום תפקידו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}
{{ח:סעיף|61|מסירת נכס|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
{{ח:סעיף|62|מסירת קטין|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
{{ח:סעיף|63|עשיית מעשה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיפים 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}} והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:סעיף|64|פינוי מקרקעין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א2)}} לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(א2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים – ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:סעיף|65|טענות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
{{ח:סעיף|66|חייב שחזר לאחר הפינוי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הושלמה פעולת פינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:סעיף|66א|הטלת הגבלות על חייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב}}, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
{{ח:תת|(1)}} הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(4)|(א)}} הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תת|(5)}} הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 69ד|בסעיף 69ד(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|66א1|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״א־6, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תש״ף־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66(א)(4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(א)(3)}}, לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|66ב|תנאים להטלת הגבלות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א}} לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}}, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי־התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק המזונות);
{{ח:תתת|(3)}} החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|66ג|התראה בדבר הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיכנס הגבלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב(א)(1)}}, לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|66ד|ביטול הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66ג|סעיף 66ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|66ה|רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן – מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(4)}} נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
{{ח:תתתתת|(5)}} החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה – צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
{{ח:סעיף|66ו|ניהול מרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
{{ח:סעיף|66ז|מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
{{ח:תתת|(2)}} נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה – רישום חוזר).
{{ח:תתת|(3)}} על רישום חוזר לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66ה|סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|ו־66ה(ב)}} לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.
{{ח:סעיף|66ח|חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תת|(3)}} משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
{{ח:תת|(4)}} אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:סעיף|67|חקירת יכולת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה – חקירת יכולת).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} או התנגדות לביצוע שטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}}; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ב1)}} התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}, אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
{{ח:סעיף|68|החלטה על פי תצהיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על פי התצהיר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.
{{ח:סעיף|68א|חוקרי ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1956 {{ח:הערה|[צ״ל: התשט״ו–1955]}}}} שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
{{ח:תת|(ג)}} חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
{{ח:תת|(ה)}} חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
{{ח:תת|(ו)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
{{ח:תת|(ז)}} חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ח)}} באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
{{ח:תת|(י)}} שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(יא)}} הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ״ה באייר התש״ע (9 במאי 2010).}}
{{ח:סעיף|69|תשלום בשיעורים|תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או על סמך תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.
{{ח:סעיף|69א|כללים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:סעיף|69ב|בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.
{{ח:סעיף|69ב1|תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב עבר במזונות“ – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל אי־תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
{{ח:תתתת|(2)}} תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי־פירעון במועד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות“ – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מזונות שוטף“ – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי־תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –
{{ח:תתת|(1)}} לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי־תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)(1) ו־(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} נימוקי החייב לאי־תשלום חוב העבר במזונות;
{{ח:תתת|(3)}} הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ז)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ח)}} הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ט)}} צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(י)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
{{ח:תתת|(2)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(3)}} החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(יא)|(1)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:סעיף|69ב2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה לתשלום בשיעורים“ – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו תשלומים“ – צו תשלומים לבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)}}, צו תשלום בשיעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}, צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיפים 69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ז|ו־69ז(ב)}}, צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ב)(1)}} או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יא|סעיף 74יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית בסיס“ – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – לרבות תיק איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום במועד“ – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.
{{ח:סעיף|69ב3|תנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
{{ח:תת|(2)}} תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.
{{ח:סעיף|69ב4|בקשה להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}}, ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.
{{ח:סעיף|69ב5|הכרה בחייב כמשלם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
{{ח:סעיף|69ב6|העברת בקשה להכרה להחלטת רשם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי־נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)}} בתיק, לסכל את גביית החוב;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}} או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3(1)}}, אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.
{{ח:סעיף|69ב7|תוצאות ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב5|בסעיף 69ב5}} {{ח:פנימי|סעיף 69ב6|או 69ב6}}, לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
{{ח:תתת|(א)}} עיקול חשבון עובר ושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ב)}} עיקול משכורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ג)}} עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|או 21א}}, למעט רכב;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|69ב8||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב9|הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69ב10|ביטול הכרה בשל אי־<wbr>התקיימות התנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי־התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב11|נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|סעיף 69ב7(2)}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)}}, לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי־נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.
{{ח:סעיף|69ב12||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב13|תנאים לביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
{{ח:תת|(2)}} שישה תשלומים לפחות.
{{ח:סעיף|69ב14|ביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}} או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי־ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, יבטל את ההכרה בחייב בתיק.
{{ח:סעיף|69ב15|תוצאות ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב16|הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69ב17|מניעת ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}}, ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי־ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי־התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב16|סעיף 69ב16(ב)}}, והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.
{{ח:סעיף|69ב18|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:סעיף|69ב19|שמירת סמכויות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי־נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}.
{{ח:סעיף|69ב20|הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב־16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
{{ח:תתת|(2)}} אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, ”תשלום“ – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(1) ו־(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(3)}}, וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
{{ח:תתת|(2)}} שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(3)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:סעיף|69ג|הכרזה על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לענין זה, ”החוב“ – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
{{ח:סעיף|69ד|הגבלות של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
{{ח:סעיף|69ה|מרשם חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג(א)}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
{{ח:תת|(ב)}} רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
{{ח:תת|(ו)}} סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|69ו|ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ו|שבסעיפים 74ו}} {{ח:פנימי|סעיף 74ט|ו־74ט}}; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
{{ח:תת|(ב)}} צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
{{ח:סעיף|69ז|בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}} והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג(א)}}, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
{{ח:סעיף|69ח|הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד}}.
{{ח:סעיף|69ט|תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
{{ח:סעיף|69י|ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ט|בסעיף 69ט}}.
{{ח:סעיף|69י1|הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} מיום התחילה של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}.
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:סעיף|69י2|תחולה, הוראות מעבר והגדרות|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ״ב באלול התשע״ה (6 בספטמבר 2015) ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – תקופת התחולה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} בתקופת התחולה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 71|סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל}} ולרבות חוב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודה האמורה}}, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”מתן צו הכינוס“ יקראו ”הגשת בקשת ההפטר“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו בר־הפטר“ – חוב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הפטר“ – מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושה“ – למעט נושה של חוב שאינו בר־הפטר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.
{{ח:סעיף|69י3|תנאים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י15|בסעיף 69י15}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני־הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים – קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, ”קרן החוב“ – סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל – מועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ז|סעיף 69ז}}, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
{{ח:תתת|(5)}} אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל}} שתלויה ועומדת לגבי החייב;
{{ח:תתת|(6)}} במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר –
{{ח:תתתת|(א)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|הפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לחייב צו הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי־התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.
{{ח:סעיף|69י4|סייגים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקה (1) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקאות (9) ו־(11) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים לגבי החייב האמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 70|בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב ביצע פעולות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 96|בסעיף 96}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 98|או 98 לפקודת פשיטת הרגל}}, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|באותה פקודה}}, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(3)}} מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:סעיף|69י5|בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} ובדבר אי־התקיימות הסייגים למתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4(1) עד (3)}}; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני־הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר־הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
{{ח:תת|(2)}} רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
{{ח:תת|(3)}} העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
{{ח:תת|(4)}} כתב ויתור על סודיות.
{{ח:סעיף|69י6|הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:סעיף|69י7|דרישת מידע עדכני|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א) ו־(א2) עד (ט)}}.
{{ח:סעיף|69י8|החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}}, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}} כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ד)}}.
{{ח:סעיף|69י9|פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) – באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י11|סעיף 69י11}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.
{{ח:סעיף|69י10|הודעה לנושים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.
{{ח:סעיף|69י11|התנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיפים 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134א|ו־134א לפקודת מס הכנסה}}, או שהוא עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק האמור}}, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}} או {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק יא|פרק י״א לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}}, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.
{{ח:סעיף|69י12|דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}} ולא הגישו התנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}}.
{{ח:סעיף|69י13|החלטה בבקשת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י12|סעיף 69י12}}, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}} ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י3|סעיף 69י3}}, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ־400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(3)}}, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.
{{ח:סעיף|69י14|תוצאות דחיית בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} אין בדחיית בקשת הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13}} כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:סעיף|69י15|פעולת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר־הפטר או חוב שאינו בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל}}, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|סעיף 69 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|69י16|ביטול צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.
{{ח:סעיף|69י17|השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#פרק ב|בפרק ב׳ לפקודת פשיטת הרגל}}, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69י18|הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי {{ח:פנימי|סעיף 69י3|שבסעיף 69י3(א)(1)}}, ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69י19|הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ה|סעיף 69ה(ב)}}, רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיף 69י13}}.
{{ח:סעיף|69י20|הוראות לעניין ערעור|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיפים 69י13(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(ב)}}, ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13(א)}} יהיה בזכות.
{{ח:סעיף|69י21|סמכות בתי משפט|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:סעיף|69י22|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
{{ח:תת|(4)}} מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
{{ח:תת|(5)}} מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
{{ח:תת|(6)}} מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.
{{ח:סעיף|69י23|הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה – הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י12|בסעיף 69י12}}, נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י12|הסעיף האמור}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
{{ח:תת|(ג)}} גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:סעיף|69יא|הזמנה לבירור|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הומצאה לחייב אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיף 7ג}};
{{ח:תתת|(2)}} החייב לא צירף לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} את המסמכים הדרושים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|אותו סעיף}}, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
{{ח:תת|(ד)}} הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
{{ח:סעיף|69יב|צו הבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יא|בסעיף 69יא(א)}}, לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן – צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור {{ח:פנימי|פרק ז4|בפרק ז׳4}}, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה – ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
{{ח:תת|(ה)}} שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|69יג|מעמד הבירור או ההבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
{{ח:תתת|(1)}} לתת או לשנות צו תשלומים;
{{ח:תתת|(2)}} להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
{{ח:תתת|(3)}} להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר – במועד אחר;
{{ח:תתת|(5)}} לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
{{ח:תתת|(1)}} למלא הצהרה בדבר יכולתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחתום על כתב ויתור על סודיות;
{{ח:תתת|(3)}} למסור מידע לגבי יכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} להציג מסמכים שנדרש להציגם.
{{ח:סעיף|70|מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי|תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
{{ח:תתת|(3)}} צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
{{ח:תתת|(4)}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, לא יקראו את המילים ”הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}“ שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:סעיף|71|סייג למתן צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תש״ן, תשנ״ד־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול־דין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן־זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף|72|שחרור החייב מהבאה וממאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
{{ח:סעיף|72א|תקופות מצטברות של מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
{{ח:תת|(ב)}} חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
{{ח:סעיף|73|אין לאסור שנית בעד אותו חוב}}
{{ח:ת}} חייב שנאסר בשל אי־תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
{{ח:סעיף|73א|חסינות|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראת {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
{{ח:סעיף|74|מאסר בשל חוב בעד מזונות|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג עד 69יג}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}} לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2}}
{{ח:סעיף|74א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יד|סעיף 74יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} כל עוד לא הוכרע בו סופית.
{{ח:סעיף|74ב|בקשת איחוד|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן – בקשת איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|74ג|המשך הליכים שננקטו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן – צו איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
{{ח:סעיף|74ד|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
{{ח:תתת|(2)}} בקשת האיחוד נדחתה;
{{ח:תתת|(3)}} כל הזוכים הסכימו לכך;
{{ח:תתת|(4)}} צו האיחוד בוטל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
{{ח:סעיף|74ה|עיקול|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
{{ח:סעיף|74ו|בקשת האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}} המאמת את הפרטים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א1|סעיף 7א1(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
{{ח:סעיף|74ז|חובת גילוי|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
{{ח:סעיף|74ח|החלטה לענין האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
{{ח:סעיף|74ט|מבחן יכולת הפרעון|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} או אם הסכימו לכך כל הזוכים – תוך פרק זמן ארוך יותר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|74י|דחיית בקשה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74ז|בסעיף 74ז}};
{{ח:תת|(3)}} לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
{{ח:תת|(4)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
{{ח:סעיף|74יא|צו איחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:סעיף|74יב|תיק נוסף|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}}.
{{ח:סעיף|74יג|הבטחת מימוש הליך האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
{{ח:סעיף|74יד|מינוי ממונה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|74טו|ביטול צו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
{{ח:תת|(3)}} החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
{{ח:תת|(4)}} רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(5)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(6)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74י|סעיף 74י}}.
{{ח:סעיף|74טו1|איחוד תיקים בצו תשלומים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ב)(1)}}, אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74א|סעיפים 74א}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ד|74ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ה|74ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ט|74ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יא|74יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יב|74יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יג|74יג}} {{ח:פנימי|סעיף 74טו|ו־74טו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:סעיף|74טז|ביצוע בידי משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
{{ח:תת|(ב)}} צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־90 ימים מיום שהועבר לה.
{{ח:תת|(ג)}} חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 74יז|בסעיף 74יז(א)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
{{ח:סעיף|74יז|סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב משרת שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} או משרת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
{{ח:תתת|(3)}} כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
{{ח:תתת|(5)}} לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים – בטל הצו.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי־הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
{{ח:סעיף|74יח|סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
{{ח:סעיף|74יט|יחידה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן – היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 74כא|סעיף 74כא}}.
{{ח:סעיף|74כ|אגרה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן – האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
{{ח:סעיף|74כא|קרן מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב־15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
{{ח:סעיף|74כב|דין וחשבון|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}
{{ח:סעיף|74כג|הגדרה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז5|בפרק זה}}, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
{{ח:סעיף|74כד|היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז5|פרק זה}}:
{{ח:תת|(1)}} דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ג|66ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|או 66ה(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיף 69יב(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיפים 70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}.
{{ח:סעיף|74כה|תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74כד|בסעיף 74כד}} אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיפים 69יב(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}, לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.
{{ח:סעיף|74כו|אופן עריכת היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.
{{ח:סעיף|74כז||תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|75|זקיפת הכנסות הביצוע|תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשס״ט, תשע״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק – לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}, כאילו היו פיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.
{{ח:סעיף|76|ריבוי הליכים ופסקי דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
{{ח:תת|(א2)}} נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
{{ח:תת|(ב)}} על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי־תשלום שכר עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|77|העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיפים 75}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}}, ישולם לחייב.
{{ח:סעיף|77א|יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.
{{ח:סעיף|78|מות החייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על־פי צוואה או בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|סעיף 78א}} כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.
{{ח:סעיף|78א|צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר|תיקון: תשע״ח־8, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע פסק דין“ – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הירושה“ – {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו ירושה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ ו”צו קיום צוואה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|או 45(א) או (ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 124|בסעיף 124 לחוק האמור}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לגבי עיזבון החייב;
{{ח:תתתת|(ה)}} הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 202 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|החוק האמור}} או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}} או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|אותה פקודה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות).
{{ח:תתת|(2)}} יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
{{ח:תתת|(3)}} נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}.
{{ח:תתת|(4)}} הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}} להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
{{ח:תתת|(2)}} אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
{{ח:תת|(ח)}} נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:סעיף|78ב|זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת כוונה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כט|בסעיף 22כט}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לב|בסעיף 22לב}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת אי־קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לג|בסעיף 22לג}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הצרכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}}, לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לז|סעיף 22לז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מפר בנסיבות מחמירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כח|בסעיף 22כח}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק חדש“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק קיים“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(2)}}, לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה – זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) – יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
{{ח:תתת|(2)}} תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
{{ח:תת|(ז)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי־קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ח)}} זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
{{ח:תתת|(2)}} מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
{{ח:תתת|(3)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים – אם היה התיק תיק קיים;
{{ח:תתת|(4)}} נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.
{{ח:סעיף|79|ביצוע הליכים וצווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
{{ח:סעיף|79א|מסמך מיכון – ראיה לכאורה|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
{{ח:סעיף|80|ערר וערעור|תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}}, יהא בזכות.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}} ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
{{ח:תת|(ב2)}} פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
{{ח:סעיף|81|חיוב שדינו כפסק דין|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור – גם בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1}}.
{{ח:סעיף|81א|הוצאה לפועל של שטרות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־6, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}} (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב) {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 7(ה)]}}}} יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ב1) ו־(ב2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ג)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).
{{ח:סעיף|81א1|ביצוע תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
{{ח:תת}} ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 6|פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי}}, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|תקנות 161(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ב2)}} סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).
{{ח:תתת|(2)}} ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}} – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|81א2|הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1}}, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
{{ח:סעיף|81א3|ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפירעון“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שטר – אם היה השטר בר־פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה על סכום קצוב“ – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 81א1|בסעיף 81א1(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1)}}, לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, ”החוב“ – סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|81א4|סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 69ב2|בסעיף 69ב2}} וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:סעיף|81ב|שמירת דינים וזכויות|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}} כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|פקודת השטרות}}, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
{{ח:סעיף|81ב1|אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים|תיקון: תשס״ב, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה – משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} באזהרה שתישלח לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
{{ח:תתת|(3)}} החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן – התוספות);
{{ח:תתתתת|(2)}} לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) – ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
{{ח:תתת|(5)}} לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תתת|(2)}} שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
{{ח:תתת|(3)}} שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב שבפיגור“ – כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
{{ח:סעיף|81ב2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
{{ח:סעיף|81ג|עונשין|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיפים 66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ד|69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ט|או 69ט}}, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(ב)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:סעיף|81ד|סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:סעיף|82|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}.
{{ח:סעיף|83|ביצוע ערובה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.
{{ח:סעיף|84|ביצוע לפי בקשת החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|85|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים:
{{ח:תת|(1)}} החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
{{ח:תת|(2)}} פקודת החוב (מאסר);
{{ח:תת|(3)}} פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה האזרחית|בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938}};}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי המשפט|בפקודת בתי המשפט, 1940}};}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל|בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}};}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות}}.}}
{{ח:סעיף|86|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).
{{ח:סעיף|87|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
{{ח:סעיף|87א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|87ב|דיווח שנתי|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|88|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(3א)}} סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
{{ח:תתת|(3ב)}} החובות שיחולו על בעל תפקיד;
{{ח:תתת|(3ג)}} אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
{{ח:תתת|(5א)}} דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} ניהול פנקסים ומסירת דו״חות על ידי כונס נכסים;
{{ח:תתת|(8)}} הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
{{ח:תתת|(8א)}} נהלים לאיחוד תיקים;
{{ח:תתת|(8ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4}}, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג}}, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}})}}|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:קטע3||פרטים שניתן לקבל מהמרשם|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם פרטי ושם משפחה.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מספר זיהוי.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שמות הורים.
{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תאריך לידה.
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מען דיגיטלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א3)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ב, תשע״ב־5, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>טור א׳ {{ש}} הגורם</th><th>טור ב׳ {{ש}} סוג המידע</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 1"><td>1.</td><td>המוסד לביטוח לאומי</td><td>מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 2"><td>2.</td><td>הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי</td><td>מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 3"><td>3.</td><td>מרשם האוכלוסין</td><td>מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 4"><td>4.</td><td>רשם האגודות השיתופיות</td><td>מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 5"><td>5.</td><td>רשם החברות והשותפויות</td><td>מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 6"><td>6.</td><td>רשם כלי שיט</td><td>מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 7"><td>7.</td><td>רשם כלי טיס</td><td>מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 8"><td>8.</td><td>רשות הרישוי</td><td>מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 9"><td>9.</td><td>הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים</td><td>מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 10"><td>10.</td><td>רשות מקרקעי ישראל</td><td>מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 11"><td>11.</td><td>מרשם המקרקעין</td><td>מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 12"><td>12.</td><td>תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין</td><td>מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 13"><td>13.</td><td>רשם המשכונות</td><td>מידע על משכונות על נכסי החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 14"><td>14.</td><td>ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה</td><td>מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 15"><td>15.</td><td>בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק משק החשמל)</td><td>מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 16"><td>16.</td><td>חברת כרטיסי אשראי</td><td>מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 17"><td>17.</td><td>תאגיד בנקאי</td><td>זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 18"><td>18.</td><td>מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}</td><td>(1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 19"><td>19.</td><td>חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}</td><td>(1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 20"><td>20.</td><td>הנהלת בתי המשפט</td><td>פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, ”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או הליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 21"><td>21.</td><td>המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות</td><td>מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 22"><td>22.</td><td>מערכת ההוצאה לפועל</td><td>מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.</td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>טור א׳ {{ש}} הגורם</th><th>טור ב׳ {{ש}} סוג המידע</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 1"><td>1.</td><td>תאגיד בנקאי</td><td>פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 2"><td>2.</td><td>חברת כרטיסי אשראי</td><td>פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מרשם האוכלוסין.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.
{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}, המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}
{{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) ו־(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים לעניין עיקול מיטלטלין}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} 2,500 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4א פרט 2}}
{{ח:ת}} 35,000 שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}
{{ח:קטע3||מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מדפסת.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} מכונת כביסה.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(10)}})}}}}
{{ח:קטע3||תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול)}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות {{ח:הערה|ה}}תעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשכ״ז (8 באוגוסט 1967).}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''<br>שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
e88ap28c83fvs2ic1qag1spspz3i01t
3083528
3083513
2026-09-17T06:30:23Z
OpenLawBot
8112
[3083516]
3083528
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000249}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 116|חוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 186|תיקון לחוק המכר|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 12|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 160|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 29|תיקון מס׳ 3 לחוק פסיקת ריבית|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209233.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 132|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 52|תיקון מס׳ 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 62|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 50|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210693.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 126|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210798.pdf}}, {{ח:תיבה|198|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 10|תיקון מס׳ 9 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210839.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211725.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210881.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210887.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210878.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 146|תיקון לחוק הערבות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 235|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210966.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 398|חוק בית המשפט לענייני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 70|תיקון מס׳ 3 לפקודת פשיטת הרגל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211260.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 138|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211639.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 282|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300262.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 207|תיקון מס׳ 8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300351.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 21 (הודעה על סיום הליכים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 215|חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300478.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 16|תיקון מס׳ 24 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 746|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 260|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 51 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 42|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2194.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 28|תיקון מס׳ 29 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301275.pdf}}, {{ח:תיבה|78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301250.pdf}}, {{ח:תיבה|929|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301348.pdf}}, {{ח:תיבה|930|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1028|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 24|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301400.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301402.pdf}}, {{ח:תיבה|158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301315.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301448.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301477.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 68|תיקון מס׳ 29 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301557.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 546|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf}}, {{ח:תיבה|592|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 142|תיקון מס׳ 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306621.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_312918.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 47 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313584.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 10|תיקון מס׳ 48 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315851.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321422.pdf}}, {{ח:תיבה|751|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338813.pdf}}, {{ח:תיבה|1154|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 212|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 22|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395586.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491142.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491143.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491463.pdf}}, {{ח:תיבה|406|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}, {{ח:תיבה|871|תיקון מס׳ 17 לחוק הירושה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 41|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528234.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1078|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8476.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 90|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573944.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_579145.pdf}}, {{ח:תיבה|402|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_583843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 722|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|748|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|961|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 12, 12|תיקון מס׳ 68 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783527.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900633.pdf}}, {{ח:תיבה|535|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 145|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 387|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|1029|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&type{{=}}4}}.
''שינוי שיעורי ריבית:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 866|צו (שינוי שיעורי ריבית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5525.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 796|צו (שינוי התוספת הראשונה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 3600|צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס׳ 68 והוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9486.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ה, 2534|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13070.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2864|הודעה על עדכון סכום|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ח־5, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין דתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שפסק דין ניתן לחובתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פסוק“ – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה“ או ”לשכת הוצאה לפועל“ – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה מלאה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצאה באחת הדרכים המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|בתקנות 161(3) ו־(4)(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 163|163}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות סדר הדין}};
{{ח:תתת|(2)}} המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב מיידי“ – אמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין לפינוי מושכר“ – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, אינו חל עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות האכיפה והגבייה“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות האכיפה והגבייה“ – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:סעיף|2|לשכות הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.
{{ח:סעיף|3|מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם|תיקון: תשס״ט, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
{{ח:תתתת|(א)}} שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תתת|(3)}} תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו־(ה) תהיה חמש שנים.
{{ח:תתת|(4)}} הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצאתו לקצבה;
{{ח:תתת|(2)}} בהתפטרות;
{{ח:תתת|(3)}} על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תתת|(4)}} על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}.
{{ח:סעיף|3א|מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ט, תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב עד 3ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל|כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:סעיף|3ב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|מחוק בתי המשפט}}|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 104|סעיף 104 לחוק בתי המשפט}} יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט}}, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|אותו סעיף}} יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.
{{ח:סעיף|3ב1|סמכות רשם לסיים דיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|3ב2|רציפות הדיון|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.
{{ח:סעיף|3ג|הממונה על רשמי הוצאה לפועל|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ד)}} או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
{{ח:סעיף|3ד|אחראי על בירור תלונות|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}}, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.
{{ח:סעיף|4|מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|4א|הענקת סמכויות לדון בבקשות|תיקון: תש״ן, תשס״ט, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}}.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות)|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:סעיף|5|הטלת תפקידים|תיקון: תש״ן, תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
{{ח:תת|(ג1)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו־(ג1).
{{ח:סעיף|5א|ועדת האישורים|תיקון: תשנ״א־5, תש״ס, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב־ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}}, אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(1א)}} הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לסרב לתת אישור –
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
{{ח:תתת|(3)}} אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(5)}} אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}}, או מועסק על־ידו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:סעיף|5ב|תוקף אישורים וסדרי עבודה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|5ב1|בעל אישור חדש|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
{{ח:סעיף|5ג|ניהול פנקס|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.
{{ח:סעיף|5ד|סייג לעיסוק|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורים, אחים וילדים.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך־דין או כמתמחה.
{{ח:סעיף|5ה|חובת סודיות|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
{{ח:סעיף|5ו|אי חידוש, ביטול או פסילה|תיקון: תשנ״א־5}}
{{ח:ת}} ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
{{ח:תת|(2)}} הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
{{ח:תת|(4)}} הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
{{ח:סעיף|5ז|בירור תלונות והתליה|תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תתת|(3)}} החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
{{ח:תת|(א2)}} לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|ו־11(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ו|סעיף 5ו(3) או (4)}}.
{{ח:סעיף|5ח|הפסקת ביצועו של הליך|תיקון: תשנ״א־5, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|5ט||תיקון: תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|6|בקשת ביצוע|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} קבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;
{{ח:תתתתת|(2)}} הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א לחוק האמור}} יחל –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א(ג1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 81א3|בסעיף 81א3(א)(1)}}.
{{ח:תתת|(3)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.
{{ח:תת|(ב3)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} במועד הפירעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
{{ח:סעיף|7|המצאת אזהרה ופסק דין|תיקון: תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק־הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ב)}}, או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ־20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ־10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, ”העתק“ של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
{{ח:תת|(א1)}} האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק ו׳1}}, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}} או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}} או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב4|סעיף 7ב4}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(א3)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(א2), שיש לכלול באזהרה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}):}}
{{ח:תתת}} המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5|בסעיף 5(א1) לחוק האמור}} תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}} לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א2) ו־(א3)}}, לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור {{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק ו׳2}}, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
{{ח:תת|(ג1)}} הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
{{ח:תת|(ו)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.
{{ח:סעיף|7א|בקשת חייב לצו תשלומים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
{{ח:תתת|(2)}} כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ שלצדו}} (להלן – כתב ויתור על סודיות).
{{ח:תת|(א1)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או לדחות את בקשתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|7א1|התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|69יג(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 74יא|או 74יא}} (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}; מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א2|סעיף 7א2}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.
{{ח:סעיף|7א2|הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}}, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}}, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק יב סימן א|סימן א׳ לפרק י״ב בחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 104|סעיף 104 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק ב|פרק ב׳ לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:סעיף|7א3||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|7ב|מסירת מידע|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}} שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|באותו סעיף}}, למסור לידיו את המידע.
{{ח:תת|(א1)}} נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
{{ח:תת|(א1א)|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 14|בטור א׳ בפרט 14 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השנייה}} (בסעיף קטן זה – הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}} או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(5)}} יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:תת|(א2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה}}, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ב׳ לצדו}}, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}} וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג1)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1) {{ח:הערה|<s>לחוק</s>}}}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(א3)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור א׳ בחלק ב׳ בתוספת השניה}} למסור לידיו מידע בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור ב׳ שלצדו}}, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
{{ח:תת|(א4)}} צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א5)}} קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו־(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו1)}} לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
{{ח:תתתת|(א)}} קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
{{ח:תתת|(4)}} אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתתת|(ג)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|7ב1|פטור מאחריות במסירת מידע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
{{ח:סעיף|7ב2|מידע על כניסת חייב לארץ|תיקון: תשע״ד, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}; רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.
{{ח:סעיף|7ב3|קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות|תיקון: תשע״ח, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א3)}}, רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;
{{ח:תתת|(2)}} חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
{{ח:סעיף|7ב4|מסירת מידע על גובה חוב מזונות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|סעיף 7ב3}}, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב3|בסעיף האמור}}, של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.
{{ח:סעיף|7ג|חזקה בדבר יכולת החייב|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}} והליכי הבאה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
{{ח:סעיף|8|נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה|תיקון: תשל״ח, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ט, תשע״ג, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק־הדין בהליך פחות חמור.
{{ח:תת|(ג)}} הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיפים 7ב(א2) ו־(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(א1) ו־(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61 עד 64}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} והליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)|צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
{{ח:סעיף|9|אגרות והוצאות|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|סעיף 4א(א) לאותו חוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 4א|בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.
{{ח:תת|(ה)}} לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5א|סעיף 5א האמור}}, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|10|שכר עורך־<wbr>דין|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה המיוצג על־ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 81|סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
{{ח:תת|(ג)}} שכר עורך־הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך־דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק־דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.
{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|10ב||תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:סעיף|10ג|שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך|תיקון: תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש״ח)}} או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(3)}} עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד) ו־(ה)}}, לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.
{{ח:סעיף|11|העברת הביצוע של פסק־<wbr>דין או של הליך|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק־הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
{{ח:סעיף|12|פסק־<wbr>דין הטעון הבהרה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.
{{ח:סעיף|12א|בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.
{{ח:סעיף|13|מעצר למניעת הפרעה בביצוע|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ־48 שעות.
{{ח:סעיף|14|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 69א|או 69א}} והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק־הדין.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ד)}} בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ־50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ־40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:סעיף|15|חיפושים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
{{ח:סעיף|16|השהיית הליך ואי־<wbr>נקיטתו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|17|עיכוב ביצועו של פסק דין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
{{ח:סעיף|18|פסק דין שבוטל או שונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
{{ח:תת|(ב)}} צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
{{ח:סעיף|19|טענת פרעתי|תיקון: תש״ן, תש״ן־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
{{ח:תת|(ג)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
{{ח:סעיף|19א|עדכון על קבלת תקבולים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}}, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.
{{ח:סעיף|19ב|הסדר עם החייב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ב)}} תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} או במסגרת צו איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.
{{ח:סעיף|20|גביית יתר|תיקון: תשל״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:סעיף|20א||תיקון: תשס״ט, תשע״א־6, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20ב|חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשע״ז, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(1א)}} הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)}} ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם {{ח:פנימי|פרק ז3|לפרק ז׳3}} או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 20ו|בסעיף 20ו(א)(1)}}.
{{ח:סעיף|20ג|החלת הוראות החוק|תיקון: תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו1|ו׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ו2|ו׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז1|ז׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:פנימי|פרק ז3|ז׳3}} {{ח:פנימי|פרק ז4|ו־ז׳4}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|20ד|בקשת ביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|20ה|הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
{{ח:תתת|(2)}} עיקול כלי רכב של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20יז|סעיף 20יז(א) ו־(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.
{{ח:סעיף|20ו|פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.
{{ח:תת|(ד)}} הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:סעיף|20ז|סגירת תיק או העברה למסלול רגיל|תיקון: תשס״ט, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר תיק לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק למסלול רגיל לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}} ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
{{ח:סעיף|20ח|העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1}} במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} או לשכר טרחת עורך דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}} לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
{{ח:סעיף|20ט||תיקון: תשס״ט, תשע״ב־7, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20י|תקנות וכללים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א1|פרק זה}}, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:קטע2|פרק א2|פרק א׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}
{{ח:סעיף|20יא|הגדרות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע במסלול מזונות“ – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מזונות“ – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין למזונות“ – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|בחוק המזונות}}, המוגש לביצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 14|סעיף 14(א) ו־(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|20יב||תיקון: תשע״ג־2, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20יג|מסלול לביצוע פסק דין למזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
{{ח:סעיף|20יד|הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק המזונות}} (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:סעיף|20טו|נקיטת הליכים במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1}}, יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
{{ח:תת|(ג)}} הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
{{ח:תת|(ד)}} הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}} אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
{{ח:תת|(ה)}} הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
{{ח:תת|(ו)}} הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)|כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:סעיף|20טז|עדכון תיק|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
{{ח:סעיף|20יז|מסירת מידע על החייב|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
{{ח:סעיף|20יח|דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
{{ח:סעיף|20יט|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל – גם לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
{{ח:סעיף|20כ|העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
{{ח:סעיף|20כא|שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 10ג|ו־10ג}}, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:סעיף|20כב|חובת דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
{{ח:תת|(1)}} נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
{{ח:תת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
{{ח:תת|(4)}} מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
{{ח:תת|(5)}} סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
{{ח:תת|(6)}} נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
{{ח:סעיף|20כג|תקנות לעניין מסלול מזונות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק א2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עיקול מיטלטלין}}
{{ח:סעיף|21|עיקול מטלטלין ומכירתם|תיקון: תש״ן, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|(א1)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק, ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (בסעיף זה – עיקול ברישום), ועל הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק או על כל אחד מהם, וכן על הוצאת המיטלטלין ללא רישומם תחילה בדוח כאמור, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על {{ח:הערה|הסכום}} המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}}, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו שהוא אינו מנהל בו עסק, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 1|בפרט 1 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4א פרט 2|בפרט 2 לתוספת רביעית א׳}} – אם הזוכה הוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע, על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך ובפגיעה שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים מספקים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הוצאת המיטלטלין שעוקלו ברישום לפי פסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שנערך בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.
{{ח:תת|(א3)}} הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(א4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.3.2027):}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת הרביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} צו חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, לפי העניין, יראו צו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.
{{ח:סעיף|21א|עיקול רכב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול הדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(ב)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
{{ח:סעיף|21ב|רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה מערכת ההוצאה לפועל הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יודיע מנהל מערכת ההוצאה לפועל לזוכה שהטיל עיקול על הרכב על השינוי ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח, לרבות פרטי המבטח, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה מהמבטח.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (א), ישקול רשם ההוצאה לפועל שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} חלפו 90 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול שהוטל על הרכב, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.
{{ח:סעיף|22|מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
{{ח:תתת|(1)}} צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
{{ח:תתת|(2)}} ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;
{{ח:תתת|(3)}} דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, ”תשמישי קדושה“ – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
{{ח:תתת|(4)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
{{ח:תתת|(6)}} חיות מחמד; לענין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
{{ח:תתת|(6א)}} טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;
{{ח:תתת|(7)}} פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(8)}} מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו־(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו־(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
{{ח:סעיף|23|הוצאת מעוקלים|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) או (א2)}}, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:סעיף|24|העמדת נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות, זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|25|אחריותו של נאמן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
{{ח:סעיף|26|זכות שימוש במיטלטלין|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
{{ח:סעיף|27|מכירת המעוקלים|תיקון: תשל״ח, תש״ן, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה – המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן – צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}.
{{ח:סעיף|28|ספק בבעלות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
{{ח:תת|(ב)}} מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ד)}} פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.
{{ח:סעיף|29||תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|30|ביטול עסקאות|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.
{{ח:סעיף|31||תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32|ביטול עיקול לאחר תשלום חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת ההוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מקרקעין}}
{{ח:סעיף|33|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:סעיף|34|הטלת עיקול ותוצאותיו|תיקון: תש״ן, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.
{{ח:סעיף|35|עיקול זמני}}
{{ח:תת|(א)}} נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
{{ח:סעיף|36|מכירת מקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
{{ח:סעיף|37|רישום זכות במקרקעין שעוקלו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק־הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
{{ח:סעיף|38|הגנת דירת המגורים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
{{ח:תת|(א1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 229|סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ובכלל זה ההוראה לעניין אי־תחולת {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ג2)}} שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, ”בן משפחה“ – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
{{ח:סעיף|39|הגנת חייב חקלאי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
{{ח:סעיף|39א|תחולה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}} לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211808.pdf|חוק הערבות (תיקון), התשנ״ב–1992}}, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}}.
{{ח:סעיף|40|זכותו של צד שלישי|תיקון: תשל״א, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:סעיף|41|ביטול העיקול בשל העדר פעולה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
{{ח:סעיף|42|ביטול העיקול לאחר תשלום החוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עיקול בידי צד שלישי}}
{{ח:סעיף|43|הטלת עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
{{ח:סעיף|44|עיקול כלל נכסי החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(ג)}} הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
{{ח:סעיף|45|עיקול נכס מסויים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
{{ח:סעיף|45א|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
{{ח:סעיף|45ב|הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
{{ח:סעיף|45ג|עיקול מתחדש בתיק מזונות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
{{ח:סעיף|46|דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}} או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:סעיף|47|מסירת נכסים מעוקלים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
{{ח:סעיף|48|חיוב של צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:סעיף|49|תחולת הוראות}}
{{ח:ת}} על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26 עד 32}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:סעיף|49א|תשלום לצד השלישי|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 53|בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}} יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|50|נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג־2, תש״ף־3, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו תופס בהם:
{{ח:תתת|(1)}} נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק־דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר – כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
{{ח:תתת|(4)}} כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(5)}} כספים המגיעים לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(7)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום־יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} סל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;
{{ח:תתתתת|(3)}} פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;
{{ח:תתתתת|(4)}} פוליסת ביטוח סיעודי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”פוליסת ביטוח“ – לרבות תכנית לשירותים נוספים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(9)}} כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתת|(10)|(א)}} כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו־(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
{{ח:תת|(ד)}} הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|51|דין פרעון חוב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
{{ח:סעיף|52|ביטול צו עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|הסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: כינוס נכסים}}
{{ח:סעיף|53|מינוי כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54|סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
{{ח:תת|(ג)}} כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
{{ח:סעיף|55|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} או לפי כל דין אחר.
{{ח:סעיף|56|אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים}}
{{ח:תת|(א)}} החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54}} כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
{{ח:סעיף|57|זכויות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:סעיף|58|אחריותו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
{{ח:סעיף|59|שכרו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה, זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
{{ח:סעיף|60|סיום תפקידו של כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע בעין}}
{{ח:סעיף|61|מסירת נכס|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
{{ח:סעיף|62|מסירת קטין|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
{{ח:סעיף|63|עשיית מעשה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיפים 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}} והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
{{ח:תת|(ב)}} ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:סעיף|64|פינוי מקרקעין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א2)}} לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(א2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים – ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:סעיף|65|טענות צד שלישי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
{{ח:סעיף|66|חייב שחזר לאחר הפינוי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הושלמה פעולת פינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:סעיף|66א|הטלת הגבלות על חייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב}}, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
{{ח:תת|(1)}} הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(4)|(א)}} הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תת|(5)}} הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 69ד|בסעיף 69ד(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|66א1|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״א־6, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תש״ף־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66(א)(4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(א)(3)}}, לא תחול על כרטיס חיוב מיידי שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס חיוב שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|66ב|תנאים להטלת הגבלות|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א}} לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}}, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי־התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} (בחוק זה – חוק המזונות);
{{ח:תתת|(3)}} החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|66ג|התראה בדבר הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיכנס הגבלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66ב|בסעיף 66ב(א)(1)}}, לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|66ד|ביטול הגבלה|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66ג|סעיף 66ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|66ה|רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן – מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 10,000 שקלים חדשים במצטבר;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יא|69יא(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ד)}}, והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בהזמנה לפי פסקה (2) צוין כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים, אלא אם כן החייב יפרע את החוב או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתתת|(4)}} נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה;
{{ח:תתתתת|(5)}} החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי התייצבותו, ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו התנאים המפורטים בפסקה (3)(ב)(1) עד (4) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה – צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום ייכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי סעיף קטן (א)(3)(ב)(2) או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} הוציא רשם ההוצאה לפועל צו רישום לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), ייכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”לשכת ההוצאה לפועל“ – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
{{ח:סעיף|66ו|ניהול מרשם החייבים המשתמטים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מרשם החייבים המשתמטים יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, מטרת בקשת המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שיקבע שר המשפטים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שיקבע שר המשפטים, שקדמה לתיקון או למחיקה, ולמי שהגיש את הבקשה; סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה מהטעם שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתה ולעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
{{ח:סעיף|66ז|מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
{{ח:תתת|(2)}} נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה – רישום חוזר).
{{ח:תתת|(3)}} על רישום חוזר לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66ה|סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|ו־66ה(ב)}} לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.
{{ח:סעיף|66ח|חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
{{ח:תת|(3)}} משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
{{ח:תת|(4)}} אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:סעיף|67|חקירת יכולת|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה – חקירת יכולת).
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} או התנגדות לביצוע שטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}}; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ב1)}} התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}, אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
{{ח:סעיף|68|החלטה על פי תצהיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על פי התצהיר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.
{{ח:סעיף|68א|חוקרי ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1956 {{ח:הערה|[צ״ל: התשט״ו–1955]}}}} שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
{{ח:תת|(ג)}} חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
{{ח:תת|(ה)}} חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
{{ח:תת|(ו)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
{{ח:תת|(ז)}} חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ח)}} באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
{{ח:תת|(י)}} שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)|צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת|(יא)}} הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 1070), לפיו ההפעלה של הוראות סעיף זה תהיה ביום כ״ה באייר התש״ע (9 במאי 2010).}}
{{ח:סעיף|69|תשלום בשיעורים|תיקון: תשל״ח, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או על סמך תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.
{{ח:סעיף|69א|כללים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ח־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות דמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)|כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:סעיף|69ב|בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום|תיקון: תשנ״ד־2, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}} או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב1|סעיף 69ב1}}.
{{ח:סעיף|69ב1|תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב עבר במזונות“ – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוב בשל אי־תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;
{{ח:תתתת|(2)}} תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי־פירעון במועד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות“ – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מזונות שוטף“ – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
{{ח:תתת|(3)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי־תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –
{{ח:תתת|(1)}} לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי־תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו־(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)(1) ו־(א1)}};
{{ח:תתת|(2)}} נימוקי החייב לאי־תשלום חוב העבר במזונות;
{{ח:תתת|(3)}} הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ז)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ח)}} הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ט)}} צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(י)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;
{{ח:תתת|(2)}} אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;
{{ח:תתת|(3)}} החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(יא)|(1)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.
{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:סעיף|69ב2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה לתשלום בשיעורים“ – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיף 69א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו תשלומים“ – צו תשלומים לבקשת חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)}}, צו תשלום בשיעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}, צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיפים 69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ז|ו־69ז(ב)}}, צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ב)(1)}} או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יא|סעיף 74יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית בסיס“ – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – לרבות תיק איחוד לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום במועד“ – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.
{{ח:סעיף|69ב3|תנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;
{{ח:תת|(2)}} תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.
{{ח:סעיף|69ב4|בקשה להכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}}, ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;
{{ח:תתת|(3)}} התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.
{{ח:סעיף|69ב5|הכרה בחייב כמשלם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
{{ח:סעיף|69ב6|העברת בקשה להכרה להחלטת רשם|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:פנימי|סעיף 19ב|או 19ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק, עלולים אי־נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד)}} בתיק, לסכל את גביית החוב;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}} או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3(1)}}, אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.
{{ח:סעיף|69ב7|תוצאות ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב5|בסעיף 69ב5}} {{ח:פנימי|סעיף 69ב6|או 69ב6}}, לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבר החל:
{{ח:תתת|(א)}} עיקול חשבון עובר ושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ב)}} עיקול משכורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(ג)}} עיקול מיטלטלין לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|או 21א}}, למעט רכב;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:סעיף|69ב8||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב9|הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69ב10|ביטול הכרה בשל אי־<wbr>התקיימות התנאים להכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי־התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}, ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב11|נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|סעיף 69ב7(2)}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2)}}, לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי־נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.
{{ח:סעיף|69ב12||תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב13|תנאים לביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;
{{ח:תת|(2)}} שישה תשלומים לפחות.
{{ח:סעיף|69ב14|ביטול הכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}} או בכל קושי אחר, או אם הוא סבור שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי־ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, יבטל את ההכרה בחייב בתיק.
{{ח:סעיף|69ב15|תוצאות ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב7|בסעיף 69ב7}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|69ב16|הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול ההכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב14|בסעיף 69ב14(ד)}}, ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69ב17|מניעת ביטול ההכרה|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|סעיף 69ב13}}, ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי־ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי־התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב13|בסעיף 69ב13}}, ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב16|סעיף 69ב16(ב)}}, והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.
{{ח:סעיף|69ב18|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:סעיף|69ב19|שמירת סמכויות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי־נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ב3|סעיף 69ב3}}.
{{ח:סעיף|69ב20|הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתווספת לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב בסכום השווה לשיעור הריבית שחלה על החוב באותו מועד כשהוא מחולק ב־16 ומוכפל בחוב שנותר לתשלום באותו מועד, או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב אילו היו חלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, לפי הגבוה, ובלבד שסך הריביות שנצברו על החוב לאחר ההפחתה לא יפחת מסך הריביות שהיו נצברות אילו הייתה חלה על החוב ריבית שקלית;
{{ח:תתת|(2)}} אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו חייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ללא קשר למספר התשלומים ששילם; לעניין זה, ”תשלום“ – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(1) ו־(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש חייב אסמכתה על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ב4|בסעיף 69ב4(ג)(3)}}, וקבע רשם ההוצאה לפועל כי יש בכך משום תשלום לעניין סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} – יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו.
{{ח:תתת|(2)}} שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה.
{{ח:תתת|(3)}} קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:סעיף|69ג|הכרזה על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לענין זה, ”החוב“ – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
{{ח:סעיף|69ד|הגבלות של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ח־6, תשע״ט־3, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיף 66א(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
{{ח:סעיף|69ה|מרשם חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג(א)}}; מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
{{ח:תת|(ב)}} רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
{{ח:תת|(ו)}} סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|69ו|ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ו|שבסעיפים 74ו}} {{ח:פנימי|סעיף 74ט|ו־74ט}}; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
{{ח:תת|(ב)}} צווי הבאה שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
{{ח:סעיף|69ז|בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}} והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג(א)}}, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
{{ח:סעיף|69ח|הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד}}.
{{ח:סעיף|69ט|תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
{{ח:סעיף|69י|ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ט|בסעיף 69ט}}.
{{ח:סעיף|69י1|הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} מיום התחילה של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}.
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:סעיף|69י2|תחולה, הוראות מעבר והגדרות|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} יעמדו בתוקפן עד תום ארבע שנים מיום כ״ב באלול התשע״ה (6 בספטמבר 2015) ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – תקופת התחולה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} בתקופת התחולה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 71|סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל}} ולרבות חוב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודה האמורה}}, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”מתן צו הכינוס“ יקראו ”הגשת בקשת ההפטר“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב שאינו בר־הפטר“ – חוב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הפטר“ – מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושה“ – למעט נושה של חוב שאינו בר־הפטר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.
{{ח:סעיף|69י3|תנאים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י15|בסעיף 69י15}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני־הפטר, על 800,000 שקלים חדשים; ואם עלה סך חובותיו כאמור על 800,000 שקלים חדשים – קרן החוב לא עלתה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך חובותיו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, ”קרן החוב“ – סכום החוב במועד היווצרותו, ולעניין חוב שהוגשה בעניינו בקשה לביצוע ללשכת הוצאה לפועל – מועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, שניתן לממשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; בקביעת היותו של נכס בעל ערך ישקול הרשם, בין השאר, את עלויות מימושו ואת קיומה של תועלת של ממש לנושים ממימושו בהתחשב בעלויות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 69ז|סעיף 69ז}}, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, או שילם לפחות 18 תשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר ובאותו מועד שילם את יתרת התשלומים שנותרו לתשלום;
{{ח:תתת|(5)}} אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל}} שתלויה ועומדת לגבי החייב;
{{ח:תתת|(6)}} במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר –
{{ח:תתתת|(א)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|הפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לחייב צו הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, בהתחשב, בין השאר, במספר התשלומים ששילם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו ובנסיבות אי־התשלום, ורשאי הרשם, אם ראה צורך בכך, להתנות את מתן ההפטר בהשלמת התשלומים החסרים לפי צו התשלומים.
{{ח:סעיף|69י4|סייגים למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקה (1) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|פסקאות (9) ו־(11) של הסעיף האמור}}, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים לגבי החייב האמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 70|בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב ביצע פעולות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 96|בסעיף 96}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 98|או 98 לפקודת פשיטת הרגל}}, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|באותה פקודה}}, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(2)}} גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתתת|(3)}} מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:סעיף|69י5|בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} ובדבר אי־התקיימות הסייגים למתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4(1) עד (3)}}; בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני־הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר־הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
{{ח:תת|(2)}} רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
{{ח:תת|(3)}} העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
{{ח:תת|(4)}} כתב ויתור על סודיות.
{{ח:סעיף|69י6|הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – מחוז) שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:סעיף|69י7|דרישת מידע עדכני|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א) ו־(א2) עד (ט)}}.
{{ח:סעיף|69י8|החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}}, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף קטן (א), ומצא על סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י7|סעיף 69י7}} כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ד)}}.
{{ח:סעיף|69י9|פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף קטן (ב) – באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י11|סעיף 69י11}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצוינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב.
{{ח:סעיף|69י10|הודעה לנושים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}}, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסוימים יידונו בהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב.
{{ח:סעיף|69י11|התנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}} או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|בסימן זה}} – התנגדות); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיפים 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134א|ו־134א לפקודת מס הכנסה}}, או שהוא עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק האמור}}, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות המסים כי לא הוגש דוח שעל החייב היה להגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}} או {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק יא|פרק י״א לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} עד להגשת הדוח על ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המסים יימנה מיום הגשת הדוח.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה}}, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא אם כן פקיד השומה דרש את מילוי הדוח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיש החייב את הדוחות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר.
{{ח:סעיף|69י12|דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י5|בסעיף 69י5}} ולא הגישו התנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3}}, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י4|בסעיף 69י4}}.
{{ח:סעיף|69י13|החלטה בבקשת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י12|סעיף 69י12}}, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}} ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י3|סעיף 69י3}}, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ־400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} היה לרשות המסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י3|בסעיף 69י3(א)(3)}}, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המסים; בית המשפט יעיין במידע שבידי רשות המסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המסים לעניין המידע במעמד צד אחד.
{{ח:סעיף|69י14|תוצאות דחיית בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} אין בדחיית בקשת הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13}} כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:סעיף|69י15|פעולת ההפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר־הפטר או חוב שאינו בר־תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 72|סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל}}, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 69|סעיף 69 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|69י16|ביטול צו הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.
{{ח:סעיף|69י17|השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#פרק ב|בפרק ב׳ לפקודת פשיטת הרגל}}, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69י11|בסעיף 69י11}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מיד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה בית המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69י18|הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות האכיפה והגבייה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי {{ח:פנימי|סעיף 69י3|שבסעיף 69י3(א)(1)}}, ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|69י19|הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ה|סעיף 69ה(ב)}}, רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיף 69י13}}.
{{ח:סעיף|69י20|הוראות לעניין ערעור|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 69י13|סעיפים 69י13(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(ב)}}, ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י8|סעיפים 69י8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69י12|69י12}} {{ח:פנימי|סעיף 69י13|ו־69י13(א)}} יהיה בזכות.
{{ח:סעיף|69י21|סמכות בתי משפט|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי משפט שבהם יידונו ערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}, ובלבד שיקבע לפחות בית משפט אחד בכל מחוז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)|צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:סעיף|69י22|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
{{ח:תת|(4)}} מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
{{ח:תת|(5)}} מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
{{ח:תת|(6)}} מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר.
{{ח:סעיף|69י23|הסדר מוסכם לפירעון החוב בין החייב לנושים|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י8|בסעיף 69י8}}, סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים למתן צו הפטר אך ניתן, על סמך בקשת ההפטר, לגבש הסדר תשלומים לפירעון החוב בהסכמת החייב והנושים (בסעיף זה – הסדר מוסכם), יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים; הודעה על הדיון תישלח לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69י12|בסעיף 69י12}}, נפתח תיק במסלול הפטר והוגשו התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69י12|הסעיף האמור}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הדיון בהתנגדויות, אם סבר שיש לקבל התנגדות שהוגשה, לגבש הסדר מוסכם.
{{ח:תת|(ג)}} גובש הסדר מוסכם לפי סעיף קטן (א) או (ב), יחייב ההסדר את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת תיקי ההוצאה לפועל בעניין חובות החייב שההסדר חל עליהם, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:סעיף|69יא|הזמנה לבירור|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הומצאה לחייב אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיף 7ג}};
{{ח:תתת|(2)}} החייב לא צירף לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} את המסמכים הדרושים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|אותו סעיף}}, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
{{ח:תת|(ד)}} הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
{{ח:סעיף|69יב|צו הבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יא|בסעיף 69יא(א)}}, לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן – צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור {{ח:פנימי|פרק ז4|בפרק ז׳4}}, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה – ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
{{ח:תת|(ה)}} שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|69יג|מעמד הבירור או ההבאה|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
{{ח:תתת|(1)}} לתת או לשנות צו תשלומים;
{{ח:תתת|(2)}} להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
{{ח:תתת|(3)}} להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר – במועד אחר;
{{ח:תתת|(5)}} לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
{{ח:תתת|(1)}} למלא הצהרה בדבר יכולתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחתום על כתב ויתור על סודיות;
{{ח:תתת|(3)}} למסור מידע לגבי יכולתו;
{{ח:תתת|(4)}} להציג מסמכים שנדרש להציגם.
{{ח:סעיף|70|מאסר חייב בעל יכולת בשל אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי|תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות}}, הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יב|סעיף 69יב}} או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
{{ח:תתת|(3)}} צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
{{ח:תתת|(4)}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf|חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 43), התשע״ד–2014}}, לא יקראו את המילים ”הכולל גביית הפרשים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק האמור}}“ שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
{{ח:תת|(ג1)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|אותו חוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 69יג|סעיף 69יג(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ־14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:סעיף|71|סייג למתן צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תש״ן, תשנ״ד־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול־דין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הבאה אם היה החייב בן־זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף|72|שחרור החייב מהבאה וממאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
{{ח:סעיף|72א|תקופות מצטברות של מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
{{ח:תת|(ב)}} חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
{{ח:סעיף|73|אין לאסור שנית בעד אותו חוב}}
{{ח:ת}} חייב שנאסר בשל אי־תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
{{ח:סעיף|73א|חסינות|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראת {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
{{ח:סעיף|74|מאסר בשל חוב בעד מזונות|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}} או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ג|69ג עד 69יג}} {{ח:פנימי|סעיף 70|ו־70}} לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
{{ח:תת|(ד)}} חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: איחוד תיקים|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2}}
{{ח:סעיף|74א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74יד|סעיף 74יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} כל עוד לא הוכרע בו סופית.
{{ח:סעיף|74ב|בקשת איחוד|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן – בקשת איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|74ג|המשך הליכים שננקטו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן – צו איחוד).
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
{{ח:סעיף|74ד|עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
{{ח:תתת|(2)}} בקשת האיחוד נדחתה;
{{ח:תתת|(3)}} כל הזוכים הסכימו לכך;
{{ח:תתת|(4)}} צו האיחוד בוטל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
{{ח:סעיף|74ה|עיקול|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
{{ח:סעיף|74ו|בקשת האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}} המאמת את הפרטים הכלולים בה.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א1|סעיף 7א1(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} עד להחלטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
{{ח:סעיף|74ז|חובת גילוי|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
{{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
{{ח:סעיף|74ח|החלטה לענין האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
{{ח:סעיף|74ט|מבחן יכולת הפרעון|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 7א1|בסעיף 7א1}} או אם הסכימו לכך כל הזוכים – תוך פרק זמן ארוך יותר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|74י|דחיית בקשה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74ז|בסעיף 74ז}};
{{ח:תת|(3)}} לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
{{ח:תת|(4)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
{{ח:סעיף|74יא|צו איחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
{{ח:סעיף|74יב|תיק נוסף|תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}}.
{{ח:סעיף|74יג|הבטחת מימוש הליך האיחוד|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
{{ח:סעיף|74יד|מינוי ממונה|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ד)}} לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ה)}} ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|74טו|ביטול צו|תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
{{ח:תת|(2)}} החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
{{ח:תת|(3)}} החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
{{ח:תת|(4)}} רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(5)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 74ט|בסעיף 74ט}};
{{ח:תת|(6)}} היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 74י|סעיף 74י}}.
{{ח:סעיף|74טו1|איחוד תיקים בצו תשלומים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 69יג|או 69יג(ב)(1)}}, אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקיו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74א|סעיפים 74א}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ד|74ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ה|74ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 74ט|74ט}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יא|74יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יב|74יב}}, {{ח:פנימי|סעיף 74יג|74יג}} {{ח:פנימי|סעיף 74טו|ו־74טו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ז4|פרק ז׳4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:סעיף|74טז|ביצוע בידי משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
{{ח:תת|(ב)}} צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־90 ימים מיום שהועבר לה.
{{ח:תת|(ג)}} חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 74יז|בסעיף 74יז(א)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
{{ח:סעיף|74יז|סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב משרת שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} או משרת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(2)}} ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
{{ח:תתת|(3)}} כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב;
{{ח:תתת|(4)}} החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
{{ח:תתת|(5)}} לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים – בטל הצו.
{{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי־הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
{{ח:סעיף|74יח|סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ד)}} שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
{{ח:סעיף|74יט|יחידה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן – היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 74כא|סעיף 74כא}}.
{{ח:סעיף|74כ|אגרה מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן – האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
{{ח:תת|(ג)}} דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
{{ח:סעיף|74כא|קרן מיוחדת|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב־15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
{{ח:סעיף|74כב|דין וחשבון|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ז5|פרק ז׳5: היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}
{{ח:סעיף|74כג|הגדרה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז5|בפרק זה}}, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
{{ח:סעיף|74כד|היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} דיון לפני רשם ההוצאה לפועל כמפורט להלן, יכול שיהיה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז5|פרק זה}}:
{{ח:תת|(1)}} דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ג|66ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66ה|או 66ה(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיף 69יב(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיפים 70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}.
{{ח:סעיף|74כה|תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל לא יקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74כד|בסעיף 74כד}} אלא לאחר שהסביר לחייב בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכי החייב רשאי לסרב, ולאחר שהחייב הסכים, בכתב, לעריכת הדיון בדרך זו, והרשם שוכנע כי החייב מבין את משמעות הסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים חייב שנעצר על פי צו הבאה או שנאסר, לקיום דיון באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), והתקיים הדיון כאמור, יראוהו, לעניין מניין התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיפים 69יב(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74(ד)}}, לפי העניין, כאילו הובא לפני רשם ההוצאה לפועל; לא הסכים החייב לקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, יובא החייב לפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך התקופה האמורה.
{{ח:סעיף|74כו|אופן עריכת היוועדות חזותית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דיון באמצעות היוועדות חזותית יתקיים בלשכות ההוצאה לפועל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; רשימת הלשכות שנקבעו כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} החייב שעניינו נדון באמצעות היוועדות חזותית, יוכל, בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוא נמצא, לראות באמצעות מסך ולשמוע את הנעשה במהלך הדיון בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל יראה וישמע את החייב וסביבתו במהלך הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} נכחו בא כוח החייב, בא כוח הזוכה או הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא החייב או בלשכת ההוצאה לפועל שבה נמצא רשם ההוצאה לפועל, יחולו לגביהם הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} היה החייב מיוצג, יתאפשר לו לקיים שיחה חסויה עם בא כוחו, לפני הדיון ובמהלכו.
{{ח:סעיף|74כז||תיקון: תשע״ו, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|75|זקיפת הכנסות הביצוע|תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשס״ט, תשע״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לאחר מכן לחשבון שכר עורך דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלל החוב דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב המפורטים בפסקת משנה (א), בהתאם לחלקם היחסי בחוב.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נשא החוב הפסוק ריבית גבוהה יותר מסך הריבית ודמי הפיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, ייזקפו הכספים תחילה לחוב הפסוק, ואם היו כמה חובות פסוקים כאמור באותו תיק – לחוב הנושא את הריבית הגבוהה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}, כאילו היו פיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.
{{ח:סעיף|76|ריבוי הליכים ופסקי דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
{{ח:תת|(א2)}} נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
{{ח:תת|(ב)}} על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי־תשלום שכר עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|77|העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיפים 75}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}}, ישולם לחייב.
{{ח:סעיף|77א|יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.
{{ח:סעיף|78|מות החייב|תיקון: תשס״ט, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על־פי צוואה או בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|סעיף 78א}} כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.
{{ח:סעיף|78א|צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר|תיקון: תשע״ח־8, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לביצוע פסק דין“ – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הירושה“ – {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו ירושה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ ו”צו קיום צוואה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|או 45(א) או (ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 124|בסעיף 124 לחוק האמור}}, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לגבי עיזבון החייב;
{{ח:תתתת|(ה)}} הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל}} או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|בסעיף 202 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|החוק האמור}} או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}} או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|אותה פקודה}}.
{{ח:תתת|(2)}} הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר.
{{ח:תתת|(3)}} הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו.
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות).
{{ח:תתת|(2)}} יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}} לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.
{{ח:תתת|(3)}} נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה}}.
{{ח:תתת|(4)}} הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 123|סעיף 123 לחוק הירושה}} להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);
{{ח:תתת|(2)}} אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.
{{ח:תת|(ח)}} נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק הירושה}}, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף ריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל}}.
{{ח:סעיף|78ב|זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת כוונה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על כוונתו לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כט|בסעיף 22כט}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ג) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על קביעתו כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לב|בסעיף 22לב}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת אי־קביעה“ – הודעת הממונה על הגנת הצרכן על החלטתו שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לג|בסעיף 22לג}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו(ה) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הצרכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}}, לרבות מי שהסמכות הואצלה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לז|סעיף 22לז לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מפר בנסיבות מחמירות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22כח|בסעיף 22כח}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|או 22לו לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק חדש“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לאחר שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק קיים“ – תיק הוצאה לפועל שנפתח במערכת ההוצאה לפועל לפני שמנהל מערכת ההוצאה לפועל קיבל לגבי הזוכה בתיק הודעת כוונה או הודעת קביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת כוונה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים ובתיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק שנמסרה לגביו הודעת כוונה, החל במועד קבלת ההעתק של הודעת הכוונה ועד המועד החל לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} יצרף להתנגדות שתוגש לאחר קבלת הודעת הכוונה והמועברת לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(2)}}, לפי העניין, העתק מהודעת הכוונה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שנמסרה לגביו הודעת כוונה, הודעה על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק, לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת קביעה, יפעל מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי זוכה שנמסרה לגביו הודעת קביעה (בסעיף זה – זוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות), כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יורה שלא לפתוח, החל ממועד קבלת ההעתק של הודעת הקביעה, תיקים חדשים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות;
{{ח:תתת|(2)}} ימשיך לעכב את ההליכים והכספים בתיקים קיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, עד למועד סגירתם והשבת הכספים בהם לפי הוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} בחלוף 21 ימים ממסירת ההודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות לפי סעיף קטן (ה) – יסגור את התיקים הקיימים שבהם הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות וכן יורה על השבת הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), לחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור הודעה לזוכה שהוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, על פעולות מנהל מערכת ההוצאה לפועל בתיק לפי סעיף קטן (ד) ועל זכותו להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ו)(2)(ב) או לפי סעיף קטן (ח); שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיק חדש שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין לאחר קבלת הודעת הקביעה, ובלבד שפסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין ושצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך;
{{ח:תתת|(2)}} תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, שהוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין או שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה שניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פסק הדין ניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הזוכה הגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ה), בקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולפיה אין לסגור את התיק משום שפסק הדין ניתן בהליך שהתנהל בנוכחות שני הצדדים, וצירף לבקשתו את המסמכים המעידים על כך.
{{ח:תת|(ז)}} מסר הממונה על הגנת הצרכן למנהל מערכת ההוצאה לפועל העתק של הודעת אי־קביעה, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים והכספים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ח)}} זוכה שקיבל הודעה ממנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), רשאי להגיש, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה כאמור, בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לפעול לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ד), בהתאמה, בתיק שלטענתו כולו או חלקו אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ח), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד למתן החלטה בבקשה, מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יסגור את התיק שבו הוגשה הבקשה, על אף האמור בסעיף קטן (ד)(3);
{{ח:תתת|(2)}} מצא רשם ההוצאה לפועל שנדרשת התייחסות הממונה על הגנת הצרכן, רשאי הוא לפנות אליו לשם קבלת התייחסותו לטענת הזוכה כאמור בסעיף קטן (ח);
{{ח:תתת|(3)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל, כי החוב אינו נוגע לפעילות העסקית, כולה או חלקה, שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, יורה על פתיחת התיק, אם היה התיק תיק חדש, או על ביטול עיכוב ההליכים והכספים – אם היה התיק תיק קיים;
{{ח:תתת|(4)}} נדחתה בקשת הזוכה, ייסגר התיק ויושבו לחייבים הכספים שעוכבו לפי סעיף קטן (ב), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.
{{ח:סעיף|79|ביצוע הליכים וצווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
{{ח:סעיף|79א|מסמך מיכון – ראיה לכאורה|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
{{ח:סעיף|80|ערר וערעור|תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}}, יהא בזכות.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 66א|66א(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ה|66ה(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66ז|66ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69יב|69יב(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74(א)}} ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
{{ח:תת|(ב2)}} פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
{{ח:סעיף|81|חיוב שדינו כפסק דין|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור – גם בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 81ב1|בסעיף 81ב1}}.
{{ח:סעיף|81א|הוצאה לפועל של שטרות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־6, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}} (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב) {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 7(ה)]}}}} יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
{{ח:תת|(ג)}} החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ב1) ו־(ב2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א1|סעיף 81א1(ג)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).
{{ח:סעיף|81א1|ביצוע תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״ב־4, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
{{ח:תת}} ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 6|פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי}}, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}} ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|תקנות 161(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 165|ו־165(א) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ב2)}} סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).
{{ח:תתת|(2)}} ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}} – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה; ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|81א2|הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1}}, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
{{ח:סעיף|81א3|ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הפירעון“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שטר – אם היה השטר בר־פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 8.ד|בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה על סכום קצוב“ – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 81א1|בסעיף 81א1(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת ריבית שקלית, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיפים 81א(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 81א1|או 81א1(ד)(1)}}, לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים; בסעיף קטן זה, ”החוב“ – סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|81א4|סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ט־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 69ב2|בסעיף 69ב2}} וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}} לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:סעיף|81ב|שמירת דינים וזכויות|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|סעיף 81א|בסעיף 81א}} כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|פקודת השטרות}}, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
{{ח:סעיף|81ב1|אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים|תיקון: תשס״ב, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ח־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה – משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} באזהרה שתישלח לחייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
{{ח:תתת|(3)}} החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(4)|(א)}} בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן – התוספות);
{{ח:תתתתת|(2)}} לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א) – ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות;
{{ח:תתת|(5)}} לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין, או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים – סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
{{ח:תתת|(2)}} שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
{{ח:תתת|(3)}} שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוב שבפיגור“ – כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
{{ח:סעיף|81ב2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על חייב או על זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
{{ח:סעיף|81ג|עונשין|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 66א|סעיפים 66א}}, {{ח:פנימי|סעיף 69ד|69ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 69ט|או 69ט}}, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 69ד|סעיף 69ד(ב)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:סעיף|81ד|סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:סעיף|82|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}.
{{ח:סעיף|83|ביצוע ערובה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.
{{ח:סעיף|84|ביצוע לפי בקשת החייב|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|85|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים:
{{ח:תת|(1)}} החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
{{ח:תת|(2)}} פקודת החוב (מאסר);
{{ח:תת|(3)}} פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה האזרחית|בפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938}};}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי המשפט|בפקודת בתי המשפט, 1940}};}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל|בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}};}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בפקודת העברת קרקעות}}.}}
{{ח:סעיף|86|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).
{{ח:סעיף|87|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
{{ח:סעיף|87א||תיקון: תשמ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|87ב|דיווח שנתי|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
{{ח:סעיף|88|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״א־5, תשנ״ד־2, תש״ס, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(3א)}} סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
{{ח:תתת|(3ב)}} החובות שיחולו על בעל תפקיד;
{{ח:תתת|(3ג)}} אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
{{ח:תתת|(5א)}} דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} ניהול פנקסים ומסירת דו״חות על ידי כונס נכסים;
{{ח:תתת|(8)}} הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
{{ח:תתת|(8א)}} נהלים לאיחוד תיקים;
{{ח:תתת|(8ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז4|פרק ז׳4}}, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג}}, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)|תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)|תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}})}}|תיקון: תשע״ג־2, ק״ת תשע״ג}}
{{ח:קטע3||פרטים שניתן לקבל מהמרשם|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם פרטי ושם משפחה.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מספר זיהוי.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שמות הורים.
{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו.
{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תאריך לידה.
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מען דיגיטלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א3)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ב, תשע״ב־5, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־5, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>טור א׳ {{ש}} הגורם</th><th>טור ב׳ {{ש}} סוג המידע</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 1"><td>1.</td><td>המוסד לביטוח לאומי</td><td>מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 2"><td>2.</td><td>הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי</td><td>מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 3"><td>3.</td><td>מרשם האוכלוסין</td><td>מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 4"><td>4.</td><td>רשם האגודות השיתופיות</td><td>מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 5"><td>5.</td><td>רשם החברות והשותפויות</td><td>מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 6"><td>6.</td><td>רשם כלי שיט</td><td>מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 7"><td>7.</td><td>רשם כלי טיס</td><td>מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 8"><td>8.</td><td>רשות הרישוי</td><td>מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 9"><td>9.</td><td>הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים</td><td>מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 10"><td>10.</td><td>רשות מקרקעי ישראל</td><td>מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 11"><td>11.</td><td>מרשם המקרקעין</td><td>מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 12"><td>12.</td><td>תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין</td><td>מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 13"><td>13.</td><td>רשם המשכונות</td><td>מידע על משכונות על נכסי החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 14"><td>14.</td><td>ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק התקשורת), המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} אחד או יותר מהשירותים שלהלן: {{ש}} (1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר; {{ש}} (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה</td><td>מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 15"><td>15.</td><td>בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק משק החשמל)</td><td>מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 16"><td>16.</td><td>חברת כרטיסי אשראי</td><td>מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 17"><td>17.</td><td>תאגיד בנקאי</td><td>זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 18"><td>18.</td><td>מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}</td><td>(1) זכויות החייב כלפי המבטח; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 19"><td>19.</td><td>חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}</td><td>(1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; {{ש}} (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 20"><td>20.</td><td>הנהלת בתי המשפט</td><td>פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה, ”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או הליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 21"><td>21.</td><td>המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות</td><td>מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 22"><td>22.</td><td>מערכת ההוצאה לפועל</td><td>מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.</td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>טור א׳ {{ש}} הגורם</th><th>טור ב׳ {{ש}} סוג המידע</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 1"><td>1.</td><td>תאגיד בנקאי</td><td>פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 2"><td>2.</td><td>חברת כרטיסי אשראי</td><td>פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מרשם האוכלוסין.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות, לרבות באמצעות גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}.
{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}, המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק האמור}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1)}})}}}}
{{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1) ו־(א2)}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים לעניין עיקול מיטלטלין}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} 2,500 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4א פרט 2}}
{{ח:ת}} 35,000 שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}
{{ח:קטע3||מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מדפסת.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} מכונת כביסה.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״א}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ג־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(10)}})}}}}
{{ח:קטע3||תוכניות ממשלתיות למתן סיוע להורים עצמאיים (נכסים שאינם ניתנים לעיקול)}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} נוהל סיוע להורים עצמאיים מגבירי עבודה של מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} מבחני תמיכה למתן מלגת הכשרה ללומדים בהכשרה מקצועית ותעסוקתית של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית ותעסוקתית לקראת השתלבות בעולם העבודה של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם האחראי למתן תעודות מקצוע כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|בפרק השלישי לחוק שירות {{ח:הערה|ה}}תעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} מבחנים למתן תמיכות להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון, של אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשכ״ז (8 באוגוסט 1967).}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''<br>שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
7yyl9kk5ophuis1bkbn6zddjui4mhea
ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים
4
290855
3083384
3083336
2026-09-16T12:00:28Z
OpenLawBot
8112
עדכונים אחרונים
3083384
wikitext
text/x-wiki
<div style="height: 300px; overflow: auto;">
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(הנפת דגלים ע"י ספינות)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל חדרה)}}]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)}}]]
</div>
057fpzhefnzu6u60nz8q6y7666tophz
3083426
3083384
2026-09-16T18:00:23Z
OpenLawBot
8112
עדכונים אחרונים
3083426
wikitext
text/x-wiki
<div style="height: 300px; overflow: auto;">
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(טעינת חמרי נפץ ופריקתם)}}]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(הנפת דגלים ע"י ספינות)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל חדרה)}}]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
</div>
4c233au1xpx1zr20k99jushz2pjymc5
3083497
3083426
2026-09-17T00:00:23Z
OpenLawBot
8112
עדכונים אחרונים
3083497
wikitext
text/x-wiki
<div style="height: 300px; overflow: auto;">
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת דליקות בכלי שיט)}}]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(טעינת חמרי נפץ ופריקתם)}}]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(הנפת דגלים ע"י ספינות)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל חדרה)}}]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
</div>
mhn0bxthdb7axfrvmwu3gjk3mze9brt
3083515
3083497
2026-09-17T06:00:32Z
OpenLawBot
8112
עדכונים אחרונים
3083515
wikitext
text/x-wiki
<div style="height: 300px; overflow: auto;">
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(תקנות רחצה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת דליקות בכלי שיט)}}]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(טעינת חמרי נפץ ופריקתם)}}]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(הנפת דגלים ע"י ספינות)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל חדרה)}}]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
</div>
hu3fjupyc7b3bv1yaixv3nifjwk3yke
משתמש:OpenLawBot/הוספה
2
293285
3083382
3083347
2026-09-16T12:00:16Z
OpenLawBot
8112
תודה
3083382
wikitext
text/x-wiki
__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ"מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
lpmyry0xj6zfbbkskxlyka1r8khqt4w
3083424
3083382
2026-09-16T18:00:11Z
OpenLawBot
8112
תודה
3083424
wikitext
text/x-wiki
__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ"מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
snga2v5yqbmfkc7ayc916nizvktfdvq
3083495
3083424
2026-09-17T00:00:09Z
OpenLawBot
8112
תודה
3083495
wikitext
text/x-wiki
__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ"מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
jdsnl8bcd745f9jy4he9k2rqy2nqt82
3083512
3083495
2026-09-17T06:00:10Z
OpenLawBot
8112
תודה
3083512
wikitext
text/x-wiki
__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ"מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
3zfsnmoy0jmltoeuxbsu7h04fiwjn4h
מקור:חוק ניירות ערך
116
314266
3083518
3078249
2026-09-17T06:10:44Z
Shahar9261
22508
3083518
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185, 186|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22, 27|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190, 190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75, 76|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536, 544|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-3, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-6) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-4, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-3, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-4, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, י"פ תשס"ד, י"פ תשס"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-6)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-6)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-5, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשנ"א, תשנ"א-4, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב-2, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-6, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-3)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-3, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-4, תשנ"ד-2, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-6, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|-
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, תשע"א-2, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
fjgjgydhaje5k0wqrc7gdyj31icog1n
3083525
3083518
2026-09-17T06:24:11Z
Shahar9261
22508
3083525
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, י"פ תשס"ד, י"פ תשס"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|-
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, תשע"א-2, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
2msu1hmv4g3xs1g3cw89b6t1jf1pg5k
3083526
3083525
2026-09-17T06:27:06Z
Shahar9261
22508
3083526
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, י"פ תשס"ד, י"פ תשס"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|-
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, תשע"א-2, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
gpidgdlxc0d35u5cx2yivs97p00wsck
3083529
3083526
2026-09-17T06:31:20Z
Shahar9261
22508
3083529
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, י"פ תשס"ד, י"פ תשס"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|-
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, תשע"א-2, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
imw2159r1khz7zkk38ormlfxnms0iwt
3083530
3083529
2026-09-17T06:32:43Z
Shahar9261
22508
3083530
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, י"פ תשס"ד, י"פ תשס"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|-
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
jgo72ahczlrli3pjs8zw34j1pyrb2kn
3083531
3083530
2026-09-17T06:35:34Z
Shahar9261
22508
3083531
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, י"פ תשס"ד, י"פ תשס"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג, י"פ תשס"ד)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג, י"פ תשס"ד-2)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
i202zs0jqalzv2gecrln27dfk3p7m0i
3083533
3083531
2026-09-17T06:37:56Z
Shahar9261
22508
3083533
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
701eijdqbivdnc5b0vqk5yjn92zca9h
3083535
3083533
2026-09-17T06:40:19Z
Shahar9261
22508
3083535
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
gg1yhxtbvw9bnxt0x6kwx8jz0lpqpct
3083538
3083535
2026-09-17T06:49:42Z
Shahar9261
22508
3083538
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
cj1lkptnraxxi975onmops35w3ionyw
3083544
3083538
2026-09-17T07:01:19Z
Shahar9261
22508
3083544
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשס"ח-2, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"א-3)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשס"ז-2, תש"ע, תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
kemosof3czo25bhpiw2iem3nbstemac
3083547
3083544
2026-09-17T07:27:26Z
Shahar9261
22508
3083547
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. חברת נאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: הנאמן חייב להיות חברה רשומה בישראל שמטרתה העיקרית לעסוק בנאמנות (להלן – חברת נאמנות).
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד) ו-(ה)]]):))
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה){{ריק}}):))
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד) ו-(ה)]]):))
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ה){{ריק}}):))
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשס"ח-2, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"א-3)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשס"ז-2, תש"ע, תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] [[או בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
ix0lvn0z6ysj2wvdst01lzuijjjm30l
3083548
3083547
2026-09-17T07:29:42Z
Shahar9261
22508
3083548
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
<מאגר 2001104 תיקון 2203821 תקן 150242 קוד a163Y00000DuDWGQA3>
<מקור>
((ס"ח תשכ"ח, 234|חוק ניירות ערך|6:210358)); ((תשכ"ט, 100|תיקון|6:210357)); ((תשל"א, 12|תיקון מס' 2|7:210356)); ((תשל"ג, 142|תיקון מס' 3|7:210355)); ((תשל"ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((211|תיקון מס' 5|9:210354)); ((תשמ"א, 264|תיקון מס' 6|9:210353)); ((תשמ"ד, 165|תיקון מס' 7|10:210230)); ((תשמ"ז, 170|תיקון מס' 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|11:210623)); ((תשמ"ח, 188|תיקון מס' 9|11:210594)); ((תש"ן, 14|הוראת שעה|12:210780)), ((152|הוראת שעה (תיקון)|12:210820)), ((185|תיקון מס' 10|12:210840)); ((תשנ"א, 22|תיקון מס' 11|12:210855)), ((190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210889)); ((תשנ"ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|12:210925)); ((תשנ"ד, 75|תיקון מס' 13|13:211044)), ((344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ו, 124|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|13:211237)); ((תשנ"ז, 170|תיקון מס' 15|14:211442)); ((תשנ"ח, 158|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|14:211480)), ((268|תיקון מס' 16|14:211525)); ((תשנ"ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((255, 255|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 110|תיקון מס' 19|15:300183)), ((161|תיקון מס' 20|15:300200)), ((252|תיקון מס' 21|15:300244)); ((תשס"ג, 70|תיקון מס' 22|15:300588)); ((תשס"ד, 427|תיקון מס' 23|16:299651)), ((492|תיקון מס' 24|16:299769)); ((תשס"ה, 18|תיקון מס' 25|16:299755)), ((19|תיקון מס' 26|16:299690)), ((252|תיקון מס' 3 לחוק החברות|16:299850)), ((264|תיקון מס' 28|16:299954)), ((887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)), ((914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 229|תיקון מס' 31|16:300026)); ((תשס"ז, 308|תיקון מס' 32|17:300023)), ((312|תיקון מס' 33|17:299976)); ((תשס"ח, 189|חוק מערכות תשלומים|17:300848)), ((260|תיקון מס' 35|17:300795)), ((530|תיקון מס' 36|17:300884)); ((תשס"ט, 70|תיקון מס' 37|17:299975)), ((284|תיקון מס' 38|18:300907)); ((תש"ע, 379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((511|תיקון מס' 41|18:301180)), ((536|תיקון מס' 42|18:301191)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 198|תיקון מס' 44|18:301259)), ((206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((1108|תיקון מס' 17 לחוק החברות|18:301322)); ((תשע"ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)), ((216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|18:301308)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((678|תיקון מס' 50|18:301415)), ((696|תיקון מס' 51|18:301497)); ((תשע"ג, 11|תיקון מס' 20 לחוק החברות|18:301468)); ((תשע"ד, 24|תיקון מס' 53|19:301594)), ((121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)); ((תשע"ה, 181|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)); ((תשע"ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((690|תיקון מס' 59|20:338720)), ((1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 560|תיקון מס' 61|20:382400)), ((568|תיקון מס' 62|20:383643)), ((676|תיקון מס' 63|20:382526)), ((1069|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)); ((תשע"ח, 2|תיקון מס' 66|20:392309)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשע"ט, 69|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)); ((תשפ"ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ"ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 156|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((996|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 252|תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|25:10981603)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6298)); ((תשס"ה, 754|התוספת השלישית לחוק|6394)); ((תשס"ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|6467)); ((תשע"א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7012)); ((תשע"ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|7182)); ((תשע"ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|7465)); ((תשע"ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|7564)), ((620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|7607)), ((771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7622)); ((תשע"ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|7796)), ((922|תיקון התוספת השביעית לחוק|7796)); ((תשע"ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|8008)), ((2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|8027)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|8067)); ((תשפ"ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|10129)); ((תשפ"ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|13057)); ((תשפ"ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)). ''תחילת תוקף:'' ((י"פ תשס"ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|5232)). ''קביעת תחילה:'' ((י"פ תשס"ד, 147|קביעת מועד תחילה|5232)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד-2, תשנ"ט, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-3, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ז-5, תשע"ח, תשע"ח-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
:: (2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
:- "ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו - תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי [[סעיף 23ב]] - במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
:- "חברה" - לרבות חברה נכרית כמשמעותה [[חוק החברות|בפקודת החברות]];
:- "חברה-בת" - חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון-המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
:- "חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
:- "חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
:- "חברת רישומים" - חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן [[בחוק להשקעות משותפות]] בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע"ה-2015]].))
:- "מנהל", לענין חברה - כמשמעותו [[חוק החברות|בפקודת החברות]]; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר - מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
:- "מנהל כספי אחרים" - כל אחד מאלה:
:: (1) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]], המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות [[החוק האמור]];
:: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
:: (3) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]] המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (4) תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
:- "רשם", לענין חברה ותאגיד אחר - רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות השיתופיות;
:- "מנפיק" - מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "מציע" - מי שמציע ניירות ערך לציבור;
:- "הצעה לציבור" - פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
:: (1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
:: (2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
:- "הודעה משלימה" - הודעה בהתאם [[לסעיף 16(א1)(2)]];
:- "הצעה בדרך של זכויות" - הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
:- "התחייבות חיתומית" - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
:- "חתם" - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "חתם מתמחר" - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
:- "מכירה" - מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
:- "מפיץ" - מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
:- "רכישת ניירות ערך" - לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
:- "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
:- "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד -
:: (1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
:- "בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:- "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
:- "הון עצמי", של תאגיד - הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה - בניכוי זכויות אלה;
:- "החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה" - כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
:- "בעל ענין", בתאגיד -
:: (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו -
::: (א) יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
::: (ב) החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, "נאמן" - למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי [[סעיף 46(א)(2)(ו)]] או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]];
:: (2) חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
:- "דו"חות כספיים" - מאזן, דו"ח ריווח והפסד ודו"חות אחרים שנקבעו בתקנות;
:- "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
:- "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "בורסה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא]];
:- "בורסה בחו"ל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים [[בתוספת השניה]] [[או השלישית]];
:- "חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
:- "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;
:- "הדין הזר" - הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל;
:- "תאגיד" - (((נמחקה);))
:- "חוק להשקעות משותפות" - [[=חוק להשקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "תאגיד מדווח" - תאגיד שהוראות [[סעיף 36]] חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
:- "גורם מאשר", "חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- "דיווח אלקטרוני" - הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- "אישור הגעה אלקטרוני" - אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
:- "מסר אלקטרוני מאושר" - (((נמחקה);))
:- "מערכת דואר אלקטרוני מאובטח" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
:: (2) היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
:: (3) היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
:- "תיבת דואר אלקטרוני מאובטח" - תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:- "מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק חתימה אלקטרונית" - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]];
:- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]];
:- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
:- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
:- "חוקר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(א)]];
:- "חוקר בכיר" - מי שמונה לפי [[סעיף 56א2(ב)]];
:- "חפץ" - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- "משרדי הרשות" - מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נושא משרה בכירה" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "גורם מפוקח" - כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
:: (3) נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (4) חתם;
:: (5) מפיץ;
:: (5א) רכז הצעה כמשמעותו [[בסעיף 15ב(4א)(א)]];
:: (6) בורסה וחבר בורסה;
:: (7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו [[בסעיף 50א]];
:: (8) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]] או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (9) בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (10) מנהל קרן ונאמן כמשמעותם [[חוק להשקעות משותפות=|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:: (11) משקיע המנוי [[תוספת ראשונה פרט 2|בפרט (2)]] [[תוספת ראשונה פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה]];
:: (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]];
:: (11ב) חברת תשלומים;
:: (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי;
:: (12) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת;
:: (13) מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
:: (14) מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק הייעוץ]];
:- "עבירת ניירות ערך" - עבירה כמפורט להלן:
:: (1) עבירה לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
:: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
:: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[ו-246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
:: (6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- "פקודת הפרוצדורה הפלילית" - [[=פקודת הפרוצדורה הפלילית|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- "פקודת מעצר וחיפוש" - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]].
== פרק ב': רשות ניירות ערך ==
@ 2. כינון הרשות
: מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
@ 3. הרכב הרשות ומינוי חבריה (תיקון: תשל"ג, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
: (ב) שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב-ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
: (ג) לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה -
:: (1) הוא חבר בורסה;
:: (2) הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
:: (3) הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
:: (4) הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
:: לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
: (ד) הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב-ראש הרשות או משנה ליושב-ראש - תפורסם ברשומות.
@ 4. תקופת כהונת חברים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ג) חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
: (ד) שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
@ 5. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ד)
: (א) חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
: (ב) חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשס"ז, 1222).))
@ 6. פקיעת חברות ומינוי חליף
: (א) חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור [[בסעיף 3(ג)]] או הפר הוראות [[סעיף 5]] או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט - יעבירו שר האוצר מכהונתו.
: (ב) חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
: (ג) חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות - ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
@ 6א. גמול (תיקון: תשנ"ז)
: (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
: (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
@ 7. תקפן של פעולות
: סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
@ 8. הרשות - תאגיד (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
: (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
@ 9. הרשות - גוף מבוקר
: הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]].
@ 9א. ניהול הרשות (תיקון: תשמ"ח)
: יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
@ 9ב. פרסום החלטות (תיקון: תשמ"ח)
: הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
@ 10. עובדי הרשות
: (א) הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
: (ב) הוראות [[הסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
@ 10א. הגבלות לאחר פרישה (תיקון: תשנ"ז)
: (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
: (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
: (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
: (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי [[סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]], ויחולו לענין זה הוראות [[+|סעיפים 12]] [[ו-13 לחוק האמור]].
: (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
@ 10ב. הגבלות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
: שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
: (1) לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי [[סעיפים 56א עד 56ג]] לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
: (2) להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
@ 10ג. מתן היתר (תיקון: תשנ"ז)
: (א) מי שהוסמך לתת היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] רשאי להתנותו בתנאים.
: (ב) לא יינתן היתר לפי [[סעיפים 10א]] [[או 10ב]] אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
@ 11. תקציב
: הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
@ 12. הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"ח, תשנ"ד, תש"ס, תש"ס-2, תשס"ח-2)
: (א) הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
: (ב) חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב-ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
: (ג) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
: (ד) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א']]; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת האמורה]].
:: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
: (ה) הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור [[בסעיף 36(ג)]], דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]] (י"פ תשס"ד, 184).))
@ 12א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ח-2)
: (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
: (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
@ 13. סודיות (תיקון: תשמ"ח)
: אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור [[בסעיף 44]]; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 14. דו"חות
: הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
@ 14א. (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו ==
@ 15. הצעה ומכירה לציבור (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2, תשס"ד-2)
: (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות.
: (ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
@ 15א. פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-2, תשע"ב-4, תשע"ו, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור -
:: (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
::: ((לפי [[תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.))
:: (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, "מניות הטבה" - מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
:: (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה [[בחוק החברות]], או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או בהליך לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]], והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
:: (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
:: (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]];
:: (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי [[פרק ו']]; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
:: (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
:: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע [[בתוספת הראשונה]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף [[לתוספת הראשונה]] או לגרוע ממנה;
:: (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
:: (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
@ 15ב. סייגים לתחולה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2, תש"ע-4, תשע"ו, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשפ"ג)
: [[סעיף 15]] לא יחול על פעולות אלה:
: (1)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי [[פרק ו']]; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי [[סעיף 36]]; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
: (2)(א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
::: ((לפי [[תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.))
:: (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
: (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
:: (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
: (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה [[בסעיף 44יב]], של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
: (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1)]], לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
:: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
:: (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
:: ((לפי [[תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]], התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.))
: (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות [[פרק ה'5]] (בחוק זה - רכז ההצעה);
:: (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
:: (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" - לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
:: (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
:: תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
: (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
:: (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות [[פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
: (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב -
:: (א) הצעה לציבור על פי תשקיף;
:: (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]];
:: (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
:: (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או [[פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א]] חלות עליה;
: (6)(א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות [[פרק ה'3א]];
:: (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
:: (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
: בסעיף זה -
:- "התמורה" - לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
:- "הפרטה" - הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי [[פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או החלטת ממשלה לפי [[סעיף 8(ב) לחוק האמור]], או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי [[פרק ז' בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]];
:- "הצעה" - לרבות מכירה.
@ 15ג. מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3, תשע"ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15ב(3)]], יראו כהצעה לציבור -
:: (1) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי [[סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)]], או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
::: (א) כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
::: (ב) השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
::: האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000]] לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.))
: (ב) האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה [[בסעיף 15ב]].
@ 15ד. הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-2, תשס"ד-2)
: הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי [[סעיף 15ב(1)]], והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 15ב(1)]], לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
@ 15ה. כללים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2)
: הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
@ 15ו. תקנות (תיקון: תש"ס-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי [[סעיפים 15א עד 15ג]]; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
@ 16. תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"א-2)
: (א) תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן -
::: (א) שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וכל פרט המתחייב מהם;
::: (ב) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]], ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 17ד(א)(3)]].
:: (2) פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי [[סעיף 17ד(א)(2)]] וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
: (ב) (((בוטל).))
@ 17. תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
:: (1) דו"חות כספיים של המנפיק, של חברות-בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (2) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
:: (3) חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
:: (4) אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
:: (5) פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
:: (6) מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, "מחיר" - לרבות טווח מחירים.
: (ג) בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ"א–2020]].))
@ 17א. מכירה במחיר אחיד (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, "מחיר" - לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
: (ב) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
@ 17ב. בטלות התחייבויות מוקדמות (תיקון: תשס"ד-2)
: התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי [[בסעיף 15א(ב)(1) או (2)]], בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 17ג]].
@ 17ג. דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם (תיקון: תשס"ד-2)
: (א)(1) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה - הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור [[בסעיף 17א]].
:: (2) הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007]].))
@ 17ד. תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה (תיקון: תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
:: (1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
:: (2) הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
:: (3) היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי [[סעיף 16(א1)(1)(ב)]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף - מבנה וצורה), תשכ"ט-1969]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
@ 17ה. חתם מתמחר (תיקון: תשס"ד-2)
: בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
@ 17ו. חובת תום לב (תיקון: תשס"ד-2)
: חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
@ 18. טיוטת תשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשס"ד-2)
: (א) טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
: (ב) מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי [[סעיף 19]], יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
: (ג) המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
@ 19. פטור מגילוי (תיקון: תשמ"ח)
: (א) הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם -
:: (1) לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
:: (2) גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
: (ב) מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
: (ג) ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
@ 20. דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תש"ן-3, תשע"ו-2)
: (א) הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי [[סעיף 17]];
:: (2) פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17]] לגבי המנפיק - גם לגבי חברה-בת שלו או חברה קשורה שלו;
:: (3) חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי [[סעיף 17(ב)(3)]];
:: (4) חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו"חות הכספיים הכלולים בה;
:: (5) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
:: (6) לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
: (ב) הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין-לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, "תקן דיווח כספי בין-לאומי" - תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין-לאומיים (International Accounting Standard Board - IASB).
@ 20א. נהלי בדיקה (תיקון: תשנ"ד)
: (א) נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
: (ב) הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017]].))
@ 21. היתר לפרסום התשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
: (א) הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
: (ג) התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
@ 21א. הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה (תיקון: תשמ"ז)
: תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו -
: (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
:: ((לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ"ח-1988, תאגיד שהוראות [[פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.))
: (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
@ 22. אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2, תשע"ו)
: (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
: (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, "דירקטור מקרב הציבור" - כמשמעותו [[חלק 6 פרק 1 סימן ה לחוק החברות|בסימן ב' לפרק ד' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]].
: (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
: (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
: (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
@ 23. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג, תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[סעיף 44ב]], בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה - תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
: (א1) תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן - היום שלמחרת הדיווח.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
: (ג) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע -
:: (1) בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח - להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות - גם את שטר הנאמנות;
:: (2) לפרסם הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
: (ד) (((בוטל).))
@ 23א. תשקיף מדף (תיקון: תשס"ה, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ו)
: (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב-12 חודשים נוספים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]], רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
:: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו [[=חוק הדירוג|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]] (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
:: (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות [[פרק ה'3]] חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס"ו-2005]].))
: (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
: (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
: (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -
:: (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
::: ((פורסמו [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016]].))
:: (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס"ו-2005]].))
@ 23ב. הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים (תיקון: תשפ"ו-2)
: מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה "ניירות ערך מסחריים", בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
== פרק ד': הזמנות על פי התשקיף ==
@ 24. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ה)
: (א) התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה - הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
:: (1) מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
:: (2) מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ-45 ימים ממועד תחילתה;
:: בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס"ו-2005]].))
: (ג) הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
: (ד) המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
@ 25. תיקון תשקיף במקרים מיוחדים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
@ 25א. תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו"חות כספיים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה - ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי [[בסעיף 16(א1)]], ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
: (ב) הוגשו לרשות דו"חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו"חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
: (ג) התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[סעיף 25(ב)]] בשינויים המחוייבים.
@ 25ב. דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן (תיקון: תשמ"ח)
: (א) דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
: (ב) פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו"חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
@ 25ג. תיקון טעות סופר בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: נפלה בתשקיף טעות לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]], יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
@ 26. ביטול הזמנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד-2)
: (א) מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
: (ב) מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
: (ג) הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]], לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
@ 27. החזרת תשלומים (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: (א) נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
: (ב) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע -
:: (1) לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
:: (2) לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]], בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
:: (3) להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
@ 28. השקעת כספי הזמנות (תיקון: תשמ"ח)
: (א) כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
: (ב) חייב מציע להחזיר כספים לפי [[סעיפים 26]] [[או 27]], יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
@ 29. אחריות הדירקטורים (תיקון: תשמ"ח)
: לא קיים המציע את חיוביו לפי [[הסעיפים 26(ב) עד 28]] והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
@ 30. הודעה על תוצאות ההצעה
: תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור [[בסעיף 27(ב)]] חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש"ל-1969]].))
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 31. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשס"ד-2)
: (א)(1) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 22]] אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
:: (2) האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 32. אחריותם של מומחים (תיקון: תש"ן-3, תשנ"ט)
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 31(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור [[בסעיף 31(ב)]].
@ 32א. אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-4)
: (א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" - תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
: (ב) האחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
:: (2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
:: (3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 33]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי [[סעיפים 31]] [[ו-32]] לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
@ 33. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ד-2)
: האחריות לפי [[הסעיפים 31]] [[או 32]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי [[סעיף 25(ד)]];
: (1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
:: (1) החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
:: (2) על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, הכל לפי הענין;
: (3) משהגיש המנפיק דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי [[סעיף 23(ג)(2)]], והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
: (4) על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
: (5) על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
@ 34. אחריות רבים
: במידה ששנים או יותר אחראים לפי [[הסעיפים 31 עד 33]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 34א. איסור שיפוי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ח-2)
: (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות [[שבסעיף 260(א) לחוק החברות]], בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
: (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
: (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
: (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה, "שיפוי" - בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
@ 35. ביטול רכישה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
: (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
== פרק ה'1: תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תשע"ב-5, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "תעודות התחייבות" - תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
:- "חוק הנאמנות" - [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]];
:- "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
:- "אסיפת מחזיקים נדחית" - אסיפה נדחית כמשמעותה [[בסעיפים 35יב12]] [[או 35יב13(ב)]];
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - חברה הרשומה כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:- "מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות" - כל אחד מאלה:
:: (1) מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
:: (2) מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
:- "מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות" - כמשמעותו [[בסעיף 35ח2]];
:- "מרשם הנאמנים" - כמשמעותו [[בסעיף 35ג1]];
:- "נציג הנושים" - כמשמעותו [[בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], בתקופת תוקפו של [[-#341|הסעיף]].
@ 35א1. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ז-5)
: הוראות חוק זה, למעט [[פרקים ז'3]], [[ח']], [[ח'1]], [[ו-ט']], לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה - תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות [[חוק להשקעות משותפות]]:
: (1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
: (2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות]].
=== סימן ב': מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ב. חובת מינוי נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
: (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי [[סעיף 35ח1(א)]], יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור [[בסעיף 35יב2]].
: (ב) על נאמנות לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[חוק הנאמנות]], אם לא נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת, ובלבד -
:: (1) שלעניין [[סעיף 11 לחוק הנאמנות]] אין להתנות על הוראות [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|7]], [[+|9(א)]], [[+|10(ד)]] [[ו-13 לחוק האמור]];
:: (2) שהוראות [[סעיף 13 לחוק הנאמנות]] יחולו, לעניין נאמנות לפי [[פרק זה]], גם על נושא משרה בנאמן.
@ 35ג. חברת נאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: הנאמן חייב להיות חברה רשומה בישראל שמטרתה העיקרית לעסוק בנאמנות (להלן – חברת נאמנות).
@ 35ג. תנאים לשמש נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד) ו-(ה)]]):))
: (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
: (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ([[בפרק זה]] - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד)]].
@ 35ג1. מרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה){{ריק}}):))
: (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
: (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
:: (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
:: (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
:: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
:: (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
: (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
: (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
:: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, "מוצרי מדדים" - תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
:: (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
:: (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
@ 35ג2. הסרת נאמן ממרשם הנאמנים (תיקון: תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 35ג1(ד) ו-(ה)]]):))
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
:: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי [[סעיף 35ג1(ב) או (ה)]];
:: (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי [[סעיף 35ג3]].
: (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
: (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
@ 35ג3. רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ב-5)
: הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 35ד. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5) : (((בוטל).))
@ 35ה. סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
: (1) בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
: (2) קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
@ 35ה1. שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות (תיקון: תשע"ב-5)
: (((החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ה){{ריק}}):))
: (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי [[סעיף 35ב(א1)]] [[או 35יד(ד)]], יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון).
: (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
:: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
:: (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
:: (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות);
:: (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
:: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
:: (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
@ 35ו. שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
:: (1) סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ([[בפרק זה]] - בטוחות) - תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
:: (2) אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) - ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור [[בסעיף 35ז1]], ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות [[בסעיף 35ט1(א)]];
:: (3א) היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים [[בתוספת שלישית א'1]], תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע [[באותה תוספת]];
:: (4) חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
:: (5) שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי [[סעיף 35ה1(א)]];
:: (6) הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור [[בסעיף 35ט(ב)]].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
@ 35ז. שינויים בשטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
: (2) המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
: (3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים - המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
@ 35ז1. הגבלות לעניין שינוי בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז]], או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
=== סימן ג': חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35ח. חובות הנאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-6, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
: (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה -
:: (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
:: (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
: (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
: (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
: (ד1)(1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר -
::: (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו [[בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], שמתפקידו לערוך אותה;
::: (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
:: (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
: (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
: (ד2ב)(1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי [[פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
:: (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
: (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
@ 35ח1. חובות דיווח של הנאמן (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
: (ב) הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור [[בסעיף 35י(ד)]].
: (ג) הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך -
:: (1) להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
:: (2) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
:: (3) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ד) הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
: (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
: (ו) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35ח2. מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ([[בפרק זה]] - המרשם).
@ 35ח3. תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) במרשם יירשמו -
:: (1) מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
:: (2) מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
:: (4) תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35ט. ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
@ 35ט1. סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
:: (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
:: (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
:: (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
:: (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
: (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
: (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
: (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
: (ו) הוראות סעיף זה המנויות [[בטור ג' בתוספת שלישית א'1]], לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן [[בטור א' בתוספת האמורה]] המונפקות בידי מנפיק המנוי [[בטור ב' באותה תוספת]].
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[תוספת שלישית א'1]]; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943]].
@ 35י. דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
: (ב) המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
: (ג) חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
: (ד) הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
@ 35יא. איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה-אם, חברה-בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
: ((פורסם [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] (י"פ תשע"ה, 7120).))
@ 35יב. הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור [[בסעיף 35יא]].
=== סימן ד': אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יב1. אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן [[בסעיף 35ט1(א)]], יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ-45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
: (ב) נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות [[סעיף 35יב24]]; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
: (ג) לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
@ 35יב2. סדר היום באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
: (ג) באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
@ 35יב3. הצבעה באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ד)
: (א) מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור [[בסעיף 35יב13]].
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת [[סעיף 35יב12]], והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות [[סעיפים 35יב12]] [[או 35יב14]].
: (ה) הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35יב4. חובת מחזיק בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
@ 35יב5. מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
@ 35יב6. כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35ב(א1)]] או [[בסעיף 35יב1]], רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
: (ב) הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
@ 35יב7. הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות [[פרק ז'1]], ותימסר למנפיק כאמור [[בסעיף 35ח1(ד) ו-(ה)]].
: (ב) ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות [[סעיף 35יב3]].
@ 35יב8. תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
@ 35יב9. הוכחת בעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב10. כינוס אסיפה על ידי בית משפט (תיקון: תשע"ב-5)
: מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
@ 35יב11. אסיפה בישראל (תיקון: תשע"ב-5)
: אסיפת מחזיקים לפי [[פרק זה]] תיערך בישראל.
@ 35יב12. דחיית אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
: (ב) נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ-12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי [[סעיף 35יב7]].
@ 35יב13. מניין חוקי באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
@ 35יב14. מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור [[בסעיף 35יב13]], מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור [[בסעיף 35יב1(א)]], תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור [[באותו סעיף]].
@ 35יב15. יושב ראש אסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
@ 35יב16. הצבעה במניין קולות (תיקון: תשע"ב-5)
: החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
@ 35יב17. רוב באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3)
: (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
: (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות [[סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של [[סעיף 341 לחוק האמור]].
@ 35יב18. הכרזה כראיה (תיקון: תשע"ב-5)
: הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
@ 35יב19. חופש ההתנאה (תיקון: תשע"ב-5)
: ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור [[בסעיפים 35יב12(א)]], [[35יב13(א)]], [[35יב14(א)]] [[ו-35יב16 עד 35יב18]], כולם או מקצתם.
@ 35יב20. פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ([[בסימן זה]] - הודעת עמדה).
: (ב) זומנה אסיפת מחזיקים לפי [[סעיף 35יב1]], רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות [[פרק ז'1]], הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
: (ג) הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
: (ד) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35יב21(4)]], מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, "מחזיק" - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ""מחזיק", "מחזיק בתעודות התחייבות"".
@ 35יב21. תקנות (תיקון: תשע"ב-5)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35יב20]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בסימן זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[סימן זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים [[שסימן זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב22. פרוטוקולים באסיפת מחזיקים (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
: (ב) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
: (ג) מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
@ 35יב23. פגמים בכינוס (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
: (ב) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
@ 35יב24. המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
: (ב) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור [[בסעיף 35יב3]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע"ה-2015]].))
@ 35יב25. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35יב26. כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות (תיקון: תשע"ב-5)
: (א) אין בהוראות [[סעיפים 35יב1]] [[ו-35יב2]] כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
: (ב) באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 35יב1]], [[35יב2]], [[35יב3]], [[35יב5]], [[35יב6]], [[35יב7(ב)]], [[35יב12]], [[35יב13]], [[35יב14]], [[35יב20(ב)]], [[35יב21]], [[ו-35יב24]].
=== סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשע"ב-5) ===
@ 35יג. תקפן של פעולות (תיקון: תשמ"ח)
: פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
@ 35יד. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור [[בסעיף 35ב(א)]] כאשר -
:: (1) מתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 35ה]].
: (ב) נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
: (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
: (ד) המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית - ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
: (ה) נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
: (ה1) הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי [[סעיף 35ב(א)]] או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
: (ו) המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו"ח מיידי כאמור [[בסעיף 36(ג)]] על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
: (ז) הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
@ 35טו. התייצבות הרשות בהליכים (תיקון: תשמ"ח)
: (א) פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
: (ב) ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 35טז. הצעת ניירות ערך בידי המדינה (תיקון: תש"ס-2)
: הוראות [[פרקים ג']], [[ד']], [[ה']] [[ו-ה'1]] יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
@ 35טז1. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ח-3) : (((בוטל).))
@ 35טז2. פטור מהוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע"ב-5)
: יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו"ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
== פרק ה'2: כתבי אופציה (תיקון: תשע"ד) ==
@ 35טז3. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה" - אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א]], שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
:- "מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם [[לסעיפים 35טז5]] [[ו-35טז6]].
@ 35טז4. מחזיק בכתב אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
: (1) מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
: (2) מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
@ 35טז5. מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
@ 35טז6. תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו -
:: (1) מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
:: (2) מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
:: (3) שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
:: (4) תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
:: (5) סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 130(ב)]], [[+|131 עד 134]] [[ו-299 לחוק החברות]] החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
@ 35טז7. הוכחת בעלות בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
@ 35טז8. הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה (תיקון: תשע"ד)
: (א) מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
: (ג) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
: (ד) כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
: (ה) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 35טז9(4)]], מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו [[בסעיף 35טז4(1)]] זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
: (ו) הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
@ 35טז9. תקנות (תיקון: תשע"ד)
: שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי [[סעיף 35טז8]], בין השאר בעניינים אלה:
: (1) אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור [[בפרק זה]];
: (2) התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
: (3) אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
: (4) מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים [[שפרק זה]] חל לגביהם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע"ה-2014]].))
== פרק ה'3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3) ==
@ 35יז. רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3)
: רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו"ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו"ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל), התשס"א-2000]].))
@ 35יח. קביעת בורסה [[בתוספת השלישית]] (תיקון: תש"ס-3)
: שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השלישית]] בורסה בחו"ל שאינה מנויה [[בתוספת השניה]], אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 35יט. שינוי התוספות (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק [[מהתוספות השניה]] [[והשלישית]] בורסה בחו"ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[התוספות השנייה]] [[והשלישית]], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו"ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו"ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
@ 35כ. מסמך רישום (תיקון: תש"ס-3)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום -
:: (1) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
:: (2) לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]] - מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס"א-2000]].))
: (ב) מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
@ 35כא. פטור מגילוי (תיקון: תש"ס-3)
: הוראות [[סעיף 36ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות [[פרק זה]] ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
@ 35כב. פרסום מסמך הרישום (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי [[סעיף 55ב]].
: (ב) הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35כג. המועד לרישום למסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור [[בסעיף 35כב(א)]], ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
: (ב) חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות [[סעיף 35לא]] אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
@ 35כד. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תש"ס-3)
: (א) תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ב) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
: (ג) הוראות [[סעיפים 36(ח)]], [[38]] [[ו-38(א)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
@ 35כה. (תיקון: תש"ס-3, תשס"ד) : (((בוטל).))
@ 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כהגדרתה [[בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].
@ 35כז. מחיקה מן המסחר (תיקון: תש"ס-3)
: (א) נמחקו מהמסחר בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]], בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו"ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
: (ב) נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו']].
@ 35כח. מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ח-2)
: (א) תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב]] בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
: (ב) האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו"ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו"ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
: (ג) מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור [[בסעיף 35לא(א)]].
@ 35כט. תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל (תיקון: תש"ס-3)
: (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) בסעיף זה, "הצעה לציבור" - למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי [[פרק זה]].
@ 35ל. תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל (תיקון: תש"ס-3, תש"ע-3, תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]], שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו"ל;
::- "רשות חוץ" - כהגדרתה [[בסעיף 54יא1]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השלישית]], יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה - הסכם הכרה);
:: (2) מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים [[בתוספת שלישית ב']], ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
: (ד)(1) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים [[לתוספת האמורה]], אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי [[סעיף 35כ(א)(2)]], מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את [[תוספת שלישית ב']], ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
: (ה) הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
@ 35לא. חובת דיווח של תאגיד חוץ (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג)
: (א) תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
: (ב) על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)(2) ו-(3)]], למעט [[סעיפים 36ג]], [[38]] [[ו-38א]] שיחולו בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים [[בסעיף 56(ד)(2) ו-(3)]]; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע -
:: (1) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל המנויה [[בתוספת השניה]] - המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
:: (2) לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה [[בתוספת השלישית]] - המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו"ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס"א-2000]].))
: (ד) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
: (ה) הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי [[פרק זה]], אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי [[סעיף 35לא]]; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
: (ו) שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
@ 35לב. מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת (תיקון: תש"ס-3, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו"ל והוא מדווח לפי הוראות [[פרק ו']] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו"ל.
: (א1) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]] אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות [[פרק ו']], ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
: (ב) תאגיד המדווח לפי הוראות [[פרק זה]] רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות [[פרק ו']].
: (ג) מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק–עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
@ 35לג. החלפת מתכונת דיווח (תיקון: תש"ס-3)
: עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות [[סעיף 35לב]], יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר -
: (1) דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
: (2) דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
: (3) דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
== פרק ה'3א((')): רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2) ==
@ 35לג1. תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
:: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה [[בתוספת השנייה א']] ([[בפרק זה]] - בורסה זרה);
:: (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
::: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
::: (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
::: (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
:: (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
: (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
: (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
@ 35לג2. אי-תחולת הוראות [[פרק ו']] (תיקון: תשע"ז-2)
: ההוראות לפי [[פרק ו']] לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות [[פרק זה]].
@ 35לג3. תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
@ 35לג4. הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות [[סעיף 35לג1(ג)]]; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
: (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
@ 35לג5. אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק ה'3א(('))]] והמסחר בהן (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי [[פרק זה]] והמסחר במניות הרשומות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע"ח-2018]].))
== פרק ה'4: ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3) ==
@ 35לד. הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ח-3)
: (א) [[בפרק זה]], "ניירות ערך מיוחדים" - ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
: (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות [[פרק זה]] ([[בפרק זה]] - מסמך הצעה לציבור).
: (ג) הוראות [[פרק ה'1]] לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי [[פרק זה]].
@ 35לה. מסמך הצעה לציבור (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
: (ב) מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
: (ג) על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות [[סעיף 35כב]], בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד - הוראות [[סעיף 35כג]];
:: (2) לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) - הוראות [[סעיף 24]].
@ 35לו. סמכות להורות על השלמת פרטים (תיקון: תשס"ה-4)
: מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
@ 35לז. חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי [[פרק זה]], חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי [[פרק זה]], כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
: (ב) על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות [[פרק ו']] ותקנות לפי [[סעיף 56(ד)]], למעט [[סעיף 38א]] שיחול בשינויים המחויבים.
: (ג) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)), ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס"ט-2008]].))
@ 35לח. אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי [[פרק זה]].
: (ב) האחריות לפי [[31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)]] ולפי [[סעיף 52יא(א)]] לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
== פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה (תיקון: תשע"ו) ==
@ 35לט. מרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ([[בפרק זה]] - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
: ((מרשם הרכזים מפורסם [[http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות]].))
@ 35מ. רישום במרשם (תיקון: תשע"ו)
: יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ([[בפרק זה]] - יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017]].))
@ 35מא. סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור [[בסעיף 35מ]], אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
@ 35מב. ביטול רישום במרשם הרכזים (תיקון: תשע"ו)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי [[סעיף 35מ]];
:: (3) רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
:: (4) התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
: (ד) רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.
@ 35מג. התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
: (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
@ 35מד. חובות דיווח של רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
: (ב) רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
:: (3) אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017]].))
@ 35מה. פיקוח הרשות על רכז הצעה (תיקון: תשע"ו)
: (א) הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
: (ב) הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
@ 35מו. איסור עיסוק בלא רישום (תיקון: תשע"ו)
: (א) לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
: (ב) לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
== פרק ו': דו"ח שוטף ==
@ 36. חובת דיווח של תאגידים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ג, תשע"ד-3)
: (א) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי [[פרק זה]] לרשות ולבורסה.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל ודיווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי [[פרק זה]], רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות [[פרק ה'3]], למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות [[פרק זה]], ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
: (ב) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו"חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים [[בסעיף 17(ב)]] ויחייבו, נוסף על דו"ח תקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסויימים.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
: (ה) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
: (ו) תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך -
:: (1) למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[פרק זה]];
:: (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי [[פרק זה]], בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
: (ז) הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע -
:: (1) דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
:: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
: (ח) שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
: (ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי [[פרק זה]], אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ"ד-1984]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש"ס-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק–עילית), התשע"ו-2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020]].))
@ 36א. סמכות להורות על דרך הצגת פרטים (תיקון: תשמ"ח, תשע"ו-2)
: (א) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו"חות כספיים, בדו"ח תקופתי או בדו"ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
: (ב) ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו"חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ג) תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי [[סעיפים 17]] [[או 36]] או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
: (ד) נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
: (ה) לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 20(ג)]] בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
@ 36ב. חובת דיווח של ערב (תיקון: תשמ"ח)
: הובאו בתשקיף דו"חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי [[סעיף 35א]] המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
@ 36ג. פטור מדיווח (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5)
: (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(1)]], בשינויים המחוייבים.
: (ב) בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי [[פרק זה]] אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים [[בסעיף 19(א)(2)]], בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
: (ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
@ 36ד. התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית (תיקון: תשע"ו)
: הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק–עילית כהגדרתו [[בסעיף 35לב(ד)]], להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי [[פרק זה]] יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
@ 37. חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תשע"ב-3, תשע"ד-2, תשע"ו)
: (א) מקום שתקנות לפי [[סעיף 36]] מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003]].))
: (ד) [[בפרק זה]],
::- "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו [[בחוק החברות]], וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי [[סעיף 236 לחוק החברות]] מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
:::- "מורשה חתימה עצמאי" - מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
:::- "מורשה חתימה" - מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד [[שפרק ה'3]] חל עליו (להלן - תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
::- "חיוב" - למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]].
: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה -
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי [[סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
::: (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי [[סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח]], בהסכמת יושב ראש הרשות;
::- "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה:
::: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::: (2) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
::- "החזקה", ו"אמצעי שליטה" - לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה" - כמשמעותו [[בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 38. צו בית המשפט (תיקון: תשמ"ח, תש"ס, תשס"ח-2, תש"ע-5)
: (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי [[סעיף 36]] או [[סעיף 36א]], או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי [[סעיף 36]], או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור [[בסעיף 37]].
: (ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי [[סעיף 37]] או שהגישה שלא בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]], רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 38א. הוראה להפסקת המסחר (תיקון: תשמ"ח)
: (א) תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
:: (1) לא הגיש דו"ח או הודעה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך;
:: (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]], ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות - רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
: (ב) הוגשו הדו"ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
: (ג) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
@ 38ב. אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ח-2)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו"ח או הודעה לפי [[סעיפים 36]], [[36א]] [[או 37]].
@ 38ג. אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך (תיקון: תשס"ד)
: (א) הוראות [[סעיפים 31 עד 34]] יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים -
:: (1) על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו - לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה - דיווח);
:: (2) על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח - לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
: (ב) בסעיף זה, "בעל שליטה" - למעט המדינה.
== פרק ז': הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו"ח שוטף (תיקון: תשל"ח) ==
@ 39. אישור שר האוצר (תיקון: תשל"ח)
: (א) הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
:: ((פורסם [[רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]] (י"פ תשמ"ז, 2314).))
: (ב) לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
: (ד) לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
@ 39א. החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל (תיקון: תשס"ה-3, תש"ע-3, תשע"ב-5)
: (א) הוראות לפי [[חוק החברות]] ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט [[תוספת רביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות [[בתוספת האמורה]], כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל" - הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
: (ב) נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו [[בתוספת הרביעית]] או לגרוע ממנה הוראות לפי [[חוק החברות]] או תקנות לפי חוק זה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי [[פרק ה'3]] חלות עליה לפי [[סעיף 35ל]].
@ 40. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תש"ס-2) : (((בוטל).))
@ 44. עיון במסמכים (תיקון: תשמ"ח, תש"ס-3, תשס"ג)
: תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו"ח והודעה שהוגשו לפי [[הסעיפים 36 עד 37]] - יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
@ 44א. הגבלה על נותן חוות דעת (תיקון: תשמ"ח)
: הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
@ 44א1. פרט מטעה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז'1: דיווח אלקטרוני (תיקון: תשס"ג) ==
@ 44ב. דרכי דיווח (תיקון: תשס"ג)
: (א) טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה - יוגשו בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 44ג. אבטחת מידע (תיקון: תשס"ג)
: לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי [[פרק זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
@ 44ד. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ג)
: (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
:: (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית);
:: (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
:: (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית]] שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר -
:: (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר [[בחוק חתימה אלקטרונית]], כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה);
:: (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]];
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש"ס-2003]].))
@ 44ה. סמכות הרשות (תיקון: תשס"ג, תשס"ט-2)
: (א) הרשות רשאית לקבוע כללים לענין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
:: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (4) התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
:: (5) מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
:: (6) תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44ו. מאשר חתימה (תיקון: תשס"ג)
: יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
== פרק ז'2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) ==
=== סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44ז. (תיקון: תשס"ט-2, תש"ע-3, תשע"ד) : (((בוטל).))
@ 44ח. המצאת מסר אלקטרוני (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. [[בסימן זה]], "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח לפי [[סעיף 44ד(א)]].
@ 44ט. חזקת המצאה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות [[סעיף 44ח]] לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
: (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו [[בסעיף 44יא5]], שנשלח לנמען כאמור [[בסעיף 44ח]] והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
@ 44י. תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2)
: (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
:: (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
:: (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע"ג-2012]].))
: (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי [[חוק חתימה אלקטרונית]].
@ 44יא. כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ג-2)
: (א) הרשות תקבע כללים לעניין -
:: (1) הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
:: (2) אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
:: (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
: (ג) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ד) כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
=== סימן ב': מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד) ===
@ 44יא1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "אסיפה" - אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
:- "חבר בורסה" - (((נמחקה);))
:- "כתב הצבעה" - כמשמעותו [[בסעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] [[ובסעיף 87 לחוק החברות]].
@ 44יא2. מערכת הצבעה אלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]], להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ([[בסימן זה]] - מערכת הצבעה אלקטרונית).
: (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי [[סימן זה]], תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
: (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
: (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
: (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
@ 44יא3. הפרדה מבנית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד-3)
: (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
: (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי [[סימן זה]].
: (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].
@ 44יא4. סמכות הרשות (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות [[סעיף 44יא2]]:
:: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
:: (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור [[בסעיף 44יא5(א)]] והפרטים שיש לכלול בו;
:: (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 35יב21]] [[ו-35טז9]] ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 89 לחוק החברות]], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], ולפי [[סעיף 65סג לפקודה האמורה]];
:: (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
: (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
: (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
@ 44יא5. נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ג-2)
: (א) סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
:: (1) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
:: (2) פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו - עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
@ 44יא6. תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית (תיקון: תשע"ד, תשע"ה)
: בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 35יב3]] [[ו-35טז8]] והוראות [[סעיף 87 לחוק החברות]] לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], לפי העניין.
== פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי (תיקון: תש"ע-4) ==
@ 44יב. הגדרות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז, תשע"ח)
: [[בפרק זה]] -
:- "אופציה בינארית" - מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה "מכשיר פיננסי", שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
:: (2) בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
:- "זירת סוחר" - כל אחת מאלה:
:: (1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
:: (2) מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
:- "מכשיר פיננסי" - כל אחד מאלה:
:: (1) ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 1]];
:: (2) ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
:: (3) יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]];
:: (4) הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
:: (5) כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "לקוח" - מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]];
:- "רישיון זירה" - רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
@ 44יב1. איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 44יג. רישיון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ב) הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
:: (2) מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
:: (2א) החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
:: (3) החברה התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 44יח]];
:: (4) לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
::: (א) הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
::: (ב) ביטוח;
:: (6) החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
: (ד) ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
@ 44יד. חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו-(5)]].
@ 44יד1. איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשע"ח)
: (א) לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
: (ב) לעניין סעיף זה, "ניהול זירת סוחר" - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
:: (2) תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
@ 44טו. איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית (תיקון: תש"ע-4, תשע"ח)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 44ל]].
: (ב) לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]].
@ 44טז. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
@ 44יז. התנהלות תקינה והוגנת (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
: (ב) חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה - נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
: (ג) חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
@ 44יח. כללים בתקנון לניהול זירת סוחר (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
: (ב) שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
: (ג) סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
: (ד) כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
@ 44יט. איסור ניצול לקוח (תיקון: תש"ע-4)
: חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי-ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
@ 44כ. פיקוח הרשות (תיקון: תש"ע-4, תשע"ט)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ה) חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי [[פרק זה]].
@ 44כא. אחריות חברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי [[סעיף 44יח]].
: (ב) המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
: (ג) הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
@ 44כב. חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: מקום שההוראות לפי [[פרק זה]] מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 44כג. ביטול או התלייה של רישיון זירה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 44יג(ב)]], או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כד. היתר בעל שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ([[בפרק זה]] - היתר שליטה).
: (ב) הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
@ 44כה. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
@ 44כו. ביטול היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 44כז. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
:: (5) על ביטול רישיון הזירה של החברה.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
: (ג) הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 44כח. חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות (תיקון: תש"ע-4, תשע"א-3)
: (א) חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו"ל.
: (ב) נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
@ 44כט. תקנות לעניין [[פרק ז'3]] (תיקון: תש"ע-4)
: שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
: (2) מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה - החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
: (3) אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
: (4) המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
: (5) שמירת מסמכים על ידי החברה;
: (6) חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
: (7) דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
: (8) דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
: (9) רישום עסקאות בידי החברה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]].))
@ 44ל. סייג לתחולה (תיקון: תש"ע-4)
: (א) ההוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) בנק ישראל;
:: (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים [[בתוספת הראשונה]] וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות [[בתוספת רביעית א']].
: (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]], להוסיף, בצו, [[לתוספת רביעית א']], סוגי עסקאות נוספים.
== פרק ח': בורסה ומסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 44לא. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- "בורסה" - חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45]];
:- "מסלקה" - חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - מערכת רב-צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
:- "מערכת סליקה" - אחת מאלה:
:: (1) מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
:: (2) מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
:: (3) מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
:- "סליקה", של עסקה בנייר ערך - העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
=== סימן ב': בורסה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 45. רישיון בורסה (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשע"ז-3)
: (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - רישיון בורסה).
: (ב) (((בוטל).))
@ 45א. תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשע"ז-3)
: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי [[סעיף 45ב]] ושמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי [[סעיף 45יג]];
:: (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
:: (3) היא התקינה תקנון כאמור [[בסעיף 46]] והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
:: (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
:: (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו;
:: (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
: (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
:: (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של המבקשת;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
:: (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
:: (6) שיקולים שבטובת הציבור.
@ 45ב. בקשה לרישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
: (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
@ 45ג. דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד, תשע"ז-3)
: חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
@ 45ד. תנאים ברישיון בורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
@ 45ה. ביטול רישיון בורסה או התלייתו (תיקון: תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 45א(א)]] או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]];
:: (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הליכי פירוק לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או הליכי כינוס לפי [[פקודת החברות]];
:: (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
:: (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
@ 45ו. חובת הודעה לרשות (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]] לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
: (ב) נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
@ 45ז. שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר החזקה).
: (ב) לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ([[בסימן זה]] - היתר שליטה).
: (ג) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
:: (1) שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
:: (2) קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
:: (3) ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (5) לעניין היתר שליטה - מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
: (ה) שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
: (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
@ 45ח. העברת אמצעי שליטה בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 45ז]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 45ט. שינוי או ביטול היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פגם):
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
:: (2) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (3) מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 45ה(ב)]], שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
: (ב) הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) - גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
: (ג) סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
@ 45י. חובת הודעה על פגם במהימנות (תיקון: תשע"ז-3)
: התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
: (1) אחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]];
: (2) לעניין תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 45יא. הוראות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 45ז]] לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 45ז]], רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[הסעיף האמור]].
: (ג) הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
@ 45יב. פעילות בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
@ 45יג. עיסוקים מותרים לבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בסעיף זה, "שירותים נלווים" - שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ב) בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
: (ה) בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
@ 45יד. הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי (תיקון: תשע"ז-3)
: בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
@ 45טו. קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
:: (1) נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי [[סעיף 45א]], בתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 45ד]] ובחובותיה לפי חוק זה;
:: (2) נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
:: (3) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46]];
:: (4) נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
:: (5) נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
:: (6) נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
:: (7) נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
:: (8) נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
: (ב) מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 45ה(א)(5)]].
@ 45טז. חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
: (ב) חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
: (ג) הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין-לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן [[בסעיף 35ל]]; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]], יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
@ 45יז. לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי [[סעיף 45טז]].
@ 46. תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תש"ס, תשס"ד-2, תשס"ח-2, תשע"א-4)
: (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה -
:: (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה -
::: (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
::: (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
::: (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
::: (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
::: (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
::: (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
::: (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
:: (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
::: (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
::: (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
::: (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
::: (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
::: (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות [[שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]], חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור [[בסעיף 46ב(1)]];
::: (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
:: (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר -
::: (א) מועדי המסחר;
::: (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
::: (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
::: (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
::: (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
::: (ו) פרסום תוצאות המסחר;
::: (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
:: (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה -
::: (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
::: (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
:: (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
:: (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
:: (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
:: (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה [[בחוק להשקעות משותפות]], וההתאמות הנדרשות לכך.
: (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
: (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
: (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
: ((תקנון הבורסה מפורסם [[http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך]].))
@ 46א. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשע"ז-3) : (((בוטל).))
@ 46ב. שוויון זכויות ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשע"ז-2)
: (א) לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
:: (1) לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר - בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
:: (2) לענין חברה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 46(א)(4)]] - כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
: (א1) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות [[פרק ה'3א]].
: (ב) בסעיף זה -
::- "מניות בכורה" - מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
::- "מניות מדינה מיוחדות" - מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
@ 46ג. חובת מחזיקי מניות יסוד (תיקון: תשנ"א)
: מי שביום י' באב תש"ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק - הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד - מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של [[סעיף 46ב(א)(2)]] על החברה הרשומה.
@ 47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תש"ע-5, תשע"ז-3)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" - החלטה לפי [[סעיף 46]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל"א-1970]].))
@ 48. שינויים של תקנון הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד, תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
: (ב) היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
: (ג) (((בוטל).))
@ 49. פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו (תיקון: תשע"ז-3)
: תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי [[סעיף 46(ד)]], וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
@ 49א. איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]], בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
@ 49ב. פטור מתחולת ההוראות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשע"ז-3)
: סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה [[בסעיף 35ל]] לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
@ 50. רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
: (ב) לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
: (ג) החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה - להורות לה לשוב ולחדשה.
: (ד) הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
:: (2) יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה - הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי [[סעיף 45]] לגבי אותה מערכת;
:: (3) בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
:: (4) יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
:: (5) מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה - תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
:: (6) כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
=== סימן ג': מסלקה (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50א. חובת רישוי ויציבות מסלקה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 50א2 עד 50א8]] -
::- "בורסה" - לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
::- "הוראת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
::: (2) הוראה להעברת כספים;
::- "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "הסדרי כשל" - הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
::- "הסדרים לחישוב נטו" (Netting) - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
::: (2) הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
::- "הסדרים לסיום מוקדם" - הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
::: (1) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו - סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (2) הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
::: (3) הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
::: (4) הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
::- "הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
::: (2) דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
::: (3) היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
::- "הסדרים לקביעת שווי הוגן" - הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
::: (1) הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
::: (2) הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
::- "זכות", "חיוב" - לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
::: (2) חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
::- "חבר בורסה" - לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
::- "חבר מסלקה" - מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
::- "חיוב" - לרבות התחייבות;
::- "יום עסקים" - כהגדרתו [[בחוק להשקעות משותפות]];
::- "כללי מסלקה" - כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי [[סעיף 50ב]];
::- "כספים" - לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
::- "מסלקה" - (((נמחקה);))
::- "מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
::: (1) חבר בורסה;
::: (2) מסלקה;
::: (2א) תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
::: (3) בנק ישראל;
::- "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
::- "פעולת סליקה" - אחת מאלה:
::: (1) פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה -
:::: (א) העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
:::: (ב) זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
::: (2) פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
::- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
::- "צו הקפאת הליכים" - (((נמחקה);))
::- "צו פירוק" - כמשמעותו [[בחלק שמיני א' לחוק החברות]];
::- "צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני" - כמשמעותם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]].
: (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בסימן זה]] - רישיון מסלקה).
: (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
:: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי [[סימן זה]];
:: (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי [[סעיף 55א]], אם נקבעו.
: (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 45א(ב)]].
: (א4) הוראות [[סעיפים 45ב]] [[ו-45ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
: (א5) הוראות [[סעיף 45ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
: (א6) הוראות [[סעיף 45ה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
: (א7) הוראות [[סעיפים 45ו עד 45יא]] [[ו-50(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
: (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי [[פרק זה]] כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
: (ב)(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
:: (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
: (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
:: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
:: (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
: (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]].
: (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
: (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
::: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
::: (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
::: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
::: (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
: (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור [[בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967]], בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
:: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1);
:: (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
:: (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
:: (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
: (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
: (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו).
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]], [[חוק החברות]] [[וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
: (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של [[16:299690|חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004]], היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
@ 50א1. עיסוקים מותרים למסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות [[סעיף 45יג(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים.
@ 50א2. המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה (תיקון: תשע"ז)
: הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
@ 50א3. סופיות הסליקה במסלקות (תיקון: תשע"ז)
: (א) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (2) בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
:: (3) המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
: (ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
: (ג) הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
@ 50א4. סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], או לפי [[פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], כונס נכסים שמונה לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
::- "דיני חדלות פירעון או פירוק" - ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חוק החברות]];
::- "המועד הקובע" - תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
:: (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
:: (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
:: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
:: (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
: (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע -
:: (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
:: (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
:: והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
: (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
: (ז) על אף האמור [[בסעיף 50א3(ב)]], חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
: (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
:: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
:: (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
:: (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
:: (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
:: הוראות [[חלק שמיני א' לחוק החברות]] או [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
@ 50א5. המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
: (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 50א2 עד 50א4]] לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
@ 50א6. הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי [[חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי [[פרק ד' לחלק י' לחוק האמור]], ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
: (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
: (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי [[סעיף 194 לפקודת החברות]] לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
: (ד)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
::: (2) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
@ 50א7. ברירת הדין (תיקון: תשע"ז)
: על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
@ 50א8. הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה (תיקון: תשע"ז, תשע"ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- "הליך חדלות פירעון זר" - הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
::- "חוק אכיפת פסקי חוץ" - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958]];
::- "מדינת חוץ" - לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי [[בתוספת הרביעית ב']];
::- "פסק חוץ" - כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]].
: (ב)(1) על אף האמור [[בחוק אכיפת פסקי חוץ]], בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות [[סעיף 50א4]];
::: (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור [[בסעיף 50א4(ח)]].
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם.
@ 50ב. חובות מסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-3)
: (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
:: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או [[חלק שמיני א' לחוק החברות]], ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
:: (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
:: (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
:: (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
:: (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
: (ב)(1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
=== סימן ד': ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ===
==== סימן משנה א': הגדרות ותחולה (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-3)
: [[בסימן זה]] -
:- "בן משפחה" - לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
:- "דירקטור בלתי תלוי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]], ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי [[סעיף 50ב5]];
:- "ועדת האיתור" - כמשמעותה [[בסעיף 50ב13]].
@ 50ב2. תחולת הוראות [[חוק החברות]] (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו נוסף על הוראות [[חוק החברות]].
==== סימן משנה ב': בורסה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב3. דירקטוריון של בורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטוריון של בורסה ([[בסימן משנה זה]] - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
: (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
: (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות [[סעיף 239(א) לחוק החברות]], ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי [[סעיף 50ב5]] יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי [[חוק החברות]].
: (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
@ 50ב4. כשירות למינוי דירקטור בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 224א]], [[+|224ב]], [[+|226]] [[ו-226א לחוק החברות]], החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
@ 50ב5. כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות]], ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
: (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
:: (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
:: (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
:: (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
:: (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]].
: (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב6. תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
@ 50ב7. הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
:: (2) הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
:: (3) לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
:: (4) ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
: (ב) דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 245א]] [[ו-246 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
@ 50ב8. השתתפות בוועדות (תיקון: תשע"ז-3)
: בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
@ 50ב9. כינוס ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
@ 50ב10. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) נוסף על תפקידיו לפי [[סעיף 92 לחוק החברות]], אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי [[סעיף 45טו]], ולהבטחת יישומם, וכן -
:: (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
:: (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
:: (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
:: (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות [[סעיף 50ב15]];
:: (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
: (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
@ 50ב11. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
: (ב) בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
: (ג) ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]], לשמש יושב ראש הוועדה.
: (ד) המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ג)]].
: (ה) נוסף על תפקידיה המנויים [[בסעיף 117 לחוק החברות]], ועדת הביקורת -
:: (1) תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
:: (2) תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
:: (3) תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, "שירותים נלווים" - כהגדרתם [[בסעיף 45יג(א)]];
:: (4) תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי [[סעיף 45טו(א)(3) ו-(4)]], באופן יעיל והוגן, ובכלל זה -
::: (א) תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
::: (ב) תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
::: (ג) תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]] או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
:: (5) תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
: (ו) הוראות [[+|סעיפים 115(ה)]] [[ו-116 לחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
@ 50ב12. ועדת תגמול (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים [[בסעיף 118ב לחוק החברות]].
: (ב) הוראות [[סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו-(ו)]] יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
: (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
@ 50ב13. ועדת האיתור (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ([[בסימן זה]] - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
:: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
:: (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי [[סעיף 50ב5(ב) או (ג)]].
: (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות [[סעיף 50ב3(ב)]].
: (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
@ 50ב14. מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
: (ב) נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
@ 50ב15. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
@ 50ב16. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה - גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
: (ג) מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
@ 50ב17. עסקאות עם בעלי עניין (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות]] יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה [[בחוק האמור]].
@ 50ב18. איסור עשיית עסקה בניירות ערך (תיקון: תשע"ז-3)
: הוראות [[סעיף 5(א) ו-(ב)]] יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי [[סעיף 5(ב)]] תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
==== סימן משנה ג': מסלקה - ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ז-3) ====
@ 50ב19. תחולת הוראות [[סימן משנה ב']] על מסלקה (תיקון: תשע"ז-3)
: (א) הוראות [[סימן משנה ב' בסימן ד']], למעט [[סעיפים 50ב7(א)]], [[50ב11(ה)]], [[50ב13]] [[ו-50ב16]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(א)]], לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 50ב3(ב)]], יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 50ב8]], יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 50ב9]], יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)]] -
::: (א) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ב)]] שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור [[בסעיף 50ב13(ב)]];
::: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ג)]] לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
::: (ג) לא תחול הדרישה [[שבסעיף 50ב11(ד)]] לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
:: (6) יקראו את [[סעיף 50ב12(א)]] כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה".
: (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור [[+|בסעיפים 307]] [[ו-308 לחוק החברות]] רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
=== סימן ה': פיקוח הרשות (תיקון: תשע"ז-3) ===
@ 50ג. פיקוח הרשות על פעולות המסלקה (תיקון: תשס"ח, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ז-5)
: (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור [[בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות [[סעיף 50ב]] וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
: (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי [[סעיף 50ב]], רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות [[סעיף 50ב]] או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
: (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
: (ד1) הוראות [[סעיף 51]] יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]], המילים "או הנחיותיה" - לא ייקראו.
: (ה) בסעיף זה, "כללי מסלקה" - כהגדרתם [[בסעיף 50א(א)]].
@ 51. פיקוח הרשות על פעולות הבורסה (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: (א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
: (ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
: (ג) הבורסה תמסור לרשות דו"חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
@ 52. הגדרה (תיקון: תש"ס, תשע"ז-3)
: [[בפרק זה]]((,)) "ניירות ערך" - לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה [[שבסעיף 1]] והם מכשיר פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 44יב]].
== פרק ח'1: הגבלת השימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א) ==
@ 52א. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ז)
: [[בפרק זה]] -
:- "חברה" - תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
:- "חברה קשורה" - (((נמחקה);))
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:- "נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
:- "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
:- "איש פנים", בחברה -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);
:- "בעל מניות עיקרי", בחברה - בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה -
::- "החזקה" - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
::- "החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
:- "בן משפחה" - (((נמחקה);))
:- "עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
@ 52ב. שימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
:: (1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל - כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
:: (2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
: (ב) רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
:: (1) התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן -
::: (א) דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
::: (ב) דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
::: (ג) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
::: (ד) דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
:: (2) "עסקה", לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) - למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי [[סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)]];
:: (3) בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
@ 52ג. שימוש במידע בידי איש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
: (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ד. שימוש במידע שמקורו באיש פנים (תיקון: תשמ"א, תשנ"ח-2, תשע"א-2)
: (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
: (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע [[באותו סעיף]].
@ 52ה. חזקה בדבר ניצול מידע פנים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
: (ב) לענין סעיף זה, "איש פנים מרכזי בחברה" -
:: (1) דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
:: (2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
:: (3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 52ו. מידע שאינו מידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו"ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
: (ב) הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
@ 52ז. הגנות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ז, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אם הוכיח אחת מאלה:
:: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
:: (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לשם מימוש בטוחות;
:: (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
:: (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
:: (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
:: (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
:: (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, "נאמנות עיוורת" - נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
:: (8) (((בוטלה);))
:: (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
: (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי [[פרק זה]] ולא יחוב לפי [[סעיף 52ג(א)]], [[52ד]] או לפי [[סעיף 52ח]], אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
@ 52ח. ריווח משימוש במידע פנים (תיקון: תשמ"א)
: (א) ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
: (ב) ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
@ 52ט. עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח)
: (א) בסעיף זה -
::- "עובד חבר הבורסה" - דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
::- "נייר ערך" - מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
: (ב) עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
: (ג) עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
: (ד)(1) דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
:: (2) עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ה) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
@ 52י. קיום עסקה (תיקון: תשמ"א)
: שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות [[פרק זה]].
== פרק ח'2: אחריות בשל הפרת הוראות (תיקון: תשמ"ח) ==
@ 52יא. אחריות של מנפיק (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2)
: (א) מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
: (ב) האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
@ 52יב. אחריות של נאמן (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5)
: (א) נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות [[פרק ה'1]] או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
: (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי [[סעיף 35ח1]], שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
@ 52יג. שלילת אחריות (תיקון: תשמ"ח, תשע"ב-5, תשע"ב-6)
: (א) האחריות לפי [[סעיפים 52יא]] [[ו-52יב]] לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות [[סעיפים 35ח(ד1)]] [[או 35ט1]] אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
: (ג) פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות [[סעיף 35ח(ד2) או (ד3)]], לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
@ 52יד. אחריות רבים (תיקון: תשמ"ח)
: במידה ששניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 52יא עד 52יג]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 52יד1. דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים (תיקון: תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-3, תשפ"ו)
: (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה -
::- "תאגיד מדווח בקשיים" - תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]];
::- "החזקה" - כהגדרתה [[בסעיף 1]], למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
::: (1) באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::: (2) באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים [[בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה]];
::: (3) בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
::- "תעודות התחייבות" - כהגדרתן [[בסעיף 35א]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי [[חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או הסדר חוב שאושר לפי [[חלק י' לחוק האמור]]; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
:: (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
== פרק ח'3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) ==
@ 52טו. הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשס"ח-2, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"א-3)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת החמישית]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת השישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי [[התוספת השישית]] בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי [[התוספת האמורה]]; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין [[התוספת השישית]], כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור - תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור - תהיה דרגתו דרגה א';
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה -
:::- "מוצר פיננסי" - נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
:::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
:::- "נכס בסיס" - כהגדרתו [[בסעיף 52א]]; לעניין זה, "נכס" - נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
:::- "שווי התחייבויות נטו" - שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
@ 52טז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"א-2)
: (א) היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות [[סעיף 52יז]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 52יט]].
@ 52יז. זכות טיעון (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52יח. החלטת הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשס"ז-2, תש"ע, תשע"א-2)
: (א) הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות [[סעיף 52יז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 52כ(ב)]].
: (ב)(1) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור [[בסעיף 52כא]] והמועד לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 52כב]].
:: (2) החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
@ 52יט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, תשע"ד-3)
: (א) בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (א1) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי-הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36]] - על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בתוספת החמישית]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי [[פרק ח'4]] או שבשלה הורשע המפר.
@ 52כ. סכומים מופחתים (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 52כא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 52כו]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור [[בסעיף 52כו]]; לעניין סעיף קטן זה, "סכום מעודכן" - סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי [[סעיף 52יט]], כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה - יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ-20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]], ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
@ 52כב. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52יח(ב)(1)]].
@ 52כג. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי [[סעיף 52כ(ב)]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
::- "ריבית שקלית" - כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
::- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]];
:: לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 52כד]].
@ 52כד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]], עד תשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים.
@ 52כה. גבייה (תיקון: תשע"א-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
@ 52כו. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52כז]], אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כז. פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום (תיקון: תשע"א-2)
: (א) נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו - גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
: (ב) נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, "גורם מדווח" - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד מדווח;
:: (2) נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו [[בפרק ה'1]];
:: (3) חתם;
:: (4) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (5) תאגיד בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (6) מנהל קרן או נאמן לפי [[חוק להשקעות משותפות]].
: (ג) נמסרה לבעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]] או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
@ 52כח. עיצום כספי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
@ 52כט. עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: נמסרה למפר דרישת תשלום לפי [[פרק ח'3]], לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
@ 52ל. שינוי [[התוספת החמישית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת השישית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]], או מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] - 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש"ח)));
:: (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 320,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש"ח)));
:: (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח)));
:: (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש"ח))).
: (ב) הוראות [[סעיף 52כא(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
== פרק ח'4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ==
=== סימן א': ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52לא. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: [[בסימן זה]], "הפרה" - כל אחת מאלה:
: (1) הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]];
: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו לחוק הייעוץ]];
: (3) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות]];
: (4) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי]];
: (5) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]].
@ 52לב. ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: (א) תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ([[בפרק זה]] - הוועדה), וזה הרכבה:
:: (1) שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
:: (2) ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם -
::: (א) שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
::: (ב) שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
:: ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור [[בסעיף 52לד]], יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
: (ב) תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
@ 52לג. מותבי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א-2)
: הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
: (1) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(1)]], והוא יהיה יושב ראש המותב;
: (2) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(א)]];
: (3) אחד החברים שמונה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)(ב)]].
@ 52לד. סייגים למינוי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']] בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב']], בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
: (ב) לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי [[סעיף 52לב(א)(2)]], אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
@ 52לה. פקיעת כהונה והעברה מכהונה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
: (ב) שר המשפטים, או יושב ראש הרשות - בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי [[סעיף 52לד(א)]];
:: (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
:: (3) נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג [[שבסעיף 52לד(א)(3)]], רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות [[סעיף 52לז]].
@ 52לו. גמול (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע"א-2011]].))
@ 52לז. איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים (תיקון: תשע"א-2)
: חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
@ 52לח. היעדרות של חבר מותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור [[בסעיף 52מה]], או לאשר או לבטל הסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]] ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
: (ב) החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי [[סעיף 52נא]] [[או 54ב]] תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
: (ג) לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
@ 52לט. סדרי דין (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
: (ב) סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 52מ. ראיות (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור [[בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה]], והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
@ 52מא. סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה (תיקון: תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 13]] יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
@ 52מב. דיווח על החלטות מותבי הוועדה (תיקון: תשע"א-2)
: הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
=== סימן ב': בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52מג. בירור הפרה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בסעיפים 52סד(ב)]], [[52סז]] [[ו-54(א1)]] [[ובתוספת השביעית]] ([[בסימן זה]] [[ובסימנים ג']] [[ו-ד']] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
:: (3)(א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות [[סעיף 56ב(ג) עד (ט)]] יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן ב' בפרק ח'4]]";
::: (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי [[סעיף 56א(א)]] או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
:::: (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
: (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
@ 52מד. החלטה על חקירה או בירור מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[פרק י']] או בירור מינהלי כאמור [[בסעיף 52מג]], יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52מה. החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי [[סעיף 52מג]] ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור [[בסעיף 52מד]] לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
@ 52מו. הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש המותב שמונה לפי [[סעיף 52מה]], ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סימן זה]].
: (ב) בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
:: (2) פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות [[סימן ג']];
:: (3) זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות [[סעיף 52מז]];
:: (4) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיפים 52מח]] [[ו-52מט]].
@ 52מז. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע"א-2)
: (א) יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
: (ב) מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
@ 52מח. זכות טיעון (תיקון: תשע"א-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
@ 52מט. ההליך לפני המותב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב-2)
: (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
: (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות [[סעיף 52מח]], זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
: (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
@ 52נ. פרוטוקולים (תיקון: תשע"א-2)
: בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
@ 52נא. החלטת המותב (תיקון: תשע"א-2)
: (א) החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי [[סימן ג']], יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים [[בסעיף 52נב]] ביחס לאותה הפרה.
: (ב) החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
: (ג) החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור [[בסעיפים 52נו(א)]] [[או 52נז(1)]] או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור [[בסעיף 52נז(2)]], יציין זאת בהחלטתו.
=== סימן ג': אמצעי האכיפה המינהליים (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52נב. הטלת אמצעי אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א-2)
: מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים [[בסימן זה]], בכפוף להוראות [[((סעיף)) 52נט]]; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור [[בסימן זה]] בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
: (1) העובדות המהוות את ההפרה;
: (2) נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
: (4) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
: (5) נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
: (6) מדיניות האכיפה של הרשות.
@ 52נג. עיצום כספי (תיקון: תשע"א-2, [י"פ הודעות])
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - 3,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש"ח))) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו-600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש"ח))) ליחיד אחר;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - 5,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש"ח))) לתאגיד, ו-1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש"ח))) ליחיד.
: (ב) הוראות [[סעיפים 52כא]], [[52כד]] [[ו-52כה]] יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: [[בסעיף 52כא]] -
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי [[פרק ח'4]]", במקום "לפי [[סעיף 52כו]]" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור";
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים [[בתוספת השישית]]" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)".
@ 52נד. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
:: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 52כד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של הממונה.
@ 52נה. נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה (תיקון: תשע"א-2)
: מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
@ 52נו. איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-4, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
:: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי [[חוק הייעוץ]];
:: (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות]];
:: (3) תאגיד מדווח;
:: (4) חתם;
:: (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]];
:: (6) חברת דירוג כהגדרתה [[בחוק הדירוג]];
:: (7) בורסה ומסלקה;
:: (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]];
:: (9) חברת תשלומים;
:: (10) בעל רישיון ייזום בסיסי.
: (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
@ 52נז. ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלקים ב']] [[תוספת 7 חלק ג|או ג' של התוספת השביעית]] -
: (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי [[חוק הייעוץ]], אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי [[חוק השקעות משותפות]], רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי [[חוק שירות מידע פיננסי]], רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי [[סעיף 56(ג)]] (להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
: (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
@ 52נח. אמצעי אכיפה על-תנאי (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נג]], [[52נו]] [[או 52נז]], רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי.
: (ב) מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על-תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
@ 52נט. מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השביעית]] - שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ב' של התוספת השביעית]] - חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
: (ב) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סימן זה]], ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נד(א)(2)]] [[או 52נז]], בלבד;
:: (2) אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ג) הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מג]], לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]], לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי [[סעיף 52נז]], בלבד.
: (ד) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
=== סימן ד': הוראות כלליות (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 52ס. פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא(א)]] באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
: (ב) המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
: (ג) המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי [[פרק זה]], אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
: (ד) נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 37]] [[ו-38]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
: (ה) החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44יג]] או לפי [[חוק הייעוץ]] או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
@ 52סא. סמכות בית המשפט בעתירה (תיקון: תשע"א-2)
: (א) עתירה מינהלית כאמור [[בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט]], על החלטת המותב כאמור [[בסעיף 52נא]], תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
: (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
@ 52סב. אישור החלטות המותב (תיקון: תשע"א-2)
: פנייה לאישור בית משפט לפי [[סעיפים 52נא(ב)]], [[52נו]] [[ו-52נז]] תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה [[בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט]].
@ 52סג. עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר (תיקון: תשע"א-2)
: (א) אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי [[סעיף 52ס(ד)]], אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי [[סעיף 52נג]], יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות [[סעיף 52כו(ב)]].
@ 52סד. אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: (א) המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה [[בפרטים (9) עד (11) בחלק ג' של התוספת השביעית]] ולמעט הפרה לפי [[סעיף 54(א1)]] פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]], ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
:: (1) עיצום כספי כאמור [[בסעיף 52נג]], בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
:: (2) לעניין הפרה המנויה [[תוספת שביעית חלק ב|בחלק ב']] או [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - התליה כאמור [[בסעיף 52נז(1)]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]], או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
:: (3) לעניין הפרה המנויה [[בחלק ג' של התוספת השביעית]] - איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור [[בסעיף 52נו]], לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב1) הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
@ 52סה. הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי (תיקון: תשע"א-2, תשפ"ב, תשפ"ג-2)
: (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי [[סעיף 52מג(א)(2)]] או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי [[פרק ח'3]].
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29 לחוק הייעוץ]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] ועבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות]], לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
:: (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט'1]], ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור [[בסימן א' בפרק ט']], לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיפים 52נו]] [[או 52נז]].
@ 52סו. הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3)
: (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
: (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור [[בסעיף 52נו]], בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
: (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
: (ד) בסעיף זה -
::- "גוף מוסדי", "מבטח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - (((נמחקה);))
::- "הממונה" - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]].
@ 52סז. הטעיית הרשות (תיקון: תשע"א-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין [[פרק ח'4]], יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]].
@ 52סח. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע"א-2)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השביעית]].
== פרק ט': עונשין ==
@ 53. הפרת הוראות של חוק זה (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ז, תש"ס, תש"ס-2, תש"ס-4, תשס"ד-2, תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2, תשע"ב-5, תשע"ו, תשע"ז-3)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 15]] כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות [[סעיף 15(א)]], או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
:: (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי [[סעיף 15א(א)(6)]] יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
:: (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
:: (4) לא קיים הוראה מהוראות [[סעיף 17(ג)]], הוראה מהוראות [[סעיף 35כד]], הוראה מהוראות [[סעיף 36]], הוראה של הרשות לפי [[סעיף 36א]], הוראה החלה עליו מכוח [[סעיף 36ב]] או הוראה מהוראות [[סעיף 37]], או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
:: (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]].
: (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) לא קיים את הוראות [[סעיפים 5]], [[10(ב)]] [[או 50ב18]];
:: (1א) הפר את הוראות [[סעיף 13]];
:: (1ב) הפר את הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לא קיים את הוראות [[סעיף 16(א) או (ב)]] או [[סעיף 18(א)]] או תקנות לפי [[סעיף 35כ(א)]];
:: (2א) לא קיים את הוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (2ב) הפר הוראות לפי [[סעיף 17ג]];
:: (3) לא קיים הוראות [[סעיף 25(ד)]];
:: (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
:: (5) לא קיים את הוראות [[סעיף 35ב(א)]] או את ההוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
:: (5א) לא קיים את הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]], או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיף 36א]];
:: (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מג(ב)]];
:: (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(א)]];
:: (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות [[סעיף 35מו(ב)]];
:: (6) הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת [[סעיף 39(א)]];
:: (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
:: (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
:: (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
:: (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו]];
:: (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]];
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 45(א)]];
:: (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 49א(א)]], ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות [[סעיף 49א(ב)]];
:: (8) הפר הוראות [[סעיף 52ט(ב)]];
:: (9) לא קיים הוראות [[סעיף 52ט(ג) או (ד)]];
:: (10) לא קיים דרישה לפי [[סעיפים 56א(א)]], [[56א1(א)]] [[או 56ג(2)]] במועד שנדרש לכך;
:: (11) הפר את הוראות [[סעיף 56ה]].
: (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 10א]];
:: (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי [[סעיף 10ב]];
:: (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי [[סעיפים 10א עד 10ג]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בעבירה נמשכת על הוראות [[סעיפים 36]], [[36ב]] [[או 37]] או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי [[סעיפים 35כד]] [[ו-36א]], רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
:: (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 54. תרמית בקשר לניירות ערך (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשס"ד-2, תשס"ז, תשע"א-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]]:
:: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
:: (2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות [[סעיף 56(א)]] לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
: (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין [[פרק ח'4]], כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השביעית]]:
:: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
:: (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
: (ב) בסעיף זה -
::- "ייצוב" - ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
::- "משקיע בניירות ערך" - מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
::: (1) 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
::: (2) 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]], וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
::- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]];
::- "עסקה מתואמת בניירות ערך" - מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
::- "עסקה עצמית בניירות ערך" - מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
== פרק ט'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2) ==
=== סימן א': סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54א. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד-2, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בסימן זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א)]];
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי [[פרק ח'4]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג]], לפי העניין;
:- "הסדר" - הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]].
@ 54ב. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ח-3)
: (א) היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים [[בסעיף 52מד]] ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ([[בסימן זה]] - חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה - כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה - כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים [[בסימן האמור]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה - אמצעי אכיפה מותנים).
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
:: (2) אם הופסק הליך לאור ההסדר - סוג ההליך שהופסק;
:: (3) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (4) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
@ 54ג. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
:: (1) הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
:: (2) הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
:: (3) הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור [[בסעיף 54ב(ה)]].
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
: (ג) התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו [[בסעיף 52כז(ב)]], או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי [[סעיפים 36(ג)]], [[44כט]] [[או 56(ג)(3)]], לפי [[סעיף 27ג לחוק הייעוץ]] או לפי [[סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות]], לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ד) יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי [[פרק זה]] להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
@ 54ד. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
=== סימן ב': סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר (תיקון: תשע"א-2) ===
@ 54ה. סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ([[בסימן זה]] - הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
: (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור [[בסימן ג' בפרק ח'4]] (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
: (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
:: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
:: (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר);
:: (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
: (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
: (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
: (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
@ 54ו. פרסום ודיווח מיידי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות [[סעיף 54ג]], בשינויים המחויבים.
@ 54ז. הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2, תשע"א-2)
: הוראות [[סעיף 54ד]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי [[סימן זה]].
@ 54ח. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54ט. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54י. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
@ 54יא. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט-2) : (((בוטל).))
== פרק ט'2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ (תיקון: תש"ס) ==
@ 54יא1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ג-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
::- "מזכר הבנה" - הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
::- "סיוע לרשות חוץ" - דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
::- "בקשה לסיוע" - בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
::- "דיני ניירות ערך" - דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]], שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
: (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
@ 54יא2. אישור בקשה לסיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשע"ו-2)
: מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
: (1) רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי [[סעיף 54יא7]];
: (2) נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
: (3) התקיימו הוראות [[פרק זה]] ומזכר ההבנה;
: רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]].
@ 54יא3. סמכות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תש"ס)
: לא תיעשה פעולה מכוח הוראות [[פרק זה]] אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
@ 54יא4. הסמכה לבצע פעולות סיוע (תיקון: תש"ס, תשס"ו, תשס"ט, תשע"ו-2)
: (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56א1]] [[ו-56ב עד 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] [[=חוק נתוני תקשורת|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007]] (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ב1]] [[או 56ג1]], [[סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש]] או [[סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת]] תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי [[סעיפים 56א]], [[56א1]] [[או 56ו]] בלבד.
: (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 56ה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות [[פרק זה]], רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
@ 54יא5. הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים (תיקון: תש"ס, תשע"ו, תשע"ו-2)
: (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור [[בסעיף 54יא2]], וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה).
: (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור [[בסעיף 54יא4]] רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
: (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
: (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
: (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה -
::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפים;
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]].
@ 54יא6. הדדיות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי [[פרק זה]] לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
@ 54יא7. תקנות (תיקון: תש"ס)
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות -
: (1) לשם ביצועו של [[פרק זה]], לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
: (2) לשם ביצוע מזכר הבנה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש"ס-2000]].))
@ 54יא8. תוקפן של תקנות (תיקון: תש"ס, תשע"ו-2)
: נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
: (1) המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
: (2) גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
@ 54יא9. סייג להעברת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס"ו, תשע"ו-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, "רשות חוץ" - גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
== פרק י': הוראות שונות ==
@ 54יא10. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "הפרה" - כמשמעותה [[בסעיף 52מג(א)]];
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 52]].
@ 54יב. פטור (תיקון: תשל"א, תשמ"ח)
: (א) שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט [[לפרק ח']] [[וסעיפים 39(א) ו-(ב)]] [[ו-54]], לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי [[סעיף 39]], תנאיו ופרטיו.
: (ב) הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
: (ג) בסעיף זה -
::- "הסוכנות היהודית" - ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם [[בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952]], לרבות קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
::- "ניירות ערך של הסוכנות היהודית" -
::: (1) תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
::: (2) תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
: ((פורסמו [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל"ו-1976]].))
@ 55. הוראות מעבר
: מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
@ 55א. אגרות (תיקון: תשמ"ד)
: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995]].))
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998]].))
@ 55ב. פרסום הודעה בעיתון (תיקון: תשס"ח-2, תשע"א-2)
: (א) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
: (ב) בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס"ח-2008]].))
@ 55ג. מימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תש"ע-4)
: (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
:: (1) תביעה כאמור [[בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור]];
:: (2) תביעה כאמור [[בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור]], למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
: (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
: (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
@ 55ד. סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה (תיקון: תשע"ב-5)
: על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה - דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ-35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
@ 56. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תשנ"ט-3, תשס"ד-2)
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין [[סעיפים 14א]], [[35יד(ז)]], [[36ג(ב)]], [[38]], [[47]] [[ו-56א]].
: (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
:: (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
:: (3) דו"חות שיגיש חתם;
:: (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, "חתם" - לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
:: (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
:: (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]].))
: (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר -
:: (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]].))
:: (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]].))
:: (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי [[+|סעיפים 275]] [[או 320(ג) לחוק החברות]], לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
::: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]].))
@ 56א. סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
:: (1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
: (ב) הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי [[סעיף 52מו]], והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
@ 56א1. בקרה על פעולות בבורסה (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4, תשע"א-2)
: (א) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג]], או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הייעוץ]], כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
: (ב) הוראות [[סעיף 56א(ב)]] יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
@ 56א2. מינוי חוקר וחוקר בכיר (תיקון: תשס"ט)
: (א) יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
@ 56ב. סמכויות חיפוש ותפיסה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: (א) בסעיף זה, "חפץ הקשור לעבירה" - חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
:: (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
:: (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
:: (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
:: (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי [[סעיף 56ג(1)]], כל חפץ הקשור לעבירה.
: (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 24]], [[+|26 עד 29]], [[+|45]] [[ו-46 לפקודת מעצר וחיפוש]], לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי [[סעיף 56ב1]], יחולו הוראות [[סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים.
: (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
: (ה)(1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות [[+|סעיפים 32(ב)]] [[ו-32א לפקודת מעצר וחיפוש]] יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו [[-#32|בסעיפים האמורים]].
: (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש]].
: (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
: (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
@ 56ב1. סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש (תיקון: תשס"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "רכוש" - כספים, ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52]] או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
::- "רכוש הקשור לעבירה" - [[כהגדרת "חפץ הקשור לעבירה" בסעיף 56ב(א)]], בשינויים המחויבים;
::- "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות - לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
: (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו - עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה - התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
@ 56ג. סמכויות חקירה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט)
: התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר -
: (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה;
: (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
: (3)(א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, "חיפוש על גופו של אדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]].
:: (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
:: (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש]].
@ 56ג1. סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור (תיקון: תשס"ט)
: (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[+|פרקים ב']] [[ו-ג' לחוק המעצרים]] לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי [[-#פרק ב|הפרקים האמורים]], ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק המעצרים]], רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
: (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
@ 56ג2. הודעה למשטרת ישראל (תיקון: תשס"ט)
: יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי [[סעיפים 56ב]], [[56ג]] [[ו-56ג1]] בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך".
@ 56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"א-2)
: היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
@ 56ה. סודיות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ט, תשפ"ג-2)
: (א) מי שהוסמך לפי [[סעיפים 52מג]], [[56א]], [[56ב]], [[56ב1]], [[56ג]] [[או 56ו]] לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי [[סעיף 52מג]], לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]((,)) לממונה כהגדרתו [[בסעיף 52סו(ד)]] או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
: (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
@ 56ו. ביקורת (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז-3)
: היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור [[בסעיף 56א]]; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]].
@ 56ז. מסים ונזיקין אזרחיים (תיקון: תשס"ד-2)
: דין הרשות כדין המדינה לענין -
: (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
: (2) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]].
@ 56ח. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק ח'3]], [[ח'4]] [[או ט'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א)]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות]].))
@ 58. תחילה (תיקון: תשכ"ט)
: הוראות [[פרק ב']] תחילתן היא ביום י"ג בניסן תשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969).
@ 59. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)
: על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז תשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ס-2, תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 15א(ב)(1)]] [[ו-44ל(א)(2)]]))) (תיקון: תש"ע-4) ====
@ (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3) : משקיע לענין [[סעיף 15א(ב)(1)]] הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים [[בתוספת זו]] וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול [[בתוספת זו]] ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות [[התוספת]] לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי [[פרט 6|בפרטים (6)]] [[או (9) עד (12) לתוספת זו]], הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
@ (1) : קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]], או חברה לניהול קרן כאמור;
@ (2) (תיקון: תשס"ה-6) : קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].
@ (3) (תיקון: תשע"ו) : מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981]];
@ (4) : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (5) : מנהל תיקים כמשמעותו [[בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"א) : יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם [[בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]], הרוכש בעבור עצמו;
@ (7) : חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (8) (תיקון: תש"ס-3) : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג)]] הרוכש בעבור עצמו;
@ (9) : קרן הון סיכון; לענין זה, "קרן הון סיכון" - תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"א) : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)]];
@ (11) (תיקון: ק"ת תשס"ד, תשע"א-2, ק"ת תשע"א) : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
@ (12) (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו-3, [י"פ הודעות]) : יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
: (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש"ח)));
: (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש"ח))), או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש"ח)));
: (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש"ח))) וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש"ח))), או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש"ח)));
: (ד) לעניין פרט זה -
::- "נכסים נזילים" - מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם [[בחוק הייעוץ]] וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
::- "תא משפחתי" - יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
: (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
== תוספת שניה (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== בורסות בחו"ל ===
@ 1. : New York Stock Exchange (NYSE)
@ 2. (תיקון: תשע"ז-3, ק"ת תשע"ח) : NYSE American
@ 3. (תיקון: תשס"ח-2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market
@ 4. (תיקון: תשס"ח-2) : NASDAQ Global Market
== תוספת שנייה א' (תיקון: תשע"ז-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35לג1]]))) ====
=== בורסה זרה ===
@ (1) : New York Stock Exchange (NYSE);
@ (2) : National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
== תוספת שלישית (תיקון: תש"ס-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[35יח]], [[35כ]] [[ו-35לא]]))) (תיקון: תשס"ח-2) ====
=== (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) ===
@ (תיקון: ק"ת תשס"ה) : אלה הבורסות בחו"ל לענין [[סעיף 35יח לחוק]]:
@ (1) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשס"ו) : "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - The NASDAQ Capital Market;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשס"ה, ק"ת תשע"ו) : "בורסת לונדון" - List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
@ (3) (תיקון: ק"ת תשע"ו) : "רשימה משנית בבורסת לונדון" - London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
@ (4) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת הונג–קונג" - The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
@ (5) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת סינגפור" - Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ח-2) : "בורסת טורונטו" - Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
== תוספת שלישית א' (תיקון: תשס"ח-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]]))) ====
=== סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף ===
@ 1. : תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
@ 2. : תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן [[בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993]].
@ 3. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
@ 4. : תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
@ 5. : תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
@ 6. : תשקיפי מדף.
== תוספת שלישית א'1 (תיקון: תשע"ב-5) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ט1(ו) ו-(ז)]]))) ====
@ : סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות [[סעיף 35ט1]] לא חלות לגביהם:
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
! !! סוג תעודות ההתחייבות !! סוג המנפיק !! ההוראות שלא יחולו
|-
| 1. || תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף 35ט1]]
|-
| 2. || תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני || תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן || [[סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1]]
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- "מבטח", "הממונה" ו"המפקח על הבנקים" - כהגדרתם [[בסעיף 52סו(ד)]];
:- "מכשיר הוני" - מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
== תוספת שלישית ב' (תיקון: תש"ע-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 35ל(ב) ו-(ד)]]))) ====
: {|
! !! מדינת ההתאגדות !! הבורסה מחוץ לישראל !! סוג ניירות הערך
|- <עוגן פרט 1>
| 1. || צרפת || שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה-Autorité des Marchés Financiers, לפי [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32004L0039&from=EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC]] || מניות
|}
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה-3, ק"ת תשע"ו-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 39א]]))) ====
=== חלק א': החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה || [[ח|סעיפים 63 עד 66]], [[ח|87]] [[ח|ו-89]] || [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005]] {{ש}} [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס"ד-2004]]
|-
| 2. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 3. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 4. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 5. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש"ע-2010]]
|-
| 6. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 7. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 8. || זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע || [[ח|סעיפים 184]] [[ח|ו-185]] ||
|-
| 9. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 10. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 11. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 12. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 13. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 14. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 15. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272(ג) ו-(ד)]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 16. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4)]], [[ח|272(א)]] [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 17. || הצעה פרטית || [[ח|סעיפים 270(5)]] [[ח|ו-274]] ||
|-
| 18. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 19. || הצעות רכש || [[ח|סעיפים 328 עד 340]] [[ח|ו-342א]] ||
|-
| 20. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 21. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
=== חלק ב': הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל ===
: {|
! !! !! [[=ח|חוק החברות]] !! תקנות לפי [[חוק החברות]]
|-
| 1. || יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי || [[ח|סעיפים 94(א)]], [[ח|95]], [[ח|119]] [[ח|ו-121(ג)]] ||
|-
| 2. || ועדת ביקורת || [[ח|סעיפים 114 עד 117]] ||
|-
| 3. || ועדת תגמול || [[ח|סעיפים 118א]] [[ח|ו-118ב]] ||
|-
| 4. || ועדה לבחינת הדוחות הכספיים || || [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010]]
|-
| 5. || מען רשום || [[ח|סעיף 123(א)]] ||
|-
| 6. || מבקר פנימי || [[ח|סעיפים 146 עד 153]] ||
|-
| 7. || התביעה הנגזרת || [[ח|סעיפים 194 עד 205א]] ||
|-
| 8. || כהונת נושא משרה || [[ח|סעיפים 225 עד 232א]], [[ח|234]] [[ח|ו-251א]] ||
|-
| 9. || דירקטור חיצוני || [[ח|סעיפים 239 עד 249א]] (ההוראות החלות על חברה ציבורית) || [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000]] {{ש}} [[תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006]] {{ש}} [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש((י))רות מקצועית), התשס"ו-2005]]
|-
| 10. || דירקטור בלתי תלוי || [[ח|סעיפים 249ב]] [[ח|ו-249ג]] ||
|-
| 11. || חובות נושאי משרה || [[ח|סעיפים 252 עד 256]] ||
|-
| 12. || פטור שיפוי וביטוח || [[ח|סעיפים 258 עד 264]] ||
|-
| 13. || מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה || [[ח|סעיפים 267א]], [[ח|267ב]], [[ח|270(2) ו-(3)]], [[ח|272]] [[ח|ו-273]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013]]
|-
| 14. || עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה || [[ח|סעיפים 270(1) ו-(4א)]], [[ח|272(א)]], [[ח|ו-275 עד 282]] (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב) || [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000]]
|-
| 15. || דיבידנד || [[ח|סעיפים 301 עד 311]] || [[תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001]] {{ש}} [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע"ב-2012]]
|-
| 16. || פשרה או הסדר || [[ח|סעיף 350]] || [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002]]
|-
| 17. || הטלת עיצום כספי || [[ח|סעיפים 363א(א) ו-(ב)(2) עד (12)]], [[ח|363ב]] [[ח|ו-363ג]] ||
|}
== תוספת רביעית א' (תיקון: תש"ע-4) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 44ל]]))) ====
@ 1. : עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה [[בסעיף 50א(ג2)]];
: (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע"ז) __NOSUB__ ==
==== ((([[ההגדרה "מדינת חוץ" שבסעיף 50א8(א)]]))) ====
@ 1. : טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג - Hong Kong Special Administrative Region
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52טו(א)]]))) ====
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]];
@ (2) : לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי [[סעיף 17(ב)(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (3) (תיקון: תשע"ב-5, ק"ת תשע"ז)
: (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 26(ג)]], [[30]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כג(ב)]], [[35כד]], [[35לא(א)]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]], [[56(ג)(3) או (ד)]];
: (ב) (((נמחק);))
@ (4) : לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 30]];
@ (5) (תיקון: תשע"ב-5) : לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 35י(א) או (ב)]];
@ (6) : לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי [[סעיף 36א]];
@ (7) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37]];
@ (8) : לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי [[סעיפים 36 עד 37]], במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות [[סעיף 44]];
@ (9) : לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
@ (10) : פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44י(א)]], לפי [[סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות]] ולפי [[סעיף 40א לחוק הייעוץ]];
@ (10א) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד [[לסעיף 44יח(ב)]];
@ (11) : לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי [[סעיף 44יח(ג)]] [[או 44כ(ב), (ד) או (ה)]], במועד שנקבע לכך;
@ (12) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]];
@ (13) : פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(7)]];
@ (14) : לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי [[סעיף 50ג(ב)]], במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי [[סעיף 50ג(ד)]], במועד ובדרך שנקבעו לכך;
@ (15) : לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי [[סעיף 55ב(א)]], בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)(2)]];
: (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(2)]];
: (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 35כב(א)]];
: (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד [[=תקנות הצעה פרטית|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעה פרטית);
: (ה) תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד [[לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית]];
: (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד [[=תקנות עסקה עם בעל שליטה|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001]] (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה);
: (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד [[=תקנות הצעת רכש|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000]] (להלן - תקנות הצעת רכש);
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]];
@ (17) : לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות [[סעיף 56א]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1]];
@ (18) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 56ח]];
@ (19) : ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]];
@ (20) : לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד [[לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי [[תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי [[תקנה 26 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) : לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות [[תקנה 18 לתקנות החיתום]];
@ (24) : לא שמר מסמכים בניגוד להוראות [[תקנה 27 לתקנות החיתום]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא פרסם דוח מיידי, בניגוד [[+|לתקנות 3]] [[=תקנות הייצוב|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012]] (להלן - תקנות הייצוב);
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ג) : לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הייצוב]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי [[=תקנות זירת סוחר|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014]] (להלן - תקנות זירת סוחר);
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי [[תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד [[לתקנות 8(ב) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנות 8(ג) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד [[לתקנה 8(ד) ו-(ה) לתקנות זירת סוחר]];
@ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד [[לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר]] או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד [[לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר]];
@ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד [[לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר]];
@ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד [[תקנות זירת סוחר=|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי [[+|תקנה 20(א)]], בניגוד [[לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא בירר את נסיבות אי-ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד [[לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד [[לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר]];
@ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים [[בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר]];
@ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד [[לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר]];
@ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד [[לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר]];
@ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר]];
@ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד [[לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר]];
@ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד [[לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר]];
@ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים [[+|בתוספת הראשונה]], בניגוד [[לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד [[לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד [[לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (47) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט [[+|בתקנות 28 עד 30]], בניגוד [[לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר]];
@ (48) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים, בניגוד [[לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר]];
@ (49) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד [[לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר]];
@ (50) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד [[לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר]];
@ (51) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד [[לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר]];
@ (52) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי-התאמתו, בניגוד [[לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר]];
@ (53) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד [[לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר]];
@ (54) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא רשם את הפרטים האמורים [[+|בתקנות 78 עד 81]] ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד [[לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר]];
@ (55) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד [[לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר]].
== תוספת שישית (תיקון: תשס"ז-2, תשע"א-2, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 52טו(א)]], [[52כ]] [[ו-52כא]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: תשע"ב-2, ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
{| width="650px"
! width="300px" | הון עצמי (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 64,308,000 || א' || 39,000
|-
| מ-64,308,001 עד 1,073,940,000 || ב' || מכפלת ההון העצמי ב-6/10,000
|-
| מעל 1,073,940,000 || ג' || 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שהוא חתם -
{| width="650px"
! width="300px" | היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 90,031,000 || א' || 26,000
|-
| מ-90,031,001 עד 257,231,000 || ב' || מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב-3/10,000 (([ככל הנראה צ"ל 8/10,000]))
|-
| מעל 257,231,000 || ג' || 206,000
|}
@ 3. (תיקון: ק"ת תשע"ה) : לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
{| width="650px"
! width="300px" | שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים) !! width="40px" | דרגה !! width="300px" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
| עד 536,372,000 || א' || 322,000
|-
| מ-536,372,001 עד 2,144,022,000 || ב' || מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב-6/10,000
|-
| מעל 2,144,022,000 || ג' || 1,286,000
|}
@ 4. : לעניין מסלקה כהגדרתה [[בסעיף 50א]] ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה [[בפרק ז'3]] - 643,000 שקלים חדשים.
@ 5. : לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים.
== תוספת שביעית (תיקון: תשע"א-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 52לא]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות [[סעיף 20(ב)]];
@ (2) : קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]];
@ (3) : לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א) או (ב)(3)]], או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 27(ב)(1)]];
@ (4) : רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע [[בסעיף 35כג(א)]];
@ (5) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד [[לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית]];
@ (6) : לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17א]];
@ (2) : הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(1)]], קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17ג(א)(2)]], או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 17ג(ב)]];
@ (3) : לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (4) : המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיף 23א(ה)]];
@ (5) : לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי [[סעיפים 25(א)]] [[או 25א(ב)]];
@ (6) : הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות [[סעיף 35ב(א)]];
@ (7) : רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 35יא]], או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות [[סעיף 35יב]];
@ (8) : לא עמד בתנאים הקבועים [[בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5)]], בניגוד להוראות [[סעיף 44יד]];
@ (9) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(א)]] והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
@ (9א) (תיקון: תשע"ח) : פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44טו(ב)]] והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי [[סעיף 44יב1]];
@ (10) : נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות [[סעיף 44טז(ב)]];
@ (11) : הפר חובת הודעה לפי [[סעיף 44כב]];
@ (12) : העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות [[סעיף 44כה]];
@ (13) : חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כט(1)]];
@ (14) : לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44כט(3)]];
@ (15) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : (((נמחק);))
@ (16) : כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 55ב(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (17) : מי שהוסמך לפי [[סעיף 56ו]], שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 56ה]];
@ (18) : ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי [[פרק ה' לחוק]], בניגוד להוראות [[תקנה 5 לתקנות החיתום]];
@ (19) : לא השקיע את הסכום האמור [[בתקנה 6(א) לתקנות החיתום]] (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]] או הפקיד שלא לפי הוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]], או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות החיתום]];
@ (20) : חזר בו מהצעת רכש, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש]];
@ (21) : הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות [[תקנה 5 לתקנות הצעת רכש]], קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות [[תקנה 6 לתקנות הצעת רכש]] או פעל שלא בהתאם [[לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש]];
@ (22) : מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד [[לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש]];
@ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם [[לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר]];
@ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות [[תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר]];
@ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר]];
@ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד [[לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד [[לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר]];
@ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד [[לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר]];
@ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד [[לתקנה 37(א) ו-(ב) לתקנות זירת סוחר]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור [[בסעיף 22]] והוגשה לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]], או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות [[סעיף 15(ב)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
@ (2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 25(ד)]], [[26(ג)]], [[30]], [[35ד(ב)(2)]], [[35יד(ו)]], [[35טו(א)]], [[35כד]], [[36]], [[44ד]], [[52כז(ב)]], [[52ס(ד)]], [[54ג(ג)]], [[54ו]] [[או 56(ג)(3) או (ד)]], מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (3) : לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 35כג(ב)]] [[או 35לא(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4) : כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(א)]], או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44א1(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי [[סעיף 37 לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (4א1) (תיקון: תשע"ח) : הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 44יב1]];
@ (4ב) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44יג(ב)(6) לחוק]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
@ (5) : ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 44יג]];
@ (5א) (תיקון: תשע"ח) : ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 44יד1]];
@ (6) (תיקון: ק"ת תשע"ז-2) : כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 44יז(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
@ (7) (תיקון: תשע"ב-5) : לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי [[סעיף 44כח(א)]] [[או 44כט(4) או (8)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
@ (8) (תיקון: תשע"ז-3) : ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה [[בסעיף 44לא]] בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (8א) (תיקון: תשע"ז-3) : סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות [[סעיף 50ב(ב)(1)]];
@ (9) : עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]], והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע"ב-2) : מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 52ג(א)]] [[או 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ב-2) : עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ד(א)]], והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות [[בפרט (9)]];
@ (12) : קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ב)]], החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות [[סעיף 52ט(ג)]], או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות [[סעיף 52ט(ד)]];
@ (13) : שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(ג)(4א)]];
@ (14) : בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות [[+|תקנות 7]] [[תקנות ניירות ערך (חיתום)=|או 9 לתקנות החיתום]];
@ (15) : התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות [[תקנה 10 לתקנות החיתום]];
@ (16) : שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות [[תקנה 23 לתקנות החיתום]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ח (14 באוגוסט 1968).
<חתימות>
* לוי אשכול, ראש הממשלה
* זאב שרף, שר האוצר
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה
121gc1swskdhv73hcw0zgnnincvnd0k
חוק ניירות ערך
0
314267
3083527
3078252
2026-09-17T06:30:13Z
OpenLawBot
8112
[3083526]
3083527
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 234|חוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 12|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 142|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 264|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 165|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 170|תיקון מס׳ 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 188|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210594.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210780.pdf}}, {{ח:תיבה|152|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210820.pdf}}, {{ח:תיבה|185|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 22|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210855.pdf}}, {{ח:תיבה|190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210925.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 75|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211044.pdf}}, {{ח:תיבה|344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 124|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 170|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 158|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211480.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211525.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|255, 255|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 110|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300183.pdf}}, {{ח:תיבה|161|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300200.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300244.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 427|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299651.pdf}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 18|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299755.pdf}}, {{ח:תיבה|19|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 3 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299850.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299954.pdf}}, {{ח:תיבה|887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}, {{ח:תיבה|914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 229|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 308|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300023.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 189|חוק מערכות תשלומים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300848.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300795.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300884.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 70|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301180.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 198|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301259.pdf}}, {{ח:תיבה|206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|תיקון מס׳ 17 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301415.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 11|תיקון מס׳ 20 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301468.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 24|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301594.pdf}}, {{ח:תיבה|121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 181|תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי־טק) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319020.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}, {{ח:תיבה|1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 560|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382400.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_383643.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1069|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_392309.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 69|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 156|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14375739.pdf}}.
''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 754|התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7564.pdf}}, {{ח:תיבה|620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7607.pdf}}, {{ח:תיבה|771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}, {{ח:תיבה|922|תיקון התוספת השביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8008.pdf}}, {{ח:תיבה|2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8027.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}. ''תחילת תוקף:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}. ''קביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|קביעת מועד תחילה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־3, תשס״ג, י״פ תשס״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – תעודות המונפקות בסדרות על־ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ״ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך מסחריים“ – ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו – תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} – במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות חברה נכרית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ – חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון־המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מסונפת“ – חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}} בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים)|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, לענין חברה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}}; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר – מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל כספי אחרים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}}, המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
{{ח:תתת|(3)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}} המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“, לענין חברה ותאגיד אחר – רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית – רשם האגודות השיתופיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מציע“ – מי שמציע ניירות ערך לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה לציבור“ – פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה משלימה“ – הודעה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 16|לסעיף 16(א1)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה בדרך של זכויות“ – הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם מתמחר“ – חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיץ“ – מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישת ניירות ערך“ – לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ ו”רכישה“, לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד – יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד –
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו – תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“, של תאגיד – הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה – בניכוי זכויות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה“ – כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, בתאגיד –
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, ”נאמן“ – למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(2)(ו)}} או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״חות כספיים“ – מאזן, דו״ח ריווח והפסד ודו״חות אחרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה בחו״ל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת – על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ“ – תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין הזר“ – הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו״ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להשקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח“ – תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“, ”חתימה אלקטרונית“, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הגעה אלקטרוני“ – אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות מאובטח“ – מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת דואר אלקטרוני מאובטח“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
{{ח:תתת|(3)}} היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת דואר אלקטרוני מאובטח“ – תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות מידע פיננסי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר בכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרדי הרשות“ – מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מפוקח“ – כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} מפיץ;
{{ח:תתת|(5א)}} רכז הצעה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(4א)(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} בורסה וחבר בורסה;
{{ח:תתת|(7)}} מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}};
{{ח:תתת|(8)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}} או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(10)}} מנהל קרן ונאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(11)}} משקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(11א)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(11ב)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(11ג)}} בעל רישיון ייזום בסיסי;
{{ח:תתת|(12)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:תתת|(13)}} מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
{{ח:תתת|(14)}} מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הייעוץ}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת ניירות ערך“ – עבירה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
{{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
{{ח:תתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
{{ח:תתת|(6)}} עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}
{{ח:סעיף|2|כינון הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
{{ח:סעיף|3|הרכב הרשות ומינוי חבריה|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב־ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
{{ח:תת}} לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב־ראש הרשות או משנה ליושב־ראש – תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|4|תקופת כהונת חברים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
{{ח:סעיף|5|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשס״ז, 1222).}}
{{ח:סעיף|6|פקיעת חברות ומינוי חליף}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}} או הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט – יעבירו שר האוצר מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות – ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
{{ח:סעיף|6א|גמול|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
{{ח:סעיף|7|תקפן של פעולות}}
{{ח:ת}} סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:סעיף|8|הרשות – תאגיד|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב־ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על־ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
{{ח:סעיף|9|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:סעיף|9א|ניהול הרשות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
{{ח:סעיף|9ב|פרסום החלטות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
{{ח:סעיף|10|עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
{{ח:סעיף|10א|הגבלות לאחר פרישה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
{{ח:תת|(ג)}} עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:סעיף|10ב|הגבלות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א עד 56ג}} לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
{{ח:תת|(2)}} להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
{{ח:סעיף|10ג|מתן היתר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} רשאי להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
{{ח:סעיף|11|תקציב}}
{{ח:ת}} הרשות תערוך מדי שנה הצעת־תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|12|הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ח, תשנ״ד, תש״ס, תש״ס־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב־ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה}} (י״פ תשס״ד, 184).}}
{{ח:סעיף|12א|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:סעיף|13|סודיות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:סעיף|14|דו״חות}}
{{ח:ת}} הרשות תמסור דו״חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
{{ח:סעיף|14א||תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}
{{ח:סעיף|15|הצעה ומכירה לציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
{{ח:סעיף|15א|פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ב־4, תשע״ו, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.}}
{{ח:תתת|(2)}} הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, ”מניות הטבה“ – מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
{{ח:תתת|(3)}} הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}}, והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
{{ח:תתת|(7)}} הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקיע הנמנה עם סוג שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}} או לגרוע ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
{{ח:סעיף|15ב|סייגים לתחולה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תש״ע־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} לא יחול על פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תת|(2)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
{{ח:תת|(3)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תתת|(2)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תת|(3א)}} הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}, של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תת|(4)}} הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1)}}, לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(ב)}} מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.}}
{{ח:תת|(4א)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}} (בחוק זה – רכז ההצעה);
{{ח:תתת|(ב)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ג)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ד)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, ”הצעות אחרות“ – לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
{{ח:תת}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(4ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
{{ח:תתת|(ב)}} ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#פרק ג3|פרק ג׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(5)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב –
{{ח:תתת|(א)}} הצעה לציבור על פי תשקיף;
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}};
{{ח:תתת|(ג)}} הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(ה)}} הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 15א|פסקאות (א)(2) ו־(3) בסעיף 15א}} חלות עליה;
{{ח:תת|(6)|(א)}} רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}};
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
{{ח:תתת|(ג)}} הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התמורה“ – לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרטה“ – הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח1|פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או החלטת ממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק האמור}}, או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)#פרק ז|פרק ז׳ בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – לרבות מכירה.
{{ח:סעיף|15ג|מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(3)}}, יראו כהצעה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)}}, או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}} לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.}}
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב}}.
{{ח:סעיף|15ד|הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
{{ח:סעיף|15ה|כללים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:סעיף|15ו|תקנות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א עד 15ג}}; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
{{ח:סעיף|16|תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן –
{{ח:תתתת|(א)}} שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וכל פרט המתחייב מהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}}, ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|17|תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דו״חות כספיים של המנפיק, של חברות־בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
{{ח:תתת|(2)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
{{ח:תתת|(6)}} מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות טווח מחירים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:סעיף|17א|מכירה במחיר אחיד|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה – ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|17ב|בטלות התחייבויות מוקדמות|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) או (2)}}, בתנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}}.
{{ח:סעיף|17ג|דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה – הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.
{{ח:תתת|(2)}} הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור)|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:סעיף|17ד|תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א1)(1)(ב)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
{{ח:סעיף|17ה|חתם מתמחר|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
{{ח:סעיף|17ו|חובת תום לב|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
{{ח:סעיף|18|טיוטת תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
{{ח:תת|(ב)}} מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
{{ח:סעיף|19|פטור מגילוי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם –
{{ח:תתת|(1)}} לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת|(2)}} גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
{{ח:סעיף|20|דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תש״ן־3, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(2)}} פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לגבי המנפיק – גם לגבי חברה־בת שלו או חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו״חות הכספיים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(5)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
{{ח:תתת|(6)}} לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו – דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין־לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, ”תקן דיווח כספי בין־לאומי“ – תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (International Accounting Standard Board – IASB).
{{ח:סעיף|20א|נהלי בדיקה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:סעיף|21|היתר לפרסום התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
{{ח:תת|(ג)}} התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|21א|הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו –
{{ח:תת|(1)}} לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ״ח–1988, תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.}}
{{ח:תת|(2)}} יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו״חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
{{ח:סעיף|22|אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
{{ח:תת|(ב)}} על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור – לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, ”דירקטור מקרב הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן ה|בסימן ב׳ לפרק ד׳ לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
{{ח:תת|(ד1)}} על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה – יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
{{ח:סעיף|23|תאריך התשקיף ופרסומו|תיקון: תשמ״ח, תשס״ג, י״פ תשס״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ב|סעיף 44ב}}, בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה – תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
{{ח:תת|(א1)}} תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן – היום שלמחרת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע –
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח – להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות – גם את שטר הנאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|23א|תשקיף מדף|תיקון: תשס״ה, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה – תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב־12 חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}} (בחוק זה – חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף)|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ו)}} ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה – דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
{{ח:תת|(ו1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך)|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:סעיף|23ב|הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה ”ניירות ערך מסחריים“, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}
{{ח:סעיף|24|התקופה להגשת הזמנות|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה – הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ־45 ימים ממועד תחילתה;
{{ח:תת}} בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף)|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
{{ח:תת|(ד)}} המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
{{ח:סעיף|25|תיקון תשקיף במקרים מיוחדים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
{{ח:סעיף|25א|תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו״חות כספיים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה – ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א1)}}, ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו לרשות דו״חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו״חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:סעיף|25ב|דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו״חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
{{ח:סעיף|25ג|תיקון טעות סופר בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} נפלה בתשקיף טעות לשונית־טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
{{ח:סעיף|26|ביטול הזמנות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}}, לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|27|החזרת תשלומים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע –
{{ח:תתת|(1)}} לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
{{ח:סעיף|28|השקעת כספי הזמנות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מציע להחזיר כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
{{ח:סעיף|29|אחריות הדירקטורים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא קיים המציע את חיוביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26(ב) עד 28}} והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
{{ח:סעיף|30|הודעה על תוצאות ההצעה}}
{{ח:ת}} תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ב)}} חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף)|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}
{{ח:סעיף|31|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32|אחריותם של מומחים|תיקון: תש״ן־3, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)}} לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}.
{{ח:סעיף|32א|אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מידע צופה פני עתיד“ – תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
{{ח:תתת|(2)}} פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
{{ח:תתת|(3)}} הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
{{ח:סעיף|33|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תש״ס, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}} לא תחול –
{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תת|(1א)}} על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} משהגיש המנפיק דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}}, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
{{ח:תת|(4)}} על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
{{ח:תת|(5)}} על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
{{ח:סעיף|34|אחריות רבים}}
{{ח:ת}} במידה ששנים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31 עד 33}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|34א|איסור שיפוי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|שבסעיף 260(א) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד – בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
{{ח:תת|(ה)}} חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”שיפוי“ – בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
{{ח:סעיף|35|ביטול רכישה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט, תשע״ב־5, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים נדחית“ – אסיפה נדחית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|או 35יב13(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ“ – חברה הרשומה כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ח2|בסעיף 35ח2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם הנאמנים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|בסעיף 35ג1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג הנושים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|הסעיף}}.
{{ח:סעיף|35א1|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ז3|פרקים ז׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה – תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}:
{{ח:תת|(1)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35ב|חובת מינוי נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
{{ח:תת|(א1)}} לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1(א)}}, יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|בסעיף 35יב2}}.
{{ח:תת|(ב)}} על נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות}}, אם לא נקבעה {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} הוראה אחרת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלעניין {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הנאמנות}} אין להתנות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 9|9(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|10(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הנאמנות}} יחולו, לעניין נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, גם על נושא משרה בנאמן.
{{ח:סעיף|35ג|תנאים לשמש נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ד)}}.
{{ח:סעיף|35ג1|מרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
{{ח:תתת|(3)}} היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים – דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, ”מוצרי מדדים“ – תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
{{ח:תתת|(2)}} חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
{{ח:סעיף|35ג2|הסרת נאמן ממרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ב) או (ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג3|סעיף 35ג3}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|35ג3|רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ה|סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
{{ח:תת|(2)}} קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
{{ח:סעיף|35ה1|שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יד|או 35יד(ד)}}, יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה – כספי פיקדון).
{{ח:תת|(ג)}} על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה – הוצאות מיוחדות);
{{ח:תתת|(4)}} אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
{{ח:סעיף|35ו|שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – בטוחות) – תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) – ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|בסעיף 35ז1}}, ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}};
{{ח:תתת|(3א)}} היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת שלישית א׳1}}, תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3א1|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(4)}} חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
{{ח:תתת|(5)}} שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ה1|סעיף 35ה1(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ט|בסעיף 35ט(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
{{ח:סעיף|35ז|שינויים בשטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
{{ח:תת|(2)}} המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים – המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
{{ח:סעיף|35ז1|הגבלות לעניין שינוי בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז}}, או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35ח|חובות הנאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־6, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר –
{{ח:תתתת|(א)}} לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 329|בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, שמתפקידו לערוך אותה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד2)}} כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
{{ח:תת|(ד2א)}} מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
{{ח:תת|(ד2ב)|(1)}} חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ב|פרק ב׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תת|(ד3)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי־ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ח1|חובות דיווח של הנאמן|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף 35י(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך –
{{ח:תתת|(1)}} להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
{{ח:תתת|(2)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:סעיף|35ח2|מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המרשם).
{{ח:סעיף|35ח3|תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|35ט|ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
{{ח:סעיף|35ט1|סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה – עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
{{ח:תתת|(1)}} חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
{{ח:תתת|(2)}} תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
{{ח:תתת|(3)}} המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
{{ח:תתת|(4)}} תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ג׳ בתוספת שלישית א׳1}}, לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור א׳ בתוספת האמורה}} המונפקות בידי מנפיק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ב׳ באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943}}.
{{ח:סעיף|35י|דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
{{ח:סעיף|35יא|איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה־אם, חברה־בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשע״ה, 7120).}}
{{ח:סעיף|35יב|הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|בסעיף 35יא}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35יב1|אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}}, יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ־45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|סעיף 35יב24}}; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ג)}} לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
{{ח:סעיף|35יב2|סדר היום באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
{{ח:סעיף|35יב3|הצבעה באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיף 35יב12}}, והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|או 35יב14}}.
{{ח:תת|(ה)}} הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
{{ח:סעיף|35יב4|חובת מחזיק בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
{{ח:סעיף|35יב5|מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
{{ח:סעיף|35יב6|כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1}}, רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
{{ח:סעיף|35יב7|הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, ותימסר למנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|בסעיף 35ח1(ד) ו־(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיף 35יב3}}.
{{ח:סעיף|35יב8|תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
{{ח:סעיף|35יב9|הוכחת בעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב10|כינוס אסיפה על ידי בית משפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
{{ח:סעיף|35יב11|אסיפה בישראל|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} תיערך בישראל.
{{ח:סעיף|35יב12|דחיית אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|סעיף 35יב7}}.
{{ח:סעיף|35יב13|מניין חוקי באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
{{ח:סעיף|35יב14|מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}, מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1(א)}}, תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|35יב15|יושב ראש אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
{{ח:סעיף|35יב16|הצבעה במניין קולות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
{{ח:סעיף|35יב17|רוב באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|35יב18|הכרזה כראיה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
{{ח:סעיף|35יב19|חופש ההתנאה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב16|ו־35יב16 עד 35יב18}}, כולם או מקצתם.
{{ח:סעיף|35יב20|פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}} – הודעת עמדה).
{{ח:תת|(ב)}} זומנה אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיף 35יב21(4)}}, מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, ”מחזיק“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ””מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות““.
{{ח:סעיף|35יב21|תקנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|ו־35יב20}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|שסימן זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב22|פרוטוקולים באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
{{ח:תת|(ג)}} מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
{{ח:סעיף|35יב23|פגמים בכינוס|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
{{ח:סעיף|35יב24|המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיף 35יב3}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב25||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35יב26|כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|ו־35יב2}} כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
{{ח:תת|(ב)}} באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|35יב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|35יב3}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב5|35יב5}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב6|35יב6}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|35יב7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|35יב12}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|35יב20(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|35יב21}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|ו־35יב24}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35יג|תקפן של פעולות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
{{ח:סעיף|35יד|סיום כהונתו של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א)}} כאשר –
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג2|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 35ה|בסעיף 35ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית – ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ה1)}} הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ו)}} המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|35טו|התייצבות הרשות בהליכים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:סעיף|35טז|הצעת ניירות ערך בידי המדינה|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה1|ו־ה׳1}} יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
{{ח:סעיף|35טז1||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35טז2|פטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו״ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|35טז3|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה“ – אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב אופציה“ – נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}, שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בכתבי אופציה“ – מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35טז5|לסעיפים 35טז5}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז6|ו־35טז6}}.
{{ח:סעיף|35טז4|מחזיק בכתב אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תת|(2)}} מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
{{ח:סעיף|35טז5|מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
{{ח:סעיף|35טז6|תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|35טז7|הוכחת בעלות בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
{{ח:סעיף|35טז8|הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|סעיף 35טז9(4)}}, מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35טז4|בסעיף 35טז4(1)}} זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
{{ח:תת|(ו)}} הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
{{ח:סעיף|35טז9|תקנות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|סעיף 35טז8}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה2|שפרק זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:סעיף|35יז|רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו״ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו״ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל)|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו״ל), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:סעיף|35יח|קביעת בורסה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} בורסה בחו״ל שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:סעיף|35יט|שינוי התוספות|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק {{ח:פנימי|תוספת 2|מהתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} בורסה בחו״ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספות השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו״ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו״ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
{{ח:סעיף|35כ|מסמך רישום|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:סעיף|35כא|פטור מגילוי|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיף 36ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
{{ח:סעיף|35כב|פרסום מסמך הרישום|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35כג|המועד לרישום למסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כב|בסעיף 35כב(א)}}, ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}} אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
{{ח:סעיף|35כד|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(א)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|35כה||תיקון: תש״ס־3, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35כו|עיכוב הליכים בתובענה בישראל|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, ”זיקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.
{{ח:סעיף|35כז|מחיקה מן המסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} נמחקו מהמסחר בבורסה בחו״ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו״ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:סעיף|35כח|מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}} בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו״ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו״ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
{{ח:תת|(ג)}} מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|בסעיף 35לא(א)}}.
{{ח:סעיף|35כט|תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הצעה לציבור“ – למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35ל|תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־3, תש״ע־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 54יא1|בסעיף 54יא1}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה – הסכם הכרה);
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת שלישית ב׳}}, ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|לתוספת האמורה}}, אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
{{ח:סעיף|35לא|חובת דיווח של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיפים 36ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38א|ו־38א}} שיחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}}; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:סעיף|35לב|מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת|תיקון: תש״ס־3, תשע״ד־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו״ל והוא מדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו״ל.
{{ח:תת|(א1)}} תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת״א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, ”מדד ת״א טק–עילית“ – כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא ”מדדי מניות“ שבמדריך המעו״ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
{{ח:סעיף|35לג|החלפת מתכונת דיווח|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לב|סעיף 35לב}}, יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר –
{{ח:תת|(1)}} דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
{{ח:תת|(2)}} דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
{{ח:תת|(3)}} דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
{{ח:קטע2|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:סעיף|35לג1|תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}} ({{ח:פנימי|פרק ה3א|בפרק זה}} – בורסה זרה);
{{ח:תתת|(2)}} אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
{{ח:תתתת|(א)}} ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, ”שווי שוק התאגיד“ – כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|35לג2|אי־<wbr>תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35לג3|תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|35לג4|הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1(ג)}}; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|35לג5|אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} והמסחר בהן|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} והמסחר במניות הרשומות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:סעיף|35לד|הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}}, ”ניירות ערך מיוחדים“ – ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} – מסמך הצעה לציבור).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35לה|מסמך הצעה לציבור|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:תת|(ג)}} על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב}}, בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף 35כג}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:סעיף|35לו|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
{{ח:סעיף|35לז|חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
{{ח:תת|(ב)}} על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}} שיחול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:סעיף|35לח|אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיף 52יא(א)}} לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:סעיף|35לט|מרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה – מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מרשם הרכזים מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות}}.}}
{{ח:סעיף|35מ|רישום במרשם|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:סעיף|35מא|סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35מ|בסעיף 35מ}}, אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
{{ח:סעיף|35מב|ביטול רישום במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מ|סעיף 35מ}};
{{ח:תתת|(3)}} רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
{{ח:תת|(ד)}} רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו״ל.
{{ח:סעיף|35מג|התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
{{ח:סעיף|35מד|חובות דיווח של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:סעיף|35מה|פיקוח הרשות על רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:סעיף|35מו|איסור עיסוק בלא רישום|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}
{{ח:סעיף|36|חובת דיווח של תאגידים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ג, י״פ תשס״ד, י״פ תשס״ד־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל ודיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו״ל חלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}} ויחייבו, נוסף על דו״ח תקופתי, גם דו״ח מיידי על אירועים מסויימים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ה)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ו)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
{{ח:תת|(ח)}} שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות)|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית)|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת״א טק–עילית), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:סעיף|36א|סמכות להורות על דרך הצגת פרטים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו״חות כספיים, בדו״ח תקופתי או בדו״ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו״חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
{{ח:תת|(ד)}} נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
{{ח:תת|(ה)}} לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין־לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}} בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|36ב|חובת דיווח של ערב|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הובאו בתשקיף דו״חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}} המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
{{ח:סעיף|36ג|פטור מדיווח|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1)}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(2)}}, בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו״ח.
{{ח:סעיף|36ד|התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת״א טק–<wbr>עילית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת״א טק–עילית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לב|בסעיף 35לב(ד)}}, להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
{{ח:סעיף|37|חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תשע״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה – המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור – הנאמן פטור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה)|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – נושא משרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 236|סעיף 236 לחוק החברות}} מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה עצמאי“ – מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד {{ח:פנימי|פרק ה3|שפרק ה׳3}} חל עליו (להלן – תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מבטח בלא שולט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, ו”אמצעי שליטה“ – לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:סעיף|38|צו בית המשפט|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שלא הגיש דו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} או {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו״ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} או שהגישה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיף האמור}}, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:סעיף|38א|הוראה להפסקת המסחר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הגיש דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש דו״ח או הודעה שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות – רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו הדו״ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
{{ח:סעיף|38ב|אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}.
{{ח:סעיף|38ג|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים –
{{ח:תתת|(1)}} על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו – לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה – דיווח);
{{ח:תתת|(2)}} על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח – לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בעל שליטה“ – למעט המדינה.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:סעיף|39|אישור שר האוצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור}} (י״פ תשמ״ז, 2314).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
{{ח:תת|(ד)}} לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|39א|החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל|תיקון: תשס״ה־3, תש״ע־3, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת האמורה}}, כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, ”הדין מחוץ לישראל“ – הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או לגרוע ממנה הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או תקנות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו״ל וכן על חברה שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל}}.
{{ח:סעיף|40||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|41||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|42||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|43||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44|עיון במסמכים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס־3, תשס״ג, י״פ תשס״ד}}
{{ח:ת}} תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו״ח והודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|הסעיפים 36 עד 37}} – יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
{{ח:סעיף|44א|הגבלה על נותן חוות דעת|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
{{ח:סעיף|44א1|פרט מטעה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:סעיף|44ב|דרכי דיווח|תיקון: תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה – יוגשו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
{{ח:סעיף|44ג|אבטחת מידע|תיקון: תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:סעיף|44ד|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה – מורשה חתימה אלקטרונית);
{{ח:תתת|(3)}} חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני)|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}} שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}, כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה – מאשר חתימה);
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה)|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש״ס–2003}}.}}
{{ח:סעיף|44ה|סמכות הרשות|תיקון: תשס״ג, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לענין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(5)}} מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:סעיף|44ו|מאשר חתימה|תיקון: תשס״ג, י״פ תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|44ז||תיקון: תשס״ט־2, תש״ע־3, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44ח|המצאת מסר אלקטרוני|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|בסימן זה}}, ”נמען“ – מי שחלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד(א)}}.
{{ח:סעיף|44ט|חזקת המצאה|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ח|סעיף 44ח}} לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו׳ בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5}}, שנשלח לנמען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44ח|בסעיף 44ח}} והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
{{ח:סעיף|44י|תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח)|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:סעיף|44יא|כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:תתת|(2)}} אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ד)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|44יא1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הצבעה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|ובסעיף 87 לחוק החברות}}.
{{ח:סעיף|44יא2|מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}}, להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ({{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} – מערכת הצבעה אלקטרונית).
{{ח:תת|(ב)}} לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
{{ח:סעיף|44יא3|הפרדה מבנית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|44יא4|סמכות הרשות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יא2|סעיף 44יא2}}:
{{ח:תתת|(1)}} אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5(א)}} והפרטים שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(4)}} הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:סעיף|44יא5|נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו – עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
{{ח:סעיף|44יא6|תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|סעיף 87 לחוק החברות}} לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, לפי העניין.
{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:סעיף|44יב|הגדרות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה בינארית“ – מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה ”מכשיר פיננסי“, שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זירת סוחר“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(4)}} הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
{{ח:תתת|(5)}} כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון זירה“ – רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
{{ח:סעיף|44יב1|איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|44יג|רישיון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
{{ח:תתת|(2א)}} החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(3)}} החברה התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יח|בסעיף 44יח}};
{{ח:תתת|(4)}} לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
{{ח:תתתת|(א)}} הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
{{ח:תת|(ד)}} ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
{{ח:סעיף|44יד|חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו־(5)}}.
{{ח:סעיף|44יד1|איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”ניהול זירת סוחר“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
{{ח:תתת|(2)}} תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
{{ח:סעיף|44טו|איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:סעיף|44טז|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
{{ח:סעיף|44יז|התנהלות תקינה והוגנת|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה – נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
{{ח:סעיף|44יח|כללים בתקנון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
{{ח:סעיף|44יט|איסור ניצול לקוח|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי־ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
{{ח:סעיף|44כ|פיקוח הרשות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|44כא|אחריות חברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
{{ח:סעיף|44כב|חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מקום שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}.
{{ח:סעיף|44כג|ביטול או התלייה של רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)}}, או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|44כד|היתר בעל שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ({{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
{{ח:סעיף|44כה|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|44כו|ביטול היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|44כז|הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
{{ח:תתת|(5)}} על ביטול רישיון הזירה של החברה.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:סעיף|44כח|חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות|תיקון: תש״ע־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו״ל.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|44כט|תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה – החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
{{ח:תת|(4)}} המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
{{ח:תת|(5)}} שמירת מסמכים על ידי החברה;
{{ח:תת|(6)}} חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
{{ח:תת|(7)}} דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
{{ח:תת|(8)}} דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
{{ח:תת|(9)}} רישום עסקאות בידי החברה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:סעיף|44ל|סייג לתחולה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנק ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}, להוסיף, בצו, {{ח:פנימי|תוספת 4א|לתוספת רביעית א׳}}, סוגי עסקאות נוספים.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|44לא|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – מערכת רב־צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סליקה“, של עסקה בנייר ערך – העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|45|רישיון בורסה|תיקון: תשנ״א, תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} (בחוק זה – רישיון בורסה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|45א|תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיף 45ב}} ושמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
{{ח:תתת|(3)}} היא התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו;
{{ח:תתת|(6)}} היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
{{ח:תתת|(2)}} מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של המבקשת;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
{{ח:תתת|(5)}} שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:סעיף|45ב|בקשה לרישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
{{ח:סעיף|45ג|דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
{{ח:סעיף|45ד|תנאים ברישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
{{ח:סעיף|45ה|ביטול רישיון בורסה או התלייתו|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(א)}} או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}};
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים לגביה הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או הליכי כינוס לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(5)}} היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
{{ח:סעיף|45ו|חובת הודעה לרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}} לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|45ז|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר החזקה).
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין היתר שליטה – מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
{{ח:תת|(ה)}} שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
{{ח:סעיף|45ח|העברת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|45ט|שינוי או ביטול היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – פגם):
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(ב)}}, שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) – גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
{{ח:סעיף|45י|חובת הודעה על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
{{ח:תת|(1)}} אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
{{ח:סעיף|45יא|הוראות למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:סעיף|45יב|פעילות בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
{{ח:סעיף|45יג|עיסוקים מותרים לבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירותים נלווים“ – שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
{{ח:סעיף|45יד|הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
{{ח:סעיף|45טו|קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45א|סעיף 45א}}, בתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} ובחובותיה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(א)(5)}}.
{{ח:סעיף|45טז|חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין־לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}}, יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
{{ח:סעיף|45יז|לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טז|סעיף 45טז}}.
{{ח:סעיף|46|תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ד, תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ד)}} כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
{{ח:תתתת|(ו)}} עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
{{ח:תתתת|(ח)}} החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן – רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
{{ח:תתתת|(ח)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969}}, חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב(1)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} מועדי המסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ה)}} ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
{{ח:תתתת|(ו)}} פרסום תוצאות המסחר;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן – חברה רשומה) ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
{{ח:תתת|(7)}} עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}}, וההתאמות הנדרשות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תקנון הבורסה מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך}}.}}
{{ח:סעיף|46א||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ב|שוויון זכויות ההצבעה|תיקון: תשנ״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר – בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
{{ח:תתת|(2)}} לענין חברה רשומה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}} – כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות בכורה“ – מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות מדינה מיוחדות“ – מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
{{ח:סעיף|46ג|חובת מחזיקי מניות יסוד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מי שביום י׳ באב תש״ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק – הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד – מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 46ב|סעיף 46ב(א)(2)}} על החברה הרשומה.
{{ח:סעיף|47|ערעור ועתירה על החלטות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, ”החלטה בעניין תקנון או הנחיות“ – החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:סעיף|48|שינויים של תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
{{ח:תת|(ב)}} היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|49|פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}, וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
{{ח:סעיף|49א|איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:סעיף|49ב|פטור מתחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}} לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:סעיף|50|רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה – להורות לה לשוב ולחדשה.
{{ח:תת|(ד)}} הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה – הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} לגבי אותה מערכת;
{{ח:תתת|(3)}} בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
{{ח:תתת|(5)}} מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה – תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
{{ח:תתת|(6)}} כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50א|חובת רישוי ויציבות מסלקה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 50א2|ובסעיפים 50א2 עד 50א8}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראה להעברת כספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי כשל“ – הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לחישוב נטו“ (Netting) – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לסיום מוקדם“ – הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו – סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(3)}} הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
{{ח:תתתת|(3)}} היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת שווי הוגן“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, ”חיוב“ – לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תתתת|(2)}} חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה ”בורסה“ שבסעיף קטן זה – מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מסלקה“ – מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – לרבות התחייבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מסלקה“ – כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתווך פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חבר בורסה;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלקה;
{{ח:תתתת|(2א)}} תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(3)}} בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הקפאת הליכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו פירוק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לפתיחת הליכים“ ו”צו עיכוב הליכים זמני“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:תת|(א1)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – רישיון מסלקה).
{{ח:תת|(א2)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:תת|(א3)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(ב)}}.
{{ח:תת|(א4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיפים 45ב}} {{ח:פנימי|סעיף 45ג|ו־45ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
{{ח:תת|(א5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
{{ח:תת|(א6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
{{ח:תת|(א7)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ו|סעיפים 45ו עד 45יא}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
{{ח:תת|(א8)}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, ”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ג3)}} מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
{{ח:תת|(ד)}} שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
{{ח:תת|(ה)}} מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האמור בסעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
{{ח:תתת|(4)}} נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
{{ח:תת|(ו)}} המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf|חוק ניירות ערך (תיקון מס׳ 26), התשס״ה–2004}}, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
{{ח:סעיף|50א1|עיסוקים מותרים למסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50א2|המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
{{ח:סעיף|50א3|סופיות הסליקה במסלקות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
{{ח:סעיף|50א4|סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ו|פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, כונס נכסים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני חדלות פירעון או פירוק“ – ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
{{ח:תתת|(2)}} המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
{{ח:תת}} והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50א3|בסעיף 50א3(ב)}}, חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א3|הסעיף האמור}} רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
{{ח:סעיף|50א5|המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א2|סעיפים 50א2 עד 50א4}} לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:סעיף|50א6|הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#חלק י פרק ד|פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק האמור}}, ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
{{ח:תתתת|(2)}} לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:סעיף|50א7|ברירת הדין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
{{ח:סעיף|50א8|הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך חדלות פירעון זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אכיפת פסקי חוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינת חוץ“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסק חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}, בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א4|סעיף 50א4}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50א4|בסעיף 50א4(ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב־צדדית לאכוף או להכיר בהם.
{{ח:סעיף|50ב|חובות מסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
{{ח:תתת|(1א)}} גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
{{ח:תתת|(3)}} קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה – משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה – לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האיתור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13}}.
{{ח:סעיף|50ב2|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} יחולו נוסף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳: בורסה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב3|דירקטוריון של בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של בורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|בסימן משנה זה}} – הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
{{ח:תת|(ג)}} היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיף 239(א) לחוק החברות}}, ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}} יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ה)}} לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
{{ח:סעיף|50ב4|כשירות למינוי דירקטור בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224א|סעיפים 224א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224ב|224ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|226}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|ו־226א לחוק החברות}}, החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב5|כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות}}, ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
{{ח:תתת|(5)}} יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, ”זיקה“ – כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(ב) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב6|תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
{{ח:סעיף|50ב7|הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245א|סעיפים 245א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 246|ו־246 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב8|השתתפות בוועדות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:סעיף|50ב9|כינוס ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
{{ח:סעיף|50ב10|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|סעיף 92 לחוק החברות}}, אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו}}, ולהבטחת יישומם, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
{{ח:תתת|(3)}} יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב15|סעיף 50ב15}};
{{ח:תתת|(6)}} ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
{{ח:סעיף|50ב11|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לשמש יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על תפקידיה המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק החברות}}, ועדת הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(2)}} תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
{{ח:תתת|(3)}} תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 45יג|בסעיף 45יג(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו(א)(3) ו־(4)}}, באופן יעיל והוגן, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|סעיפים 115(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 116|ו־116 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
{{ח:סעיף|50ב12|ועדת תגמול|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|בסעיף 118ב לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו־(ו)}} יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
{{ח:סעיף|50ב13|ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} – ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון – דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|סעיף 50ב3(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב14|מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
{{ח:סעיף|50ב15|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 4|פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
{{ח:סעיף|50ב16|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
{{ח:סעיף|50ב17|עסקאות עם בעלי עניין|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 5|פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות}} יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|50ב18|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א) ו־(ב)}} יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ג|סימן משנה ג׳: מסלקה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב19|תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳}} על מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳ בסימן ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 50ב7|סעיפים 50ב7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|50ב11(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|50ב13}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב16|ו־50ב16}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(א)}}, לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(ב)}}, יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב8|בסעיף 50ב8}}, יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב9|בסעיף 50ב9}}, יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ב)}} שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ג)}} לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ד)}} לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(6)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 50ב12|סעיף 50ב12(א)}} כך שבסופו יבוא ”בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה“.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 307|בסעיפים 307}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 308|ו־308 לחוק החברות}} רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ג|פיקוח הרשות על פעולות המסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}}, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור}}, המילים ”או הנחיותיה“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”כללי מסלקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(א)}}.
{{ח:סעיף|51|פיקוח הרשות על פעולות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תמסור לרשות דו״חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
{{ח:סעיף|52|הגדרה|תיקון: תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}{{ח:הערה|,}} ”ניירות ערך“ – לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה {{ח:פנימי|סעיף 1|שבסעיף 1}} והם מכשיר פיננסי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}.
{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:סעיף|52א|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע פנים“ – מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש פנים“, בחברה –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, ”היום הקובע“ – היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות עיקרי“, בחברה – בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
{{ח:סעיף|52ב|שימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
{{ח:תתת|(1)}} העושה עסקה בנייר ערך של חברה – למעט בנייר ערך של חברה־בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל – כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן –
{{ח:תתתת|(א)}} דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} ”עסקה“, לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) – למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ז|סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)}};
{{ח:תתת|(3)}} בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
{{ח:סעיף|52ג|שימוש במידע בידי איש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
{{ח:תת|(ב)}} איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|52ד|שימוש במידע שמקורו באיש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|52ה|חזקה בדבר ניצול מידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”איש פנים מרכזי בחברה“ –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:סעיף|52ו|מידע שאינו מידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו״ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
{{ח:סעיף|52ז|הגנות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אם הוכיח אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לשם מימוש בטוחות;
{{ח:תתת|(3)}} העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
{{ח:תתת|(4)}} מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
{{ח:תתת|(5)}} הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
{{ח:תתת|(6)}} העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
{{ח:תתת|(7)}} העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, ”נאמנות עיוורת“ – נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(9)}} בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}} ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
{{ח:סעיף|52ח|ריווח משימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
{{ח:סעיף|52ט|עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חבר הבורסה“ – דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
{{ח:תתת|(2)}} עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
{{ח:סעיף|52י|קיום עסקה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:סעיף|52יא|אחריות של מנפיק|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
{{ח:סעיף|52יב|אחריות של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1}}, שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
{{ח:סעיף|52יג|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא}} {{ח:פנימי|סעיף 52יב|ו־52יב}} לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיפים 35ח(ד1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|או 35ט1}} אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיף 35ח(ד2) או (ד3)}}, לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
{{ח:סעיף|52יד|אחריות רבים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} במידה ששניים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא עד 52יג}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|52יד1|דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים|תיקון: תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח בקשיים“ – תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(3)}} בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב|חלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הסדר חוב שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק האמור}}; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
{{ח:קטע2|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52טו|הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת האמורה}}; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור – תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור – תהיה דרגתו דרגה א׳;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוצר פיננסי“ – נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52א|בסעיף 52א}}; לעניין זה, ”נכס“ – נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי התחייבויות נטו“ – שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
{{ח:סעיף|52טז|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}.
{{ח:סעיף|52יז|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:סעיף|52יח|החלטת הרשות ודרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} והמועד לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
{{ח:סעיף|52יט|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(א1)}} סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי־הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} – על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}} או שבשלה הורשע המפר.
{{ח:סעיף|52כ|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|52כא|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כו|בסעיף 52כו}}; לעניין סעיף קטן זה, ”סכום מעודכן“ – סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}, כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ־20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|52כב|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52יח|בסעיף 52יח(ב)(1)}}.
{{ח:סעיף|52כג|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת}} לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}}.
{{ח:סעיף|52כד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כה|גבייה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:סעיף|52כו|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כז|סעיף 52כז}}, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כז|פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו – גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, ”גורם מדווח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} חתם;
{{ח:תתת|(4)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(6)}} מנהל קרן או נאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לבעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
{{ח:סעיף|52כח|עיצום כספי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כט|עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} נמסרה למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
{{ח:סעיף|52ל|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}}, או מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – 320,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין תאגיד אחר או יחיד – 12,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיף 52כא(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:קטע2|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52לא|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|בסימן זה}}, ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}};
{{ח:תת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 38ו|בסעיף 38ו לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(3)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 119|בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|(4)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תת|(5)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}.
{{ח:סעיף|52לב|ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – הוועדה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
{{ח:תתתת|(ב)}} שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
{{ח:תת}} ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52לד|בסעיף 52לד}}, יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
{{ח:סעיף|52לג|מותבי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
{{ח:תת|(1)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(1)}}, והוא יהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תת|(2)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(א)}};
{{ח:תת|(3)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(ב)}}.
{{ח:סעיף|52לד|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}} בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳}}, בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)}}, אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
{{ח:סעיף|52לה|פקיעת כהונה והעברה מכהונה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, או יושב ראש הרשות – בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לד|סעיף 52לד(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג {{ח:פנימי|סעיף 52לד|שבסעיף 52לד(א)(3)}}, רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52לז|סעיף 52לז}}.
{{ח:סעיף|52לו|גמול|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית)|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|52לז|איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
{{ח:סעיף|52לח|היעדרות של חבר מותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מה|בסעיף 52מה}}, או לאשר או לבטל הסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}} ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיף 52נא}} {{ח:פנימי|סעיף 54ב|או 54ב}} תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
{{ח:סעיף|52לט|סדרי דין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
{{ח:תת|(ב)}} סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|52מ|ראיות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 3|בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 48|בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה}}, והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
{{ח:סעיף|52מא|סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
{{ח:סעיף|52מב|דיווח על החלטות מותבי הוועדה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52מג|בירור הפרה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}} ({{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|ובסימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|ו־ד׳}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיף 56ב(ג) עד (ט)}} יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום ”הוגש כתב אישום בהליך“ יקראו ”נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ח׳4}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(א)}} או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
{{ח:תתתתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:סעיף|52מד|החלטה על חקירה או בירור מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} או בירור מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג}}, יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} חומרת המעשה ונסיבותיו;
{{ח:תת|(2)}} הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
{{ח:תת|(3)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:סעיף|52מה|החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}} ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
{{ח:סעיף|52מו|הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המותב שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מה|סעיף 52מה}}, ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מז|סעיף 52מז}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיפים 52מח}} {{ח:פנימי|סעיף 52מט|ו־52מט}}.
{{ח:סעיף|52מז|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
{{ח:סעיף|52מח|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:סעיף|52מט|ההליך לפני המותב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיף 52מח}}, זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ד)}} זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|(ה)}} נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:סעיף|52נ|פרוטוקולים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
{{ח:סעיף|52נא|החלטת המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}}, יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 52נב|בסעיף 52נב}} ביחס לאותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז(1)}} או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(2)}}, יציין זאת בהחלטתו.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52נב|הטלת אמצעי אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52נט|{{ח:הערה|סעיף}} 52נט}}; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}} בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} העובדות המהוות את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(3)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
{{ח:תת|(4)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(5)}} נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
{{ח:תת|(6)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:סעיף|52נג|עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – 3,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – 5,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, ו־1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש״ח)}} ליחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיפים 52כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כד|52כד}} {{ח:פנימי|סעיף 52כה|ו־52כה}} יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} –
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ביום מסירת דרישת התשלום“ יקראו ”ביום מתן ההחלטה“, במקום ”על דרישת תשלום“ יבוא ”על החלטה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}“, במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}“ יבוא ”לפי החלטת בית משפט“ ובמקום הסיפה החל במילים ”שבו הרשות הסכימה“ יבוא ”שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}“ יקראו ”סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)“.
{{ח:סעיף|52נד|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של הממונה.
{{ח:סעיף|52נה|נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
{{ח:סעיף|52נו|איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־4, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה – גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט – על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד שהוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(6)}} חברת דירוג כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק הדירוג}};
{{ח:תתת|(7)}} בורסה ומסלקה;
{{ח:תתת|(8)}} נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(9)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(10)}} בעל רישיון ייזום בסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
{{ח:סעיף|52נז|ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלקים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או ג׳ של התוספת השביעית}} –
{{ח:תת|(1)}} להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}, רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}}, רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} (להלן – התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
{{ח:תת|(2)}} לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
{{ח:סעיף|52נח|אמצעי אכיפה על־<wbr>תנאי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיפים 52נג}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על־תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
{{ח:סעיף|52נט|מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן זה}}, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיפים 52נד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52ס|פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא(א)}} באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}, אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
{{ח:תת|(ד)}} נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
{{ח:תת|(ה)}} החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
{{ח:סעיף|52סא|סמכות בית המשפט בעתירה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} עתירה מינהלית כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ה|בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט}}, על החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא}}, תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
{{ח:סעיף|52סב|אישור החלטות המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} פנייה לאישור בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיפים 52נא(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|ו־52נז}} תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:סעיף|52סג|עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ס|סעיף 52ס(ד)}}, אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}}, יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו(ב)}}.
{{ח:סעיף|52סד|אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרטים (9) עד (11) בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} ולמעט הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א1)}} פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}, ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
{{ח:תתת|(1)}} עיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיף 52נג}}, בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – התליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(1)}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|אותו סעיף}}, או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נו|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.
{{ח:סעיף|52סה|הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זומן המפר לבירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג(א)(2)}} או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק הייעוץ}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 63|בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 43|בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} ועבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להשקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות}}, לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
{{ח:תתת|(2)}} החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}}, ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳}}, לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}.
{{ח:סעיף|52סו|הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח – ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“, ”מבטח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:סעיף|52סז|הטעיית הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:סעיף|52סח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}.
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}
{{ח:סעיף|53|הפרת הוראות של חוק זה|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־4, תשס״ד־2, תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2)}} גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2א)}} גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(6)}} יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
{{ח:תתת|(3)}} נתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיף 35כד}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, הוראה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, הוראה החלה עליו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 36ב|סעיף 36ב}} או הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו״ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו״ח תקופתי או דו״ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו״ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו״ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
{{ח:תתת|(4א)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב18|או 50ב18}};
{{ח:תתת|(1א)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(1ב)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א) או (ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}} או תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)}};
{{ח:תתת|(2א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(3)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(5א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:תתת|(5ב)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5ג)}} שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(א)}};
{{ח:תתת|(5ד)}} התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}};
{{ח:תתת|(6א)}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(6א1)}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:תתת|(6א2)}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(6ב)}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו}};
{{ח:תתת|(6ג)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}};
{{ח:תתת|(7א)}} פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(א)}}, ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג) או (ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא קיים דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג|או 56ג(2)}} במועד שנדרש לכך;
{{ח:תתת|(11)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א עד 10ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה נמשכת על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיפים 35כד}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|ו־36א}}, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
{{ח:תתת|(2)}} שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
{{ח:סעיף|54|תרמית בקשר לניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
{{ח:תתת|(2)}} השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}:
{{ח:תתת|(1)}} מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצוב“ – ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע בניירות ערך“ – מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתואמת בניירות ערך“ – מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה עצמית בניירות ערך“ – מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|54א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}}.
{{ח:סעיף|54ב|סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} – חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה – כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה – כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן האמור}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה – אמצעי אכיפה מותנים).
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הופסק הליך לאור ההסדר – סוג ההליך שהופסק;
{{ח:תתת|(3)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
{{ח:סעיף|54ג|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54ב|בסעיף 54ב(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
{{ח:סעיף|54ד|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|54ה|סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|בסימן זה}} – הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(3)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ז)}} הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
{{ח:סעיף|54ו|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ג|סעיף 54ג}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|54ז|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ד|סעיף 54ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:סעיף|54ח||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54ט||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54י||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54יא||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ|תיקון: תש״ס}}
{{ח:סעיף|54יא1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזכר הבנה“ – הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוע לרשות חוץ“ – דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לסיוע“ – בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני ניירות ערך“ – דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}}, שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
{{ח:תת|(ב)}} משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
{{ח:סעיף|54יא2|אישור בקשה לסיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54יא7|סעיף 54יא7}};
{{ח:תת|(2)}} נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
{{ח:תת|(3)}} התקיימו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} ומזכר ההבנה;
{{ח:ת}} רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|54יא3|סמכות היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא תיעשה פעולה מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
{{ח:סעיף|54יא4|הסמכה לבצע פעולות סיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ב|ו־56ב עד 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007}} (בסעיף זה – חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|או 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} או {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת}} תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח – תיעשה הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
{{ח:סעיף|54יא5|הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים|תיקון: תש״ס, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע יושב ראש הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא2|בסעיף 54יא2}}, וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה – ידיעה).
{{ח:תת|(ב)}} מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא4|בסעיף 54יא4}} רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
{{ח:תת|(ג1)}} יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}.
{{ח:סעיף|54יא6|הדדיות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
{{ח:סעיף|54יא7|תקנות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות –
{{ח:תת|(1)}} לשם ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} לשם ביצוע מזכר הבנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ)|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:סעיף|54יא8|תוקפן של תקנות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
{{ח:תת|(1)}} המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
{{ח:תת|(2)}} גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
{{ח:סעיף|54יא9|סייג להעברת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|54יא10|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}}.
{{ח:סעיף|54יב|פטור|תיקון: תשל״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט {{ח:פנימי|פרק ח|לפרק ח׳}} {{ח:פנימי|סעיף 39|וסעיפים 39(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, תנאיו ופרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסוכנות היהודית“ – ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראל|בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, התשי״ג–1952}}, לרבות קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך של הסוכנות היהודית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית)|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל־אביב בע״מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
{{ח:סעיף|55א|אגרות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ״ט–1989}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:סעיף|55ב|פרסום הודעה בעיתון|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים)|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:סעיף|55ג|מימון תובענות ייצוגיות|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 4א|בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור}}, למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
{{ח:סעיף|55ד|סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה – דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ־35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:סעיף|56|ביצוע ותקנות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי־דין לענין {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ג|36ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(2)}} פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(3)}} דו״חות שיגיש חתם;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, ”חתם“ – לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
{{ח:תתת|(4א)}} מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
{{ח:תתת|(5)}} ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)|תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|סעיפים 275}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|או 320(ג) לחוק החברות}}, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|56א|סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
{{ח:סעיף|56א1|בקרה על פעולות בבורסה|תיקון: תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}}, או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ב)}} יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
{{ח:סעיף|56א2|מינוי חוקר וחוקר בכיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
{{ח:סעיף|56ב|סמכויות חיפוש ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חפץ הקשור לעבירה“ – חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
{{ח:תתת|(3)}} עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, כל חפץ הקשור לעבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 29}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 46|ו־46 לפקודת מעצר וחיפוש}}, לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|סעיף 56ב1}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 39|סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|סעיפים 32(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|ו־32א לפקודת מעצר וחיפוש}} יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|בסעיפים האמורים}}.
{{ח:תת|(ו)}} על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:תת|(ז)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ח)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ט)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:סעיף|56ב1|סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – כספים, ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש הקשור לעבירה“ – {{ח:פנימי|סעיף 56ב|כהגדרת ”חפץ הקשור לעבירה“ בסעיף 56ב(א)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפיסה“, לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו – עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
{{ח:סעיף|56ג|סמכויות חקירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
{{ח:תת|(3)|(א)}} בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תתת|(ב)}} חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
{{ח:תתת|(ג)}} נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:סעיף|56ג1|סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ג|ו־ג׳ לחוק המעצרים}} לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|הפרקים האמורים}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המעצרים}}, רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|56ג2|הודעה למשטרת ישראל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|ו־56ג1}} בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך“.
{{ח:סעיף|56ד|צו מניעה וצו מניעה זמני|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תש״ע־5, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
{{ח:סעיף|56ה|סודיות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב|56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}{{ח:הערה|,}} לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}} או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|56ו|ביקורת|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|56ז|מסים ונזיקין אזרחיים|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} דין הרשות כדין המדינה לענין –
{{ח:תת|(1)}} תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}.
{{ח:סעיף|56ח|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח4|ח׳4}} {{ח:פנימי|פרק ט1|או ט׳1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א)}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}}.}}
{{ח:סעיף|58|תחילה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תחילתן היא ביום י״ג בניסן תשכ״ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969).
{{ח:סעיף|59|סייג לתחולה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3, תש״ע־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 44ל|ו־44ל(א)(2)}})}}}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} משקיע לענין {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ב)(1)}} הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} ומסכים לכך (להלן – הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}} לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים (6)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|או (9) עד (12) לתוספת זו}}, הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, או חברה לניהול קרן כאמור;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מנהל תיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו;
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} הרוכש בעבור עצמו;
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} קרן הון סיכון; לענין זה, ”קרן הון סיכון“ – תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשע״א־2, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3, [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ב)}} גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש״ח)}}, או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ג)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש״ח)}} וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש״ח)}}, או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ד)}} לעניין פרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נזילים“ – מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}} וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
{{ח:תת|(ה)}} הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב־1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||בורסות בחו״ל}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE)
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ז־3, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} NYSE American
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) – Global Select Market
{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} NASDAQ Global Market
{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1}})}}}}
{{ח:קטע3||בורסה זרה}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2א פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE);
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2א פרט 2}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יח|35יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||(בורסה בחו״ל לפי קביעת שר האוצר)}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ה}}
{{ח:ת}} אלה הבורסות בחו״ל לענין {{ח:פנימי|סעיף 35יח|סעיף 35יח לחוק}}:
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} ”הרשימה המשנית בנאסד״ק“ – The NASDAQ Capital Market;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} ”בורסת לונדון“ – List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} ”רשימה משנית בבורסת לונדון“ – London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} ”בורסת הונג–קונג“ – The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} ”בורסת סינגפור“ – Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} ”בורסת טורונטו“ – Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3א פרט 1}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3א פרט 2}}
{{ח:ת}} תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}}.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3א פרט 3}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3א פרט 4}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3א פרט 5}}
{{ח:ת}} תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3א פרט 6}}
{{ח:ת}} תשקיפי מדף.
{{ח:קטע2|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}} לא חלות לגביהם:
<table>
<tr><th> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th></tr>
<tr><th> </th><th>סוג תעודות ההתחייבות</th><th>סוג המנפיק</th><th>ההוראות שלא יחולו</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני</td><td>תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}}</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני</td><td>תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1}}</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“, ”הממונה“ ו”המפקח על הבנקים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר הוני“ – מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>מדינת ההתאגדות</th><th>הבורסה מחוץ לישראל</th><th>סוג ניירות הערך</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>צרפת</td><td>שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה־Autorité des Marchés Financiers, לפי {{ח:חיצוני|http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri{{=}}CELEX:32004L0039&amp;from{{=}}EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC}}</td><td>מניות</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־2, ק״ת תשע״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th> </th><th>{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th><th>תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 63|סעיפים 63 עד 66}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|87}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|ו־89}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית)|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה)|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס״ו–2005}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית)|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס״ד–2004}}</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>3.</td><td>ועדת ביקורת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>4.</td><td>ועדת תגמול</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>5.</td><td>ועדה לבחינת הדוחות הכספיים</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש״ע–2010}}</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>מען רשום</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>7.</td><td>מבקר פנימי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>8.</td><td>זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 184|סעיפים 184}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 185|ו־185}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>9.</td><td>התביעה הנגזרת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>10.</td><td>כהונת נושא משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>11.</td><td>דירקטור חיצוני</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס״ו–2005}}</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>דירקטור בלתי תלוי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>13.</td><td>חובות נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>14.</td><td>פטור שיפוי וביטוח</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>15.</td><td>מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>הצעה פרטית</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 274|ו־274}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>18.</td><td>דיבידנד</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}</td></tr>
<tr><td>19.</td><td>הצעות רכש</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 328|סעיפים 328 עד 340}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342א|ו־342א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>20.</td><td>פשרה או הסדר</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}</td></tr>
<tr><td>21.</td><td>הטלת עיצום כספי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th> </th><th>{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th><th>תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>2.</td><td>ועדת ביקורת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>3.</td><td>ועדת תגמול</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>4.</td><td>ועדה לבחינת הדוחות הכספיים</td><td> </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש״ע–2010}}</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>מען רשום</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>6.</td><td>מבקר פנימי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>7.</td><td>התביעה הנגזרת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>8.</td><td>כהונת נושא משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>9.</td><td>דירקטור חיצוני</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש{{ח:הערה|י}}רות מקצועית), התשס״ו–2005}}</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>דירקטור בלתי תלוי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>11.</td><td>חובות נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>12.</td><td>פטור שיפוי וביטוח</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>13.</td><td>מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}</td></tr>
<tr><td>14.</td><td>עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}</td></tr>
<tr><td>15.</td><td>דיבידנד</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>פשרה או הסדר</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>הטלת עיצום כספי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(ג2)}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50א8|ההגדרה ”מדינת חוץ“ שבסעיף 50א8(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4ב פרט 1}}
{{ח:ת}} טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיף 52טו(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ב־5, ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כג|35כג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 35לא|35לא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(ג)(3) או (ד)}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36 עד 37}}, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 5 פרט 10}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י(א)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 129ב|סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 40א|סעיף 40א לחוק הייעוץ}};
{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 10א}}
{{ח:ת}} שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 44יח|לסעיף 44יח(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 5 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כ|או 44כ(ב), (ד) או (ה)}}, במועד שנקבע לכך;
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 5 פרט 12}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 5 פרט 13}}
{{ח:ת}} פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(7)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 5 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ב)}}, במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ד)}}, במועד ובדרך שנקבעו לכך;
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 5 פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(א)}}, בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
{{ח:תת|(א)}} הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}};
{{ח:תת|(ב)}} הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(2)}};
{{ח:תת|(ג)}} הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב(א)}};
{{ח:תת|(ד)}} החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן – הצעה פרטית), בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 3|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעה פרטית);
{{ח:תת|(ה)}} תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 17|לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 2|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}} (להלן – תקנות עסקה עם בעל שליטה);
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על הגשת מפרט, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעת רכש);
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 5 פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 5 פרט 17}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א}} או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א1|סעיף 56א1}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 5 פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ח|סעיף 56ח}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 5 פרט 19}}
{{ח:ת}} ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 5 פרט 20}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 21|לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 5 פרט 21}}
{{ח:ת}} לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 23|תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 5 פרט 22}}
{{ח:ת}} לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 26|תקנה 26 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 5 פרט 23}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 5 פרט 24}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 27|תקנה 27 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 25}}
{{ח:ת}} לא פרסם דוח מיידי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 3|לתקנות 3}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 5|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}} (להלן – תקנות הייצוב);
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 26}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הייצוב}};
{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 27}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}} (להלן – תקנות זירת סוחר);
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 28}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 29}}
{{ח:ת}} התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ב) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 30}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ג) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 31}}
{{ח:ת}} לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(ד) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 32}}
{{ח:ת}} החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 14|לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר}} או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 33}}
{{ח:ת}} עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 19|לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 34}}
{{ח:ת}} לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 35}}
{{ח:ת}} לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|תקנה 20(א)}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(36)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 36}}
{{ח:ת}} לא בירר את נסיבות אי־ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(37)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 37}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(38)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 38}}
{{ח:ת}} הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(39)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 39}}
{{ח:ת}} לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 22|לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(40)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 40}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 23|לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(41)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 41}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(42)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 42}}
{{ח:ת}} לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת – בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 25|לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(43)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 43}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 26|לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(44)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 44}}
{{ח:ת}} לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(45)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 45}}
{{ח:ת}} לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א׳ עד ה׳ להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(46)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 46}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(47)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 47}}
{{ח:ת}} לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 28|בתקנות 28 עד 30}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 31|לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(48)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 48}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 33|לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(49)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 49}}
{{ח:ת}} לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 34|לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(50)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 50}}
{{ח:ת}} לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 35|לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(51)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 51}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 36|לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(52)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 52}}
{{ח:ת}} לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי־התאמתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(53)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 53}}
{{ח:ת}} לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 38|לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(54)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 54}}
{{ח:ת}} לא רשם את הפרטים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 78|בתקנות 78 עד 81}} ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 82|לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(55)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 55}}
{{ח:ת}} לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 84|לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר}}.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיפים 52טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כ|52כ}} {{ח:פנימי|סעיף 52כא|ו־52כא}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ב־2, ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">הון עצמי (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 64,308,000</td><td>א׳</td><td>39,000</td></tr>
<tr><td>מ־64,308,001 עד 1,073,940,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת ההון העצמי ב־6/10,000</td></tr>
<tr><td>מעל 1,073,940,000</td><td>ג׳</td><td>643,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שהוא חתם –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 90,031,000</td><td>א׳</td><td>26,000</td></tr>
<tr><td>מ־90,031,001 עד 257,231,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב־3/10,000 {{ח:הערה|[ככל הנראה צ״ל 8/10,000]}}</td></tr>
<tr><td>מעל 257,231,000</td><td>ג׳</td><td>206,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 536,372,000</td><td>א׳</td><td>322,000</td></tr>
<tr><td>מ־536,372,001 עד 2,144,022,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב־6/10,000</td></tr>
<tr><td>מעל 2,144,022,000</td><td>ג׳</td><td>1,286,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – 643,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד – 8,000 שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52לא|סעיף 52לא}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) או (ב)(3)}}, או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(1)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כג|בסעיף 35כג(א)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 6|לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה}}.
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(1)}}, קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(2)}}, או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(ב)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א(ה)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יא|סעיף 35יא}}, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף 35יב}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא עמד בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו־(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד|סעיף 44יד}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(א)}} והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9א}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(ב)}} והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טז|סעיף 44טז(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר חובת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כב|סעיף 44כב}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44כה|סעיף 44כה}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(1)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(3)}};
{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ו|סעיף 56ו}}, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ לחוק}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} לא השקיע את הסכום האמור {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות החיתום}} (להלן – הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}} או הפקיד שלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}}, או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} חזר בו מהצעת רכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}}, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הצעת רכש}} או פעל שלא בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 7|לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 5|לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(א) ו־(ב) לתקנות זירת סוחר}}.
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}, והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ד|35ד(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3) או (ד)}}, מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיפים 35כג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|או 35לא(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(א)}}, או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37 לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4א1)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א1}}
{{ח:ת}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4ב}}
{{ח:ת}} כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג(ב)(6) לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5א}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}} בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8א}}
{{ח:ת}} סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב)(1)}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 52ז|בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)}};
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52ד|או 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ד|סעיף 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}}, החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג)}}, או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ד)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)(4א)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 9|או 9 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת״א 25, והכל בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 23|תקנה 23 לתקנות החיתום}}.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ׳ באב תשכ״ח (14 באוגוסט 1968).}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''זאב שרף'''<br>שר האוצר
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
6tzl7eas198yspj5xv4s92jyeyas72o
3083539
3083527
2026-09-17T07:00:11Z
OpenLawBot
8112
[3083538]
3083539
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 234|חוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 12|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 142|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 264|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 165|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 170|תיקון מס׳ 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 188|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210594.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210780.pdf}}, {{ח:תיבה|152|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210820.pdf}}, {{ח:תיבה|185|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 22|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210855.pdf}}, {{ח:תיבה|190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210925.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 75|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211044.pdf}}, {{ח:תיבה|344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 124|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 170|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 158|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211480.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211525.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|255, 255|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 110|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300183.pdf}}, {{ח:תיבה|161|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300200.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300244.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 427|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299651.pdf}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 18|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299755.pdf}}, {{ח:תיבה|19|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 3 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299850.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299954.pdf}}, {{ח:תיבה|887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}, {{ח:תיבה|914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 229|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 308|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300023.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 189|חוק מערכות תשלומים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300848.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300795.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300884.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 70|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301180.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 198|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301259.pdf}}, {{ח:תיבה|206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|תיקון מס׳ 17 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301415.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 11|תיקון מס׳ 20 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301468.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 24|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301594.pdf}}, {{ח:תיבה|121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 181|תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי־טק) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319020.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}, {{ח:תיבה|1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 560|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382400.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_383643.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1069|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_392309.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 69|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 156|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14375739.pdf}}.
''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 754|התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7564.pdf}}, {{ח:תיבה|620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7607.pdf}}, {{ח:תיבה|771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}, {{ח:תיבה|922|תיקון התוספת השביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8008.pdf}}, {{ח:תיבה|2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8027.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}. ''תחילת תוקף:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}. ''קביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|קביעת מועד תחילה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־3, תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – תעודות המונפקות בסדרות על־ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ״ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך מסחריים“ – ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו – תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} – במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות חברה נכרית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ – חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון־המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מסונפת“ – חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}} בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים)|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, לענין חברה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}}; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר – מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל כספי אחרים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}}, המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
{{ח:תתת|(3)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}} המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“, לענין חברה ותאגיד אחר – רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית – רשם האגודות השיתופיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מציע“ – מי שמציע ניירות ערך לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה לציבור“ – פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה משלימה“ – הודעה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 16|לסעיף 16(א1)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה בדרך של זכויות“ – הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם מתמחר“ – חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיץ“ – מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישת ניירות ערך“ – לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ ו”רכישה“, לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד – יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד –
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו – תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“, של תאגיד – הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה – בניכוי זכויות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה“ – כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, בתאגיד –
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, ”נאמן“ – למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(2)(ו)}} או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״חות כספיים“ – מאזן, דו״ח ריווח והפסד ודו״חות אחרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה בחו״ל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת – על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ“ – תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין הזר“ – הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו״ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להשקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח“ – תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“, ”חתימה אלקטרונית“, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הגעה אלקטרוני“ – אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות מאובטח“ – מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת דואר אלקטרוני מאובטח“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
{{ח:תתת|(3)}} היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת דואר אלקטרוני מאובטח“ – תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות מידע פיננסי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר בכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרדי הרשות“ – מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מפוקח“ – כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} מפיץ;
{{ח:תתת|(5א)}} רכז הצעה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(4א)(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} בורסה וחבר בורסה;
{{ח:תתת|(7)}} מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}};
{{ח:תתת|(8)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}} או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(10)}} מנהל קרן ונאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(11)}} משקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(11א)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(11ב)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(11ג)}} בעל רישיון ייזום בסיסי;
{{ח:תתת|(12)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:תתת|(13)}} מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
{{ח:תתת|(14)}} מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הייעוץ}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת ניירות ערך“ – עבירה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
{{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
{{ח:תתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
{{ח:תתת|(6)}} עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}
{{ח:סעיף|2|כינון הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
{{ח:סעיף|3|הרכב הרשות ומינוי חבריה|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב־ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
{{ח:תת}} לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב־ראש הרשות או משנה ליושב־ראש – תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|4|תקופת כהונת חברים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
{{ח:סעיף|5|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשס״ז, 1222).}}
{{ח:סעיף|6|פקיעת חברות ומינוי חליף}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}} או הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט – יעבירו שר האוצר מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות – ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
{{ח:סעיף|6א|גמול|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
{{ח:סעיף|7|תקפן של פעולות}}
{{ח:ת}} סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:סעיף|8|הרשות – תאגיד|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב־ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על־ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
{{ח:סעיף|9|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:סעיף|9א|ניהול הרשות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
{{ח:סעיף|9ב|פרסום החלטות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
{{ח:סעיף|10|עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
{{ח:סעיף|10א|הגבלות לאחר פרישה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
{{ח:תת|(ג)}} עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:סעיף|10ב|הגבלות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א עד 56ג}} לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
{{ח:תת|(2)}} להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
{{ח:סעיף|10ג|מתן היתר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} רשאי להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
{{ח:סעיף|11|תקציב}}
{{ח:ת}} הרשות תערוך מדי שנה הצעת־תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|12|הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ח, תשנ״ד, תש״ס, תש״ס־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב־ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה}} (י״פ תשס״ד, 184).}}
{{ח:סעיף|12א|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:סעיף|13|סודיות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:סעיף|14|דו״חות}}
{{ח:ת}} הרשות תמסור דו״חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
{{ח:סעיף|14א||תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}
{{ח:סעיף|15|הצעה ומכירה לציבור|תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
{{ח:סעיף|15א|פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ב־4, תשע״ו, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.}}
{{ח:תתת|(2)}} הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, ”מניות הטבה“ – מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
{{ח:תתת|(3)}} הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}}, והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
{{ח:תתת|(7)}} הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקיע הנמנה עם סוג שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}} או לגרוע ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
{{ח:סעיף|15ב|סייגים לתחולה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תש״ע־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} לא יחול על פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תת|(2)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
{{ח:תת|(3)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תתת|(2)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תת|(3א)}} הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}, של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תת|(4)}} הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1)}}, לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(ב)}} מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.}}
{{ח:תת|(4א)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}} (בחוק זה – רכז ההצעה);
{{ח:תתת|(ב)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ג)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ד)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, ”הצעות אחרות“ – לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
{{ח:תת}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(4ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
{{ח:תתת|(ב)}} ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#פרק ג3|פרק ג׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(5)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב –
{{ח:תתת|(א)}} הצעה לציבור על פי תשקיף;
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}};
{{ח:תתת|(ג)}} הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(ה)}} הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 15א|פסקאות (א)(2) ו־(3) בסעיף 15א}} חלות עליה;
{{ח:תת|(6)|(א)}} רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}};
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
{{ח:תתת|(ג)}} הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התמורה“ – לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרטה“ – הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח1|פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או החלטת ממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק האמור}}, או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)#פרק ז|פרק ז׳ בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – לרבות מכירה.
{{ח:סעיף|15ג|מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(3)}}, יראו כהצעה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)}}, או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}} לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.}}
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב}}.
{{ח:סעיף|15ד|הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
{{ח:סעיף|15ה|כללים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:סעיף|15ו|תקנות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א עד 15ג}}; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
{{ח:סעיף|16|תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן –
{{ח:תתתת|(א)}} שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וכל פרט המתחייב מהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}}, ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|17|תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דו״חות כספיים של המנפיק, של חברות־בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
{{ח:תתת|(2)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
{{ח:תתת|(6)}} מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות טווח מחירים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:סעיף|17א|מכירה במחיר אחיד|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה – ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|17ב|בטלות התחייבויות מוקדמות|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) או (2)}}, בתנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}}.
{{ח:סעיף|17ג|דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה – הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.
{{ח:תתת|(2)}} הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור)|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:סעיף|17ד|תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א1)(1)(ב)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
{{ח:סעיף|17ה|חתם מתמחר|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
{{ח:סעיף|17ו|חובת תום לב|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
{{ח:סעיף|18|טיוטת תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
{{ח:תת|(ב)}} מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
{{ח:סעיף|19|פטור מגילוי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם –
{{ח:תתת|(1)}} לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת|(2)}} גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
{{ח:סעיף|20|דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תש״ן־3, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(2)}} פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לגבי המנפיק – גם לגבי חברה־בת שלו או חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו״חות הכספיים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(5)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
{{ח:תתת|(6)}} לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו – דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין־לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, ”תקן דיווח כספי בין־לאומי“ – תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (International Accounting Standard Board – IASB).
{{ח:סעיף|20א|נהלי בדיקה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:סעיף|21|היתר לפרסום התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
{{ח:תת|(ג)}} התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|21א|הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו –
{{ח:תת|(1)}} לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ״ח–1988, תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.}}
{{ח:תת|(2)}} יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו״חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
{{ח:סעיף|22|אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
{{ח:תת|(ב)}} על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור – לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, ”דירקטור מקרב הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן ה|בסימן ב׳ לפרק ד׳ לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
{{ח:תת|(ד1)}} על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה – יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
{{ח:סעיף|23|תאריך התשקיף ופרסומו|תיקון: תשמ״ח, תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ב|סעיף 44ב}}, בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה – תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
{{ח:תת|(א1)}} תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן – היום שלמחרת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע –
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח – להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות – גם את שטר הנאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|23א|תשקיף מדף|תיקון: תשס״ה, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה – תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב־12 חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}} (בחוק זה – חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף)|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ו)}} ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה – דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
{{ח:תת|(ו1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך)|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:סעיף|23ב|הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה ”ניירות ערך מסחריים“, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}
{{ח:סעיף|24|התקופה להגשת הזמנות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה – הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ־45 ימים ממועד תחילתה;
{{ח:תת}} בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף)|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
{{ח:תת|(ד)}} המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
{{ח:סעיף|25|תיקון תשקיף במקרים מיוחדים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
{{ח:סעיף|25א|תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו״חות כספיים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה – ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א1)}}, ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו לרשות דו״חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו״חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:סעיף|25ב|דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו״חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
{{ח:סעיף|25ג|תיקון טעות סופר בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} נפלה בתשקיף טעות לשונית־טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
{{ח:סעיף|26|ביטול הזמנות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}}, לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|27|החזרת תשלומים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע –
{{ח:תתת|(1)}} לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
{{ח:סעיף|28|השקעת כספי הזמנות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מציע להחזיר כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
{{ח:סעיף|29|אחריות הדירקטורים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא קיים המציע את חיוביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26(ב) עד 28}} והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
{{ח:סעיף|30|הודעה על תוצאות ההצעה}}
{{ח:ת}} תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ב)}} חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף)|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}
{{ח:סעיף|31|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32|אחריותם של מומחים|תיקון: תש״ן־3, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)}} לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}.
{{ח:סעיף|32א|אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מידע צופה פני עתיד“ – תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
{{ח:תתת|(2)}} פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
{{ח:תתת|(3)}} הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
{{ח:סעיף|33|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תש״ס, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}} לא תחול –
{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תת|(1א)}} על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} משהגיש המנפיק דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}}, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
{{ח:תת|(4)}} על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
{{ח:תת|(5)}} על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
{{ח:סעיף|34|אחריות רבים}}
{{ח:ת}} במידה ששנים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31 עד 33}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|34א|איסור שיפוי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|שבסעיף 260(א) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד – בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
{{ח:תת|(ה)}} חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”שיפוי“ – בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
{{ח:סעיף|35|ביטול רכישה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט, תשע״ב־5, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים נדחית“ – אסיפה נדחית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|או 35יב13(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ“ – חברה הרשומה כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ח2|בסעיף 35ח2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם הנאמנים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|בסעיף 35ג1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג הנושים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|הסעיף}}.
{{ח:סעיף|35א1|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ז3|פרקים ז׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה – תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}:
{{ח:תת|(1)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35ב|חובת מינוי נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
{{ח:תת|(א1)}} לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1(א)}}, יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|בסעיף 35יב2}}.
{{ח:תת|(ב)}} על נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות}}, אם לא נקבעה {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} הוראה אחרת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלעניין {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הנאמנות}} אין להתנות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 9|9(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|10(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הנאמנות}} יחולו, לעניין נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, גם על נושא משרה בנאמן.
{{ח:סעיף|35ג|תנאים לשמש נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ד)}}.
{{ח:סעיף|35ג1|מרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
{{ח:תתת|(3)}} היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים – דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, ”מוצרי מדדים“ – תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
{{ח:תתת|(2)}} חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
{{ח:סעיף|35ג2|הסרת נאמן ממרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ב) או (ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג3|סעיף 35ג3}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|35ג3|רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ה|סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
{{ח:תת|(2)}} קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
{{ח:סעיף|35ה1|שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יד|או 35יד(ד)}}, יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה – כספי פיקדון).
{{ח:תת|(ג)}} על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה – הוצאות מיוחדות);
{{ח:תתת|(4)}} אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
{{ח:סעיף|35ו|שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – בטוחות) – תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) – ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|בסעיף 35ז1}}, ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}};
{{ח:תתת|(3א)}} היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת שלישית א׳1}}, תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3א1|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(4)}} חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
{{ח:תתת|(5)}} שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ה1|סעיף 35ה1(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ט|בסעיף 35ט(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
{{ח:סעיף|35ז|שינויים בשטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
{{ח:תת|(2)}} המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים – המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
{{ח:סעיף|35ז1|הגבלות לעניין שינוי בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז}}, או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35ח|חובות הנאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־6, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר –
{{ח:תתתת|(א)}} לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 329|בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, שמתפקידו לערוך אותה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד2)}} כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
{{ח:תת|(ד2א)}} מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
{{ח:תת|(ד2ב)|(1)}} חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ב|פרק ב׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תת|(ד3)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי־ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ח1|חובות דיווח של הנאמן|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף 35י(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך –
{{ח:תתת|(1)}} להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
{{ח:תתת|(2)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:סעיף|35ח2|מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המרשם).
{{ח:סעיף|35ח3|תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|35ט|ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
{{ח:סעיף|35ט1|סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה – עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
{{ח:תתת|(1)}} חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
{{ח:תתת|(2)}} תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
{{ח:תתת|(3)}} המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
{{ח:תתת|(4)}} תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ג׳ בתוספת שלישית א׳1}}, לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור א׳ בתוספת האמורה}} המונפקות בידי מנפיק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ב׳ באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943}}.
{{ח:סעיף|35י|דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
{{ח:סעיף|35יא|איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה־אם, חברה־בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשע״ה, 7120).}}
{{ח:סעיף|35יב|הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|בסעיף 35יא}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35יב1|אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}}, יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ־45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|סעיף 35יב24}}; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ג)}} לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
{{ח:סעיף|35יב2|סדר היום באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
{{ח:סעיף|35יב3|הצבעה באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיף 35יב12}}, והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|או 35יב14}}.
{{ח:תת|(ה)}} הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
{{ח:סעיף|35יב4|חובת מחזיק בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
{{ח:סעיף|35יב5|מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
{{ח:סעיף|35יב6|כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1}}, רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
{{ח:סעיף|35יב7|הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, ותימסר למנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|בסעיף 35ח1(ד) ו־(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיף 35יב3}}.
{{ח:סעיף|35יב8|תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
{{ח:סעיף|35יב9|הוכחת בעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב10|כינוס אסיפה על ידי בית משפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
{{ח:סעיף|35יב11|אסיפה בישראל|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} תיערך בישראל.
{{ח:סעיף|35יב12|דחיית אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|סעיף 35יב7}}.
{{ח:סעיף|35יב13|מניין חוקי באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
{{ח:סעיף|35יב14|מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}, מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1(א)}}, תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|35יב15|יושב ראש אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
{{ח:סעיף|35יב16|הצבעה במניין קולות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
{{ח:סעיף|35יב17|רוב באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|35יב18|הכרזה כראיה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
{{ח:סעיף|35יב19|חופש ההתנאה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב16|ו־35יב16 עד 35יב18}}, כולם או מקצתם.
{{ח:סעיף|35יב20|פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}} – הודעת עמדה).
{{ח:תת|(ב)}} זומנה אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיף 35יב21(4)}}, מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, ”מחזיק“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ””מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות““.
{{ח:סעיף|35יב21|תקנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|ו־35יב20}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|שסימן זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב22|פרוטוקולים באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
{{ח:תת|(ג)}} מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
{{ח:סעיף|35יב23|פגמים בכינוס|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
{{ח:סעיף|35יב24|המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיף 35יב3}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב25||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35יב26|כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|ו־35יב2}} כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
{{ח:תת|(ב)}} באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|35יב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|35יב3}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב5|35יב5}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב6|35יב6}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|35יב7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|35יב12}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|35יב20(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|35יב21}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|ו־35יב24}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35יג|תקפן של פעולות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
{{ח:סעיף|35יד|סיום כהונתו של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א)}} כאשר –
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג2|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 35ה|בסעיף 35ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית – ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ה1)}} הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ו)}} המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|35טו|התייצבות הרשות בהליכים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:סעיף|35טז|הצעת ניירות ערך בידי המדינה|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה1|ו־ה׳1}} יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
{{ח:סעיף|35טז1||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35טז2|פטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו״ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|35טז3|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה“ – אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב אופציה“ – נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}, שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בכתבי אופציה“ – מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35טז5|לסעיפים 35טז5}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז6|ו־35טז6}}.
{{ח:סעיף|35טז4|מחזיק בכתב אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תת|(2)}} מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
{{ח:סעיף|35טז5|מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
{{ח:סעיף|35טז6|תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|35טז7|הוכחת בעלות בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
{{ח:סעיף|35טז8|הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|סעיף 35טז9(4)}}, מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35טז4|בסעיף 35טז4(1)}} זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
{{ח:תת|(ו)}} הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
{{ח:סעיף|35טז9|תקנות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|סעיף 35טז8}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה2|שפרק זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:סעיף|35יז|רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו״ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו״ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל)|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו״ל), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:סעיף|35יח|קביעת בורסה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} בורסה בחו״ל שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:סעיף|35יט|שינוי התוספות|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק {{ח:פנימי|תוספת 2|מהתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} בורסה בחו״ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספות השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו״ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו״ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
{{ח:סעיף|35כ|מסמך רישום|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:סעיף|35כא|פטור מגילוי|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיף 36ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
{{ח:סעיף|35כב|פרסום מסמך הרישום|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35כג|המועד לרישום למסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כב|בסעיף 35כב(א)}}, ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}} אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
{{ח:סעיף|35כד|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(א)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|35כה||תיקון: תש״ס־3, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35כו|עיכוב הליכים בתובענה בישראל|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, ”זיקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.
{{ח:סעיף|35כז|מחיקה מן המסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} נמחקו מהמסחר בבורסה בחו״ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו״ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:סעיף|35כח|מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}} בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו״ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו״ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
{{ח:תת|(ג)}} מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|בסעיף 35לא(א)}}.
{{ח:סעיף|35כט|תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הצעה לציבור“ – למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35ל|תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־3, תש״ע־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 54יא1|בסעיף 54יא1}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה – הסכם הכרה);
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת שלישית ב׳}}, ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|לתוספת האמורה}}, אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
{{ח:סעיף|35לא|חובת דיווח של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיפים 36ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38א|ו־38א}} שיחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}}; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:סעיף|35לב|מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת|תיקון: תש״ס־3, תשע״ד־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו״ל והוא מדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו״ל.
{{ח:תת|(א1)}} תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת״א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, ”מדד ת״א טק–עילית“ – כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא ”מדדי מניות“ שבמדריך המעו״ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
{{ח:סעיף|35לג|החלפת מתכונת דיווח|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לב|סעיף 35לב}}, יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר –
{{ח:תת|(1)}} דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
{{ח:תת|(2)}} דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
{{ח:תת|(3)}} דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
{{ח:קטע2|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:סעיף|35לג1|תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}} ({{ח:פנימי|פרק ה3א|בפרק זה}} – בורסה זרה);
{{ח:תתת|(2)}} אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
{{ח:תתתת|(א)}} ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, ”שווי שוק התאגיד“ – כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|35לג2|אי־<wbr>תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35לג3|תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|35לג4|הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1(ג)}}; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|35לג5|אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} והמסחר בהן|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} והמסחר במניות הרשומות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:סעיף|35לד|הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}}, ”ניירות ערך מיוחדים“ – ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} – מסמך הצעה לציבור).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35לה|מסמך הצעה לציבור|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:תת|(ג)}} על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב}}, בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף 35כג}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:סעיף|35לו|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
{{ח:סעיף|35לז|חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
{{ח:תת|(ב)}} על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}} שיחול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:סעיף|35לח|אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיף 52יא(א)}} לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:סעיף|35לט|מרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה – מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מרשם הרכזים מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות}}.}}
{{ח:סעיף|35מ|רישום במרשם|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:סעיף|35מא|סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35מ|בסעיף 35מ}}, אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
{{ח:סעיף|35מב|ביטול רישום במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מ|סעיף 35מ}};
{{ח:תתת|(3)}} רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
{{ח:תת|(ד)}} רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו״ל.
{{ח:סעיף|35מג|התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
{{ח:סעיף|35מד|חובות דיווח של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:סעיף|35מה|פיקוח הרשות על רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:סעיף|35מו|איסור עיסוק בלא רישום|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}
{{ח:סעיף|36|חובת דיווח של תאגידים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ג, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל ודיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו״ל חלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}} ויחייבו, נוסף על דו״ח תקופתי, גם דו״ח מיידי על אירועים מסויימים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ה)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ו)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
{{ח:תת|(ח)}} שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות)|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית)|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת״א טק–עילית), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:סעיף|36א|סמכות להורות על דרך הצגת פרטים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו״חות כספיים, בדו״ח תקופתי או בדו״ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו״חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
{{ח:תת|(ד)}} נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
{{ח:תת|(ה)}} לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין־לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}} בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|36ב|חובת דיווח של ערב|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הובאו בתשקיף דו״חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}} המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
{{ח:סעיף|36ג|פטור מדיווח|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1)}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(2)}}, בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו״ח.
{{ח:סעיף|36ד|התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת״א טק–<wbr>עילית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת״א טק–עילית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לב|בסעיף 35לב(ד)}}, להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
{{ח:סעיף|37|חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תשע״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה – המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור – הנאמן פטור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה)|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – נושא משרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 236|סעיף 236 לחוק החברות}} מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה עצמאי“ – מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד {{ח:פנימי|פרק ה3|שפרק ה׳3}} חל עליו (להלן – תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מבטח בלא שולט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, ו”אמצעי שליטה“ – לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:סעיף|38|צו בית המשפט|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שלא הגיש דו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} או {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו״ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} או שהגישה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיף האמור}}, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:סעיף|38א|הוראה להפסקת המסחר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הגיש דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש דו״ח או הודעה שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות – רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו הדו״ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
{{ח:סעיף|38ב|אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}.
{{ח:סעיף|38ג|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים –
{{ח:תתת|(1)}} על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו – לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה – דיווח);
{{ח:תתת|(2)}} על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח – לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בעל שליטה“ – למעט המדינה.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:סעיף|39|אישור שר האוצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור}} (י״פ תשמ״ז, 2314).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
{{ח:תת|(ד)}} לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|39א|החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל|תיקון: תשס״ה־3, תש״ע־3, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת האמורה}}, כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, ”הדין מחוץ לישראל“ – הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או לגרוע ממנה הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או תקנות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו״ל וכן על חברה שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל}}.
{{ח:סעיף|40||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|41||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|42||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|43||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44|עיון במסמכים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו״ח והודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|הסעיפים 36 עד 37}} – יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
{{ח:סעיף|44א|הגבלה על נותן חוות דעת|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
{{ח:סעיף|44א1|פרט מטעה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:סעיף|44ב|דרכי דיווח|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה – יוגשו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
{{ח:סעיף|44ג|אבטחת מידע|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:סעיף|44ד|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה – מורשה חתימה אלקטרונית);
{{ח:תתת|(3)}} חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני)|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}} שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}, כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה – מאשר חתימה);
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה)|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש״ס–2003}}.}}
{{ח:סעיף|44ה|סמכות הרשות|תיקון: תשס״ג, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לענין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(5)}} מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:סעיף|44ו|מאשר חתימה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|44ז||תיקון: תשס״ט־2, תש״ע־3, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44ח|המצאת מסר אלקטרוני|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|בסימן זה}}, ”נמען“ – מי שחלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד(א)}}.
{{ח:סעיף|44ט|חזקת המצאה|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ח|סעיף 44ח}} לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו׳ בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5}}, שנשלח לנמען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44ח|בסעיף 44ח}} והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
{{ח:סעיף|44י|תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח)|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:סעיף|44יא|כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:תתת|(2)}} אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ד)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|44יא1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הצבעה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|ובסעיף 87 לחוק החברות}}.
{{ח:סעיף|44יא2|מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}}, להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ({{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} – מערכת הצבעה אלקטרונית).
{{ח:תת|(ב)}} לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
{{ח:סעיף|44יא3|הפרדה מבנית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|44יא4|סמכות הרשות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יא2|סעיף 44יא2}}:
{{ח:תתת|(1)}} אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5(א)}} והפרטים שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(4)}} הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:סעיף|44יא5|נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו – עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
{{ח:סעיף|44יא6|תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|סעיף 87 לחוק החברות}} לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, לפי העניין.
{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:סעיף|44יב|הגדרות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה בינארית“ – מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה ”מכשיר פיננסי“, שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זירת סוחר“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(4)}} הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
{{ח:תתת|(5)}} כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון זירה“ – רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
{{ח:סעיף|44יב1|איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|44יג|רישיון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
{{ח:תתת|(2א)}} החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(3)}} החברה התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יח|בסעיף 44יח}};
{{ח:תתת|(4)}} לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
{{ח:תתתת|(א)}} הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
{{ח:תת|(ד)}} ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
{{ח:סעיף|44יד|חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו־(5)}}.
{{ח:סעיף|44יד1|איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”ניהול זירת סוחר“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
{{ח:תתת|(2)}} תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
{{ח:סעיף|44טו|איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:סעיף|44טז|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
{{ח:סעיף|44יז|התנהלות תקינה והוגנת|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה – נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
{{ח:סעיף|44יח|כללים בתקנון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
{{ח:סעיף|44יט|איסור ניצול לקוח|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי־ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
{{ח:סעיף|44כ|פיקוח הרשות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|44כא|אחריות חברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
{{ח:סעיף|44כב|חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מקום שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}.
{{ח:סעיף|44כג|ביטול או התלייה של רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)}}, או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|44כד|היתר בעל שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ({{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
{{ח:סעיף|44כה|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|44כו|ביטול היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|44כז|הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
{{ח:תתת|(5)}} על ביטול רישיון הזירה של החברה.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:סעיף|44כח|חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות|תיקון: תש״ע־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו״ל.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|44כט|תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה – החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
{{ח:תת|(4)}} המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
{{ח:תת|(5)}} שמירת מסמכים על ידי החברה;
{{ח:תת|(6)}} חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
{{ח:תת|(7)}} דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
{{ח:תת|(8)}} דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
{{ח:תת|(9)}} רישום עסקאות בידי החברה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:סעיף|44ל|סייג לתחולה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנק ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}, להוסיף, בצו, {{ח:פנימי|תוספת 4א|לתוספת רביעית א׳}}, סוגי עסקאות נוספים.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|44לא|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – מערכת רב־צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סליקה“, של עסקה בנייר ערך – העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|45|רישיון בורסה|תיקון: תשנ״א, תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} (בחוק זה – רישיון בורסה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|45א|תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיף 45ב}} ושמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
{{ח:תתת|(3)}} היא התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו;
{{ח:תתת|(6)}} היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
{{ח:תתת|(2)}} מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של המבקשת;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
{{ח:תתת|(5)}} שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:סעיף|45ב|בקשה לרישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
{{ח:סעיף|45ג|דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
{{ח:סעיף|45ד|תנאים ברישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
{{ח:סעיף|45ה|ביטול רישיון בורסה או התלייתו|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(א)}} או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}};
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים לגביה הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או הליכי כינוס לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(5)}} היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
{{ח:סעיף|45ו|חובת הודעה לרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}} לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|45ז|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר החזקה).
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין היתר שליטה – מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
{{ח:תת|(ה)}} שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
{{ח:סעיף|45ח|העברת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|45ט|שינוי או ביטול היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – פגם):
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(ב)}}, שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) – גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
{{ח:סעיף|45י|חובת הודעה על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
{{ח:תת|(1)}} אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
{{ח:סעיף|45יא|הוראות למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:סעיף|45יב|פעילות בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
{{ח:סעיף|45יג|עיסוקים מותרים לבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירותים נלווים“ – שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
{{ח:סעיף|45יד|הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
{{ח:סעיף|45טו|קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45א|סעיף 45א}}, בתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} ובחובותיה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(א)(5)}}.
{{ח:סעיף|45טז|חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין־לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}}, יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
{{ח:סעיף|45יז|לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טז|סעיף 45טז}}.
{{ח:סעיף|46|תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ד, תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ד)}} כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
{{ח:תתתת|(ו)}} עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
{{ח:תתתת|(ח)}} החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן – רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
{{ח:תתתת|(ח)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969}}, חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב(1)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} מועדי המסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ה)}} ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
{{ח:תתתת|(ו)}} פרסום תוצאות המסחר;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן – חברה רשומה) ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
{{ח:תתת|(7)}} עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}}, וההתאמות הנדרשות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תקנון הבורסה מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך}}.}}
{{ח:סעיף|46א||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ב|שוויון זכויות ההצבעה|תיקון: תשנ״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר – בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
{{ח:תתת|(2)}} לענין חברה רשומה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}} – כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות בכורה“ – מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות מדינה מיוחדות“ – מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
{{ח:סעיף|46ג|חובת מחזיקי מניות יסוד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מי שביום י׳ באב תש״ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק – הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד – מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 46ב|סעיף 46ב(א)(2)}} על החברה הרשומה.
{{ח:סעיף|47|ערעור ועתירה על החלטות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, ”החלטה בעניין תקנון או הנחיות“ – החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:סעיף|48|שינויים של תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
{{ח:תת|(ב)}} היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|49|פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}, וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
{{ח:סעיף|49א|איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:סעיף|49ב|פטור מתחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}} לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:סעיף|50|רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה – להורות לה לשוב ולחדשה.
{{ח:תת|(ד)}} הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה – הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} לגבי אותה מערכת;
{{ח:תתת|(3)}} בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
{{ח:תתת|(5)}} מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה – תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
{{ח:תתת|(6)}} כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50א|חובת רישוי ויציבות מסלקה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 50א2|ובסעיפים 50א2 עד 50א8}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראה להעברת כספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי כשל“ – הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לחישוב נטו“ (Netting) – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לסיום מוקדם“ – הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו – סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(3)}} הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
{{ח:תתתת|(3)}} היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת שווי הוגן“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, ”חיוב“ – לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תתתת|(2)}} חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה ”בורסה“ שבסעיף קטן זה – מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מסלקה“ – מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – לרבות התחייבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מסלקה“ – כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתווך פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חבר בורסה;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלקה;
{{ח:תתתת|(2א)}} תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(3)}} בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הקפאת הליכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו פירוק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לפתיחת הליכים“ ו”צו עיכוב הליכים זמני“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:תת|(א1)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – רישיון מסלקה).
{{ח:תת|(א2)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:תת|(א3)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(ב)}}.
{{ח:תת|(א4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיפים 45ב}} {{ח:פנימי|סעיף 45ג|ו־45ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
{{ח:תת|(א5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
{{ח:תת|(א6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
{{ח:תת|(א7)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ו|סעיפים 45ו עד 45יא}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
{{ח:תת|(א8)}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, ”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ג3)}} מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
{{ח:תת|(ד)}} שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
{{ח:תת|(ה)}} מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האמור בסעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
{{ח:תתת|(4)}} נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
{{ח:תת|(ו)}} המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf|חוק ניירות ערך (תיקון מס׳ 26), התשס״ה–2004}}, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
{{ח:סעיף|50א1|עיסוקים מותרים למסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50א2|המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
{{ח:סעיף|50א3|סופיות הסליקה במסלקות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
{{ח:סעיף|50א4|סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ו|פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, כונס נכסים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני חדלות פירעון או פירוק“ – ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
{{ח:תתת|(2)}} המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
{{ח:תת}} והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50א3|בסעיף 50א3(ב)}}, חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א3|הסעיף האמור}} רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
{{ח:סעיף|50א5|המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א2|סעיפים 50א2 עד 50א4}} לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:סעיף|50א6|הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#חלק י פרק ד|פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק האמור}}, ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
{{ח:תתתת|(2)}} לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:סעיף|50א7|ברירת הדין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
{{ח:סעיף|50א8|הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך חדלות פירעון זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אכיפת פסקי חוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינת חוץ“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסק חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}, בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א4|סעיף 50א4}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50א4|בסעיף 50א4(ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב־צדדית לאכוף או להכיר בהם.
{{ח:סעיף|50ב|חובות מסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
{{ח:תתת|(1א)}} גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
{{ח:תתת|(3)}} קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה – משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה – לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האיתור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13}}.
{{ח:סעיף|50ב2|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} יחולו נוסף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳: בורסה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב3|דירקטוריון של בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של בורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|בסימן משנה זה}} – הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
{{ח:תת|(ג)}} היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיף 239(א) לחוק החברות}}, ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}} יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ה)}} לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
{{ח:סעיף|50ב4|כשירות למינוי דירקטור בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224א|סעיפים 224א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224ב|224ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|226}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|ו־226א לחוק החברות}}, החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב5|כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות}}, ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
{{ח:תתת|(5)}} יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, ”זיקה“ – כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(ב) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב6|תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
{{ח:סעיף|50ב7|הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245א|סעיפים 245א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 246|ו־246 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב8|השתתפות בוועדות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:סעיף|50ב9|כינוס ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
{{ח:סעיף|50ב10|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|סעיף 92 לחוק החברות}}, אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו}}, ולהבטחת יישומם, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
{{ח:תתת|(3)}} יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב15|סעיף 50ב15}};
{{ח:תתת|(6)}} ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
{{ח:סעיף|50ב11|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לשמש יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על תפקידיה המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק החברות}}, ועדת הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(2)}} תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
{{ח:תתת|(3)}} תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 45יג|בסעיף 45יג(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו(א)(3) ו־(4)}}, באופן יעיל והוגן, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|סעיפים 115(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 116|ו־116 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
{{ח:סעיף|50ב12|ועדת תגמול|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|בסעיף 118ב לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו־(ו)}} יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
{{ח:סעיף|50ב13|ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} – ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון – דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|סעיף 50ב3(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב14|מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
{{ח:סעיף|50ב15|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 4|פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
{{ח:סעיף|50ב16|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
{{ח:סעיף|50ב17|עסקאות עם בעלי עניין|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 5|פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות}} יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|50ב18|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א) ו־(ב)}} יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ג|סימן משנה ג׳: מסלקה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב19|תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳}} על מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳ בסימן ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 50ב7|סעיפים 50ב7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|50ב11(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|50ב13}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב16|ו־50ב16}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(א)}}, לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(ב)}}, יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב8|בסעיף 50ב8}}, יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב9|בסעיף 50ב9}}, יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ב)}} שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ג)}} לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ד)}} לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(6)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 50ב12|סעיף 50ב12(א)}} כך שבסופו יבוא ”בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה“.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 307|בסעיפים 307}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 308|ו־308 לחוק החברות}} רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ג|פיקוח הרשות על פעולות המסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}}, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור}}, המילים ”או הנחיותיה“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”כללי מסלקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(א)}}.
{{ח:סעיף|51|פיקוח הרשות על פעולות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תמסור לרשות דו״חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
{{ח:סעיף|52|הגדרה|תיקון: תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}{{ח:הערה|,}} ”ניירות ערך“ – לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה {{ח:פנימי|סעיף 1|שבסעיף 1}} והם מכשיר פיננסי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}.
{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:סעיף|52א|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע פנים“ – מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש פנים“, בחברה –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, ”היום הקובע“ – היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות עיקרי“, בחברה – בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
{{ח:סעיף|52ב|שימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
{{ח:תתת|(1)}} העושה עסקה בנייר ערך של חברה – למעט בנייר ערך של חברה־בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל – כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן –
{{ח:תתתת|(א)}} דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} ”עסקה“, לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) – למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ז|סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)}};
{{ח:תתת|(3)}} בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
{{ח:סעיף|52ג|שימוש במידע בידי איש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
{{ח:תת|(ב)}} איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|52ד|שימוש במידע שמקורו באיש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|52ה|חזקה בדבר ניצול מידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”איש פנים מרכזי בחברה“ –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:סעיף|52ו|מידע שאינו מידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו״ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
{{ח:סעיף|52ז|הגנות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אם הוכיח אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לשם מימוש בטוחות;
{{ח:תתת|(3)}} העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
{{ח:תתת|(4)}} מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
{{ח:תתת|(5)}} הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
{{ח:תתת|(6)}} העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
{{ח:תתת|(7)}} העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, ”נאמנות עיוורת“ – נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(9)}} בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}} ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
{{ח:סעיף|52ח|ריווח משימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
{{ח:סעיף|52ט|עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חבר הבורסה“ – דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
{{ח:תתת|(2)}} עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
{{ח:סעיף|52י|קיום עסקה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:סעיף|52יא|אחריות של מנפיק|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
{{ח:סעיף|52יב|אחריות של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1}}, שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
{{ח:סעיף|52יג|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא}} {{ח:פנימי|סעיף 52יב|ו־52יב}} לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיפים 35ח(ד1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|או 35ט1}} אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיף 35ח(ד2) או (ד3)}}, לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
{{ח:סעיף|52יד|אחריות רבים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} במידה ששניים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא עד 52יג}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|52יד1|דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים|תיקון: תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח בקשיים“ – תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(3)}} בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב|חלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הסדר חוב שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק האמור}}; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
{{ח:קטע2|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52טו|הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת האמורה}}; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור – תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור – תהיה דרגתו דרגה א׳;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוצר פיננסי“ – נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52א|בסעיף 52א}}; לעניין זה, ”נכס“ – נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי התחייבויות נטו“ – שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
{{ח:סעיף|52טז|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}.
{{ח:סעיף|52יז|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:סעיף|52יח|החלטת הרשות ודרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} והמועד לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
{{ח:סעיף|52יט|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(א1)}} סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי־הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} – על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}} או שבשלה הורשע המפר.
{{ח:סעיף|52כ|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|52כא|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כו|בסעיף 52כו}}; לעניין סעיף קטן זה, ”סכום מעודכן“ – סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}, כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ־20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|52כב|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52יח|בסעיף 52יח(ב)(1)}}.
{{ח:סעיף|52כג|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת}} לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}}.
{{ח:סעיף|52כד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כה|גבייה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:סעיף|52כו|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כז|סעיף 52כז}}, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כז|פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו – גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, ”גורם מדווח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} חתם;
{{ח:תתת|(4)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(6)}} מנהל קרן או נאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לבעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
{{ח:סעיף|52כח|עיצום כספי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כט|עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} נמסרה למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
{{ח:סעיף|52ל|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}}, או מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – 320,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין תאגיד אחר או יחיד – 12,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיף 52כא(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:קטע2|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52לא|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|בסימן זה}}, ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}};
{{ח:תת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 38ו|בסעיף 38ו לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(3)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 119|בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|(4)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תת|(5)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}.
{{ח:סעיף|52לב|ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – הוועדה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
{{ח:תתתת|(ב)}} שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
{{ח:תת}} ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52לד|בסעיף 52לד}}, יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
{{ח:סעיף|52לג|מותבי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
{{ח:תת|(1)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(1)}}, והוא יהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תת|(2)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(א)}};
{{ח:תת|(3)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(ב)}}.
{{ח:סעיף|52לד|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}} בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳}}, בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)}}, אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
{{ח:סעיף|52לה|פקיעת כהונה והעברה מכהונה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, או יושב ראש הרשות – בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לד|סעיף 52לד(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג {{ח:פנימי|סעיף 52לד|שבסעיף 52לד(א)(3)}}, רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52לז|סעיף 52לז}}.
{{ח:סעיף|52לו|גמול|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית)|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|52לז|איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
{{ח:סעיף|52לח|היעדרות של חבר מותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מה|בסעיף 52מה}}, או לאשר או לבטל הסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}} ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיף 52נא}} {{ח:פנימי|סעיף 54ב|או 54ב}} תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
{{ח:סעיף|52לט|סדרי דין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
{{ח:תת|(ב)}} סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|52מ|ראיות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 3|בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 48|בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה}}, והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
{{ח:סעיף|52מא|סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
{{ח:סעיף|52מב|דיווח על החלטות מותבי הוועדה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52מג|בירור הפרה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}} ({{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|ובסימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|ו־ד׳}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיף 56ב(ג) עד (ט)}} יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום ”הוגש כתב אישום בהליך“ יקראו ”נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ח׳4}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(א)}} או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
{{ח:תתתתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:סעיף|52מד|החלטה על חקירה או בירור מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} או בירור מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג}}, יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} חומרת המעשה ונסיבותיו;
{{ח:תת|(2)}} הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
{{ח:תת|(3)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:סעיף|52מה|החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}} ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
{{ח:סעיף|52מו|הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המותב שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מה|סעיף 52מה}}, ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מז|סעיף 52מז}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיפים 52מח}} {{ח:פנימי|סעיף 52מט|ו־52מט}}.
{{ח:סעיף|52מז|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
{{ח:סעיף|52מח|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:סעיף|52מט|ההליך לפני המותב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיף 52מח}}, זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ד)}} זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|(ה)}} נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:סעיף|52נ|פרוטוקולים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
{{ח:סעיף|52נא|החלטת המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}}, יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 52נב|בסעיף 52נב}} ביחס לאותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז(1)}} או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(2)}}, יציין זאת בהחלטתו.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52נב|הטלת אמצעי אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52נט|{{ח:הערה|סעיף}} 52נט}}; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}} בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} העובדות המהוות את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(3)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
{{ח:תת|(4)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(5)}} נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
{{ח:תת|(6)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:סעיף|52נג|עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – 3,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – 5,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, ו־1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש״ח)}} ליחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיפים 52כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כד|52כד}} {{ח:פנימי|סעיף 52כה|ו־52כה}} יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} –
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ביום מסירת דרישת התשלום“ יקראו ”ביום מתן ההחלטה“, במקום ”על דרישת תשלום“ יבוא ”על החלטה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}“, במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}“ יבוא ”לפי החלטת בית משפט“ ובמקום הסיפה החל במילים ”שבו הרשות הסכימה“ יבוא ”שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}“ יקראו ”סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)“.
{{ח:סעיף|52נד|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של הממונה.
{{ח:סעיף|52נה|נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
{{ח:סעיף|52נו|איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־4, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה – גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט – על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד שהוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(6)}} חברת דירוג כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק הדירוג}};
{{ח:תתת|(7)}} בורסה ומסלקה;
{{ח:תתת|(8)}} נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(9)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(10)}} בעל רישיון ייזום בסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
{{ח:סעיף|52נז|ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלקים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או ג׳ של התוספת השביעית}} –
{{ח:תת|(1)}} להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}, רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}}, רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} (להלן – התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
{{ח:תת|(2)}} לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
{{ח:סעיף|52נח|אמצעי אכיפה על־<wbr>תנאי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיפים 52נג}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על־תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
{{ח:סעיף|52נט|מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן זה}}, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיפים 52נד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52ס|פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא(א)}} באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}, אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
{{ח:תת|(ד)}} נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
{{ח:תת|(ה)}} החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
{{ח:סעיף|52סא|סמכות בית המשפט בעתירה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} עתירה מינהלית כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ה|בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט}}, על החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא}}, תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
{{ח:סעיף|52סב|אישור החלטות המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} פנייה לאישור בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיפים 52נא(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|ו־52נז}} תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:סעיף|52סג|עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ס|סעיף 52ס(ד)}}, אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}}, יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו(ב)}}.
{{ח:סעיף|52סד|אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרטים (9) עד (11) בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} ולמעט הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א1)}} פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}, ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
{{ח:תתת|(1)}} עיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיף 52נג}}, בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – התליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(1)}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|אותו סעיף}}, או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נו|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.
{{ח:סעיף|52סה|הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זומן המפר לבירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג(א)(2)}} או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק הייעוץ}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 63|בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 43|בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} ועבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להשקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות}}, לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
{{ח:תתת|(2)}} החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}}, ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳}}, לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}.
{{ח:סעיף|52סו|הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח – ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“, ”מבטח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:סעיף|52סז|הטעיית הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:סעיף|52סח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}.
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}
{{ח:סעיף|53|הפרת הוראות של חוק זה|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־4, תשס״ד־2, תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2)}} גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2א)}} גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(6)}} יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
{{ח:תתת|(3)}} נתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיף 35כד}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, הוראה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, הוראה החלה עליו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 36ב|סעיף 36ב}} או הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו״ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו״ח תקופתי או דו״ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו״ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו״ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
{{ח:תתת|(4א)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב18|או 50ב18}};
{{ח:תתת|(1א)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(1ב)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א) או (ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}} או תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)}};
{{ח:תתת|(2א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(3)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(5א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:תתת|(5ב)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5ג)}} שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(א)}};
{{ח:תתת|(5ד)}} התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}};
{{ח:תתת|(6א)}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(6א1)}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:תתת|(6א2)}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(6ב)}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו}};
{{ח:תתת|(6ג)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}};
{{ח:תתת|(7א)}} פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(א)}}, ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג) או (ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא קיים דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג|או 56ג(2)}} במועד שנדרש לכך;
{{ח:תתת|(11)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א עד 10ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה נמשכת על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיפים 35כד}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|ו־36א}}, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
{{ח:תתת|(2)}} שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
{{ח:סעיף|54|תרמית בקשר לניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
{{ח:תתת|(2)}} השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}:
{{ח:תתת|(1)}} מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצוב“ – ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע בניירות ערך“ – מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתואמת בניירות ערך“ – מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה עצמית בניירות ערך“ – מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|54א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}}.
{{ח:סעיף|54ב|סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} – חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה – כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה – כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן האמור}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה – אמצעי אכיפה מותנים).
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הופסק הליך לאור ההסדר – סוג ההליך שהופסק;
{{ח:תתת|(3)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
{{ח:סעיף|54ג|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54ב|בסעיף 54ב(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
{{ח:סעיף|54ד|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|54ה|סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|בסימן זה}} – הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(3)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ז)}} הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
{{ח:סעיף|54ו|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ג|סעיף 54ג}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|54ז|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ד|סעיף 54ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:סעיף|54ח||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54ט||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54י||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54יא||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ|תיקון: תש״ס}}
{{ח:סעיף|54יא1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזכר הבנה“ – הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוע לרשות חוץ“ – דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לסיוע“ – בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני ניירות ערך“ – דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}}, שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
{{ח:תת|(ב)}} משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
{{ח:סעיף|54יא2|אישור בקשה לסיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54יא7|סעיף 54יא7}};
{{ח:תת|(2)}} נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
{{ח:תת|(3)}} התקיימו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} ומזכר ההבנה;
{{ח:ת}} רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|54יא3|סמכות היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא תיעשה פעולה מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
{{ח:סעיף|54יא4|הסמכה לבצע פעולות סיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ב|ו־56ב עד 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007}} (בסעיף זה – חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|או 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} או {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת}} תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח – תיעשה הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
{{ח:סעיף|54יא5|הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים|תיקון: תש״ס, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע יושב ראש הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא2|בסעיף 54יא2}}, וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה – ידיעה).
{{ח:תת|(ב)}} מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא4|בסעיף 54יא4}} רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
{{ח:תת|(ג1)}} יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}.
{{ח:סעיף|54יא6|הדדיות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
{{ח:סעיף|54יא7|תקנות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות –
{{ח:תת|(1)}} לשם ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} לשם ביצוע מזכר הבנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ)|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:סעיף|54יא8|תוקפן של תקנות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
{{ח:תת|(1)}} המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
{{ח:תת|(2)}} גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
{{ח:סעיף|54יא9|סייג להעברת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|54יא10|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}}.
{{ח:סעיף|54יב|פטור|תיקון: תשל״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט {{ח:פנימי|פרק ח|לפרק ח׳}} {{ח:פנימי|סעיף 39|וסעיפים 39(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, תנאיו ופרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסוכנות היהודית“ – ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראל|בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, התשי״ג–1952}}, לרבות קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך של הסוכנות היהודית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית)|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל־אביב בע״מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
{{ח:סעיף|55א|אגרות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ״ט–1989}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:סעיף|55ב|פרסום הודעה בעיתון|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים)|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:סעיף|55ג|מימון תובענות ייצוגיות|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 4א|בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור}}, למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
{{ח:סעיף|55ד|סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה – דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ־35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:סעיף|56|ביצוע ותקנות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי־דין לענין {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ג|36ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(2)}} פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(3)}} דו״חות שיגיש חתם;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, ”חתם“ – לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
{{ח:תתת|(4א)}} מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
{{ח:תתת|(5)}} ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)|תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|סעיפים 275}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|או 320(ג) לחוק החברות}}, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|56א|סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
{{ח:סעיף|56א1|בקרה על פעולות בבורסה|תיקון: תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}}, או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ב)}} יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
{{ח:סעיף|56א2|מינוי חוקר וחוקר בכיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
{{ח:סעיף|56ב|סמכויות חיפוש ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חפץ הקשור לעבירה“ – חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
{{ח:תתת|(3)}} עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, כל חפץ הקשור לעבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 29}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 46|ו־46 לפקודת מעצר וחיפוש}}, לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|סעיף 56ב1}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 39|סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|סעיפים 32(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|ו־32א לפקודת מעצר וחיפוש}} יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|בסעיפים האמורים}}.
{{ח:תת|(ו)}} על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:תת|(ז)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ח)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ט)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:סעיף|56ב1|סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – כספים, ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש הקשור לעבירה“ – {{ח:פנימי|סעיף 56ב|כהגדרת ”חפץ הקשור לעבירה“ בסעיף 56ב(א)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפיסה“, לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו – עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
{{ח:סעיף|56ג|סמכויות חקירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
{{ח:תת|(3)|(א)}} בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תתת|(ב)}} חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
{{ח:תתת|(ג)}} נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:סעיף|56ג1|סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ג|ו־ג׳ לחוק המעצרים}} לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|הפרקים האמורים}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המעצרים}}, רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|56ג2|הודעה למשטרת ישראל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|ו־56ג1}} בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך“.
{{ח:סעיף|56ד|צו מניעה וצו מניעה זמני|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תש״ע־5, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
{{ח:סעיף|56ה|סודיות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב|56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}{{ח:הערה|,}} לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}} או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|56ו|ביקורת|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|56ז|מסים ונזיקין אזרחיים|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} דין הרשות כדין המדינה לענין –
{{ח:תת|(1)}} תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}.
{{ח:סעיף|56ח|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח4|ח׳4}} {{ח:פנימי|פרק ט1|או ט׳1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א)}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}}.}}
{{ח:סעיף|58|תחילה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תחילתן היא ביום י״ג בניסן תשכ״ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969).
{{ח:סעיף|59|סייג לתחולה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 44ל|ו־44ל(א)(2)}})}}|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} משקיע לענין {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ב)(1)}} הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} ומסכים לכך (להלן – הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}} לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים (6)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|או (9) עד (12) לתוספת זו}}, הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, או חברה לניהול קרן כאמור;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מנהל תיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו;
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} הרוכש בעבור עצמו;
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} קרן הון סיכון; לענין זה, ”קרן הון סיכון“ – תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשע״א־2, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3, [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ב)}} גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש״ח)}}, או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ג)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש״ח)}} וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש״ח)}}, או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ד)}} לעניין פרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נזילים“ – מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}} וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
{{ח:תת|(ה)}} הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב־1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||בורסות בחו״ל}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE)
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ז־3, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} NYSE American
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) – Global Select Market
{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} NASDAQ Global Market
{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1}})}}}}
{{ח:קטע3||בורסה זרה}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2א פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE);
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2א פרט 2}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יח|35יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||(בורסה בחו״ל לפי קביעת שר האוצר)}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ה}}
{{ח:ת}} אלה הבורסות בחו״ל לענין {{ח:פנימי|סעיף 35יח|סעיף 35יח לחוק}}:
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} ”הרשימה המשנית בנאסד״ק“ – The NASDAQ Capital Market;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} ”בורסת לונדון“ – List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} ”רשימה משנית בבורסת לונדון“ – London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} ”בורסת הונג–קונג“ – The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} ”בורסת סינגפור“ – Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} ”בורסת טורונטו“ – Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3א פרט 1}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3א פרט 2}}
{{ח:ת}} תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}}.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3א פרט 3}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3א פרט 4}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3א פרט 5}}
{{ח:ת}} תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3א פרט 6}}
{{ח:ת}} תשקיפי מדף.
{{ח:קטע2|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}} לא חלות לגביהם:
<table>
<tr><th> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th></tr>
<tr><th> </th><th>סוג תעודות ההתחייבות</th><th>סוג המנפיק</th><th>ההוראות שלא יחולו</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני</td><td>תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}}</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני</td><td>תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1}}</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“, ”הממונה“ ו”המפקח על הבנקים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר הוני“ – מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>מדינת ההתאגדות</th><th>הבורסה מחוץ לישראל</th><th>סוג ניירות הערך</th></tr>
<tr id="תוספת 3ב פרט 1"><td>1.</td><td>צרפת</td><td>שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה־Autorité des Marchés Financiers, לפי {{ח:חיצוני|http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri{{=}}CELEX:32004L0039&amp;from{{=}}EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC}}</td><td>מניות</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשע״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th> </th><th>{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th><th>תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 63|סעיפים 63 עד 66}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|87}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|ו־89}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית)|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה)|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס״ו–2005}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית)|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס״ד–2004}}</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>3.</td><td>ועדת ביקורת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>4.</td><td>ועדת תגמול</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>5.</td><td>ועדה לבחינת הדוחות הכספיים</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש״ע–2010}}</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>מען רשום</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>7.</td><td>מבקר פנימי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>8.</td><td>זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 184|סעיפים 184}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 185|ו־185}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>9.</td><td>התביעה הנגזרת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>10.</td><td>כהונת נושא משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>11.</td><td>דירקטור חיצוני</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס״ו–2005}}</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>דירקטור בלתי תלוי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>13.</td><td>חובות נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>14.</td><td>פטור שיפוי וביטוח</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>15.</td><td>מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>הצעה פרטית</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 274|ו־274}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>18.</td><td>דיבידנד</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}</td></tr>
<tr><td>19.</td><td>הצעות רכש</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 328|סעיפים 328 עד 340}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342א|ו־342א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>20.</td><td>פשרה או הסדר</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}</td></tr>
<tr><td>21.</td><td>הטלת עיצום כספי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th> </th><th>{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th><th>תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>2.</td><td>ועדת ביקורת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>3.</td><td>ועדת תגמול</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>4.</td><td>ועדה לבחינת הדוחות הכספיים</td><td> </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש״ע–2010}}</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>מען רשום</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>6.</td><td>מבקר פנימי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>7.</td><td>התביעה הנגזרת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>8.</td><td>כהונת נושא משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>9.</td><td>דירקטור חיצוני</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש{{ח:הערה|י}}רות מקצועית), התשס״ו–2005}}</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>דירקטור בלתי תלוי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>11.</td><td>חובות נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>12.</td><td>פטור שיפוי וביטוח</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>13.</td><td>מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}</td></tr>
<tr><td>14.</td><td>עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}</td></tr>
<tr><td>15.</td><td>דיבידנד</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>פשרה או הסדר</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>הטלת עיצום כספי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(ג2)}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50א8|ההגדרה ”מדינת חוץ“ שבסעיף 50א8(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4ב פרט 1}}
{{ח:ת}} טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיף 52טו(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ב־5, ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כג|35כג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 35לא|35לא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(ג)(3) או (ד)}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36 עד 37}}, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 5 פרט 10}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י(א)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 129ב|סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 40א|סעיף 40א לחוק הייעוץ}};
{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 10א}}
{{ח:ת}} שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 44יח|לסעיף 44יח(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 5 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כ|או 44כ(ב), (ד) או (ה)}}, במועד שנקבע לכך;
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 5 פרט 12}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 5 פרט 13}}
{{ח:ת}} פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(7)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 5 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ב)}}, במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ד)}}, במועד ובדרך שנקבעו לכך;
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 5 פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(א)}}, בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
{{ח:תת|(א)}} הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}};
{{ח:תת|(ב)}} הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(2)}};
{{ח:תת|(ג)}} הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב(א)}};
{{ח:תת|(ד)}} החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן – הצעה פרטית), בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 3|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעה פרטית);
{{ח:תת|(ה)}} תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 17|לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 2|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}} (להלן – תקנות עסקה עם בעל שליטה);
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על הגשת מפרט, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעת רכש);
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 5 פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 5 פרט 17}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א}} או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א1|סעיף 56א1}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 5 פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ח|סעיף 56ח}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 5 פרט 19}}
{{ח:ת}} ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 5 פרט 20}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 21|לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 5 פרט 21}}
{{ח:ת}} לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 23|תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 5 פרט 22}}
{{ח:ת}} לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 26|תקנה 26 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 5 פרט 23}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 5 פרט 24}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 27|תקנה 27 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 25}}
{{ח:ת}} לא פרסם דוח מיידי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 3|לתקנות 3}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 5|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}} (להלן – תקנות הייצוב);
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 26}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הייצוב}};
{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 27}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}} (להלן – תקנות זירת סוחר);
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 28}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 29}}
{{ח:ת}} התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ב) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 30}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ג) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 31}}
{{ח:ת}} לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(ד) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 32}}
{{ח:ת}} החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 14|לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר}} או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 33}}
{{ח:ת}} עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 19|לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 34}}
{{ח:ת}} לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 35}}
{{ח:ת}} לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|תקנה 20(א)}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(36)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 36}}
{{ח:ת}} לא בירר את נסיבות אי־ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(37)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 37}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(38)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 38}}
{{ח:ת}} הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(39)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 39}}
{{ח:ת}} לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 22|לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(40)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 40}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 23|לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(41)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 41}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(42)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 42}}
{{ח:ת}} לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת – בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 25|לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(43)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 43}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 26|לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(44)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 44}}
{{ח:ת}} לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(45)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 45}}
{{ח:ת}} לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א׳ עד ה׳ להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(46)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 46}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(47)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 47}}
{{ח:ת}} לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 28|בתקנות 28 עד 30}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 31|לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(48)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 48}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 33|לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(49)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 49}}
{{ח:ת}} לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 34|לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(50)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 50}}
{{ח:ת}} לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 35|לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(51)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 51}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 36|לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(52)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 52}}
{{ח:ת}} לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי־התאמתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(53)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 53}}
{{ח:ת}} לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 38|לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(54)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 54}}
{{ח:ת}} לא רשם את הפרטים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 78|בתקנות 78 עד 81}} ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 82|לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(55)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 55}}
{{ח:ת}} לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 84|לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר}}.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיפים 52טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כ|52כ}} {{ח:פנימי|סעיף 52כא|ו־52כא}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ב־2, ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">הון עצמי (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 64,308,000</td><td>א׳</td><td>39,000</td></tr>
<tr><td>מ־64,308,001 עד 1,073,940,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת ההון העצמי ב־6/10,000</td></tr>
<tr><td>מעל 1,073,940,000</td><td>ג׳</td><td>643,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שהוא חתם –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 90,031,000</td><td>א׳</td><td>26,000</td></tr>
<tr><td>מ־90,031,001 עד 257,231,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב־3/10,000 {{ח:הערה|[ככל הנראה צ״ל 8/10,000]}}</td></tr>
<tr><td>מעל 257,231,000</td><td>ג׳</td><td>206,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 536,372,000</td><td>א׳</td><td>322,000</td></tr>
<tr><td>מ־536,372,001 עד 2,144,022,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב־6/10,000</td></tr>
<tr><td>מעל 2,144,022,000</td><td>ג׳</td><td>1,286,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – 643,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד – 8,000 שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52לא|סעיף 52לא}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) או (ב)(3)}}, או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(1)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כג|בסעיף 35כג(א)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 6|לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה}}.
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(1)}}, קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(2)}}, או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(ב)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א(ה)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יא|סעיף 35יא}}, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף 35יב}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא עמד בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו־(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד|סעיף 44יד}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(א)}} והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9א}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(ב)}} והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טז|סעיף 44טז(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר חובת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כב|סעיף 44כב}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44כה|סעיף 44כה}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(1)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(3)}};
{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ו|סעיף 56ו}}, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ לחוק}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} לא השקיע את הסכום האמור {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות החיתום}} (להלן – הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}} או הפקיד שלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}}, או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} חזר בו מהצעת רכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}}, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הצעת רכש}} או פעל שלא בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 7|לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 5|לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(א) ו־(ב) לתקנות זירת סוחר}}.
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}, והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ד|35ד(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3) או (ד)}}, מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיפים 35כג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|או 35לא(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(א)}}, או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37 לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4א1)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א1}}
{{ח:ת}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4ב}}
{{ח:ת}} כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג(ב)(6) לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5א}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}} בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8א}}
{{ח:ת}} סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב)(1)}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 52ז|בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)}};
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52ד|או 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ד|סעיף 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}}, החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג)}}, או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ד)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)(4א)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 9|או 9 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת״א 25, והכל בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 23|תקנה 23 לתקנות החיתום}}.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ׳ באב תשכ״ח (14 באוגוסט 1968).}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''זאב שרף'''<br>שר האוצר
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
t1uvwe85upc1ilk5nk6mmx0lfbwge32
3083549
3083539
2026-09-17T07:30:12Z
OpenLawBot
8112
[3083548]
3083549
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 234|חוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 12|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 142|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 264|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 165|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 170|תיקון מס׳ 4 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 188|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210594.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210780.pdf}}, {{ח:תיבה|152|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210820.pdf}}, {{ח:תיבה|185|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 22|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210855.pdf}}, {{ח:תיבה|190|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 112|חוק ניירות ערך (דחיית הוראות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210925.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 75|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211044.pdf}}, {{ח:תיבה|344|חוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 124|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 170|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 158|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211480.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211525.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 94|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|255, 255|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 110|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300183.pdf}}, {{ח:תיבה|161|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300200.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300244.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 70|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 427|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299651.pdf}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 18|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299755.pdf}}, {{ח:תיבה|19|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 3 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299850.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299954.pdf}}, {{ח:תיבה|887|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}, {{ח:תיבה|914|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 229|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 308|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300023.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 189|חוק מערכות תשלומים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300848.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300795.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300884.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 70|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301180.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 198|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301259.pdf}}, {{ח:תיבה|206, 272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|תיקון מס׳ 17 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 17|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301415.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 11|תיקון מס׳ 20 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301468.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 24|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301594.pdf}}, {{ח:תיבה|121|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|268|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 181|תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 316|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי־טק) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319020.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}, {{ח:תיבה|1261|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 560|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382400.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_383643.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1069|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_392309.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|409|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 69|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 328|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 341|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 156|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 252|תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10981603.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14375739.pdf}}.
''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 310|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 754|התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 580|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1136|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 195|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 491|תיקון התוספת השישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 102|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7564.pdf}}, {{ח:תיבה|620|החלפת התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7607.pdf}}, {{ח:תיבה|771|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 920|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}, {{ח:תיבה|922|תיקון התוספת השביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7796.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2006|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8008.pdf}}, {{ח:תיבה|2227|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8027.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ט, 4997|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2779|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2418|הודעה בדבר עדכון סכומים בתוספת הראשונה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2533|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}. ''תחילת תוקף:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|הודעה על מועד כניסה לתוקף|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}. ''קביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 147|קביעת מועד תחילה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5232.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ד־2, תשנ״ט, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־3, תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – תעודות המונפקות בסדרות על־ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ״ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך מסחריים“ – ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההצעה (בהגדרה זו – תקופת הפירעון), ואם הוארכה תקופת הפירעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} – במועד שאינו מאוחר מתום התקופה שהוארכה כאמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות חברה נכרית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ – חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון־המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מסונפת“ – חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה־אם שלה – השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך לרבות יחידות של קרן סגורה כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}} בעד אחרים וכן כל תאגיד אחר שקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים)|תקנות ניירות ערך (חברת רישומים), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, לענין חברה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}}; ולענין אגודה שיתופית או תאגיד אחר – מי שממלא באגודה או בתאגיד תפקיד מקביל לתפקידו של מנהל בחברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל כספי אחרים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}}, המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;
{{ח:תתת|(3)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}} המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“, לענין חברה ותאגיד אחר – רשם החברות, אולם לענין אגודה שיתופית – רשם האגודות השיתופיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – מי שמנפיק או הנפיק את ניירות הערך המוצעים לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מציע“ – מי שמציע ניירות ערך לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה לציבור“ – פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה משלימה“ – הודעה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 16|לסעיף 16(א1)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה בדרך של זכויות“ – הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם מתמחר“ – חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר שבו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – מכירה של ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיץ“ – מי שלא התחייב בהתחייבות חיתומית על פי התשקיף, אך התחייב לפעול כדי למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישת ניירות ערך“ – לרבות רכישה דרך הקצאה שעה שהניירות מונפקים לראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ ו”רכישה“, לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד – יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד –
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו – תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} אדם שעיסוקו הוא החזקת ניירות ערך או מסחר בהם בעד הזולת, יחד עם לקוחו או עם בן משפחה שלו שאינו גר עמו ואין פרנסת האחד על האחר, שבעדו הוא מחזיק בניירות הערך ומנהלם לפי יפוי כוח המקנה שיקול דעת לענין השימוש בזכות ההצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“, של תאגיד – הון התאגיד כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים החלים על התאגיד, ואם לפי כללים אלה כולל הון התאגיד גם את החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה – בניכוי זכויות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק המיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה“ – כמשמעותו בתקנים ובפרשנויות שאומצו בידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (IASB International Accounting Standard Board);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, בתאגיד –
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו; לענין פסקה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמחזיק בניירות הערך הכלולים בנכסי הקרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיק אדם בניירות ערך באמצעות נאמן, יראו גם את הנאמן כמחזיק בניירות הערך האמורים; לענין זה, ”נאמן“ – למעט חברת רישומים ולמעט מי שמחזיק בניירות ערך רק מכוח תפקידו כנאמן להסדר כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)(2)(ו)}} או כנאמן, להקצאת מניות לעובדים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה בת של תאגיד, למעט חברת רישומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״חות כספיים“ – מאזן, דו״ח ריווח והפסד ודו״חות אחרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה בחו״ל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם במדינה שבה הוא מתנהל, ואם המסחר מתנהל ביותר ממדינה אחת – על ידי מי שרשאי לקבעם באחת מן המדינות שבהן הוא מתנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ“ – תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין הזר“ – הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו״ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להשקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח“ – תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} חלות עליו ולא ניתן לו פטור מתחולתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“, ”חתימה אלקטרונית“, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך לרשות באמצעות מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית, ניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הגעה אלקטרוני“ – אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, בדבר הגעתו של מסר אלקטרוני שנשלח אל תיבת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות מאובטח“ – מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת דואר אלקטרוני מאובטח“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מספקת לשולח אישור הגעה אלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} היא מאפשרת גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח במערכת, רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח;
{{ח:תתת|(3)}} היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש עבודתה, לצורך הבטחת מהימנות המידע שבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת דואר אלקטרוני מאובטח“ – תיבת דואר אלקטרוני במערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות מידע פיננסי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר בכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א2|סעיף 56א2(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרדי הרשות“ – מקום שיושב ראש הרשות הכריז עליו, בהודעה שפורסמה ברשומות, כמשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מפוקח“ – כל אחד מהגורמים המפורטים להלן, וכן בעל שליטה, דירקטור ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד המציע ניירות ערך שלו לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} מפיץ;
{{ח:תתת|(5א)}} רכז הצעה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(4א)(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} בורסה וחבר בורסה;
{{ח:תתת|(7)}} מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}};
{{ח:תתת|(8)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} וכן מי שמציע בזירת סוחר מסחר במכשיר פיננסי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}} או מי שמנהל זירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(10)}} מנהל קרן ונאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(11)}} משקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט (2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או (3) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(11א)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(11ב)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(11ג)}} בעל רישיון ייזום בסיסי;
{{ח:תתת|(12)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:תתת|(13)}} מי שמבצע את הפעולות שאותן רשאי לבצע גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (12), אף שהוא אינו רשאי לבצען;
{{ח:תתת|(14)}} מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הייעוץ}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת ניירות ערך“ – עבירה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (6);
{{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (3) או (6);
{{ח:תתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1), (3), (4) או (6);
{{ח:תתת|(6)}} עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רשות ניירות ערך}}
{{ח:סעיף|2|כינון הרשות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק זה.
{{ח:סעיף|3|הרכב הרשות ומינוי חבריה|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר ושמספרם לא יעלה על שלושה עשר; החברים ימונו קצתם מקרב הציבור וקצתם מקרב עובדי המדינה, ואחד מהם יהיה עובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הרשות ליושב־ראש הרשות ואחד מהם למשנה ליושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לחבר הרשות אם נתקיים בו אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עוסק במסחר בניירות ערך, אם על חשבונו ואם על חשבון אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מועסק על ידי אדם כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו עובד המדינה ואינו עובד בנק ישראל, ולדעת שר האוצר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הרשות;
{{ח:תת}} לענין הוראה זו לא יראו את בנק ישראל כמי שעוסק במסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חבר הרשות, יושב־ראש הרשות או משנה ליושב־ראש – תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|4|תקופת כהונת חברים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הרשות תהיה שלוש שנים מיום מינויו, אלא שמתוך הממונים לראשונה יכהנו שנים לשנתיים ושנים לשנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה לראשונה ליושב ראש ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לבטל את מינויו של חבר הרשות שנעדר, ללא סיבה מוצדקת לדעת השר, מארבע ישיבות רצופות של הרשות או משש ישיבות תוך שנת כספים אחת, אחרי שניתנה לחבר הרשות הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על חבר הרשות שמינויו בוטל כאמור.
{{ח:סעיף|5|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יעשה עסקה בניירות ערך, אלא בהיתר של שר האוצר; היתר כזה יכול שיהיה כללי או לגבי סוגי ניירות ערך מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות יודיע לרשות ולשר האוצר, תוך שבעה ימים לאחר מינויו, על ניירות הערך שהוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים מקצועיים או מינהליים בעניני ניירות ערך, אלא שההודעה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לגביהם לשר האוצר בלבד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשס״ז, 1222).}}
{{ח:סעיף|6|פקיעת חברות ומינוי חליף}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות שהיה לחבר בורסה או החל לעסוק או להיות מועסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}} או הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או הורשע בעבירה שיש עמה קלון או פשט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט – יעבירו שר האוצר מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הרשות מקרב עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל שחדל להיות עובד המדינה או עובד בנק ישראל, תפקע חברותו ברשות עם חדלו להיות עובד כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הרשות שהתפטר או שהוברר שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו או נפטר או הועבר מכהונתו או פקעה חברותו ברשות – ימנה שר האוצר חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
{{ח:סעיף|6א|גמול|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר.
{{ח:סעיף|7|תקפן של פעולות}}
{{ח:ת}} סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:סעיף|8|הרשות – תאגיד|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} יושב־ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על־ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות.
{{ח:סעיף|9|הרשות – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:סעיף|9א|ניהול הרשות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה.
{{ח:סעיף|9ב|פרסום החלטות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית.
{{ח:סעיף|10|עובדי הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על עובדי הרשות הממלאים בה תפקידים מקצועיים או מינהליים.
{{ח:סעיף|10א|הגבלות לאחר פרישה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
{{ח:תת|(ג)}} עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות.
{{ח:סעיף|10ב|הגבלות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר הגבלות מיוחדות שיחולו על עובדי הרשות שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א עד 56ג}} לאחר פרישתם; ההגבלות המיוחדות ייקבעו בשים לב לסמכויות ולנושאים הכרוכים בתפקידם;
{{ח:תת|(2)}} להסמיך אדם להתיר לעובד כאמור בפסקה (1) שפרש לחרוג מההגבלות המיוחדות.
{{ח:סעיף|10ג|מתן היתר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} רשאי להתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}} אלא אם כן נוכח נותן ההיתר כי אין בפעולה שלגביה התבקש ההיתר משום פגיעה בטוהר המידות.
{{ח:סעיף|11|תקציב}}
{{ח:ת}} הרשות תערוך מדי שנה הצעת־תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|12|הנוהל וסדרי הטיפול בבקשות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ח, תשנ״ד, תש״ס, תש״ס־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע את נוהלי ישיבותיה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חמישה חברי הרשות, כשביניהם היושב־ראש או המשנה ליושב ראש, יהיו מנין חוקי בישיבות הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות, כשהנמנעים אינם באים במנין המצביעים.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים ייקבעו על ידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות, ורשאית הרשות לקבוע כאמור סדרי טיפול נפרדים שיחולו על בקשות להתיר פרסום של תשקיפים מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, סדרי טיפול בדוחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, דרך כלל או לפי סוגים; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה|כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה}} (י״פ תשס״ד, 184).}}
{{ח:סעיף|12א|אצילת סמכויות|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:סעיף|13|סודיות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:סעיף|14|דו״חות}}
{{ח:ת}} הרשות תמסור דו״חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
{{ח:סעיף|14א||תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף והיתר לפרסומו}}
{{ח:סעיף|15|הצעה ומכירה לציבור|תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
{{ח:סעיף|15א|פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ב־4, תשע״ו, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, מספר המשקיעים המרבי הוא שלושים וחמישה.}}
{{ח:תתת|(2)}} הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, ”מניות הטבה“ – מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה, ובלבד שאותו יום יהיה מאוחר מיום מתן ההודעה על ההחלטה להקצות את המניות;
{{ח:תתת|(3)}} הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}}, והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(4א)}} הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים;
{{ח:תתת|(7)}} הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקיע הנמנה עם סוג שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}} או לגרוע ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים.
{{ח:סעיף|15ב|סייגים לתחולה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2, תש״ע־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} לא יחול על פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תת|(2)|(א)}} הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, הסכום הוא 23,242,108 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי מן ההון המונפק והנפרע של התאגיד הוא עשרה אחוזים.}}
{{ח:תתת|(ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א);
{{ח:תת|(3)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תתת|(2)}} המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;
{{ח:תת|(3א)}} הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}, של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תת|(4)}} הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1)}}, לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(ב)}} מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}}, התמורה המרבית בהצעה אחת היא 3,098,321 שקלים חדשים ביום ההצעה (מתואם ליולי 2025), והשיעור המרבי בהצעה אחת הוא חמישה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד; השיעור המצטבר לענין פסקה (א) הוא עשרה אחוזים מההון המונפק והנפרע של התאגיד ביום ההצעה; מספר המשקיעים לענין פסקה (ב) הוא שבעים וחמישה.}}
{{ח:תת|(4א)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}} (בחוק זה – רכז ההצעה);
{{ח:תתת|(ב)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ג)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;
{{ח:תתת|(ד)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, ”הצעות אחרות“ – לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות;
{{ח:תת}} תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(4ב)}} הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו;
{{ח:תתת|(ב)}} ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#פרק ג3|פרק ג׳3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(5)}} רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב –
{{ח:תתת|(א)}} הצעה לציבור על פי תשקיף;
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}};
{{ח:תתת|(ג)}} הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(ד)}} מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(ה)}} הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 15א|פסקאות (א)(2) ו־(3) בסעיף 15א}} חלות עליה;
{{ח:תת|(6)|(א)}} רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}};
{{ח:תתת|(ב)}} הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור;
{{ח:תתת|(ג)}} הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התמורה“ – לרבות תמורה בשל מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרטה“ – הצעת ניירות ערך בידי המדינה לשם יישום החלטת הפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח1|פרק ח1 בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או החלטת ממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק האמור}}, או הצעה כאמור בהליך של מכירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)#פרק ז|פרק ז׳ בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – לרבות מכירה.
{{ח:סעיף|15ג|מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(3)}}, יראו כהצעה לציבור –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר הוקצו למציע על ידי מנפיק בהצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1), (4) או (7)}}, או בהצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף אם טרם חלפה התקופה שנקבעה בתקנות מיום ההקצאה, או אם טרם חלפו התקופות הנוספות שנקבעו בתקנות והתקיים בכל אחת מהתקופות הנוספות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות ניירות הערך המוצעת עולה על הכמות שנקבעה בתקנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, עולה על השיעור שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול גם על ניירות ערך שנרכשו במהלך התקופה או התקופות הנוספות כאמור, שלא על פי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, מהמציע או מתאגיד בשליטת התאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, ועל ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)|תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש״ס–2000}} לעניין מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך.}}
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפסקה (א) לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, בידי המדינה או בידי מי שרכש ניירות ערך שהוצעו בידי המדינה אגב הפרטה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב}}.
{{ח:סעיף|15ד|הצעה או מכירה לעובדים של תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר מחוץ לישראל ואינו תאגיד מדווח, המציע או המוכר ניירות ערך שלו לעובדיו ולעובדי תאגיד בשליטתו, בישראל, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, אם נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך שלו למסחר מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה לנדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, והיא רשאית להתנות מתן פטור כאמור בתנאים שתקבע, כדי להבטיח כי יהיו בפני העובדים כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(1)}}, לרבות תרגום מסמכי ההצעה לעברית ומסירתם לידי העובדים.
{{ח:סעיף|15ה|כללים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע, באישור שר האוצר, כללים שיאפשרו לה לפטור מציע מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, למבנהו ולצורתו, כולן או מקצתן, לסוגים של הצעות, מציעים, תאגידים או ניירות ערך; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:סעיף|15ו|תקנות|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א עד 15ג}}; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה.
{{ח:סעיף|16|תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן –
{{ח:תתתת|(א)}} שלא לכלול בתשקיף פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וכל פרט המתחייב מהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את תנאי ניירות הערך המוצעים לרבות מחירם וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה מהשינוי האמור, כמפורט בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}}, ובלבד שהיקף השינוי לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שלא נכללו בתשקיף או ששונו בו כאמור בפסקה (1), ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד(א)(2)}} וייחשבו, ממועד פרסומם, לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|17|תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו, בין השאר, לעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דו״חות כספיים של המנפיק, של חברות־בנות שלו ושל חברות קשורות שלו, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
{{ח:תתת|(2)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה חשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (1) וצורת חוות הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין בנושאים שענינם הנפקת ניירות הערך והצעתם, לרבות סמכות המנפיק והמציע להנפיקם ולהציעם בצורה המוצעת, וכן בכל ענין משפטי אחר, והכל כפי שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של עורך דין על קבלת ההיתרים הדרושים לפי דין להצעת ניירות הערך לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על בעל ענין במנפיק ותיאור התקשרויותיו עם המנפיק;
{{ח:תתת|(6)}} מחיר ניירות הערך המוצעים; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות טווח מחירים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ענין חייב למסור למנפיק את הפרטים הדרושים למנפיק כדי למלא את חובותיו לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב)(5).
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:סעיף|17א|מכירה במחיר אחיד|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה – ניירות הערך המוצעים), תיעשה במחיר אחיד; לענין זה, ”מחיר“ – לרבות תנאי תשלום וכל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט סכום בגובה עמלת הפצה סבירה ומקובלת המשולמת למפיץ, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים שבהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), יהיה המציע, חתם או מפיץ להצעה, אשר מכר ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר הקבוע בהודעה המשלימה או בתשקיף, אם לא נמסרה הודעה משלימה, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש שבין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעור או אמות מידה לעמלת הפצה סבירה ומקובלת כמשמעותה בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|17ב|בטלות התחייבויות מוקדמות|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, בטלה אלא אם כן ניתנה על ידי משקיע המנוי {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) או (2)}}, בתנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}}.
{{ח:סעיף|17ג|דרכי הצעת ניירות ערך ומכירתם|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה ומכירתם, תיעשה בתנאים ובדרך השווים לכל (בחוק זה – הצעה אחידה); ואולם רשאי שר האוצר לקבוע, תנאים ונסיבות שבהם לא תחול הוראת סעיף קטן זה, כולה או חלקה, לרבות לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים או לגבי ניירות ערך שהיקף הנפקתם עולה על היקף שקבע שר האוצר, ובלבד שמחיר ניירות הערך המוצעים יהיה מחיר אחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.
{{ח:תתת|(2)}} הצעה אחידה תיעשה בלא שייקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות כי האיסור על מחיר מרבי לניירות ערך לא יחול או שיחול בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תנאים והגבלות שיחולו לגבי הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ולגבי מכירתם.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור)|תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:סעיף|17ד|תקנות בדבר סימון, מספור, הפצה והודעה משלימה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שייכללו בהודעה המשלימה, ואופן ומועד פרסומה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף השינוי לענין תנאי ניירות הערך שיהיו מותרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א1)(1)(ב)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה)|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הסדרים שונים לגבי דרכי הצעה שונות.
{{ח:סעיף|17ה|חתם מתמחר|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
{{ח:סעיף|17ו|חובת תום לב|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
{{ח:סעיף|18|טיוטת תשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטה של תשקיף תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, אך ניתן שלא לכלול בטיוטה את מחיר ניירות הערך המוצעים ואת כמותם.
{{ח:תת|(ב)}} מציע המבקש לקבל פטור מהכללת פרט בתשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, יגיש לרשות בקשה לקבלת הפטור ויציין בה את הפרט האמור; הבקשה תוגש לרשות יחד עם טיוטת התשקיף, ואין חובה לכלול אותו פרט בטיוטת התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} המציע חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישתה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בטיוטת התשקיף ולכל דבר אחר שהרשות תדרוש הבהרתו.
{{ח:סעיף|19|פטור מגילוי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם –
{{ח:תתת|(1)}} לדעתה, שמירה על סוד מסחרי של המציע מצדיקה אי גילוי הפרט, ובלבד שאינו פרט שאילו היה כלול בתשקיף היה משקיע סביר עשוי להימנע מרכישת ניירות הערך המוצעים;
{{ח:תתת|(2)}} גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות, ושר הבטחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך, אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות כי מבחינת ענינו של משקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, גילוי פרט כאמור בסעיף קטן (א)(2) הוא חשוב, לא תתיר את פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור לפי סעיף קטן (א), יצויין בתשקיף כי ניתן פטור מגילוי.
{{ח:סעיף|20|דרישות הרשות בדבר פרטי התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תש״ן־3, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע לכלול בתשקיף את הדברים המנויים להלן אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים, ואלה הדברים:
{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בטיוטת התשקיף, או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(2)}} פרט מן הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לגבי המנפיק – גם לגבי חברה־בת שלו או חברה קשורה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת של עורך דין המתייחסת לפרט נוסף על הפרטים הנדרשים בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} חוות דעת של מומחה לענין הערכה מחדש או לכל ענין אחר המובא בטיוטת התשקיף או בדו״חות הכספיים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(5)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בטיוטת התשקיף;
{{ח:תתת|(6)}} לאחר שניתנה למציע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו – דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שהובאו בטיוטת התשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי המנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לדרוש מן המציע שפרט המובא בטיוטת התשקיף יובלט בתשקיף הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום של תקן דיווח כספי בין־לאומי בתשקיף לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות; לעניין זה, ”תקן דיווח כספי בין־לאומי“ – תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין־לאומיים (International Accounting Standard Board – IASB).
{{ח:סעיף|20א|נהלי בדיקה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נהלי הבדיקה של טיוטות תשקיפים ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות; נהלי הבדיקה יכול שיהיו לפי סוגים של ניירות ערך, של מנפיקים, של מציעים או של הצעות לציבור, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על נהלי הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א) שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות)|כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:סעיף|21|היתר לפרסום התשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תיתן היתר לפרסום תשקיף אם נחה דעתה כי נתקיימו בטיוטת התשקיף הוראות חוק זה ודרישות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום התשקיף; הרשות רשאית להניח דעתה כאמור על ידי נקיטת נוהל הבדיקה שנראה לה מתאים מבין נהלי הבדיקה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהיתר משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם של פרטים אלה או הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך המוצעים.
{{ח:תת|(ג)}} התשקיף יעתיק את תוכן ההוראה שבסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|21א|הנפקות לשם מתן אשראי לבעלי זיקה|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו –
{{ח:תת|(1)}} לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למבקש יחיד), התשמ״ח–1988, תאגיד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|פסקה (6) להגדרת ”מתן אשראי“ שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, חלות עליו, לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על שלושה אחוזים מן ההנפקה.}}
{{ח:תת|(2)}} יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו״חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר.
{{ח:סעיף|22|אישור טיוטת התשקיף והתשקיף, והחתימה עליהם|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע.
{{ח:תת|(ב)}} על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור – לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, ”דירקטור מקרב הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן ה|בסימן ב׳ לפרק ד׳ לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע.
{{ח:תת|(ד1)}} על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה – יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.
{{ח:סעיף|23|תאריך התשקיף ופרסומו|תיקון: תשמ״ח, תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף שפרסומו הותר, יפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ב|סעיף 44ב}}, בתוך שבעה ימים מיום מתן ההיתר; התשקיף יישא את תאריך פרסומו (בחוק זה – תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף).
{{ח:תת|(א1)}} תאריך פרסום התשקיף יהיה היום שבו התשקיף דווח אלקטרונית כאמור בסעיף קטן (א), אם הדיווח האלקטרוני נעשה עד השעה 09:30, ואם נעשה לאחר מכן – היום שלמחרת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א1), פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, על המציע –
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה לציבור שבעקבותיה יהפוך התאגיד לתאגיד מדווח – להגיש לרשם עותק מהתשקיף והעתק מההיתר לפרסומו, ואם התשקיף מכיל הצעה של ניירות ערך שלגביהם נחתם שטר נאמנות – גם את שטר הנאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, על הגשת המסמכים האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|23א|תשקיף מדף|תיקון: תשס״ה, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה – תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב־12 חודשים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}} (בחוק זה – חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף)|תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה.
{{ח:תת|(ו)}} ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה – דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו.
{{ח:תת|(ו1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך)|כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)|תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:סעיף|23ב|הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} מנפיק רשאי להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים כמשמעותה בהגדרה ”ניירות ערך מסחריים“, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שתקופת הפירעון הכוללת לא תעלה על חמש שנים, והכול בכפוף לכללים שקבעה הרשות לעניין ביצוע ההארכה ותנאיה, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי התשקיף}}
{{ח:סעיף|24|התקופה להגשת הזמנות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף (בחוק זה – הזמנות) תיקבע בתשקיף, ובלבד שמועד תחילתה לא יהיה מוקדם ומועד סיומה לא יהיה מאוחר מהמועדים שנקבעו לכך בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועד תחילתה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שהוא יהיה לאחר מועד פרסום התשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיומה של התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שלא יהיה מאוחר מ־45 ימים ממועד תחילתה;
{{ח:תת}} בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי שר האוצר לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של ניירות ערך, דרכי הצעה או תשקיפים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף)|תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להקדים את מועד תחילתה של התקופה שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לענין הגשת הזמנה, ובלבד שיהיה לאחר מועד פרסום התשקיף וכן רשאית לדחות את מועד סיומה של התקופה האמורה, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד תחילתה; הרשות רשאית להקדים או לדחות מועדים לפי סעיף קטן זה בתנאים שתמצא לנכון.
{{ח:תת|(ד)}} המציע לא יקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף.
{{ח:סעיף|25|תיקון תשקיף במקרים מיוחדים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוכחה הרשות, אחרי מתן ההיתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, שהתגלה או התרחש דבר שידיעתו היתה מניעה אותה שלא להתיר כלל את פרסום התשקיף או שלא להתירו אלא לאחר הכנסת שינויים מהותיים בטיוטת התשקיף, רשאית היא להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע טענותיו, שיפרסם מיד או לא יאוחר מהמועד שהיא קבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן בהתאם להוראת הרשות לפי סעיף קטן (א), יידחו המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, ולענין זה יראו את מועד פרסום התיקון לתשקיף או את מועד פרסום התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המציע חייב להודיע לרשות בכתב, מיד לאחר שנודע לו, על כל דבר שהרשות עשויה להתחשב בו לענין שיקוליה לפי סעיף קטן (א), וכן חייב להודיע בכתב מי שנתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת; נעשתה ההצעה שלא בידי המנפיק, תחול חובה זו גם על המנפיק.
{{ח:סעיף|25א|תיקון תשקיף לבקשת המציע או עקב פרסום דו״חות כספיים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש מציע לשנות פרט מפרטי התשקיף אחרי שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, יגיש בקשה לרשות, ואם ביקש לרשום את ניירות הערך למסחר בבורסה – ימציא העתק ממנה לבורסה; התירה הרשות לשנות את הפרט, יתקן את התשקיף בהתאם; הרשות רשאית להתיר תיקון התשקיף כאמור אם ראתה כי הדבר נחוץ או כי אין בתיקון התשקיף כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה או רכש את ניירות הערך המוצעים לפני פרסומו של התיקון לתשקיף; חובת הגשת בקשה לרשות לא תחול על תיקון פרט המנוי {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א1)}}, ובלבד שהפרט המתוקן פורסם לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו לרשות דו״חות כספיים של המציע, של המנפיק או של תאגיד אחר שדו״חות כספיים שלו נכללו בתשקיף, לאחר שניתן היתר לפרסום התשקיף ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות, תורה הרשות למציע לפרסם, מייד או לא יאוחר מהמועד שקבעה, תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה ובדרך שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} התירה הרשות תיקון לתשקיף כאמור בסעיף קטן (א) או הורתה על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:סעיף|25ב|דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} דין תיקון לתשקיף ותשקיף מתוקן כדין תשקיף ויחולו עליו הוראות החוק הנוגעות לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן במועד שבו על המציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן דו״חות כספיים מעודכנים, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות, לפטור את המציע מהכללתם; נתנה הרשות פטור לפי סעיף קטן זה, רשאית היא לדרוש מהמציע לכלול בתיקון לתשקיף או בתשקיף המתוקן פרטים נוספים כפי שתורה ולפרסם את הנימוקים למתן הפטור באופן ובמקום שבהם מתפרסם התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן.
{{ח:סעיף|25ג|תיקון טעות סופר בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} נפלה בתשקיף טעות לשונית־טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה או כיוצא באלה, ימסור על כך המציע דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה המשלימה ויצרף העתק ממנו לכל עותק של התשקיף.
{{ח:סעיף|26|ביטול הזמנות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן, רשאי לבטל הזמנתו עד תום התקופה להגשת הזמנות שנקבעה בתשקיף המתוקן או בתיקון לתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} מי שביטל הזמנתו לפי סעיף קטן (א), חייב המציע להחזיר לו, תוך שבעה ימים מהיום שקיבל הודעה על הביטול, כל סכום ששילם לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות על פרסום תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן והמציע לא פרסמו, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים לאחר תום המועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}}, לפי הענין, כל סכום ששילמו בעד ניירות הערך; המציע יודיע לרשות, תוך המועד האמור, על ביצוע ההחזר, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:סעיף|27|החזרת תשלומים|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתשקיף סכום מינימלי שהמציע מצפה להשיג על ידי ההצעה, ולא הוגשו הזמנות, תוך התקופה להגשתן, כדי אותו סכום, חייב המציע להחזיר למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו לחשבון ניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים, חייב המציע –
{{ח:תתת|(1)}} לבצע את ההקצאה בדרך ובאופן שצויינו בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} לפרסם, בתוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת ההזמנות, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}, בדבר ההקצאה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר למזמינים שהזמנתם כולה או חלקה הושבה ריקם, תוך שני ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.
{{ח:סעיף|28|השקעת כספי הזמנות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כספים ששילמו המזמינים על חשבון ניירות הערך חייב המציע להחזיק בחשבון נאמנות נפרד בתאגיד בנקאי ולהשקיעם כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות, עד שיקיים את חיוביו לפי סעיף קטן (ב) או שיתברר שאין לו חיובים כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} חייב מציע להחזיר כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, יוחזרו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בסעיף קטן (א), עד למועד החזרתם בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות דרך השקעת כספי הזמנות ומקרים שבהם לא תהיה חובה להחזיר פירות.
{{ח:סעיף|29|אחריות הדירקטורים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא קיים המציע את חיוביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26(ב) עד 28}} והמציע היה תאגיד, יהיו הדירקטורים של התאגיד, יחד ולחוד, אחראים כלפי המזמינים לכספים שלא הוחזרו להם, חוץ מדירקטור שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום אותם חיובים.
{{ח:סעיף|30|הודעה על תוצאות ההצעה}}
{{ח:ת}} תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות או לאחר קביעת חלוקת ניירות הערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ב)}} חייב המציע להודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, לפי הפרטים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף)|תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}
{{ח:סעיף|31|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תתת|(2)}} האחריות לפי פסקה (1) תחול גם על מי שהיה, במועד שבו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) שלא הוגשה עליה תובענה היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32|אחריותם של מומחים|תיקון: תש״ן־3, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)}} לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, לרבות בחוות דעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנכללו בתשקיף בדרך של הפניה אליהם, ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף זה, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}.
{{ח:סעיף|32א|אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מידע צופה פני עתיד“ – תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לענין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
{{ח:תתת|(2)}} פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
{{ח:תתת|(3)}} הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} לגבי עובדות, נתונים או פרטים אחרים בתשקיף, בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, ששימשו בסיס למידע צופה פני עתיד.
{{ח:סעיף|33|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תש״ס, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}} לא תחול –
{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה, ומילא חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תת|(1א)}} על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם הוכחו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} על החתם שהוסמך לא חלה אחריות בהתאם לפסקה (1);
{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש ניירות הערך בשעה שידע או היה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} משהגיש המנפיק דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ופרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}}, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי הפרסום האמור;
{{ח:תת|(4)}} על מי שמסר למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו 24 שעות ממסירת ההודעה;
{{ח:תת|(5)}} על מי שלא חתם על התשקיף והוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת או לא יכול היה לדעת, על פרסום התשקיף.
{{ח:סעיף|34|אחריות רבים}}
{{ח:ת}} במידה ששנים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31 עד 33}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|34א|איסור שיפוי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|שבסעיף 260(א) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד – בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות.
{{ח:תת|(ה)}} חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”שיפוי“ – בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בשל פסק דין או פשרה, ולמעט שיפוי מכוח הסכם ביטוח.
{{ח:סעיף|35|ביטול רכישה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרכש מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט, תשע״ב־5, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – תעודות המונפקות בסדרה על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר והמקנות זכות לתבוע מתאגיד כאמור כסף, בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסויים, ואינן מקנות זכות חברות או השתתפות באותו תאגיד, וכן תעודות כאמור הניתנות להמרה במניות או ניירות ערך המקנים זכות לרכישת תעודות כאמור, אך למעט תעודות שמנפיקה המדינה או המונפקות על פי חוק מיוחד וניירות ערך מסחריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים נדחית“ – אסיפה נדחית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|או 35יב13(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ“ – חברה הרשומה כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלזכותו רשומות אצל חבר בורסה תעודות התחייבות, ואותן תעודות התחייבות נכללות בין תעודות ההתחייבות הרשומות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שלזכותו רשומות תעודות התחייבות במרשם המחזיקים בתעודות התחייבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בתעודות התחייבות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ח2|בסעיף 35ח2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם הנאמנים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|בסעיף 35ג1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג הנושים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|הסעיף}}.
{{ח:סעיף|35א1|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ז־5}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ז3|פרקים ז׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, לא יחולו על תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה – תעודה) שהיא אחת מאלה, ויחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}:
{{ח:תת|(1)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע שר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: מינוי נאמן וכשירותו ומרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35ב|חובת מינוי נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות.
{{ח:תת|(א1)}} לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1(א)}}, יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|בסעיף 35יב2}}.
{{ח:תת|(ב)}} על נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות}}, אם לא נקבעה {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} הוראה אחרת, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלעניין {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הנאמנות}} אין להתנות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 9|9(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|10(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הנאמנות}} יחולו, לעניין נאמנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, גם על נושא משרה בנאמן.
{{ח:סעיף|35ג|חברת נאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הנאמן חייב להיות חברה רשומה בישראל שמטרתה העיקרית לעסוק בנאמנות (להלן – חברת נאמנות).
{{ח:סעיף|35ג|תנאים לשמש נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ד) ו־(ה)}}):}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ד)}}.
{{ח:סעיף|35ג1|מרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה)):}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מרשם של נאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות;
{{ח:תתת|(3)}} היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים – דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, ”מוצרי מדדים“ – תעודת סל, תעודת סחורה, תעודה בחסר, או אופציית כיסוי כמשמעותן בתקנון הבורסה וכן נייר ערך בעל מאפיינים דומים;
{{ח:תתת|(2)}} חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו.
{{ח:סעיף|35ג2|הסרת נאמן ממרשם הנאמנים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ד) ו־(ה)}}):}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג1|סעיף 35ג1(ב) או (ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ג3|סעיף 35ג3}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|35ג3|רשימת נסיבות המעידות על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|35ד||תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ה|סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} לא ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת אחד מהם;
{{ח:תת|(2)}} קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה.
{{ח:סעיף|35ה1|שכר הנאמן ופיקדון לכיסוי הוצאותיו הסבירות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ה)):}}
{{ח:תת|(א)}} המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יד|או 35יד(ד)}}, יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה – כספי פיקדון).
{{ח:תת|(ג)}} על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה – הוצאות מיוחדות);
{{ח:תתת|(4)}} אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות.
{{ח:סעיף|35ו|שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שטר הנאמנות יכלול, בין היתר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההתחייבויות שהמנפיק או צד שלישי התחייב בהן על פי תעודות ההתחייבות, ואם הן מובטחות בשעבוד על נכסים, בערבות או בהתחייבות אחרת ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – בטוחות) – תיאור של הבטוחות והנסיבות שבהן ניתן לאכוף אותן;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבעו בטוחות לפי פסקה (1) – ציון של ההגבלות לעניין שינוי הבטוחות ותנאיהן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|בסעיף 35ז1}}, ותיאור של המנגנון לשינוי בטוחות ככל שנקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ז1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} התנאים והנסיבות ככל שנקבעו, שבהם יהיו הנאמן או המחזיקים זכאים לתבוע פרעון מיידי של הסכום המגיע על פי תעודות ההתחייבות, או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק על פי תעודות ההתחייבות; נוסף על העילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}};
{{ח:תתת|(3א)}} היו תעודות ההתחייבות המוצעות מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת שלישית א׳1}}, תצוין עובדה זו וכן ההוראות שלא יחולו, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3א1|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(4)}} חובת הנאמן לזמן אסיפות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות, מועדיהן, ניהולן ודרך קבלת החלטות בהן;
{{ח:תתת|(5)}} שכרו של הנאמן, נקוב בסכום או בשיעור מסך כל ההתחייבויות על פי תעודות ההתחייבות, מועדי תשלומו ואופן השתתפות המחזיקים במימון שכרו של נאמן שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ה1|סעיף 35ה1(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} הסייג לעניין חתימת הנאמן על שטר נאמנות, האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ט|בסעיף 35ט(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות עניינים נוספים אשר ייכללו בשטר נאמנות.
{{ח:סעיף|35ז|שינויים בשטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} שינוי בשטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנאמן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
{{ח:תת|(2)}} המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו לשינוי בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר הנאמנות, לפי הגבוה, או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים – המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות.
{{ח:סעיף|35ז1|הגבלות לעניין שינוי בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הונפקו תעודות התחייבות שהתחייבויות המנפיק על פיהן, כולן או חלקן, מובטחות בבטוחות, לא ייעשה כל שינוי בבטוחות כאמור או בתנאיהן, אלא בהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ז}}, או בהתאם למנגנון שנקבע בשטר הנאמנות המבטיח באופן סביר כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו כתוצאה משינוי הבטוחות; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין מנגנון כאמור.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ג|סימן ג׳: חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35ח|חובות הנאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־6, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר –
{{ח:תתתת|(א)}} לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 329|בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, שמתפקידו לערוך אותה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד2)}} כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה.
{{ח:תת|(ד2א)}} מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג.
{{ח:תת|(ד2ב)|(1)}} חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ב|פרק ב׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות.
{{ח:תת|(ד3)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי־ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35ח1|חובות דיווח של הנאמן|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב להגיש לרשות ולבורסה דוח שנתי על ענייני הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן חייב להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, לפי דרישה סבירה של מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, והכל בכפוף לחובת סודיות שחב הנאמן כלפי המנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35י|בסעיף 35י(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן חייב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך –
{{ח:תתת|(1)}} להגיש דוח לגבי פעולות שביצע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה ולא יקדם למועד להגשת דוחות או הודעות שנקבע לפי סעיף קטן (ה), אם נוכחו שמידע כאמור חשוב למשקיע סביר לצורך הגנה על ענייניו;
{{ח:תתת|(2)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוחות או בהודעות לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיף זה, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו לפי פסקה (2) מחייבים מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן יעדכן את המנפיק לפני דיווח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל הנאמן להגיש לרשות או לבורסה, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, ובדבר עדכון המנפיק על דיווח כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך כי נבצר מהנאמן להגיש דוח או הודעה לפי סעיף זה במועד שנקבע לכך לפי סעיף קטן (ה), רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:סעיף|35ח2|מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם ({{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – המרשם).
{{ח:סעיף|35ח3|תוכן המרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר תעודות ההתחייבות שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר תעודות ההתחייבות המוחזקות בידי כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של תעודות ההתחייבות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו תעודות ההתחייבות במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק את מספרי תעודות ההתחייבות הרשומות על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בתעודות התחייבות ועל מחזיק בתעודות התחייבות בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|35ט|ייצוג בידי הנאמן ונפקות חתימתו על שטר הנאמנות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ייצג את המחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל ענין הנובע מהתחייבויות המנפיק כלפיהם, והוא יהיה רשאי, לשם כך, לפעול למימוש הזכויות הנתונות למחזיקים לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בחתימת הנאמן על שטר הנאמנות הבעת דעה מצדו בדבר טיבם של ניירות הערך המוצעים או כדאיות ההשקעה בהם.
{{ח:סעיף|35ט1|סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה – עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):
{{ח:תתת|(1)}} חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;
{{ח:תתת|(2)}} תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;
{{ח:תתת|(3)}} המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;
{{ח:תתת|(4)}} תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ג׳ בתוספת שלישית א׳1}}, לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור א׳ בתוספת האמורה}} המונפקות בידי מנפיק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בטור ב׳ באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1}}; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943}}.
{{ח:סעיף|35י|דיווח או העברת מידע לנאמן, ממנפיק או מחבר בורסה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות שעל מנפיק להגיש לנאמן וכן את הפרטים שיש לכלול בהם, צורתם, מועדי עריכתם והגשתם.
{{ח:תת|(ב)}} המנפיק יעביר לנאמן, נוסף על דוחות או הודעות לפי סעיף קטן (א), גם מידע אחר, לפי דרישה סבירה של הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה יעביר לנאמן, לפי דרישתו, רשימה של מחזיקים בתעודות התחייבות הרשומים אצלו.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ישמור בסוד מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן גילויו או השימוש בו נדרש לשם מילוי תפקידו של הנאמן לפי חוק זה, לפי שטר הנאמנות, או לפי צו של בית משפט.
{{ח:סעיף|35יא|איסור רכישה והחזקה של תעודות התחייבות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו, לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא נאמנות ולא יחזיק בעד עצמו ניירות ערך של המנפיק או של חברה־אם, חברה־בת או חברה קשורה של המנפיק אלא בהיתר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ויכול שיהיה היתר כללי או לסוגים של ניירות ערך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך}} (י״פ תשע״ה, 7120).}}
{{ח:סעיף|35יב|הגבלות על ביצוע עסקאות בניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} נאמן, נושא משרה בנאמן, עובד של הנאמן או מי שמועסק על ידי הנאמן לצורך מילוי תפקידו לא יבצע עסקאות בניירות ערך שהם נושא הנאמנות לחשבונו של אחר על פי יפוי כח המקנה שיקול דעת אלא בהיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|בסעיף 35יא}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ד|סימן ד׳: אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35יב1|אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|בסעיף 35ט1(א)}}, יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ־45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־21 ימים ממועד הזימון; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|סעיף 35יב24}}; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ג)}} לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך 14 ימים, מתום התקופה לזימון האסיפה בידי הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה.
{{ח:סעיף|35יב2|סדר היום באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יקבע את סדר היום באסיפת מחזיקים, ויכלול בו נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות התחייבות, רשאי לבקש מהנאמן לכלול נושא בסדר היום של אסיפת מחזיקים שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפת מחזיקים יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.
{{ח:סעיף|35יב3|הצבעה באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בתעודות התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות; מחזיק בתעודות התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודות התחייבות את אופן הצבעתו, אשר הגיע לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיף 35יב12}}, והוא יימנה באסיפת המחזיקים הנדחית שתתקיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|סעיפים 35יב12}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|או 35יב14}}.
{{ח:תת|(ה)}} הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בתעודת התחייבות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
{{ח:סעיף|35יב4|חובת מחזיק בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים.
{{ח:סעיף|35יב5|מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות שהוא בעל שליטה במנפיק, בן משפחתו או תאגיד בשליטת מי מהם, לא יובאו בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, וקולותיהם לא יובאו במניין הקולות בהצבעה באסיפה כאמור.
{{ח:סעיף|35יב6|כינוס אסיפת מחזיקים על ידי בית המשפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא התקיימה אסיפת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1}}, רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על כינוסה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור, יישא הנאמן בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט.
{{ח:סעיף|35יב7|הודעה על אסיפת מחזיקים ותוכנה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אסיפת מחזיקים תפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, ותימסר למנפיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|בסעיף 35ח1(ד) ו־(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לעניין הצבעה בכתב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיף 35יב3}}.
{{ח:סעיף|35יב8|תקנות לעניין החלטות באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי מקום שנוסח ההחלטות פורט בהזמנה או בהודעה, רשאית אסיפת מחזיקים לקבל החלטות השונות מנוסח ההחלטות שהיו על סדר היום, בנושאים ולפי אמות מידה כפי שיקבע.
{{ח:סעיף|35יב9|הוכחת בעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מחזיק בתעודות התחייבות המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, אישור המוכיח את בעלותו בתעודות ההתחייבות, באופן שיקבע שר האוצר; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות, ואת גובה התשלום או התשלום המרבי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב10|כינוס אסיפה על ידי בית משפט|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפת מחזיקים או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בשטר הנאמנות או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת מנפיק, מחזיק בתעודות התחייבות הזכאי להצביע באסיפה או הנאמן, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון.
{{ח:סעיף|35יב11|אסיפה בישראל|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} תיערך בישראל.
{{ח:סעיף|35יב12|דחיית אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אסיפת מחזיקים שיש בה מניין חוקי, או הנאמן, רשאים להחליט על דחיית האסיפה, הדיון או קבלת החלטה בנושא שפורט בסדר היום למועד אחר ולמקום שייקבע; באסיפת מחזיקים נדחית לא יידון אלא נושא שהיה על סדר היום ושלא התקבלה לגביו החלטה.
{{ח:תת|(ב)}} נדחתה אסיפת מחזיקים בלי לשנות את סדר יומה, יינתנו הזמנות לגבי המועד החדש, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־12 שעות קודם אסיפת המחזיקים; ההזמנות כאמור יינתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|סעיף 35יב7}}.
{{ח:סעיף|35יב13|מניין חוקי באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לקיום אסיפת מחזיקים הוא נוכחות של לפחות שני מחזיקים בתעודות התחייבות שלהם 25 אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, בתוך מחצית השעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נכח באסיפת מחזיקים, בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה, מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד אחר שלא יקדם משני ימי עסקים לאחר המועד שנקבע לקיום האסיפה המקורית או מיום עסקים אחד, אם סבר הנאמן כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים בתעודות ההתחייבות; נדחתה האסיפה, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה את הסיבות לכך.
{{ח:סעיף|35יב14|מניין חוקי באסיפת מחזיקים נדחית|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא נכח באסיפת המחזיקים הנדחית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|בסעיף 35יב13}}, מניין חוקי כעבור מחצית השעה לאחר המועד שנקבע לה, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, אלא אם כן נקבעה דרישה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), כונסה אסיפת המחזיקים על פי דרישת מחזיקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|בסעיף 35יב1(א)}}, תתקיים אסיפת המחזיקים הנדחית רק אם נכחו בה מחזיקים בתעודות התחייבות לפחות במספר הדרוש לצורך כינוס אסיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|35יב15|יושב ראש אסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה.
{{ח:סעיף|35יב16|הצבעה במניין קולות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.
{{ח:סעיף|35יב17|רוב באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|35יב18|הכרזה כראיה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.
{{ח:סעיף|35יב19|חופש ההתנאה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|בסעיפים 35יב12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב16|ו־35יב16 עד 35יב18}}, כולם או מקצתם.
{{ח:סעיף|35יב20|פנייה למחזיקי תעודות ההתחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, וכן מחזיק בתעודות התחייבות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, באמצעות הנאמן, רשאים לפנות בכתב למחזיקים בתעודות ההתחייבות כדי לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולים לדיון באותה אסיפה ({{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}} – הודעת עמדה).
{{ח:תת|(ב)}} זומנה אסיפת מחזיקים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיף 35יב1}}, רשאי מחזיק בתעודות התחייבות לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן או המנפיק רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או בתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיף 35יב21(4)}}, מחזיק זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות; לעניין זה, ”מחזיק“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ””מחזיק“, ”מחזיק בתעודות התחייבות““.
{{ח:סעיף|35יב21|תקנות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה והודעת עמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|ו־35יב20}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות התחייבות, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|בסימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|סימן זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ד|שסימן זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב22|פרוטוקולים באסיפת מחזיקים|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים, וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראיה לכאורה לאמור בו.
{{ח:תת|(ג)}} מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן, ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות ההתחייבות, והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודות התחייבות שביקש זאת.
{{ח:סעיף|35יב23|פגמים בכינוס|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי מחזיק בתעודות התחייבות שהגיע לאסיפה, על אף הפגם, לדרוש את ביטול ההחלטה.
{{ח:סעיף|35יב24|המועד הקובע לבעלות בתעודות התחייבות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודות התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים, ובלבד שמועד זה לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיום אחד לפני מועד הכינוס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיף 35יב3}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:סעיף|35יב25||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35יב26|כינוס אסיפת מחזיקים לצורכי התייעצות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|ו־35יב2}} כדי לגרוע מסמכות הנאמן לכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בהתייעצות עמם; בזימון לאסיפה כאמור לא יפורטו נושאים לסדר יומה ומועד כינוסה יהיה יום אחד לפחות לאחר מועד הזימון.
{{ח:תת|(ב)}} באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיערך הצבעה, לא יתקבלו בה החלטות ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב1|סעיפים 35יב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב2|35יב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|35יב3}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב5|35יב5}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב6|35יב6}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב7|35יב7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב12|35יב12}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב13|35יב13}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב14|35יב14}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב20|35יב20(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|35יב21}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יב24|ו־35יב24}}.
{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:סעיף|35יג|תקפן של פעולות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו.
{{ח:סעיף|35יד|סיום כהונתו של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן פוקעת לפני תום תקופת מינויו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א)}} כאשר –
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג2|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג2(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימה בו אחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 35ה|בסעיף 35ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו; התפטרות נאמן אין לה תוקף אלא אם כן בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיקים בחמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מסדרה מסוימת רשאים לכנס אסיפת מחזיקים מאותה סדרה, והאסיפה רשאית להחליט על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפת מחזיקים נדחית – ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו; נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפת מחזיקים שכינס הנאמן שהסתיימה או פקעה כהונתו או שכינסו המחזיקים, והכל לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ה1)}} הסתיימה או פקעה כהונתו של נאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או לפי סעיף זה ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ו)}} המנפיק והנאמן יגישו לרשות דו״ח מיידי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}} על אירוע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה1).
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|35טו|התייצבות הרשות בהליכים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פנה נאמן לתעודות התחייבות לבית המשפט או פנה אדם אחר לבית המשפט בהליך שנאמן לתעודות התחייבות צד לו, יודיע על כך הנאמן בכתב לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה יושב ראש הרשות כי עניין של ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה כלשהי מושפע או כרוך, או עלול להיות מושפע או כרוך, בהליך אזרחי פלוני שלפני בית משפט, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:סעיף|35טז|הצעת ניירות ערך בידי המדינה|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה1|ו־ה׳1}} יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה.
{{ח:סעיף|35טז1||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35טז2|פטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות הרשומות למסחר בבורסה בחו״ל או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף או שלמחזיקים בהן מונה נאמן בהתאם להוראות דין אחר החל על התאגיד, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל; יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: כתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|35טז3|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפת מחזיקים בכתבי אופציה“ – אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב אופציה“ – נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות, יחידות השתתפות שנסחרות בבורסה או תעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}, שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, יחידות ההשתתפות או תעודות ההתחייבות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המחזיקים בכתבי אופציה“ – מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35טז5|לסעיפים 35טז5}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז6|ו־35טז6}}.
{{ח:סעיף|35טז4|מחזיק בכתב אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;
{{ח:תת|(2)}} מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
{{ח:סעיף|35טז5|מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.
{{ח:סעיף|35טז6|תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|131 עד 134}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 299|ו־299 לחוק החברות}} החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|35טז7|הוכחת בעלות בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה, באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
{{ח:סעיף|35טז8|הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
{{ח:תת|(ד)}} כתב הצבעה שהתקבל אצל התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים בכתבי אופציה, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפת מחזיקים נדחית, והוא יימנה בקיומה של אסיפת המחזיקים הנדחית.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|סעיף 35טז9(4)}}, מחזיק בכתב אופציה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35טז4|בסעיף 35טז4(1)}} זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה.
{{ח:תת|(ו)}} הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק בכתב אופציה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
{{ח:סעיף|35טז9|תקנות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|סעיף 35טז8}}, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;
{{ח:תת|(3)}} אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;
{{ח:תת|(4)}} מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים {{ח:פנימי|פרק ה2|שפרק זה}} חל לגביהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה)|תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:סעיף|35יז|רישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} רישום למסחר בבורסה, של ניירות ערך של תאגיד חוץ, יכול שיהא על פי מסמך רישום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם ניירות הערך שמבקש התאגיד לרשום רשומים למסחר בבורסה בחו״ל במשך תקופה שקבע שר האוצר; שר האוצר רשאי לקבוע תקופות שונות או שלא לקבוע תקופה, לפי בורסות בחו״ל ולפי שווי ניירות הערך של התאגיד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו"ל)|תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו״ל), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:סעיף|35יח|קביעת בורסה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} בורסה בחו״ל שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אם מצא שכלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות ערך שלהם רשומים למסחר בה, בתוספת פרטים נוספים שייכללו במסמך הרישום כפי שייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:סעיף|35יט|שינוי התוספות|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, למחוק {{ח:פנימי|תוספת 2|מהתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} בורסה בחו״ל, אם מצא שעקב שינוי מהותי, אין כלליה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל, שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה, מבטיחים עוד די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספות השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה, בורסה בחו״ל, רשימת מסחר או שוק מוסדר או פיצול או מיזוג של רשימות מסחר שבורסה, בורסה בחו״ל או שוק מוסדר הודיעו עליהם.
{{ח:סעיף|35כ|מסמך רישום|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הרישום ובדבר פרטים מזהים לגבי תאגיד החוץ, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, שייכללו במסמך הרישום; כמו כן ייקבע בתקנות כי ייכללו במסמך הרישום –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – מסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר, ומסמכים שפרסם התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – מסמכים כאמור בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הרישום ייחתם בידי תאגיד החוץ ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:סעיף|35כא|פטור מגילוי|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיף 36ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר.
{{ח:סעיף|35כב|פרסום מסמך הרישום|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד החוץ יגיש את מסמך הרישום לרשות, לרשם ולבורסה, ויפרסם בתוך יום עסקים אחד מיום הגשתו הודעה על כך בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד החוץ להפיץ עותקים ממסמך הרישום במקומות ובמספר כפי שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35כג|המועד לרישום למסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניירות הערך המוצעים על פי מסמך הרישום יירשמו למסחר בבורסה במועד שלא יקדם מיום המסחר השלישי שלאחר יום הגשת מסמך הרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כב|בסעיף 35כב(א)}}, ולא יאוחר מחודש ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על תאגיד החוץ, במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), חובה להגיש דוחות או הודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}} אילו היו ניירות הערך המוצעים רשומים למסחר בבורסה באותה התקופה, יוגשו גם מסמכים אלה, לא יאוחר מיום תחילת המסחר בניירות הערך של התאגיד בבורסה.
{{ח:סעיף|35כד|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב, לפי דרישה שלה או של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח אי אכיפה של הדין הזר בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד החוץ, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן מסמך רישום, אם נוכחה כי הפרטים במסמך הרישום שהוגש אינם כנדרש לפי הדין הזר; הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם יפנו לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(א)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|35כה||תיקון: תש״ס־3, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35כו|עיכוב הליכים בתובענה בישראל|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, ”זיקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.
{{ח:סעיף|35כז|מחיקה מן המסחר|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} נמחקו מהמסחר בבורסה בחו״ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שנרשמו למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, בטרם עברה שנה מיום רישומם בבורסה, יימחקו ניירות הערך של התאגיד גם מהרישום למסחר בבורסה, חודשיים לאחר מועד המחיקה מהמסחר בבורסה בחו״ל, זולת אם פרסם התאגיד במהלך חודשיים אלה תשקיף לפיו יירשמו מחדש ניירות הערך שלו למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נמחקו ניירות הערך של התאגיד מהמסחר בבורסה כאמור בסעיף קטן (א) וניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:סעיף|35כח|מחיקה מן המסחר ביוזמת תאגיד החוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ רשאי לבקש כי ניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה יימחקו מהמסחר בה ובלבד שהודיע על כוונתו לעשות כן, בדוח מיידי שהוגש שלושה חודשים לפחות לפני המועד שביקש לקבוע לסיום המסחר כאמור, ופרסם על כך הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב}} בתוך יום עסקים אחד מיום הגשת הדוח המיידי.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה יחול כל עוד רשומים ניירות הערך של התאגיד למסחר בבורסה בחו״ל וכל עוד לא הושעה המסחר בהם, או כל עוד לא הודיעה הבורסה בחו״ל על כוונה להשעות את המסחר בהם או על כוונה למחקם מן המסחר בה.
{{ח:תת|(ג)}} מיום מחיקת ניירות הערך של תאגיד חוץ מן המסחר בבורסה בעקבות הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו עליו חובות הדיווח על פי חוק זה, למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|בסעיף 35לא(א)}}.
{{ח:סעיף|35כט|תשקיף של תאגיד שהואגד בישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות הנוגעות לפרטים בתשקיף, מבנהו וצורתו, כולן או מקצתן, תאגיד שהואגד בישראל המציע ניירות ערך לציבור בישראל אם ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל או יירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם ראתה כי נכון לעשות כן בנסיבות הענין, והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים, לרבות לענין האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד שפרסם תשקיף לפי סעיף קטן (א) וערב פרסום התשקיף לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, ידווח, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הצעה לציבור“ – למעט רישום ניירות ערך למסחר בבורסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35ל|תאגיד שהואגד מחוץ לישראל שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל|תיקון: תש״ס־3, תש״ע־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה המנהלת מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}}, שוק מוסדר או רשימת מסחר בכל אחד מהם, שאינם בישראל, לרבות בורסה בחו״ל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 54יא1|בסעיף 54יא1}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} החלות על תאגיד חוץ שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יחולו בשינויים המחויבים, על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או עתידים להירשם בבורסה כאמור במקביל להצעתם לציבור בישראל, ואשר מבקש לרשום את ניירות הערך האמורים למסחר בבורסה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד נחתם הסכם שעניינו הכרה הדדית בשקילות הדינים וההוראות החלים במדינת ישראל ובמדינת ההתאגדות כאמור, לעניין הסדרה, פיקוח ואכיפה בנוגע לשוק ההון (בסעיף זה – הסכם הכרה);
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים לגבי התאגיד ולגבי ניירות הערך שרישומם מתבקש, המאפיינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת שלישית ב׳}}, ובכלל זה מאפיינים לעניין מדינת התאגדותו של התאגיד, הבורסה מחוץ לישראל שבה ניירות הערך רשומים או עתידים להירשם וסוג ניירות הערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, להתנות את תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} על תאגיד מסוים שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים נוספים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שלא יוסיף מאפיינים או פרטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|לתוספת האמורה}}, אלא אם כן מצא כי הדין וההוראות החלים על הצעה לציבור של ניירות ערך שייווספו להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב), בשל הוספת המאפיינים או הפרטים כאמור, בצירוף הפרטים שייכללו במסמך הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)(2)}}, מבטיחים די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳}}, ובלבד שמדובר בשינוי שם שנקבע על ידי בורסה מחוץ לישראל או פיצול או מיזוג של רשימת מסחר שהיא בורסה מחוץ לישראל, שהבורסה מחוץ לישראל הודיעה עליהם.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית להחליט כי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כולן או מקצתן, יחולו על תאגיד שהואגד מחוץ לישראל וניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל, ואשר מבקש לרשום ניירות ערך אלה למסחר בבורסה ובלבד שלא נחתם הסכם הכרה בין הרשות לבין רשות החוץ במדינת התאגדותו של התאגיד; הרשות רשאית להתנות את החלטתה בתנאים שתקבע.
{{ח:סעיף|35לא|חובת דיווח של תאגיד חוץ|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נרשמו למסחר בבורסה לפי מסמך רישום, וערב הרישום למסחר לא חלו עליו חובות דיווח לפי חוק זה, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות ערך שלו נמצאים בידי הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על תאגיד חוץ כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 36ג|סעיפים 36ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 38א|ו־38א}} שיחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות והודעות של תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם והכל לרבות בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56(ד)(2) ו־(3)}}; בתקנות לפי סעיף זה ייקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} – המסמכים שחייב התאגיד לפרסם או להגיש על פי הדין הזר ומסמכים שפרסם התאגיד, וכן פרטים מזהים לגבי התאגיד, ניירות הערך שלו והמחזיקים בהם, אשר ייכללו בדוח או בהודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – המסמכים והפרטים האמורים בפסקה (1) וכן פרטים נוספים כפי שיקבע ואשר ייכללו בדוח או בהודעה; תקנות לפי פסקה זו יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגים של ניירות ערך, בורסות בחו״ל, או של תאגידי חוץ או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) יגיש לפי דרישת הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך דוח מיידי אשר בהגשתו הוא חייב לפי הדין הזר.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות או עובד שהסמיכה לכך רשאים להורות לתאגיד, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש דוח מיידי המתקן דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, אם נוכחה כי הפרטים בדוח או בהודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לא|סעיף 35לא}}; הרשות רשאית לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בכל הנוגע לענין זה בטרם תפנה לתאגיד חוץ כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שוכנעו הרשות או יושב ראש הרשות כי נבצר מתאגיד פלוני להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:סעיף|35לב|מעבר ממתכונת דיווח אחת לאחרת|תיקון: תש״ס־3, תשע״ד־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות הערך שלו הרשומים למסחר בבורסה רשומים למסחר גם בבורסה בחו״ל והוא מדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך שלו רשומים למסחר בחו״ל.
{{ח:תת|(א1)}} תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אם הרשות נתנה לו פטור מדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} רשאי לעבור לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} מעבר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב) טעון הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת״א טק–עילית, אינו טעון הסכמה של מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, ”מדד ת״א טק–עילית“ – כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא ”מדדי מניות“ שבמדריך המעו״ף לפי תקנון הבורסה, או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.
{{ח:סעיף|35לג|החלפת מתכונת דיווח|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} עם מעבר התאגיד מדיווח אחד לאחר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לב|סעיף 35לב}}, יגיש התאגיד לרשות ולבורסה, ואם הואגד בישראל גם לרשם, בהתאם להוראות מתכונת הדיווח שאליה עבר –
{{ח:תת|(1)}} דוח מיידי בדבר המעבר, במועד שתקבע הרשות;
{{ח:תת|(2)}} דוח תקופתי לתקופה של שנת הדיווח האחרונה של התאגיד שקדמה לתאריך המעבר;
{{ח:תת|(3)}} דוחות ביניים המאוחרים לדוח התקופתי כאמור בפסקה (2).
{{ח:קטע2|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}: רישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:סעיף|35לג1|תנאים לרישום למסחר על ידי בורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2א|בתוספת השנייה א׳}} ({{ח:פנימי|פרק ה3א|בפרק זה}} – בורסה זרה);
{{ח:תתת|(2)}} אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו:
{{ח:תתתת|(א)}} ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, ”שווי שוק התאגיד“ – כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|35לג2|אי־<wbr>תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35לג3|תקנות לעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} ומחיקה מהמסחר של מניות כאמור|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|35לג4|הוראות לבורסה לעניין הבחנה וגילוי מידע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1(ג)}}; הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|35לג5|אגרות בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א{{ח:הערה|׳}}}} והמסחר בהן|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק זה}} והמסחר במניות הרשומות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)|תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:סעיף|35לד|הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}}, ”ניירות ערך מיוחדים“ – ניירות ערך שהנפיק הבנק העולמי או הבנק האירופי להשקעות ושאינם מקנים זכות השתתפות או חברות בבנק העולמי או בבנק האירופי להשקעות, לפי העניין, ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים יכול שתהא על פי מסמך הצעה לציבור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} – מסמך הצעה לציבור).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} לא יחולו לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|35לה|מסמך הצעה לציבור|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר מבנהו וצורתו של מסמך הצעה לציבור ובדבר הפרטים או המסמכים שיש לכלול בו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מסמך הצעה לציבור ייחתם בידי מנפיק ניירות הערך המיוחדים ויישא תאריך שלא יקדם מיום אחד לפני יום פרסומו.
{{ח:תת|(ג)}} על מסמך הצעה לציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב}}, בשינויים המחויבים, וכן יחולו הוראות הסעיפים כמפורט להלן, לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים בדרך של רישומם למסחר בבורסה בלבד – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף 35כג}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין הצעה לציבור של ניירות ערך מיוחדים שלא כאמור בפסקה (1) – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:סעיף|35לו|סמכות להורות על השלמת פרטים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מנפיק ניירות ערך מיוחדים ימסור לרשות בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהסמיכה לכך, בתוך תקופה שיקבעו, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך ההצעה לציבור.
{{ח:סעיף|35לז|חובת דיווח של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק ניירות מיוחדים שהציעם לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, חייב להגיש לרשות ולבורסה דוחות, הודעות או מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, כל עוד ניירות הערך המיוחדים נמצאים בידי הציבור, נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר.
{{ח:תת|(ב)}} על מנפיק כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ד)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}} שיחול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות לענין דוחות, הודעות או מסמכים שמנפיק כאמור בסעיף קטן (א) חייב בהגשתם לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, ובדבר צורתם, מועדי עריכתם והגשתם, והפרטים או המסמכים שיש לכלול בהם, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לענין סוגים שונים של הצעה לציבור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)|תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס״ט–2008}}.}}
{{ח:סעיף|35לח|אחריות של מנפיק ניירות ערך מיוחדים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים, על מנפיק ניירות ערך מיוחדים לגבי פרט מטעה במסמך הצעה לציבור, בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א)}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיף 52יא(א)}} לא תחול על דירקטור של מנפיק ניירות ערך מיוחדים, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה בו.
{{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: הצעה באמצעות רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:סעיף|35לט|מרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה – מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מרשם הרכזים מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.isa.gov.il/גופים%20מפוקחים/Crowdfunding/Staff_positions/Pages/default.aspx|באתר האינטרנט של הרשות}}.}}
{{ח:סעיף|35מ|רישום במרשם|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – יושב ראש הרשות) ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:סעיף|35מא|סירוב לרשום מבקשת במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לרשום מבקשת שעומדת בתנאים לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35מ|בסעיף 35מ}}, אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי להתנות תנאים לרישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.
{{ח:סעיף|35מב|ביטול רישום במרשם הרכזים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות לרכז ההצעה על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (ג)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה במרשם, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישום נעשה על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מ|סעיף 35מ}};
{{ח:תתת|(3)}} רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א), או בתוך התקופה שעליה הורה;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על כך שרכז ההצעה אינו ראוי לשמש ככזה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו.
{{ח:תת|(ד)}} רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו״ל.
{{ח:סעיף|35מג|התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.
{{ח:סעיף|35מד|חובות דיווח של רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות הנעשות באמצעותו.
{{ח:תת|(ב)}} רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} אופן הגשתם של דוחות והודעות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:סעיף|35מה|פיקוח הרשות על רכז הצעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז הצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזי הצעה, וכן רשאית הרשות ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:סעיף|35מו|איסור עיסוק בלא רישום|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם במרשם הרכזים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחזה אדם לרכז הצעה ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דו״ח שוטף}}
{{ח:סעיף|36|חובת דיווח של תאגידים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ג, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו״חות או הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו״ל ודיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה בחו״ל חלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, רשאי להמשיך ולדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}, למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ובלבד שדיווחיו יכללו כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים, צורתם ומועדי עריכתם והגשתם, לרבות פרטים שיש לכלול בדו״חות או בהודעות האמורים לפי מיטב ידיעתם של דירקטורים בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב, לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}} ויחייבו, נוסף על דו״ח תקופתי, גם דו״ח מיידי על אירועים מסויימים.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפי סעיף זה דרך כלל או לסוגים של תאגידים או ניירות ערך, או לפי כל סיווג אחר.
{{ח:תת|(ה)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב להגיש לפי דרישה מיוחדת של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה ובלבד שלא יפחת מהמועד שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב), דוח מיידי על ענין או אירוע, אם, לדעתם, מידע על אודותיהם חשוב למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ו)}} תאגיד כאמור בסעיף קטן (א) חייב, לפי דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} למסור בכתב לרשות, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בתוך המועד שייקבע בדרישה, אם נוכחו כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי סעיף זה, או כי הפרטים, שנמסרו מכוח הוראת פסקה (1), מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית להורות לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגיש, בתוך תקופה שתקבע –
{{ח:תתת|(1)}} דוח שיכלול חוות דעת, נוסף על חוות הדעת שנכללה בדוח שהוגש לפי סעיף זה, אם נוכחה כי דוח כאמור אינו כנדרש לפי סעיף זה או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראת סעיף קטן (ו) מחייבים מתן הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או שסקר אותם או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם, לדעתה, הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים ואינם משקפים באופן נאות, בהתאם לעקרונות ולכללים האמורים, את מצב עסקי התאגיד.
{{ח:תת|(ח)}} שוכנעו הרשות או עובד שהרשות הסמיכה לכך כי נבצר מתאגיד להגיש דוח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתם.
{{ח:תת|(ט)}} הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף קטן זה לגרוע מאחריות התאגיד לפי שאר הוראות חוק זה או כל דין אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידיים), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות)|תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)|תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית)|תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת״א טק–עילית), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)|תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:סעיף|36א|סמכות להורות על דרך הצגת פרטים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך של תאגיד פלוני, רשאית היא להורות לו על דרך הצגת פרט בדו״חות כספיים, בדו״ח תקופתי או בדו״ח מיידי, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי הדבר דרוש לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, רשאית היא לקבוע הנחיות לענין הצגת פרטים בדו״חות המפורטים בסעיף קטן (א); הנחיות כאמור יפורסמו בדרך שיקבע יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} תקפן של הנחיות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה של שנה אחת מיום פרסומן, אלא אם נקבעו לפני כן הוראות באותו עניין בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים; הרשות רשאית, באישור שר האוצר, להאריך את תקפן של ההנחיות לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת אחת.
{{ח:תת|(ד)}} נתנה הרשות הוראה בענין פלוני לפי סעיף קטן (א) ליותר מתאגיד אחד, תקבע אותה בהנחיה לפי סעיף קטן (ב) תוך ששים ימים.
{{ח:תת|(ה)}} לפני קביעת הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב) ולפני הארכת תקפן לפי סעיף קטן (ג) תתן הרשות לנשיא לשכת רואי חשבון בישראל הזדמנות נאותה להביע את דעתו, ובתקופת תקפן של ההנחיות תפרסם לשכת רואי חשבון בישראל גילוי דעת בענין הנדון בהן רק בהסכמת הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין־לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}} בדוחות לפי סעיף זה לפני מועד תחילתו המחייב של התקן; כללים כאמור וכל שינוי בהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומם ומועד תחילתם תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|36ב|חובת דיווח של ערב|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הובאו בתשקיף דו״חות כספיים של תאגיד שנתן ערבות למילוי תנאיהן של תעודות התחייבות כמשמעותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}} המוצעות על פי התשקיף, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, בשינויים המחוייבים, גם על תאגיד כאמור, כל עוד הערבות בתוקף.
{{ח:סעיף|36ג|פטור מדיווח|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1)}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(2)}}, בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו״ח.
{{ח:סעיף|36ד|התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת״א טק–<wbr>עילית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת״א טק–עילית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35לב|בסעיף 35לב(ד)}}, להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה.
{{ח:סעיף|37|חובת הודעה של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תשע״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה – המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור – הנאמן פטור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה)|תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכירה“ – נושא משרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 236|סעיף 236 לחוק החברות}} מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה עצמאי“ – מורשה חתימה אשר בכוחו לחייב את התאגיד בלא צורך בחתימתו של גורם נוסף בתאגיד לעניין פעולה מסוימת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מי שמורשה לחייב את התאגיד או לחייב תאגיד בשליטתו של התאגיד שאינו תאגיד מדווח ושאינו תאגיד {{ח:פנימי|פרק ה3|שפרק ה׳3}} חל עליו (להלן – תאגיד נשלט), וכן מי שמורשה בתאגיד נשלט לחייב את התאגיד הנשלט, בסכום העולה על חמישה אחוזים מסך הנכסים במאזן התאגיד, לפי דוחותיו הכספיים המבוקרים האחרונים; ויראו שני מורשי חתימה או יותר שהם בני משפחה, מורשה חתימה אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – למעט תשלום מס, ארנונה או תשלום חובה אחר, הניתנים לגבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ולמעט פעולה בחשבונות התאגיד או תאגיד נשלט, שעניינה רכישה או מכירה של ניירות ערך, פיקדונות, מטבע חוץ ונכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ובלבד שלא הודיע לתאגיד הבנקאי על התנגדותו לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1)(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי מסוים שהוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, מעל שיעור כפי שקבע המפקח, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|סעיף 36(ב1) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(3)}} מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 34א|סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בהסכמת יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי בלא שולט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מבטח בלא שולט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תתתת|(2)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, ו”אמצעי שליטה“ – לעניין בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, ולעניין בעל אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(ג) לפקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:סעיף|38|צו בית המשפט|תיקון: תשמ״ח, תש״ס, תשס״ח־2, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד שלא הגיש דו״ח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} או {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו״ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} או שהגישה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיף האמור}}, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:סעיף|38א|הוראה להפסקת המסחר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד אשר עשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הגיש דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} במועד שנקבע לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש דו״ח או הודעה שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, ובלבד שהרשות שוכנעה כי חריגה זו הינה בענינים שבמהות – רשאית הרשות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להורות לבורסה להפסיק את המסחר בניירות ערך שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו הדו״ח או ההודעה כנדרש, להנחת דעתה של הרשות, תורה הרשות לבורסה לחדש את המסחר בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה להורות על הפסקת המסחר בניירות ערך.
{{ח:סעיף|38ב|אחריות אזרחית של בעל ענין או של נושא משרה בכירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, בשינויים המחוייבים, כלפי המחזיק בניירות ערך של תאגיד, על בעל ענין או על נושא משרה בכירה שהגישו דו״ח או הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36א|36א}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}.
{{ח:סעיף|38ג|אחריות לנזק בשל פרט מטעה בדוח, בהודעה או במסמך|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31 עד 34}} יחולו, לפי הענין ובשינויים המחויבים –
{{ח:תתת|(1)}} על תאגיד, דירקטור של תאגיד, המנהל הכללי שלו ובעל שליטה בו – לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, בהודעה או במסמך שהגיש התאגיד לפי חוק זה (בסעיף זה – דיווח);
{{ח:תתת|(2)}} על מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או שנזכרו, בהסכמתו המוקדמת, בדיווח – לגבי פרט מטעה שהיה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בעל שליטה“ – למעט המדינה.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות בענין הנפקות הצעות לציבור ודו״ח שוטף|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:סעיף|39|אישור שר האוצר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הנפקה של ניירות ערך והצעתם לציבור טעונות אישור שר האוצר או מי שנתמנה לכך על ידיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|רשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור|אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור}} (י״פ תשמ״ז, 2314).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב שר האוצר לתת אישור לפי סעיף זה אלא אם ראה שההצעה, תנאיה או עתויה נוגדים את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} אישור לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי, לסוגים או אישי.
{{ח:תת|(ד)}} לא תתן הרשות היתר לפרסום תשקיף, אלא לאחר שההצעה אושרה לפי סעיף זה.
{{ח:סעיף|39א|החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה או תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל|תיקון: תשס״ה־3, תש״ע־3, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} ותקנות לפי חוק זה יחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת האמורה}}, כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, ”הדין מחוץ לישראל“ – הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין החל עליה בשל רישום ניירות ערך או תעודות התחייבות שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי שקבעה, ותודיע על כך לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או לגרוע ממנה הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או תקנות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו״ל וכן על חברה שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} חלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל}}.
{{ח:סעיף|40||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|41||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|42||תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|43||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44|עיון במסמכים|תיקון: תשמ״ח, תש״ס־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים או הנזכרים בהם, וכן כל דו״ח והודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|הסעיפים 36 עד 37}} – יעמדו העתקים מהם במשרד הראשי של המנפיק או התאגיד לעיונו של כל דורש, וכל אדם רשאי להעתיקם, חוץ מבקשת פטור או ממסמך שניתן לגביו פטור מגילוי.
{{ח:סעיף|44א|הגבלה על נותן חוות דעת|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו.
{{ח:סעיף|44א1|פרט מטעה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:סעיף|44ב|דרכי דיווח|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף, תשקיף שהותר פרסומו, מסמך רישום וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דוח, הודעה או מסמך אחר שיש להגישו לרשות או לבורסה לפי חוק זה – יוגשו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שיש להגישו גם לבורסה לפי הוראות חוק זה ודווח אלקטרונית לרשות, תעבירו הרשות לבורסה, ויראו את הדיווח האלקטרוני לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
{{ח:סעיף|44ג|אבטחת מידע|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} לשם אבטחת מידע של מסמכים שדווחו אלקטרונית לרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:סעיף|44ד|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(2)}} יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה – מורשה חתימה אלקטרונית);
{{ח:תתת|(3)}} חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} שמירת מסמכים במשרדי התאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני)|תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}} שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}, כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה – מאשר חתימה);
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה)|תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התש״ס–2003}}.}}
{{ח:סעיף|44ה|סמכות הרשות|תיקון: תשס״ג, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לענין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך דיווח אלקטרוני לרשות;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(4)}} התוכנה שבאמצעותה ייעשה הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תתת|(5)}} מבנה ומתכונת הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:סעיף|44ו|מאשר חתימה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה.
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: דואר אלקטרוני מאובטח ומערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן א|סימן א׳: דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|44ז||תיקון: תשס״ט־2, תש״ע־3, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44ח|המצאת מסר אלקטרוני|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני המאובטח שלו. {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן א|בסימן זה}}, ”נמען“ – מי שחלה עליו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד(א)}}.
{{ח:סעיף|44ט|חזקת המצאה|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ח|סעיף 44ח}} לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו׳ בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5}}, שנשלח לנמען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44ח|בסעיף 44ח}} והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור.
{{ח:סעיף|44י|תקנות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח)|תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:סעיף|44יא|כללי הרשות בעניין דואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הרישום לצורך קבלת אישור גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח;
{{ח:תתת|(2)}} אופן יצירת תיבת דואר אלקטרוני מאובטח ואופן הגישה לתיבה לצורך קבלת מסר אלקטרוני שנשלח מאת הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך גישה למערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין דרישה לחתימה אלקטרונית במערכת דואר אלקטרוני מאובטח.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ד)}} כללים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) וכל שינוי בהם, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:קטע3|פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳: מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:סעיף|44יא1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – אסיפה של מחזיקים בניירות ערך שבה ניתן להצביע באמצעות כתב הצבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הצבעה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|בסעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|ובסעיף 87 לחוק החברות}}.
{{ח:סעיף|44יא2|מערכת הצבעה אלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}}, להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך ({{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|בסימן זה}} – מערכת הצבעה אלקטרונית).
{{ח:תת|(ב)}} לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות.
{{ח:סעיף|44יא3|הפרדה מבנית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|44יא4|סמכות הרשות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יא2|סעיף 44יא2}}:
{{ח:תתת|(1)}} אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יא5|בסעיף 44יא5(א)}} והפרטים שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב21|סעיפים 35יב21}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז9|ו־35טז9}} ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|סעיף 89 לחוק החברות}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65סג|סעיף 65סג לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(4)}} הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.
{{ח:סעיף|44יא5|נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית, שיכלול נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נוכח יושב ראש הרשות, ובהעדרו – עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח או מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח אלא באופן שיורה, או כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש, לפי העניין; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון.
{{ח:סעיף|44יא6|תוצאות ההצבעה במערכת ההצבעה האלקטרונית|תיקון: תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:ת}} בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב3|סעיפים 35יב3}} {{ח:פנימי|סעיף 35טז8|ו־35טז8}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|סעיף 87 לחוק החברות}} לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65לב|בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, לפי העניין.
{{ח:קטע2|פרק ז3|פרק ז׳3: זירת סוחר לחשבונו העצמי|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:סעיף|44יב|הגדרות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה בינארית“ – מכשיר פיננסי כאמור בפסקה (4) להגדרה ”מכשיר פיננסי“, שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקבולים והתשלומים הנובעים ממנו נקבעו מראש והם בסכום קבוע או בשיעור קבוע מסכום שנקבע מראש;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לתנאיו, המחזיק בו זכאי לתקבולים ככל שיתקיים אירוע מסוים במועד הפקיעה שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זירת סוחר“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(4)}} הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות (Commodities), שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר;
{{ח:תתת|(5)}} כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון זירה“ – רישיון לניהול זירת סוחר, שניתן על ידי הרשות.
{{ח:סעיף|44יב1|איסור הצעת מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|44יג|רישיון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תיתן רישיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה;
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר;
{{ח:תתת|(2א)}} החברה אינה מציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי מסוג אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(3)}} החברה התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יח|בסעיף 44יח}};
{{ח:תתת|(4)}} לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרישיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופיה:
{{ח:תתתת|(א)}} הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; דוחות שהוגשו לפי פסקה זו יפורסמו לציבור עם מתן הרישיון, באופן שתורה הרשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב ליתן רישיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.
{{ח:תת|(ד)}} ברישיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעולות שהחברה בעלת רישיון הזירה רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.
{{ח:סעיף|44יד|חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו־(5)}}.
{{ח:סעיף|44יד1|איסור ניהול זירת סוחר ללקוחות מחוץ לישראל שמוצע בה מסחר במכשירים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהל אדם זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, ומציעה מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”ניהול זירת סוחר“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת ההחלטות האסטרטגיות של זירת הסוחר;
{{ח:תתת|(2)}} תפעול של זירת הסוחר, ביחס למכשיר פיננסי כאמור בסעיף קטן (א), לרבות תפעול המערכת הממוחשבת שבה מתנהלת הזירה, תמחור המכשירים הפיננסיים וסליקה שלהם או של כספי הלקוחות, ותפעול מוקדי שירות או שיווק טלפוניים או מקוונים, והכול בין באופן ישיר ובין על ידי נותן שירותים.
{{ח:סעיף|44טו|איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, אם מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}.
{{ח:סעיף|44טז|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.
{{ח:סעיף|44יז|התנהלות תקינה והוגנת|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה – נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה בעלת רישיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים; הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.
{{ח:סעיף|44יח|כללים בתקנון לניהול זירת סוחר|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה תקבע כללים בתקנונה, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של זירת הסוחר, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רישיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להוסיף כללים לתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.
{{ח:סעיף|44יט|איסור ניצול לקוח|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי־ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי להתקשר בעסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
{{ח:סעיף|44כ|פיקוח הרשות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רישיון זירה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רישיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רישיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת, בעלת רישיון זירה, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} חברה בעלת רישיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|44כא|אחריות חברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברה בעלת רישיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה חברה בעלת רישיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו, אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו האמורה.
{{ח:סעיף|44כב|חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מקום שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} מחייבות חברה המבקשת רישיון זירה או בעלת רישיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}.
{{ח:סעיף|44כג|ביטול או התלייה של רישיון זירה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רישיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)}}, או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרישיון או לבטלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רישיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|44כד|היתר בעל שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות ({{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לסרב ליתן היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.
{{ח:סעיף|44כה|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|44כו|ביטול היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|44כז|הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;
{{ח:תתת|(5)}} על ביטול רישיון הזירה של החברה.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רישיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:סעיף|44כח|חובת הודעה לרשות לעניין בחינת מהימנות|תיקון: תש״ע־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון זירה וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בהם, בארץ או בחו״ל.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בחברה בעלת רישיון זירה או בבעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|44כט|תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק ז׳3}}|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, לרבות רמות מינוף שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פיננסיים;
{{ח:תת|(2)}} מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רישיון זירה (בסעיף זה – החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה;
{{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בכספי לקוחות החברה;
{{ח:תת|(4)}} המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות בה;
{{ח:תת|(5)}} שמירת מסמכים על ידי החברה;
{{ח:תת|(6)}} חיוב החברה לבחון את התאמת הפעילות בזירה ללקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה;
{{ח:תת|(7)}} דרכי הפרסום והשיווק של החברה, לרבות פרסום או הודעה ללקוח בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה;
{{ח:תת|(8)}} דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור;
{{ח:תת|(9)}} רישום עסקאות בידי החברה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:סעיף|44ל|סייג לתחולה|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז3|פרק זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנק ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}, להוסיף, בצו, {{ח:פנימי|תוספת 4א|לתוספת רביעית א׳}}, סוגי עסקאות נוספים.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: בורסה ומסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|44לא|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – חברה שקיבלה רישיון להקמה ולניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – חברה שקיבלה רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – מערכת רב־צדדית שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, בדרך של הפגשת פקודות קנייה ופקודות מכירה של ניירות ערך ושכלול עסקאות בין קונים ומוכרים של ניירות ערך, הפועלת בלא הפעלת שיקול דעת, על פי כללים שנקבעו מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת מרכזית שבאמצעותה מתבצעת סליקת עסקאות בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת הנותנת שירותי משמורת מרכזית (Central Securities Depository) של ניירות ערך ששוכללה לגביהם עסקה, לראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת המשמשת צד נגדי מרכזי (Central Counterparty) בעסקאות בניירות ערך; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סליקה“, של עסקה בנייר ערך – העברת נייר ערך או העברת התמורה בעדו, בהתאם לעסקה בנייר ערך.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|45|רישיון בורסה|תיקון: תשנ״א, תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} (בחוק זה – רישיון בורסה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|45א|תנאים ושיקולים למתן רישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיף 45ב}} ושמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן;
{{ח:תתת|(3)}} היא התקינה תקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה;
{{ח:תתת|(5)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו;
{{ח:תתת|(6)}} היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן;
{{ח:תתת|(2)}} מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של המבקשת;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת;
{{ח:תתת|(5)}} שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(6)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:סעיף|45ב|בקשה לרישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רישיון בורסה תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאים לדרוש מהמבקשת פרטים או מסמכים, נוסף על הנדרש לפי סעיף קטן (א), אם ראו כי הדבר דרוש לצורך החלטה בבקשה.
{{ח:סעיף|45ג|דיווח על שינוי בפרטי הבקשה לרישיון בורסה או במסמכים שצורפו לה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסרה המבקשת לרשות במסגרת בקשתה או במסמכים שצורפו לה, תדווח על כך לרשות, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ותצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
{{ח:סעיף|45ד|תנאים ברישיון בורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ברישיון בורסה תנאים והגבלות, וכן לשנותם בכל עת, ובלבד שלא יקבע תנאים או הגבלות כאמור, או ישנה אותם, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, לפני קביעתם או שינוים.
{{ח:סעיף|45ה|ביטול רישיון בורסה או התלייתו|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(א)}} או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}};
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימים לגביה הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או הליכי כינוס לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה;
{{ח:תתת|(5)}} היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה.
{{ח:סעיף|45ו|חובת הודעה לרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}} לגביה, לגבי בעל שליטה בה או לגבי נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה, מיד משנודע לה על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בבורסה וכן בעל שליטה בבורסה או בבעל שליטה בה, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה מהנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), מיד משנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבורסה כדי למלא את חובתה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|45ז|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר החזקה).
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם בבורסה אלא על פי היתר שנתנה הרשות ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – היתר שליטה).
{{ח:תת|(ג)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיקולים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או נושא משרה בכירה במבקש ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה או חברה קשורה לבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועל יכולתה לקיים את חובותיה, כולן או חלקן;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין היתר שליטה – מדיניות משרד האוצר בעניין מתן היתר שליטה בבורסה, במקרה שהיא החברה היחידה שבידיה רישיון בורסה.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע בהיתר תנאים והגבלות ורשאית היא לשנותם בכל עת, ובלבד שלא תקבע תנאים או הגבלות כאמור, אלא אם כן הודיעה לבעל ההיתר את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, לפני קביעתם.
{{ח:תת|(ה)}} שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בבורסה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה באמצעי שליטה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה לחבר בורסה או לתאגיד בנקאי גם אם אינו חבר בורסה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה בידי בנק ישראל.
{{ח:סעיף|45ח|העברת אמצעי שליטה בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|45ט|שינוי או ביטול היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לשנות היתר החזקה או היתר שליטה שנתנה, או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – פגם):
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר;
{{ח:תתת|(2)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת אחת הנסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(ב)}}, שיש בה כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בכירה בבעל ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תשנה או תבטל היתר שנתנה אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ואם הורתה הרשות על תיקון הפגם לפי סעיף קטן (ג) – גם לאחר שחלפה התקופה לתיקונו.
{{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאית היא להורות על תיקונו בתוך תקופה שתורה.
{{ח:סעיף|45י|חובת הודעה על פגם במהימנות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} התקיימה במי ששולט בבורסה או במי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, או בנושא משרה בכירה באחד מהם, אחת הנסיבות כמפורט להלן, יודיע השולט או המחזיק כאמור לרשות מיד משנודע לו על כך:
{{ח:תת|(1)}} אחת הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
{{ח:סעיף|45יא|הוראות למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבורסה או מחזיק אמצעי שליטה בבורסה בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, בלא שבידו היתר כאמור, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}} לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בבורסה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, או החזיק אדם אמצעי שליטה בבורסה מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|סעיף 45ז}}, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור או שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ז|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה יושב ראש הרשות לאדם, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל השליטה או המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:סעיף|45יב|פעילות בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור.
{{ח:סעיף|45יג|עיסוקים מותרים לבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירותים נלווים“ – שירותי סליקה של עסקאות בניירות ערך, שירותי משמורת של ניירות ערך ושירותים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוקה של בורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית בורסה או חברה שבורסה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לעסוק במתן שירותים נלווים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השירותים הנלווים אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים הנלווים חיוניים לעיסוקה של הבורסה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך והרשות קבעה כי הבורסה רשאית לעסוק בהם, בתנאים שקבעה הרשות, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים עם עיסוקה בניהול מערכת למסחר בניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו לכאלה שמעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בורסה רשאית לספק שירותים נלווים המעוררים חשש לניגוד עניינים, לפי הוראות סעיף זה, רק באישורה של ועדת הביקורת, ובתנאים שתקבע הוועדה.
{{ח:סעיף|45יד|הגבלה על ביצוע עסקה בידי בורסה לחשבונה העצמי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות.
{{ח:סעיף|45טו|קביעת נהלים והקצאת משאבים ליישומם|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תקבע, לשם הסדרת פעילותה, נהלים כמפורט להלן, תפעל להבטחת יישומם ובכלל זה תקצה משאבים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} נהלים להבטחת עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45א|סעיף 45א}}, בתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} ובחובותיה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים בדבר האמצעים הטכניים הדרושים לבורסה לצורך פעילותה, ובכלל זה מערכות מחשב או מערכות טכנולוגיות אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לנהלים שקבעה הבורסה לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין פיקוח על פעילות חברי הבורסה ועובדיה לשם הבטחת תקינות המסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים שעניינם הבטחת ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנון הבורסה, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותה וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם חשופה הבורסה ולניהול סיכונים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} נהלים בדבר התקשרות עם מסלקה שמקיימת הסדרים הולמים של סליקת עסקאות בניירות ערך ובדבר בקרה על פעילות הסליקה שמבצעת המסלקה בעבור הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} נהלים בעניינים אחרים שתקבע הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} מצא יושב ראש הרשות כי לא נקבעו נהלים לפי סעיף קטן (א) או שהבורסה לא פעלה להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצתה משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה(א)(5)}}.
{{ח:סעיף|45טז|חובה לפרסם עמלות מסחר וסליקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה, וכן בדרך אחרת שקבעה הרשות, אם קבעה, את העמלות שגובים חברי בורסה מלקוחותיהם, ובכלל זה עמלות מסחר ועמלות סליקה, וכל שינוי שלהן, והכול באופן שיאפשר השוואה בין העמלות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הבורסה ידווחו לבורסה על העמלות שהם גובים מלקוחותיהם כאמור בסעיף קטן (א) ועל כל שינוי שלהן.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על העמלות שגובים חברי בורסה בישראל מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות, ותוך השוואה, ככל הניתן ולפי אמות מידה בין־לאומיות, לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}; לצורך הדיווח לפי סעיף קטן זה, המפקח על הבנקים, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}}, יאשר שהנתונים שנכללו בדיווח שתאגיד בנקאי שהוא חבר בורסה מסר לבורסה כאמור בסעיף קטן (ב) תואמים את המידע שנמצא ברשותו.
{{ח:סעיף|45יז|לקוח המבקש לפתוח חשבון ניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טז|סעיף 45טז}}.
{{ח:סעיף|46|תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ד, תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ד)}} כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה;
{{ח:תתתת|(ו)}} עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות;
{{ח:תתתת|(ח)}} החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן – רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן;
{{ח:תתתת|(ח)}} חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969}}, חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב(1)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללי לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} מועדי המסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ה)}} ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה;
{{ח:תתתת|(ו)}} פרסום תוצאות המסחר;
{{ח:תתתת|(ז)}} תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן – חברה רשומה) ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות;
{{ח:תתת|(7)}} עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה;
{{ח:תתת|(8)}} תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה, ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}}, וההתאמות הנדרשות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תקנון הבורסה מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.tase.co.il/heb/taserulesandregulations/Pages/TASERulesandReg.aspx|באתר הבורסה לניירות ערך}}.}}
{{ח:סעיף|46א||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46ב|שוויון זכויות ההצבעה|תיקון: תשנ״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תרשום בורסה למסחר בה מניות או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות, אלא אם כן ראתה כי הובטחו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין חברה שמניותיה נרשמות לראשונה למסחר – בהון החברה יהיה סוג מניות אחד בלבד, המקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב; תנאי זה לא יחול על מניות מדינה מיוחדות; אין בהוראה זו כדי למנוע את החברה מלהנפיק מניות בכורה, ובלבד שחלפה שנה מיום שמניותיה נרשמו לראשונה למסחר;
{{ח:תתת|(2)}} לענין חברה רשומה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)(4)}} – כל הנפקת מניות נוספת תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה; אין בהוראה זו כדי למנוע חברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות המותרות לפי פסקה (1) מלהנפיק מניות בכורה החל ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992) או בתום שנה מן היום שבו היו בהונה רק מניות כאמור, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על רישום מניות למסחר בידי בורסה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3א|פרק ה׳3א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות בכורה“ – מניות המקנות זכות עדיפה לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מניות מדינה מיוחדות“ – מניות שהממשלה החליטה כי הן דרושות לה לצורך שמירה על ענין חיוני, והמקנות לה זכויות מיוחדות כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה לפני הרישום למסחר.
{{ח:סעיף|46ג|חובת מחזיקי מניות יסוד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} מי שביום י׳ באב תש״ן (1 באוגוסט 1990) החזיק מניות יסוד וגם מניות הון בחברה רשומה, יוסיף להחזיק – הוא או כל אדם שרכש ממנו את מניות היסוד – מניות הון בשיעור שלא יפחת מן השיעור שבו החזיק באותו מועד, אלא במידה שהקטנת שיעור החזקותיו במניות ההון נובעת רק מזכויות שהוקנו לפני המועד האמור למחזיקים האחרים בניירות ערך של החברה למימוש או להמרה של אותם ניירות ערך במניות הון; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 46ב|סעיף 46ב(א)(2)}} על החברה הרשומה.
{{ח:סעיף|47|ערעור ועתירה על החלטות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תש״ע־5, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, ”החלטה בעניין תקנון או הנחיות“ – החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:סעיף|48|שינויים של תקנון הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה; השינוי טעון אישור של הרשות; אישרה הרשות את השינוי, תמסור לשר האוצר הודעה על שינוי התקנון והשינוי ייכנס לתוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן הודיע שר האוצר לפני תום התקופה האמורה כי הוא מתנגד לשינוי; לא אישרה הרשות את השינוי, תמסור הודעה על כך לבורסה, בצירוף הנימוקים להתנגדותה לשינוי
{{ח:תת|(ב)}} היתה הרשות סבורה כי לשם ניהול תקין והוגן של הבורסה יש להביא שינוי בתקנון הבורסה, תודיע על כך לבורסה; לא שינתה הבורסה את התקנון לפי ההודעה תוך המועד שנקבע בה, רשאית הרשות לשנותו; החליטה הרשות על שינוי התקנון, תמסור לשר האוצר הודעה על כך והשינוי יקבל תוקף בתום עשרה ימים מיום מסירת ההודעה או במועד מאוחר יותר שתורה עליו הרשות, אלא אם כן הודיע שר האוצר לרשות, לפני המועד האמור, כי הוא מתנגד לשינוי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|49|פרסום תקנון הבורסה וההנחיות לגביו|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}, וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות.
{{ח:סעיף|49א|איסור הצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}}, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
{{ח:סעיף|49ב|פטור מתחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל, רשאי הוא לקבוע, בהסכמת שר האוצר, כי בורסה המשתפת פעולה עם בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35ל|בסעיף 35ל}} לשם ניהול מערכת למסחר בניירות ערך, תהיה פטורה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, בין השאר, אם מצא שהדין הזר החל על הבורסה מחוץ לישראל מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל ואינו מתיישב עם הוראות הדין בישראל; יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:סעיף|50|רציפות פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תפסיק בורסה את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחליט הבורסה על הפסקת פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הבורסה להפסיק את פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, תודיע על כך מיד לשר האוצר, והשר רשאי להורות לבורסה שלא להפסיק את פעולת המערכת האמורה, ואם הפסיקה את פעולתה – להורות לה לשוב ולחדשה.
{{ח:תת|(ד)}} הפסיקה בורסה את פעולתה של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף קטן (ב) או (ג), או היה לשר האוצר חשש ממשי שהבורסה תפסיק את פעולתה של המערכת האמורה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי להורות לבורסה לשוב ולחדש את פעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, רשאי למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך (בסעיף זה – הממונה); הממונה יהיה אחראי לפעולתה של המערכת למסחר בניירות ערך עד שיפסיקו להתקיים הנסיבות שבשלהן היה לשר האוצר חשש ממשי כאמור ברישה של סעיף קטן זה, או עד שיינתן לחברה אחרת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} לגבי אותה מערכת;
{{ח:תתת|(3)}} בידי הממונה יהיו כל התפקידים והסמכויות שבידי המנהל הכללי של הבורסה, הדירקטוריון וועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכול לשם הבטחת המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך ובכפוף להוראות שנתן יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר; הבורסה תשלם לממונה שכר כפי שיורה יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הרשות ימנה את הממונה לפי הוראות פסקה (2) לאחר שנתן לבורסה הזדמנות להשמיע את טענותיה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המחייבות, לדעת יושב ראש הרשות ושר האוצר, מינוי של הממונה בדחיפות;
{{ח:תתת|(5)}} מינוי הממונה לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע יושב ראש הרשות ושלא תעלה על שנה אחת (בסעיף קטן זה – תקופת המינוי); ואולם רשאי יושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, להאריך את תקופת המינוי לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן להחליף את הממונה בכל עת;
{{ח:תתת|(6)}} כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל הבורסה החלטה על פירוקה מרצון, אלא אם כן הסכים לכך הממונה, בכתב.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50א|חובת רישוי ויציבות מסלקה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 50א2|ובסעיפים 50א2 עד 50א8}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות הוראה למשיכת ניירות ערך מחשבון המתנהל במסלקה או להפקדת ניירות ערך בחשבון המתנהל במסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראה להעברת כספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שניתן לקבל בהם צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני או הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי כשל“ – הוראות בכללי המסלקה בעניין פעולות שרשאית מסלקה לבצע במקרה שבו, לדעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים את חיוביו כלפיה או כלפי חבר מסלקה אחר או שיש חשש שלא יקיים את חיוביו כאמור, בין השאר משום שחבר המסלקה חדל פירעון, ובכלל זה הוראות בכללי המסלקה מהסוג הנכלל בהסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו והסדרים לסיום מוקדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לחישוב נטו“ (Netting) – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו חיוביה או זכויותיה של המסלקה כלפי אותו חבר מסלקה בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפיה, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה יהיו שווי החיובים או הזכויות כאמור בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות שלפיהן החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיו חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, בניכוי החיובים או הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר כלפיו, או ששווי החיובים או שווי הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, יהיה שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי שווי החיובים או שווי הזכויות של המסלקה או של חבר המסלקה האחר, כלפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לסיום מוקדם“ – הוראות בכללי המסלקה הכוללות אחת או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם יבואו לידי סיום מוקדם, ובכלל זה ביטול או קיום מוקדם (בהגדרה זו – סיום מוקדם), עסקאות הנסלקות במסלקה או פעולות המבוצעות בה, לפי העניין, או שבהתקיימם יעמדו חיוביו של חבר מסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו סיום מוקדם או העמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות הקובעות תנאים שבהתקיימם רשאית המסלקה להביא לידי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1) או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפירעון מיידי, והדרך שבה יתבצעו הסיום המוקדם או ההעמדה לפירעון מיידי כאמור לפי פסקה זו;
{{ח:תתתת|(3)}} הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות והסדרים לקביעת שווי הוגן המשמשים בעת ביצוע הסדר לסיום מוקדם;
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות שלפיהן יבואו לכדי סיום מוקדם עסקאות או פעולות כאמור בפסקה (1), עקב התנהלותם של הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר המסלקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לקביעת זכות או חיוב של חבר מסלקה או של המסלקה ולחישובם;
{{ח:תתתת|(2)}} דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי המסלקה לבין עצמם, לרבות לעניין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שייווספו לחיוב של חבר מסלקה או של המסלקה;
{{ח:תתתת|(3)}} היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדרים לקביעת שווי הוגן“ – הוראות בכללי המסלקה באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הדרך לחישוב השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות לשם ביצוע הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל או לשם ביצוע פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה; הוראות בעניין זה יכול שיורו על חישוב השווי ההוגן כאמור, בין השאר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך בידי המסלקה וזקיפת התמורה בעד מכירתם או הסכום ששולם לשם רכישתם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות בניירות ערך דומים, והכול בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} הדרך לחישוב ההמרה של הסכום המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1), למטבע מסוים, או הדרך לחישוב ההמרה של סכום במטבע מסוים לסכום במטבע אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, ”חיוב“ – לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מפעולת סליקה המבוצעת במסלקה, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זכות לקבלת ניירות ערך או כספים, ובכלל זה ניירות ערך או כספים המופקדים או רשומים לזכותו של חבר המסלקה, אצל המסלקה, או לקבלת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תתתת|(2)}} חיוב להעברת ניירות ערך או כספים כאמור בפסקה (1) או להעברת זכות הנובעת מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה ”בורסה“ שבסעיף קטן זה – מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מסלקה“ – מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – לרבות התחייבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מסלקה“ – כללים שקבעה המסלקה, המסדירים את פעילותה, ובכלל זה מסדירים את היחסים בין המסלקה לבין חברי המסלקה ובינם לבין עצמם והכללים שגובשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – לרבות זכויות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתווך פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חבר בורסה;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלקה;
{{ח:תתתת|(2א)}} תאגיד בנקאי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(3)}} בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת סליקה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולה שמבוצעת במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} העברת ניירות ערך או כספים, בידי המסלקה או אליה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} זיכוי או חיוב חשבון המסלקה או החשבון של חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(2)}} פעולה שמבוצעת במסלקה בהתאם להסדרים לקביעת שווי הוגן, הסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדרים לחישוב נטו, הסדרים לסיום מוקדם או הסדרי כשל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הקפאת הליכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו פירוק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לפתיחת הליכים“ ו”צו עיכוב הליכים זמני“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}.
{{ח:תת|(א1)}} לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – רישיון מסלקה).
{{ח:תת|(א2)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55א|סעיף 55א}}, אם נקבעו.
{{ח:תת|(א3)}} בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 45א|בסעיף 45א(ב)}}.
{{ח:תת|(א4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ב|סעיפים 45ב}} {{ח:פנימי|סעיף 45ג|ו־45ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין.
{{ח:תת|(א5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ד|סעיף 45ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם.
{{ח:תת|(א6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ה|סעיף 45ה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו.
{{ח:תת|(א7)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45ו|סעיפים 45ו עד 45יא}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה.
{{ח:תת|(א8)}} סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.
{{ח:תת|(ג2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, ”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ג3)}} מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, ”צד נגדי מרכזי“, בעסקה בניירות ערך – גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות.
{{ח:תת|(ד)}} שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.
{{ח:תת|(ה)}} מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האמור בסעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תתת|(2)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שעבוד של ניירות ערך – ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;
{{ח:תתת|(4)}} נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים.
{{ח:תת|(ו)}} המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299690.pdf|חוק ניירות ערך (תיקון מס׳ 26), התשס״ה–2004}}, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.
{{ח:סעיף|50א1|עיסוקים מותרים למסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה תעסוק אך ורק בניהול מערכת סליקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית מסלקה או חברה שמסלקה מחזיקה באמצעי שליטה בה, בכפוף להוראות כל דין, לתת שירותים אחרים שהם שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה של המסלקה בניהול מערכת סליקה, ויחולו לעניין מתן שירותים נלווים כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45יג|סעיף 45יג(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|50א2|המועד, הדרך והתנאים לקבלת הוראת סליקה במסלקה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה.
{{ח:סעיף|50א3|סופיות הסליקה במסלקות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה ניתן לבטל את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה, לשנותו או לדרוש מהמסלקה לא לבצע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה פעולת סליקה כאמור בפסקה (1), לא יהיה ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל את הפעולה, אלא בהתאם לכללי המסלקה;
{{ח:תתת|(3)}} המסלקה לא תהיה חייבת בהשבה או בפיצוי בשל רישום הוראת הסליקה, סירוב לבטל את הרישום או לשנותו, ביצוע פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראה או סירוב לבטל פעולת סליקה כאמור שבוצעה, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב לחיוב שקוים בין חבר המסלקה למסלקה או בין חבר המסלקה לחבר מסלקה אחר, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה יכול שייקבעו בכללי המסלקה מועדים שונים לגבי חיובים שונים.
{{ח:תת|(ג)}} הסדרים לחישוב נטו שפורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ואם אין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים, יהיו תקפים כלפי חברי המסלקה או המסלקה על אף האמור בכל דין.
{{ח:סעיף|50א4|סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – כל אחד מאלה: נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ו|פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, כונס נכסים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני חדלות פירעון או פירוק“ – ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה;
{{ח:תתת|(2)}} המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה;
{{ח:תת}} והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור – באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50א3|בסעיף 50א3(ב)}}, חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א3|הסעיף האמור}} רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע;
{{ח:תת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני.
{{ח:סעיף|50א5|המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון או פירוק|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א2|סעיפים 50א2 עד 50א4}} לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע.
{{ח:סעיף|50א6|הודעה על הליכי חדלות פירעון או פירוק או מינוי כונס נכסים|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#חלק י פרק ד|פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק האמור}}, ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה.
{{ח:תת|(ב)}} נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}} לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת.
{{ח:תתתת|(2)}} לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:סעיף|50א7|ברירת הדין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה לרבות חבר מסלקה שהתאגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה כלפי המסלקה או כלפי חבר מסלקה אחר, הנובעים מפעילות המסלקה, יחול הדין הישראלי, והסמכות לדון בכל עניין הנוגע לזכויות או חיובים כאמור תהיה נתונה לבית המשפט בישראל.
{{ח:סעיף|50א8|הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה|תיקון: תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך חדלות פירעון זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינת חוץ לפי דין שעניינו חדלות פירעון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אכיפת פסקי חוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינת חוץ“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסק חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|בחוק אכיפת פסקי חוץ}}, בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א4|סעיף 50א4}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50א4|בסעיף 50א4(ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב־צדדית לאכוף או להכיר בהם.
{{ח:סעיף|50ב|חובות מסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות;
{{ח:תתת|(1א)}} גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין;
{{ח:תתת|(3)}} קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם;
{{ח:תתת|(4)}} קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה – משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה – לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – לרבות אח או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בלתי תלוי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, ושמתקיימות בו דרישות הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האיתור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13}}.
{{ח:סעיף|50ב2|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} יחולו נוסף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳: בורסה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב3|דירקטוריון של בורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של בורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|בסימן משנה זה}} – הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור.
{{ח:תת|(ג)}} היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיף 239(א) לחוק החברות}}, ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5}} יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ה)}} לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון.
{{ח:סעיף|50ב4|כשירות למינוי דירקטור בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224א|סעיפים 224א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224ב|224ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|226}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|ו־226א לחוק החברות}}, החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב5|כשירות למינוי דירקטור בלתי תלוי בבורסה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות}}, ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה;
{{ח:תתת|(5)}} יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, ”זיקה“ – כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(ב) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב6|תקופת כהונה של דירקטור בלתי תלוי ושל יושב ראש דירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים; כיהן דירקטור בלתי תלוי כאמור בסעיף קטן (א) כיושב ראש הדירקטוריון, יראו את תקופת כהונתו כיושב ראש הדירקטוריון כתקופת כהונה כדירקטור בלתי תלוי כאמור.
{{ח:סעיף|50ב7|הפסקת כהונה של דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור לא יפוטר וכהונתו לא תופסק לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות דירקטוריון בתוך שנה, אלא אם כן ועדת האיתור אישרה את המשך כהונתו, לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת ועדת האיתור נבצר ממנו למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת האיתור מצאה כי חדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה למינויו כדירקטור בלתי תלוי, כי הוא הפר את חובת האמונים לבורסה או שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטור בלתי תלוי שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום תקופת כהונתו, ימסור לדירקטוריון הודעה בכתב על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ממנה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245א|סעיפים 245א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 246|ו־246 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על דירקטור בלתי תלוי בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב8|השתתפות בוועדות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בכל ועדת דירקטוריון הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן דירקטור אחד לפחות מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:סעיף|50ב9|כינוס ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות.
{{ח:סעיף|50ב10|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על תפקידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|סעיף 92 לחוק החברות}}, אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו}}, ולהבטחת יישומם, וכן –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן;
{{ח:תתת|(3)}} יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב15|סעיף 50ב15}};
{{ח:תתת|(6)}} ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה.
{{ח:סעיף|50ב11|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדת הביקורת יהיו חברים שלושה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לפחות, וכל חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים; יושב ראש הדירקטוריון לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבחר אחד מחבריה שהוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}, לשמש יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדת הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שאחד מהם לפחות הוא דירקטור בלתי תלוי שמונה לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על תפקידיה המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק החברות}}, ועדת הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} תפעיל תהליכי בקרה ראויים לשם איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילות הבורסה וטיפול בהם, ובכלל זה תקבע דרכים לאישור פעולות שמתעורר לגביהן חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(2)}} תבחן ממצאי ביקורת ותוודא שהופקו מהם לקחים ושיושמו הלקחים שהופקו;
{{ח:תתת|(3)}} תאשר לבורסה לספק שירותים נלווים מסוימים המעוררים חשש לניגוד עניינים; לעניין זה, ”שירותים נלווים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 45יג|בסעיף 45יג(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} תנקוט אמצעי בקרה מתאימים כדי להבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ובכלל זה החובה לקבוע נהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 45טו|סעיף 45טו(א)(3) ו־(4)}}, באופן יעיל והוגן, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תבחן ותאשר מדיניות ותכניות עבודה של הבורסה לעניין מילוי החובות והתפקידים כאמור ברישה וכן תבחן ותאשר הליכים שקבעה הבורסה לשם יישום המדיניות או תכניות העבודה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תבחן ותאשר את היקף המשאבים שמקצה הבורסה לגיבוש מדיניות ולהכנת תכניות עבודה כאמור בפסקת משנה (א) וכן לביצוע הליכי בקרה על יישום המדיניות או תכניות העבודה האמורות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תבטיח שהבורסה ממלאת את החובות והתפקידים כאמור ברישה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} או בהתאם להוראות תקנון הבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} תציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד המבקר הפנימי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|סעיפים 115(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 116|ו־116 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ועדת הביקורת.
{{ח:סעיף|50ב12|ועדת תגמול|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|בסעיף 118ב לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו־(ו)}} יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול.
{{ח:סעיף|50ב13|ועדת האיתור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}} – ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון – דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב5|סעיף 50ב5(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|סעיף 50ב3(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה.
{{ח:סעיף|50ב14|מינוי ופיטורים של המנהל הכללי ושל נושאי משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לבורסה יהיה מנהל כללי; המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} נושאי משרה בבורסה, למעט דירקטורים, ימונו ויפוטרו בידי המנהל הכללי.
{{ח:סעיף|50ב15|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 4|פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית.
{{ח:סעיף|50ב16|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בבורסה, אלא אם כן מסר המנהל הכללי של הבורסה ליושב ראש הרשות הודעה, 60 ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, ויושב ראש הרשות לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי הוא אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת יושב ראש הרשות להתנגד למינוי תהיה מנומקת, בכתב, ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג, עם הבורסה או עם נושא משרה בה או עם חבר בורסה או נושא משרה בו, ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בבורסה או בחבר בורסה – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לעניין מועמד לכהונת דירקטור בלתי תלוי, יביא יושב ראש הרשות בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתה של הבורסה אם ימונה לדירקטור בלתי תלוי.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה בבורסה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שיושב ראש הרשות קבע כי הוא נושא משרה לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יקבע יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן זה יותר משבעה נושאי משרה.
{{ח:סעיף|50ב17|עסקאות עם בעלי עניין|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 5|פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות}} יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|50ב18|איסור עשיית עסקה בניירות ערך|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א) ו־(ב)}} יחולו בשינויים המחויבים על חבר הדירקטוריון ועל עובד בורסה, אולם ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ד משנה ג|סימן משנה ג׳: מסלקה – ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ב19|תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳}} על מסלקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד משנה ב|סימן משנה ב׳ בסימן ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 50ב7|סעיפים 50ב7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|50ב11(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|50ב13}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב16|ו־50ב16}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(א)}}, לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב3|בסעיף 50ב3(ב)}}, יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב8|בסעיף 50ב8}}, יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב9|בסעיף 50ב9}}, יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|בסעיף 50ב11(ב) עד (ד)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ב)}} שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ב13|בסעיף 50ב13(ב)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ג)}} לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|סעיף 50ב11|שבסעיף 50ב11(ד)}} לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(6)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 50ב12|סעיף 50ב12(א)}} כך שבסופו יבוא ”בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה“.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 307|בסעיפים 307}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 308|ו־308 לחוק החברות}} רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן.
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פיקוח הרשות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:סעיף|50ג|פיקוח הרשות על פעולות המסלקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ז־5}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}}, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}} או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור}}, המילים ”או הנחיותיה“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”כללי מסלקה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(א)}}.
{{ח:סעיף|51|פיקוח הרשות על פעולות הבורסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד לנהלים שקבעה או בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה.
{{ח:תת|(ג)}} הבורסה תמסור לרשות דו״חות על פעולותיה במועדים לפי הפרטים ובדרך שקבעה הרשות, ותמסור לה לפי דרישתה ידיעות על עניני הבורסה; דוחות כספיים יימסרו לרשות לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת כספים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות של דירקטוריון הבורסה ושל ועדותיה אם סבר יושב ראש הרשות שהבורסה מתנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים.
{{ח:סעיף|52|הגדרה|תיקון: תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}{{ח:הערה|,}} ”ניירות ערך“ – לרבות ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה {{ח:פנימי|סעיף 1|שבסעיף 1}} והם מכשיר פיננסי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44יב|בסעיף 44יב}}.
{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הגבלת השימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:סעיף|52א|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף או נסחרים בבורסה והם נמצאים בידי הציבור, לרבות חברה בת וחברה קשורה של אותה חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות בנייר ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע פנים“ – מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש פנים“, בחברה –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, ”היום הקובע“ – היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות עיקרי“, בחברה – בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה בידי חברה – גם בידי חברה בת שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה בידי יחיד יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקת ניירות ערך ביחד עם אחרים“ – החזקת ניירות ערך בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן.
{{ח:סעיף|52ב|שימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
{{ח:תתת|(1)}} העושה עסקה בנייר ערך של חברה – למעט בנייר ערך של חברה־בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל – כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;
{{ח:תתת|(2)}} המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} רואים תאגיד כמי שיש לו גישה למידע פנים או כמי שמידע פנים מצוי בידו, אם לדירקטור או לעובד של התאגיד יש גישה למידע או שמידע כאמור מצוי בידו, זולת אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד קבע הנחיות ונתן להן פרסום נאות ולפיהן –
{{ח:תתתת|(א)}} דירקטור או עובד המועסק בידי התאגיד בעשיית עסקאות בניירות ערך או במתן חוות דעת או עצות בקשר לניירות ערך, לא יעסוק בשביל התאגיד בתפקיד שיש עמו גישה למידע פנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} דירקטור או עובד שמידע פנים מצוי בידו לא יעשה בשביל התאגיד עסקה בניירות ערך של החברה שמידע הפנים מתייחס אליה או בניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם ולא יתן חוות דעת או עצה בקשר לניירות ערך כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב), לא יעביר את מידע הפנים שבידו לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש בו לצורך עסקה או מתן חוות דעת או ימסור אותו לאחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} דירקטור או עובד כאמור בפסקת משנה (ב) לא יעביר את מידע הפנים שבידו לכל אדם אחר גם אם לא נכלל בפסקת משנה (ג), אלא אם הדבר נדרש לביצוע תפקידו בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} ”עסקה“, לענין פסקה (1)(ב) עד (ד) – למעט עסקה שלעשייתה ניתנת הגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ז|סעיף 52ז(א)(1) עד (4), (6) או (8)}};
{{ח:תתת|(3)}} בתאגיד נעשו הסידורים הדרושים להבטיח קיום ההנחיות האמורות בפסקה (1) וקיימת בקרה פנימית כדי לוודא את מילוין.
{{ח:סעיף|52ג|שימוש במידע בידי איש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.
{{ח:תת|(ב)}} איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|52ד|שימוש במידע שמקורו באיש פנים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|52ה|חזקה בדבר ניצול מידע פנים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קנה איש פנים מרכזי בחברה ניירות ערך של החברה שבה הוא משמש איש פנים מרכזי או ניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם, בתוך שלושה חודשים מיום שבו מכר ניירות ערך כאמור, או מכר ניירות ערך כאלה בתוך שלושה חודשים מיום שבו קנה ניירות ערך כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים המצוי בידו, אלא אם כן יוכיח כי לא היה בידו מידע פנים בעת המכירה או הקניה, או שבנסיבות הענין סביר שלא היה בידו מידע פנים אותה עת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”איש פנים מרכזי בחברה“ –
{{ח:תתת|(1)}} דירקטור, מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב ומבקר פנימי וכל ממלאי תפקיד כאמור גם אם תואר משרתם שונה, וכן יחיד שהוא בעל מניות עיקרי בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:סעיף|52ו|מידע שאינו מידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} אין רואים מידע כמידע פנים אם נמסר לרשות או לבורסה דו״ח על המידע והרשות או הבורסה פרסמו אותו, או ניתן לו פרסום בדרך אחרת המקובלת לצורך הבאת מידע מעין זה לידיעת הציבור, ועבר יום מסחר בבורסה לאחר יום הפרסום כאמור; לא פרסמו הרשות או הבורסה את המידע תוך ארבעה ימים מיום שדווח עליו, יחדל המידע להיות מידע פנים בתום תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען כי מידע נמסר או ניתן לו פרסום כאמור בסעיף קטן (א) עליו הראיה.
{{ח:סעיף|52ז|הגנות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשס״ז, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אם הוכיח אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לשם מימוש בטוחות;
{{ח:תתת|(3)}} העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
{{ח:תתת|(4)}} מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר;
{{ח:תתת|(5)}} הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה;
{{ח:תתת|(6)}} העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים;
{{ח:תתת|(7)}} העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, ”נאמנות עיוורת“ – נאמנות המופעלת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן וללא התערבותו של איש הפנים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(9)}} בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}} ולא יחוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ד|52ד}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ח|סעיף 52ח}}, אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
{{ח:סעיף|52ח|ריווח משימוש במידע פנים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ריווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} ריווח לענין סעיף קטן (א) הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
{{ח:סעיף|52ט|עסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חבר הבורסה“ – דירקטור או עובד של חבר הבורסה, בן זוגו, בן משפחה אחר שפרנסתו עליו, או תאגיד בשליטתו של אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – מניה או נייר ערך הניתן למימוש או להמרה במניה, הרשומים למסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד חבר הבורסה לא יקנה ולא ימכור נייר ערך אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום לפני ביצוע הקניה או המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} עובד חבר הבורסה יחזיק ניירות ערך שלו בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} דירקטור או עובד של חבר הבורסה המבצע עסקאות בניירות ערך בשביל אחרים יתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) אך ורק באמצעות אותו חבר הבורסה; היה לחבר הבורסה יותר מסניף אחד יתן את ההוראה בסניף שבו הוא עובד.
{{ח:תתת|(2)}} עובד חבר הבורסה אחר יתן את כל הוראותיו כאמור בסעיף קטן (ב) באמצעות חבר הבורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר הבורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, ובו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות איסור על עובד חבר הבורסה לסחור בניירות ערך, אם דרך כלל או לסוגים של עובדי חברי הבורסה או של ניירות ערך או לפי כל סיווג אחר, וכן רשאי הוא לקבוע מהו מסחר לענין זה.
{{ח:סעיף|52י|קיום עסקה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}.
{{ח:קטע2|פרק ח2|פרק ח׳2: אחריות בשל הפרת הוראות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:סעיף|52יא|אחריות של מנפיק|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנפיק אחראי כלפי המחזיק בניירות ערך שהנפיק לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהמנפיק הפר הוראה של חוק זה או תקנות לפיו, או הוראה של שטר הנאמנות שלפיה חלה חובה על המנפיק כלפי הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם על הדירקטורים של המנפיק, על המנהל הכללי שלו ועל בעל שליטה במנפיק.
{{ח:סעיף|52יב|אחריות של נאמן|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות אחראי כלפי המחזיק בתעודות ההתחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} או תקנות לפיו או חובה שהוטלה עליו על פי שטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח1|סעיף 35ח1}}, שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר.
{{ח:סעיף|52יג|שלילת אחריות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ב־5, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא}} {{ח:פנימי|סעיף 52יב|ו־52יב}} לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע את דבר ההפרה ולא היה עליו לדעת או לא היה יכול לדעת;
{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך של המנפיק בשעה שידע או היה עליו לדעת על ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיפים 35ח(ד1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|או 35ט1}} אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה; ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|סעיף 35ח(ד2) או (ד3)}}, לא יהיה אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור.
{{ח:סעיף|52יד|אחריות רבים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} במידה ששניים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יא|סעיפים 52יא עד 52יג}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|52יד1|דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים|תיקון: תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־3, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מדווח בקשיים“ – תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור, או תאגיד מדווח בהליכי כינוס נכסים לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח בקשיים באחד מאופנים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות חברה שהתאגיד המדווח בקשיים שהנפיק תעודות התחייבות מחזיק במניותיה, ובלבד ששאר המחזיקים במניות החברה כאמור אינם נשלטים בידי בעל השליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות משקיע מהמשקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים (1) עד (4) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(3)}} בנאמנות עבור אחר ובלבד שאינו בעל שליטה בתאגיד המדווח בקשיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב|חלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או הסדר חוב שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק האמור}}; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה.
{{ח:קטע2|פרק ח3|פרק ח׳3: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52טו|הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ח־2, תש״ע־4, תשע״א־2, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי לגבי מפר שהוא תאגיד המנוי להלן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} בהתאם לדרגה שבה הוא מסווג לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת האמורה}}; דרגתו של תאגיד תיקבע, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו תאגיד מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור – תיקבע דרגתו לפי ההון העצמי של התאגיד בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – תיקבע דרגתו לפי היקף ההתחייבויות החיתומיות שלו, בהתאם לדוח האחרון שהגיש לרשות לפי חוק זה קודם למועד ביצוע ההפרה, ואם לא נדרש להגיש דוח כאמור – תהיה דרגתו דרגה א׳;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – תיקבע דרגתו לפי שווי ההתחייבויות נטו בהתאם לדוחות הכספיים האחרונים שהגיש לרשות לפי חוק זה או בהתאם לדוחות הכספיים שנכללו בטיוטת תשקיף, בתשקיף או במסמך רישום שעל פיו הוצעו ניירות הערך של התאגיד לציבור, שהוגשו קודם למועד ביצוע ההפרה, לפי המאוחר; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוצר פיננסי“ – נייר ערך שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52א|בסעיף 52א}}; לעניין זה, ”נכס“ – נייר ערך, ריבית, מטבע, סחורה, מדד, או כל שילוב של אלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי התחייבויות נטו“ – שווי סך תעודות ההתחייבות הרשומות למסחר בבורסה בניכוי שווי תעודות התחייבות אשר אינן מקנות זכויות למחזיק בהן.
{{ח:סעיף|52טז|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה ובכוונתה להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הרשות כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב), ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב תציין הרשות, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}.
{{ח:סעיף|52יז|זכות טיעון|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:סעיף|52יח|החלטת הרשות ודרישת תשלום|תיקון: תשס״ז־2, תש״ע, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תחליט, לאחר ששקלה את טענות המפר שנטענו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52יז|סעיף 52יז}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום תציין הרשות, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן שעל המפר לשלם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} והמועד לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כב|סעיף 52כב}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליטה הרשות לפי סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, תמסור לו הודעה על כך.
{{ח:סעיף|52יט|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(א1)}} סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין אי־הגשת דוח תקופתי או רבעוני במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}} – על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא היתה הפרה נמשכת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה הרשות על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, שבשלה הטילה ועדת האכיפה המינהלית על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}} או שבשלה הורשע המפר.
{{ח:סעיף|52כ|סכומים מופחתים|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|52כא|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום; הוגשה עתירה על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום שבו הרשות הסכימה לעיכוב התשלום או ביום שבו בית המשפט הורה על עיכוב התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52כו|בסעיף 52כו}}; לעניין סעיף קטן זה, ”סכום מעודכן“ – סכום העיצום הכספי, כולל סכום נוסף בשל הפרה נמשכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 52יט|סעיף 52יט}}, כשהוא מעודכן לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} היה שיעור שינוי המדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני 1 בינואר בשנה מסוימת (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לעומת מדד חודש ינואר 2010 או המדד במועד העדכון האחרון שבוצע לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר, גבוה מ־20 אחוזים, רשאי יושב ראש הרשות לעדכן את סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, ביום העדכון, ולעגל את הסכומים האמורים לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|52כב|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52יח|בסעיף 52יח(ב)(1)}}.
{{ח:סעיף|52כג|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כ|סעיף 52כ(ב)}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, ריבית שקלית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק ח3|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת}} לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}}.
{{ח:סעיף|52כד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כה|גבייה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:סעיף|52כו|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כז|סעיף 52כז}}, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כז|פרסום ודיווח מיידי על דרישת תשלום|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר דרישת תשלום, תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה את החלטתה להטיל עיצום כספי וכן את מהות ההפרה שבשלה נשלחה דרישת התשלום ונסיבותיה, את שמו של המפר, ואם המפר הוא בעל עניין בתאגיד או נושא משרה בכירה בו – גם את שם התאגיד שבו הוא בעל עניין או נושא משרה בכירה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר על פי דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר שהוא גורם מדווח, או בעל עניין בו או נושא משרה בכירה בו, דרישת תשלום, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגבי אותה דרישת תשלום; לעניין זה, ”גורם מדווח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(2)}} נאמן לתעודות התחייבות כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(3)}} חתם;
{{ח:תתת|(4)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(6)}} מנהל קרן או נאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק להשקעות משותפות}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לבעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או לתאגיד בנקאי דרישת תשלום, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, ואת סכום העיצום הכספי שהוטל עליו על פי דרישת התשלום.
{{ח:סעיף|52כח|עיצום כספי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק זה}}, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|52כט|עיצום כספי והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} נמסרה למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום.
{{ח:סעיף|52ל|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}}, או מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד שהוא חתם – 320,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 412,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין תאגיד אחר או יחיד – 12,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 15,000 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיף 52כא(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:קטע2|פרק ח4|פרק ח׳4: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן א|סימן א׳: ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52לא|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן א|בסימן זה}}, ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}};
{{ח:תת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 38ו|בסעיף 38ו לחוק הייעוץ}};
{{ח:תת|(3)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 119|בסעיף 119 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תת|(4)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תת|(5)}} הפרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}.
{{ח:סעיף|52לב|ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תמונה ועדת אכיפה מינהלית בת שישה חברים, שתפקידה לדון ולהחליט בהפרות וכן למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – הוועדה), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי הרשות הכשירים לכהן כשופטי בית משפט מחוזי, שימנה יושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים נוספים שאינם חברי הרשות או עובדיה, שימנה שר המשפטים, מהם –
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים בעלי מומחיות בתחום שוק ההון;
{{ח:תתתת|(ב)}} שני חברים שהם משפטנים בעלי מומחיות בדיני ניירות ערך ובדיני חברות;
{{ח:תת}} ובלבד שלעניין התקיימותם של סייגים למינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52לד|בסעיף 52לד}}, יתייעץ שר המשפטים עם יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הכהונה של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף קטן (א) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.
{{ח:סעיף|52לג|מותבי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוועדה תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש הרשות לעניין מסוים, וזה הרכבם:
{{ח:תת|(1)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(1)}}, והוא יהיה יושב ראש המותב;
{{ח:תת|(2)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(א)}};
{{ח:תת|(3)}} אחד החברים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)(ב)}}.
{{ח:סעיף|52לד|סייגים למינוי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית או שהוטל עליו אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}} בשל הפרה, ומפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן של העבירה או ההפרה כאמור אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה, או שנפתח לגביו הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳}}, בשל עבירה או הפרה, לפי העניין, כאמור בפסקה (1), וטרם ניתנו פסק דין סופי או החלטה סופית באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם לחבר הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)(2)}}, אלא לאחר שהצהיר כי יש לו היכולת להקדיש את הזמן הנדרש לשם ביצוע תפקידו.
{{ח:סעיף|52לה|פקיעת כהונה והעברה מכהונה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם חדל לכהן בתפקיד שבשלו מונה או אם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, או יושב ראש הרשות – בהסכמת שר המשפטים, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה, בהודעה בכתב, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיים לגביו סייג מהסייגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לד|סעיף 52לד(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} נתקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} סיום כהונה אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו, אלא אם כן הסתיימה כהונתו מאחר שהועבר מתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), הועבר חבר ועדה מתפקידו מאחר שהתקיים לגביו הסייג {{ח:פנימי|סעיף 52לד|שבסעיף 52לד(א)(3)}}, רשאי הוא לסיים עניין שהתחיל לדון בו, ובלבד שלא מתקיימות לגבי אותו עניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52לז|סעיף 52לז}}.
{{ח:סעיף|52לו|גמול|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית)|תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|52לז|איסור על ניגוד עניינים בעניין מסוים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה לא ידון בעניין אשר עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או של בן משפחתו או תפקיד אחר שלו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה עובד הרשות כניגוד עניינים.
{{ח:סעיף|52לח|היעדרות של חבר מותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מונה מותב של הוועדה לדון בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מה|בסעיף 52מה}}, או לאשר או לבטל הסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}} ישתתף כל חבר במותב לפחות בשלושה רבעים מדיוני המותב, ויושב ראש המותב ישתתף בכל הדיונים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות מותב יתקבלו ברוב דעות; החלטות מותב המורכב משני חברי ועדה בלבד בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יתקבלו פה אחד, ואולם החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיף 52נא}} {{ח:פנימי|סעיף 54ב|או 54ב}} תתקבל בהשתתפות כל חברי המותב.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א) או (ב), יראו את כל הדיונים ואת ההחלטות בהם באותו עניין כבטלים.
{{ח:סעיף|52לט|סדרי דין|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע, ברוב דעות ובהשתתפותם של רוב חברי הוועדה, את סדרי הדין לעבודת מותביה.
{{ח:תת|(ב)}} סדרי הדין וכל שינוי בהם שקבעה הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וייכנסו לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי בסדרי הדין לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום סדרי הדין ועל כל שינוי שלהם, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|52מ|ראיות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 3|בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 48|בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה}}, והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו.
{{ח:סעיף|52מא|סודיות דיוני הוועדה והחומר המוגש לה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה.
{{ח:סעיף|52מב|דיווח על החלטות מותבי הוועדה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הרשות תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטות מותבי ועדת האכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יתפרסם באתר הרשות.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳: בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52מג|בירור הפרה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52סד|בסעיפים 52סד(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52סז|52סז}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(א1)}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית}} ({{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|ובסימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ד|ו־ד׳}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיף 56ב(ג) עד (ט)}} יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום ”הוגש כתב אישום בהליך“ יקראו ”נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ח׳4}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(א)}} או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם;
{{ח:תתתתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם.
{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:סעיף|52מד|החלטה על חקירה או בירור מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ({{ח:פנימי|פרק ח4|בפרק זה}} – מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} או בירור מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג}}, יחליט יושב ראש הרשות על קיום חקירה או בירור כאמור בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} חומרת המעשה ונסיבותיו;
{{ח:תת|(2)}} הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
{{ח:תת|(3)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:סעיף|52מה|החלטה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח, בין בעקבות בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}} ובין בדרך אחרת, כי בוצעה הפרה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בהתאם להתקיימותם של השיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} לגבי אותה הפרה, להחליט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי ולמנות מותב של הוועדה לדון באותה הפרה.
{{ח:סעיף|52מו|הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המותב שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מה|סעיף 52מה}}, ימסור למותב ולמפר הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי יציין יושב ראש המותב, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה המהווה את ההפרה, ותמצית העובדות והנסיבות שעליהן היא מבוססת;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט אמצעי האכיפה שניתן להטיל על המפר בשל ההפרה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לקבל לידיו את כל המידע המועבר למותב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מז|סעיף 52מז}};
{{ח:תתת|(4)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיפים 52מח}} {{ח:פנימי|סעיף 52מט|ו־52מט}}.
{{ח:סעיף|52מז|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יעביר למותב את כל המידע בעניין הפרה שלדעתו נחוץ לשם ניהול הליך האכיפה לפני הדיון הראשון בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שמועבר למותב כאמור בסעיף קטן (א), והמידע כאמור יועמד לרשותו ברשות ממועד מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), המפר יהיה זכאי לקבל גם כל מידע שיתקבל אצל המותב במהלך ניהול ההליך.
{{ח:סעיף|52מח|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:סעיף|52מט|ההליך לפני המותב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52מח|סעיף 52מח}}, זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב.
{{ח:תת|(ד)}} זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|(ה)}} נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:סעיף|52נ|פרוטוקולים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בכל דיוני המותב בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות שאלות והערות המותב; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
{{ח:סעיף|52נא|החלטת המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת המותב בסיום ההליך תהיה מנומקת בכתב ותישלח למפר; בהחלטה שיוטל בה אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳}}, יפורטו הנימוקים לבחירת סוג האמצעי כאמור, בהתאם להתקיימותם של השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 52נב|בסעיף 52נב}} ביחס לאותה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המותב על הטלת אמצעי אכיפה על המפר, יפרט בהחלטתו את המועד שבו תיכנס ההחלטה לתוקף, שיהיה לכל המוקדם 60 ימים ממועד מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לכניסה לתוקף לגבי אמצעי אכיפה שונים; בית המשפט רשאי להורות, לבקשת יושב ראש המותב, על הקדמת מועד כניסתה לתוקף של ההחלטה כאמור, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המותב מטעמים שיפרט בהחלטתו, לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת תקופת איסור הכהונה או ההתליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז(1)}} או בבקשה לביטול רישיון, אישור או היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(2)}}, יציין זאת בהחלטתו.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳: אמצעי האכיפה המינהליים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52נב|הטלת אמצעי אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מצא מותב כי בוצעה הפרה, רשאי הוא להטיל על המפר אחד או יותר מאמצעי האכיפה הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52נט|{{ח:הערה|סעיף}} 52נט}}; המותב יבחר את אמצעי האכיפה ומידתו מבין אמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן זה}} בהתאם לשיקולים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} העובדות המהוות את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} נסיבות עובדתיות אחרות שהוכחו בדיוני המותב בעניין ההפרה, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהופק ממנה או ההפסד שנמנע בגינה והנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(3)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות;
{{ח:תת|(4)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה, ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לרשות, נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תת|(5)}} נסיבות אישיות של המפר שהביאו לביצוע ההפרה או נסיבות אישיות חריגות אחרות;
{{ח:תת|(6)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:סעיף|52נג|עיצום כספי|תיקון: תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – 3,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח)}} ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש״ח)}} ליחיד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – 5,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח)}} לתאגיד, ו־1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש״ח)}} ליחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כא|סעיפים 52כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כד|52כד}} {{ח:פנימי|סעיף 52כה|ו־52כה}} יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 52כא|בסעיף 52כא}} –
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ביום מסירת דרישת התשלום“ יקראו ”ביום מתן ההחלטה“, במקום ”על דרישת תשלום“ יבוא ”על החלטה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}“, במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו}}“ יבוא ”לפי החלטת בית משפט“ ובמקום הסיפה החל במילים ”שבו הרשות הסכימה“ יבוא ”שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}“ יקראו ”סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)“.
{{ח:סעיף|52נד|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כד|סעיף 52כד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של הממונה.
{{ח:סעיף|52נה|נקיטת פעולות לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי להורות למפר על פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור; שוכנע המותב או מותב אחר של הוועדה כי המפר לא ביצע את הפעולות שהוא הורה לו עליהן כאמור, יחולט העירבון שהופקד.
{{ח:סעיף|52נו|איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־4, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה – גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט – על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד שהוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}};
{{ח:תתת|(2)}} מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד מדווח;
{{ח:תתת|(4)}} חתם;
{{ח:תתת|(5)}} חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}};
{{ח:תתת|(6)}} חברת דירוג כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק הדירוג}};
{{ח:תתת|(7)}} בורסה ומסלקה;
{{ח:תתת|(8)}} נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}};
{{ח:תתת|(9)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(10)}} בעל רישיון ייזום בסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים.
{{ח:סעיף|52נז|ביטול או התליה של רישיון, אישור או היתר|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלקים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|או ג׳ של התוספת השביעית}} –
{{ח:תת|(1)}} להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}, רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי}}, רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} (להלן – התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט;
{{ח:תת|(2)}} לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר.
{{ח:סעיף|52נח|אמצעי אכיפה על־<wbr>תנאי|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מותב על מפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיפים 52נג}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, רשאי הוא להורות בהחלטתו שאמצעי האכיפה, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו אמצעי אכיפה על־תנאי, לא יופעל כלפיו אמצעי האכיפה, אלא אם כן קבע המותב או מותב אחר של הוועדה, כי הוא ביצע, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת המותב כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא תעלה על שנתיים ממועד מתן ההחלטה, את אחת ההפרות שנקבעו בהחלטה.
{{ח:סעיף|52נט|מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השביעית}} – שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}} – חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|סימן זה}}, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיפים 52נד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}, בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}}, לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|סעיף 52נז}}, בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
{{ח:קטע3|פרק ח4 סימן ד|סימן ד׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|52ס|פרסום ודיווח מיידי על החלטה אם להטיל אמצעי אכיפה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם את החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא(א)}} באתר האינטרנט שלה במועד כניסתה לתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} המותב רשאי, לבקשת המפר, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומה למועד שיקבע; ואולם משך הזמן שחלף ממועד ההפרה לא יהיה כשלעצמו נימוק לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המותב רשאי שלא להתיר עיון בפרוטוקול של הליך שהתקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק זה}}, אם שוכנע מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהעיון כאמור יגרום לפגיעה למפר או לצד שלישי.
{{ח:תת|(ד)}} נכנסה לתוקף החלטת מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא גורם מדווח, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את ההחלטה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן החליט המותב, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), שלא לפרסם את אותה החלטה או לדחות את פרסומה.
{{ח:תת|(ה)}} החליט מותב להטיל אמצעי אכיפה על מפר שהוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}} או תאגיד בנקאי, רשאי יושב ראש הרשות להורות לו גם להודיע ללקוחותיו, כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את מהות ההפרה שבשלה החליט המותב כאמור ואת נסיבותיה, ואת אמצעי האכיפה שהוטל עליו.
{{ח:סעיף|52סא|סמכות בית המשפט בעתירה|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} עתירה מינהלית כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ה|בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט}}, על החלטת המותב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נא|בסעיף 52נא}}, תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה.
{{ח:סעיף|52סב|אישור החלטות המותב|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} פנייה לאישור בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נא|סעיפים 52נא(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52נו|52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|ו־52נז}} תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42ד|בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:סעיף|52סג|עיכוב ביצוע ההחלטה והחזר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, את פרסומה או את הגשת הדוח המיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52ס|סעיף 52ס(ד)}}, אלא אם כן הסכים לכך המותב או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נג|סעיף 52נג}}, יחולו לעניין העיצום הכספי כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52כו|סעיף 52כו(ב)}}.
{{ח:סעיף|52סד|אחריות מנהל כללי ושותף ולמעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של התאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרטים (9) עד (11) בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} ולמעט הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א1)}} פרט להפרות כאמור שבוצעו על ידי התאגיד, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ויראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}, ואולם לא יהיה ניתן להטיל עליו אמצעי אכיפה למעט אחד או יותר מאמצעי האכיפה כמפורט להלן, לפי העניין, אשר היה ניתן להטיל עליו אילו הוא היה המפר:
{{ח:תתת|(1)}} עיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נג|בסעיף 52נג}}, בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי המרבי שהיה ניתן להטיל על מפר שהוא יחיד אחר, בשל אותה הפרה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – התליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נז|בסעיף 52נז(1)}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת ההתליה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נז|אותו סעיף}}, או ביטול של רישיון, אישור או היתר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת השביעית}} – איסור לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, לתקופה שלא תעלה על מחצית מתקופת איסור הכהונה שהיה ניתן להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52נו|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הוכיח המנהל הכללי של התאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א), לא תחול עליו החזקה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי התאגיד לקיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.
{{ח:סעיף|52סה|הליך אכיפה מינהלי והליך פלילי|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} זומן המפר לבירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג(א)(2)}} או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק הייעוץ}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 63|בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 43|בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} ועבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להשקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות}}, לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין;
{{ח:תתת|(2)}} החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳1}}, ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן א׳ בפרק ט׳}}, לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיפים 52נו}} {{ח:פנימי|סעיף 52נז|או 52נז}}.
{{ח:סעיף|52סו|הליך מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי ובגוף מוסדי|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נו|בסעיף 52נו}}, בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח – ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“, ”מבטח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:סעיף|52סז|הטעיית הרשות|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, יראו גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, במסמך או בהודעה, אשר הגשתם נדרשת לפי כל דין, לרבות לפי דרישה של הרשות או עובד שהוסמך לכך, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, כמבצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:סעיף|52סח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}.
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}
{{ח:סעיף|53|הפרת הוראות של חוק זה|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־2, תש״ס־4, תשס״ד־2, תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2)}} גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:תתת|(2א)}} גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(א)(6)}} יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר;
{{ח:תתת|(3)}} נתן חוות־דעת, דו״ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיף 35כד}}, הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, הוראה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, הוראה החלה עליו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 36ב|סעיף 36ב}} או הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו״ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו״ח תקופתי או דו״ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו״ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו״ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות;
{{ח:תתת|(4א)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}.
{{ח:תת|(א1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50ב18|או 50ב18}};
{{ח:תתת|(1א)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(1ב)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א) או (ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}} או תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ|סעיף 35כ(א)}};
{{ח:תתת|(2א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}};
{{ח:תתת|(3)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}} או את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(5א)}} לא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}}, או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:תתת|(5ב)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף 35מג(ב)}};
{{ח:תתת|(5ג)}} שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(א)}};
{{ח:תתת|(5ד)}} התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35מו|סעיף 35מו(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הנפיק ניירות ערך בלי שנתקיימה דרישת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}};
{{ח:תתת|(6א)}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:תתת|(6א1)}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:תתת|(6א2)}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:תתת|(6ב)}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו}};
{{ח:תתת|(6ג)}} כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}};
{{ח:תתת|(7א)}} פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(א)}}, ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג) או (ד)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא קיים דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג|או 56ג(2)}} במועד שנדרש לכך;
{{ח:תתת|(11)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א עד 10ג}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה נמשכת על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ב|36ב}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|סעיפים 35כד}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|ו־36א}}, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה;
{{ח:תתת|(2)}} שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
{{ח:סעיף|54|תרמית בקשר לניירות ערך|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשס״ד־2, תשס״ז, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}:
{{ח:תתת|(1)}} הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
{{ח:תתת|(2)}} השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השביעית}}:
{{ח:תתת|(1)}} מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצוב“ – ביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקיע בניירות ערך“ – מי שביצע, במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד ההפרה, פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מהכמות או מההיקף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} 50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} 25 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שכיהן, בעת ביצוע הפעולות כאמור, במשרה בתחום הפיננסי הדורשת ידע בהשקעות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, וזאת אף אם לא כיהן במשרה כאמור במועד ההפרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתואמת בניירות ערך“ – מכירה וקנייה של אותו נייר ערך, בידי שני אנשים או יותר, שנעשו תוך תיאום מראש בין הצדדים, והשפיעו על שער נייר הערך בבורסה, למעט עסקה תואמת, כמשמעותה בתקנון הבורסה, שבוצעה בהתאם להוראות לפי התקנון האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה עצמית בניירות ערך“ – מכירה וקנייה, בעת ובעונה אחת, של אותו נייר ערך, בידי אותו אדם או מי מטעמו, אשר השפיעה על שער נייר הערך בבורסה.
{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן א|סימן א׳: סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|54א|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52לב|סעיף 52לב(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ח4|פרק ח׳4}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}}.
{{ח:סעיף|54ב|סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירת ניירות ערך, רשאי הוא, בהתאם לשיקולים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 52מד|בסעיף 52מד}} ובאישור מותב שימנה לשם כך, שלא לקיים לגבי אותה הפרה או עבירה הליכים, ולהתקשר עם המפר או החשוד, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן א|בסימן זה}} – חשוד) בהסדר, ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי יושב ראש הרשות להתחייב להימנע מלנקוט הליכים או מלהמשיך בהליכים, נגד החשוד, בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, אם החשוד יסכים, לעניין הפרה – כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} שהיה ניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה, ולגבי עבירה – כל אחד מאמצעי האכיפה המנויים {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן האמור}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר; ההסדר יכול שיכלול גם הסכמה של החשוד כי יוטלו עליו אמצעי אכיפה נוסף על אמצעי האכיפה שלהם הסכים על פי ההסדר, אם לא ימלא את התחייבותו כאמור (בסעיף זה – אמצעי אכיפה מותנים).
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות שעליהן מתבסס היסוד הסביר להניח או החשד, לפי העניין, להפרה או לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הופסק הליך לאור ההסדר – סוג ההליך שהופסק;
{{ח:תתת|(3)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר, אשר לא יעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח יושב ראש הרשות כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר או כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא, באישור מותב שימנה לשם כך, להורות על נקיטת הליכים נגדו לאחר שמסר לחשוד הודעה על כוונתו לעשות כן וניתנה לחשוד הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הורה יושב ראש הרשות כאמור, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא, למעט תנאים החלים עליו מכוח החלת אמצעי אכיפה מותנים על פי ההסדר.
{{ח:סעיף|54ג|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על התקשרות בהסדר ופירוט תוכן ההסדר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הפרת הסדר בידי חשוד;
{{ח:תתת|(3)}} הודעה על נקיטת הליכים נגד חשוד בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54ב|בסעיף 54ב(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לפרסם עניין מהעניינים כאמור בסעיף קטן (א) או לדחות את פרסומו למועד שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} התקשר יושב ראש הרשות בהסדר עם חשוד שהוא גורם מדווח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52כז|בסעיף 52כז(ב)}}, או נושא משרה בכירה בו, יפרסם הגורם המדווח, בדוח מיידי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 44כט|44כט}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27ג|סעיף 27ג לחוק הייעוץ}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 72|סעיף 72(א) לחוק להשקעות משותפות}}, לפי העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר, אלא אם כן החליט יושב ראש הרשות שלא לפרסם את דבר ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הרשות רשאי להורות לבעל רישיון או לתאגיד בנקאי שחל עליו הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} להודיע ללקוחותיו או לפרסם כפי שיורה יושב ראש הרשות בהתאם לנסיבות העניין, את דבר ההתקשרות בהסדר ואת תוכן ההסדר.
{{ח:סעיף|54ד|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הסכמת חשוד להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה או העבירה נושא ההסדר, וראיות שמסר לצורך ההסדר לא ישמשו ראיה נגדו בכל הליך פלילי או מינהלי.
{{ח:קטע3|פרק ט1 סימן ב|סימן ב׳: סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:סעיף|54ה|סמכות פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים ({{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|בסימן זה}} – הסדר), ובלבד שסבר כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח4 סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ח׳4}} (בסעיף זה – אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר.
{{ח:תת|(ג)}} הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העובדות המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה – תנאי ההסדר);
{{ח:תתת|(3)}} פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ז)}} הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא.
{{ח:סעיף|54ו|פרסום ודיווח מיידי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ג|סעיף 54ג}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|54ז|הסכמת חשוד וראיות שמסר אינן ראיה בהליך פלילי או מינהלי|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54ד|סעיף 54ד}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:סעיף|54ח||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54ט||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54י||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54יא||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ט2|פרק ט׳2: שיתוף פעולה עם רשות חוץ|תיקון: תש״ס}}
{{ח:סעיף|54יא1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ט2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, אשר חתם על מזכר הבנה עם הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזכר הבנה“ – הסכם שענינו שיתוף פעולה בביצוע ובאכיפה של דיני ניירות ערך ובפיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוע לרשות חוץ“ – דרישת ידיעות ומסמכים, עריכת חיפוש, תפיסת מסמכים, ניהול חקירה והעברת ידיעות ומסמכים, לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לסיוע“ – בקשה לסיוע שהוגשה בכתב לרשות על ידי רשות חוץ בהתאם למזכר הבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיני ניירות ערך“ – דינים בתחום ניירות ערך שהרשות או רשות חוץ מופקדת על ביצועם ואכיפתם או דינים בתחום שירותי תשלום ושירות ייזום בסיסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או בתחום שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}}, שהרשות מופקדת על ביצועם ואכיפתם.
{{ח:תת|(ב)}} משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ.
{{ח:סעיף|54יא2|אישור בקשה לסיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} רשות חוץ הגישה לרשות בקשה לסיוע בהתאם לתקנות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54יא7|סעיף 54יא7}};
{{ח:תת|(2)}} נושא הבקשה עשוי להיות הפרה של דיני ניירות ערך שרשות החוץ שהגישה את הבקשה מופקדת על ביצועם, אכיפתם ופיקוחם;
{{ח:תת|(3)}} התקיימו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} ומזכר ההבנה;
{{ח:ת}} רשאי הוא לקבוע כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|54יא3|סמכות היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} לא תיעשה פעולה מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} אם היא עלולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בריבונות מדינת ישראל, בביטחונה, באינטרס החיוני לה, בתקנת הציבור או בחקירה תלויה ועומדת.
{{ח:סעיף|54יא4|הסמכה לבצע פעולות סיוע|תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ב|ו־56ב עד 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007}} (בסעיף זה – חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|או 56ג1}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש}} או {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת}} תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל; ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח – תיעשה הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיפים 56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א1|56א1}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע.
{{ח:סעיף|54יא5|הסמכה להעביר ידיעות ומסמכים|תיקון: תש״ס, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע יושב ראש הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא2|בסעיף 54יא2}}, וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה – ידיעה).
{{ח:תת|(ב)}} מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54יא4|בסעיף 54יא4}} רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה.
{{ח:תת|(ג1)}} יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}.
{{ח:סעיף|54יא6|הדדיות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}} לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות.
{{ח:סעיף|54יא7|תקנות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות –
{{ח:תת|(1)}} לשם ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ט2|פרק זה}}, לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} לשם ביצוע מזכר הבנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ)|תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:סעיף|54יא8|תוקפן של תקנות|תיקון: תש״ס, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעו במזכר הבנה הוראות בענינים המפורטים להלן, והותקנו תקנות לביצוען, יהיה לתקנות תוקף, על אף הוראות חוק זה או כל חוק אחר:
{{ח:תת|(1)}} המצאת מסמכים, הוכחתם, אימותם ואישורם בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות;
{{ח:תת|(2)}} גביית עדות, תפיסת מסמכים או ביצוע כל פעולת אכיפה או פיקוח אחרת בידי רשות חוץ, לבקשת הרשות.
{{ח:סעיף|54יא9|סייג להעברת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ידיעה או מסמך שנמסרו לרשות על ידי רשות חוץ או שהתקבלו, שנאספו או שנוצרו בעקבות בקשה לסיוע או בקשה לקבלת ידיעה או מסמך שהוגשה לרשות על ידי רשות חוץ, לרבות הבקשה עצמה, רשאית הרשות שלא להעבירם לצד שלישי; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”רשות חוץ“ – גוף המופקד על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך במדינת חוץ ופיקוח על ביצועם, גם אם לא חתם על מזכר הבנה עם הרשות.
{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|54יא10|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 52מג|בסעיף 52מג(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}}.
{{ח:סעיף|54יב|פטור|תיקון: תשל״א, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, כולן או מקצתן, פרט {{ח:פנימי|פרק ח|לפרק ח׳}} {{ח:פנימי|סעיף 39|וסעיפים 39(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, לא יחולו על ניירות ערך של הסוכנות היהודית, ובלבד שהצעה לציבור של ניירות ערך של הסוכנות היהודית תיעשה בכתב, במסמך אשר יציין את מתן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, תנאיו ופרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להינתן אם דרך כלל ואם לסוגים של ניירות ערך של הסוכנות היהודית.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסוכנות היהודית“ – ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראל|בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, התשי״ג–1952}}, לרבות קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך של הסוכנות היהודית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} תעודות המונפקות בסדרות על ידי הסוכנות היהודית ומקנות זכות תביעה ממנה;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודות המונפקות בהסכמת הסוכנות היהודית ומקנות לבעליהן זכות השתתפות בהלוואות שמנפיק התעודות נותן לסוכנות היהודית, בין אם המנפיק רשום בישראל ובין אם הוא רשום מחוץ לישראל, ובלבד ששר האוצר, בהסכמת ועדת הכספים של הכנסת, אישר את המנפיק לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית)|הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות ערך בתל־אביב בע״מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה.
{{ח:סעיף|55א|אגרות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)|תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ״ט–1989}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)|תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)|תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:סעיף|55ב|פרסום הודעה בעיתון|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה, לרבות בדבר הפרטים שיש לכלול בהודעה, גודל ההודעה ומאפייניה הצורניים, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של פרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה או לסוגים שונים של תאגידים או ניירות ערך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים)|תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:סעיף|55ג|מימון תובענות ייצוגיות|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 4א|בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור}}, למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג)}} פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.
{{ח:סעיף|55ד|סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה – דוח), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח, למועד שלא יאוחר מ־35 ימים ממועד פרסום הדוח כאמור או ממועד פרסומם של דוח מתוקן או של מסמכים נוספים בקשר עם הדוח, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.
{{ח:סעיף|56|ביצוע ותקנות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי־דין לענין {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36ג|36ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(2)}} פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ;
{{ח:תתת|(3)}} דו״חות שיגיש חתם;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, ”חתם“ – לרבות מי שמיועד לשמש חתם;
{{ח:תתת|(4א)}} מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות;
{{ח:תתת|(5)}} ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)|תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|סעיפים 275}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|או 320(ג) לחוק החברות}}, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|56א|סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי תאגיד שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תחזיר מסמך שנמסר לה למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שנמסר לה המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט או נשלחה הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מו|סעיף 52מו}}, והמסמך עשוי לשמש ראיה במשפט או בהליך כאמור; שופט בית משפט שלום רשאי, לבקשת הרשות או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
{{ח:סעיף|56א1|בקרה על פעולות בבורסה|תיקון: תשס״ט, תש״ע־4, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, לדרוש מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רישיון זירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}}, או ממנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}, כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה שבוצעה על ידם או באמצעותם, לרבות פרטי הזיהוי של מי שבעבורו בוצעה העסקה או של מי שנתן למי מהם את ההוראה לביצוע העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ב)}} יחולו לגבי מסמך שנמסר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות בורסה על פי תקנונה.
{{ח:סעיף|56א2|מינוי חוקר וחוקר בכיר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות עובד הרשות, שהתקיימו לגביו כל אלה, להיות חוקר:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפניית הרשות אליה, כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות מפאת עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתאם לאמות מידה שעליהן יסכימו בין שר האוצר והשר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים, או עובד הרשות שהוא בעל ניסיון דומה ושהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א)(1), להיות חוקר בכיר; הסמכויות הנתונות לחוקר לפי חוק זה יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, גם לחוקר בכיר.
{{ח:סעיף|56ב|סמכויות חיפוש ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חפץ הקשור לעבירה“ – חפץ שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה;
{{ח:תתת|(3)}} עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ג|סעיף 56ג(1)}}, כל חפץ הקשור לעבירה.
{{ח:תת|(ג)}} על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 29}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 46|ו־46 לפקודת מעצר וחיפוש}}, לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|סעיף 56ב1}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 39|סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|סעיפים 32(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|ו־32א לפקודת מעצר וחיפוש}} יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|בסעיפים האמורים}}.
{{ח:תת|(ו)}} על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:תת|(ז)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ח)}} שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ט)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:סעיף|56ב1|סמכות לבקש צו זמני לתפיסת רכוש|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – כספים, ניירות ערך כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} או מסמכים סחירים אחרים, וכן זכויות לקבלת כל אחד מאלה, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור או הנובע ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש הקשור לעבירה“ – {{ח:פנימי|סעיף 56ב|כהגדרת ”חפץ הקשור לעבירה“ בסעיף 56ב(א)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפיסה“, לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלתה או התנייתה.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו זמני לתפיסת רכוש הקשור לעבירה ולהורות מה ייעשה בו; צו כאמור יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום שניתן, אלא אם כן נקבע בו אחרת; ואולם, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת חוקר בכיר, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה); לא הוגש כתב אישום עד תום שנה מיום שניתן הצו הזמני, ואם הוארך תוקפו – עד תום תקופת ההארכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת פרקליט המדינה, להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת (בסעיף קטן זה – התקופה הנוספת); לא הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, יפקע הצו; הוגש כתב אישום בתום התקופה הנוספת, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום להאריך את תוקף הצו עד תום ההליכים המשפטיים.
{{ח:סעיף|56ג|סמכויות חקירה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה;
{{ח:תת|(3)|(א)}} בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תתת|(ב)}} חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.
{{ח:תתת|(ג)}} נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש}}.
{{ח:סעיף|56ג1|סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ג|ו־ג׳ לחוק המעצרים}} לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|הפרקים האמורים}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המעצרים}}, רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|56ג2|הודעה למשטרת ישראל|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיכו לכך יודיע למפקח הכללי של משטרת ישראל או למי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם לנהלים שיקבעו יושב ראש הרשות והמפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, על הפעלת סמכויות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיפים 56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ג1|ו־56ג1}} בקשר לעבירות לפי פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך“.
{{ח:סעיף|56ד|צו מניעה וצו מניעה זמני|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תש״ע־5, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך או הפרה, או כי עומדת להתבצע עבירה או הפרה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
{{ח:סעיף|56ה|סודיות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ט, תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:פנימי|סעיף 56א|56א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב|56ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ב1|56ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 56ג|56ג}} {{ח:פנימי|סעיף 56ו|או 56ו}} לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52מג|סעיף 52מג}}, לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}{{ח:הערה|,}} לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}} או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|56ו|ביקורת|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} היתה הרשות סבורה כי לשם שמירה על ענינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ראוי לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, רשאית היא להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}; סעיף זה לא יחול על תאגיד בנקאי, ועל מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סעיף|56ז|מסים ונזיקין אזרחיים|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} דין הרשות כדין המדינה לענין –
{{ח:תת|(1)}} תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}.
{{ח:סעיף|56ח|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ח3|פרק ח׳3}}, {{ח:פנימי|פרק ח4|ח׳4}} {{ח:פנימי|פרק ט1|או ט׳1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א)}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}}.}}
{{ח:סעיף|58|תחילה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תחילתן היא ביום י״ג בניסן תשכ״ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969).
{{ח:סעיף|59|סייג לתחולה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} על הצעת ניירות ערך הנעשית אחרי ט״ו בתמוז תשכ״ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס־2, תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 44ל|ו־44ל(א)(2)}})}}|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} משקיע לענין {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ב)(1)}} הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} ומסכים לכך (להלן – הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}} לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים (6)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|או (9) עד (12) לתוספת זו}}, הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור.
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, או חברה לניהול קרן כאמור;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מנהל תיקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, הרוכש בעבור עצמו;
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}} הרוכש בעבור עצמו;
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} קרן הון סיכון; לענין זה, ”קרן הון סיכון“ – תאגיד שעיקר עיסוקו השקעה בתאגידים אשר בעת ביצוע ההשקעה בהם עיקר עיסוקם מחקר ופיתוח או ייצור של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, ושהסיכון בהשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות אחרות;
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשס״ד, תשע״א־2, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו־3, [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 9,411,809 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ב)}} גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,411,772 ש״ח)}}, או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 2,117,657 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ג)}} השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2026, 5,882,380 ש״ח)}} וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 705,885 ש״ח)}}, או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; החל משנת 2025, 1,058,827 ש״ח)}};
{{ח:תת|(ד)}} לעניין פרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נזילים“ – מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}} וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר;
{{ח:תת|(ה)}} הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב־1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||בורסות בחו״ל}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE)
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ז־3, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} NYSE American
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) – Global Select Market
{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} NASDAQ Global Market
{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35לג1|סעיף 35לג1}})}}}}
{{ח:קטע3||בורסה זרה}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2א פרט 1}}
{{ח:ת}} New York Stock Exchange (NYSE);
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2א פרט 2}}
{{ח:ת}} National Association of Securities Dealers Automated Quotation Global Select Market (NASDAQ).
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יח|35יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ|35כ}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|ו־35לא}})}}|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע3||(בורסה בחו״ל לפי קביעת שר האוצר)}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ה}}
{{ח:ת}} אלה הבורסות בחו״ל לענין {{ח:פנימי|סעיף 35יח|סעיף 35יח לחוק}}:
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} ”הרשימה המשנית בנאסד״ק“ – The NASDAQ Capital Market;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} ”בורסת לונדון“ – List of the London Stock Exchange's Main Market (Official U.K. Listing Authority), Premium Listing;
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} ”רשימה משנית בבורסת לונדון“ – London stock Exchange's Main Market, High Growth Segment;
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} ”בורסת הונג–קונג“ – The Stock Exchange of Hong Kong (HKEX) Limited Mainboard, Primary Listing;
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} ”בורסת סינגפור“ – Singapore Exchange Mainboard (SGX), Primary Listing;
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} ”בורסת טורונטו“ – Toronto Stock Exchange (TSX), Primary Listing.
{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3א פרט 1}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3א פרט 2}}
{{ח:ת}} תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}}.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3א פרט 3}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3א פרט 4}}
{{ח:ת}} תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3א פרט 5}}
{{ח:ת}} תשקיפים של ניירות ערך מסחריים.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3א פרט 6}}
{{ח:ת}} תשקיפי מדף.
{{ח:קטע2|תוספת 3א1|תוספת שלישית א׳1|תיקון: תשע״ב־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1(ו) ו־(ז)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}} לא חלות לגביהם:
<table>
<tr><th> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th></tr>
<tr><th> </th><th>סוג תעודות ההתחייבות</th><th>סוג המנפיק</th><th>ההוראות שלא יחולו</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני</td><td>תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף 35ט1}}</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני</td><td>תאגיד בנקאי, מבטח או חברה בת של מי מהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי או המבטח התחייבו לפרוע את תעודות ההתחייבות בכפוף לכל תנאיהן</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35ט1|סעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1}}</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3א1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“, ”הממונה“ ו”המפקח על הבנקים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 52סו|בסעיף 52סו(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר הוני“ – מכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה, שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או את חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח, לצורכי קביעת יחס ההון המזערי של התאגיד הבנקאי או לצורכי קביעת ההון המוכר של המבטח, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין.
{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית ב׳|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 35ל|סעיף 35ל(ב) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>מדינת ההתאגדות</th><th>הבורסה מחוץ לישראל</th><th>סוג ניירות הערך</th></tr>
<tr id="תוספת 3ב פרט 1"><td>1.</td><td>צרפת</td><td>שוק מוסדר שקיבל אישור מאת ה־Autorité des Marchés Financiers, לפי {{ח:חיצוני|http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri{{=}}CELEX:32004L0039&amp;from{{=}}EN|הדירקטיבה האירופית 2004/39/EC}}</td><td>מניות</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשע״ו־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39א|סעיף 39א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: החלת הוראות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th> </th><th>{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th><th>תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>אסיפת בעלי מניות וכתבי הצבעה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 63|סעיפים 63 עד 66}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|87}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 89|ו־89}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית)|תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה)|תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס״ו–2005}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית)|תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס״ד–2004}}</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>3.</td><td>ועדת ביקורת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>4.</td><td>ועדת תגמול</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>5.</td><td>ועדה לבחינת הדוחות הכספיים</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), תש״ע–2010}}</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>מען רשום</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>7.</td><td>מבקר פנימי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>8.</td><td>זכות בעל מניות לעיון ולקבלת מידע</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 184|סעיפים 184}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 185|ו־185}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>9.</td><td>התביעה הנגזרת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>10.</td><td>כהונת נושא משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>11.</td><td>דירקטור חיצוני</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשרות מקצועית), התשס״ו–2005}}</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>דירקטור בלתי תלוי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>13.</td><td>חובות נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>14.</td><td>פטור שיפוי וביטוח</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>15.</td><td>מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>הצעה פרטית</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 274|ו־274}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>18.</td><td>דיבידנד</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}</td></tr>
<tr><td>19.</td><td>הצעות רכש</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 328|סעיפים 328 עד 340}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342א|ו־342א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>20.</td><td>פשרה או הסדר</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}</td></tr>
<tr><td>21.</td><td>הטלת עיצום כספי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th> </th><th>{{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th><th>תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>יושב ראש דירקטוריון ומנהל כללי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|ו־121(ג)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>2.</td><td>ועדת ביקורת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114 עד 117}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>3.</td><td>ועדת תגמול</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118ב|ו־118ב}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>4.</td><td>ועדה לבחינת הדוחות הכספיים</td><td> </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)|תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש״ע–2010}}</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>מען רשום</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123|סעיף 123(א)}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>6.</td><td>מבקר פנימי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיפים 146 עד 153}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>7.</td><td>התביעה הנגזרת</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 194|סעיפים 194 עד 205א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>8.</td><td>כהונת נושא משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|סעיפים 225 עד 232א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|234}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|ו־251א}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>9.</td><td>דירקטור חיצוני</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249א}} (ההוראות החלות על חברה ציבורית)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)|תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש״ס–2000}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)|תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס״ז–2006}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כש{{ח:הערה|י}}רות מקצועית), התשס״ו–2005}}</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>דירקטור בלתי תלוי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ב|סעיפים 249ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249ג|ו־249ג}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>11.</td><td>חובות נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|סעיפים 252 עד 256}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>12.</td><td>פטור שיפוי וביטוח</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 258|סעיפים 258 עד 264}}</td><td> </td></tr>
<tr><td>13.</td><td>מדיניות תגמול לנושאי משרה ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267א|סעיפים 267א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|267ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|270(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|ו־273}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)|תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013}}</td></tr>
<tr><td>14.</td><td>עסקאות עם נושאי משרה ובעל שליטה</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|סעיפים 270(1) ו־(4א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|ו־275 עד 282}} (ההוראות החלות על חברת איגרות חוב)</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין)|תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000}}</td></tr>
<tr><td>15.</td><td>דיבידנד</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 301|סעיפים 301 עד 311}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (אישור חלוקה)|תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס״א–2001}} {{ש}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים), התשע״ב–2012}}</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>פשרה או הסדר</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)|תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס״ב–2002}}</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>הטלת עיצום כספי</td><td>{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363א|סעיפים 363א(א) ו־(ב)(2) עד (12)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג}}</td><td> </td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תש״ע־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 44ל|סעיף 44ל}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4א פרט 1}}
{{ח:ת}} עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א(ג2)}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50א8|ההגדרה ”מדינת חוץ“ שבסעיף 50א8(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4ב פרט 1}}
{{ח:ת}} טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיף 52טו(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ב־5, ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כג|35כג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 35לא|35לא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(ג)(3) או (ד)}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35י|סעיף 35י(א) או (ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36 עד 37}}, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו;
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 5 פרט 10}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י(א)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 129ב|סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 40א|סעיף 40א לחוק הייעוץ}};
{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 10א}}
{{ח:ת}} שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 44יח|לסעיף 44יח(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 5 פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יח|סעיף 44יח(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כ|או 44כ(ב), (ד) או (ה)}}, במועד שנקבע לכך;
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 5 פרט 12}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 5 פרט 13}}
{{ח:ת}} פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(7)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 5 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ב)}}, במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ג|סעיף 50ג(ד)}}, במועד ובדרך שנקבעו לכך;
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 5 פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(א)}}, בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה:
{{ח:תת|(א)}} הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)(2)}};
{{ח:תת|(ב)}} הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(2)}};
{{ח:תת|(ג)}} הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כב|סעיף 35כב(א)}};
{{ח:תת|(ד)}} החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן – הצעה פרטית), בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 3|לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעה פרטית);
{{ח:תת|(ה)}} תיקון דוח בעניין הצעה פרטית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 17|לתקנה 17(ג) לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 2|לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס״א–2001}} (להלן – תקנות עסקה עם בעל שליטה);
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על הגשת מפרט, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש״ס–2000}} (להלן – תקנות הצעת רכש);
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 5 פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 5 פרט 17}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א}} או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א1|סעיף 56א1}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 5 פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ח|סעיף 56ח}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 5 פרט 19}}
{{ח:ת}} ביצע הצעת רכש בלי לפרסם מפרט הצעת רכש בכתב לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 5 פרט 20}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 21|לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 5 פרט 21}}
{{ח:ת}} לא דחה את מועד הקיבול האחרון להצעת רכש, בניגוד להוראת הרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 23|תקנה 23(ג) לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 5 פרט 22}}
{{ח:ת}} לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 26|תקנה 26 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 5 פרט 23}}
{{ח:ת}} לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 5 פרט 24}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 27|תקנה 27 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 25}}
{{ח:ת}} לא פרסם דוח מיידי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 3|לתקנות 3}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 5|או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע״ג–2012}} (להלן – תקנות הייצוב);
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ג|עוגן=תוספת 5 פרט 26}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים ולא תיעד פעולות בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הייצוב}};
{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 27}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע״ה–2014}} (להלן – תקנות זירת סוחר);
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 28}}
{{ח:ת}} איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 4|תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 29}}
{{ח:ת}} התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ב) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 30}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנות 8(ג) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 31}}
{{ח:ת}} לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(ד) ו־(ה) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 32}}
{{ח:ת}} החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 14|לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר}} או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 33}}
{{ח:ת}} עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 19|לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 34}}
{{ח:ת}} לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 35}}
{{ח:ת}} לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|תקנה 20(א)}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(36)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 36}}
{{ח:ת}} לא בירר את נסיבות אי־ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 20|לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(37)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 37}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(38)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 38}}
{{ח:ת}} הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 21|בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(39)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 39}}
{{ח:ת}} לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 22|לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(40)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 40}}
{{ח:ת}} לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 23|לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(41)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 41}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(42)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 42}}
{{ח:ת}} לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת – בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 25|לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(43)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 43}}
{{ח:ת}} לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 26|לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(44)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 44}}
{{ח:ת}} לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(45)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 45}}
{{ח:ת}} לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א׳ עד ה׳ להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(46)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 46}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על שינוי בהסכם המסגרת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 27|לתקנה 27(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(47)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 47}}
{{ח:ת}} לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 28|בתקנות 28 עד 30}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 31|לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(48)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 48}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 33|לתקנה 33 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(49)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 49}}
{{ח:ת}} לא הסדיר בנהלים את אופן שמירת המסמכים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 34|לתקנה 34 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(50)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 50}}
{{ח:ת}} לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 35|לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(51)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 51}}
{{ח:ת}} לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 36|לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(52)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 52}}
{{ח:ת}} לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי־התאמתו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(53)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 53}}
{{ח:ת}} לא תיעד את תהליך בחינת ההתאמה של לקוח או את תוצאותיו בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 38|לתקנה 38 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(54)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 54}}
{{ח:ת}} לא רשם את הפרטים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 78|בתקנות 78 עד 81}} ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 82|לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(55)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 5 פרט 55}}
{{ח:ת}} לא עמד בסכום ההון העצמי הרגולטורי המזערי הנדרש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 84|לתקנה 84 לתקנות זירת סוחר}}.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשס״ז־2, תשע״א־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52טו|סעיפים 52טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כ|52כ}} {{ח:פנימי|סעיף 52כא|ו־52כא}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ב־2, ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">הון עצמי (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 64,308,000</td><td>א׳</td><td>39,000</td></tr>
<tr><td>מ־64,308,001 עד 1,073,940,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת ההון העצמי ב־6/10,000</td></tr>
<tr><td>מעל 1,073,940,000</td><td>ג׳</td><td>643,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שהוא חתם –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת דרישת התשלום (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 90,031,000</td><td>א׳</td><td>26,000</td></tr>
<tr><td>מ־90,031,001 עד 257,231,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת היקף התחייבויות חיתומיות בשנה שהסתיימה לפני מועד מסירת התשלום ב־3/10,000 {{ח:הערה|[ככל הנראה צ״ל 8/10,000]}}</td></tr>
<tr><td>מעל 257,231,000</td><td>ג׳</td><td>206,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים –
<table width="650px">
<tr><th width="300px">שווי התחייבות נטו (בשקלים חדשים)</th><th width="40px">דרגה</th><th width="300px">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>עד 536,372,000</td><td>א׳</td><td>322,000</td></tr>
<tr><td>מ־536,372,001 עד 2,144,022,000</td><td>ב׳</td><td>מכפלת שווי ההתחייבויות נטו ב־6/10,000</td></tr>
<tr><td>מעל 2,144,022,000</td><td>ג׳</td><td>1,286,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין מסלקה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50א|בסעיף 50א}} ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ז3|בפרק ז׳3}} – 643,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד – 8,000 שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52לא|סעיף 52לא}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) או (ב)(3)}}, או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)(1)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כג|בסעיף 35כג(א)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)#סעיף 6|לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה}}.
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(1)}}, קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(א)(2)}}, או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג(ב)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23א|סעיף 23א(ה)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ב|סעיף 35ב(א)}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יא|סעיף 35יא}}, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף 35יב}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא עמד בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 44יג|בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו־(5)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד|סעיף 44יד}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(א)}} והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון;
{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 9א}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טו|סעיף 44טו(ב)}} והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44טז|סעיף 44טז(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר חובת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כב|סעיף 44כב}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44כה|סעיף 44כה}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(1)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כט|סעיף 44כט(3)}};
{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55ב|סעיף 55ב(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ו|סעיף 56ו}}, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ה|סעיף 56ה}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ לחוק}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} לא השקיע את הסכום האמור {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות החיתום}} (להלן – הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}} או הפקיד שלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}}, או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} חזר בו מהצעת רכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הצעת רכש}}, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הצעת רכש}} או פעל שלא בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 7|לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)#סעיף 24|לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש}};
{{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 2|תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר}};
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} לא הגביל את הפסדיו של הלקוח לגובה הבטוחה שהלקוח העמיד, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 5|לתקנה 5 לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 8|לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 10|לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר}};
{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)#סעיף 37|לתקנה 37(א) ו־(ב) לתקנות זירת סוחר}}.
{{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} והוגשה לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}, והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 35ד|35ד(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35יד|35יד(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35טו|35טו(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כד|35כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 44ד|44ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 52כז|52כז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52ס|52ס(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ג|54ג(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54ו|54ו}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ג)(3) או (ד)}}, מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו״ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיפים 35כג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|או 35לא(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(א)}}, או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א1|סעיף 44א1(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37 לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(4א1)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4א1}}
{{ח:ת}} הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יב1|סעיף 44יב1}};
{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 4ב}}
{{ח:ת}} כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג(ב)(6) לחוק}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יג|סעיף 44יג}};
{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 5א}}
{{ח:ת}} ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יד1|סעיף 44יד1}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|סעיף 44יז(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר;
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב־5|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44כח|סעיף 44כח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 44כט|או 44כט(4) או (8)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר;
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 44לא|בסעיף 44לא}} בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: תשע״ז־3|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 8א}}
{{ח:ת}} סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב)(1)}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}}, והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 52ז|בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א)}};
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ג|סעיף 52ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 52ד|או 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ד|סעיף 52ד(א)}}, והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ג פרט 9|בפרט (9)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב)}}, החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ג)}}, או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52ט|סעיף 52ט(ד)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} שימש חתם אף שלא שהיה רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)(4א)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 9|או 9 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת״א 25, והכל בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות החיתום}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 7 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 23|תקנה 23 לתקנות החיתום}}.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ׳ באב תשכ״ח (14 באוגוסט 1968).}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''זאב שרף'''<br>שר האוצר
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
ipeiapd9pnhogzo8d6ubg9cvxs6v20g
סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה
0
314822
3083397
3080973
2026-09-16T14:04:13Z
Yack67
27395
3083397
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=תפילת נעילה=
{{רקע אפור}}
{{הור2|בקצת קהילות נהגו לומר לפני תפילת נעילה.}}
{{:ברכי אצולה}}
{{סוף}}
==אשרי==
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
==ובא לציון==
{{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}}
==חצי קדיש==
{{קדיש אשכנז|עשי"ת=כן}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}|כָתְבֵנוּ|חׇתְמֵנוּ}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|נוסח=אשכנז|כיפור|תפילה=נעילה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}|וּכְתֹב|וַחֲתֹם}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}|וְנִכָּתֵב|וְנֵחָתֵם}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|מה נאמר}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אתה נותן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|עד שלא נוצרתי}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי כ|אלהי א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{החלף|{{קרובות|יום כיפור|אב ידעך|נוסח=אשכנז}}|זׇכְרֵנוּ|חׇתְמֵנוּ}}
====שמע נא====
{{#קטע:אב ידעך|שמע נא}}
{{הור|ומדלגים הפיוט עצמו.}}
====סילוק====
{{#קטע:אב ידעך|סילוק}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
{{קדושה אשכנז|חג}}
{{סוף}}
===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}
{{סוף}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|חמול}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|באין}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|עוד}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|ובכן}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}
וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.
{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}
{{סוף}}
===סליחות===
====פתיחה====
{{הור|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אז לפנות ערב]]}}:}}{{ש}}
{{הור|חו"ק:}} פְּתַח לָנוּ שַעַר / בְּעֵת נְעִילַת שַעַר / כִּי פָנָה יוֹם
{{הור|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}
{{הור|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אבן מעמסה]]}}:}}{{ש}}
{{הור|חו"ק:}} הַיּוֹם יִפְנֶה / הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה / נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ
{{הור|חו"ק:}} אָנָּא אֵל נָא / שָׂא נָא / סְלַח נָא / מְחַל נָא / חֲמָל נָא / רַחֶם נָא / כַּפֶּר נָא / כְּבֹשׁ חֵטְא וְעָוֹן
{{הור|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====ומי יעמוד (מתוך תעלת צרי)====
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}
{{#קטע:תעלת צרי|ומי יעמד}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====מרובים צרכי עמך (מתוך אדון מועד כתקח)====
{{:אדון מועד כתקח|חלק=מרובים|נוסח=מזרחי|נעילה=כן}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====פזמון====
{{הור|שני קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]. אחריהם קטעי הפזמון מארבעה פיוטים שונים.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|נעילה1}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|נעילה2}}
{{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}
{{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}
{{#קטע:יחביאנו צל ידו|נעילה}}
{{#קטע:ישמיענו סלחתי|נעילה}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====ה' ה'====
{{:אזכרה אלהים ואהמיה}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====רחם נא====
{{הור|הכותרת והשורה האחרונה של הפיוט [[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)#אז כעיני עבדים|אז כעיני עבדים]], מתוך ההושענות להושענא רבה.}}
{{הור|חו"ק:}} רַחֶם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן / סְלַח וּמְחַל עֲוֹנָם / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ
{{הור|חו"ק:}} שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתַח / וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב לָנוּ תִפְתַּח / תּוֹשִיעֵנוּ וְרִיב אַל תִּמְתַּח / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|סלח לנו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|מה נאמר}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אתה נותן}}|אֶת יוֹם|{{הור1|בשבת|אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}}}
===או"א מחול===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}
{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|קהל:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}{{סוף}}
|}
{{סוף}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי אומרים קהל וחזן:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכור רחמיך}}
{{מסגרת-סידור}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}|וּכְתֹב|וַחֲתֹם}}'''
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}|וְנִכָּתֵב|וְנֵחָתֵם}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==אבינו מלכנו==
{{הור|אומרים {{צ|אבינו מלכנו}} אפילו כשיום כיפור חל בשבת.}}
{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}|כָּתְבֵנוּ|חָתְמֵנוּ}}
==שמע ישראל==
{{ג|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:}}
{{ג|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.}}{{ש}}
'''בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.'''{{ש}}
'''בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.'''
{{ג|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''
יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
===אלהינו שבשמים===
{{רקע אפור}}
{{הור2|יש שנהגו לומר כאן תחינות אלו:}}
{{#קטע:אלהינו שבשמים|אשכנז}}
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ.{{ש}}
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ.
יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ.{{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.{{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ בַּמֶּרְכָּבָה וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.{{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְפִינְחָס בְּשִׁטִּים עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי וִישָׁרֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר עֲנֵינַן.
{{סוף}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}}
{{הור|תוקעים תקיעה אחת, ויש נוהגים '''תשר"ת''' (וכן נהוג בא"י).}}
{{מר|{{ג|לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם [הַבְּנוּיָה]!}}}}
{{ארון|ס}}
[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]
idu8xpjo4ru0jbxvk1ojdph9rxzv1op
3083398
3083397
2026-09-16T14:05:24Z
Yack67
27395
/* וידוי */
3083398
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=תפילת נעילה=
{{רקע אפור}}
{{הור2|בקצת קהילות נהגו לומר לפני תפילת נעילה.}}
{{:ברכי אצולה}}
{{סוף}}
==אשרי==
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
==ובא לציון==
{{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}}
==חצי קדיש==
{{קדיש אשכנז|עשי"ת=כן}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}|כָתְבֵנוּ|חׇתְמֵנוּ}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|נוסח=אשכנז|כיפור|תפילה=נעילה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}|וּכְתֹב|וַחֲתֹם}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}|וְנִכָּתֵב|וְנֵחָתֵם}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|מה נאמר}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אתה נותן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|עד שלא נוצרתי}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי כ|אלהי א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{החלף|{{קרובות|יום כיפור|אב ידעך|נוסח=אשכנז}}|זׇכְרֵנוּ|חׇתְמֵנוּ}}
====שמע נא====
{{#קטע:אב ידעך|שמע נא}}
{{הור|ומדלגים הפיוט עצמו.}}
====סילוק====
{{#קטע:אב ידעך|סילוק}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
{{קדושה אשכנז|חג}}
{{סוף}}
===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}
{{סוף}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|חמול}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|באין}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|עוד}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|ובכן}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}
וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.
{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}
{{סוף}}
===סליחות===
====פתיחה====
{{הור|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אז לפנות ערב]]}}:}}{{ש}}
{{הור|חו"ק:}} פְּתַח לָנוּ שַעַר / בְּעֵת נְעִילַת שַעַר / כִּי פָנָה יוֹם
{{הור|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}
{{הור|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אבן מעמסה]]}}:}}{{ש}}
{{הור|חו"ק:}} הַיּוֹם יִפְנֶה / הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה / נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ
{{הור|חו"ק:}} אָנָּא אֵל נָא / שָׂא נָא / סְלַח נָא / מְחַל נָא / חֲמָל נָא / רַחֶם נָא / כַּפֶּר נָא / כְּבֹשׁ חֵטְא וְעָוֹן
{{הור|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====ומי יעמוד (מתוך תעלת צרי)====
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}
{{#קטע:תעלת צרי|ומי יעמד}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====מרובים צרכי עמך (מתוך אדון מועד כתקח)====
{{:אדון מועד כתקח|חלק=מרובים|נוסח=מזרחי|נעילה=כן}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====פזמון====
{{הור|שני קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]. אחריהם קטעי הפזמון מארבעה פיוטים שונים.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|נעילה1}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|נעילה2}}
{{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}
{{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}
{{#קטע:יחביאנו צל ידו|נעילה}}
{{#קטע:ישמיענו סלחתי|נעילה}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====ה' ה'====
{{:אזכרה אלהים ואהמיה}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
====רחם נא====
{{הור|הכותרת והשורה האחרונה של הפיוט [[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)#אז כעיני עבדים|אז כעיני עבדים]], מתוך ההושענות להושענא רבה.}}
{{הור|חו"ק:}} רַחֶם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן / סְלַח וּמְחַל עֲוֹנָם / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ
{{הור|חו"ק:}} שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתַח / וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב לָנוּ תִפְתַּח / תּוֹשִיעֵנוּ וְרִיב אַל תִּמְתַּח / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|סלח לנו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|מה נאמר}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אתה נותן}}|אֶת יוֹם|אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}}}
===או"א מחול===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}
{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|קהל:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}{{סוף}}
|}
{{סוף}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי אומרים קהל וחזן:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכור רחמיך}}
{{מסגרת-סידור}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}|וּכְתֹב|וַחֲתֹם}}'''
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}}
'''{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}|וְנִכָּתֵב|וְנֵחָתֵם}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==אבינו מלכנו==
{{הור|אומרים {{צ|אבינו מלכנו}} אפילו כשיום כיפור חל בשבת.}}
{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}|כָּתְבֵנוּ|חָתְמֵנוּ}}
==שמע ישראל==
{{ג|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:}}
{{ג|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.}}{{ש}}
'''בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.'''{{ש}}
'''בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.'''
{{ג|יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.}}{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''{{ש}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.'''
יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
===אלהינו שבשמים===
{{רקע אפור}}
{{הור2|יש שנהגו לומר כאן תחינות אלו:}}
{{#קטע:אלהינו שבשמים|אשכנז}}
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ.{{ש}}
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ.
יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ.{{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.{{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ בַּמֶּרְכָּבָה וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.{{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְפִינְחָס בְּשִׁטִּים עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם עֲנֵינַן.{{ש}}
דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי וִישָׁרֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר עֲנֵינַן.
{{סוף}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}}
{{הור|תוקעים תקיעה אחת, ויש נוהגים '''תשר"ת''' (וכן נהוג בא"י).}}
{{מר|{{ג|לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם [הַבְּנוּיָה]!}}}}
{{ארון|ס}}
[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]
pjzqn6xm2gqh30fcklfuxp3chm7gsoc
מקור:חוק השקעות משותפות בנאמנות
116
314915
3083545
3078985
2026-09-17T07:10:04Z
Shahar9261
22508
3083545
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
<מאגר 2000601 תיקון 2068499 תקן 155776 קוד a163Y00000DuElxQAF>
<מקור>
'''חוק קודם:''' ((ס"ח תשכ"א, 84|חוק להשקעות משותפות בנאמנות|4:208292)); ((תשכ"ה, 39|תיקון|5:208293)); ((תשל"ו, 78|תיקון מס' 2|8:208294)); ((תש"ם, 156|תיקון מס' 3|9:208295)); ((תשמ"ז, 158|תיקון מס' 75 לפקודת מס הכנסה (השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תש"ן, 137|תיקון מס' 82 לפקודת מס הכנסה|12:210813)); ((תשנ"ב, 102|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|12:210921)), ((182|תיקון מס' 90 לפקודת מס הכנסה|12:210930)); ((תשנ"ג, 6|תיקון מס' 91 לפקודת מס הכנסה|13:210970)).
'''חוק חדש:''' ((ס"ח תשנ"ד, 308|חוק השקעות משותפות בנאמנות|13:211057)); ((תשנ"ה, 29|תיקון מס' 100 לפקודת מס הכנסה|13:211078)), ((143|תיקון מס' 102 לפקודת מס הכנסה|13:216379)), ((429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ"ו, 325|תיקון מס' 11 לחוק הבנקאות (רישוי)|13:211342)), ((386|ת"ט|ec:14:317850)); ((תשנ"ט, 151|תיקון מס' 5|14:211635)), ((255|חוק החברות|14:300163)); ((תשס"א, 398|תיקון מס' 7|15:300378)); ((תשס"ב, 577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס"ג, 141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)); ((תשס"ה, 39|תיקון מס' 9|16:299715)), ((853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס"ו, 280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((292|תיקון מס' 12|16:300004)); ((תשס"ט, 286|תיקון מס' 38 לחוק ניירות ערך|18:300907)); ((תש"ע, 387|תיקון מס' 14|18:300978)), ((544|תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך|18:301191)), ((618|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 252|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((977|תיקון מס' 19|18:301278)); ((תשע"ב, 6|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)); ((תשע"ד, 127|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((270|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((646|תיקון מס' 23|19:303828)); ((תשע"ו, 321|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה)|20:319020)), ((691|תיקון מס' 59 לחוק ניירות ערך|20:338720)), ((1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1064|תיקון מס' 28|20:390376)); ((תשע"ט, 63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((251|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ"ד, 990|תיקון מס' 31|25:4619060)); ((תשפ"ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|25:14375739)).
''תיקון התוספות:'' ((ק"ת תשע"ה, 487|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7465)), ((488|תיקון התוספת השנייה לחוק|7465)), ((489|תיקון התוספת השלישית לחוק|7465)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ו, 2534|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|14122)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"א, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ו, תשע"ז, תשעז-2, תשפ"ד, תשפ"ו, תשפ"ו-2)
: בחוק זה -
:- "אתר ההפצה" - אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות ותשקיפים שהוגשו לרשות, בידי מנהל קרן או נאמן כמשמעותם [[בסעיף 4]];
:- "בורסה" - בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת;
:- "בורסה בישראל" - בורסה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- "בית המשפט" - (((נמחקה);))
:- "בנק בישראל" - בנק כמשמעותו [[בחוק הבנקאות]];
:- "בנק מחוץ לישראל" - תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:
:: (1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות]];
:: (2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
:- "דירקטור חיצוני" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "הוראה" - של הרשות או של יושב ראש הרשות - לרבות דרישה שדרשו;
:- "החלטה מיוחדת של בעלי יחידות" - החלטה שנתקבלה באסיפה כללית של בעלי היחידות, כנדרש לפי חוק זה, ושהתקיימו בה שני אלה:
:: (1) ההחלטה נתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היחידות, שהצביעו בעצמם או על ידי שלוח;
:: (2) המצביעים בעד קבלת ההחלטה מחזיקים לפחות בחמישים ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות המצביעים בעצמם או על ידי שלוח;
:- "חברה" - כהגדרתה [[בחוק החברות]] או חברת חוץ שנרשמה לפי [[סעיף 346 לחוק האמור]];
:- "חברה מנהלת" ו"קופת גמל" - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חברה קרובה של קרן" - (((נמחקה);))
:- "חברת חוץ" - כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:- "חברת רישומים" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- "חוק הבנקאות" - [[=חוק הבנקאות|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "חוק הסדרת העיסוק" - (((החל מיום 2.2.2027):)) [[=חוק הסדרת העיסוק|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק הפיקוח על המטבע" - [[חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978]];
:- "חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות" - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]];
:- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]];
:- "יום חישוב המחירים" - יום שלפי [[סעיף 46(ה)]] [[או 129ג(3)]], על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
:- "יום חישוב המחירים" - (((החל מיום 2.2.2027):)) יום שלפי [[סעיף 46(ה)]], [[129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(3)]], על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
:- "יום עסקים" - כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי [[חוק הבנקאות]] פתוחים לעסקים, זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו [[בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948]];
:- "יחידות" - כמשמעותן [[בסעיף 3(ב)]];
:- "מטבע חוץ" - מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי;
:- "מסלקה" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך]];
:- "מפיץ" - חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות;
:- "נושא משרה" - נושא משרה בכירה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], וכן, לגבי מנהל קרן - חבר ועדת השקעות כהגדרתה [[בסעיף 20(א)]], ולגבי נאמן - מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור [[בסעיף 78]];
:- "נותן ערבות אחר" - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות]];
::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
:- "ניירות ערך" - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]], לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי המדינה;
:- "ניירות ערך חוץ" - ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
:- "עניין אישי" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "עסקה מתואמת" - עסקה הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;
:- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
:- "פרסום בעתון" - פרסום בשני עתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; לענין קרן שאושרה לתושבי חוץ בלבד, פרסום בעתון נפוץ אחד לפחות כאמור, ופרסום בעתון יומי אחד לפחות, היוצא לאור בישראל בשפה האנגלית;
:- "קופת גמל" - (((נמחקה);))
:- "קרוב" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "קרן" - קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה [[בסעיף 3]];
:- "קרן השקעות פרטיות בנאמנות" - (((החל מיום 2.2.2027):)) קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
:: (1) בהסכם הקרן נקבע כי היא תהיה קרן השקעות פרטיות בנאמנות;
:: (2) לפי מדיניות ההשקעות שלה מנהל הקרן רשאי לעשות אחת או יותר מאלה:
::: (א) לקנות בעדה ולהחזיק בה גם ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה או בשוק מוסדר ונכסים שאינם ניירות ערך;
::: (ב) לבצע אסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים;
:- "קרן טכנולוגיה עילית" - קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי-טק);
:- "קרן חוץ" - (((נמחקה);))
:- "קרן ייחודית" - (((תימחק ביום 2.2.2027):)) קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;
:- "קרן כספית" - קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
:: (1) סוג הנכסים המוחזקים בה מתאפיין בסיכון אשראי נמוך; לעניין זה, "סיכון אשראי" - סיכון להפסד שייגרם לקרן כתוצאה מחדלות פירעון של גוף שמוחזקים אצלו מזומנים ופיקדונות שהם נכסי הקרן או של גוף אחר שיש לו התחייבות פיננסית כלפי הקרן;
:: (2) בהסכם הקרן נקבע שהיא תהיה קרן כספית;
:- "קרן מחקה" - קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;
:- "קרן סל" - קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;
:- "קרן פתוחה" - קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן פתוחה;
:- "קרן סגורה" - קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן סגורה;
:- "קרן מסויגת", "קרן בלתי מסויגת" - (((נמחקו);))
:- "שווי נקי של נכסי קרן" - שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה;
:- "שוק מוסדר" - מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
:- "שנת כספים של קרן" - תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;
:- "בעל ענין", "הון עצמי", "החזקה", "הרשות", "חברה מסונפת", "פרט מטעה", "שליטה" - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]];
:- "דירקטור מקרב הציבור" ו"חברת חוץ" - (((נמחקו);))
:- "בעל רשיון", "יועץ השקעות" ו"מנהל תיקים" - כהגדרתם [[=חוק הסדרת העיסוק|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק הסדרת העיסוק).
:- "בעל רשיון", "יועץ השקעות" ו"מנהל תיקים" - (((החל מיום 2.2.2027):)) כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק]].
== פרק ב': ייסוד קרן ==
=== סימן א': מהותה של קרן ===
@ 2. תחולה (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד-3, תשע"ז-2)
: (א) חוק זה יחול על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מוסדר על פי דין אחר, וכן על הסדר מסוג שקבע שר האוצר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם; לענין סעיף זה יראו אופציה וחוזה עתידי, כהגדרתם [[בסעיף 64(ב)]], כנייר ערך.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחול חוק זה על הסדר שמטרתו כאמור, שמספר המשתתפים בו אינו עולה על חמישים ושנעשה בלא פניה לציבור.
@ 3. קרן להשקעות משותפות בנאמנות
: (א) הסדר שחוק זה חל עליו לא ייעשה אלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה (בחוק זה - הסכם הקרן).
: (ב) קרן תהיה מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.
=== סימן ב': הסכם הקרן ===
@ 4. הסכם הקרן
: הסכם הקרן ייעשה בין חברה שאושרה כנאמן לפי [[סעיף 9]], שיוקנו לה נכסי הקרן (להלן - הנאמן), לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן לפי [[סעיף 13]], שתנהל את נכסי הקרן (להלן - מנהל הקרן).
@ 5. פרטי הסכם הקרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2, תשע"ו, תשע"ז-2, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) בהסכם הקרן ייקבעו פרטים אלה:
:: (1) שם הקרן;
:: (2) שם הנאמן ושם מנהל הקרן ומען משרדיהם הרשומים;
:: (3) אם הקרן תהיה קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית;
::: (((החל מיום 2.2.2027):)) אם הקרן תהיה קרן פתוחה או קרן סגורה;
:: (4) בקרן פתוחה - המועדים שלגביהם יחושבו מחיר היחידה ומחיר הפדיון, אם מחירים אלה יחושבו יותר מפעם אחת ביום;
:: (5) בקרן סגורה - המועדים שבהם רשאים בעלי היחידות לפדותן, אם נקבעו מועדים כאמור, והשיעור המרבי של יחידות שבעל יחידות רשאי לפדות במועדים האמורים - אם נקבע שיעור כאמור;
:: (6) בקרן פתוחה - המועדים שבהם יוצעו היחידות לציבור וייפדו, אם מועדי הצעת היחידות ופדיונן קבועים מראש;
:: (6א) בקרן פתוחה שהיא קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47]] - דרישה למתן הודעה מוקדמת לפדיון יחידות הקרן, אם נקבעה לפי [[סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור]];
:: (7) השיעור המרבי של ההוספה כאמור [[בסעיף 42(ג)]] או העמלה כאמור [[בסעיף 50(ג)]] ואם ההוספה או העמלה כאמור תיווסף למחיר היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון;
:: (8) מדיניות ההשקעות של הקרן ודרכי שינויה;
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) תקופת קיומה של הקרן, אם הוגבלה התקופה;
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) שכר הנאמן ושכר מנהל הקרן;
:: (13) תקופת כהונתו של הנאמן;
:: (14) הדרך לשינוי הסכם הקרן.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א), כדי למנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם הקרן.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכללו בהסכם הקרן, וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.
: (ד) הסכם הקרן לא יכלול תניות שמהן משתמע, במפורש או במכללא, כי הנאמן או מנהל הקרן פטורים מאחריותם לפי חוק זה או לפי דין אחר.
@ 6. שם מטעה (תיקון: תשנ"ט, תש"ע-3)
: (א) לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.
: (ב) הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.
: (ג) (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תשנ"ט) : (((בוטל).))
@ 8. רישום הסכם הקרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה)
: (א) מנהל קרן יגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה; שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי.
: (ב) הסכם הקרן יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן.
: (ג) מנהל הקרן ימציא העתק מהסכם הקרן ומכל שינוי בו לבעל יחידה, לפי דרישתו, בתמורה לתשלום שקבע הנאמן.
=== סימן ג': נאמן ===
@ 9. הנאמן (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ט, תשס"א, תש"ע-3, תשע"א, תשע"ב, תשע"ב-2, תשפ"ו)
: (א) לא תשמש חברה נאמן לקרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
:: (1) היא אחד מאלה:
::: (א) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות]], למעט חברת שירותים משותפת;
::: (ב) מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]];
::: (ג) חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;
:: (2) לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
:: (3) לה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.
: (א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון לפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנות החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לעובד של חברה שתשמש נאמן, שיעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו לפי [[סעיף 78]].
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ"ו–1995]].))
: (ד) לא תשמש חברה נאמן לקרן אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או שהיא חברה בשליטתה של חברה כאמור;
:: (1א) היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה;
:: (2) חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור, משמשת נאמן לקרן שמנהלה הוא חברה בשליטתה או חברה השולטת בה או בשליטה של חברה השולטת בה;
:: (3) המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן;
:: (4) יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור; בסעיף קטן זה -
:::- "קשר עסקי" - קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד-פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:
:::: (1) נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן [[בסעיף 35א לחוק ניירות ערך]];
:::: (2) שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק;
:::- "קשר עסקי מהותי" - קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה;
:: (5) הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה; בפסקה זו -
:::- "הכנסות" - סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים;
:::- "קשר עסקי כולל" - קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "קשר עסקי";
:: (6) קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.
: (ה) תקופת כהונתו של הנאמן על פי הסכם הקרן לא תפחת משלוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו של הנאמן, לא תפחת תקופת ההארכה משנתיים.
: (ו) בסעיף זה -
::- "קבוצת החברה" - החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור;
::- "קבוצת מנהל הקרן" - מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור.
@ 9א. חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות (תיקון: תשע"א, תשע"א-2, תשע"ט)
: (א) נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות להלן, בארץ או בחוץ לארץ, לגבי הנאמן, בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בהם, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
:: (1) הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון - רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עמה קלון;
:: (2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;
:: (3) חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של הוראת דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
:: (4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
:: (5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
:: (6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי [[סעיף 72(א)]], לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
: (ג) נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה -
::- "הוראת דין כלכלי" - הוראה מהוראות הדינים המנויים בהגדרה "עבירה";
::- "חבות כספית כחלופה להליך פלילי" - כהגדרתה [[בסעיף 260(א) לחוק החברות]];
::- "עבירה" - עבירה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]; [[חוק ניירות ערך]]; [[חוק הסדרת העיסוק]]; [[פקודת החברות]]; [[חוק החברות]]; [[חוק הבנקאות]]; [[פקודת הבנקאות, 1941]]; [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]]; [[פקודת מס הכנסה]]; [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; [[פקודת המכס]]; [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991]]; [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]]; [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]; [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], או עבירת קלון;
::- "עבירת קלון" - עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם שהורשע בה ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת.
@ 10. פקיעת אישור (תיקון: תשנ"ט)
: תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש נאמן יפקע לאחר שנה שבה לא כיהנה כנאמן.
@ 10א. ביטול או התליה של אישור נאמן (תיקון: תשע"א)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 11. סיום כהונתו של נאמן (תיקון: תשנ"ט, תשע"ב)
: (א) כהונתו של נאמן תסתיים בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המפורטים [[בסעיף 9(א)(1)]] או מתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבסעיף 9(ד)]], או שתנאי מן התנאים [[שבסעיף 9(א)(2) או (3)]] או לפי [[סעיף 9(ג)]] לא נתקיים בו במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר;
:: (2) תמה תקופת כהונתו לפי הסכם הקרן;
:: (3) הוא התפטר, והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, לאחר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש הרשות;
:: (4) ניתן צו בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לנאמן, והצו לא הוסר תוך ששים ימים או תוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים.
: (ב) נאמן שכהונתו הסתיימה, יודיע על כך לרשות מיד בתום הכהונה ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה; ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יודיע על כך הנאמן מיד למנהל הקרן ולרשות.
: (ג) ראתה הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות חוק זה, וכי ענינם של בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאית היא להורות לו על תיקון הפגמים תוך תקופה שתקבע; לא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן מכהונתו.
@ 12. נאמן במקום נאמן שכהונתו הסתיימה (תיקון: תשנ"ט, תשע"ב)
: (א) נסתיימה כהונתו של נאמן, ידאג מנהל הקרן שחברה שאושרה לפי [[סעיף 9]] תחתום על הסכם הקרן ותחל לשמש נאמן לקרן תוך תשעים ימים מיום שנסתיימה כהונתו של הנאמן.
: (ב) נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יתחיל לשמש נאמן אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג).
: (ג) לא החל נאמן אחר לשמש במקומו של נאמן שכהונתו נסתיימה, תוך תשעים ימים מיום סיום הכהונה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן להשמיע את טענותיו, להורות למנהל הקרן להעביר את הקרן שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה סבירה שתקבע; החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות לפי סעיף קטן זה כבטלה.
=== סימן ד': מנהל קרן ===
@ 12א. ועדת רשיונות של הרשות (תיקון: תשס"ה-2)
: הרשות תמנה ועדת רשיונות, שאלה חבריה (בחוק זה - ועדת הרשיונות):
: (1) יושב ראש הרשות;
: (2) שני חברים, מבין חברי הרשות, שהם עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל.
@ 13. מנהל קרן (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ט, תשס"ה-2, תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"א, תשע"ב, תשע"ו, תשפ"ו)
: (א) לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;
:: (2) הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
:: (3) לה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.
: (א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של כל אחד מאלה:
:: (1) בעל שליטה בחברה;
:: (2) אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;
:: (3) נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג)(1) עובד של מנהל קרן או מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק ההשקעות של קרן, יהיה בעל רשיון מנהל תיקים; עובד או מועסק כאמור שאינו תושב ישראל, המשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד שאינם ניירות ערך חוץ שהוציאו חברות הרשומות בישראל, יהיה בעל הרשאה על פי דיני המדינה שבה הוא מתגורר, לעסוק בניהול השקעות בעבור הזולת, ולא יחולו עליו הוראות [[סעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק]].
:: (2) לענין [[סעיף 2(ב) סיפה לחוק הסדרת העיסוק]] ולענין [[סעיף 8(א)(5) ו-(6) לחוק האמור]], יראו מנהל קרן כחברה בעלת רשיון מנהל תיקים, שערכה ביטוח כנדרש ושבה ניתן להשלים התמחות כנדרש.
: (ג1) שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי [[סימן זה]], וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
: (ג2) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
: (ד) לא תשמש חברה מנהל קרן אם המנהל הכללי שלה הוא דירקטור או מנהל כללי של מנהל קרן אחר.
: (ה) (((בוטל).))
@ 13א. חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות (תיקון: תשע"א)
: (א) מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות [[בסעיף 9א(א)]], לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
:: (1) מנהל הקרן או נושא משרה בו;
:: (2) בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;
:: (3) אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי [[סעיף 72(א)]], לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
: (ג) אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):
:: (1) בעל שליטה במנהל הקרן;
:: (2) אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;
:: (3) נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2).
@ 14. פקיעת אישור (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2)
: תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש מנהל קרן יפקע באחד מאלה:
: (א) לאחר שנה שבה לא שמשה כמנהל קרן;
: (ב) ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני למנהל קרן, והצו לא הוסר בתוך 60 ימים או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים; מנהל קרן יודיע מיד לנאמן ולרשות על מתן צו בית משפט כאמור.
@ 15. ביטול או התליה של אישור (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשע"א, תשע"ד-3)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי [[סעיף 13]] או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1), המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (א1) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) ביטלה הרשות או התלתה אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף קטן (א), או פקע אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור [[בסעיף 14(ב)]], תעביר החברה את ניהול הקרנות למנהל אחר, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות.
: (ה) חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר מנהל הקרן את ניהול הקרנות למנהל אחר, רשאי בית משפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים לשם העברת ניהול הקרנות כאמור.
: (ו) לעניין סעיף זה, "מנהל אחר" - חברה הממלאת את תנאי [[סעיף 13]], ואינה חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור.
@ 16. דירקטוריון מנהל הקרן (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"א, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ד-3)
: (א) בדירקטוריון של מנהל קרן יכהנו לפחות חמישה דירקטורים; לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין מנהל קרן כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות [[סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות]], לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
: (א1) הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי מנהל הקרן לאחר שהנאמן בדק ואישר כי נתקיימו לגביהם תנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 240 לחוק החברות]]; הנאמן ידווח לרשות ניירות ערך, ובקרן סגורה - גם לבורסה, על תוצאות בדיקתו.
: (א2) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 23ב2(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- "אדם הקשור לשולט" - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "שולט", בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) מספר הדירקטורים של מנהל קרן המכהנים גם כדירקטורים של מנהל קרן אחר, קופת גמל, חברה מנהלת קופת גמל, חברה לניהול תיקי השקעות עבור הזולת, חברה לייעוץ השקעות, מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]] או חברת חיתום והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור (בחוק זה - חברת ניהול השקעות), לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ג) דירקטור של מנהל קרן לא יכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
: (ד) מספר הדירקטורים שהם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל קרן לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ה) במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.
@ 16א. יושב ראש הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 16(ה)]] -
: (1) דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון;
: (2) המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון;
: (3) לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.
@ 17. ישיבת הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2)
: (א) ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
: (ב) רוב הדירקטורים יהיו מנין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד -
:: (1) שנכח בישיבה דירקטור חיצוני;
:: (2) שמספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מחברת ניהול השקעות אחת, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.
: (ג) בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו.
: (ד) נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.
@ 18. תפקידיו של הדירקטוריון (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2, תש"ע, תשע"ב, תשע"ד-2)
: תפקידו של דירקטוריון מנהל קרן יהיה בין השאר:
: (1) לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שתוגדר בהסכם הקרן ובתשקיף וכן לקבוע שינויים מהותיים במדיניות כאמור בהתאם לשיקול דעתו;
: (2) למנות מנהל כללי;
: (3) לפקח על תיפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו;
: (4) לבחון את תוצאות פעילות הקרן, לרבות התשואה שהשיגה והשינויים בהרכב נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, לפי דיווחים שיגיש לו המנהל הכללי לפי דרישתו;
: (5) לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית;
: (5א) למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור [[בסעיף 20א(א)]], לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ובדרכים לתקנם;
: (5ב) לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע [[בסעיף 13]];
: (6) לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן, או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים; לענין זה,
::- "עסקה מהותית" - מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה או סוג הנכס נשוא העסקה;
::- "ניגוד ענינים" - בין ענינם של בעלי היחידות לבין ענינו של אחד או יותר מאלה: בעלי יחידות בקרן אחרת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם וחברה בשליטת בעל ענין כאמור;
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה), התשנ״ה–1995]].))
: (7) לדון בעסקה שהנאמן קבע לפי [[סעיף 78(ב)]] כי היא מהותית לקרן או כי יש בה ניגוד ענינים;
: (7א) לדון בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מחוץ לשוק מוסדר, ששר האוצר קבע כי היא מסוג העסקאות כאמור שיש לדון בהן;
: (8) לקבוע נהלים המיועדים להבטיח -
:: (א) תהליך תקין של קבלת החלטות בקשר עם השקעות הקרן;
:: (ב) עריכת בקרה פנימית על ניהול ההשקעות;
:: (ג) ניהול הקרנות שבניהול מנהל הקרן תוך מניעת הפליה ביניהן;
:: (ד) ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה;
:: (ה) ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו;
:: (ו) היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;
: (9) לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור [[בסעיף 69(א)]], וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ב)]], או בלא מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ד)]];
: (10) לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו.
@ 19. ועדת הדירקטוריון (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ב, תשע"ד-2)
: (א) דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי [[סעיף 18(1) עד (5ב)]], לועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן - ועדת דירקטוריון).
: (א1) דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה.
: (ב) דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, כמפורט להלן:
:: (1) לפי [[סעיף 18(6), (7), (7א) ו-(9)]] - לוועדת הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה;
:: (2) לפי [[סעיף 18(5)]] - לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי [[18|הפסקה האמורה]] שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים [[18|באותה פסקה]].
: (ג) מנין חוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; נבצר מדירקטור חיצוני, חבר הועדה, להשתתף בישיבה - רשאי דירקטור חיצוני אחר למלא את מקומו באותה ישיבה.
: (ד) בישיבות ועדת הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.
@ 20. ועדת השקעות (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ד-2)
: (א) דירקטוריון של מנהל הקרן ימנה ועדת דירקטוריון להשקעות (להלן - ועדת השקעות).
: (ב) תפקידה של ועדת ההשקעות יהיה בין השאר:
:: (1) לקבוע את דרך פעילות הקרן במסגרת מדיניות ההשקעות שקבע הדירקטוריון;
:: (2) להנחות את המנהל הכללי ביישום מדיניות ההשקעות של הקרן בהתאם להחלטות הדירקטוריון ולהחלטותיה.
: (ב1) מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים ממספרם הכולל של חברי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.
: (ב2) חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת.
: (ג) ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש לפחות.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19(ג)]], מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה.
@ 20א. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2, תשע"ד-3)
: (א) דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה - ועדת ביקורת).
: (ב) תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו -
:: (1) להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
:: (2) לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותו;
:: (3) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
:: (4) להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות את אישור הוועדה;
:: (5) לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ב)]], או בלא מכרז, כאמור [[בסעיף 69(ד)]].
: (ג) מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
: (ד) יושב ראש דירקטוריון של מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת.
: (ה) המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
: (ו) המבקר הפנימי רשאי לדרוש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, אם ראה טעם לכך.
: (ז) אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
: (ח) ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לרבעון; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
: (ט) מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
: (י) בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.
@ 21. הגבלות אישיות על דירקטור ועובד של מנהל קרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"א)
: (א) דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות -
:: (1) לא יקנה ולא ימכור נייר ערך הנסחר בבורסה אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום אחד לפני ביצוע הקניה או המכירה;
:: (2) יתן את הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות חבר בורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר בורסה יותר מסניף אחד - יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, שבו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים שבהם רשאי דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות לקנות ולמכור נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת; בחוק זה, "נאמנות עיוורת" - ניהול תיק ניירות ערך בעבור הזולת בידי נאמן, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן, לפי כללים שקבע שר האוצר.
: (ג) עובד של מנהל קרן -
:: (1) לא יקנה ניירות ערך אלא מסוגים ובתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לעובד של מנהל קרן בתפקיד שקבע, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת;
:: (2) יודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך שבעה ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות הערך שהוא או בן זוגו מחזיקים בהם; כן יודיע לו, תוך שבעה ימים, על כל נייר ערך שקנה או שמכר שלא בדרך של נאמנות עיוורת; הנאמן ישמור, לתקופה של שבע שנים לפחות, את כל המסמכים הנוגעים לענין זה.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) -
:: (1) יחולו גם על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך מסוימים;
:: (2) לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, שאינם תושבי ישראל, והמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד, שהוצאו בידי חברות שאינן רשומות בישראל.
: (ה) לענין סעיף זה, "דירקטור", "חבר ועדת השקעות", "מי שמועסק על ידי מנהל קרן", ו"עובד" - לרבות בן זוגו של כל אחד מאלה.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999]].))
=== סימן ה': סייגים לכהונה או להעסקת עובד ===
@ 22. הגבלות על העסקה (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תשס"ו-2)
: מנהל קרן לא יעסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו -
: (1) יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;
: (2) יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, או תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור.
@ 23. אדם שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשע"א)
: (א) דירקטור של מנהל קרן או של נאמן, עובד של אחד מהם או חבר ועדת ההשקעות של מנהל קרן, שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה או שהורשע בעבירה, רשאית הרשות להשעותו מכהונתו או מתפקידו, אם באה על כך בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מאת יושב ראש הרשות, ובלבד שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני הרשות; לעניין זה, "עבירה" - כהגדרתה [[בסעיף 9א]], בשינויים המחויבים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לענין סעיף זה, יראו דירקטור של חברה השולטת במנהל הקרן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של מנהל הקרן והם רוב מניינו, כדירקטור של מנהל הקרן, ויראו דירקטור של חברה השולטת בנאמן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של הנאמן והם רוב מניינו, כדירקטור של הנאמן.
: (ד) (((בוטל).))
== פרק ב'1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק (תיקון: תשס"ה-2) ==
@ 23א. הגדרות (תיקון: תשס"ה-2, תשע"א)
: [[בפרק זה]] -
:- "נתח שוק כולל" - סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת אדם, ולענין מי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס נתח השוק של מנהל הקרן לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- "נתח שוק", של מנהל קרן - שיעור השווי הנקי של נכסי הקרנות שבניהול מנהל קרן מהשווי הנקי של נכסי כל הקרנות המנוהלות בידי כל מנהלי הקרנות בישראל, כפי שחושב בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושפורסמו ברשומות;
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק), התשפ״ד–2024]].))
:- "עבירה" - כהגדרתה [[בסעיף 9א]], בשינויים המחויבים.
@ 23ב. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן (תיקון: תשס"ה-2, תשע"א)
: (א) לא יחזיק אדם יותר משלושים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן, או בשיעור נמוך יותר המקנה שליטה במנהל קרן, אלא על פי היתר מאת ועדת הרשיונות; שר האוצר רשאי לקבוע בצו, בהתייעצות עם הרשות, שיעור הנמוך משלושים אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים.
: (ב) ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
: (ג) לא יינתן לאדם היתר לפי סעיף זה אם לאחר מתן ההיתר נתח השוק הכולל שלו יעלה על עשרים אחוזים.
: (ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
@ 23ב1. חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות (תיקון: תשע"א)
: התקיימה במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי [[סעיף 23ב]], או בנושא משרה בו, אחת הנסיבות כמפורט להלן יודיע המחזיק לרשות, מיד כשנודע לו על כך:
: (1) אחת מהנסיבות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף 9א(א)]];
: (2) לעניין מחזיק שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
@ 23ב2. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע"ד, תשע"ט)
: (א) בסעיף זה -
::- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- "רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים" - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים" - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "שולט", בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה [[להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף קרנות הנאמנות.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל הקרן, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 23ה(ד) ו-(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למנהל הקרן.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן, או ממי שמבקש היתר לפי [[סעיף 23ב]], מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובאים בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי כלל הנכסים" - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש היתר לפי [[סעיף 23ב]] להחזיק או לשלוט במנהל קרן כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין, ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי", "אשראי קובע" ו"מחזור מכירות קובע" - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
@ 23ג. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס"ה-2)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 23ב]] ואין בידו היתר כאמור.
@ 23ד. ביטול, שינוי או התליה של היתר (תיקון: תשס"ה-2, תשע"א)
: (א) מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההיתר שניתן לו לפי [[סעיף 23ב]], לשנותו או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי [[סעיף 23ב]] או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 23ה. הוראות יושב ראש הרשות למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס"ה-2)
: (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם מחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, בלא היתר כאמור [[בסעיף 23ב]], רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במנהל קרן מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 23ב]], רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 23ב]].
: (ג) הורתה ועדת הרשיונות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או בהתאם להוראת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מנהל קרן יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות [[סעיף 23ב]].
@ 23ו. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס"ה-2)
: (א) המחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור העולה על עשרים אחוזים או על השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 23ב(א)]], הנמוך מביניהם, ימסור למנהל הקרן ב-1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע יושב ראש הרשות, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו, ופרטים אחרים כפי שיקבע יושב ראש הרשות, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם ליושב ראש הרשות ישירות.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
@ 23ז. הגבלה על נתח שוק (תיקון: תשס"ה-2, תשע"ז-2)
: (א) מנהל קרן לא יקבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר, למעט ממנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה - מנהל קרן אחר), בין בהסכם ובין בדרך אחרת, אם נתח השוק שלו יעלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים.
: (ב) לא ישלוט אדם במנהלי קרנות, באופן שנתח השוק הכולל שלו עולה על עשרים אחוזים בשל כך שאחד ממנהלי הקרנות שבשליטתו קיבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר.
: (ג) ראה יושב ראש הרשות כי מנהל קרן קיבל לניהולו קרן, ממנהל קרן אחר, ולאחר קבלת הניהול עלה נתח השוק שלו, או נתח השוק הכולל של אדם השולט בו, על עשרים אחוזים, רשאי הוא, לאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן או לאותו אדם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
: (ד) חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ג), ומנהל הקרן או האדם, שניתנה לו ההוראה לפי אותו סעיף קטן, לא פעל בהתאם לה, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
@ 23ח. (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע-3) : (((בוטל).))
== פרק ג': תשקיף של קרן והיתר לפרסומו ==
@ 24. (תיקון: תשנ"ט) : (((בוטל).))
@ 25. הצעת יחידות והקצאת יחידות על פי תשקיף (תיקון: תשנ"ט, תש"ע-3, תשע"ד-3, תשע"ז-2)
: (א) הצעה לציבור של יחידות, תיעשה על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על:
:: (1) הקצאת יחידות הטבה כאמור [[בסעיף 58]];
:: (2) הצעת יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בהן בבורסה;
:: (3) הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך]], ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים [[בסעיף 15א(ב)(1) ו-(2) לחוק האמור]].
: (ג) הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) -
:: (1) הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;
:: (2) מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי [[סעיף 57(ב)]], ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור [[בסעיף 32(א)(3)]], כהקצאה שנעשתה על פי תשקיף.
: (ד) (((בוטל).))
@ 26. פרטי תשקיף (תיקון: תשנ"ט, תשע"א, תשע"ד-3, תשע"ז-2)
: (א) תשקיף של קרן יכלול כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות שיש לכלול בו, וכן כל פרט אחר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת היחידות המוצעות על פיו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לענינים אלה:
:: (1) מבנה התשקיף וצורתו;
:: (2) הדו"חות הכספיים של הקרן, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
:: (3) נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה החשבון על הדו"חות האמורים בפסקה (2) וצורת חוות הדעת.
: (ג1) הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018]].))
@ 27. הוראות הרשות בדבר פרטי התשקיף (תיקון: תש"ע-3, תשע"ד-3, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:
:: (1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי [[סעיף 26]] [[או 129ג(1)]];
::: (((החל מיום 2.2.2027):)) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי [[סעיף 26, [[129ג(1)]] [[או 129ג1(א)(1)]];
:: (2) דו"ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;
:: (3) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;
:: (4) דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: (ב) הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
: (ג) (((בוטל).))
@ 28. חובת מתן הסברים (תיקון: תשנ"ט, תש"ע-3)
: מנהל קרן חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישת יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך, הסבר, פרטים, ידיעות ומסמכים בקשר לתשקיף ולפרטים הכלולים בו, בתוך תקופה שיקבעו.
@ 29. היתר לפרסום תשקיף (תיקון: תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"ד-3)
: (א)(1) נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
:: (2) הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
: (ב) הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף; לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
: (ב1)(1) על אף הוראת סעיף קטן (ב), הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף, מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור [[בסעיף 15(א)]] או אם אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור [[בסעיף 104(א)]].
:: (2) מצאה הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, כי התקיימו טעמים כאמור בפסקה (1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו בתוך תקופה שתקבע; לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף.
: (ג) אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.
: (ד) בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.
: (ה) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
: (ו) (((בוטל).))
@ 30. אישור התשקיף וחתימה עליו (תיקון: תשע"ב)
: (א) טיוטת תשקיף של קרן המוגשת לרשות תיחתם בידי הנאמן ובידי מנהל הקרן.
: (ב) תשקיף של קרן, המוגש לרשות לקבלת היתר לפרסומו, יהיה חתום בידי הנאמן, מנהל הקרן וכל הדירקטורים של מנהל הקרן, ואולם אם אישר הדירקטוריון של מנהל הקרן את התשקיף, די בחתימתם של הנאמן, מנהל הקרן ושל רוב הדירקטורים של מנהל הקרן, ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור חיצוני.
: (ג) נכלל בתשקיף שמו של אדם שהתחייב לרכוש את היחידות המוצעות של קרן סגורה, כולן או מקצתן, במידה שלא ירכוש אותן הציבור, יחתום גם הוא על התשקיף.
: (ד) הוצעו יחידות של קרן סגורה שלא בידי מנהל הקרן, יחתום גם המציע על התשקיף.
: (ה) חתימת דירקטור על תשקיף תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף.
: (ו) הוראות [[סעיף 22(ה) ו-(ו) לחוק ניירות ערך]] יחולו לגבי תשקיף של כל קרן, ולגבי תשקיף של קרן סגורה, יחולו גם הוראות [[סעיף 22(ג) ו-(ד) לחוק האמור]].
@ 31. תאריך התשקיף ופרסומו (תיקון: תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"א-3, תשע"ד-3, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) תשקיף ישא תאריך (להלן - תאריך התשקיף) המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחרי מתן ההיתר לפרסומו, זולת אם האריכה הרשות את התקופה האמורה.
: (ב) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]] וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי [[סעיפים 26]], [[129ג(1)]] [[ו-131(א)]]; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
:: (((החל מיום 2.2.2027):)) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]] וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי [[סעיפים 26]], [[129ג(1)]], [[129ג1(א)(1)]] [[ו-131(א)]]; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
: (ג) מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו, ולא יציע לציבור את היחידות אלא לאחר שמילא הוראות סעיף קטן (ב).
== פרק ד': הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף ==
@ 32. התקופה להגשת הזמנות (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) לענין התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף (להלן - התקופה), יחולו הוראות אלה:
:: (1) בקרן פתוחה או בקרן סל המציעה את יחידותיה לציבור לראשונה, תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף ותסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
:: (2) בקרן פתוחה או בקרן סל שיחידותיה נמצאות כבר בידי הציבור, יכול שהתקופה תחל בתאריך התשקיף ובלבד שתסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
:: (3) בקרן סגורה שאינה קרן סל תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף, ותסתיים לא יאוחר מחודש לאחר התאריך האמור.
: (ב) יושב ראש הרשות רשאי, לבקשת מנהל קרן, להקדים את תחילת התקופה לפי סעיף קטן (א)(1), או להאריך עד לששה חודשים את התקופה של חודש לפי סעיף קטן (א)(3), אם היה סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובתנאים שיקבע.
: (ג) לא יוצעו יחידות לציבור לפני תחילת התקופה או לאחר תום התקופה.
@ 33. (תיקון: תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"ד-3) : (((בוטל).))
@ 34. דו"ח של מנהל הקרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תש"ע-3)
: (א) מנהל קרן פתוחה יגיש דו"ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו"ח בעתון.
: (ב) ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו"ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה, להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו"ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון; אין בהגשת דו"ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.
: (ג) (((בוטל).))
@ 35. תיקון תשקיף של קרן סגורה (תיקון: תש"ע-3)
: (א) הוראות [[+|סעיפים 25]], [[+|25א]], [[+|25ב]] [[ו-26(א) לחוק ניירות ערך]] יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.
: (ב) (((בוטל).))
@ 36. תיקון טעות סופר בתשקיף
: לענין תיקון טעות סופר בתשקיף, יחולו הוראות [[סעיף 25ג לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
== פרק ה': אחריות לתשקיף ==
@ 37. אחריות חותמי התשקיף
: (א) מי שחתם על תשקיף לפי [[סעיף 30]] אחראי כלפי מי שרכש או פדה יחידות וכלפי מי שקנה או מכר יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה פרט מטעה בתשקיף.
: (ב) תקופת התיישנות של זכות לתביעה לפי סעיף קטן (א), שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
: (ג) לענין סעיף קטן (א), יראו דירקטור של מנהל קרן שכיהן ביום שבו אישר הדירקטוריון את התשקיף כאילו חתם על התשקיף, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:
:: (1) הוא לא ידע על פרסום התשקיף ולא היה עליו לדעת, או לא היה יכול לדעת;
:: (2) מיד כשהגיע לידיעתו דבר קיומו של פרט מטעה בתשקיף, מסר על כך הודעה מנומקת בכתב לרשות ולמנהל הקרן.
: (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 39]].
@ 38. אחריותם של מומחים
: מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור [[בסעיף 37(א)]] לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו"ח, בסקירה או באישור שנתן, ותקופת ההתיישנות לענין סעיף זה תהיה כאמור [[בסעיף 37(ב)]].
@ 39. שלילת אחריות (תיקון: תשס"ה)
: האחריות לפי [[סעיפים 37]] [[ו-38]] לא תחול -
: (1) על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאין בו פרט מטעה;
: (2) כלפי מי שהוכח שרכש או פדה או קנה או מכר יחידות כאמור [[בסעיף 37(א)]], בשעה שידע או שהיה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו"ח או באישור, לפי הענין;
: (3) משהגיש מנהל קרן דו"ח לרשות ולבורסה שבו תוקן הפרט המטעה, ופרסם בעתון את הדו"ח כאמור, והכל כלפי מי שהוכח שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן כאמור [[בסעיף 37(א)]] אחרי הפרסום האמור בעתון;
: (4) על מי שחתם על התשקיף לפי [[סעיף 30]], על מי שרואים אותו כאילו חתם על התשקיף לפי [[סעיף 37(ג)]], ועל מי שנתן חוות דעת, דו"ח או אישור כאמור [[בסעיף 38]], לאחר שעברו עשרים וארבע שעות משעה שמסר למנהל הקרן הודעה בדבר תיקון הפרט המטעה.
@ 40. אחריות רבים
: היו שניים או יותר אחראים לפי [[סעיפים 37]] [[או 38]], אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד, ולענין האחריות בינם לבין עצמם - יחולו הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 41. (תיקון: תשנ"ו-2, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ו, תש"ע-2, תשע"ד-3) : (((בוטל).))
== פרק ו': ניהול הקרן ==
=== סימן א': קרן פתוחה ===
@ 42. מחיר יחידה ומחיר פדיון (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשס"ו-2)
: (א) מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:
:: (1) ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה - מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;
:: (2) בכל מועד אחר - מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי [[סעיף 43]], כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
: (ב) מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי [[סעיף 43]] באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
: (ג) מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן - הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.
: (ד) שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.
: (ד1) מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.
: (ד2) בסעיף זה, "שיעור העמלה" - העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))
@ 43. מחיר קניה ומחיר מכירה של נכסי קרן (תיקון: תשס"א)
: (א) מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה יחושבו על ידי מנהל הקרן על פי השווי הנקי של נכסי הקרן.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך קביעת שווי נכסי קרן פתוחה, ודרך חישוב מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
@ 44. הזמנות ליחידות, הוראות לפדיונן והתשלום בעדן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו (((הסיפה תימחק ביום 2.2.2027):)) מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן.
: (ב) המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
:: (((החל מיום 2.2.2027):)) המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ"ד-2024]].))
: (ג) מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום במזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים, אלא אם כן הוכח אחרת.
@ 45. העברת מזומנים לקרן (תיקון: תשנ"ט)
: נמכרה יחידה בקרן פתוחה, יעביר המפיץ לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה; הועבר הסכום לחשבון מנהל הקרן, יעבירו מנהל הקרן לחשבון הקרן בו ביום.
@ 46. הצעת יחידות ופדיונן (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תשס"ו-2, תשע"א, תשפ"ד)
: (א) מנהל קרן פתוחה ימכור את היחידות ויפדה אותן רק בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47(א)]] - במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מנהל קרן פתוחה יפדה יחידה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ; קיבל מנהל הקרן הוראה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה ויעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה, והמפיץ יעביר את הסכום האמור לבעל היחידה בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ והמפיץ יעביר לבעל היחידה את הסכום האמור בניכוי ההוספה.
: (ג)(1) מפיץ שקיבל הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה לפני השעה שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות (להלן - השעה היעודה), ביום שיש לחשב לגביו את מחיר המכירה, יעביר אותה למסלקה בו ביום עד לשעה היעודה, או בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור; נתקבלה הזמנה או הוראה כאמור ביום אחר או לאחר השעה היעודה - יעביר אותה המפיץ לפני השעה היעודה ביום הבא שלגביו יש לחשב את מחיר המכירה.
:: (2) נתקבלה במסלקה הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון יחידה כאמור בפסקה (1), תעביר אותה המסלקה למנהל הקרן בו ביום בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט).
:: (3) לא העבירו מפיץ או המסלקה, הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון לפני השעה כאמור בפסקאות (1) או (2) יראו אותן כאילו הוגשו ביום שבו קיבל אותן מנהל הקרן, אלא אם כן בוטלו על ידי המזמין או נותן ההוראה, ובלבד שאם קיבל אותן לאחר השעה כאמור, יראו אותן כאילו הוגשו לפני השעה היעודה ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר היום שבו קיבלן.
:: (4) אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מזכותו של מזמין היחידה או נותן ההוראה לפדיון, לפיצוי לפי כל דין בשל אי העברת ההזמנה או ההוראה כאמור בפסקאות (1) או (2).
: (ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את היום שבו יעביר מפיץ את הסכום כאמור [[בסעיף 45]] ואת היום שבו יעביר מנהל קרן למפיץ את הסכום כאמור בסעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את הימים שלגביהם על מנהל קרן פתוחה לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
: (ו) מנהל קרן פתוחה רשאי להפסיק מעת לעת את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שפרסם על כך הודעה בעתון במועד שקבע שר האוצר בתקנות.
: (ז)(1) פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה מהשווי המזערי, או פחת מספר בעלי היחידות שלה מהמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים או בשישים ימים בתקופה של תשעים ימים (להלן - תקופת ביניים), יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידותיה לציבור, ואם אינה קרן לתושבי חוץ - יציען לכל אדם, עד שיגיע השווי הנקי של נכסיה ומספר בעלי היחידות שלה לשווי המזערי ולמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים; נדרש פרסום תשקיף להצעת יחידות כאמור - יפרסמו מנהל הקרן לא יאוחר משלושים ימים מתום תקופת הביניים.
:: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו אם הודיע מנהל הקרן על פירוק הקרן.
:: (3) לענין סעיף קטן זה, "הצעת יחידות לכל אדם" - למעט לאזרח חוץ או לתושב חוץ המנוע, לפי דיני המדינה שבה הוא אזרח או תושב, לרכוש או להחזיק ביחידות הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות), התשנ״ה–1994]].))
: (ח) עלה מספר היחידות שהוזמנו ביום כלשהו על מספר היחידות שהוצעו באותו יום, ייענה מנהל הקרן לכל הזמנה בשיעור אחיד; מנהל הקרן יודיע למסלקה על השיעור כאמור, לא יאוחר מתום המסחר בבורסה, בדרך שקבע שר האוצר.
: (ט) פעולות המסלקה לפי [[סעיפים 44]], [[45]], [[46(ב) ו-(ג)(2)]] [[ו-53(ג)]] יתבצעו על פי כללים שתקבע המסלקה ושעליהם תדווח לרשות.
@ 47. קרן מועדים קבועים (תיקון: תשע"ב, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) מנהל קרן פתוחה רשאי לקבוע בהסכם הקרן מועדים קבועים להצעת היחידות ולפדיונן (בחוק זה - קרן מועדים קבועים), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
:: (1) הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים שבהתקיימם על המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן להיות זהים, ותנאים שבהתקיימם יכול שמועדים אלה לא יהיו זהים;
:: (2) המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו בימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
:: (3) התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים להצעת יחידות והתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לפדיון יחידות לא תעלה על 12 חודשים או על תקופה ארוכה יותר שתקבע הרשות בהוראות בהתאם לסוג הקרן, ובלבד שלא תעלה על 36 חודשים, (((החל מיום 2.2.2027):)) ובקרן השקעות פרטיות בנאמנות - לא תעלה על 15 שנים.
: (ב) מנהל קרן מועדים קבועים רשאי להתנות את פדיון יחידות הקרן במתן הודעה מוקדמת מאת בעלי היחידות; הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים מקדמיים להתניית הפדיון במתן הודעה מוקדמת כאמור.
@ 48. הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן (תיקון: תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"ו-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 46]], רשאי יושב ראש הרשות -
:: (1) להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;
:: (2) לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות; בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;
:: (3) להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]], ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.
: (ב) יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.
: (ג) יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.
: (ד) (((בוטל).))
@ 49. הגבלה על החזקת יחידות בידי גורם מקורב (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2, תשע"ד-3, תשפ"ו-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "גורם מקורב" - אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;
::- "קרן מקורבת", לגורם מקורב - קרן המנוהלת בידי מנהל קרן שבשליטת גורם מקורב או שבו הגורם המקורב עובד, מכהן או מועסק;
::- "שיעור יחידות מוחזקות" - מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.
: (ב) רכש גורם מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי גורם מקורב, יודיע הגורם המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.
: (ג) גורם מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, בדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי גורמים מקורבים ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור;
:: (2) חלק כלשהו מיחידות הקרן מוחזק בידי בעלי יחידות שאינם גורמים מקורבים;
:: (3) השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו בידי כל הגורמים המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.
: (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת השווי הנקי של נכסי הקרן לא עלה על פי שלושה מהשווי המזערי הקבוע לפי [[סעיף 46(ז)]].
: (ד) עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) מנהל הקרן יהיה חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור כדי השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3);
:: (2) שיעור ההוספה לענין הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן (((החל מיום 2.2.2027):)) או בכל הקרנות שבניהולו מאותו הסוג, כפי שתקבע הרשות;
:: (3) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, "שיעור שכר מנהל הקרן" - סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.
::: (((החל מיום 2.2.2027):)) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן או בכל הקרנות שבניהולו מאותו סוג, כפי שתקבע הרשות; בפסקה זו, "שיעור שכר מנהל הקרן" - סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.
=== סימן ב': קרן סגורה ===
@ 50. מחיר יחידה (תיקון: תשס"א, תשס"ו-2, תשע"ו, תשע"ז-2)
: (א) מחיר יחידה בקרן סגורה יהיה:
:: (1) בהצעה ראשונה - מחיר שנקבע בתשקיף;
:: (2) בהצעה אחרת - מחיר שייקבע במכרז שיקיים מנהל הקרן בדרך ובתנאים שיובאו בתשקיף; היה המחיר שנקבע במכרז נמוך ממחיר היחידה ביום שבו נקבעו תוצאות המכרז - תתבטל ההצעה; לענין זה, "מחיר יחידה" - מחיר הקנייה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה.
: (ב) מנהל קרן סגורה יחשב את מחיר היחידה של הקרן; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת שווי נכסי קרן סגורה ודרך חישוב מחיר הקנייה, וכן בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר היחידה של הקרן ואת שווי היחידה; לעניין זה, "שווי יחידה", של קרן - שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן וכן תנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, והכול בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
@ 51. אישור הבורסה לרישום היחידות
: מנהל קרן לא יציע יחידות של קרן סגורה אלא לאחר שקיבל את אישור הבורסה לרישומן למסחר.
@ 52. דו"ח על תוצאות ההצעה (תיקון: תשס"ה)
: מנהל קרן סגורה יגיש לרשות ולבורסה דו"ח על תוצאות ההצעה שבתשקיף לפי פרטים ובמועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו"ח בעתון.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994]].))
@ 53. הקצאת יחידות והעברת כספים (תיקון: תשנ"ט, תשע"ז-2)
: (א) ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה יעשה מנהל הקרן את אלה:
:: (1) ירשום את יחידות הקרן למסחר בבורסה;
:: (2) יקצה את היחידות המוצעות למזמינים;
:: (3) יעביר לחשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמינים.
: (ב) עלה מספר היחידות שהוזמנו על מספר היחידות המוצעות, יקצה מנהל הקרן את היחידות המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף.
: (ג) ביום ההקצאה של היחידות יחייב מפיץ את חשבונו של מי שהזמין באמצעותו יחידות, בסכום השווה למחיר היחידות שהוקצו לו, ויעביר לחשבון מנהל הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין.
: (ד) לענין סעיף זה, "יום ההקצאה" - לא יאוחר מיומיים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות ליחידות בהצעה ראשונה, או לאחר היום שבו התקיים מכרז כאמור [[בסעיף 50]].
@ 54. ביטול הצעה (תיקון: תשס"ה)
: (א) לא נרשמו יחידות של קרן סגורה למסחר בבורסה או לא הוגשו הזמנות ליחידות תוך התקופה שנקבעה להגשתן כדי הסכום שנקבע בתשקיף כסכום מזערי להצעה, תתבטל ההצעה.
: (ב) מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו"ח על ביטול ההצעה ועל הסיבה לביטולה, במועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו"ח בעתון.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994]].))
@ 54א. תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה (תיקון: תשע"ו)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה, הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
@ 54ב. הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן (תיקון: תשע"ז-2)
: הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי [[סעיף 48]] לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן סל או הפסקת פדיונן.
@ 55. מחיר יחידות נסחרות
: מחירי היחידות של קרן סגורה ייקבעו, לאחר שהחלו להיסחר בבורסה, לפי תוצאות המסחר.
@ 56. פדיון יחידות (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ו, תשע"ז-2)
: (א) נקבע בהסכם קרן סגורה כי היחידות ניתנות לפדיון, יפדה מנהל הקרן יחידה לפי דרישה של בעל יחידה במועד פדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה - מועד הפדיון), ובלבד שהתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תפחת משלושה חודשים.
: (א1) קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב מנהל קרן סגורה לעשות כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך חישוב מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ג) פדיון יחידות של קרן סגורה יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.
: (ד) פדיון יחידות בקרן סגורה יכול שיותנה במתן הודעה מוקדמת של בעל יחידות למנהל הקרן; תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים ותנאים שבהם רשאי מנהל קרן לפדות יחידות בקרן סגורה, מיוזמתו או לפי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור, והכול דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית, לעניין קרן סל או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
@ 57. השבת יחידות או הקצאתן בלא תמורה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה, תוך כדי המסחר בבורסה, לרכוש מיחידותיה בעד הקרן (בחוק זה - השבת יחידות) או למכור יחידות שהושבו כאמור.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיפים 53(א)(2) ו-(3)]], [[56(א1)]] [[ו-58]], רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתיפדה לא תבוטל בידי מנהל הקרן.
:: (2) יחידה שהוקצתה לקרן לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה - יחידות רדומות).
:: (3) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק, כהגדרתו [[בסעיף 82(א)(6)]], בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
=== סימן ג': הוראות משותפות ===
@ 58. הוצאת יחידות בתמורה ויחידות הטבה (תיקון: תשנ"ט)
: (א) לא תוצא יחידה ללא תמורה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להקצות לבעלי היחידות בלבד, יחידות ללא תמורה, יחסית למספר היחידות המוחזקות בידי כל בעל יחידות ביום שקבע לכך מנהל הקרן (להלן - יחידות הטבה).
@ 58א. העברת יחידות (תיקון: תשנ"ט)
: (א) מפיץ יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות המחזיק ביחידות באמצעותו, ומנהל קרן יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות שיחידותיו רשומות על שמו אצל מנהל הקרן; העברת יחידות כאמור תיעשה בדרך שתפורט בתשקיף.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מפיץ או מנהל קרן לא יעביר יחידות אם נקבע כך בתשקיף, אלא אם כן ההעברה היא על פי דין.
@ 58ב. הגבלה על הזמנת יחידות (תיקון: תשע"ז-2)
: מנהל קרן רשאי לקבוע כי לא ייענה להזמנה של יחידות קרן העולה על סכום או שיעור שיקבע, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא יפחת מסכום או שיעור שתקבע הרשות.
@ 59. נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן (תיקון: תשנ"ט, תשפ"ד)
: מנהל קרן לא יקנה בעד קרן שבניהולו ולא יחזיק בה, אלא ניירות ערך, ניירות ערך חוץ, אופציות, חוזים עתידיים, קרן כספית, מטבע חוץ, מזומנים ונכס אחר שקבע שר האוצר בתקנות, והכל מהסוגים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגי קרנות.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].))
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))
@ 60. אישור מראש לביצוע עסקה (תיקון: תשס"ו-2)
: מנהל קרן לא יהיה רשאי לבצע עסקה כאמור [[בסעיף 18(6), (7) או (7א)]] אלא אם כן אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מועדותיו.
@ 61. השקעת נכסי הקרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2)
: (א) מנהל קרן ישקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה; חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות כאמור, לא יראו בחריגה הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
:: (1) מנהל הקרן תיקן את החריגה עד לתום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו היא החלה;
:: (2) השקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות כאמור לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף קטן זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה ותיקן את החריגה כאמור בסעיף קטן (א)(1).
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, תקופה שבה מנהל קרן, המציע לראשונה לציבור את יחידותיה או המציע יחידות של קרן שמדיניות ההשקעות שלה שונתה באופן המחייב החלפת שלושים אחוזים לפחות מנכסיה, יהיה רשאי להשקיע את נכסי הקרן שלא לפי האמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב1)(1) מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; בסעיף זה, "שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן" - שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות [[סעיף 73(א)]] או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים ולפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן), התשס״ח–2007]].))
: (ג)(1) מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, ויפרסמו בעיתון.
:: (2) בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן, ישלח מנהל הקרן את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שקיבל את ההודעה.
:: (3) (((בוטלה).))
:: (4) שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה, ואת מועד הגשתו ופרסומו.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994]].))
@ 62. פיזור השקעות (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד)
: (א) בסעיף זה -
::- "שיעור ניירות ערך של תאגיד" - שווי ניירות ערך או ניירות ערך חוץ שהוציא מנפיק שאינו מדינת ישראל, המוחזקים בקרן, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן;
::- "שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר" - שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, המוחזקים בקרן או בקרנות שבניהול מנהל קרן, מסך הכמות הרשומה למסחר של נייר הערך או נייר ערך החוץ, כשהיא מוכפלת בשוויו לתום יום המסחר;
::- "שיעור נכס אחר" - שווי נכס המוחזק בקרן שאינו נייר ערך או נייר ערך חוץ, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגי קרנות, תנאים לקנייתם או להחזקתם של נכסים כאמור [[בסעיף 59]], וכן לקבוע שיעור מרבי -
:: (1) לשיעור ניירות ערך של תאגיד;
:: (2) לשיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר;
:: (3) לשיעור נכס אחר.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].))
: (ב1) שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי, למעט איגרת חוב, שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת מנהל הקרן; בסעיף קטן זה -
::- "שווי רשום למסחר של נייר ערך" - שווי נייר הערך לסוף יום המסחר כשהוא מוכפל בכמות הרשומה למסחר של נייר הערך;
::- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי משמעותי" - כהגדרתם [[בסעיף 23ב2]].
: (ג) עלה שיעור ניירות ערך של תאגיד, או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר, או שיעור נכס אחר, על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, לא יראו בכך הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
:: (1) השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי;
:: (2) השיעור עלה על השיעור המרבי לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה, והתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1).
@ 63. עסקת מכירה בחסר (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תשס"ו-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי -
: (1) להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר, ובלבד שההשאלה אינה למנהל הקרן, לאדם השולט בו, לחברה בשליטת אדם כאמור, לדירקטור, או לעובד של מי מהם לצורך עסקת מכירה בחסר על ידם, או לקרן אחרת שבניהול מנהל הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר בעדה;
: (2) לעשות עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו.
: בסעיף זה, "עסקת מכירה בחסר" - מכירה בבורסה או בשוק מוסדר של ניירות ערך שאינם של המוכר, בהתאם לכללים הנהוגים לענין מכירה כאמור בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נעשית המכירה.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))
@ 64. חוזה עתידי ואופציה
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו.
: (ב) לענין חוק זה -
::- "אופציה" - התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים באופציה;
::- "חוזה עתידי" - התחייבות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס, וזאת בכמות, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות;
::- "מחיר מימוש" - המחיר שבו תמומש התחייבות באופציה;
::- "נכס בסיס" - הנכס נשוא ההתחייבות באופציה.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חישוב שווי נכס בסיס.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))
@ 65. עסקה במזומנים או באשראי והתחייבויות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2)
: (א) מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי עסקאות שמנהל קרן רשאי לבצען באשראי, בתנאים שקבע, וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור.
: (א1) ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, בחריגה מהוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף (([קטן])) אם נתקיימו שני אלה:
:: (1) מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;
:: (2) מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שיעור מרבי להתחייבויותיה של קרן מתוך שווי נקי של נכסיה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לסוגי התחייבויות שונים; לענין סעיף זה, "התחייבויות" - למעט התחייבויות בענין שכרם של מנהל הקרן והנאמן והתחייבויות מס.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס״א–2001]].))
: (ג) עלו התחייבויותיה של קרן על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (ב), יעשה מנהל הקרן להקטנתן עד שיגיעו לשיעור המותר.
@ 65א. הוראות זמניות למנהלי קרנות (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 59]] [[ו-63 עד 65]], רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים -
:: (1) לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי [[סעיף 59]], או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;
:: (2) להתיר למנהל קרן להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר כהגדרתה [[בסעיף 63]] או לבצע עסקת מכירה בחסר כאמור בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) להתיר למנהל קרן לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי כהגדרתם [[בסעיף 64]] בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
:: (4) להתיר למנהל קרן לבצע עסקאות באשראי או לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות הקרן, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי [[סעיף 65]];
:: (5) להורות על -
::: (א) תנאים לקנייה ולהחזקה של נכסים כאמור בפסקה (1);
::: (ב) תנאים להשאלת ניירות ערך כאמור בפסקה (2) או לביצוע עסקת מכירה בחסר כאמור באותה פסקה;
::: (ג) תנאים לקנייה, למכירה או ליצירה של אופציות או חוזים עתידיים כאמור בפסקה (3);
::: (ד) תנאים לביצוע עסקאות באשראי או לקבלת אשראי כאמור בפסקה (4);
::: (ה) אופן חישוב שווי הנכסים, ניירות הערך, האופציות או החוזים העתידיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ושיעוריהם המרביים; הוראה לעניין אופן חישוב השווי כאמור תינתן בשים לב להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיפים 43(ב)]] [[ו-50(ב)]], אם קבע.
: (ב) הוראת הרשות לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה - הוראה) תהיה לתקופה שתורה הרשות ושלא תעלה על 18 חודשים; חלפו 18 חודשים והמשיכו להתקיים הנסיבות המיוחדות שבשלהן נדרשה ההסדרה המיידית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה - הנסיבות המיוחדות), רשאית הרשות להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופה שתורה ושלא תעלה על שנה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.
: (ד) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה ופקיעת תוקפה.
@ 66. (תיקון: תשס"א, תשס"ו-2) : (((בוטל).))
@ 67. עסקה בין קרן לבין גופים קרובים (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תשס"ו-2, תשע"ד-3, תשע"ז-2)
: (א) מנהל קרן, נאמן, בעל שליטה באחד מהם, אדם המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של אחד מהם או חברה בשליטת מי מהם, וכן דירקטור, מועסק או עובד של מנהל קרן או של נאמן, חברה בשליטת מי מהם או חברה שמי מהם הוא בעל ענין בה או מועסק על ידה -
:: (1) לא ימכור בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, או בעסקה מתואמת, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או אופציות הרשומים למסחר בהם (בסעיף זה - ניירות ערך נסחרים) מחשבונו העצמי לחשבון קרן המנוהלת בידי מנהל הקרן, ולא יקנה לחשבונו העצמי, מחשבון קרן כאמור, ניירות ערך נסחרים בעסקה כאמור;
:: (2) לא ימכור מהחזקתו לחשבון קרן כאמור בפסקה (1) נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, ולא יקנה להחזקתו מחשבון קרן כאמור נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, אלא אם כן הוצע הנכס במכרז, והקניה או המכירה נעשו במחיר שנקבע במכרז; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים למכרז.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לענין נכס שנותר במהלך תקופת מימוש נכסי קרן בפירוק, כאמור [[בסעיף 109(ג)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו [[בסעיף 82(א)(6)]], אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.
@ 68. איסור החזקת יחידות (תיקון: תשע"ו, תשפ"ו-2)
: (א) מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
:: (((החל מיום 2.2.2027):)) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 129ג1(ד)]], שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
@ 69. מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תש"ע, תשע"ו)
: (א) מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז; בסעיף זה, "חברה סוחרת" - חבר בורסה, המבצע עסקאות בעבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.
: (ב) מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן; מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז, בהסכם בעבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחו"ל, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:: (1) אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן; בחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות;
::: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011]].))
:: (2) ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהציע מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) [[ובסעיף 81(ב)]], מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה - חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין), ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
:: (1) החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז;
:: (2) העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה בעבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז בעבור ביצוע עסקה דומה;
:: (3) ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
: (ה) מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן, לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים בעבור עסקאות כאמור.
: (ו) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה:
:: (1) עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת;
:: (2) תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן;
:: (3) עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011]].))
: (ז) כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו-(ו) יפורסמו ברשומות.
@ 70. חיוב קרן וזיכויה
: מנהל קרן שקנה נכס בעד קרן שבניהולו או שמכר נכס מנכסי הקרן, יחייב או יזכה את חשבון הקרן בסכום ששילם או שקיבל בפועל, ביום שבו שילם או קיבל את תמורת הנכס, לפי הענין.
@ 71. הודעה על החזקת יחידות (תיקון: תשס"ה)
: (א) החזיק אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטת אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן או עובד שלו, יחידות בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו"ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו"ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו"ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
: (ב) החזיק אדם יחידות של קרן סגורה בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו"ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו"ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו"ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
: (ג) מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו ועל שינוי במספרן, בדרך ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות.
: (ד) לא הגיש מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת מנהל הקרן, לצוות עליה להגישה תוך זמן שיקבע.
@ 72. דו"חות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תש"ע-3, תשע"ד-3, תשע"ז-2, תשפ"ד)
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) דו"חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו"חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).
:: (2) הפרטים שיש לכלול בדו"חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן), התש״ע–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן), התשע״ו–2016]].))
: (א1) הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות [[פרק ו' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.
: (א2) הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה לאור מאפייניה היחודיים של קרן כאמור, וכן את הפרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
:: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018]].))
: (ב) מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה; בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.
: (ג) מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו"ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.
: (ד) הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו"ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו"ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.
: (ה) שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו"ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.
: (ה1)(1) יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו"ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו"ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו"ח לבעלי היחידות.
:: (2) קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו"ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
: (ו) לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.
: (ז) מי שהגיש דו"ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו"ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות [[סעיפים 39]] [[ו-40]], בשינויים המחויבים.
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) דו"ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו, והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.
@ 72א. דרכי הדיווח לרשות (תיקון: תשס"ה)
: (א) טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו"ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]].
: (ב) דו"ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
@ 72ב. עיון במסמך והעתק מאושר (תיקון: תשס"ה)
: (א) הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו"ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו"ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה.
: (ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה [[בסעיף 72א(א)]]; לענין זה, "פלט" - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]].
@ 73. פרסום (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"ז-2, תשפ"ד)
: (א) מנהל קרן לא יפרסם ולא יגרום לפרסום, דבר ביחס לקרן שבניהולו אלא אם כן אישר הנאמן מראש את הפרסום ואת תוכנו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הודעה בדבר פרסום תשקיף ועל הודעות ודו"חות שיש לפרסם בעתון.
: (ב) מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום של -
:: (1) התשואה שהשיגה קרן פתוחה או קרן סל, אלא אם כן חושבה לפי נוסחה שקבעה הרשות בהוראות ולתקופה שקבעה;
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ״ה–1995]].))
::: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
:: (2) דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה.
: (ג)(1) מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו של מנהל הקרן; אין באמור כדי למנוע פרסום נתונים אודות כל הקרנות או מרביתן שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג1), או סקירה וניתוח תקופתיים של נתוני קרנות, שתכליתם מתן מידע כללי לציבור.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לפרסם באינטרנט, נוסף על הנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).
:: (3) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (2) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום.
: (ג1)(1) לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות.
:: (2) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) ולגבי מתכונת הפרסום, וכן רשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.
:: ((פורסמו [[תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), תשכ״ב–1961]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ג2) מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שאינה קרן סל, שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות כל דין.
: (ד) סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה.
: (ה) בסעיף זה -
::- "מנהל קרן" - לרבות מי שמועסק על ידו;
::- "לפרסם", "פרסום" - כמשמעותם [[בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין).
@ 73א. פרט מטעה (תיקון: תשע"א)
: (א) בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
: (ב) בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה - חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
== פרק ז': עיקרי הנאמנות ==
@ 74. טובת בעלי היחידות (תיקון: תשע"ב)
: נאמן ומנהל קרן ימלאו את תפקידיהם וישתמשו בסמכויותיהם לטובת בעלי היחידות בלבד ומנהל קרן לא יפלה בין בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו.
@ 75. חובת הנאמנות
: (א) במילוי תפקידיהם ובשימוש בסמכויותיהם יפעלו הנאמן ומנהל הקרן בזהירות, באמונה ובשקידה.
: (ב) נאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.
@ 76. דין נכסי הקרן (תיקון: תשס"ו-2)
: (א) נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.
: (ב) הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם.
: (ג) הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח להשתתף באסיפות כלליות של תאגיד שניירות הערך שלו מוחזקים בקרן, או למנות שלוח מטעמו להשתתף באסיפות כלליות כאמור, לתקופה שיקבע; מינה מנהל הקרן שלוח, ינחה אותו בדבר דרך הצבעתו באסיפה הכללית.
: (ד) מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל.
@ 77. השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים (תיקון: תשנ"ו, תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"ב, תשע"ב-4, תשע"ד-3, תשע"ו, תשע"ז-2)
: (א) שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי [[סעיף 182 לחוק החברות]] או לבעלות בתעודת התחייבות לפי [[סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך]], לפי העניין; בסעיף זה, "אסיפת מחזיקים" - אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה [[בחוק החברות]].
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים), התשע״ו–2015]].))
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2)(1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן.
:: (2) בסעיף קטן זה -
:::- "המועד הקובע" - כמשמעותו [[בסעיף 182 לחוק החברות]] או כמשמעותו [[בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך]], לפי העניין;
:::- "עסקת מכירה בחסר" - כהגדרתה [[בסעיף 63]].
: (ג) מנהל קרן יגיש דו"ח לרשות ולבורסה על דרך הצבעתו באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם, על פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
@ 78. חובות הנאמן ותפקידיו (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"ב)
: (א) הנאמן יפקח על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות על פי התשקיף בידי מנהל הקרן; מבלי לגרוע מכלליות הוראה זו ומן האמור [[בסעיפים 74]] [[ו-75]], יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן:
:: (1) תהליך תקין של קבלת החלטות, שתואם לנוהל שאושר בידי הדירקטוריון;
:: (2) מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן כהגדרתם [[בסעיף 129(א)]];
:: (3) מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן לפי הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות על פי התשקיף;
:: (4) ניהול השקעות הקרן נעשה על פי הנהלים שקבע דירקטוריון מנהל הקרן לפי [[סעיף 18(8)]].
: (א1) הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן.
: (ב) הנאמן רשאי לקבוע מהן עסקאות מהותיות לקרן או סוגי עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, כמשמעות כל אלה [[בסעיף 18(6)]].
: (ג) מנהל קרן יעביר לנאמן, לפי דרישת הנאמן, כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו.
: (ד) מצא הנאמן כי היו ליקויים בניהול הקרן, יורה למנהל הקרן בכתב לתקנם ויקבע מועד לתיקונם; העתק מהוראתו יעביר הנאמן לדירקטוריון מנהל הקרן.
: (ה)(1) הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו -
::: (א) יודיע אם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו;
::: (ב) יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא הפרה של הוראות חוק זה, של הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים כאמור והם תוקנו; נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו יפרט בדוח את ההוראות שנתן;
::: (ג) יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף;
::: לעניין זה, "רבעון" - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה.
:: (2) בטרם יגיש הנאמן דו"ח כאמור בפסקה (1), יעבירו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יגיש את הדו"ח, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
:: (3) שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1).
: (ו)(1) הנאמן יודיע לרשות על כל אלה -
::: (א) ליקויים מהותיים בניהול הקרן, מיד לאחר שמצא אותם או שנודע לו עליהם;
::: (ב) ליקויים שהורה למנהל הקרן לתקן תוך מועד שקבע לכך, ולא תוקנו תוך אותו מועד - מיד לאחר המועד שקבע;
::: (ג) ליקויים חוזרים ונשנים בניהול הקרן - תוך זמן סביר לאחר שאירעו.
:: (2) בטרם יודיע הנאמן כאמור בפסקה (1), יתן את הודעתו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יודיע לרשות כאמור, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
: (ז) הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשות ולבורסה דו"ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע.
: (ח) הנאמן ימסור ליושב ראש הרשות או לעובד שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו של מי מהם, פרטים על ענין הנוגע לקרן או לניהולה תוך זמן שיקבעו; הנאמן יעביר למנהל הקרן העתק מהדרישה ומתשובתו לדרישה.
@ 79. שעבוד נכסי הקרן
: נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול; מנהל קרן לא ימשכן ולא ישעבד את נכסי הקרן אלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, לפי תנאים שקבע שר האוצר בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001]].))
@ 80. הוצאות שייפרעו מנכסי הקרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"ו)
: (א) הוצאות שייפרעו מנכסי קרן יהיו אלה בלבד -
:: (1) שכר הנאמן ומנהל הקרן, כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף או בדו"ח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
:: (2) עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, כפי שפורטו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
:: (3) מסים החלים על הקרן, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.
: (א1) שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שמנהל קרן רשאי לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל או לעניין קרן טכנולוגיה עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפירעונם.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן, באישור הנאמן, ורשאי הנאמן באמצעות מנהל הקרן, להיפרע מנכסי הקרן הוצאה שהוציאו לשם מילוי תפקידם שלא במהלך הרגיל של ניהול הקרן, ובלבד שההוצאה היא בסכום סביר.
: (ג) החליט מנהל קרן או נאמן להיפרע מנכסי קרן לפי סעיף קטן (ב), יגיש על כך מיד דו"ח לרשות ולבורסה.
@ 80א. הוצאות בשל תיקון טעות (תיקון: תשס"ו-2)
: מפיץ לא יחייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל המפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון.
@ 81. איסור קבלת טובות הנאה (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד-3)
: (א) מנהל קרן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת -
:: (1) הוספה ושכר, כפי שנקבע בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף;
:: (2) שירותים ודיור מאדם השולט בו או מחברה בשליטת אדם כאמור.
: (ב) אדם השולט במנהל קרן וחברה בשליטה של אדם כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן זולת ממנהל הקרן.
: (ג) דירקטור של מנהל קרן, חבר ועדת דירקטוריון שאינו דירקטור ועובד או מועסק על ידי מנהל קרן, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת מידי מנהל הקרן. לעניין הוראות סעיף קטן זה, "מועסק" - לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור.
: (ד) הנאמן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, זולת שכר כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף, אשר ייפרע מנכסי הקרן.
@ 81א. הימנעות דירקטור מהצבעה (תיקון: תשנ"ט)
: דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת דירקטוריון, לא יהיה נוכח ולא יצביע בדיון בענין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל ענין בו; נכח או הצביע אחד מהם בענין אישור עסקה כאמור, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לו, למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, לבקש מבית המשפט להעבירו מכהונתו.
@ 82. איסור מתן הטבה (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ו-2, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ז-2, תשפ"ד)
: (א) לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, שלא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן;
:: (2) תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק]] (בסעיף קטן זה - משווק);
:: (3) תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;
:: (4) תשלום שכר או עמלה, על ידי משווק, מפיץ או מנהל קרן, לעובדו או למי שמועסק על ידו; חלה על עובד או על מי שמועסק כאמור חובת רישיון מכוח [[חוק הסדרת העיסוק]], יהיה אותו אדם בעל רישיון, ואם הוא עוסק בעיסוק שאינו טעון רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] - במסגרת עיסוקו לפי [[אותו סעיף]];
:: (5) תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שאינו עולה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו ולעניין קרן נאמנות שנקבע לפי הוראות [[סעיף 3(א)(12) לחוק הסדרת העיסוק]] שייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגביה אינו טעון רישיון - תשלום גם למי שזכותו לקבלת תשלום כאמור הומחתה לו על ידי מחזיק יחידות;
:: (6) תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, בעבור פעילות עשיית שוק או חיתום; לעניין זה -
:::- "עושה שוק" - אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה;
:::- "חתם" - מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם הציבור לא ירכוש אותן או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור;
:: (7) תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, והכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
: (ב) שיעור העמלה שיגבה מפיץ, בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.
: (ג) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), דרך כלל, או לסוגי קרנות, תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם עמלת הפצה למפיץ, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006]].))
@ 83. אחריות מנהל קרן
: (א) מנהל קרן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שהפר הוראה לפי חוק זה, הוראה מהוראות התשקיף או הוראה מהוראות הסכם הקרן; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים, על חברי ועדת דירקטוריון שאינם דירקטורים, ועל המנהל הכללי.
: (ב) הנאמן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שלא קיים הוראות [[סעיפים 74]], [[75]] [[ו-78(א)]]; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים ועל המנהל הכללי.
: (ג) האחריות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא תחול -
:: (1) על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
:: (2) על מי שהוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת, או לא יכול היה לדעת, על דבר ההפרה;
:: (3) כלפי מי שהוכח שרכש את היחידות שעה שידע על דבר ההפרה.
: (ד) היו שניים או יותר אחראים לפי סעיף זה, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
@ 84. שמירת דינים
: הוראות [[סעיף 83]] אינן גורעות מתרופה שיש לבעל יחידה לפי דין אחר.
@ 85. קבילות פסק דין (תיקון: תשע"ד-3)
: הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי בעתירה נגד החלטת הרשות לפי [[סעיף 15(א)]], יהיו קבילים בהליך אזרחי נגד מנהל הקרן כראיה לכאורה לאמור בהם, והוראות [[+|סעיפים 42ב]], [[+|42ג]] [[ו-42ה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], יחולו בשינויים המחויבים.
@ 86. איסור אצילת סמכויות
: נאמן או מנהל קרן אינם רשאים לאצול מסמכויותיהם או להעביר מחובותיהם לפי חוק זה; העסקת אדם על ידי נאמן או מנהל קרן, לא תיחשב כאצילת סמכויות או כהעברת חובות, ולא תגרע מאחריותם כלפי בעלי היחידות.
@ 87. רווח שלא כדין (תיקון: תשע"א)
: קבע בית המשפט לפי בקשת בעל יחידה, מנהל קרן או נאמן, כי מנהל קרן או נאמן, אגב מילוי תפקידם, הפיקו רווח או גבו תשלומים שלא כדין או פרעו מנכסי הקרן הוצאות שלא כדין או בסכום בלתי סביר, רשאי בית המשפט להורות כי ישפו את הקרן, בעלי יחידות או מי שהיו בעלי יחידות, בסכום ובדרך שיורה.
== פרק ח': מסים ==
@ 88. (תיקון: תשס"ב) : (((בוטל).))
@ 89. (תיקון: תשס"ב) : (((בוטל).))
@ 90. (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-2, תשס"ב) : (((בוטל).))
@ 91. (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-2, תשנ"ט, תשס"ב) : (((בוטל).))
@ 92. (תיקון: תשנ"ט, תשס"ב) : (((בוטל).))
@ 93. (תיקון: תשס"ב) : (((בוטל).))
@ 94. פטור ממס בולים
: יחידה והעברתה פטורות ממס בולים.
== פרק ט': הוראות כלליות ==
@ 95. (תיקון: תשס"א, תש"ע-3) : (((בוטל).))
@ 95א. החזקה באמצעות חברת רישומים (תיקון: תשע"ז-2)
: יחידות של קרן סגורה יוחזקו באמצעות חברת רישומים, ואולם החברה לא תיחשב לבעלת היחידות המוחזקות באמצעותה והן יהיו בבעלות מי שלזכותו הן רשומות אצל המפיץ.
@ 95ב. מרשם יחידות של קרן סגורה (תיקון: תשע"ז-2)
: (א) מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.
: (ב) במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן [[בסעיף 57(ב)]], יירשם גם מספר היחידות הרדומות.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.
: (ד) מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.
: (ה) מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.
@ 95ג. זכאות חברת רישומים לתעודה (תיקון: תשע"ז-2)
: חברת רישומים זכאית לקבל ממנהל קרן סגורה תעודה המעידה על מספר היחידות הרשומות על שמה במרשם היחידות.
@ 96. התייצבות הרשות בהליכים
: נפתח בבית משפט הליך אזרחי שמנהל קרן או נאמן צד לו, יודיע על כך מנהל הקרן או הנאמן בכתב לרשות; ראה יושב ראש הרשות כי ענין של בעלי היחידות מושפע או עלול להיות מושפע מן ההליך, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
@ 97. פיקוח הרשות (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ו-2, תשע"ד-3, תשע"ט, תשפ"ד)
: (א) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו מנהל קרן ונאמן נתונים לפיקוח הרשות.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מנהלי הקרנות והנאמנים או לסוג מסויים בהם.
: (ב1) (((בוטל).))
: (ג) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.
: (ד) מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 97א. החלת סמכויות הרשות (תיקון: תשע"א, תשע"ו-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "הפרה" - כל אחת מאלה:
::: (1) הפרה כמשמעותה [[בסעיף 114]];
::: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 119]];
::- "עבירה" - כל אחת מאלה:
::: (1) עבירה לפי חוק זה;
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
::: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב)(1) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:
::: (א) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
::: (ב) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]] ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
:: (2) הוראות [[סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
: (ג) הוראות [[סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך]] יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[-|בסעיף 56ג2]], במקום "פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך"" יקראו "פסקאות (2) או (3) להגדרה "עבירה" כהגדרתה בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות".
@ 98. (תיקון: תשנ"ט) : (((בוטל).))
@ 99. מינוי רואה חשבון וחובותיו (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ב)
: (א) הנאמן, בהתייעצות עם מנהל הקרן, ימנה רואה חשבון לקרן בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה וישלם את שכרו.
: (ב) נודע לרואה החשבון במהלך מילוי תפקידו על הפרה מהותית או הפרה נמשכת או חוזרת של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הסכם הקרן, בידי מנהל הקרן, יודיע על כך בכתב לנאמן ולמנהל הקרן, ויבקש את תגובתו של מנהל הקרן תוך המועד שקבע לכך; על אף האמור בכל דין או הסכם, יודיע רואה החשבון לרשות על הפרה כאמור, יחד עם תגובת מנהל הקרן, אם נתקבלה.
@ 99א. מבקר פנימי (תיקון: תשנ"ט, תשע"ב, תשע"ד-3)
: (א) על המבקר הפנימי שימונה לפי [[סעיף 18(5א)]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(א)]], [[+|4(ב)]], [[+|8]], [[+|9]], [[+|10]] [[ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות מנהל הקרן מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן לפי [[סעיף 18(8)]].
: (ג) המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון לוועדת הביקורת, למנהל הכללי ולנאמן.
@ 100. מיזוג קרנות פתוחות או קרנות סל ופיצול קרנות פתוחות (תיקון: תשס"ה, תשע"ב, תשע"ד-3, תשע"ז-2)
: (א) מנהל קרן רשאי למזג קרנות פתוחות שבניהולו לקרן פתוחה אחת או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת, אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג; נוצרה בעקבות המיזוג קרן חדשה, ייערך לה הסכם קרן לפי הוראות [[סימן ב' לפרק ב']]; הוראות [[פרק ג']] יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפם של הסכמי הקרן של הקרנות שהתמזגו יפקע.
: (ב) במיזוג קרנות פתוחות לקרן פתוחה אחת או קרנות סל לקרן סל אחת יעביר מנהל הקרן את כל הנכסים של הקרנות המתמזגות לחשבון הקרן האחת, וימיר את היחידות בקרנות המתמזגות ליחידות בקרן האחת, באופן ששווי היחידות כמשמעותו [[בסעיף 50(א)(2)]] לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו או על הקרן שנוצרה בעקבות המיזוג; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג.
: (ג) מנהל קרן רשאי לפצל קרן פתוחה שבניהולו לשתי קרנות פתוחות או יותר, אם לדעתו אין מניעה לבצע את הפיצול והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית הפיצול אושרה בידי הנאמן; לכל קרן שנוצרה בעקבות הפיצול ייערך הסכם קרן לפי הוראות [[סימן ב' לפרק ב']]; הוראות [[פרק ג']] יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפו של הסכם הקרן המתפצלת יפקע.
: (ד) בפיצול קרן פתוחה ימיר מנהל הקרן את היחידות של הקרן המתפצלת ביחידות של הקרנות שיווצרו בעקבות הפיצול, באופן שבעל יחידה בקרן המתפצלת יקבל יחידות בכל אחת מהקרנות כאמור בשיעור השווה לחלקו בסך כל היחידות שהחזיק בקרן המתפצלת; שווי היחידות כמשמעותו [[בסעיף 50(א)(2)]] לאחר הפיצול, שיוחזקו בידי מי שהחזיק ערב הפיצול ביחידות של הקרן המתפצלת, לא ישתנה כתוצאה מן הפיצול, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב הפיצול על הקרנות שנוצרו בעקבות הפיצול או על הקרן המתפצלת; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו בעקבות הפיצול.
: (ה) הנאמנים של הקרנות המתמזגות יפקחו על המיזוג, והנאמן של הקרן המתפצלת יפקח על הפיצול.
: (ו)(1) לא יאוחר משבועיים לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו.
:: (2) לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר מיזוג קרנות או לאחר פיצול קרן, יגיש מנהל הקרן דו"ח לרשות ולבורסה על המיזוג או על הפיצול, ויפרסם את הדו"ח בעתון.
: (ז) מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע [[בסעיף 112א(ב)]]; לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה, ויצוין בה -
:: (1) מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב המיזוג ושווי היחידות כמשמעותו [[בסעיף 50(א)(2)]], ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בקרן לאחר המיזוג ושוויין כאמור;
:: (2) מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב הפיצול ושוויין כאמור, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בכל אחת מהקרנות לאחר הפיצול ושוויין כאמור.
@ 101. קרן סגורה שתהיה לקרן פתוחה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשע"ב, תשע"ד-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) המועד שבו קרן סגורה תהיה לקרן פתוחה לא יהיה מוקדם משלושים ימים מיום שמנהל הקרן הגיש דוח על כך לרשות ולבורסה.
: (ג) קרן סגורה לא תהיה לקרן פתוחה אלא לאחר שנמחקו יחידותיה מהמסחר בבורסה.
: (ד) היתה קרן סגורה לקרן פתוחה - יגיש על כך מנהל הקרן, לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר היום שבו היתה לקרן פתוחה, דו"ח לרשות ולבורסה, ויפרסם את הדו"ח בעתון.
: (ה) מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע [[בסעיף 112א(ב)]].
@ 102. קרן פתוחה שתהיה לקרן סגורה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשע"ז-2)
: (א) קרן פתוחה יכול שתהיה לקרן סגורה אם נתקבלה על כך החלטה מיוחדת של בעלי היחידות; נתקבלה החלטה כאמור, יבקש מנהל הקרן את אישורו של בית המשפט לביצוע ההחלטה, ובית המשפט יתן את אישורו אם השתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבעלי היחידות; ניתן אישור בית המשפט, יבצע מנהל הקרן את ההחלטה המיוחדת.
: (ב) מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו"ח על הגשת הבקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ומשניתן אישור כאמור יעביר להם העתק ממנו.
: (ג) המועד שבו קרן פתוחה תהיה לקרן סגורה לא יהיה מוקדם ממאה ועשרים ימים לאחר שנתקבל אישור בית המשפט.
: (ד) היתה קרן פתוחה לקרן סגורה - יחולו הוראות [[סעיף 101(ד)]] בשינויים המחויבים.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה שהיא קרן פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:
:: (1) מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
:: (2) מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך שקבעה הרשות; הדוח יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
:: (3) מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע [[בסעיף 112א(ב)]].
: (ו) המועד שבו קרן מחקה שהיא קרן פתוחה תהפוך לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).
@ 103. עילות לפירוק קרן (תיקון: תשע"ו, תשע"ז-2)
: פירוק של קרן יהיה באחד מאלה:
: (1) נסתיימה תקופת קיומה של הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן (להלן - תום תקופת הקרן);
: (2) נתקבלה החלטה לפירוק הקרן בהתאם להוראות שבהסכם הקרן;
: (3) נתקבלה החלטה מיוחדת באסיפה כללית של בעלי היחידות של קרן סגורה שאינה קרן סל, על פירוקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה;
: (4) דירקטוריון הבורסה החליט למחוק את היחידות של קרן סגורה מהמסחר בבורסה, ואם הוגש ערעור על ההחלטה, היא אושרה בפסק דין סופי.
@ 104. בקשה לפירוק קרן (תיקון: תשנ"ט)
: (א) היתה הרשות סבורה, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן ולנאמן להשמיע את טענותיהם, כי אירעו נסיבות שבהן טובת בעלי היחידות היא פירוק הקרן, רשאית היא להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
: (ב) חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מכלל היחידות של קרן סגורה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
: (ג)(1) הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יהיו המשיבים בהן מנהל הקרן והנאמן.
:: (2) כל בעל יחידות רשאי להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו.
:: (3) מנהל הקרן יפרסם את דבר הגשת הבקשה בעתון מיד לאחר שהומצאה לו.
: (ד) הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה, כפי שייראה לו לטובת בעלי היחידות:
:: (1) לצוות על הסדר שיבטיח המשך פעילותה של הקרן לתקופה ובמתכונת שיקבע;
:: (2) לצוות על העברת ניהול הקרן למנהל קרן אחר ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה;
:: (3) לדחות את בקשת הפירוק;
:: (4) לתת צו פירוק;
:: (5) לתת צו אחר שימצא לנכון.
@ 104א. פירוק או מיזוג של קרן בעלת שווי נקי נמוך של נכסים (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ז-2)
: (א) פחת השווי הנקי של נכסי הקרן ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי [[סעיף 46(ז)]], בתקופה של 90 ימים רצופים או במשך 120 ימים בתקופה של 180 ימים, יפרק מנהל הקרן את הקרן, או ימזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי; מנהל הקרן יודיע לבעלי היחידות על החלטתו לפרק או למזג את הקרן, לפי העניין, בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הקרן רשאי להמשיך ולנהל את הקרן, ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
:: (1) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן שהוא משמש להן נאמן; לעניין זה, "סוג" - סוג קרן שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 82]];
:: (2) התקופה שבה השווי הנקי של נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי [[סעיף 46(ז)]] לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים בתקופה של 210 ימים.
: (ג) יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).
: (ד) התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג, לפי העניין; בסעיף קטן זה, "הוצאות עודפות" - הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי [[סעיף 80]] בשל היותה בעלת שווי נקי נמוך של נכסים.
: (ה) סעיף זה יחול על קרן בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור, ולעניין קרן מחקה שהיא קרן פתוחה שהפכה לקרן סל לפי [[סעיף 102(ה)]] - בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור, או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו [[בסעיף 61(ב1)]]; סעיף זה לא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה הוא השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.
@ 105. מפרק הקרן שכרו וכשירותו (תיקון: תשנ"ט, תשס"א)
: (א) מנהל הקרן ישמש מפרק הקרן, ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 104(א)]], ימנה את הנאמן למפרק הקרן, אלא אם כן מצא כי קיימים טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.
: (א1) שכרו של מפרק הקרן ייפרע מנכסי הקרן.
: (א2) שיעור השכר של מפרק הקרן שהוא מנהל הקרן או הנאמן, בתקופת הפירוק, לא יעלה על שיעור השכר ששולם למנהל הקרן בתקופת שנים עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הפירוק, כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת הפירוק לשנים עשר חודשים; בסעיף קטן זה, "שיעור השכר" - סכום השכר כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה יחושב השווי הנקי הממוצע האמור לפי השווי הנקי היומי של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למפרק שאינו מנהל הקרן או הנאמן.
: (ג) הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן ייפרעו מנכסי הקרן.
: (ד) לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן שאינו הנאמן אלא אם כן נתמלאו בו כל אלה:
:: (1) הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו תפקיד;
:: (2) הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט, לצורך מילוי תפקיד המפרק;
:: (3) אין בעיסוקיו או בקשריו עם מנהל הקרן או עם חברה השולטת במנהל הקרן או עם חברה בשליטה של חברה כאמור כדי ליצור ניגוד ענינים עם מילוי התפקיד.
@ 106. הודעה על פירוק קרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"ד-3)
: (א) על פירוק קרן יודיע המפרק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעתון, לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק.
: (א1) הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף קטן (א).
: (א2) על אף האמור [[בסעיף 61]], בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור [[בסעיף 109(א)]], רשאי מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח, בשל מימוש נכסי הקרן.
: (ב) מפרק הקרן ישלח את ההודעה לפי סעיף קטן (א) לבעלי יחידות המחזיקים יחידות באמצעות מנהל הקרן, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח אותה, מיד לאחר שקיבל אותה לבעלי היחידות המחזיקים יחידות באמצעותו; ההודעה תישלח לפי מעניהם הידועים באותה עת, ותכלול, בין השאר, את עילת הפירוק, מועד הפירוק, שם המפרק ושכרו ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד משלוח ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן והיכן יישמרו ספרי הקרן לאחר הפירוק.
: (ג) לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל קרן סגורה מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר; היחידות לא יימחקו אלא לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד הבקשה.
@ 107. מועד פירוק קרן (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד-3)
: (א) נתן בית המשפט צו לפירוק קרן, יקבע מועד לפירוק, ואולם מועד זה לא יהיה מוקדם משלושים ימים לאחר מתן הצו.
: (ב) מועד הפירוק של קרן שלא על פי צו של בית המשפט יהיה -
:: (1) בפירוק לפי [[סעיף 103(1)]] - תום תקופת קיום הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן;
:: (2) בפירוק לפי [[סעיף 103(2)]] - המועד שנקבע בהחלטה בהתאם להוראות שבהסכם הקרן, או בתום שלושים ימים ממתן הודעה כאמור [[בסעיף 106]], המאוחר ביניהם;
:: (3) בפירוק לפי [[סעיף 103(3)]] - לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית;
:: (4) בפירוק לפי [[סעיף 103(4)]] - יום מחיקת היחידות של קרן סגורה מן המסחר בבורסה;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) בפירוק לפי [[סעיף 104א]] - בתום תקופה שלא תעלה על תשעים ימים ממשלוח הודעה לרשות כאמור [[בסעיף 106]].
@ 107א. תקנות לעניין פירוק קרן סל (תיקון: תשע"ז-2)
: שר האוצר רשאי לקבוע כי מועדי ההודעה על פירוק קרן סל וכן מועדי פירוק קרן הסל יהיו מוקדמים מהמועדים הקבועים [[בסעיפים 106]] [[ו-107(ב)]], וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018]].))
@ 108. הוראות שונות בדבר פירוק קרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תשע"ד-3)
: (א) חובות נאמן ומנהל קרן ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, בתקופת פירוק קרן בידי מנהל הקרן.
: (ב) נתמנה מפרק שאינו מנהל הקרן -
:: (1) יוקנו לו נכסי הקרן, וכל הסמכויות הדרושות לצורך פירוקה;
:: (2) ממועד מינוי המפרק יחדלו חובותיהם, סמכויותיהם ואחריותם של מנהל הקרן והנאמן ביחס לקרן ויחדל תשלום שכרם, זולת אם קבע בית המשפט אחרת;
:: (3) (((נמחקה).))
: (ג) בית המשפט רשאי למנות מפרק במקום מפרק שהתפטר.
: (ד) מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט, רשאי הוא, לבקשת חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בחמישה אחוזים לפחות מכלל היחידות -
:: (1) לתת כל הוראה בענין פירוק הקרן;
:: (2) להעביר מפרק מתפקידו ולמנות מפרק במקומו אם מצא כי ענינם של בעלי היחידות עלול להיפגע.
: (ה) מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק.
@ 109. מימוש נכסי הקרן בפירוק (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד-3, תשע"ו)
: (א) מימוש נכסי קרן לשם פירוקה ייעשה בדרך ותוך תקופה שייראו למפרק מועילים לשמירת זכויותיהם של בעלי היחידות ובלבד שמימוש הנכסים יסתיים עד מועד הפירוק.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 276]], [[+|288 עד 291]] [[ו-310 עד 312 לפקודת החברות]] יחולו על פירוק קרן, בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל קרן יגיש תכנית פירוק לאישור הנאמן לא יאוחר משבוע לאחר משלוח ההודעה לרשות כאמור [[בסעיף 106]]; אישר הנאמן את תכנית הפירוק, יגישה מנהל הקרן לרשות; תכנית הפירוק לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.
: (ד) נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך; נותרו בידי המפרק התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן - יישא בהפרש מאמצעיו.
: (ה) שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
@ 110. השלמת הפירוק (תיקון: תשס"ה, תשע"ד-3)
: מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור [[בסעיף 109]] -
: (1) יגיש המפרק לרשות ולבורסה דו"ח על מימוש נכסי הקרן שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור [[בסעיף 109(ד)]] ועל הוצאות הפירוק;
: (2) יפקע תוקפו של הסכם הקרן;
: (3) ספרי הקרן יישמרו לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק.
@ 111. אסיפה כללית (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד-3, תשע"ו, תשע"ז-2)
: (א)(1) מנהל קרן רשאי לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות.
:: (2) הנאמן או לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות, או באישור הנאמן - לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות, רשאים לדרוש ממנהל הקרן לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות; מנהל הקרן יכנס את האסיפה לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהוגשה הדרישה.
:: (3) לא כינס מנהל הקרן אסיפה תוך המועד האמור בפסקה (2), רשאי מי שדרש את כינוסה, אך לא פחות מחמישה בעלי יחידות כאמור בפסקה (2), לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שתתקיים לפני תום שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה; מנהל הקרן ישלם מאמצעיו למכנסי האסיפה הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מנין חוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת לפי [[סעיפים 102(א)]] [[ו-103(3)]] יהיה לפחות מאה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות חמישים בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
: (ד) היה כלל בעלי היחידות קטן מן המנין החוקי לפי סעיף קטן (ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת -
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לפי [[סעיפים 102(א)]] [[ו-103(3)]] - לפחות חמישים אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
: (ה) לענין סעיף זה, "בעל יחידות" - מי שבידו אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקת יחידות באמצעותו או מי שרשום כבעל יחידות במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן; בעל יחידות שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל את האישור ולפני מועד האסיפה הכללית -
:: (1) יודיע על כך עם פתיחת האסיפה;
:: (2) חבר הבורסה שנתן את האישור יודיע לנאמן על פדיון היחידות או מכירתן, והנאמן יודיע על כך באסיפה.
: (ו) כל יחידה מקנה קול אחד בהצבעה.
: (ז) יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה.
: (ח) הנאמן ישתתף באסיפות כלליות של בעלי יחידות אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
: (ט) על אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות [[חוק החברות]] בכל הנוגע לאסיפות כלליות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
: (י) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות המהווים מנין חוקי לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016]].))
@ 112. הודעה על כינוס אסיפה (תיקון: תשנ"ו-2, תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"ד-2)
: (א) מנהל קרן יפרסם בעתון הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לקבלת החלטה מיוחדת לפי [[סעיפים 102]] [[ו-103(3)]] ויעביר העתק ממנה למפיץ, לנאמן ולרשות; מנהל הקרן ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור; הודעה על כינוס אסיפה של בעלי יחידות של קרן סגורה תישלח גם לבורסה.
: (ב) בפרסום בעתון ובהודעה שתישלח, כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; בהודעה יובאו גם תמצית ההחלטה שאת אישורה מבקשים, המועד המתוכנן לביצועה, הסבר לבקשת ההחלטה והמנין החוקי הנדרש לאישורה.
: (ג) מועד האסיפה יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום.
: (ד) לא יאוחר מיום העסקים השני לאחר קבלת החלטה מיוחדת, יגיש מנהל קרן דו"ח לרשות ולבורסה ויפרסם בעתון את ההחלטה שאושרה באסיפה ואת המועד המתוכנן לביצועה.
: (ה) הודעה לבעלי יחידות על כינוס אסיפה כללית שלא לפי סעיף קטן (א) תפורסם בעתון בידי מנהל הקרן ויצוינו בה מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; העתק ההודעה יעביר מנהל הקרן לנאמן ולרשות.
@ 112א. הודעה על העברת ניהול קרן (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו-2, תשע"ד-3)
: (א) מנהל קרן יגיש לרשות, לבורסה ולמפיץ דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר, ועל מינוי אדם, שאינו עובד של מנהל הקרן, לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו, כולו או חלקו, או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור, ויפרסם בעיתון דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו.
: (ב) מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור.
: (ג) שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה ואת מועדי הגשתו ופרסומו.
@ 112ב. הודעה על שינוי שם של מנהל קרן או שינוי שם של קרן (תיקון: תשס"ו-2)
: (א) מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שמו או שינוי שמה של קרן שבניהולו.
: (ב) מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
@ 113. קיום עסקה
: עסקה בנכסי הקרן לא תהיה בטלה רק משום שביצועה מהווה עבירה על הוראות חוק זה.
== פרק ט'1: הצעת יחידות של קרן חוץ (תיקון: תשע"ד-3) ==
@ 113א. הגדרות - [[פרק ט'1]] (תיקון: תשע"ד-3, תשפ"ו-2)
: [[בפרק זה]] -
:- "גוף מפקח" - גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה;
:- "יחידות של קרן חוץ" - יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד;
:- "מדינת המוצא" - מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן חוץ;
:- "מנהל קרן חוץ" - תאגיד שהגוף המפקח במדינת המוצא אישר לו לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור;
:- "קרן חוץ" - הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, "נייר ערך" - לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם [[בסעיף 64(ב)]].
:- "קרן חוץ" - (((החל מיום 2.2.2027):)) הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך או בנכס אחר והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, "נייר ערך" - לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם [[בסעיף 64(ב)]].
@ 113ב. הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור (תיקון: תשע"ד-3)
: (א) יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור [[בסעיף 113ג(א)(1)]] שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.
: (ב) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.
: (ג) הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף אם מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי יש חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016]].))
@ 113ג. תקנות לעניין קרן חוץ (תיקון: תשע"ד-3)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, ובכלל זה -
:: (1) תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור;
:: (2) חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.
: ((פורסמו [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016]].))
@ 113ד. תחולת הוראות על קרן חוץ (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ז-2, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינויים כמפורט בצדן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:
:: (1) [[סעיף 41]];
:: (2) [[סעיף 42]] -
::: (א) סעיף קטן (ד) - הרישה עד המילים "ובתנאים שבהם הותר";
::: (ב) סעיף קטן (ד1);
::: (ג) הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה;
:: (3) [[סעיף 44(א)]] - הסיפה החל במילים "מפיץ לא יסרב" תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל;
:: (4) [[סעיף 72א(א)]];
:: (5) [[סעיף 72ב]] - יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה;
:: (6) [[סעיף 73(ב) עד (ה)]], ולעניין קרן כספית - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]], ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
::: (((החל מיום 2.2.2027):)) [[סעיף 73(ב) עד (ה)]], ולעניין קרן כספית - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]], ולעניין קרן חוץ בעלת מאפיינים דומים לקרן השקעות פרטיות בנאמנות - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(3) ו-(6)]], ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
:: (7) [[סעיף 73א]];
:: (8) [[סעיף 82]];
:: (9) [[סעיף 83(א)]] - הרישה עד המילים "לפי חוק זה".
: (ב) על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 114]] והוראות [[התוספת הראשונה]] כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראות לפי [[סעיף 42(ד) ו-(ה)]] - [[תוספת ראשונה חלק א פרט 10|פרט (10) בחלק א']], [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 8|פרט (8) בחלק ב']];
:: (2) לעניין הפרת הוראות לפי [[סעיף 72א(א)]] - [[תוספת ראשונה חלק א פרט 5|פרט (5) בחלק א']];
:: (3) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו-(ג2)]], ולעניין קרן כספית - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]] - [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב']];
::: (((החל מיום 2.2.2027):)) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו-(ג2)]], ולעניין קרן כספית - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]], ולעניין קרן חוץ בעלת מאפיינים דומים לקרן השקעות פרטיות בנאמנות - כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(3) ו-(6)]] - [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב']];
:: (4) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 82(א) ו-(ב)]] - [[תוספת ראשונה חלק ג פרט 28|פרט (28) בחלק ג']];
:: (5) לעניין הפרת הוראות לפי [[סעיף 82(ג)]] - [[תוספת ראשונה חלק ב פרט 26|פרט (26) בחלק ב']].
@ 113ה. חובת הודעה (תיקון: תשע"ד-3)
: (א) חדל להתקיים האמור [[בסעיף 113ב(א)]] לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי [[סעיף 113ג(א)(1)]], יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.
@ 113ו. הוראה על תיקון פגם (תיקון: תשע"ד-3)
: נודע לרשות, בין על פי הודעה לפי [[סעיף 113ה]] ובין בדרך אחרת, כי חדל להתקיים האמור [[בסעיף 113ב(א)]] לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי [[סעיף 113ג(א)(1)]], או נודע לרשות כי מנהל קרן חוץ הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיפים 113ג(א)(2)]] [[ו-113ד(א)]], רשאית הרשות להורות למנהל קרן החוץ לתקן את הפגם בתוך תקופה שתקבע.
@ 113ז. הוראה על הפסקת הצעה של יחידות קרן חוץ (תיקון: תשע"ד-3)
: הרשות רשאית להורות למנהל קרן חוץ, לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור, בתוך תקופה שתקבע, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור [[בסעיף 113ו]];
: (2) הגוף המפקח במדינת המוצא ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ;
: (3) היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בבורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר מחוץ לישראל.
@ 113ח. הוראה על מחיקה מהרישום למסחר (תיקון: תשע"ד-3)
: הורתה הרשות למנהל קרן חוץ להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור בישראל כאמור [[בסעיף 113ז]], והיו היחידות רשומות למסחר בבורסה בישראל, רשאי יושב ראש הרשות להורות לבורסה למחוק את היחידות מן הרישום למסחר, בתוך תקופה שיקבע.
@ 113ט. הסדרים להבטחת זכויות (תיקון: תשע"ד-3)
: הבורסה בישראל תקבע בתקנונה כללים להבטחת זכויותיו של בעל יחידות של קרן חוץ שנרכשו בה, בנסיבות שבהן נמחקו היחידות מן הרישום למסחר בה; לעניין זה, "תקנון" - תקנון הבורסה כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]].
== פרק י': הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשע"א) ==
@ 114. עיצום כספי (תיקון: תשנ"ט, תשס"א, תשס"ה-2, תשס"ו-2, תשע"א)
: הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת הראשונה]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[פרק ח'3 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בפרק זה]].
@ 115. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשנ"ט, תשע"א)
: (א) סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי [[פרק זה]], יהיה הסכום המפורט לגביו [[בתוספת השנייה]] בהתאם לחלק [[בתוספת הראשונה]] שבו מנויה ההפרה שביצע.
: (ב) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי [[התוספת השנייה]] בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שהוא משמש נאמן שלהן; לעניין זה, "שווי נקי" - השווי הנקי ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.
@ 116. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"א)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השנייה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השנייה]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 117. הפרת הוראה זהה בכמה קרנות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשס"ו-2, תש"ע-3, תשע"א)
: יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה בכמה קרנות או כלפי כמה בעלי יחידות, כמבצע הפרה אחת אם ההפרה נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.
@ 118. שינוי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] (תיקון: תשע"א, [י"פ הודעות])
: שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]], ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע [[בתוספת השנייה]] לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))).
== פרק י'1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א) ==
@ 119. הגדרות (תיקון: תשע"א)
: [[בפרק זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]];
:- "הפרה" - מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
:: (1) הוא מפורט [[בתוספת השלישית]];
:: (2) הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי [[סעיף 120א]].
@ 120. החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשע"א, תשע"ב)
: (א) ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) לעניין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]] כמפורט להלן:
:: (1) לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
: (ג) לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי [[פרק זה]], יחולו לעניין הפרה המנויה [[תוספת שלישית חלק א|בחלק א']], [[תוספת שלישית חלק ב|ב']], [[תוספת שלישית חלק ג|או ג' לתוספת השלישית]], הוראות [[סעיף 52נט(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך]], החלות לעניין הפרה המנויה [[+#תוספת שביעית חלק א|בחלק א']], [[+#תוספת שביעית חלק ב|ב']] [[תוספת שביעית חלק ג לחוק ניירות ערך|או ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך]], בהתאמה.
: (ד) הוראות [[סעיף 52סד לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי [[אותו סעיף]] על המנהל הכללי בתאגיד, לא יעלה על מחצית מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב).
@ 120א. רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות (תיקון: תשע"א)
: הרשות תקבע, לעניין [[פרק זה]], רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם, לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 120ב. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"א)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]], ולפי [[פרקים י']] [[פרק יא1|ו-י"א1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 120ג. שינוי [[התוספת השלישית]] (תיקון: תשע"א)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]].
== פרק י"א: עונשין ==
@ 121. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו-2, תשע"א) : (((בוטל).))
@ 124. עבירות של מחשבה פלילית (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה-2, תשס"ו-2, תשע"א, תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראות [[סעיף 3]];
:: (2) שימש נאמן או מנהל קרן מבלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות או לאחר שהאישור פקע;
:: (3) הפר הוראות לפי [[סעיף 21]];
:: (4) כיהן כדירקטור או מינה דירקטור או מילא תפקיד או העסיק אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]] לאחר שהרשות השעתה אותו מתפקידו לפי [[סעיף 23(א)]];
:: (5) הציע יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) הפר הוראות [[סעיף 58]];
:: (8) הפר הוראות לפי [[סעיף 67]];
:: (9) הפר הוראות [[סעיף 68]];
:: (10) הפר הוראות [[סעיף 69]];
:: (11) הפר הוראות [[סעיף 76(א) או (ד)]];
:: (12) הפר הוראות לפי [[סעיף 79]];
:: (13) הפר הוראות [[סעיף 80]];
:: (14) הפר הוראות [[סעיף 81]];
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) הפר הוראות [[סעיף 99(ב)]];
:: (17) הפר הוראות [[סעיף 108(ה)]];
:: (18) הפר הוראה המנויה [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הראשונה]], למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי [[סעיף 129ג]] או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 129ד(א)]];
::: (((החל מיום 2.2.2027):)) הפר הוראה המנויה [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הראשונה]], למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי [[סעיף 129ג]] [[או 129ג1]] או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 129ד(א)]];
:: (19) (((נמחקה).))
: (ב) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק י'1]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
@ 125. עבירות כדי להטעות או לרמות
: מי שעבר אחת העבירות המנויות [[בסעיף 124]] כדי לרמות או להטעות בעל יחידה או מי ששוקל רכישה, פדיון, קניה או מכירה של יחידה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
@ 126. קנס בעבירה נמשכת
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכה העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל בשל אותה עבירה.
@ 126א. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע"ד-3)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 124(א)]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בשל אותה עבירה; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה העבירה לפי [[סעיף 124(א)]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
@ 127. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 128. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
== פרק י"א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע"א) ==
@ 128א. הגדרות (תיקון: תשע"א)
: [[בפרק זה]] -
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק י'1]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 97א(ג)]], לפי העניין;
:- "הפרה", "עבירה" - כהגדרתן [[בסעיף 97א(א)]].
@ 128ב. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים (תיקון: תשע"א)
: הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[-#פרק ט1|הפרק האמור]], בשינויים המחויבים.
== פרק י"ב - הוראות שונות ==
@ 129. שמירת ספרי הקרן ודרישת הרשות למידע (תיקון: תשנ"ט, תש"ע-3)
: (א) מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות; לענין זה, "ספרי הקרן" - מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו"חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
: (ב) הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן; הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב1) הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.
: (ג) (((בוטל).))
@ 129א. (תיקון: תשנ"ט, תשע"ד-3) : (((בוטל).))
@ 129ב. המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט)
: על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, למנהל קרן או לנאמן לקרן, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
@ 129ג. קרן כספית (תיקון: תשפ"ד)
: על אף האמור [[בסעיפים 26]], [[42(ה)]], [[43(ב)]], [[46(ה)]], [[50(ב)]], [[59]], [[62(ב)]], [[64(א)]], [[65(ב)]], [[72(א)]] [[ו-73(ג)(3) ו-(ג1)]], לעניין קרן כספית יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
: (1) לעניין [[סעיף 26]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור [[באותו סעיף]], וכן רשאית היא בכללים כאמור לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
: (2) לעניין [[סעיף 42(ה)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי [[אותו סעיף]];
: (3) לעניין [[סעיפים 43(ב)]], [[46(ה)]], [[50(ב)]], [[59]], [[62(ב)]], [[64(א)]], [[65(ב)]], [[72(א)]] [[ו-73(ג)(3)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
: (4) לעניין [[סעיף 73(ג1)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור [[באותו סעיף]].
: ((פורסמו [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ"ד-2024]].))
@ 129ג1. קרן השקעות פרטיות בנאמנות (תיקון: תשפ"ו-2)
: (((החל מיום 2.2.2027):))
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 26]], [[42(ג) ו-(ה)]], [[43(ב)]], [[46(ב), (ד) ו-(ה)]], [[50(ב)]], [[52]], [[54(ב)]], [[54א]], [[56(ב) ו-(ז)]], [[57(א), (ב) ו-(ג)]], [[59]], [[62(ב)]], [[63]], [[64(א) ו-(ג)]], [[65(א) ו-(ב)]], [[72(א)]], [[73(ג)(3) ו-(ג1)]], [[82(א)(7)]] [[ו-109(ה)]], לעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
:: (1) לעניין [[סעיף 26]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור [[באותו סעיף]], וכן רשאית היא, בכללים כאמור, לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
:: (2) לעניין [[סעיף 42(ג) ו-(ה)]] -
::: (א) על אף האמור [[בסעיף 42(ג)]], הרשות רשאית לקבוע, בכללים, תנאים לגביית הוספה כאמור [[באותו סעיף]];
::: (ב) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי [[סעיף 42(ה)]];
:: (3) לעניין [[סעיפים 46(ב), (ד) ו-(ה)]], [[52]], [[54(ב)]], [[65(ב)]], [[72(א)]] [[ו-73(ג)(3)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
:: (4) לעניין [[סעיפים 43(ב)]], [[50(ב)]] [[ו-56(ב)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים, ובלבד שקביעת שווי נכסי קרן פתוחה וקרן סגורה וקביעת דרך חישוב של מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרנות כאמור, תיעשה בדרך מקובלת כפי שתקבע הרשות בהוראות כאמור ובשים לב להוראות שקבעו מאסדרים אחרים;
:: (5) לעניין [[סעיף 54א]] -
::: (א) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים לעניין הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, כאמור [[באותו סעיף]];
::: (ב) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים, כאמור [[באותו סעיף]];
:: (6) לעניין [[סעיפים 56(ז)]], [[57(א) ו-(ב)]], [[65(א)]], [[73(ג1)]], [[82(א)(7)]] [[ו-109(ה)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותם סעיפים;
:: (7) לעניין [[סעיף 57(ג)]] -
::: (א) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה כאמור [[באותו סעיף]], ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק כהגדרתו [[בסעיף 82(א)(6)]], בהסכם לגבי יחידות הקרן;
::: (ב) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור [[57|באותו סעיף]];
:: (8) לעניין [[סעיף 59]] -
::: (א) מלבד הנכסים המנויים [[בסעיף האמור]], מנהל קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(א) להגדרה "קרן השקעות פרטיות בנאמנות", רשאי לקנות ולהחזיק בעד הקרן ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה או בשוק מוסדר, נכסים פיננסיים, הלוואות, למעט הלוואות שהריבית או התשואה מהן נחשבת פעילות עסקית, זכויות במקרקעין או לגבי מקרקעין, למעט זכות שעל מכירתה מוטל מס שבח לפי [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]], או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי [[החוק האמור]], נכסים דיגיטליים, וכן נכס אחר שקבע שר האוצר; לעניין זה -
::::- "נכס דיגיטלי" - ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי על ידי שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (Distributed Ledger Technology) או טכנולוגיה דומה, ולמעט ייצוג דיגיטלי כאמור של הילך חוקי או של מטבע חוץ שהנפיק בנק מרכזי כהגדרתו [[בחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008]] (Central Bank Digital Currency);
::::- "נכסים פיננסיים" - כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק]], למעט יחידות של שותפות שאינה משקיעה בניירות ערך בלבד;
::: (ב) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע בהוראות סוגי נכסים ותנאים כאמור [[59|באותו סעיף]], דרך כלל או לסוגי קרנות השקעות פרטיות בנאמנות;
:: (9) לעניין [[סעיף 62(ב)]], שיעור החשיפה ללווה מסוים, למניות שאינן רשומות למסחר בבורסה שהוצעו על ידי תאגיד מסוים או לזכויות במקרקעין מסוימים, לא יעלה על 12% בכל אחד מהם, אלא אם כן שר האוצר קבע בתקנות שיעור גבוה יותר (בסעיף זה - מגבלת החשיפה); הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור [[באותו סעיף]] בכפוף למגבלת החשיפה;
:: (10) לעניין [[סעיפים 63]] [[ו-64(א) ו-(ג)]], הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור [[63|באותם סעיפים]], ובלבד שלגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(א) להגדרה "קרן השקעות פרטיות בנאמנות", סמכות הרשות לקבוע הוראות תהיה לשם גידור חשיפה בלבד, ולגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(ב) להגדרה האמורה, סמכות הרשות לקבוע הוראות תהיה לשם יישום מדיניות ההשקעות של הקרן בלבד.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 44(ג)]] [[ו-46(ב)]], התמורה בשל מכירה או פדיון של יחידות קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, יכול שתהיה שלא במזומנים, בהתקיים תנאים שקבע שר האוצר בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות יחידות של הקרן בתמורה שאינה במזומנים, והכול ובלבד שהתמורה תהיה שווה למחיר המכירה או למחיר הפדיון, לפי העניין; לעניין זה לא יחולו הוראות [[סעיפים 44(ג)]], [[45]] [[ו-46(ב) ו-(ד)]], ורשאית הרשות לקבוע בכללים לפי סעיף קטן זה את המועד והדרך להעברת התמורה ואת אופן ניכוי ההוספה ממחיר הפדיון אם נקבע בהסכם הקרן כי יהיה ניכוי כאמור.
: (ג) הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי [[סעיף 48]] לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן סגורה או הפסקת פדיונן.
: (ד) על אף האמור [[בסעיפים 49]] [[ו-68(א)]], הרשות תקבע בכללים חובה לרכישת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות בידי מנהל הקרן, בעצמו או באמצעות אדם השולט בו או חברה בשליטת אדם כאמור, והתנאים לכך.
@ 129ד. פרסום הוראות הרשות (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2)
: (א) הוראות הרשות לפי [[סעיפים 47]], [[73(ב)(1)]], [[97(ב)]] [[ו-129ג(2) ו-(3)]] - אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
:: (((החל מיום 2.2.2027):)) הוראות הרשות לפי [[סעיפים 44(ב)]], [[47]], [[59]], [[73(ב)(1)]], [[97(ב)]], [[129ג(2) ו-(3)]] [[ו-129ג1(א)(2)(ב), (3), (4), (5)(ב), (7)(א), (8)(ב), (9) ו-(10)]] - אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.
@ 130. הוראות מעבר (תיקון: תשנ"ט)
: (א)(1) הסכם נאמנות שנחתם לפי הוראות חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ"א-1961, ייקרא, החל במועד תחילתו, הסכם קרן.
:: (2) לא נתקיימו בהסכם קרן, בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, הוראות [[סעיף 5]], רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה למנהל הקרן ולנאמן לתקן את הסכם הקרן כנדרש לפי חוק זה.
: (ב) כהונתה של חברה ששימשה נאמן ערב תחילתו של חוק זה תסתיים בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 9]], אם במועד האמור לא מתקיימת בה הוראה לפי [[סעיף 9]]; היה לקרן יותר מנאמן אחד, תסתיים כהונתו של הנאמן שלא מתקיימת בו הוראה מהוראות [[סעיף 9(ד)]] בתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
: (ג) חברה ששימשה מנהל קרן ערב תחילתו של חוק זה ולא מתקיימת בה הוראה לפי [[סעיף 13]] בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 13]], רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה כאמור [[בסעיף 15(ג)(2)]].
: (ד) תחילתן של הוראות [[סעיפים 16(א) עד (ג)]], [[17(ב)]] [[ו-19(א) ו-(ג)]], ששה חודשים לאחר תחילתו של חוק זה.
: (ה) החזיק מנהל קרן במועד תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 62]] בקרן או בקרנות שבניהולו, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או יחידות (להלן - נכסים), בשיעורים העולים על השיעורים שנקבעו בתקנות כאמור -
:: (1) לא יקנה מאותם נכסים כל עוד השיעור שהוא מחזיק מהם עולה על השיעור המותר;
:: (2) ימכור מאותם נכסים באופן שבתום שנים עשר חודשים מתחילתן של התקנות לא יעלה שיעורם על השיעור המותר.
: (ו) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכשרותה של תעודת השתתפות שהוצאה כדין לפני תחילתו.
@ 130א. אגרות (תיקון: תשנ"ט)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות.
@ 130ב. דוח מיוחד לענין [[15:300605|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132)]] - הוראת שעה (תיקון: תשס"ג)
: (א) מנהל הקרן יגיש לרשות ולמפיץ שבאמצעותו מוחזקות היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר פרסומו של [[15:300606|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132) (תיקון), התשס"ג-2002]] (להלן - התיקון), דוח שבו יצוין מסלול המס שבו בחר לקרן וכן איגרת מידע שבה יפורטו המאפיינים העיקריים של כל אחד ממסלולי המס, אלא אם כן הגיש דוח ואיגרת מידע כאמור, לפני פרסומו של [[15:300606|התיקון]].
: (ב) מנהל הקרן ישלח הודעה על מסלול המס שנבחר לקרן ואת איגרת המידע, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - ההודעה על בחירת המסלול), לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, והמפיץ ישלח את ההודעה על בחירת המסלול לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת ההודעה על בחירת המסלול לרשות; הגיש מנהל הקרן לרשות דוח בדבר שינוי מסלול המס של הקרן, ישלחו מנהל הקרן והמפיץ את ההודעה על שינוי המסלול לבעלי היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד הגשת הדוח לרשות.
@ 131. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.
@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]].))
@ 133. ביטול
: חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ"א-1961 - בטל, ואולם -
: (1) סעיף 10 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי [[סעיפים 42]] [[ו-43 לחוק זה]];
: (2) סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי [[סעיף 62 לחוק זה]].
@ 134. שמירת תוקף
: התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כנוסחן ביום תחילתו של חוק זה או בשינויים שייקבעו לפיו כל עוד לא בוטלו:
: (1) [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו), התש"ל-1969]];
: (2) [[תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), התשכ"ב-1961]];
: (3) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי), התש"ל-1970]];
: (4) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידים של קרן להשקעות בנאמנות), התשמ"ח-1987]];
: (5) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ), התשמ"א-1980]];
: (6) [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך זרים), התשמ"ט-1989]].
@ 135. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה למעט [[סעיף 82]] ביום כ"ז בתשרי התשנ"ה (2 באוקטובר 1994).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 82]] ביום פרסומו של חוק זה ברשומות.
@ 136. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מקבלתו.
== תוספת ראשונה (תיקון: תשע"א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 114]], [[115]] [[ו-124(א)(18)]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות [[סעיף 5]];
@ (2) : לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
@ (3) : לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)]];
@ (4) : לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]];
@ (5) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 16(א1)]], [[34(א)]], [[52]], [[54(ב)]], [[61(ג)]], [[71(א) או (ב)]], [[72]], [[77(ג)]], [[78(ה)]], [[80(ג)]], [[100(ו)]], [[101(ד)]], [[110(1)]], [[112(ד)]], [[112א]] [[או 112ב]] או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 72א]] [[ו-131(א)]], או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 16(א1)]], [[34(א)]], [[52]], [[54(ב)]], [[61(ג)]], [[71(א) או (ב)]], [[72]], [[77(ג)]], [[78(ה)]], [[80(ג)]], [[100(ו)]], [[101(ד)]], [[110(1)]], [[112(ד)]], [[112א]] [[או 112ב]] או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] או לפי [[סעיפים 52]], [[54(ב)]] [[ו-72(א)]] כפי שהוחלו [[בסעיף 129ג1(א)(3)]], או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 72א]] [[ו-131(א)]], או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;
@ (5א) (תיקון: תשע"ב) : כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות [[סעיפים 16(ג)]] [[ו-20(ב2)]], או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות [[בסעיף 20א(ד)]];
@ (5ב) (תיקון: תשע"ב) : לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש [[בסעיף 17(ג)]], בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש [[בסעיף 19(ד)]] או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי [[סעיף 20א(י)]];
@ (5ג) (תיקון: תשע"ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיף 23ב2(ה)]];
@ (5ד) (תיקון: ק"ת תשע"ה) : קנה או מכר נייר ערך הנסחר בבורסה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 21]], שנקבעו [[+|בתקנות 2]] [[ו-3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ"ט-1999]];
@ (6) : לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 23ו]];
@ (7) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 26(א)]], [[27(א)]] [[או 29(ד)]] או לפי [[סעיף 26(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(1)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) [[או 129ג1(א)(1)]];
@ (8) : לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 27(ב)]];
@ (9) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 31(ב)]], [[61(ג)]], [[72(א)]] [[או 112א]] או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 31(ב)]], [[61(ג)]], [[72(א)]] [[או 112א]] או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(3)]], או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;
@ (10) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(ה)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(2)]], או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 50(ב)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 43(ב)]] [[או 50(ב)]] או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו [[בסעיף 129ג(3)]], לפי העניין;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(ה)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(2)]] [[או 129ג1(א)(2)(ב)]], או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 50(ב)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(4)]], או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 43(ב)]] [[או 50(ב)]] או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(4)]], לפי העניין;
@ (10א) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ו-2) : הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54א]], נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי [[סעיף 58ב]], או הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 56(ז)]] לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54א]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(5)]], נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי [[סעיף 58ב]], או הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 56(ז)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(6)]] לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;
@ (11) : לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 71(ג)]];
@ (12) : נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות [[סעיף 81א]];
@ (13) : לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות [[סעיף 111(ה)(2)]];
@ (14) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 120ב]].
=== חלק ב' ===
@ (1) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן:
: (א) הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי [[סעיף 6(ב)]];
: (ב) הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי [[סעיף 15(א)]];
: (ג) הוראה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי [[סעיפים 34(ב)]], [[72(ב) או (ד)]] [[או 78(ז)]];
: (ד) הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי [[סעיף 35(א)]];
: (ה) הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי [[סעיף 48(א)(1) או (3)]], או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי [[סעיף 54ב]];
:: (((החל מיום 2.2.2027):)) הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי [[סעיף 48(א)(1) או (3)]], או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או קרן השקעות פרטיות בנאמנות או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי [[סעיף 54ב]] [[או 129ג1(ג)]];
: (ו) דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי [[סעיף 72(ג)]];
: (ז) הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי [[סעיף 73(ד)]];
: (ח) דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי [[סעיף 78(ח)]];
: (ט) הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי [[סעיף 97(ב)]];
: (י) הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור על נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי [[סעיף 129(ב)]], או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי [[סעיף 129(ב1)]];
@ (2) (תיקון: תשע"ב, תשע"ד) : הפר הוראות לפי [[סעיפים 13(ג1)]], [[16(א), (א2), (ב), (ג) או (ד)]], [[19(א)]] [[או 20(ב1) או (ב2)]], בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בוועדת השקעות של מנהל קרן;
@ (3) : לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]];
@ (4) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 16א(2) או (3)]], בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי, כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי;
@ (5) : הפר את הוראות [[סעיף 17]] בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות [[סעיף 20(ג) או (ד)]] בדבר ישיבות ועדת השקעות;
@ (6) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)]], בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;
@ (7) : הציע לציבור יחידות לפני שפרסם הודעה בעיתון, בניגוד להוראות [[סעיף 31(ג)]];
@ (7א) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ו-2) : מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי [[סעיף 42(א) עד (ג)]], או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי [[סעיף 42(ד)]], או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי [[סעיף 50(א) או (ג)]] [[או 56(ב)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) או לפי [[סעיף 56(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(4)]];
@ (7ב) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 2.2.2027):)) גבה הוספה כמשמעותה [[בסעיף 42(ג)]], בניגוד לכללים שקבעה הרשות לפי [[סעיף 129ג1(א)(2)(א)]];
@ (8) : גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(ה)]];
@ (9) (תיקון: תשפ"ד) : לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך או במועד שנקבעו לפי [[סעיף 44(ב)]];
@ (10) : קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות [[סעיף 44(ג)]];
@ (11) : לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ז)(1)]];
@ (12) : לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ח)]];
@ (13) : לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות [[בסעיף 53(א)(1) או (2)]], או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 53(ב)]];
@ (13א) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ו-2) : הקצה יחידות של קרן סגורה לקרן, בלא תמורה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 57(ב)(1)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(6)]];
@ (13ב) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ו-2) : הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 57(ג)]] לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 57(ג)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(7)]] לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;
@ (14) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ד, תשפ"ו-2) : קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59]] [[או 65א(א)(1)]] או לפי [[סעיף 59]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) [[או 129ג1(א)(8)]];
@ (15) : ביצע עסקה כאמור [[בסעיף 18(6), (7) או (7א)]], אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות [[סעיף 60]];
@ (15א) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 20א(ב)(1) או (2)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר את הוראות [[סעיף 20א(ב)(5)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת;
@ (15ב) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 20א(ג) או (ד)]] בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
@ (15ג) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 20א(ז) או (ח)]] בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
@ (16) : הפר את הוראות [[סעיף 61]], בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף האמור]];
@ (17) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : הפר את ההוראות לפי [[סעיף 62]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[62|בסעיף האמור]];
: (((החל מיום 2.2.2027):)) הפר את ההוראות לפי [[סעיף 62]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(9)]], בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[62|בסעיף האמור]];
@ (18) (תיקון: תשפ"ו-2) : השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 63]] (((החל מיום 2.2.2027):)) או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(10)]];
@ (19) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : קנה, מכר או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 64]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) [[או 129ג1(א)(10)]];
@ (20) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 65]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) [[או 129ג1(א)(3) ו-(6)]];
@ (21) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : פרסם דבר בקשר לקרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 73]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3) ו-(4)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) [[או 129ג1(א)(3) ו-(6)]];
@ (21א) (תיקון: תשע"ד-3) : לא השתתף או לא הצביע באסיפת מחזיקים ובהליכים של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 77]] שקבע שר האוצר [[בתוספת זו]];
@ (22) : לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי [[סעיף 78(א)(3)]] כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטחת האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 78(ה)(1)]], או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 78(ה)(2)]];
@ (23) : לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים, או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 78(ד)]];
@ (24) (תיקון: תשע"ד-3) : פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)(1)]], או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)(2)]] או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות [[סעיף 104א(ד)]];
@ (25) : חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות [[סעיף 80א]];
@ (26) : שילם או גבה עמלה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 82(ג)]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי [[סעיף 9(ג)]] לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו;
@ (1א) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 2.2.2027):)) ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה [[בסעיף 3]];
@ (2) : העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שאינו בעל רישיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 13(ג)(1)]];
@ (2א) (תיקון: תשע"ב) : לא מינה יושב ראש דירקטוריון, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(1)]];
@ (2ב) (תיקון: תשע"ד-3) : מינה דירקטור חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי [[סעיף 16(א1)]];
@ (3) : לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 20(א)]];
@ (3א) (תיקון: תשע"ב) : לא מינה ועדת ביקורת, בניגוד להוראות [[סעיף 20א(א)]];
@ (4) : העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22]];
@ (5) : העביר אמצעי שליטה במנהל קרן למי שאין לו היתר לפי [[סעיף 23ב]], בניגוד להוראות [[סעיף 23ג]];
@ (6) (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ז-2) : הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, או הקצה יחידות, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א) או (ג1)]], לפי העניין, או שלא באישור הרשות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 113ב(א)]];
@ (7) (תיקון: תשע"ז-2) : (((נמחקה);))
@ (8) : סירב להפיץ יחידות בניגוד להוראות [[סעיף 44(א)]];
@ (9) (תיקון: תשפ"ו-2) : לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 45]] או ביום שנקבע לפי [[סעיף 46(ד)]], או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
: (((החל מיום 2.2.2027):)) לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 45]] או ביום שנקבע לפי [[סעיף 46(ד)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(3)]], או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות [[סעיף 45]];
@ (10) (תיקון: תשפ"ד) : מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 47]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 46(א)]];
@ (11) (תיקון: תשפ"ו-2) : פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ב)]], או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
: (((החל מיום 2.2.2027):)) פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 46(ב)]], או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(3)]], או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי [[46|אותו סעיף]];
@ (12) : לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 46(ג)]];
@ (13) : רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ג)]];
@ (14) : לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(3)]], או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 53(ג)]];
@ (15) : לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]], או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי [[סעיף 56(ג) או (ד)]];
@ (16) : לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 56(א1)]], או לא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (17) (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ו-2) : רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 57(א)]] (((החל מיום 2.2.2027):)) או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(6)]];
@ (18) : הציע יחידה בלא תמורה, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
@ (19) : העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות, בניגוד להוראות [[סעיף 58א(א)]], או לא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות [[סעיף 58א]];
@ (20) : הפר את הוראות [[סעיף 61]], בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[בסעיף האמור]];
@ (21) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : הפר את ההוראות לפי [[סעיף 62]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[62|בסעיף האמור]];
: (((החל מיום 2.2.2027):)) הפר את ההוראות לפי [[סעיף 62]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(9)]], בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים [[62|בסעיף האמור]];
@ (22) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי [[סעיף 62(ב)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיפים האמורים;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי [[סעיף 62(ב)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(9)]], או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיפים האמורים;
@ (23) : החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 68]];
@ (24) : שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 69]];
@ (25) : לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות [[סעיף 76(ד)]];
@ (26) (תיקון: תשע"ד-3) : לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי [[סעיף 78(א)(1) עד (4) ו-(א1)]], ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות [[הסעיף האמור]] בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה; לעניין זה, "הפרה חוזרת", "הפרה נמשכת" - כמשמעותן [[בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 114]];
@ (27) : מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 79]], או שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי [[אותו סעיף]];
@ (28) (תיקון: תשפ"ו-2) : הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]], או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות [[סעיף 82(ב)]];
: (((החל מיום 2.2.2027):)) הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 82(א)]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג1(א)(6)]], או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות [[סעיף 82(ב)]];
@ (29) : לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 97א(ב)]] או בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 97א(ג)]];
@ (29א) (תיקון: תשע"ד-3) : לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות [[סעיף 99(א)]];
@ (30) (תיקון: תשע"ז-2) : מיזג או פיצל קרנות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 100(א) עד (ד)]];
@ (31) (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ז-2) : לא פדה את יחידות הקרן במועד הפירוק, בניגוד להוראות [[סעיף 108(ה)]];
@ (32) : לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות [[סעיף 110(3)]];
@ (33) : לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהיתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 111(א)(2)]], או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות [[סעיף 111(א)(3)]];
@ (34) : לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות [[סעיף 111(ח)]];
@ (35) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 2.2.2027):)) מכר או פדה יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, שלא במזומנים, בניגוד לתקנות או לכללים, לפי העניין, שנקבעו לפי [[סעיף 129ג1(ב)]], ואם נקבעו בתקנות כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות יחידות של הקרן בתמורה שאינה במזומנים - מכר או פדה את היחידות שלא בהתאם לחובה האמורה;
@ (36) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 2.2.2027):)) לא רכש יחידות של קרן שבניהולו, בניגוד לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 129ג1(ד)]] או רכש יחידות כאמור שלא בהתאם לתנאים שנקבעו באותם כללים.
== תוספת שנייה (תיקון: תשע"א, [י"פ הודעות]) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 115]] [[ו-116]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה-2) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: ק"ת תשע"ה-2) : לעניין מנהל קרן או נאמן -
{|
! rowspan="2" | היקף נכסים בניהול/בנאמנות (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
! שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות !! סכום עיצום מזערי
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות עד 64,308,000 || 1/1,000 || 26,000 || 1/400 || 64,000 || 3/800 || 96,000
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ-64,308,001 עד 643,078,000 || 1/9,000 || || 1/3,600 || || 1/2,400 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ-643,078,001 עד 6,430,779,000 || 1/90,000 || || 1/36,000 || || 1/24,000 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מעל 6,430,779,000 || 1/450,000 || || 1/180,000 || || 1/120,000 ||
|-
| סכום עיצום מרבי || colspan="2" | 257,000 || colspan="2" | 965,000 || colspan="2" | 643,000
|}
@ 2. : לעניין תאגיד אחר -
{|
! colspan="3" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| 257,000 || 643,000 || 1,286,000
|}
@ 3. : לעניין יחיד -
{|
! rowspan="2" | !! colspan="3" | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת הראשונה]]
|-
| עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו || 13,000 || 19,000 || 26,000
|-
| יחיד אחר || 15,000 || 32,000 || 64,000
|}
== תוספת שלישית (תיקון: תשע"א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 119]] [[ו-124(א)(18)]]))) (תיקון: ק"ת תשע"ה-3) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)]];
@ (2) (תיקון: תשע"ד-3) : (((נמחק).))
=== חלק ב' ===
@ (1) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)]], בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
@ (2) (תיקון: ק"ת תשע"ה-3) : (((נמחק);))
@ (3) : החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרישיונות לפי [[סעיף 23ב]] בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי [[סעיף 23ה(א) עד (ג)]];
@ (3א) (תיקון: תשע"ד) : שלט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 23ב2]];
@ (4) : קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות [[סעיף 23ז(א)]], שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות [[סעיף 23ז(ב)]], או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות [[סעיף 23ז(ג)]];
@ (5) : רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ג)]], והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
@ (6) : הציע יחידה בלא תמורה בניגוד להוראות [[סעיף 58]], והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה בעבור היחידה;
@ (7) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 65]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותם סעיפים;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 65]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] [[או 129ג1(א)(3) ו-(6)]], והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותם סעיפים;
@ (8) : עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 67]];
@ (9) : שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 69]], והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור;
@ (10) : לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות [[סעיף 76(א)]];
@ (11) (תיקון: תשע"ד-3) : (((נמחק);))
@ (12) : מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 79]], והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים;
@ (13) : גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 97(ד)]];
@ (14) (תיקון: תשע"ד-3) : לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות [[סעיף 109(א)]];
@ (15) : הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות [[סעיף 111(ה)(1)]].
=== חלק ג' ===
@ (1) : ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה [[בסעיף 3]];
@ (2) : שימש נאמן לקרן או מנהל קרן בלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 13(א)]], לפי העניין, או לאחר שפקע האישור כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 10]] [[או 14]], לפי העניין;
@ (3) : הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]], והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
@ (4) : פרסם או כלל דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 73(ב)(2)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (5) : כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 73א(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (6) : כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 73א(ב)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (7) (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 16(א1)]], [[34(א)]], [[52]], [[54(ב)]], [[61(ג)]], [[72]], [[77(ג)]], [[78(ה)]], [[80(ג)]], [[100(ו)]], [[101(ד)]], [[110(1)]], [[112(ד)]], [[112א(א)]] [[או 112ב]], או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]], או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 72א]] [[ו-131(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
: (((החל מיום 2.2.2027):)) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 16(א1)]], [[34(א)]], [[52]], [[54(ב)]], [[61(ג)]], [[72]], [[77(ג)]], [[78(ה)]], [[80(ג)]], [[100(ו)]], [[101(ד)]], [[110(1)]], [[112(ד)]], [[112א(א)]] [[או 112ב]], או לפי [[סעיף 72(א)]] כפי שהוחל [[בסעיף 129ג(3)]] או לפי [[סעיפים 52]], [[54(ב)]] [[ו-72(א)]] כפי שהוחלו [[בסעיף 129ג1(א)(3)]], או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 72א]] [[ו-131(א)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (8) : פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 80]];
@ (9) : קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות [[סעיף 81]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ט באב התשנ"ד (27 ביולי 1994).
<חתימות>
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת
5v2965j73yec7loran4uw445sv4w6z4
חוק השקעות משותפות בנאמנות
0
314916
3083551
3078993
2026-09-17T07:30:29Z
OpenLawBot
8112
[3083545]
3083551
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000601}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 84|חוק להשקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 39|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 78|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208294.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 156|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 158|תיקון מס׳ 75 לפקודת מס הכנסה (השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 137|תיקון מס׳ 82 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210813.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 102|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210921.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 90 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 6|תיקון מס׳ 91 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210970.pdf}}.
'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ד, 308|חוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 29|תיקון מס׳ 100 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211078.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 102 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_216379.pdf}}, {{ח:תיבה|429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 325|תיקון מס׳ 11 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211342.pdf}}, {{ח:תיבה|386|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 151|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211635.pdf}}, {{ח:תיבה|255|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 398|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 39|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299715.pdf}}, {{ח:תיבה|853|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 280|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 286|תיקון מס׳ 38 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 387|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300978.pdf}}, {{ח:תיבה|544|תיקון מס׳ 42 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 252|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 6|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 127|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|270|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303828.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 321|חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי־טק) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319020.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 59 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}, {{ח:תיבה|1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|251|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 990|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14375739.pdf}}.
''תיקון התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 487|תיקון התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|489|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 2534|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי וסכומים מרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ייסוד קרן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מהותה של קרן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הסכם הקרן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: נאמן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: מנהל קרן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: סייגים לכהונה או להעסקת עובד}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף של קרן והיתר לפרסומו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ניהול הקרן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: קרן פתוחה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: קרן סגורה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עיקרי הנאמנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מסים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: הצעת יחידות של קרן חוץ}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא1|פרק י״א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב – הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז, תשעז־2, תשפ״ד, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר ההפצה“ – אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות ותשקיפים שהוגשו לרשות, בידי מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה בישראל“ – בורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בישראל“ – בנק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה“ – של הרשות או של יושב ראש הרשות – לרבות דרישה שדרשו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה מיוחדת של בעלי יחידות“ – החלטה שנתקבלה באסיפה כללית של בעלי היחידות, כנדרש לפי חוק זה, ושהתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההחלטה נתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היחידות, שהצביעו בעצמם או על ידי שלוח;
{{ח:תתת|(2)}} המצביעים בעד קבלת ההחלטה מחזיקים לפחות בחמישים ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות המצביעים בעצמם או על ידי שלוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או חברת חוץ שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קרובה של קרן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת חוץ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק“ – {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על המטבע“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום חישוב המחירים“ – יום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג|או 129ג(3)}}, על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום חישוב המחירים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} יום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 129ג|129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(3)}}, על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}} פתוחים לעסקים, זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי שלטון ומשפט|בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע חוץ“ – מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44לא|בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיץ“ – חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, וכן, לגבי מנהל קרן – חבר ועדת השקעות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, ולגבי נאמן – מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מתואמת“ – עסקה הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום בעתון“ – פרסום בשני עתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; לענין קרן שאושרה לתושבי חוץ בלבד, פרסום בעתון נפוץ אחד לפחות כאמור, ופרסום בעתון יומי אחד לפחות, היוצא לאור בישראל בשפה האנגלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן השקעות פרטיות בנאמנות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהסכם הקרן נקבע כי היא תהיה קרן השקעות פרטיות בנאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי מדיניות ההשקעות שלה מנהל הקרן רשאי לעשות אחת או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לקנות בעדה ולהחזיק בה גם ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה או בשוק מוסדר ונכסים שאינם ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ב)}} לבצע אסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן טכנולוגיה עילית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי־טק);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ייחודית“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 2.2.2027):}} קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן כספית“ – קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג הנכסים המוחזקים בה מתאפיין בסיכון אשראי נמוך; לעניין זה, ”סיכון אשראי“ – סיכון להפסד שייגרם לקרן כתוצאה מחדלות פירעון של גוף שמוחזקים אצלו מזומנים ופיקדונות שהם נכסי הקרן או של גוף אחר שיש לו התחייבות פיננסית כלפי הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} בהסכם הקרן נקבע שהיא תהיה קרן כספית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן מחקה“ – קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן סל“ – קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פתוחה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן פתוחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן סגורה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן סגורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן מסויגת“, ”קרן בלתי מסויגת“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נקי של נכסי קרן“ – שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים של קרן“ – תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”החזקה“, ”הרשות“, ”חברה מסונפת“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור מקרב הציבור“ ו”חברת חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“, ”יועץ השקעות“ ו”מנהל תיקים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הסדרת העיסוק).
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“, ”יועץ השקעות“ ו”מנהל תיקים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ייסוד קרן}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מהותה של קרן}}
{{ח:סעיף|2|תחולה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מוסדר על פי דין אחר, וכן על הסדר מסוג שקבע שר האוצר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם; לענין סעיף זה יראו אופציה וחוזה עתידי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, כנייר ערך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחול חוק זה על הסדר שמטרתו כאמור, שמספר המשתתפים בו אינו עולה על חמישים ושנעשה בלא פניה לציבור.
{{ח:סעיף|3|קרן להשקעות משותפות בנאמנות}}
{{ח:תת|(א)}} הסדר שחוק זה חל עליו לא ייעשה אלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה (בחוק זה – הסכם הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} קרן תהיה מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הסכם הקרן}}
{{ח:סעיף|4|הסכם הקרן}}
{{ח:ת}} הסכם הקרן ייעשה בין חברה שאושרה כנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, שיוקנו לה נכסי הקרן (להלן – הנאמן), לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, שתנהל את נכסי הקרן (להלן – מנהל הקרן).
{{ח:סעיף|5|פרטי הסכם הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכם הקרן ייקבעו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנאמן ושם מנהל הקרן ומען משרדיהם הרשומים;
{{ח:תתת|(3)}} אם הקרן תהיה קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} אם הקרן תהיה קרן פתוחה או קרן סגורה;
{{ח:תתת|(4)}} בקרן פתוחה – המועדים שלגביהם יחושבו מחיר היחידה ומחיר הפדיון, אם מחירים אלה יחושבו יותר מפעם אחת ביום;
{{ח:תתת|(5)}} בקרן סגורה – המועדים שבהם רשאים בעלי היחידות לפדותן, אם נקבעו מועדים כאמור, והשיעור המרבי של יחידות שבעל יחידות רשאי לפדות במועדים האמורים – אם נקבע שיעור כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} בקרן פתוחה – המועדים שבהם יוצעו היחידות לציבור וייפדו, אם מועדי הצעת היחידות ופדיונן קבועים מראש;
{{ח:תתת|(6א)}} בקרן פתוחה שהיא קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}} – דרישה למתן הודעה מוקדמת לפדיון יחידות הקרן, אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(7)}} השיעור המרבי של ההוספה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ג)}} או העמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(ג)}} ואם ההוספה או העמלה כאמור תיווסף למחיר היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון;
{{ח:תתת|(8)}} מדיניות ההשקעות של הקרן ודרכי שינויה;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} תקופת קיומה של הקרן, אם הוגבלה התקופה;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} שכר הנאמן ושכר מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(13)}} תקופת כהונתו של הנאמן;
{{ח:תתת|(14)}} הדרך לשינוי הסכם הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א), כדי למנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכללו בהסכם הקרן, וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכם הקרן לא יכלול תניות שמהן משתמע, במפורש או במכללא, כי הנאמן או מנהל הקרן פטורים מאחריותם לפי חוק זה או לפי דין אחר.
{{ח:סעיף|6|שם מטעה|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|7||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|8|רישום הסכם הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה; שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} הסכם הקרן יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הקרן ימציא העתק מהסכם הקרן ומכל שינוי בו לבעל יחידה, לפי דרישתו, בתמורה לתשלום שקבע הנאמן.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: נאמן}}
{{ח:סעיף|9|הנאמן|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט, תשס״א, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ב־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשמש חברה נאמן לקרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;
{{ח:תתת|(2)}} לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} לה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.
{{ח:תת|(א1)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון לפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנות החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לעובד של חברה שתשמש נאמן, שיעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תשמש חברה נאמן לקרן אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או שהיא חברה בשליטתה של חברה כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור, משמשת נאמן לקרן שמנהלה הוא חברה בשליטתה או חברה השולטת בה או בשליטה של חברה השולטת בה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(4)}} יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קשר עסקי“ – קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד־פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתתתת|(2)}} שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קשר עסקי מהותי“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה;
{{ח:תתת|(5)}} הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קשר עסקי כולל“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קשר עסקי“;
{{ח:תתת|(6)}} קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.
{{ח:תת|(ה)}} תקופת כהונתו של הנאמן על פי הסכם הקרן לא תפחת משלוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו של הנאמן, לא תפחת תקופת ההארכה משנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת החברה“ – החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת מנהל הקרן“ – מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור.
{{ח:סעיף|9א|חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות|תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות להלן, בארץ או בחוץ לארץ, לגבי הנאמן, בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בהם, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
{{ח:תתת|(1)}} הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון – רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;
{{ח:תתת|(3)}} חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של הוראת דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
{{ח:תתת|(6)}} פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת דין כלכלי“ – הוראה מהוראות הדינים המנויים בהגדרה ”עבירה“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|בסעיף 260(א) לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}; {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק}}; {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}}; {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991}}; {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, או עבירת קלון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת קלון“ – עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם שהורשע בה ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת.
{{ח:סעיף|10|פקיעת אישור|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש נאמן יפקע לאחר שנה שבה לא כיהנה כנאמן.
{{ח:סעיף|10א|ביטול או התליה של אישור נאמן|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|11|סיום כהונתו של נאמן|תיקון: תשנ״ט, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן תסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} או מתקיים בו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(ד)}}, או שתנאי מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(א)(2) או (3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} לא נתקיים בו במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר;
{{ח:תתת|(2)}} תמה תקופת כהונתו לפי הסכם הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} הוא התפטר, והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, לאחר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן צו בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לנאמן, והצו לא הוסר תוך ששים ימים או תוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שכהונתו הסתיימה, יודיע על כך לרשות מיד בתום הכהונה ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה; ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יודיע על כך הנאמן מיד למנהל הקרן ולרשות.
{{ח:תת|(ג)}} ראתה הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות חוק זה, וכי ענינם של בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאית היא להורות לו על תיקון הפגמים תוך תקופה שתקבע; לא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן מכהונתו.
{{ח:סעיף|12|נאמן במקום נאמן שכהונתו הסתיימה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה כהונתו של נאמן, ידאג מנהל הקרן שחברה שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} תחתום על הסכם הקרן ותחל לשמש נאמן לקרן תוך תשעים ימים מיום שנסתיימה כהונתו של הנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יתחיל לשמש נאמן אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא החל נאמן אחר לשמש במקומו של נאמן שכהונתו נסתיימה, תוך תשעים ימים מיום סיום הכהונה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן להשמיע את טענותיו, להורות למנהל הקרן להעביר את הקרן שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה סבירה שתקבע; החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות לפי סעיף קטן זה כבטלה.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: מנהל קרן}}
{{ח:סעיף|12א|ועדת רשיונות של הרשות|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} הרשות תמנה ועדת רשיונות, שאלה חבריה (בחוק זה – ועדת הרשיונות):
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הרשות;
{{ח:תת|(2)}} שני חברים, מבין חברי הרשות, שהם עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל.
{{ח:סעיף|13|מנהל קרן|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;
{{ח:תתת|(2)}} הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} לה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(א1)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עובד של מנהל קרן או מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק ההשקעות של קרן, יהיה בעל רשיון מנהל תיקים; עובד או מועסק כאמור שאינו תושב ישראל, המשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד שאינם ניירות ערך חוץ שהוציאו חברות הרשומות בישראל, יהיה בעל הרשאה על פי דיני המדינה שבה הוא מתגורר, לעסוק בניהול השקעות בעבור הזולת, ולא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 2|סעיף 2(ב) סיפה לחוק הסדרת העיסוק}} ולענין {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|סעיף 8(א)(5) ו־(6) לחוק האמור}}, יראו מנהל קרן כחברה בעלת רשיון מנהל תיקים, שערכה ביטוח כנדרש ושבה ניתן להשלים התמחות כנדרש.
{{ח:תת|(ג1)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תשמש חברה מנהל קרן אם המנהל הכללי שלה הוא דירקטור או מנהל כללי של מנהל קרן אחר.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|13א|חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}}, לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן או נושא משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;
{{ח:תתת|(3)}} אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במנהל הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:סעיף|14|פקיעת אישור|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש מנהל קרן יפקע באחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} לאחר שנה שבה לא שמשה כמנהל קרן;
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני למנהל קרן, והצו לא הוסר בתוך 60 ימים או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים; מנהל קרן יודיע מיד לנאמן ולרשות על מתן צו בית משפט כאמור.
{{ח:סעיף|15|ביטול או התליה של אישור|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1), המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(א1)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} ביטלה הרשות או התלתה אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף קטן (א), או פקע אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}}, תעביר החברה את ניהול הקרנות למנהל אחר, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר מנהל הקרן את ניהול הקרנות למנהל אחר, רשאי בית משפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים לשם העברת ניהול הקרנות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, ”מנהל אחר“ – חברה הממלאת את תנאי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, ואינה חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור.
{{ח:סעיף|16|דירקטוריון מנהל הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של מנהל קרן יכהנו לפחות חמישה דירקטורים; לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין מנהל קרן כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות}}, לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א1)}} הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי מנהל הקרן לאחר שהנאמן בדק ואישר כי נתקיימו לגביהם תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}}; הנאמן ידווח לרשות ניירות ערך, ובקרן סגורה – גם לבורסה, על תוצאות בדיקתו.
{{ח:תת|(א2)}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|בסעיף 23ב2(ד)}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הדירקטורים של מנהל קרן המכהנים גם כדירקטורים של מנהל קרן אחר, קופת גמל, חברה מנהלת קופת גמל, חברה לניהול תיקי השקעות עבור הזולת, חברה לייעוץ השקעות, מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}} או חברת חיתום והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור (בחוק זה – חברת ניהול השקעות), לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור של מנהל קרן לא יכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} מספר הדירקטורים שהם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל קרן לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ה)}} במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.
{{ח:סעיף|16א|יושב ראש הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ה)}} –
{{ח:תת|(1)}} דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון;
{{ח:תת|(2)}} המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון;
{{ח:תת|(3)}} לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.
{{ח:סעיף|17|ישיבת הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוב הדירקטורים יהיו מנין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שנכח בישיבה דירקטור חיצוני;
{{ח:תתת|(2)}} שמספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מחברת ניהול השקעות אחת, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.
{{ח:סעיף|18|תפקידיו של הדירקטוריון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תפקידו של דירקטוריון מנהל קרן יהיה בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שתוגדר בהסכם הקרן ובתשקיף וכן לקבוע שינויים מהותיים במדיניות כאמור בהתאם לשיקול דעתו;
{{ח:תת|(2)}} למנות מנהל כללי;
{{ח:תת|(3)}} לפקח על תיפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו;
{{ח:תת|(4)}} לבחון את תוצאות פעילות הקרן, לרבות התשואה שהשיגה והשינויים בהרכב נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, לפי דיווחים שיגיש לו המנהל הכללי לפי דרישתו;
{{ח:תת|(5)}} לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית;
{{ח:תת|(5א)}} למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(א)}}, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ובדרכים לתקנם;
{{ח:תת|(5ב)}} לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|(6)}} לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן, או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים; לענין זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מהותית“ – מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה או סוג הנכס נשוא העסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד ענינים“ – בין ענינם של בעלי היחידות לבין ענינו של אחד או יותר מאלה: בעלי יחידות בקרן אחרת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם וחברה בשליטת בעל ענין כאמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת|(7)}} לדון בעסקה שהנאמן קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}} כי היא מהותית לקרן או כי יש בה ניגוד ענינים;
{{ח:תת|(7א)}} לדון בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מחוץ לשוק מוסדר, ששר האוצר קבע כי היא מסוג העסקאות כאמור שיש לדון בהן;
{{ח:תת|(8)}} לקבוע נהלים המיועדים להבטיח –
{{ח:תתת|(א)}} תהליך תקין של קבלת החלטות בקשר עם השקעות הקרן;
{{ח:תתת|(ב)}} עריכת בקרה פנימית על ניהול ההשקעות;
{{ח:תתת|(ג)}} ניהול הקרנות שבניהול מנהל הקרן תוך מניעת הפליה ביניהן;
{{ח:תתת|(ד)}} ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה;
{{ח:תתת|(ה)}} ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו;
{{ח:תתת|(ו)}} היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;
{{ח:תת|(9)}} לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(א)}}, וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ב)}}, או בלא מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ד)}};
{{ח:תת|(10)}} לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו.
{{ח:סעיף|19|ועדת הדירקטוריון|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(1) עד (5ב)}}, לועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן – ועדת דירקטוריון).
{{ח:תת|(א1)}} דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(6), (7), (7א) ו־(9)}} – לוועדת הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(5)}} – לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הפסקה האמורה}} שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|באותה פסקה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנין חוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; נבצר מדירקטור חיצוני, חבר הועדה, להשתתף בישיבה – רשאי דירקטור חיצוני אחר למלא את מקומו באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} בישיבות ועדת הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.
{{ח:סעיף|20|ועדת השקעות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל הקרן ימנה ועדת דירקטוריון להשקעות (להלן – ועדת השקעות).
{{ח:תת|(ב)}} תפקידה של ועדת ההשקעות יהיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את דרך פעילות הקרן במסגרת מדיניות ההשקעות שקבע הדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את המנהל הכללי ביישום מדיניות ההשקעות של הקרן בהתאם להחלטות הדירקטוריון ולהחלטותיה.
{{ח:תת|(ב1)}} מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים ממספרם הכולל של חברי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב2)}} חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת.
{{ח:תת|(ג)}} ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)}}, מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה.
{{ח:סעיף|20א|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות את אישור הוועדה;
{{ח:תתת|(5)}} לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ב)}}, או בלא מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש דירקטוריון של מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
{{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי רשאי לדרוש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, אם ראה טעם לכך.
{{ח:תת|(ז)}} אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
{{ח:תת|(ח)}} ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לרבעון; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ט)}} מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
{{ח:תת|(י)}} בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.
{{ח:סעיף|21|הגבלות אישיות על דירקטור ועובד של מנהל קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה ולא ימכור נייר ערך הנסחר בבורסה אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום אחד לפני ביצוע הקניה או המכירה;
{{ח:תתת|(2)}} יתן את הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות חבר בורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר בורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, שבו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים שבהם רשאי דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות לקנות ולמכור נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת; בחוק זה, ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיק ניירות ערך בעבור הזולת בידי נאמן, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן, לפי כללים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} עובד של מנהל קרן –
{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה ניירות ערך אלא מסוגים ובתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לעובד של מנהל קרן בתפקיד שקבע, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך שבעה ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות הערך שהוא או בן זוגו מחזיקים בהם; כן יודיע לו, תוך שבעה ימים, על כל נייר ערך שקנה או שמכר שלא בדרך של נאמנות עיוורת; הנאמן ישמור, לתקופה של שבע שנים לפחות, את כל המסמכים הנוגעים לענין זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו גם על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך מסוימים;
{{ח:תתת|(2)}} לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, שאינם תושבי ישראל, והמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד, שהוצאו בידי חברות שאינן רשומות בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”דירקטור“, ”חבר ועדת השקעות“, ”מי שמועסק על ידי מנהל קרן“, ו”עובד“ – לרבות בן זוגו של כל אחד מאלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: סייגים לכהונה או להעסקת עובד}}
{{ח:סעיף|22|הגבלות על העסקה|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יעסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו –
{{ח:תת|(1)}} יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;
{{ח:תת|(2)}} יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, או תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור.
{{ח:סעיף|23|אדם שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטור של מנהל קרן או של נאמן, עובד של אחד מהם או חבר ועדת ההשקעות של מנהל קרן, שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה או שהורשע בעבירה, רשאית הרשות להשעותו מכהונתו או מתפקידו, אם באה על כך בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מאת יושב ראש הרשות, ובלבד שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני הרשות; לעניין זה, ”עבירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו דירקטור של חברה השולטת במנהל הקרן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של מנהל הקרן והם רוב מניינו, כדירקטור של מנהל הקרן, ויראו דירקטור של חברה השולטת בנאמן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של הנאמן והם רוב מניינו, כדירקטור של הנאמן.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:סעיף|23א|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתח שוק כולל“ – סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת אדם, ולענין מי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס נתח השוק של מנהל הקרן לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתח שוק“, של מנהל קרן – שיעור השווי הנקי של נכסי הקרנות שבניהול מנהל קרן מהשווי הנקי של נכסי כל הקרנות המנוהלות בידי כל מנהלי הקרנות בישראל, כפי שחושב בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושפורסמו ברשומות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|23ב|שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן|תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר משלושים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן, או בשיעור נמוך יותר המקנה שליטה במנהל קרן, אלא על פי היתר מאת ועדת הרשיונות; שר האוצר רשאי לקבוע בצו, בהתייעצות עם הרשות, שיעור הנמוך משלושים אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן לאדם היתר לפי סעיף זה אם לאחר מתן ההיתר נתח השוק הכולל שלו יעלה על עשרים אחוזים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
{{ח:סעיף|23ב1|חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} התקיימה במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, או בנושא משרה בו, אחת הנסיבות כמפורט להלן יודיע המחזיק לרשות, מיד כשנודע לו על כך:
{{ח:תת|(1)}} אחת מהנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 9א|בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף 9א(א)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין מחזיק שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
{{ח:סעיף|23ב2|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף קרנות הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל הקרן, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ה|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למנהל הקרן.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן, או ממי שמבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובאים בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} להחזיק או לשלוט במנהל קרן כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין, ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:סעיף|23ג|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} ואין בידו היתר כאמור.
{{ח:סעיף|23ד|ביטול, שינוי או התליה של היתר|תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, לשנותו או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|23ה|הוראות יושב ראש הרשות למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם מחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב|בסעיף 23ב}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במנהל קרן מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה ועדת הרשיונות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או בהתאם להוראת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל קרן יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}.
{{ח:סעיף|23ו|דיווח על החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור העולה על עשרים אחוזים או על השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב(א)}}, הנמוך מביניהם, ימסור למנהל הקרן ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע יושב ראש הרשות, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו, ופרטים אחרים כפי שיקבע יושב ראש הרשות, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם ליושב ראש הרשות ישירות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:סעיף|23ז|הגבלה על נתח שוק|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יקבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר, למעט ממנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה – מנהל קרן אחר), בין בהסכם ובין בדרך אחרת, אם נתח השוק שלו יעלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם במנהלי קרנות, באופן שנתח השוק הכולל שלו עולה על עשרים אחוזים בשל כך שאחד ממנהלי הקרנות שבשליטתו קיבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה יושב ראש הרשות כי מנהל קרן קיבל לניהולו קרן, ממנהל קרן אחר, ולאחר קבלת הניהול עלה נתח השוק שלו, או נתח השוק הכולל של אדם השולט בו, על עשרים אחוזים, רשאי הוא, לאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן או לאותו אדם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ג), ומנהל הקרן או האדם, שניתנה לו ההוראה לפי אותו סעיף קטן, לא פעל בהתאם לה, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:סעיף|23ח||תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תשקיף של קרן והיתר לפרסומו}}
{{ח:סעיף|24||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|25|הצעת יחידות והקצאת יחידות על פי תשקיף|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצעה לציבור של יחידות, תיעשה על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על:
{{ח:תתת|(1)}} הקצאת יחידות הטבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}};
{{ח:תתת|(2)}} הצעת יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בהן בבורסה;
{{ח:תתת|(3)}} הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}}, ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)(3)}}, כהקצאה שנעשתה על פי תשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|26|פרטי תשקיף|תיקון: תשנ״ט, תשע״א, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף של קרן יכלול כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות שיש לכלול בו, וכן כל פרט אחר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת היחידות המוצעות על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה התשקיף וצורתו;
{{ח:תתת|(2)}} הדו״חות הכספיים של הקרן, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
{{ח:תתת|(3)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה החשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (2) וצורת חוות הדעת.
{{ח:תת|(ג1)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:סעיף|27|הוראות הרשות בדבר פרטי התשקיף|תיקון: תש״ע־3, תשע״ד־3, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:
{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג|או 129ג(1)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי [[סעיף 26, {{ח:פנימי|סעיף 129ג|129ג(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} דו״ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;
{{ח:תתת|(3)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;
{{ח:תתת|(4)}} דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|28|חובת מתן הסברים|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} מנהל קרן חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישת יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך, הסבר, פרטים, ידיעות ומסמכים בקשר לתשקיף ולפרטים הכלולים בו, בתוך תקופה שיקבעו.
{{ח:סעיף|29|היתר לפרסום תשקיף|תיקון: תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף; לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף הוראת סעיף קטן (ב), הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף, מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או אם אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מצאה הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, כי התקיימו טעמים כאמור בפסקה (1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו בתוך תקופה שתקבע; לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.
{{ח:תת|(ד)}} בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.
{{ח:תת|(ה)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|30|אישור התשקיף וחתימה עליו|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף של קרן המוגשת לרשות תיחתם בידי הנאמן ובידי מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} תשקיף של קרן, המוגש לרשות לקבלת היתר לפרסומו, יהיה חתום בידי הנאמן, מנהל הקרן וכל הדירקטורים של מנהל הקרן, ואולם אם אישר הדירקטוריון של מנהל הקרן את התשקיף, די בחתימתם של הנאמן, מנהל הקרן ושל רוב הדירקטורים של מנהל הקרן, ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור חיצוני.
{{ח:תת|(ג)}} נכלל בתשקיף שמו של אדם שהתחייב לרכוש את היחידות המוצעות של קרן סגורה, כולן או מקצתן, במידה שלא ירכוש אותן הציבור, יחתום גם הוא על התשקיף.
{{ח:תת|(ד)}} הוצעו יחידות של קרן סגורה שלא בידי מנהל הקרן, יחתום גם המציע על התשקיף.
{{ח:תת|(ה)}} חתימת דירקטור על תשקיף תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|סעיף 22(ה) ו־(ו) לחוק ניירות ערך}} יחולו לגבי תשקיף של כל קרן, ולגבי תשקיף של קרן סגורה, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|סעיף 22(ג) ו־(ד) לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף|31|תאריך התשקיף ופרסומו|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״א־3, תשע״ד־3, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשקיף ישא תאריך (להלן – תאריך התשקיף) המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחרי מתן ההיתר לפרסומו, זולת אם האריכה הרשות את התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}} וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 129ג|129ג(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}} וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 129ג|129ג(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|129ג1(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו, ולא יציע לציבור את היחידות אלא לאחר שמילא הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף}}
{{ח:סעיף|32|התקופה להגשת הזמנות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף (להלן – התקופה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקרן פתוחה או בקרן סל המציעה את יחידותיה לציבור לראשונה, תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף ותסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
{{ח:תתת|(2)}} בקרן פתוחה או בקרן סל שיחידותיה נמצאות כבר בידי הציבור, יכול שהתקופה תחל בתאריך התשקיף ובלבד שתסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
{{ח:תתת|(3)}} בקרן סגורה שאינה קרן סל תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף, ותסתיים לא יאוחר מחודש לאחר התאריך האמור.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, לבקשת מנהל קרן, להקדים את תחילת התקופה לפי סעיף קטן (א)(1), או להאריך עד לששה חודשים את התקופה של חודש לפי סעיף קטן (א)(3), אם היה סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוצעו יחידות לציבור לפני תחילת התקופה או לאחר תום התקופה.
{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|34|דו״ח של מנהל הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו״ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה, להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו״ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון; אין בהגשת דו״ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35|תיקון תשקיף של קרן סגורה|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25א|25א}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25ב|25ב}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 26|ו־26(א) לחוק ניירות ערך}} יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|36|תיקון טעות סופר בתשקיף}}
{{ח:ת}} לענין תיקון טעות סופר בתשקיף, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25ג|סעיף 25ג לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות לתשקיף}}
{{ח:סעיף|37|אחריות חותמי התשקיף}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} אחראי כלפי מי שרכש או פדה יחידות וכלפי מי שקנה או מכר יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה פרט מטעה בתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת התיישנות של זכות לתביעה לפי סעיף קטן (א), שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (א), יראו דירקטור של מנהל קרן שכיהן ביום שבו אישר הדירקטוריון את התשקיף כאילו חתם על התשקיף, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ידע על פרסום התשקיף ולא היה עליו לדעת, או לא היה יכול לדעת;
{{ח:תתת|(2)}} מיד כשהגיע לידיעתו דבר קיומו של פרט מטעה בתשקיף, מסר על כך הודעה מנומקת בכתב לרשות ולמנהל הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.
{{ח:סעיף|38|אחריותם של מומחים}}
{{ח:ת}} מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}} לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, ותקופת ההתיישנות לענין סעיף זה תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}.
{{ח:סעיף|39|שלילת אחריות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} האחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} לא תחול –
{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאין בו פרט מטעה;
{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש או פדה או קנה או מכר יחידות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}}, בשעה שידע או שהיה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין;
{{ח:תת|(3)}} משהגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה שבו תוקן הפרט המטעה, ופרסם בעתון את הדו״ח כאמור, והכל כלפי מי שהוכח שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}} אחרי הפרסום האמור בעתון;
{{ח:תת|(4)}} על מי שחתם על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, על מי שרואים אותו כאילו חתם על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}}, ועל מי שנתן חוות דעת, דו״ח או אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}}, לאחר שעברו עשרים וארבע שעות משעה שמסר למנהל הקרן הודעה בדבר תיקון הפרט המטעה.
{{ח:סעיף|40|אחריות רבים}}
{{ח:ת}} היו שניים או יותר אחראים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}}, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד, ולענין האחריות בינם לבין עצמם – יחולו הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|41||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ו, תש״ע־2, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ניהול הקרן}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: קרן פתוחה}}
{{ח:סעיף|42|מחיר יחידה ומחיר פדיון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה – מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מועד אחר – מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן – הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.
{{ח:תת|(ד1)}} מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.
{{ח:תת|(ד2)}} בסעיף זה, ”שיעור העמלה“ – העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:סעיף|43|מחיר קניה ומחיר מכירה של נכסי קרן|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה יחושבו על ידי מנהל הקרן על פי השווי הנקי של נכסי הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך קביעת שווי נכסי קרן פתוחה, ודרך חישוב מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:סעיף|44|הזמנות ליחידות, הוראות לפדיונן והתשלום בעדן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו {{ח:הערה|(הסיפה תימחק ביום 2.2.2027):}} מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום במזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים, אלא אם כן הוכח אחרת.
{{ח:סעיף|45|העברת מזומנים לקרן|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} נמכרה יחידה בקרן פתוחה, יעביר המפיץ לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה; הועבר הסכום לחשבון מנהל הקרן, יעבירו מנהל הקרן לחשבון הקרן בו ביום.
{{ח:סעיף|46|הצעת יחידות ופדיונן|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה ימכור את היחידות ויפדה אותן רק בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(א)}} – במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן פתוחה יפדה יחידה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ; קיבל מנהל הקרן הוראה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה ויעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה, והמפיץ יעביר את הסכום האמור לבעל היחידה בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ והמפיץ יעביר לבעל היחידה את הסכום האמור בניכוי ההוספה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מפיץ שקיבל הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה לפני השעה שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות (להלן – השעה היעודה), ביום שיש לחשב לגביו את מחיר המכירה, יעביר אותה למסלקה בו ביום עד לשעה היעודה, או בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור; נתקבלה הזמנה או הוראה כאמור ביום אחר או לאחר השעה היעודה – יעביר אותה המפיץ לפני השעה היעודה ביום הבא שלגביו יש לחשב את מחיר המכירה.
{{ח:תתת|(2)}} נתקבלה במסלקה הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון יחידה כאמור בפסקה (1), תעביר אותה המסלקה למנהל הקרן בו ביום בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט).
{{ח:תתת|(3)}} לא העבירו מפיץ או המסלקה, הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון לפני השעה כאמור בפסקאות (1) או (2) יראו אותן כאילו הוגשו ביום שבו קיבל אותן מנהל הקרן, אלא אם כן בוטלו על ידי המזמין או נותן ההוראה, ובלבד שאם קיבל אותן לאחר השעה כאמור, יראו אותן כאילו הוגשו לפני השעה היעודה ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר היום שבו קיבלן.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מזכותו של מזמין היחידה או נותן ההוראה לפדיון, לפיצוי לפי כל דין בשל אי העברת ההזמנה או ההוראה כאמור בפסקאות (1) או (2).
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את היום שבו יעביר מפיץ את הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} ואת היום שבו יעביר מנהל קרן למפיץ את הסכום כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את הימים שלגביהם על מנהל קרן פתוחה לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} מנהל קרן פתוחה רשאי להפסיק מעת לעת את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שפרסם על כך הודעה בעתון במועד שקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה מהשווי המזערי, או פחת מספר בעלי היחידות שלה מהמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים או בשישים ימים בתקופה של תשעים ימים (להלן – תקופת ביניים), יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידותיה לציבור, ואם אינה קרן לתושבי חוץ – יציען לכל אדם, עד שיגיע השווי הנקי של נכסיה ומספר בעלי היחידות שלה לשווי המזערי ולמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים; נדרש פרסום תשקיף להצעת יחידות כאמור – יפרסמו מנהל הקרן לא יאוחר משלושים ימים מתום תקופת הביניים.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו אם הודיע מנהל הקרן על פירוק הקרן.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”הצעת יחידות לכל אדם“ – למעט לאזרח חוץ או לתושב חוץ המנוע, לפי דיני המדינה שבה הוא אזרח או תושב, לרכוש או להחזיק ביחידות הקרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ח)}} עלה מספר היחידות שהוזמנו ביום כלשהו על מספר היחידות שהוצעו באותו יום, ייענה מנהל הקרן לכל הזמנה בשיעור אחיד; מנהל הקרן יודיע למסלקה על השיעור כאמור, לא יאוחר מתום המסחר בבורסה, בדרך שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ט)}} פעולות המסלקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ב) ו־(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53(ג)}} יתבצעו על פי כללים שתקבע המסלקה ושעליהם תדווח לרשות.
{{ח:סעיף|47|קרן מועדים קבועים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה רשאי לקבוע בהסכם הקרן מועדים קבועים להצעת היחידות ולפדיונן (בחוק זה – קרן מועדים קבועים), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים שבהתקיימם על המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן להיות זהים, ותנאים שבהתקיימם יכול שמועדים אלה לא יהיו זהים;
{{ח:תתת|(2)}} המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו בימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים להצעת יחידות והתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לפדיון יחידות לא תעלה על 12 חודשים או על תקופה ארוכה יותר שתקבע הרשות בהוראות בהתאם לסוג הקרן, ובלבד שלא תעלה על 36 חודשים, {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} ובקרן השקעות פרטיות בנאמנות – לא תעלה על 15 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן מועדים קבועים רשאי להתנות את פדיון יחידות הקרן במתן הודעה מוקדמת מאת בעלי היחידות; הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים מקדמיים להתניית הפדיון במתן הודעה מוקדמת כאמור.
{{ח:סעיף|48|הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן|תיקון: תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, רשאי יושב ראש הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;
{{ח:תתת|(2)}} לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות; בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|49|הגבלה על החזקת יחידות בידי גורם מקורב|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מקורב“ – אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן מקורבת“, לגורם מקורב – קרן המנוהלת בידי מנהל קרן שבשליטת גורם מקורב או שבו הגורם המקורב עובד, מכהן או מועסק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור יחידות מוחזקות“ – מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.
{{ח:תת|(ב)}} רכש גורם מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי גורם מקורב, יודיע הגורם המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} גורם מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, בדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי גורמים מקורבים ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלק כלשהו מיחידות הקרן מוחזק בידי בעלי יחידות שאינם גורמים מקורבים;
{{ח:תתת|(3)}} השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו בידי כל הגורמים המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת השווי הנקי של נכסי הקרן לא עלה על פי שלושה מהשווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן יהיה חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור כדי השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3);
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההוספה לענין הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} או בכל הקרנות שבניהולו מאותו הסוג, כפי שתקבע הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, ”שיעור שכר מנהל הקרן“ – סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן או בכל הקרנות שבניהולו מאותו סוג, כפי שתקבע הרשות; בפסקה זו, ”שיעור שכר מנהל הקרן“ – סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.
{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: קרן סגורה}}
{{ח:סעיף|50|מחיר יחידה|תיקון: תשס״א, תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר יחידה בקרן סגורה יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצעה ראשונה – מחיר שנקבע בתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} בהצעה אחרת – מחיר שייקבע במכרז שיקיים מנהל הקרן בדרך ובתנאים שיובאו בתשקיף; היה המחיר שנקבע במכרז נמוך ממחיר היחידה ביום שבו נקבעו תוצאות המכרז – תתבטל ההצעה; לענין זה, ”מחיר יחידה“ – מחיר הקנייה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן סגורה יחשב את מחיר היחידה של הקרן; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת שווי נכסי קרן סגורה ודרך חישוב מחיר הקנייה, וכן בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר היחידה של הקרן ואת שווי היחידה; לעניין זה, ”שווי יחידה“, של קרן – שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן וכן תנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, והכול בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|51|אישור הבורסה לרישום היחידות}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יציע יחידות של קרן סגורה אלא לאחר שקיבל את אישור הבורסה לרישומן למסחר.
{{ח:סעיף|52|דו״ח על תוצאות ההצעה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} מנהל קרן סגורה יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על תוצאות ההצעה שבתשקיף לפי פרטים ובמועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו"ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:סעיף|53|הקצאת יחידות והעברת כספים|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה יעשה מנהל הקרן את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ירשום את יחידות הקרן למסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(2)}} יקצה את היחידות המוצעות למזמינים;
{{ח:תתת|(3)}} יעביר לחשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמינים.
{{ח:תת|(ב)}} עלה מספר היחידות שהוזמנו על מספר היחידות המוצעות, יקצה מנהל הקרן את היחידות המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף.
{{ח:תת|(ג)}} ביום ההקצאה של היחידות יחייב מפיץ את חשבונו של מי שהזמין באמצעותו יחידות, בסכום השווה למחיר היחידות שהוקצו לו, ויעביר לחשבון מנהל הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”יום ההקצאה“ – לא יאוחר מיומיים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות ליחידות בהצעה ראשונה, או לאחר היום שבו התקיים מכרז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}}.
{{ח:סעיף|54|ביטול הצעה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשמו יחידות של קרן סגורה למסחר בבורסה או לא הוגשו הזמנות ליחידות תוך התקופה שנקבעה להגשתן כדי הסכום שנקבע בתשקיף כסכום מזערי להצעה, תתבטל ההצעה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ביטול ההצעה ועל הסיבה לביטולה, במועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו"ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו״ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:סעיף|54א|תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה, הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|54ב|הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן סל או הפסקת פדיונן.
{{ח:סעיף|55|מחיר יחידות נסחרות}}
{{ח:ת}} מחירי היחידות של קרן סגורה ייקבעו, לאחר שהחלו להיסחר בבורסה, לפי תוצאות המסחר.
{{ח:סעיף|56|פדיון יחידות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם קרן סגורה כי היחידות ניתנות לפדיון, יפדה מנהל הקרן יחידה לפי דרישה של בעל יחידה במועד פדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה – מועד הפדיון), ובלבד שהתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תפחת משלושה חודשים.
{{ח:תת|(א1)}} קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב מנהל קרן סגורה לעשות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך חישוב מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} פדיון יחידות של קרן סגורה יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} פדיון יחידות בקרן סגורה יכול שיותנה במתן הודעה מוקדמת של בעל יחידות למנהל הקרן; תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים ותנאים שבהם רשאי מנהל קרן לפדות יחידות בקרן סגורה, מיוזמתו או לפי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור, והכול דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית, לעניין קרן סל או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|57|השבת יחידות או הקצאתן בלא תמורה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה, תוך כדי המסחר בבורסה, לרכוש מיחידותיה בעד הקרן (בחוק זה – השבת יחידות) או למכור יחידות שהושבו כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיפים 53(א)(2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתיפדה לא תבוטל בידי מנהל הקרן.
{{ח:תתת|(2)}} יחידה שהוקצתה לקרן לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה – יחידות רדומות).
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות}}
{{ח:סעיף|58|הוצאת יחידות בתמורה ויחידות הטבה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוצא יחידה ללא תמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להקצות לבעלי היחידות בלבד, יחידות ללא תמורה, יחסית למספר היחידות המוחזקות בידי כל בעל יחידות ביום שקבע לכך מנהל הקרן (להלן – יחידות הטבה).
{{ח:סעיף|58א|העברת יחידות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מפיץ יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות המחזיק ביחידות באמצעותו, ומנהל קרן יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות שיחידותיו רשומות על שמו אצל מנהל הקרן; העברת יחידות כאמור תיעשה בדרך שתפורט בתשקיף.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מפיץ או מנהל קרן לא יעביר יחידות אם נקבע כך בתשקיף, אלא אם כן ההעברה היא על פי דין.
{{ח:סעיף|58ב|הגבלה על הזמנת יחידות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל קרן רשאי לקבוע כי לא ייענה להזמנה של יחידות קרן העולה על סכום או שיעור שיקבע, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא יפחת מסכום או שיעור שתקבע הרשות.
{{ח:סעיף|59|נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן|תיקון: תשנ״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יקנה בעד קרן שבניהולו ולא יחזיק בה, אלא ניירות ערך, ניירות ערך חוץ, אופציות, חוזים עתידיים, קרן כספית, מטבע חוץ, מזומנים ונכס אחר שקבע שר האוצר בתקנות, והכל מהסוגים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגי קרנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|60|אישור מראש לביצוע עסקה|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} מנהל קרן לא יהיה רשאי לבצע עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6), (7) או (7א)}} אלא אם כן אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מועדותיו.
{{ח:סעיף|61|השקעת נכסי הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ישקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה; חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות כאמור, לא יראו בחריגה הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן תיקן את החריגה עד לתום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו היא החלה;
{{ח:תתת|(2)}} השקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות כאמור לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף קטן זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה ותיקן את החריגה כאמור בסעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, תקופה שבה מנהל קרן, המציע לראשונה לציבור את יחידותיה או המציע יחידות של קרן שמדיניות ההשקעות שלה שונתה באופן המחייב החלפת שלושים אחוזים לפחות מנכסיה, יהיה רשאי להשקיע את נכסי הקרן שלא לפי האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; בסעיף זה, ”שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן“ – שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}} או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים ולפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן), התשס״ח–2007}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, ויפרסמו בעיתון.
{{ח:תתת|(2)}} בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן, ישלח מנהל הקרן את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תתת|(4)}} שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה, ואת מועד הגשתו ופרסומו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:סעיף|62|פיזור השקעות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ניירות ערך של תאגיד“ – שווי ניירות ערך או ניירות ערך חוץ שהוציא מנפיק שאינו מדינת ישראל, המוחזקים בקרן, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר“ – שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, המוחזקים בקרן או בקרנות שבניהול מנהל קרן, מסך הכמות הרשומה למסחר של נייר הערך או נייר ערך החוץ, כשהיא מוכפלת בשוויו לתום יום המסחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור נכס אחר“ – שווי נכס המוחזק בקרן שאינו נייר ערך או נייר ערך חוץ, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגי קרנות, תנאים לקנייתם או להחזקתם של נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, וכן לקבוע שיעור מרבי –
{{ח:תתת|(1)}} לשיעור ניירות ערך של תאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לשיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר;
{{ח:תתת|(3)}} לשיעור נכס אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי, למעט איגרת חוב, שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת מנהל הקרן; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי רשום למסחר של נייר ערך“ – שווי נייר הערך לסוף יום המסחר כשהוא מוכפל בכמות הרשומה למסחר של נייר הערך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|בסעיף 23ב2}}.
{{ח:תת|(ג)}} עלה שיעור ניירות ערך של תאגיד, או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר, או שיעור נכס אחר, על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, לא יראו בכך הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי;
{{ח:תתת|(2)}} השיעור עלה על השיעור המרבי לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה, והתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1).
{{ח:סעיף|63|עסקת מכירה בחסר|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר, ובלבד שההשאלה אינה למנהל הקרן, לאדם השולט בו, לחברה בשליטת אדם כאמור, לדירקטור, או לעובד של מי מהם לצורך עסקת מכירה בחסר על ידם, או לקרן אחרת שבניהול מנהל הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר בעדה;
{{ח:תת|(2)}} לעשות עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”עסקת מכירה בחסר“ – מכירה בבורסה או בשוק מוסדר של ניירות ערך שאינם של המוכר, בהתאם לכללים הנהוגים לענין מכירה כאמור בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נעשית המכירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|64|חוזה עתידי ואופציה}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים באופציה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה עתידי“ – התחייבות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס, וזאת בכמות, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מימוש“ – המחיר שבו תמומש התחייבות באופציה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס בסיס“ – הנכס נשוא ההתחייבות באופציה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חישוב שווי נכס בסיס.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|65|עסקה במזומנים או באשראי והתחייבויות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי עסקאות שמנהל קרן רשאי לבצען באשראי, בתנאים שקבע, וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, בחריגה מהוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף {{ח:הערה|[קטן]}} אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שיעור מרבי להתחייבויותיה של קרן מתוך שווי נקי של נכסיה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לסוגי התחייבויות שונים; לענין סעיף זה, ”התחייבויות“ – למעט התחייבויות בענין שכרם של מנהל הקרן והנאמן והתחייבויות מס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} עלו התחייבויותיה של קרן על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (ב), יעשה מנהל הקרן להקטנתן עד שיגיעו לשיעור המותר.
{{ח:סעיף|65א|הוראות זמניות למנהלי קרנות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63 עד 65}}, רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים –
{{ח:תתת|(1)}} לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להתיר למנהל קרן להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}} או לבצע עסקת מכירה בחסר כאמור בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} להתיר למנהל קרן לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(4)}} להתיר למנהל קרן לבצע עסקאות באשראי או לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות הקרן, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(5)}} להורות על –
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים לקנייה ולהחזקה של נכסים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאים להשאלת ניירות ערך כאמור בפסקה (2) או לביצוע עסקת מכירה בחסר כאמור באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תנאים לקנייה, למכירה או ליצירה של אופציות או חוזים עתידיים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים לביצוע עסקאות באשראי או לקבלת אשראי כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתתת|(ה)}} אופן חישוב שווי הנכסים, ניירות הערך, האופציות או החוזים העתידיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ושיעוריהם המרביים; הוראה לעניין אופן חישוב השווי כאמור תינתן בשים לב להוראות שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ב)}}, אם קבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת הרשות לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – הוראה) תהיה לתקופה שתורה הרשות ושלא תעלה על 18 חודשים; חלפו 18 חודשים והמשיכו להתקיים הנסיבות המיוחדות שבשלהן נדרשה ההסדרה המיידית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – הנסיבות המיוחדות), רשאית הרשות להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופה שתורה ושלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה ופקיעת תוקפה.
{{ח:סעיף|66||תיקון: תשס״א, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|67|עסקה בין קרן לבין גופים קרובים|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן, נאמן, בעל שליטה באחד מהם, אדם המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של אחד מהם או חברה בשליטת מי מהם, וכן דירקטור, מועסק או עובד של מנהל קרן או של נאמן, חברה בשליטת מי מהם או חברה שמי מהם הוא בעל ענין בה או מועסק על ידה –
{{ח:תתת|(1)}} לא ימכור בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, או בעסקה מתואמת, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או אופציות הרשומים למסחר בהם (בסעיף זה – ניירות ערך נסחרים) מחשבונו העצמי לחשבון קרן המנוהלת בידי מנהל הקרן, ולא יקנה לחשבונו העצמי, מחשבון קרן כאמור, ניירות ערך נסחרים בעסקה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא ימכור מהחזקתו לחשבון קרן כאמור בפסקה (1) נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, ולא יקנה להחזקתו מחשבון קרן כאמור נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, אלא אם כן הוצע הנכס במכרז, והקניה או המכירה נעשו במחיר שנקבע במכרז; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים למכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לענין נכס שנותר במהלך תקופת מימוש נכסי קרן בפירוק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.
{{ח:סעיף|68|איסור החזקת יחידות|תיקון: תשע״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|סעיף 129ג1(ד)}}, שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:סעיף|69|מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תש״ע, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז; בסעיף זה, ”חברה סוחרת“ – חבר בורסה, המבצע עסקאות בעבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.
{{ח:תת|(ב)}} מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן; מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז, בהסכם בעבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחו״ל, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן; בחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהציע מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 81|ובסעיף 81(ב)}}, מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה – חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין), ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה בעבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז בעבור ביצוע עסקה דומה;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן, לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים בעבור עסקאות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן;
{{ח:תתת|(3)}} עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו־(ו) יפורסמו ברשומות.
{{ח:סעיף|70|חיוב קרן וזיכויה}}
{{ח:ת}} מנהל קרן שקנה נכס בעד קרן שבניהולו או שמכר נכס מנכסי הקרן, יחייב או יזכה את חשבון הקרן בסכום ששילם או שקיבל בפועל, ביום שבו שילם או קיבל את תמורת הנכס, לפי הענין.
{{ח:סעיף|71|הודעה על החזקת יחידות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} החזיק אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטת אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן או עובד שלו, יחידות בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם יחידות של קרן סגורה בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו ועל שינוי במספרן, בדרך ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} לא הגיש מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת מנהל הקרן, לצוות עליה להגישה תוך זמן שיקבע.
{{ח:סעיף|72|דו״חות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תש״ע־3, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} דו״חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו״חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדו״חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות), התשנ״ו–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ו|פרק ו׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.
{{ח:תת|(א2)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה לאור מאפייניה היחודיים של קרן כאמור, וכן את הפרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה; בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו״ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו״ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו״ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.
{{ח:תת|(ה1)|(1)}} יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו״ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו״ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
{{ח:תת|(ו)}} לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהגיש דו״ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו״ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} דו״ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו, והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|72א|דרכי הדיווח לרשות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו״ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
{{ח:סעיף|72ב|עיון במסמך והעתק מאושר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו״ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 72א|בסעיף 72א(א)}}; לענין זה, ”פלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:סעיף|73|פרסום|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יפרסם ולא יגרום לפרסום, דבר ביחס לקרן שבניהולו אלא אם כן אישר הנאמן מראש את הפרסום ואת תוכנו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הודעה בדבר פרסום תשקיף ועל הודעות ודו״חות שיש לפרסם בעתון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום של –
{{ח:תתת|(1)}} התשואה שהשיגה קרן פתוחה או קרן סל, אלא אם כן חושבה לפי נוסחה שקבעה הרשות בהוראות ולתקופה שקבעה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו של מנהל הקרן; אין באמור כדי למנוע פרסום נתונים אודות כל הקרנות או מרביתן שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג1), או סקירה וניתוח תקופתיים של נתוני קרנות, שתכליתם מתן מידע כללי לציבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לפרסם באינטרנט, נוסף על הנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (2) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) ולגבי מתכונת הפרסום, וכן רשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), תשכ״ב–1961}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג2)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שאינה קרן סל, שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – לרבות מי שמועסק על ידו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לפרסם“, ”פרסום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין).
{{ח:סעיף|73א|פרט מטעה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עיקרי הנאמנות}}
{{ח:סעיף|74|טובת בעלי היחידות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} נאמן ומנהל קרן ימלאו את תפקידיהם וישתמשו בסמכויותיהם לטובת בעלי היחידות בלבד ומנהל קרן לא יפלה בין בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו.
{{ח:סעיף|75|חובת הנאמנות}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי תפקידיהם ובשימוש בסמכויותיהם יפעלו הנאמן ומנהל הקרן בזהירות, באמונה ובשקידה.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.
{{ח:סעיף|76|דין נכסי הקרן|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח להשתתף באסיפות כלליות של תאגיד שניירות הערך שלו מוחזקים בקרן, או למנות שלוח מטעמו להשתתף באסיפות כלליות כאמור, לתקופה שיקבע; מינה מנהל הקרן שלוח, ינחה אותו בדבר דרך הצבעתו באסיפה הכללית.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל.
{{ח:סעיף|77|השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ב־4, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|סעיף 182 לחוק החברות}} או לבעלות בתעודת התחייבות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35יב24|סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך}}, לפי העניין; בסעיף זה, ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} לעניין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182 לחוק החברות}} או כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35יב24|בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכירה בחסר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על דרך הצבעתו באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם, על פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|78|חובות הנאמן ותפקידיו|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפקח על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות על פי התשקיף בידי מנהל הקרן; מבלי לגרוע מכלליות הוראה זו ומן האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}}, יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן:
{{ח:תתת|(1)}} תהליך תקין של קבלת החלטות, שתואם לנוהל שאושר בידי הדירקטוריון;
{{ח:תתת|(2)}} מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן לפי הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות על פי התשקיף;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול השקעות הקרן נעשה על פי הנהלים שקבע דירקטוריון מנהל הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(8)}}.
{{ח:תת|(א1)}} הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי לקבוע מהן עסקאות מהותיות לקרן או סוגי עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, כמשמעות כל אלה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יעביר לנאמן, לפי דרישת הנאמן, כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הנאמן כי היו ליקויים בניהול הקרן, יורה למנהל הקרן בכתב לתקנם ויקבע מועד לתיקונם; העתק מהוראתו יעביר הנאמן לדירקטוריון מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו –
{{ח:תתתת|(א)}} יודיע אם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא הפרה של הוראות חוק זה, של הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים כאמור והם תוקנו; נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו יפרט בדוח את ההוראות שנתן;
{{ח:תתתת|(ג)}} יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף;
{{ח:תתת}} לעניין זה, ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה.
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יגיש הנאמן דו״ח כאמור בפסקה (1), יעבירו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יגיש את הדו״ח, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הנאמן יודיע לרשות על כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} ליקויים מהותיים בניהול הקרן, מיד לאחר שמצא אותם או שנודע לו עליהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} ליקויים שהורה למנהל הקרן לתקן תוך מועד שקבע לכך, ולא תוקנו תוך אותו מועד – מיד לאחר המועד שקבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} ליקויים חוזרים ונשנים בניהול הקרן – תוך זמן סביר לאחר שאירעו.
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יודיע הנאמן כאמור בפסקה (1), יתן את הודעתו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יודיע לרשות כאמור, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע.
{{ח:תת|(ח)}} הנאמן ימסור ליושב ראש הרשות או לעובד שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו של מי מהם, פרטים על ענין הנוגע לקרן או לניהולה תוך זמן שיקבעו; הנאמן יעביר למנהל הקרן העתק מהדרישה ומתשובתו לדרישה.
{{ח:סעיף|79|שעבוד נכסי הקרן}}
{{ח:ת}} נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול; מנהל קרן לא ימשכן ולא ישעבד את נכסי הקרן אלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, לפי תנאים שקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:סעיף|80|הוצאות שייפרעו מנכסי הקרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאות שייפרעו מנכסי קרן יהיו אלה בלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שכר הנאמן ומנהל הקרן, כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף או בדו״ח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, כפי שפורטו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} מסים החלים על הקרן, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.
{{ח:תת|(א1)}} שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שמנהל קרן רשאי לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל או לעניין קרן טכנולוגיה עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפירעונם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן, באישור הנאמן, ורשאי הנאמן באמצעות מנהל הקרן, להיפרע מנכסי הקרן הוצאה שהוציאו לשם מילוי תפקידם שלא במהלך הרגיל של ניהול הקרן, ובלבד שההוצאה היא בסכום סביר.
{{ח:תת|(ג)}} החליט מנהל קרן או נאמן להיפרע מנכסי קרן לפי סעיף קטן (ב), יגיש על כך מיד דו״ח לרשות ולבורסה.
{{ח:סעיף|80א|הוצאות בשל תיקון טעות|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} מפיץ לא יחייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל המפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון.
{{ח:סעיף|81|איסור קבלת טובות הנאה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת –
{{ח:תתת|(1)}} הוספה ושכר, כפי שנקבע בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} שירותים ודיור מאדם השולט בו או מחברה בשליטת אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אדם השולט במנהל קרן וחברה בשליטה של אדם כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן זולת ממנהל הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור של מנהל קרן, חבר ועדת דירקטוריון שאינו דירקטור ועובד או מועסק על ידי מנהל קרן, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת מידי מנהל הקרן. לעניין הוראות סעיף קטן זה, ”מועסק“ – לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, זולת שכר כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף, אשר ייפרע מנכסי הקרן.
{{ח:סעיף|81א|הימנעות דירקטור מהצבעה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת דירקטוריון, לא יהיה נוכח ולא יצביע בדיון בענין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל ענין בו; נכח או הצביע אחד מהם בענין אישור עסקה כאמור, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לו, למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, לבקש מבית המשפט להעבירו מכהונתו.
{{ח:סעיף|82|איסור מתן הטבה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, שלא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}} (בסעיף קטן זה – משווק);
{{ח:תתת|(3)}} תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום שכר או עמלה, על ידי משווק, מפיץ או מנהל קרן, לעובדו או למי שמועסק על ידו; חלה על עובד או על מי שמועסק כאמור חובת רישיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק}}, יהיה אותו אדם בעל רישיון, ואם הוא עוסק בעיסוק שאינו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק האמור}} – במסגרת עיסוקו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שאינו עולה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו ולעניין קרן נאמנות שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3(א)(12) לחוק הסדרת העיסוק}} שייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגביה אינו טעון רישיון – תשלום גם למי שזכותו לקבלת תשלום כאמור הומחתה לו על ידי מחזיק יחידות;
{{ח:תתת|(6)}} תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, בעבור פעילות עשיית שוק או חיתום; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עושה שוק“ – אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם הציבור לא ירכוש אותן או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור;
{{ח:תתת|(7)}} תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, והכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שיעור העמלה שיגבה מפיץ, בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), דרך כלל, או לסוגי קרנות, תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם עמלת הפצה למפיץ, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:סעיף|83|אחריות מנהל קרן}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שהפר הוראה לפי חוק זה, הוראה מהוראות התשקיף או הוראה מהוראות הסכם הקרן; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים, על חברי ועדת דירקטוריון שאינם דירקטורים, ועל המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שלא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיפים 74}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78(א)}}; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים ועל המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} האחריות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת, או לא יכול היה לדעת, על דבר ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את היחידות שעה שידע על דבר ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} היו שניים או יותר אחראים לפי סעיף זה, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
{{ח:סעיף|84|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} אינן גורעות מתרופה שיש לבעל יחידה לפי דין אחר.
{{ח:סעיף|85|קבילות פסק דין|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי בעתירה נגד החלטת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, יהיו קבילים בהליך אזרחי נגד מנהל הקרן כראיה לכאורה לאמור בהם, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42ב|סעיפים 42ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42ג|42ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42ה|ו־42ה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, יחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|86|איסור אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} נאמן או מנהל קרן אינם רשאים לאצול מסמכויותיהם או להעביר מחובותיהם לפי חוק זה; העסקת אדם על ידי נאמן או מנהל קרן, לא תיחשב כאצילת סמכויות או כהעברת חובות, ולא תגרע מאחריותם כלפי בעלי היחידות.
{{ח:סעיף|87|רווח שלא כדין|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט לפי בקשת בעל יחידה, מנהל קרן או נאמן, כי מנהל קרן או נאמן, אגב מילוי תפקידם, הפיקו רווח או גבו תשלומים שלא כדין או פרעו מנכסי הקרן הוצאות שלא כדין או בסכום בלתי סביר, רשאי בית המשפט להורות כי ישפו את הקרן, בעלי יחידות או מי שהיו בעלי יחידות, בסכום ובדרך שיורה.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מסים}}
{{ח:סעיף|88||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|89||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|90||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|91||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ט, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|92||תיקון: תשנ״ט, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|93||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|94|פטור ממס בולים}}
{{ח:ת}} יחידה והעברתה פטורות ממס בולים.
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות כלליות}}
{{ח:סעיף|95||תיקון: תשס״א, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|95א|החזקה באמצעות חברת רישומים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} יחידות של קרן סגורה יוחזקו באמצעות חברת רישומים, ואולם החברה לא תיחשב לבעלת היחידות המוחזקות באמצעותה והן יהיו בבעלות מי שלזכותו הן רשומות אצל המפיץ.
{{ח:סעיף|95ב|מרשם יחידות של קרן סגורה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.
{{ח:תת|(ב)}} במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ב)}}, יירשם גם מספר היחידות הרדומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.
{{ח:תת|(ה)}} מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.
{{ח:סעיף|95ג|זכאות חברת רישומים לתעודה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} חברת רישומים זכאית לקבל ממנהל קרן סגורה תעודה המעידה על מספר היחידות הרשומות על שמה במרשם היחידות.
{{ח:סעיף|96|התייצבות הרשות בהליכים}}
{{ח:ת}} נפתח בבית משפט הליך אזרחי שמנהל קרן או נאמן צד לו, יודיע על כך מנהל הקרן או הנאמן בכתב לרשות; ראה יושב ראש הרשות כי ענין של בעלי היחידות מושפע או עלול להיות מושפע מן ההליך, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:סעיף|97|פיקוח הרשות|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״ד־3, תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו מנהל קרן ונאמן נתונים לפיקוח הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מנהלי הקרנות והנאמנים או לסוג מסויים בהם.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:סעיף|97א|החלת סמכויות הרשות|תיקון: תשע״א, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114}};
{{ח:תתתת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך}} יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג2|בסעיף 56ג2}}, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות“.
{{ח:סעיף|98||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|99|מינוי רואה חשבון וחובותיו|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנאמן, בהתייעצות עם מנהל הקרן, ימנה רואה חשבון לקרן בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה וישלם את שכרו.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון במהלך מילוי תפקידו על הפרה מהותית או הפרה נמשכת או חוזרת של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הסכם הקרן, בידי מנהל הקרן, יודיע על כך בכתב לנאמן ולמנהל הקרן, ויבקש את תגובתו של מנהל הקרן תוך המועד שקבע לכך; על אף האמור בכל דין או הסכם, יודיע רואה החשבון לרשות על הפרה כאמור, יחד עם תגובת מנהל הקרן, אם נתקבלה.
{{ח:סעיף|99א|מבקר פנימי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ב, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקר הפנימי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(5א)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות מנהל הקרן מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(8)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון לוועדת הביקורת, למנהל הכללי ולנאמן.
{{ח:סעיף|100|מיזוג קרנות פתוחות או קרנות סל ופיצול קרנות פתוחות|תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן רשאי למזג קרנות פתוחות שבניהולו לקרן פתוחה אחת או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת, אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג; נוצרה בעקבות המיזוג קרן חדשה, ייערך לה הסכם קרן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפם של הסכמי הקרן של הקרנות שהתמזגו יפקע.
{{ח:תת|(ב)}} במיזוג קרנות פתוחות לקרן פתוחה אחת או קרנות סל לקרן סל אחת יעביר מנהל הקרן את כל הנכסים של הקרנות המתמזגות לחשבון הקרן האחת, וימיר את היחידות בקרנות המתמזגות ליחידות בקרן האחת, באופן ששווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}} לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו או על הקרן שנוצרה בעקבות המיזוג; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן רשאי לפצל קרן פתוחה שבניהולו לשתי קרנות פתוחות או יותר, אם לדעתו אין מניעה לבצע את הפיצול והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית הפיצול אושרה בידי הנאמן; לכל קרן שנוצרה בעקבות הפיצול ייערך הסכם קרן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפו של הסכם הקרן המתפצלת יפקע.
{{ח:תת|(ד)}} בפיצול קרן פתוחה ימיר מנהל הקרן את היחידות של הקרן המתפצלת ביחידות של הקרנות שיווצרו בעקבות הפיצול, באופן שבעל יחידה בקרן המתפצלת יקבל יחידות בכל אחת מהקרנות כאמור בשיעור השווה לחלקו בסך כל היחידות שהחזיק בקרן המתפצלת; שווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}} לאחר הפיצול, שיוחזקו בידי מי שהחזיק ערב הפיצול ביחידות של הקרן המתפצלת, לא ישתנה כתוצאה מן הפיצול, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב הפיצול על הקרנות שנוצרו בעקבות הפיצול או על הקרן המתפצלת; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו בעקבות הפיצול.
{{ח:תת|(ה)}} הנאמנים של הקרנות המתמזגות יפקחו על המיזוג, והנאמן של הקרן המתפצלת יפקח על הפיצול.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} לא יאוחר משבועיים לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו.
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר מיזוג קרנות או לאחר פיצול קרן, יגיש מנהל הקרן דו״ח לרשות ולבורסה על המיזוג או על הפיצול, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}; לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה, ויצוין בה –
{{ח:תתת|(1)}} מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב המיזוג ושווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}}, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בקרן לאחר המיזוג ושוויין כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב הפיצול ושוויין כאמור, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בכל אחת מהקרנות לאחר הפיצול ושוויין כאמור.
{{ח:סעיף|101|קרן סגורה שתהיה לקרן פתוחה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועד שבו קרן סגורה תהיה לקרן פתוחה לא יהיה מוקדם משלושים ימים מיום שמנהל הקרן הגיש דוח על כך לרשות ולבורסה.
{{ח:תת|(ג)}} קרן סגורה לא תהיה לקרן פתוחה אלא לאחר שנמחקו יחידותיה מהמסחר בבורסה.
{{ח:תת|(ד)}} היתה קרן סגורה לקרן פתוחה – יגיש על כך מנהל הקרן, לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר היום שבו היתה לקרן פתוחה, דו״ח לרשות ולבורסה, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}.
{{ח:סעיף|102|קרן פתוחה שתהיה לקרן סגורה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} קרן פתוחה יכול שתהיה לקרן סגורה אם נתקבלה על כך החלטה מיוחדת של בעלי היחידות; נתקבלה החלטה כאמור, יבקש מנהל הקרן את אישורו של בית המשפט לביצוע ההחלטה, ובית המשפט יתן את אישורו אם השתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבעלי היחידות; ניתן אישור בית המשפט, יבצע מנהל הקרן את ההחלטה המיוחדת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על הגשת הבקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ומשניתן אישור כאמור יעביר להם העתק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} המועד שבו קרן פתוחה תהיה לקרן סגורה לא יהיה מוקדם ממאה ועשרים ימים לאחר שנתקבל אישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} היתה קרן פתוחה לקרן סגורה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ד)}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה שהיא קרן פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך שקבעה הרשות; הדוח יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}.
{{ח:תת|(ו)}} המועד שבו קרן מחקה שהיא קרן פתוחה תהפוך לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).
{{ח:סעיף|103|עילות לפירוק קרן|תיקון: תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} פירוק של קרן יהיה באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נסתיימה תקופת קיומה של הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן (להלן – תום תקופת הקרן);
{{ח:תת|(2)}} נתקבלה החלטה לפירוק הקרן בהתאם להוראות שבהסכם הקרן;
{{ח:תת|(3)}} נתקבלה החלטה מיוחדת באסיפה כללית של בעלי היחידות של קרן סגורה שאינה קרן סל, על פירוקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(4)}} דירקטוריון הבורסה החליט למחוק את היחידות של קרן סגורה מהמסחר בבורסה, ואם הוגש ערעור על ההחלטה, היא אושרה בפסק דין סופי.
{{ח:סעיף|104|בקשה לפירוק קרן|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היתה הרשות סבורה, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן ולנאמן להשמיע את טענותיהם, כי אירעו נסיבות שבהן טובת בעלי היחידות היא פירוק הקרן, רשאית היא להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
{{ח:תת|(ב)}} חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מכלל היחידות של קרן סגורה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יהיו המשיבים בהן מנהל הקרן והנאמן.
{{ח:תתת|(2)}} כל בעל יחידות רשאי להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הקרן יפרסם את דבר הגשת הבקשה בעתון מיד לאחר שהומצאה לו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה, כפי שייראה לו לטובת בעלי היחידות:
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הסדר שיבטיח המשך פעילותה של הקרן לתקופה ובמתכונת שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת ניהול הקרן למנהל קרן אחר ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה;
{{ח:תתת|(3)}} לדחות את בקשת הפירוק;
{{ח:תתת|(4)}} לתת צו פירוק;
{{ח:תתת|(5)}} לתת צו אחר שימצא לנכון.
{{ח:סעיף|104א|פירוק או מיזוג של קרן בעלת שווי נקי נמוך של נכסים|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} פחת השווי הנקי של נכסי הקרן ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}}, בתקופה של 90 ימים רצופים או במשך 120 ימים בתקופה של 180 ימים, יפרק מנהל הקרן את הקרן, או ימזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי; מנהל הקרן יודיע לבעלי היחידות על החלטתו לפרק או למזג את הקרן, לפי העניין, בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הקרן רשאי להמשיך ולנהל את הקרן, ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן שהוא משמש להן נאמן; לעניין זה, ”סוג“ – סוג קרן שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבה השווי הנקי של נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}} לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים בתקופה של 210 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”הוצאות עודפות“ – הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}} בשל היותה בעלת שווי נקי נמוך של נכסים.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יחול על קרן בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור, ולעניין קרן מחקה שהיא קרן פתוחה שהפכה לקרן סל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}} – בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור, או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ב1)}}; סעיף זה לא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה הוא השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.
{{ח:סעיף|105|מפרק הקרן שכרו וכשירותו|תיקון: תשנ״ט, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הקרן ישמש מפרק הקרן, ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}}, ימנה את הנאמן למפרק הקרן, אלא אם כן מצא כי קיימים טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.
{{ח:תת|(א1)}} שכרו של מפרק הקרן ייפרע מנכסי הקרן.
{{ח:תת|(א2)}} שיעור השכר של מפרק הקרן שהוא מנהל הקרן או הנאמן, בתקופת הפירוק, לא יעלה על שיעור השכר ששולם למנהל הקרן בתקופת שנים עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הפירוק, כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת הפירוק לשנים עשר חודשים; בסעיף קטן זה, ”שיעור השכר“ – סכום השכר כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה יחושב השווי הנקי הממוצע האמור לפי השווי הנקי היומי של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למפרק שאינו מנהל הקרן או הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן ייפרעו מנכסי הקרן.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן שאינו הנאמן אלא אם כן נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו תפקיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט, לצורך מילוי תפקיד המפרק;
{{ח:תתת|(3)}} אין בעיסוקיו או בקשריו עם מנהל הקרן או עם חברה השולטת במנהל הקרן או עם חברה בשליטה של חברה כאמור כדי ליצור ניגוד ענינים עם מילוי התפקיד.
{{ח:סעיף|106|הודעה על פירוק קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} על פירוק קרן יודיע המפרק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעתון, לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק.
{{ח:תת|(א1)}} הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}}, בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א)}}, רשאי מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח, בשל מימוש נכסי הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} מפרק הקרן ישלח את ההודעה לפי סעיף קטן (א) לבעלי יחידות המחזיקים יחידות באמצעות מנהל הקרן, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח אותה, מיד לאחר שקיבל אותה לבעלי היחידות המחזיקים יחידות באמצעותו; ההודעה תישלח לפי מעניהם הידועים באותה עת, ותכלול, בין השאר, את עילת הפירוק, מועד הפירוק, שם המפרק ושכרו ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד משלוח ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן והיכן יישמרו ספרי הקרן לאחר הפירוק.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל קרן סגורה מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר; היחידות לא יימחקו אלא לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד הבקשה.
{{ח:סעיף|107|מועד פירוק קרן|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט צו לפירוק קרן, יקבע מועד לפירוק, ואולם מועד זה לא יהיה מוקדם משלושים ימים לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} מועד הפירוק של קרן שלא על פי צו של בית המשפט יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(1)}} – תום תקופת קיום הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(2)}} – המועד שנקבע בהחלטה בהתאם להוראות שבהסכם הקרן, או בתום שלושים ימים ממתן הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}, המאוחר ביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(3)}} – לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית;
{{ח:תתת|(4)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(4)}} – יום מחיקת היחידות של קרן סגורה מן המסחר בבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 104א|סעיף 104א}} – בתום תקופה שלא תעלה על תשעים ימים ממשלוח הודעה לרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}.
{{ח:סעיף|107א|תקנות לעניין פירוק קרן סל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע כי מועדי ההודעה על פירוק קרן סל וכן מועדי פירוק קרן הסל יהיו מוקדמים מהמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיפים 106}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107(ב)}}, וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:סעיף|108|הוראות שונות בדבר פירוק קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חובות נאמן ומנהל קרן ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, בתקופת פירוק קרן בידי מנהל הקרן.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מפרק שאינו מנהל הקרן –
{{ח:תתת|(1)}} יוקנו לו נכסי הקרן, וכל הסמכויות הדרושות לצורך פירוקה;
{{ח:תתת|(2)}} ממועד מינוי המפרק יחדלו חובותיהם, סמכויותיהם ואחריותם של מנהל הקרן והנאמן ביחס לקרן ויחדל תשלום שכרם, זולת אם קבע בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי למנות מפרק במקום מפרק שהתפטר.
{{ח:תת|(ד)}} מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט, רשאי הוא, לבקשת חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בחמישה אחוזים לפחות מכלל היחידות –
{{ח:תתת|(1)}} לתת כל הוראה בענין פירוק הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} להעביר מפרק מתפקידו ולמנות מפרק במקומו אם מצא כי ענינם של בעלי היחידות עלול להיפגע.
{{ח:תת|(ה)}} מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק.
{{ח:סעיף|109|מימוש נכסי הקרן בפירוק|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מימוש נכסי קרן לשם פירוקה ייעשה בדרך ותוך תקופה שייראו למפרק מועילים לשמירת זכויותיהם של בעלי היחידות ובלבד שמימוש הנכסים יסתיים עד מועד הפירוק.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 276|סעיפים 276}}, {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 288|288 עד 291}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 310|ו־310 עד 312 לפקודת החברות}} יחולו על פירוק קרן, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יגיש תכנית פירוק לאישור הנאמן לא יאוחר משבוע לאחר משלוח ההודעה לרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}; אישר הנאמן את תכנית הפירוק, יגישה מנהל הקרן לרשות; תכנית הפירוק לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך; נותרו בידי המפרק התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן – יישא בהפרש מאמצעיו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:סעיף|110|השלמת הפירוק|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} –
{{ח:תת|(1)}} יגיש המפרק לרשות ולבורסה דו״ח על מימוש נכסי הקרן שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ד)}} ועל הוצאות הפירוק;
{{ח:תת|(2)}} יפקע תוקפו של הסכם הקרן;
{{ח:תת|(3)}} ספרי הקרן יישמרו לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק.
{{ח:סעיף|111|אסיפה כללית|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מנהל קרן רשאי לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות.
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן או לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות, או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות, רשאים לדרוש ממנהל הקרן לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות; מנהל הקרן יכנס את האסיפה לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהוגשה הדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} לא כינס מנהל הקרן אסיפה תוך המועד האמור בפסקה (2), רשאי מי שדרש את כינוסה, אך לא פחות מחמישה בעלי יחידות כאמור בפסקה (2), לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שתתקיים לפני תום שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה; מנהל הקרן ישלם מאמצעיו למכנסי האסיפה הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנין חוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} יהיה לפחות מאה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות חמישים בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
{{ח:תת|(ד)}} היה כלל בעלי היחידות קטן מן המנין החוקי לפי סעיף קטן (ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} – לפחות חמישים אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”בעל יחידות“ – מי שבידו אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקת יחידות באמצעותו או מי שרשום כבעל יחידות במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן; בעל יחידות שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל את האישור ולפני מועד האסיפה הכללית –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך עם פתיחת האסיפה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר הבורסה שנתן את האישור יודיע לנאמן על פדיון היחידות או מכירתן, והנאמן יודיע על כך באסיפה.
{{ח:תת|(ו)}} כל יחידה מקנה קול אחד בהצבעה.
{{ח:תת|(ז)}} יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה.
{{ח:תת|(ח)}} הנאמן ישתתף באסיפות כלליות של בעלי יחידות אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
{{ח:תת|(ט)}} על אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} בכל הנוגע לאסיפות כלליות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(י)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות המהווים מנין חוקי לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), התשע״ז–2016}}.}}
{{ח:סעיף|112|הודעה על כינוס אסיפה|תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יפרסם בעתון הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לקבלת החלטה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} ויעביר העתק ממנה למפיץ, לנאמן ולרשות; מנהל הקרן ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור; הודעה על כינוס אסיפה של בעלי יחידות של קרן סגורה תישלח גם לבורסה.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום בעתון ובהודעה שתישלח, כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; בהודעה יובאו גם תמצית ההחלטה שאת אישורה מבקשים, המועד המתוכנן לביצועה, הסבר לבקשת ההחלטה והמנין החוקי הנדרש לאישורה.
{{ח:תת|(ג)}} מועד האסיפה יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מיום העסקים השני לאחר קבלת החלטה מיוחדת, יגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה ויפרסם בעתון את ההחלטה שאושרה באסיפה ואת המועד המתוכנן לביצועה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה לבעלי יחידות על כינוס אסיפה כללית שלא לפי סעיף קטן (א) תפורסם בעתון בידי מנהל הקרן ויצוינו בה מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; העתק ההודעה יעביר מנהל הקרן לנאמן ולרשות.
{{ח:סעיף|112א|הודעה על העברת ניהול קרן|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש לרשות, לבורסה ולמפיץ דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר, ועל מינוי אדם, שאינו עובד של מנהל הקרן, לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו, כולו או חלקו, או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור, ויפרסם בעיתון דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה ואת מועדי הגשתו ופרסומו.
{{ח:סעיף|112ב|הודעה על שינוי שם של מנהל קרן או שינוי שם של קרן|תיקון: תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שמו או שינוי שמה של קרן שבניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
{{ח:סעיף|113|קיום עסקה}}
{{ח:ת}} עסקה בנכסי הקרן לא תהיה בטלה רק משום שביצועה מהווה עבירה על הוראות חוק זה.
{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: הצעת יחידות של קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:סעיף|113א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}}|תיקון: תשע״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפקח“ – גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות של קרן חוץ“ – יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת המוצא“ – מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן חוץ“ – תאגיד שהגוף המפקח במדינת המוצא אישר לו לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חוץ“ – הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, ”נייר ערך“ – לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חוץ“ – {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך או בנכס אחר והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, ”נייר ערך“ – לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.
{{ח:סעיף|113ב|הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ג|בסעיף 113ג(א)(1)}} שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף אם מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי יש חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:סעיף|113ג|תקנות לעניין קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:סעיף|113ד|תחולת הוראות על קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינויים כמפורט בצדן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} –
{{ח:תתתת|(א)}} סעיף קטן (ד) – הרישה עד המילים ”ובתנאים שבהם הותר“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (ד1);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)}} – הסיפה החל במילים ”מפיץ לא יסרב“ תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}} – יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב) עד (ה)}}, ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}}, ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב) עד (ה)}}, ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}}, ולעניין קרן חוץ בעלת מאפיינים דומים לקרן השקעות פרטיות בנאמנות – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(3) ו־(6)}}, ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83(א)}} – הרישה עד המילים ”לפי חוק זה“.
{{ח:תת|(ב)}} על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} והוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ד) ו־(ה)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 10|פרט (10) בחלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 8|פרט (8) בחלק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 5|פרט (5) בחלק א׳}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו־(ג2)}}, ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב׳}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו־(ג2)}}, ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}}, ולעניין קרן חוץ בעלת מאפיינים דומים לקרן השקעות פרטיות בנאמנות – כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(3) ו־(6)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב׳}};
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א) ו־(ב)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 28|פרט (28) בחלק ג׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ג)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 26|פרט (26) בחלק ב׳}}.
{{ח:סעיף|113ה|חובת הודעה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 113ב|בסעיף 113ב(א)}} לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיף 113ג(א)(1)}}, יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.
{{ח:סעיף|113ו|הוראה על תיקון פגם|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} נודע לרשות, בין על פי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ה|סעיף 113ה}} ובין בדרך אחרת, כי חדל להתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 113ב|בסעיף 113ב(א)}} לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיף 113ג(א)(1)}}, או נודע לרשות כי מנהל קרן חוץ הפר הוראה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיפים 113ג(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 113ד|ו־113ד(א)}}, רשאית הרשות להורות למנהל קרן החוץ לתקן את הפגם בתוך תקופה שתקבע.
{{ח:סעיף|113ז|הוראה על הפסקת הצעה של יחידות קרן חוץ|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן חוץ, לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור, בתוך תקופה שתקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ו|בסעיף 113ו}};
{{ח:תת|(2)}} הגוף המפקח במדינת המוצא ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ;
{{ח:תת|(3)}} היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בבורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר מחוץ לישראל.
{{ח:סעיף|113ח|הוראה על מחיקה מהרישום למסחר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הורתה הרשות למנהל קרן חוץ להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור בישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ז|בסעיף 113ז}}, והיו היחידות רשומות למסחר בבורסה בישראל, רשאי יושב ראש הרשות להורות לבורסה למחוק את היחידות מן הרישום למסחר, בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:סעיף|113ט|הסדרים להבטחת זכויות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הבורסה בישראל תקבע בתקנונה כללים להבטחת זכויותיו של בעל יחידות של קרן חוץ שנרכשו בה, בנסיבות שבהן נמחקו היחידות מן הרישום למסחר בה; לעניין זה, ”תקנון“ – תקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:סעיף|114|עיצום כספי|תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}.
{{ח:סעיף|115|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשנ״ט, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יהיה הסכום המפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בהתאם לחלק {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שבו מנויה ההפרה שביצע.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שהוא משמש נאמן שלהן; לעניין זה, ”שווי נקי“ – השווי הנקי ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.
{{ח:סעיף|116|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|117|הפרת הוראה זהה בכמה קרנות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א}}
{{ח:ת}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה בכמה קרנות או כלפי כמה בעלי יחידות, כמבצע הפרה אחת אם ההפרה נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.
{{ח:סעיף|118|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}}.
{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:סעיף|119|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א}}.
{{ח:סעיף|120|החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשע״א, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}} כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, יחולו לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ב׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|או ג׳ לתוספת השלישית}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נט|סעיף 52נט(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך}}, החלות לעניין הפרה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ב|ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|או ג׳ לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|סעיף 52סד לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|אותו סעיף}} על המנהל הכללי בתאגיד, לא יעלה על מחצית מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|120א|רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע, לעניין {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם, לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|120ב|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא1|ו־י״א1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
{{ח:סעיף|120ג|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עונשין}}
{{ח:סעיף|121||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|122||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|124|עבירות של מחשבה פלילית|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} שימש נאמן או מנהל קרן מבלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות או לאחר שהאישור פקע;
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(4)}} כיהן כדירקטור או מינה דירקטור או מילא תפקיד או העסיק אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}} לאחר שהרשות השעתה אותו מתפקידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} הציע יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}};
{{ח:תתת|(9)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}};
{{ח:תתת|(10)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}};
{{ח:תתת|(11)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א) או (ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(13)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}};
{{ח:תתת|(14)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(ב)}};
{{ח:תתת|(17)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ה)}};
{{ח:תתת|(18)}} הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129ג|סעיף 129ג}} או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 129ד|בסעיף 129ד(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129ג|סעיף 129ג}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1}} או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 129ד|בסעיף 129ד(א)}};
{{ח:תתת|(19)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק י׳1}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:סעיף|125|עבירות כדי להטעות או לרמות}}
{{ח:ת}} מי שעבר אחת העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 124|בסעיף 124}} כדי לרמות או להטעות בעל יחידה או מי ששוקל רכישה, פדיון, קניה או מכירה של יחידה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:סעיף|126|קנס בעבירה נמשכת}}
{{ח:ת}} בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכה העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל בשל אותה עבירה.
{{ח:סעיף|126א|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(א)}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בשל אותה עבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(א)}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
{{ח:סעיף|127||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|128||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק יא1|פרק י״א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:סעיף|128א|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק י׳1}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(ג)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(א)}}.
{{ח:סעיף|128ב|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב – הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|129|שמירת ספרי הקרן ודרישת הרשות למידע|תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות; לענין זה, ”ספרי הקרן“ – מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו״חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן; הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב1)}} הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|129א||תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|129ב|המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, למנהל קרן או לנאמן לקרן, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|129ג|קרן כספית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73(ג)(3) ו־(ג1)}}, לעניין קרן כספית יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באותו סעיף}}, וכן רשאית היא בכללים כאמור לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
{{ח:תת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73(ג)(3)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ג1)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|באותו סעיף}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:סעיף|129ג1|קרן השקעות פרטיות בנאמנות|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42(ג) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54א|54א}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(ב) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א), (ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(ג)(3) ו־(ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82(א)(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 109|ו־109(ה)}}, לעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באותו סעיף}}, וכן רשאית היא, בכללים כאמור, לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג) ו־(ה)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ג)}}, הרשות רשאית לקבוע, בכללים, תנאים לגביית הוספה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|באותו סעיף}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיפים 46(ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73(ג)(3)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56(ב)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים, ובלבד שקביעת שווי נכסי קרן פתוחה וקרן סגורה וקביעת דרך חישוב של מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרנות כאמור, תיעשה בדרך מקובלת כפי שתקבע הרשות בהוראות כאמור ובשים לב להוראות שקבעו מאסדרים אחרים;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים לעניין הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54א|באותו סעיף}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54א|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82(א)(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 109|ו־109(ה)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותם סעיפים;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ג)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|באותו סעיף}}, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, בהסכם לגבי יחידות הקרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(8)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} –
{{ח:תתתת|(א)}} מלבד הנכסים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף האמור}}, מנהל קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(א) להגדרה ”קרן השקעות פרטיות בנאמנות“, רשאי לקנות ולהחזיק בעד הקרן ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה או בשוק מוסדר, נכסים פיננסיים, הלוואות, למעט הלוואות שהריבית או התשואה מהן נחשבת פעילות עסקית, זכויות במקרקעין או לגבי מקרקעין, למעט זכות שעל מכירתה מוטל מס שבח לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}, או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|החוק האמור}}, נכסים דיגיטליים, וכן נכס אחר שקבע שר האוצר; לעניין זה –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”נכס דיגיטלי“ – ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי על ידי שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (Distributed Ledger Technology) או טכנולוגיה דומה, ולמעט ייצוג דיגיטלי כאמור של הילך חוקי או של מטבע חוץ שהנפיק בנק מרכזי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חסינות מדינות זרות|בחוק חסינות מדינות זרות, התשס״ט–2008}} (Central Bank Digital Currency);
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”נכסים פיננסיים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}}, למעט יחידות של שותפות שאינה משקיעה בניירות ערך בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע בהוראות סוגי נכסים ותנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|באותו סעיף}}, דרך כלל או לסוגי קרנות השקעות פרטיות בנאמנות;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב)}}, שיעור החשיפה ללווה מסוים, למניות שאינן רשומות למסחר בבורסה שהוצעו על ידי תאגיד מסוים או לזכויות במקרקעין מסוימים, לא יעלה על 12% בכל אחד מהם, אלא אם כן שר האוצר קבע בתקנות שיעור גבוה יותר (בסעיף זה – מגבלת החשיפה); הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|באותו סעיף}} בכפוף למגבלת החשיפה;
{{ח:תתת|(10)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א) ו־(ג)}}, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|באותם סעיפים}}, ובלבד שלגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(א) להגדרה ”קרן השקעות פרטיות בנאמנות“, סמכות הרשות לקבוע הוראות תהיה לשם גידור חשיפה בלבד, ולגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(ב) להגדרה האמורה, סמכות הרשות לקבוע הוראות תהיה לשם יישום מדיניות ההשקעות של הקרן בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46(ב)}}, התמורה בשל מכירה או פדיון של יחידות קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, יכול שתהיה שלא במזומנים, בהתקיים תנאים שקבע שר האוצר בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות יחידות של הקרן בתמורה שאינה במזומנים, והכול ובלבד שהתמורה תהיה שווה למחיר המכירה או למחיר הפדיון, לפי העניין; לעניין זה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46(ב) ו־(ד)}}, ורשאית הרשות לקבוע בכללים לפי סעיף קטן זה את המועד והדרך להעברת התמורה ואת אופן ניכוי ההוספה ממחיר הפדיון אם נקבע בהסכם הקרן כי יהיה ניכוי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן סגורה או הפסקת פדיונן.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68(א)}}, הרשות תקבע בכללים חובה לרכישת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות בידי מנהל הקרן, בעצמו או באמצעות אדם השולט בו או חברה בשליטת אדם כאמור, והתנאים לכך.
{{ח:סעיף|129ד|פרסום הוראות הרשות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיפים 47}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג|ו־129ג(2) ו־(3)}} – אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 129ג|129ג(2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|ו־129ג1(א)(2)(ב), (3), (4), (5)(ב), (7)(א), (8)(ב), (9) ו־(10)}} – אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.
{{ח:סעיף|130|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הסכם נאמנות שנחתם לפי הוראות חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961, ייקרא, החל במועד תחילתו, הסכם קרן.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתקיימו בהסכם קרן, בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה למנהל הקרן ולנאמן לתקן את הסכם הקרן כנדרש לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כהונתה של חברה ששימשה נאמן ערב תחילתו של חוק זה תסתיים בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אם במועד האמור לא מתקיימת בה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; היה לקרן יותר מנאמן אחד, תסתיים כהונתו של הנאמן שלא מתקיימת בו הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}} בתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה ששימשה מנהל קרן ערב תחילתו של חוק זה ולא מתקיימת בה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א) ו־(ג)}}, ששה חודשים לאחר תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} החזיק מנהל קרן במועד תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} בקרן או בקרנות שבניהולו, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או יחידות (להלן – נכסים), בשיעורים העולים על השיעורים שנקבעו בתקנות כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה מאותם נכסים כל עוד השיעור שהוא מחזיק מהם עולה על השיעור המותר;
{{ח:תתת|(2)}} ימכור מאותם נכסים באופן שבתום שנים עשר חודשים מתחילתן של התקנות לא יעלה שיעורם על השיעור המותר.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכשרותה של תעודת השתתפות שהוצאה כדין לפני תחילתו.
{{ח:סעיף|130א|אגרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות.
{{ח:סעיף|130ב|דוח מיוחד לענין {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 132)}} – הוראת שעה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולמפיץ שבאמצעותו מוחזקות היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס׳ 132) (תיקון), התשס״ג–2002}} (להלן – התיקון), דוח שבו יצוין מסלול המס שבו בחר לקרן וכן איגרת מידע שבה יפורטו המאפיינים העיקריים של כל אחד ממסלולי המס, אלא אם כן הגיש דוח ואיגרת מידע כאמור, לפני פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf|התיקון}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח הודעה על מסלול המס שנבחר לקרן ואת איגרת המידע, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההודעה על בחירת המסלול), לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, והמפיץ ישלח את ההודעה על בחירת המסלול לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת ההודעה על בחירת המסלול לרשות; הגיש מנהל הקרן לרשות דוח בדבר שינוי מסלול המס של הקרן, ישלחו מנהל הקרן והמפיץ את ההודעה על שינוי המסלול לבעלי היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד הגשת הדוח לרשות.
{{ח:סעיף|131|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:סעיף|133|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961 – בטל, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} סעיף 10 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43 לחוק זה}};
{{ח:תת|(2)}} סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק זה}}.
{{ח:סעיף|134|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כנוסחן ביום תחילתו של חוק זה או בשינויים שייקבעו לפיו כל עוד לא בוטלו:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו), התש״ל–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), התשכ״ב–1961}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי), התש״ל–1970}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידים של קרן להשקעות בנאמנות), התשמ״ח–1987}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ), התשמ״א–1980}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך זרים), התשמ״ט–1989}}.
{{ח:סעיף|135|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה למעט {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} ביום כ״ז בתשרי התשנ״ה (2 באוקטובר 1994).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} ביום פרסומו של חוק זה ברשומות.
{{ח:סעיף|136|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מקבלתו.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|סעיפים 114}}, {{ח:פנימי|סעיף 115|115}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124(א)(18)}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}};
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(א) או (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112א|112א}} {{ח:פנימי|סעיף 112ב|או 112ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיפים 72א}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}, או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(א) או (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112א|112א}} {{ח:פנימי|סעיף 112ב|או 112ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72(א)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(3)}}, או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיפים 72א}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}, או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;
{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5א}}
{{ח:ת}} כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20(ב2)}}, או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(ד)}};
{{ח:סעיף*|(5ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5ב}}
{{ח:ת}} לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ג)}}, בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}} או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(י)}};
{{ח:סעיף*|(5ג)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5ג}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|סעיף 23ב2(ה)}};
{{ח:סעיף*|(5ד)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5ד}}
{{ח:ת}} קנה או מכר נייר ערך הנסחר בבורסה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)#סעיף 3|ו־3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ו|סעיף 23ו}};
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|או 29(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(1)}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ב)}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 112א|או 112א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 112א|או 112א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(3)}}, או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(2)}}, או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(ב)}} או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, לפי העניין;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(2)(ב)}}, או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(4)}}, או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(ב)}} או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(4)}}, לפי העניין;
{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10א}}
{{ח:ת}} הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}}, נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 58ב|סעיף 58ב}}, או הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ז)}} לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(5)}}, נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 58ב|סעיף 58ב}}, או הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ז)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(6)}} לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71(ג)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81א|סעיף 81א}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ה)(2)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 120ב|סעיף 120ב}}.
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};
{{ח:תת|(ב)}} הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:תת|(ג)}} הוראה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(ב) או (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78(ז)}};
{{ח:תת|(ד)}} הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}};
{{ח:תת|(ה)}} הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)(1) או (3)}}, או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54ב|סעיף 54ב}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)(1) או (3)}}, או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או קרן השקעות פרטיות בנאמנות או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54ב|סעיף 54ב}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(ג)}};
{{ח:תת|(ו)}} דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ג)}};
{{ח:תת|(ז)}} הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}};
{{ח:תת|(ח)}} דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ח)}};
{{ח:תת|(ט)}} הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97(ב)}};
{{ח:תת|(י)}} הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור על נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ב)}}, או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ב1)}};
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ב, תשע״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13(ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א), (א2), (ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20(ב1) או (ב2)}}, בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בוועדת השקעות של מנהל קרן;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(2) או (3)}}, בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי, כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג) או (ד)}} בדבר ישיבות ועדת השקעות;
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)}}, בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}} במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הציע לציבור יחידות לפני שפרסם הודעה בעיתון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג)}};
{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7א}}
{{ח:ת}} מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א) עד (ג)}}, או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ד)}}, או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(4)}};
{{ח:סעיף*|(7ב)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} גבה הוספה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ג)}}, בניגוד לכללים שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|סעיף 129ג1(א)(2)(א)}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ה)}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך או במועד שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ב)}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(ג)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)(1)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ח)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)(1) או (2)}}, או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ב)}};
{{ח:סעיף*|(13א)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13א}}
{{ח:ת}} הקצה יחידות של קרן סגורה לקרן, בלא תמורה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)(1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(6)}};
{{ח:סעיף*|(13ב)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ג)}} לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ג)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(7)}} לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;
{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} {{ח:פנימי|סעיף 65א|או 65א(א)(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(8)}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} ביצע עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6), (7) או (7א)}}, אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:סעיף*|(15א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15א}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ב)(1) או (2)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ב)(5)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת;
{{ח:סעיף*|(15ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ג) או (ד)}} בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
{{ח:סעיף*|(15ג)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15ג}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(ז) או (ח)}} בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף האמור}};
{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} הפר את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף האמור}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הפר את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(9)}}, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף האמור}};
{{ח:סעיף*|(18)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(10)}};
{{ח:סעיף*|(19)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} קנה, מכר או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(10)}};
{{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(3) ו־(6)}};
{{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} פרסם דבר בקשר לקרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3) ו־(4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(3) ו־(6)}};
{{ח:סעיף*|(21א)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21א}}
{{ח:ת}} לא השתתף או לא הצביע באסיפת מחזיקים ובהליכים של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} שקבע שר האוצר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)(3)}} כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטחת האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ה)(1)}}, או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ה)(2)}};
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים, או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ד)}};
{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)(1)}}, או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)(2)}} או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 104א|סעיף 104א(ד)}};
{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80א|סעיף 80א}};
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} שילם או גבה עמלה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ג)}}.
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו;
{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שאינו בעל רישיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(1)}};
{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2א}}
{{ח:ת}} לא מינה יושב ראש דירקטוריון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(1)}};
{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2ב}}
{{ח:ת}} מינה דירקטור חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א1)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}};
{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3א}}
{{ח:ת}} לא מינה ועדת ביקורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א(א)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} העביר אמצעי שליטה במנהל קרן למי שאין לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ג|סעיף 23ג}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, או הקצה יחידות, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א) או (ג1)}}, לפי העניין, או שלא באישור הרשות בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ב|סעיף 113ב(א)}};
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} סירב להפיץ יחידות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} או ביום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}, או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} או ביום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(3)}}, או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(א)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיף האמור}}, או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|אותו סעיף}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיף האמור}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(3)}}, או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|אותו סעיף}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ג)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(3)}}, או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ג)}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}}, או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג) או (ד)}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א1)}}, או לא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|אותו סעיף}};
{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(6)}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} הציע יחידה בלא תמורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 19}}
{{ח:ת}} העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א(א)}}, או לא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 20}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף האמור}};
{{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 21}}
{{ח:ת}} הפר את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף האמור}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הפר את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(9)}}, בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף האמור}};
{{ח:סעיף*|(22)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 22}}
{{ח:ת}} קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(9)}}, או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 23}}
{{ח:ת}} החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}};
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 24}}
{{ח:ת}} שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}};
{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 25}}
{{ח:ת}} לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ד)}};
{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 26}}
{{ח:ת}} לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)(1) עד (4) ו־(א1)}}, ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|הסעיף האמור}} בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“, ”הפרה נמשכת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52יט|בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך}} כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114}};
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 27}}
{{ח:ת}} מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, או שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|אותו סעיף}};
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 28}}
{{ח:ת}} הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}}, או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(6)}}, או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}};
{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 29}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 97א|סעיף 97א(ב)}} או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(ג)}};
{{ח:סעיף*|(29א)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 29א}}
{{ח:ת}} לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(א)}};
{{ח:סעיף*|(30)||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 30}}
{{ח:ת}} מיזג או פיצל קרנות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(א) עד (ד)}};
{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 31}}
{{ח:ת}} לא פדה את יחידות הקרן במועד הפירוק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ה)}};
{{ח:סעיף*|(32)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 32}}
{{ח:ת}} לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(3)}};
{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 33}}
{{ח:ת}} לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהיתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(א)(2)}}, או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(א)(3)}};
{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 34}}
{{ח:ת}} לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ח)}};
{{ח:סעיף*|(35)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 35}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} מכר או פדה יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, שלא במזומנים, בניגוד לתקנות או לכללים, לפי העניין, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|סעיף 129ג1(ב)}}, ואם נקבעו בתקנות כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות יחידות של הקרן בתמורה שאינה במזומנים – מכר או פדה את היחידות שלא בהתאם לחובה האמורה;
{{ח:סעיף*|(36)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 36}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא רכש יחידות של קרן שבניהולו, בניגוד לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|סעיף 129ג1(ד)}} או רכש יחידות כאמור שלא בהתאם לתנאים שנקבעו באותם כללים.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 115|סעיפים 115}} {{ח:פנימי|סעיף 116|ו־116}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה־2}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין מנהל קרן או נאמן –
<table>
<tr><th rowspan="2">היקף נכסים בניהול/בנאמנות (בשקלים חדשים)</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}</th></tr>
<tr><th>שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות</th><th>סכום עיצום מזערי</th><th>שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות</th><th>סכום עיצום מזערי</th><th>שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות</th><th>סכום עיצום מזערי</th></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות עד 64,308,000</td><td>1/1,000</td><td>26,000</td><td>1/400</td><td>64,000</td><td>3/800</td><td>96,000</td></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ־64,308,001 עד 643,078,000</td><td>1/9,000</td><td> </td><td>1/3,600</td><td> </td><td>1/2,400</td><td> </td></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ־643,078,001 עד 6,430,779,000</td><td>1/90,000</td><td> </td><td>1/36,000</td><td> </td><td>1/24,000</td><td> </td></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מעל 6,430,779,000</td><td>1/450,000</td><td> </td><td>1/180,000</td><td> </td><td>1/120,000</td><td> </td></tr>
<tr><td>סכום עיצום מרבי</td><td colspan="2">257,000</td><td colspan="2">965,000</td><td colspan="2">643,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד אחר –
<table>
<tr><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}</th><th>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}</th><th>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}</th></tr>
<tr><td>257,000</td><td>643,000</td><td>1,286,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד –
<table>
<tr><th rowspan="2"> </th><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><th>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}</th><th>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}</th><th>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}</th></tr>
<tr><td>עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו</td><td>13,000</td><td>19,000</td><td>26,000</td></tr>
<tr><td>יחיד אחר</td><td>15,000</td><td>32,000</td><td>64,000</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 119|סעיפים 119}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124(א)(18)}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ה־3}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}};
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8)}}, בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}} במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה(א) עד (ג)}};
{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3א}}
{{ח:ת}} שלט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|סעיף 23ב2}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)}}, שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(ב)}}, או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(ג)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}}, והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|אותו סעיף}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הציע יחידה בלא תמורה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}}, והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה בעבור היחידה;
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותם סעיפים;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|או 129ג1(א)(3) ו־(6)}}, והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותם סעיפים;
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}, והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור;
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים;
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97(ד)}};
{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111(ה)(1)}}.
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} שימש נאמן לקרן או מנהל קרן בלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13(א)}}, לפי העניין, או לאחר שפקע האישור כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, לפי העניין;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} פרסם או כלל דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב)(2)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א(ב)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112א|112א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 112ב|או 112ב}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}}, או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיפים 72א}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.2.2027):}} לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112א|112א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 112ב|או 112ב}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 129ג|בסעיף 129ג(3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72(א)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 129ג1|בסעיף 129ג1(א)(3)}}, או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיפים 72א}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ט באב התשנ״ד (27 ביולי 1994).}}
* '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה
* '''אברהם (בייגה) שוחט'''<br>שר האוצר
* '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
nvdgkq6tdd8gsqo5jixeu72bfhqqy4z
מקור:חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
116
314948
3083546
3079458
2026-09-17T07:19:18Z
Shahar9261
22508
3083546
wikitext
text/x-wiki
<שם> חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (תיקון: תשס"ה-4)
<שם קודם> חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995
<מאגר 2000451 תיקון 2203821 תקן 174496 קוד a163Y00000DuHHvQAN>
<מקור>
((ס"ח תשנ"ה, 416|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ"ו, 379|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון)|14:211359)); ((תשנ"ז, 10|תיקון מס' 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211370)), ((80|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211384)); ((בג"ץ 1715/97|בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעו בישראל נ' שר האוצר|97017150.a15)); ((תשנ"ח, 250|תיקון מס' 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|14:211518)); ((תשס"ב, 98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס"ד, 498|תיקון מס' 24 לחוק ניירות ערך|16:299769)); ((תשס"ה, 41|תיקון מס' 7 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|16:299716)), ((504|תיקון מס' 8 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|16:299927)), ((745|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)), ((840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס"ו, 18|ת"ט|2035)); ((תשס"ט, 75|תיקון מס' 37 לחוק ניירות ערך|17:299975)), ((286|תיקון מס' 38 לחוק ניירות ערך|18:300907)); ((תש"ע, 370|תיקון מס' 13|18:300926)), ((409|תיקון מס' 14|18:301087)), ((618|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 239|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)); ((תשע"ב, 12|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|18:301252)), ((191|ת"ט|2342)); ((תשע"ד, 130|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((269|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|19:301619)), ((432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)), ((655|תיקון מס' 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|19:303828)); ((תשע"ו, 691|תיקון מס' 59 לחוק ניירות ערך|20:338720)); ((תשע"ז, 152|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1070|תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|20:390376)); ((תשע"ט, 63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((251|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ"ב, 330|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((1151|ת"ט|3007)); ((תשפ"ג, 375|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 993|תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|25:4619060)); ((תשפ"ו, 360, 403|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשע"ה, 489|תיקון התוספת השנייה לחוק|7465)), ((490|תיקון התוספת השלישית לחוק|7465)), ((491|תיקון התוספת הרביעית לחוק|7465)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ו, 2532|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי והסכומים המרביים|14122)).
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ז, תשפ"ו)
: בחוק זה -
:- "אגודת פיקדון ואשראי" - אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
:- "בורסה מחוץ לישראל" - חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת;
:- "בנק מחוץ לישראל" - תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
:- "בעל רשיון" - בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה;
:- "גוף מוסדי" - חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח;
:- "דו"ח מיידי" - (((נמחקה);))
:- "עבירה" - עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; [[חוק הפיקוח על קופות גמל]]; [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]]; [[חוק ניירות ערך]]; [[חוק השקעות משותפות]]; [[פקודת החברות]]; [[חוק הבנקאות (רישוי)]]; [[פקודת הבנקאות, 1941]]; [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]]; [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]]; [[חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978]]; [[פקודת מס הכנסה]]; [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; [[פקודת המכס]]; [[חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991]]; [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון;
:- "הרשות" - רשות ניירות ערך שהוקמה על פי [[חוק ניירות ערך]];
:- "התחייבות חיתומית" - (((נמחקה);))
:- "זיקה", של אדם, לנכס פיננסי - כל אחד מאלה:
:: (1) הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו.
:: (2) אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור [[בסעיף 17(ב)(3) עד (5)]], שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, "אדם" - לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה;
:- "חבר בורסה" - כהגדרתו [[בסעיף 50א לחוק ניירות ערך]];
:- "חברה" - כהגדרתה [[בפקודת החברות]];
:- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]];
:- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]];
:- "חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני" - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]];
:- "חוק השקעות משותפות" - [[=חוק השקעות משותפות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]];
:- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]];
:- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]];
:- "חוק הפיקוח על קופות גמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]];
:- "חתם" - מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית;
:- "יועץ השקעות" או "יועץ" - מי שעוסק בייעוץ השקעות;
:- "ייעוץ השקעות" - מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, "ייעוץ" - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;
:- "לקוח כשיר" - לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי [[בתוספת הראשונה]] והתקיימו בו התנאים המנויים בה;
:- "מבטח" ו"סוכן ביטוח" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]];
:- "מוצר מובנה" - השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה:
:: (1) מדד או מספר מדדים;
:: (2) מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך;
:: (3) מחיר של סחורה או של מספר סחורות;
:: (4) מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים;
:: (5) ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים;
:: (6) שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים;
:: למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם:
:: (1) הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך;
:: (2) הפרשי שערי מט"ח;
:: (3) ריבית קבועה או משתנה;
:: שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה;
:- "מוצרי מדדים" - תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "מנהל קרן" - כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות]];
:- "מערכת למסחר בניירות ערך" - כהגדרתה [[בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך]];
:- "משווק השקעות" או "משווק" - מי שעוסק בשיווק השקעות;
:- "מנהל תיקי השקעות" או "מנהל תיקים" - מי שעוסק בניהול תיקי השקעות;
:- "מרשם העוסקים הזרים" - כמשמעותו לפי [[סימן ג' בפרק ב'1]];
:- "נאמנות עיוורת" - ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו;
:- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- "נותן ערבות אחר" - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]];
:- "ניהול תיקי השקעות" - ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים;
:- "ניירות ערך" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]], למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "ניירות ערך חוץ" - ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;
:- "נכסים פיננסיים" - יחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]], מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- "עסקה" - עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים;
:- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]];
:- "שיווק השקעות" - מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, "ייעוץ" - כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות;
:- "שירותים" - ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם;
:- "תאגיד מורשה" - תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה;
:- "תאגיד קשור", לתאגיד אחר - תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא שולט בתאגיד האחר;
:: (2) הוא נשלט בידי התאגיד האחר;
:: (3) לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה;
:- "תכנית חסכון" - תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956]];
:- "תעודות סל" - (((נמחקה);))
:- "תקנון הבורסה" - כמשמעותו [[בסעיף 46 לחוק ניירות ערך]];
:- "בנק", "בנק חוץ" ו"תאגיד בנקאי" - כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- "חברה מנהלת" ו"קרן השתלמות" - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- "בן משפחה", "בעל ענין", "הון עצמי", "התחייבות חיתומית", "פרט מטעה", "שליטה", "בורסה", "החזקה" ו"רכישה" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]];
:- "קרן להשקעות משותפות בנאמנות", "קרן פתוחה" ו"שוק מוסדר" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות]];
:- "אופציה" ו"חוזה עתידי" - כהגדרתם [[בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות]];
:- "שותפות" ו"שותף מוגבל" - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]].
== פרק ב': חובת רישוי ==
@ 2. חובת רישוי (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ד-4, תשע"ז)
: (א) לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי.
: (ב) לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד - הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות.
: (ב1) לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק.
: (ב2) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן - יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה [[בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות]], שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[פרקים ג']] [[ו-ה' עד ח']] החלות על בעל רשיון משווק.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק.
: (ד) אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע -
:: (1) ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
:: (2) ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
:: (3) ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם [[בחוק האמור]], לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו [[באותו חוק]], שהוא גם נכס פיננסי.
@ 3. עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשפ"ד)
: (א) עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי;
:: (4) ייעוץ השקעות בכלי התקשורת;
:: (5) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין;
:: (6) ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד;
:: (7) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה;
:: (8) ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים;
:: (9) ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור;
:: (10) ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור;
:: (11) ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר;
:: (12) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
::: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014]], לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ"מ“ – כהגדרתה [[בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994]].))
:: (13) דירוג כהגדרתו [[בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014]];
:: (14) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה:
::: (א) מנהל קרן;
::: (ב) מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]];
::: (ג) יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]];
::: (ד) חבר בורסה;
::: (ה) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה [[בחוק האמור]];
::: (ו) גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר;
::: (ז) מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור;
::: לעניין סעיף זה, "קרן כספית" - כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות]], למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה [[בסעיף 47 לחוק האמור]] שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור [[בסעיף 47(א)(3) ((לחוק האמור))]] עולה על 12 חודשים.
::: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית), התשפ"ד-2024]].))
: (א1) על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה -
:: (1) יחולו לגביו הוראות [[פרקים ג']] [[או ד']], לפי הענין, כאילו היה בעל רישיון;
:: (2) יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
: (א2) על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה -
:: (1) יחולו לגביו הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]], [[16]] [[ו-18]], כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות - גם הוראות [[פרק ד']], למעט [[סעיף 24]]; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם;
:: (2) יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
: (א3) על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה.
: (א4) על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
:: (1) הוראות [[סעיפים 11]], [[14]], [[16(א)]], [[17]], [[20]], [[21]], [[27א]] [[ו-27ב(ב)]], ולעניין תאגיד - גם [[סעיף 40ד]], יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם [[סעיפים 14]] [[ו-17(ב)]] יחולו בשינויים אלה:
::: (א) על אף האמור [[בסעיף 14(ב)]], העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה:
:::: (1) פרטי הזיהוי של הקרן;
:::: (2) מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן;
:::: (3) המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן;
:::: (4) שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם [[בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות]];
:::: (5) תשואת הקרן;
:::: (6) פרטי העוסק;
::: (ב) יקראו את [[סעיף 17(ב)]] כך שבסופו יבוא:
:::: "(7) קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.";
:: (2) נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים;
:: (3) עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 27(ד) עד (ז)]] [[ו-27א]], בשינויים המחויבים;
:: (4) עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
: (ג) בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות [[סעיפים 12]], [[13]], [[14]], [[16]], [[18]], [[24]] [[ו-25]], לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.
: (ד) בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו [[סעיפים 4]], [[12]], [[13]], [[15]], [[16א]], [[18]], [[19]], [[25]], [[26]] [[ו-27ג]], ויחולו הוראות סעיף קטן (א4).
@ 3א. הצעה למתן שירותים (תיקון: תש"ע)
: לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות [[סעיפים 3]] [[או 9]] או [[פרק ב'1]]; בסעיף קטן זה, "פנייה בהצעה" - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת.
@ 4. פעילות אסורה על בעל רשיון (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"ז-3)
: (א) יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]] עבור עצמו.
: (ב) יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו.
: (ג) האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה:
:: (1) ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה;
:: (2) ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו-(2ב) - בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי [[סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך]], ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי [[סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך]] - בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי [[אותו סעיף]]; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות [[סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים;
:: (2א) ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה -
::: (א) יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות [[סעיף 15]];
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך;
::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
:: (2ב) ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי [[סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך]] - בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי [[אותו סעיף]]; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
:: (3) יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות]]; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה:
::: (1) בעל שליטה במנהל הקרן;
::: (2) דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור;
:: (3א) מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
:: (4) השקעות בקרנות השתלמות;
:: (5) ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור;
:: (6) ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה -
:::- "ניירות ערך חוץ" - למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
:::- "שווי רשום למסחר" - הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו;
:: (7) מוצרי מדדים.
@ 4א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע"ד, תשע"ט-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]] (בחוק זה - חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות);
::- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- "רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים" - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים" - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- "שולט", בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה [[להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 23ה(ד) ו-(ה) לחוק השקעות משותפות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי [[סעיף 5]], מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי כלל הנכסים" - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי [[סעיף 5]], שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי", "אשראי קובע" ו"מחזור מכירות קובע" - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
@ 5. בקשה לרשיון (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים.
: (ב) בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו"חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות.
: (ג) הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו"חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה.
@ 6. החלטת הרשות בבקשה
: סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה.
@ 7. תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק (תיקון: תשס"ב, תשס"ה-2, תשס"ה-3, תשס"ה-4, תשס"ו, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ז, תשפ"ו, תשפ"ו-2)
: (א) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
:: (3) לא הורשע בעבירה;
:: (4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
:: (5) השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ב) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
:: (1) השותפים הם בעלי רשיון;
:: (2) השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (3) השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח;
:: (4) השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור.
: (ב1) הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה:
:: (1) האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים;
:: (2) האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
:: (3) לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
:: (4) לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
: (ג) הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
:: (1) החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (2) החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
:: (3) לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
:: (4) לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות;
:: (5) החברה אינה עוסקת בחיתום.
: (ג1) הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון משווק או גוף מוסדי;
:: (2) סוכן פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:: (3) סוכן ביטוח;
:: (4) מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3);
:: (5) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם;
:: (6) נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג2) הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון יועץ;
:: (2) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (3) יועץ פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:: (4) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]] (בסעיף זה - בנק זעיר);
:: (5) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
:: (6) נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו-(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה [[בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ד) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד - גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
:: (1) בעל שליטה במבקש הרישיון;
:: (2) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
: (ד1) (((בוטל).))
: (ה) תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו-(5), (ב)(3) ו-(ג)(3) ו-(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ו) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד.
@ 7א. פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק (תיקון: תשס"ה-4)
: יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי [[סעיפים 7(א)(4) ו-(5)]], לצורך קבלת הרשיון המבוקש.
@ 8. תנאים למתן רשיון מנהל תיקים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ב, תשס"ה-2, תשס"ה-3, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשפ"ב, תשפ"ב-2, תשפ"ג, תשפ"ו)
: (א) הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
:: (3) לא הורשע בעבירה;
:: (4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
:: (5) השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ב) הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
:: (1) החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]], או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]], ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, "פעולות נלוות" - לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956]];
:: (2) החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (3) החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור [[בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך]], שהוטל עליו לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]], לפי [[פרק ז'2 לחוק זה]] או לפי [[פרק י'1 לחוק השקעות משותפות]] - למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
:: (4) לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות;
:: (5) לחברה ביטוח, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות.
: (ג) הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד - גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
:: (1) בעל שליטה במבקש הרישיון;
:: (2) נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו-(5) ו-(ב)(4) ו-(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ה) שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד.
@ 8א. מתן רישיון במקרים מיוחדים (תיקון: תשס"ה-2, תשפ"ד)
: (א) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים [[שבסעיף 7(א)(4) או (5)]] או [[שבסעיף 8(א)(4) או (5)]], לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.
: (ב) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי [[סעיף 6]] לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה [[בסעיף 3(א)(14)]], אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 7(ב)(1) ו-(2), (ב1)(1) או (ג)(1)]].
@ 9. עיסוק בתאגיד בנקאי (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ד-2, תשפ"ד)
: (א) תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים.
: (ב) בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]], רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים [[שבסעיף 7(ג1)]], למעט התנאי [[הסעיף האמור|שבפסקה (4) שבו]] הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות [[סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי)]] ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן:
:: (1) עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ;
:: (2) עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(4), (11) או (14)]];
:: (3) עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]].
: (ב1) בנק ובנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי [[סעיף 7]], ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן:
:: (1) עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק;
:: (2) עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(11)]];
:: (3) עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות [[סעיף 10ב]].
: (ב2) הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן.
: (ג) הוראות [[פרק ג']] [[וסעיף 25(ב)]] החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ג1) תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 7(ג2)(2)]], אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות [[סעיף 3(א)(11)]] רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות [[פרק ג']], למעט [[16א|סעיף 16א(א)(1) שבו]], והוראות [[סעיף 25(ב1)]] החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות [[פרק ג']] או [[סעיף 25(ב1)]].
: (ד) לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, "עובד" - עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום.
: (ה) המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות.
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 2(ג)]], תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 7(ג2)(2)]], אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1).
@ 10. ביטול רשיון או התלייתו (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-3, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א)
: (א) הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה:
:: (1) הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב;
:: (2) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
:: (3) הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון;
:: (4) בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך;
:: (5) הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל]] או כפסול דין, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון.
: (א1)(1) הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן - פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) בעל שליטה בבעל הרישיון;
::: (ג) נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).
:: (2) מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות [[סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים; לעניין זה, "מותב" - מותב של הוועדה כהגדרתה [[בסעיף 38ו]].
:: (3) על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד.
:: (4) הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
: (ב) יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל.
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות [[סעיף 20ג]], תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה, רשאי לבקש מהרשות לחדש את הרשיון; על חידוש הרשיון יחולו הוראות [[סעיפים 7]] [[ו-8]], בשינויים המחוייבים.
== פרק ב'1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר (תיקון: תש"ע) ==
=== סימן א': הגדרות (תיקון: תש"ע) ===
@ 10א. הגדרות (תיקון: תש"ע)
: [[בפרק זה]] -
:- "היתר זר" - היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה;
:- "יחיד זר" - יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר;
:- "עוסק זר" - יחיד זר או תאגיד זר;
:- "תאגיד זר" - תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא התאגד מחוץ לישראל;
:: (2) השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים - החזקה עם תושב ישראל;
:: (3) הוא בעל היתר זר;
:: (4) עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל;
:- "תאגיד מורשה" - לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]].
=== סימן ב': מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה (תיקון: תש"ע) ===
@ 10ב. מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה (תיקון: תש"ע)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 2]], עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות [[פרק זה]]:
:: (1) העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור;
:: (2) ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר - גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור;
:: (3) התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה;
:: (4) העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות [[סימן ג']].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות [[סעיפים 10ג]], [[10ה]] [[ו-10ו]], גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום "לקוח התאגיד המורשה" נאמר "לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)"; בסעיף קטן זה, "בנק זר" - בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]].
@ 10ג. תחולת הוראות על עוסק זר רשום (תיקון: תש"ע)
: הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיף 13]], וכן הוראות [[פרק ד']] [[וסעיף 25]], יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 10ב]] ([[בסימן זה]] - עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רישיון.
@ 10ד. הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו (תיקון: תש"ע)
: בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, נוסף על האמור [[בסעיף 13]], את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור [[בסעיף 10ב]], שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות [[פרק זה]], וכן את הנכסים הפיננסים וניירות הערך, שלגבייהם יינתנו השירותים כאמור.
@ 10ה. אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר (תיקון: תש"ע)
: בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, "מעשה" - לרבות מחדל.
@ 10ו. חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר (תיקון: תש"ע, תשע"א)
: (א) תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו:
:: (1) הוראות [[סעיף 10ב]];
:: (2) הוראות [[פרק ג']], למעט [[סעיף 13]], וכן הוראות [[פרק ד']] [[וסעיף 25]], כפי שהוחלו על העוסק הזר [[בסעיף 10ג]].
: (ב) הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו - כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה:
:: (1) לעניין הפרת הוראות [[סעיף 10ב]], כאמור בסעיף קטן (א)(1) - עונש כאמור [[בסעיף 39(א)]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א)(2) - אמצעי אכיפה לפי [[פרק ז'2]] או עונש לפי [[פרק ח']], לפי העניין, שהיה ניתן להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו.
@ 10ז. הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות (תיקון: תש"ע)
: חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 10ב]], ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 27(ו)]] [[ו-27א]].
=== סימן ג': מרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש"ע) ===
@ 10ח. רישום במרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש"ע)
: (א) עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות [[סימן ב']], יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי-דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים [[בסעיף 10ב]], ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה.
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ג) מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים [[בסעיף 10ב]], תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ד) אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע"א-2011]].))
@ 10ט. מחיקה ממרשם העוסקים הזרים (תיקון: תש"ע)
: מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים [[בסעיף 10ב]], רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים.
== פרק ג': חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים (תיקון: תשס"ה-4) ==
@ 11. חובות אמון (תיקון: תשס"ה-2)
: (א) בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
: (ב) אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל-פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי [[פרק זה]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
@ 12. התאמת השירות לצורכי הלקוח (תיקון: תשס"ה-4)
: בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.
@ 13. הסכם בכתב (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה-2, תשס"ה-4, תשע"ד-2)
: (א) בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות.
: (ב) ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים:
:: (1) פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח;
:: (2) הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור [[בסעיף 12]];
:: (3) שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם;
:: (4) קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון;
:: (5) קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור;
:: (6) הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין;
:: (7) לענין בעל רשיון חבר בורסה - הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי [[חוק ניירות ערך]];
:: (8) (((נמחקה).))
: (ג) הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה:
:: (1) ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר;
:: (2) האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור;
:: (3) הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים;
:: (4) סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור;
:: (5) לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות - הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי [[סעיף 16א(א)]].
: (ג1) הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי [[סעיף 16א(א)]].
: (ד) הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1).
: (ד1) הרשות תורה, בהוראות לפי [[סעיף 28(ב)]], על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח.
: (ה) תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו - בטלה.
: (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג).
@ 14. גילוי נאות (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות.
@ 15. ניגוד ענינים (תיקון: תשס"ה-2)
: (א) נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים.
@ 16. איסור העדפה (תיקון: תש"ע)
: (א) במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
: (ב) לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה.
: (ג) לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, "מועד קיום ההתחייבות החיתומית" - המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם - מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים;
:: (2) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור - מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים.
: (ד) רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה.
@ 16א. גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע)
: (א) מבלי לפגוע בכלליות הוראות [[סעיף 14]], יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה:
:: (1) כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם;
:: (2) כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיפים 11(א)]] [[ו-16(א)]], משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א).
: (ג) זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין [[סעיף 15]].
: (ד) משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
@ 17. איסור תמריצים (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תשס"ו, תשע"ד-2, תשע"ד-4)
: (א) בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי [[סעיף 13(ב)(3)]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה:
:: (1) ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו;
:: (2) שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם;
:: (3) קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו;
:: (4) קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו [[בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות]], בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות]];
:: (5) קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות [[סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת.
:: (6)(א) קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
:::: (1) עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת;
:::: (2) עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה;
::: (ב) בפסקה זו, "עבודת ניתוח" - מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.
::: ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח), התש"ף-2020]].))
: (ג) בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה.
: (ד) חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור.
: (ה) בסעיף זה, "בעל רשיון" - לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה.
@ 17א. איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע)
: יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, "גוף מוסדי" - לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם.
@ 17ב. הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג (תיקון: תשס"ה-4, תשפ"ד)
: (א) יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה - הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי - גם של המפקח על הבנקים.
: (ב) קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי [[סעיפים 3(א4)(2)]], [[11]] [[ו-15]].
: (ג) בסעיף זה, "גוף מוסדי" ו"יועץ השקעות" - לרבות תאגיד הקשור אליהם.
@ 17ג. (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע-2) : (((בוטל).))
@ 18. סיכונים מיוחדים (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4)
: (א) היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון.
: (ב) מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון.
: (ג) מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד:
:: (1) עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד;
:: (2) עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה [[בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות]], והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור;
:: (3) עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה;
:: (4) עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 19. חובת סודיות (תיקון: תשס"ה-4)
: (א) בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו.
: (ב) הוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד.
@ 20. חובת זהירות
: בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.
@ 20א. איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות (תיקון: תשס"ה-4)
: יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם.
@ 20ב. הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע)
: משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם.
@ 20ג. חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון וניירות ערך (תיקון: תש"ע-2, תשע"א, תשפ"ו)
: (א) תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון או ניירות ערך, לפי [[סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4)]] או לפי [[סעיף 8(ב)(4) או (5)]], לפי העניין.
: (ב) יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח.
@ 20ד. איסור על עיסוקים נוספים (תיקון: תשע"א)
: (א) חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום.
: (ב) חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים [[בסעיף 8(ב)(1)]].
@ 21. אחריות בעל רשיון יחיד
: אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד.
== פרק ד': כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים ==
@ 22. החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח (תיקון: תשס"ה-2)
: מנהל תיקים -
: (1) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו;
: (2) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז;
: (3) ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
: (4) יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו;
: (5) יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה.
@ 23. איסור שימוש בנכסי לקוח
: (א) לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו.
: (ב) לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה.
@ 24. שכר והוצאות
: לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח.
== פרק ד'1: ממשל תאגידי (תיקון: תשע"ב) ==
@ 24א. הגדרות (תיקון: תשע"ב)
: [[בפרק זה]] -
:- "גוף פיננסי" - כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור;
:- "דירקטור חיצוני" ו"קרוב" - כהגדרתם [[בחוק החברות]];
:- "חברת ניהול תיקים גדולה", "קבוצה" ו"שווי נכסים כולל" - כהגדרתם [[בתוספת ראשונה א']].
@ 24ב. דירקטוריון (תיקון: תשע"ב)
: (א) בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות [[סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות]] לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
: (ב) חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו [[בסעיף 240 לחוק החברות]], ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה.
: (ג) מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ד) דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
: (ה) מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
: (ו) במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.
@ 24ב1. מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשע"ד)
: לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 4א(ד)]]; בסעיף זה -
:- "אדם הקשור לשולט" - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
:- "גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:- "גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:- "שולט", בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
:- "תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
@ 24ג. יושב ראש הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב)
: (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ב) המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.
: (ג) לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור [[בסעיף 24ח(ד)]].
@ 24ד. סמכות שר האוצר (תיקון: תשע"ב)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי [[פרק זה]], הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
@ 24ה. ניהול ישיבות הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2)
: (א) ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
: (ב) רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
:: (1) נכח בישיבה דירקטור חיצוני;
:: (2) מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים.
: (ג) בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.
: (ד) נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו.
@ 24ו. תפקידי הדירקטוריון (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2)
: תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר:
: (1) למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי;
: (2) לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח;
: (3) למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם;
: (4) לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם;
: (5) לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע [[בסעיף 8]];
: (6) לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה.
@ 24ז. איסור אצילה (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2)
: (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[פסקאות (1), (3) ו-(5) של סעיף 24ו]].
: (ב) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי [[פסקה (2) של סעיף 24ו]] לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי [[24ו|הפסקה האמורה]] שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים [[24ו|באותה פסקה]].
@ 24ח. ועדת ביקורת (תיקון: תשע"ב, תשע"ד-2)
: (א) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה - ועדת ביקורת).
: (ב) תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו:
:: (1) להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם [[לסעיף 24ו(3)]], לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
:: (2) לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה;
:: (3) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
:: (4) לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו [[בסעיף 240 לחוק החברות]] כאמור [[בסעיף 24ב(ב)]].
: (ג) מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
: (ד) יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.
: (ה) המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
: (ו) המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
: (ז) אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
: (ח) ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
: (ט) מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
: (י) בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה.
@ 24ט. מבקר פנימי (תיקון: תשע"ב)
: (א) על המבקר הפנימי שימונה לפי [[סעיף 24ו(3)]] יחולו הוראות [[+|סעיפים 3(א)]], [[+|4(ב)]], [[+|8]], [[+|9]], [[+|10]] [[ו-12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה.
: (ג) המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי.
@ 24י. סייג לתחולה (תיקון: תשע"ב)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה.
@ 24יא. שינוי [[תוספת ראשונה א']] (תיקון: תשע"ב)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
== פרק ה': רישום ודיווח ==
@ 25. רישום פעולות (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4)
: (א) מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח.
: (ב) בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח.
: (ב1) משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה.
: (ד) בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים.
: (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
@ 26. דיווח ללקוח (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע)
: (א) מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.
: (ב) דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
: (ג) מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה.
: (ג1) בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
: (ד) לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
@ 27. דיווח לרשות (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ב-2, תשע"ד-2)
: (א) בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד - גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד - גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות [[סעיף 20ג]], או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור [[בסעיף 10(א1)]], יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו"ל:
:: (1) הרשעה בעבירה;
:: (2) הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;
:: (3) חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
:: (4) תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
:: (5) תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
:: (6) פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות;
:: בסעיף קטן זה -
::- "הוראת דין כלכלי", "עבירה" - כהגדרתן [[בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות]];
::- "חבות כספית כחלופה להליך פלילי" - כהגדרתה [[בסעיף 260(א) לחוק החברות]].
: (ג1) בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
: (ג2) תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם.
: (ג3) תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה-21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים.
: (ד) בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו.
: (ה) בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו"ח או בהודעה לפי סעיף זה.
: (ו) הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו"ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה.
: (ז) לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
@ 27א. דרכי הדיווח לרשות (תיקון: תשס"ה, תש"ע, תשע"ד-2)
: (א) בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי [[סעיף 10(ב)]], וכן דו"ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי [[סעיפים 27]] [[או 27ג]], יוגשו לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]].
: (ב) (((בוטל).))
@ 27ב. העתק מאושר (תיקון: תשס"ה, תשע"ד-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות.
@ 27ג. דיווחים נוספים (תיקון: תש"ע)
: שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם;
: (2) הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם;
: (3) פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה.
== פרק ו': תפקידי הרשות וסמכויותיה ==
@ 28. פיקוח הרשות על בעל רשיון (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"ט, תשפ"ד)
: (א) במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות.
: (ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד)(1) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
::: (א) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
::: (ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות.
:: (2) מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
@ 29. החלת סמכויות הרשות (תיקון: תשס"ט, תשע"א, תשע"ו)
: (א) בסעיף זה -
::- "הפרה" - כל אחת מאלה:
::: (1) הפרה כמשמעותה [[בסעיף 38א]];
::: (2) הפרה כהגדרתה [[בסעיף 38ו]];
::- "עבירה" - כל אחת מאלה:
::: (1) עבירה לפי חוק זה;
::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
::: (3) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב)(1) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב -
::: (א) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
::: (ב) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]] ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו.
:: (2) הוראות [[סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
:: (ג) הוראות [[סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך]] יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[-|בסעיף 56ג2]], במקום "פסקאות (3) או (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך"" יקראו "פסקאות (2) או (3) להגדרה "עבירה" כהגדרתה בחוק הייעוץ".
== פרק ז': עבירות משמעת ושיפוט משמעתי (((בוטל))) (תיקון: תשע"א) ==
@ 30. (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס"ה-2, תשע"א) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תשע"א) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 37. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
@ 38. (תיקון: תשע"א) : (((בוטל).))
== פרק ז'1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א) ==
@ 38א. עיצום כספי (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ו, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט [[בתוספת השנייה]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[פרק ח'3 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בפרק זה]].
: (ב) לעניין [[פרק זה]] יקראו את [[ההגדרה "הפרה חוזרת" שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך]] כך שבסופה יבוא "ולעניין [[חוק זה|פרט (26) בחלק א' לתוספת השנייה לחוק הייעוץ]], תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי [[חוק זה|סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ]]".
@ 38ב. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ו, תשע"א)
: (א) סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי [[פרק זה]], יהיה הסכום המפורט לגביו [[בתוספת השלישית]].
: (ב) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי [[התוספת השלישית]] בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, "שווי נכסים כולל" - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה.
: (ג) סכום העיצום הכספי שיוטל לפי [[פרק זה]] על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי [[התוספת השלישית]] בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה.
@ 38ג. סכומים מופחתים (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"א)
: (א) הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים [[בתוספת השלישית]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט [[בתוספת השלישית]], בשיעורים מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע"א-2011]].))
@ 38ד. הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"א)
: הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי [[סעיף 38ב]] ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה.
@ 38ה. שינוי [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"א, [י"פ הודעות])
: שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]], ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע [[בתוספת השלישית]] לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש"ח))).
== פרק ז'2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית (תיקון: תשע"א) ==
@ 38ו. הגדרות (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"א)
: [[בפרק זה]] -
:- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]];
:- "הפרה" - מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
:: (1) הוא מפורט [[בתוספת הרביעית]];
:: (2) הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי [[סעיף 38יא]], שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות.
@ 38ז. החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א)
: ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בסימן זה]].
@ 38ח. החלת הוראות לעניין עיצום כספי (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א)
: לעניין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]], כמפורט להלן:
: (1) לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים - בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
@ 38ט. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשס"ה-4, תשע"א)
: הוראות [[סעיף 52סד לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים.
@ 38י. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשס"ה-4, תש"ע, תשע"א)
: (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]], ולפי [[פרקים ז'1]] [[ו((-))ח'1]] (בסעיף זה - הליך);
:: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל;
:: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
:: (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור [[בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
@ 38יא. רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ו, תש"ע, תש"ע-3, תשע"א)
: הרשות תקבע, לעניין [[פרק זה]], רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
@ 38יב. שינוי [[התוספת הרביעית]] (תיקון: תשע"א)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הרביעית]].
== פרק ח': עונשין ==
@ 39. עונשין (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-4, תש"ע, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ד, תשפ"ד)
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) עד (ב1)]];
:: (2) העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
:: (3) עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]];
:: (4) עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]], או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (5) עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג1)]];
:: (6) עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
:: (2) ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]];
:: (2א) מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי [[סעיף 3(א4)(3), (ד)]] [[או 5]], או בדיווח לרשות לפי [[סעיף 27]];
:: (2ב) שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
:: (3) כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (4) קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (5) העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
:: (6) קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]];
:: (7) נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17א]];
:: (8) התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) השתמש במילה "ייעוץ" או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 20ב]];
:: (11) מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור [[בסעיף 3(ב)]];
:: (12) פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות [[סעיף 3א]];
:: (13) גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 28(ד)(2)]].
: (ב1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק ז'2]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור [[באותו סעיף]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
@ 40. אחריות מנהל תאגיד (תיקון: תשע"א)
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 39]] בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה:
: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה;
: (2) שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
@ 40א. (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד) : (((מוספר מחדש [[כסעיף 40ד]]).))
== פרק ח'1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע"א) ==
@ 40ב. הגדרות (תיקון: תשע"א)
: [[בפרק זה]] -
:- "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בפרק ז'2]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 29(ג)]], לפי העניין;
:- "הפרה", "עבירה" - כהגדרתן [[בסעיף 29(א)]].
@ 40ג. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (תיקון: תשע"א)
: הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[הפרק האמור]], בשינויים המחויבים.
== פרק ט': הוראות שונות ==
@ 40ד. המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ד)
: על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
@ 40ה. פרסום הוראות הרשות (תיקון: תשפ"ד)
: (א) הוראות הרשות לפי [[סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו-(3)]] [[ו-28(ב)]], אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.
@ 41. אגרות (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות [[פרק ב'1]] לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת [[פקודת המסים (גביה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
: (ב) לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף ((קטן)); בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות [[סעיף 10ז]].
: (ג) חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי-תשלום אגרה או בשל אי-תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א).
@ 41א. שינוי [[((ה))תוספת ראשונה]] (תיקון: תש"ע, תשע"א)
: שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
@ 42. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
@ 43. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]].))
@ 44. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]].))
@ 45. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))
@ 46. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]].))
@ 47. תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז)
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 8]], [[10]], [[39]] [[ו-40]], ביום כ"ו בסיון התשנ"ז (1 ביולי 1997).
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 13]], [[16(ב) ו-(ג)]], [[17]], [[18]] [[ו-26]], ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום.
: (ג) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה.
@ 48. הוראות מעבר (תיקון: בג"ץ 1715/97, תשנ"ח, תשס"ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- "בחינות" - בחינות שנקבעו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק זה]];
::- "התקופה הקובעת" - התקופה המתחילה ביום ב' באלול התשנ"ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997).
: (ב) לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
: (ג) לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
: (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג' בשבט התשס"ו (1 בפברואר 2006).
: (ד) מי שעסק ביום ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
: (ה) (((בוטל).))
@ 49. פרסום ברשומות
: חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו.
== תוספת ראשונה (תיקון: תש"ע, תשע"א) ==
==== ((([[ההגדרה "לקוח כשיר" שבסעיף 1]]))) ====
@ 1. : קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן.
@ 2. : חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]].
@ 3. : מבטח.
@ 4. : תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת.
@ 5. : בעל רישיון.
@ 6. : חבר בורסה.
@ 7. : חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך]].
@ 8. : תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, "הון עצמי" - לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין-לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי [[+|סעיפים 17(ב)(1)]] [[ו-36 לחוק ניירות ערך]].
@ 9. : יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:
: (1) השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך]], שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
: (2) הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;
: (3) הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, "עסקה" - למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.
@ 10. : תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים [[בתוספת זו]].
@ 11. : תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי [[בתוספת זו]].
== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע"ב) ==
==== ((([[סעיף 24א]]))) ====
:- "חברת ניהול תיקים גדולה" - חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה:
:: (1) היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים;
:: (2) היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות;
:: ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים;
:- "קבוצה" - קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה-בת וחברה קשורה, כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך]], וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן;
:- "שווי נכסים כולל" - שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים.
== תוספת שנייה (תיקון: תשע"א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 38א]]))) ====
=== חלק א' ===
@ (1) : בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
@ (1א) (תיקון: ק"ת תשע"ה) : החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן [[בחוק השקעות משותפות]], לעצמו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
@ (1ב) (תיקון: ק"ת תשע"ה) : ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]];
@ (2) : לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 10ד]];
@ (3) : לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות [[סעיף 10ז]];
@ (4) : לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
@ (5) : לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]];
@ (6) : לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי [[סעיף 15(א)]], או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי [[אותו סעיף]];
@ (7) : הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ב)]];
@ (8) : רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ג)]];
@ (9) : ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(ד)]];
@ (10) : לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(א)(1)]], או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(א)(2)]], או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
@ (11) : לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] כרוך בו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
@ (12) : ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]], בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות [[סעיף 18(ב)]];
@ (13) : לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות [[סעיף 19]];
@ (14) : פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות [[סעיף 20א]];
@ (15) (תיקון: תשפ"ו) : עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר))), פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות [[סעיף 20ג]];
@ (16) : לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 22(1)]];
@ (17) : לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות [[סעיף 22(2)]];
@ (18) : ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות [[סעיף 22(3)]];
@ (19) : לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות [[סעיף 22(4)]];
@ (20) : לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת [[סעיף 22(5)]];
@ (21) : השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
@ (22) : ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]];
@ (23) : התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 24]];
@ (23א) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה)]] [[או 24ב1]] בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון;
@ (23ב) (תיקון: תשע"ב) : כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות [[סעיף 24ב(ד)]], או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות [[בסעיף 24ח(ד)]];
@ (23ג) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ג(ב) או (ג)]] בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי;
@ (23ד) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 24ד]] בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית;
@ (23ה) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ה(א) או (ב)]] בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון;
@ (23ו) (תיקון: תשע"ב) : לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי [[סעיפים 24ה(ג)]] [[או 24ח(י)]];
@ (23ז) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(2)]] בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
@ (23ח) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(4) או (5)]] בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי [[הסעיף האמור]] במשך תקופה שעולה על שישה חודשים;
@ (23ט) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(ב)(1) או (2)]] בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו;
@ (23י) (תיקון: תשע"ב) : הפר הוראות לפי [[סעיף 24ח(ג) או (ד)]] בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
@ (23יא) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(ז) או (ח)]] בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
@ (24) : לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25]];
@ (25) : לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 26]], או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27ג]], ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה;
@ (26) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 28(ב)]];
@ (27) : לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]], בניגוד להוראות [[סעיף 29(ב)]] או בניגוד להוראות [[סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 29(ג)]];
@ (28) : לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות [[סעיפים 38א(א)]], [[38ז]] [[או 40ג]];
@ (29) : ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות [[סעיף 38י]].
=== חלק ב' ===
@ (1) : העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי [[סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 8(ב)(2) או (3)]], לפי העניין;
@ (1א) (תיקון: תשע"ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיף 4א(ה)]];
@ (1ב) (תיקון: תשפ"ד) : לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א4)(3)]], ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות;
@ (1ג) (תיקון: תשפ"ד) : לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי [[סעיף 14(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 3(א4)(1)(א)]], בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים;
@ (2) : קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי [[סעיף 13(ב)(3)]], בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
@ (3) : נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ג)]];
@ (4) : קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]];
@ (5) : השתמש במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות [[סעיף 20ב]];
@ (6) : לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 10ז]], [[27]], [[27א]], [[27ג]], [[42]], או בניגוד להוראות לפי [[+|סעיפים 52כז]], [[+|52ס]], [[+|54ג(ג)]] [[או 54ו לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 38א]], [[38ז]] [[ו-40ג]], בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27ג(2)]], ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי [[27ג|סעיף זה (([צ"ל: הסעיף האמור]))]];
@ (7) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ג(א)]] בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון;
@ (8) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(1)]] בדבר מינוי מנהל כללי;
@ (9) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ו(3)]] בדבר מינוי מבקר פנימי;
@ (10) (תיקון: תשע"ב) : הפר את הוראות [[סעיף 24ח(א)]] בדבר מינוי ועדת ביקורת.
== תוספת שלישית (תיקון: תשע"א, [י"פ הודעות]) ==
==== ((([[סעיף 38ב(א)]]))) ====
: (((הסכומים [[בתוספת זו]] נכונים לשנת 2026):))
@ 1. (תיקון: ק"ת תשע"ה-2) : לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים -
: {|
! rowspan="2" | היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] !! colspan="2" | הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]]
|-
! שיעור העיצום משווי נכסים כולל !! סכום עיצום מזערי !! שיעור העיצום משווי נכסים כולל !! סכום עיצום מזערי
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 64,308,000 || 1/1,000 || 26,000 || 1/400 || 64,000
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ-64,308,001 עד 643,078,000 || 1/9,000 || || 1/3,600 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ-643,078,001 עד 6,430,779,000 || 1/90,000 || || 1/36,000 ||
|-
| על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 6,430,779,000 || 1/450,000 || || 1/180,000 ||
|-
| סכום עיצום מרבי || colspan="2" | 257,000 || colspan="2" | 643,000
|}
@ 2. (תיקון: ק"ת תשע"ה-2) : (((נמחק).))
@ 3. : לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - מכפלת 32,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 257,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - מכפלת 64,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 643,000שקלים חדשים.
@ 4. : לעניין תאגיד בנקאי -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 514,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 1,286,000 שקלים חדשים.
@ 4א. (תיקון: תשפ"ד)
: לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 64,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 129,000 שקלים חדשים.
@ 5. (תיקון: תשפ"ד) : לעניין יחיד -
: (1) הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 13,000 שקלים חדשים;
: (2) הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 19,000 שקלים חדשים.
== תוספת רביעית (תיקון: תשע"א) ==
==== ((([[סעיף 38ו]]))) ====
@ (1) : הפר הוראה מההוראות כמפורט [[בתוספת השנייה]] החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו;
@ (2) : במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט [[בתוספת השנייה]] החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין:
: (א) לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות - כלפי 20 לקוחות לפחות;
: (ב) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ-50 לקוחות - כלפי 10 לקוחות לפחות;
: (ג) לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ-20 לקוחות - כלפי מרבית לקוחותיו;
@ (3) : עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א)]];
@ (4) : עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
@ (5) : עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב1)]];
@ (6) : העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב2)]];
@ (6א) (תיקון: תשפ"ד) : לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3(א4)(2)]];
@ (6ב) (תיקון: תשפ"ד) : לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3(א4)(3)]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (7) : מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
@ (8) : פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות [[סעיף 3א]];
@ (9) (תיקון: ק"ת תשע"ה-3) : (((נמחק);))
@ (10) (תיקון: ק"ת תשע"ה-3) : (((נמחק);))
@ (10א) (תיקון: תשע"ד) : שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]];
@ (11) : עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]];
@ (12) : העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים [[בסעיף 9(ב)]];
@ (13) : כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
@ (14) : עסק בשיווק השקעות שלא כאמור [[בסעיף 9(ג1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]];
@ (15) : העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 11]];
@ (16) : לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
@ (17) (תיקון: תשפ"ד) : לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14]] או לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 3(א4)(1)(א)]];
@ (18) : לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי [[סעיף 15(א) או (ב)]], או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי [[סעיף 15(א)]];
@ (19) : במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
@ (20) : כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ד)]];
@ (21) : נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17א]];
@ (22) : התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי - גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]];
@ (23) : לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] כרוך בו, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
@ (24) : ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות [[בסעיף 18(ג)]] ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות [[סעיף 18(ב)]];
@ (25) : עסק בחיתום בניגוד להוראות [[סעיף 20ד(א)]], או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים [[בסעיף 8(ב)(1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 20ד(ב)]];
@ (26) : לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי [[סעיף 26]], והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח;
@ (27) : לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 27]], [[27א]], [[27ג]] או [[סעיף 42]], או בניגוד להוראות לפי [[+|סעיפים 52כז]], [[+|52ס]], [[+|54ג(ג)]] [[או 54ו לחוק ניירות ערך]], כפי שהוחלו [[בסעיפים 38א]], [[38ז]] [[ו-40ג]], בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
@ (28) : כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות [[סעיף 26(ד)]] או [[סעיף 27ג]] והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין;
@ (29) : גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות [[סעיף 28(ד)(2)]].
<פרסום> נתקבל בכנסת ביום ה' באב התשנ"ה (1 באוגוסט 1995).
<חתימות>
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת
4q6lw2it7zcqegsqilffjgsz2crbhgi
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
0
314972
3083550
3079462
2026-09-17T07:30:21Z
OpenLawBot
8112
[3083546]
3083550
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000451}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 416|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 379|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 10|תיקון מס׳ 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211370.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211384.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1715/97|בג״ץ לשכת מנהלי ההשקעו בישראל נ׳ שר האוצר|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/97/150/017/a15&fileName{{=}}97017150_a15.pdf&type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 250|תיקון מס׳ 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 498|תיקון מס׳ 24 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 41|תיקון מס׳ 7 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299716.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 8 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299927.pdf}}, {{ח:תיבה|745|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 18|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 75|תיקון מס׳ 37 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299975.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 38 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300907.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 370|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|409|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301087.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 239|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 12|חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301252.pdf}}, {{ח:תיבה|191|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 130|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|269|חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301619.pdf}}, {{ח:תיבה|432|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303828.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 691|תיקון מס׳ 59 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338720.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 152|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|251|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 330|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|1151|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-3007.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 375|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 993|תיקון מס׳ 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4619060.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360, 403|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 489|תיקון התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}, {{ח:תיבה|491|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7465.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 2532|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי והסכומים המרביים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14122.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובת רישוי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: ממשל תאגידי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישום ודיווח}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת פיקדון ואשראי“ – אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״ח מיידי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}; {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות}}; {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר|חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991}}; {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות ניירות ערך שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות חיתומית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“, של אדם, לנכס פיננסי – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו.
{{ח:תתת|(2)}} אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)(3) עד (5)}}, שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, ”אדם“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השקעות משותפות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתם“ – מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ השקעות“ או ”יועץ“ – מי שעוסק בייעוץ השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, ”ייעוץ“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח כשיר“ – לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והתקיימו בו התנאים המנויים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר מובנה“ – השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדד או מספר מדדים;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר של סחורה או של מספר סחורות;
{{ח:תתת|(4)}} מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים;
{{ח:תתת|(5)}} ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים;
{{ח:תתת|(6)}} שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים;
{{ח:תת}} למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} הפרשי שערי מט״ח;
{{ח:תתת|(3)}} ריבית קבועה או משתנה;
{{ח:תת}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי מדדים“ – תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למסחר בניירות ערך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44לא|בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק השקעות“ או ”משווק“ – מי שעוסק בשיווק השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תיקי השקעות“ או ”מנהל תיקים“ – מי שעוסק בניהול תיקי השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם העוסקים הזרים“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול תיקי השקעות“ – ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}}, למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים פיננסיים“ – יחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, ”ייעוץ“ – כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד קשור“, לתאגיד אחר – תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שולט בתאגיד האחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נשלט בידי התאגיד האחר;
{{ח:תתת|(3)}} לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות סל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנון הבורסה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“, ”בנק חוץ“ ו”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קרן השתלמות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, ”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”התחייבות חיתומית“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“, ”בורסה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“, ”קרן פתוחה“ ו”שוק מוסדר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ ו”חוזה עתידי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 64|בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובת רישוי}}
{{ח:סעיף|2|חובת רישוי|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־4, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד – הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן – יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 113א|בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות}}, שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳ עד ח׳}} החלות על בעל רשיון משווק.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע –
{{ח:תתת|(1)}} ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
{{ח:תתת|(2)}} ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
{{ח:תתת|(3)}} ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק האמור}}, לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|באותו חוק}}, שהוא גם נכס פיננסי.
{{ח:סעיף|3|עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(4)}} ייעוץ השקעות בכלי התקשורת;
{{ח:תתת|(5)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין;
{{ח:תתת|(6)}} ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד;
{{ח:תתת|(7)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה;
{{ח:תתת|(8)}} ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים;
{{ח:תתת|(9)}} ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור;
{{ח:תתת|(11)}} ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר;
{{ח:תתת|(12)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון)|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014}}, לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ״מ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תתת|(13)}} דירוג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|(14)}} ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל קרן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}};
{{ח:תתתת|(ג)}} יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חבר בורסה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ו)}} גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר;
{{ח:תתתת|(ז)}} מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור;
{{ח:תתת}} לעניין סעיף זה, ”קרן כספית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק האמור}} שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 47|בסעיף 47(א)(3) {{ח:הערה|לחוק האמור}}}} עולה על 12 חודשים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית)|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|או ד׳}}, לפי הענין, כאילו היה בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(א2)}} על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות – גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(א3)}} על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה.
{{ח:תת|(א4)}} על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|ו־27ב(ב)}}, ולעניין תאגיד – גם {{ח:פנימי|סעיף 40ד|סעיף 40ד}}, יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב)}} יחולו בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}}, העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פרטי הזיהוי של הקרן;
{{ח:תתתתת|(2)}} מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן;
{{ח:תתתתת|(3)}} המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן;
{{ח:תתתתת|(4)}} שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 80|בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתתתת|(5)}} תשואת הקרן;
{{ח:תתתתת|(6)}} פרטי העוסק;
{{ח:תתתת|(ב)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}} כך שבסופו יבוא:
{{ח:תתתתת|”(7)}} קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.“;
{{ח:תתת|(2)}} נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(3)}} עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27(ד) עד (ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|ו־27א}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
{{ח:תת|(ג)}} בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.
{{ח:תת|(ד)}} בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27ג|ו־27ג}}, ויחולו הוראות סעיף קטן (א4).
{{ח:סעיף|3א|הצעה למתן שירותים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} או {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}}; בסעיף קטן זה, ”פנייה בהצעה“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת.
{{ח:סעיף|4|פעילות אסורה על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}} עבור עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו.
{{ח:תת|(ג)}} האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו־(2ב) – בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ב|סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך}} – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|אותו סעיף}}; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ט|סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2א)}} ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
{{ח:תתת|(2ב)}} ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך}} – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15ג|אותו סעיף}}; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל שליטה במנהל הקרן;
{{ח:תתתת|(2)}} דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור;
{{ח:תתת|(3א)}} מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} השקעות בקרנות השתלמות;
{{ח:תתת|(5)}} ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך חוץ“ – למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שווי רשום למסחר“ – הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו;
{{ח:תתת|(7)}} מוצרי מדדים.
{{ח:סעיף|4א|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}} (בחוק זה – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ה|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ה|סעיף 23ה(ד) ו־(ה) לחוק השקעות משותפות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:סעיף|5|בקשה לרשיון|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו״חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו״חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה.
{{ח:סעיף|6|החלטת הרשות בבקשה}}
{{ח:ת}} סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה.
{{ח:סעיף|7|תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בעבירה;
{{ח:תתת|(4)}} עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השותפים הם בעלי רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים;
{{ח:תתת|(2)}} האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(2)}} החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} החברה אינה עוסקת בחיתום.
{{ח:תת|(ג1)}} הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון משווק או גוף מוסדי;
{{ח:תתת|(2)}} סוכן פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:תתת|(3)}} סוכן ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם;
{{ח:תתת|(6)}} נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
{{ח:תת|(ג2)}} הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון יועץ;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(3)}} יועץ פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:תתת|(4)}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}} (בסעיף זה – בנק זעיר);
{{ח:תתת|(5)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
{{ח:תתת|(6)}} נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
{{ח:תת|(ג3)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו־(5) לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5), (ב)(3) ו־(ג)(3) ו־(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד.
{{ח:סעיף|7א|פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(א)(4) ו־(5)}}, לצורך קבלת הרשיון המבוקש.
{{ח:סעיף|8|תנאים למתן רשיון מנהל תיקים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בעבירה;
{{ח:תתת|(4)}} עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}, או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, ”פעולות נלוות“ – לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(2)}} החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(3)}} החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נו|בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך}}, שהוטל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות}} – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} לחברה ביטוח, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5) ו־(ב)(4) ו־(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד.
{{ח:סעיף|8א|מתן רישיון במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(א)(4) או (5)}} או {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8(א)(4) או (5)}}, לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(14)}}, אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1) ו־(2), (ב1)(1) או (ג)(1)}}.
{{ח:סעיף|9|עיסוק בתאגיד בנקאי|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים.
{{ח:תת|(ב)}} בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}, רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבסעיף 7(ג1)}}, למעט התנאי {{ח:פנימי|סעיף 7|שבפסקה (4) שבו}} הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11|סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי)}} ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ;
{{ח:תתת|(2)}} עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(4), (11) או (14)}};
{{ח:תתת|(3)}} עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}.
{{ח:תת|(ב1)}} בנק ובנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק;
{{ח:תתת|(2)}} עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(11)}};
{{ח:תתת|(3)}} עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}.
{{ח:תת|(ב2)}} הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25(ב)}} החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ג1)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג2)(2)}}, אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(11)}} רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(1) שבו}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב1)}} החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, ”עובד“ – עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום.
{{ח:תת|(ה)}} המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג2)(2)}}, אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1).
{{ח:סעיף|10|ביטול רשיון או התלייתו|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל}} או כפסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן – פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל שליטה בבעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ג)}} נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).
{{ח:תתת|(2)}} מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”מותב“ – מותב של הוועדה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38ו|בסעיף 38ו}}.
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד.
{{ח:תתת|(4)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה, רשאי לבקש מהרשות לחדש את הרשיון; על חידוש הרשיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר|תיקון: תש״ע}}
{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר זר“ – היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד זר“ – יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק זר“ – יחיד זר או תאגיד זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד זר“ – תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התאגד מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל היתר זר;
{{ח:תתת|(4)}} עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:סעיף|10ב|מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר – גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ג|סעיפים 10ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ה|10ה}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}}, גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום ”לקוח התאגיד המורשה“ נאמר ”לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)“; בסעיף קטן זה, ”בנק זר“ – בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:סעיף|10ג|תחולת הוראות על עוסק זר רשום|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25}}, יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}} ({{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|בסימן זה}} – עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רישיון.
{{ח:סעיף|10ד|הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, וכן את הנכסים הפיננסים וניירות הערך, שלגבייהם יינתנו השירותים כאמור.
{{ח:סעיף|10ה|אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל.
{{ח:סעיף|10ו|חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר|תיקון: תש״ע, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25}}, כפי שהוחלו על העוסק הזר {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בסעיף 10ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו – כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב}}, כאמור בסעיף קטן (א)(1) – עונש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א)(2) – אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}} או עונש לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, לפי העניין, שהיה ניתן להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו.
{{ח:סעיף|10ז|הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|ו־27א}}.
{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:סעיף|10ח|רישום במרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳}}, יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי־דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ג)}} מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים)|תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|10ט|מחיקה ממרשם העוסקים הזרים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:סעיף|11|חובות אמון|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל־פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
{{ח:סעיף|12|התאמת השירות לצורכי הלקוח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.
{{ח:סעיף|13|הסכם בכתב|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:תתת|(3)}} שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם;
{{ח:תתת|(4)}} קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(7)}} לענין בעל רשיון חבר בורסה – הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים;
{{ח:תתת|(4)}} סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות – הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1).
{{ח:תת|(ד1)}} הרשות תורה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}, על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו – בטלה.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג).
{{ח:סעיף|14|גילוי נאות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות.
{{ח:סעיף|15|ניגוד ענינים|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים.
{{ח:סעיף|16|איסור העדפה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, ”מועד קיום ההתחייבות החיתומית“ – המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם – מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור – מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה.
{{ח:סעיף|16א|גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16(א)}}, משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ד)}} משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
{{ח:סעיף|17|איסור תמריצים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשס״ו, תשע״ד־2, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו;
{{ח:תתת|(2)}} שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו;
{{ח:תתת|(4)}} קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 113א|בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות}}, בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 82|סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תתת|(5)}} קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת;
{{ח:תתתתת|(2)}} עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו, ”עבודת ניתוח“ – מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח)|כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה.
{{ח:תת|(ד)}} חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”בעל רשיון“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה.
{{ח:סעיף|17א|איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, ”גוף מוסדי“ – לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם.
{{ח:סעיף|17ב|הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג|תיקון: תשס״ה־4, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה – הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים.
{{ח:תת|(ב)}} קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א4)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גוף מוסדי“ ו”יועץ השקעות“ – לרבות תאגיד הקשור אליהם.
{{ח:סעיף|17ג||תיקון: תשס״ה־4, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|18|סיכונים מיוחדים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון.
{{ח:תת|(ג)}} מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד:
{{ח:תתת|(1)}} עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות}}, והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה;
{{ח:תתת|(4)}} עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|19|חובת סודיות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד.
{{ח:סעיף|20|חובת זהירות}}
{{ח:ת}} בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.
{{ח:סעיף|20א|איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם.
{{ח:סעיף|20ב|הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם.
{{ח:סעיף|20ג|חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון וניירות ערך|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון או ניירות ערך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(4) או (5)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח.
{{ח:סעיף|20ד|איסור על עיסוקים נוספים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}}.
{{ח:סעיף|21|אחריות בעל רשיון יחיד}}
{{ח:ת}} אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים}}
{{ח:סעיף|22|החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} מנהל תיקים –
{{ח:תת|(1)}} יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו;
{{ח:תת|(2)}} יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז;
{{ח:תת|(3)}} ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
{{ח:תת|(4)}} יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו;
{{ח:תת|(5)}} יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה.
{{ח:סעיף|23|איסור שימוש בנכסי לקוח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה.
{{ח:סעיף|24|שכר והוצאות}}
{{ח:ת}} לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח.
{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: ממשל תאגידי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:סעיף|24א|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ ו”קרוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול תיקים גדולה“, ”קבוצה“ ו”שווי נכסים כולל“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}.
{{ח:סעיף|24ב|דירקטוריון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות}} לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}}, ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה.
{{ח:תת|(ג)}} מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
{{ח:תת|(ו)}} במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.
{{ח:סעיף|24ב1|מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ד)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:סעיף|24ג|יושב ראש הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ח|בסעיף 24ח(ד)}}.
{{ח:סעיף|24ד|סמכות שר האוצר|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
{{ח:סעיף|24ה|ניהול ישיבות הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נכח בישיבה דירקטור חיצוני;
{{ח:תתת|(2)}} מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.
{{ח:תת|(ד)}} נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו.
{{ח:סעיף|24ו|תפקידי הדירקטוריון|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי;
{{ח:תת|(2)}} לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח;
{{ח:תת|(3)}} למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם;
{{ח:תת|(4)}} לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם;
{{ח:תת|(5)}} לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:תת|(6)}} לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה.
{{ח:סעיף|24ז|איסור אצילה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|פסקאות (1), (3) ו־(5) של סעיף 24ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|פסקה (2) של סעיף 24ו}} לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|הפסקה האמורה}} שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 24ו|באותה פסקה}}.
{{ח:סעיף|24ח|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24ו|לסעיף 24ו(3)}}, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה;
{{ח:תתת|(3)}} לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
{{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
{{ח:תת|(ז)}} אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
{{ח:תת|(ח)}} ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ט)}} מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
{{ח:תת|(י)}} בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה.
{{ח:סעיף|24ט|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקר הפנימי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(3)}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי.
{{ח:סעיף|24י|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה.
{{ח:סעיף|24יא|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישום ודיווח}}
{{ח:סעיף|25|רישום פעולות|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח.
{{ח:תת|(ב1)}} משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
{{ח:סעיף|26|דיווח ללקוח|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
{{ח:תת|(ד)}} לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
{{ח:סעיף|27|דיווח לרשות|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד – גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד – גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א1)}}, יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו״ל:
{{ח:תתת|(1)}} הרשעה בעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;
{{ח:תתת|(3)}} חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
{{ח:תתת|(6)}} פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת דין כלכלי“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 9א|בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|בסעיף 260(א) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
{{ח:תת|(ג2)}} תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם.
{{ח:תת|(ג3)}} תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה־21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו״ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
{{ח:סעיף|27א|דרכי הדיווח לרשות|תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}}, וכן דו״ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27ג|או 27ג}}, יוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|27ב|העתק מאושר|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות.
{{ח:סעיף|27ג|דיווחים נוספים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם;
{{ח:תת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם;
{{ח:תת|(3)}} פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה}}
{{ח:סעיף|28|פיקוח הרשות על בעל רשיון|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:סעיף|29|החלת סמכויות הרשות|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיף 38א}};
{{ח:תתתת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38ו|בסעיף 38ו}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
{{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
{{ח:תתת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך}} יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג2|בסעיף 56ג2}}, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בחוק הייעוץ“.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:סעיף|30||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ה־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|37||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:סעיף|38א|עיצום כספי|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יקראו את {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52יט|ההגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך}} כך שבסופה יבוא ”ולעניין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 26|פרט (26) בחלק א׳ לתוספת השנייה לחוק הייעוץ}}, תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ}}“.
{{ח:סעיף|38ב|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ו, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יהיה הסכום המפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה.
{{ח:סעיף|38ג|סכומים מופחתים|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בשיעורים מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|38ד|הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״א}}
{{ח:ת}} הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב}} ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה.
{{ח:סעיף|38ה|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח)}}.
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:סעיף|38ו|הגדרות|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38יא|סעיף 38יא}}, שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות.
{{ח:סעיף|38ז|החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז2|בסימן זה}}.
{{ח:סעיף|38ח|החלת הוראות לעניין עיצום כספי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} לעניין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}}, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים – בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|38ט|אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|סעיף 52סד לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|38י|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרקים ז׳1}} {{ח:פנימי|פרק ח1|ו{{ח:הערה|־}}ח׳1}} (בסעיף זה – הליך);
{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
{{ח:סעיף|38יא|רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א}}
{{ח:ת}} הרשות תקבע, לעניין {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|38יב|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עונשין}}
{{ח:סעיף|39|עונשין|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) עד (ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג1)}};
{{ח:תתת|(6)}} עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}};
{{ח:תתת|(2א)}} מסר מידע כוזב או מטעה בבקשה לקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3), (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5}}, או בדיווח לרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(2ב)}} שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:תתת|(3)}} כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}};
{{ח:תתת|(7)}} נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:תתת|(8)}} התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} השתמש במילה ”ייעוץ“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}};
{{ח:תתת|(11)}} מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};
{{ח:תתת|(12)}} פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}};
{{ח:תתת|(13)}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק ז׳2}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|40|אחריות מנהל תאגיד|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה;
{{ח:תת|(2)}} שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מוספר מחדש {{ח:פנימי|סעיף 40ד|כסעיף 40ד}}).}}
{{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:סעיף|40ב|הגדרות|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק ז׳2}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)}}.
{{ח:סעיף|40ג|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|40ד|המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|40ה|פרסום הוראות הרשות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28(ב)}}, אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.
{{ח:סעיף|41|אגרות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}} לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}; בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיף 10ז}}.
{{ח:תת|(ג)}} חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי־תשלום אגרה או בשל אי־תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|41א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|{{ח:הערה|ה}}תוספת ראשונה}}|תיקון: תש״ע, תשע״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:סעיף|42|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:סעיף|43|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}
{{ח:סעיף|46|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:סעיף|47|תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, ביום כ״ו בסיון התשנ״ז (1 ביולי 1997).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה.
{{ח:סעיף|48|הוראות מעבר|תיקון: בג״ץ 1715/97, תשנ״ח, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחינות“ – בחינות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8 לחוק זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה המתחילה ביום ב׳ באלול התשנ״ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997).
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג׳ בשבט התשס״ו (1 בפברואר 2006).
{{ח:תת|(ד)}} מי שעסק ביום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|49|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע, תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”לקוח כשיר“ שבסעיף 1}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מבטח.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעל רישיון.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} חבר בורסה.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56|סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, ”הון עצמי“ – לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין־לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 17|סעיפים 17(ב)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36|ו־36 לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:
{{ח:תת|(1)}} השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך}}, שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;
{{ח:תת|(3)}} הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, ”עסקה“ – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.
{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}.
{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}.
{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול תיקים גדולה“ – חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות;
{{ח:תת}} ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה“ – קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה־בת וחברה קשורה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיף 38א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות}}, לעצמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1ב}}
{{ח:ת}} ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}};
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ד|סעיף 10ד}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיף 10ז}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|אותו סעיף}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(1)}}, או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(א)(2)}}, או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} כרוך בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}};
{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או ערבות מנותן ערבות אחר)}}, פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(1)}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(2)}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(3)}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 19}}
{{ח:ת}} לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(4)}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 20}}
{{ח:ת}} לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(5)}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 21}}
{{ח:ת}} השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 22}}
{{ח:ת}} ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}};
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23}}
{{ח:ת}} התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:סעיף*|(23א)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23א}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 24ב1|או 24ב1}} בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון;
{{ח:סעיף*|(23ב)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ב}}
{{ח:ת}} כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיף 24ב(ד)}}, או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|בסעיף 24ח(ד)}};
{{ח:סעיף*|(23ג)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ג}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ג|סעיף 24ג(ב) או (ג)}} בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי;
{{ח:סעיף*|(23ד)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ד}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ד|סעיף 24ד}} בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית;
{{ח:סעיף*|(23ה)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ה}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א) או (ב)}} בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון;
{{ח:סעיף*|(23ו)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ו}}
{{ח:ת}} לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיפים 24ה(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 24ח|או 24ח(י)}};
{{ח:סעיף*|(23ז)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ז}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(2)}} בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:סעיף*|(23ח)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ח}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(4) או (5)}} בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ו|הסעיף האמור}} במשך תקופה שעולה על שישה חודשים;
{{ח:סעיף*|(23ט)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23ט}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ב)(1) או (2)}} בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו;
{{ח:סעיף*|(23י)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23י}}
{{ח:ת}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ג) או (ד)}} בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
{{ח:סעיף*|(23יא)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 23יא}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(ז) או (ח)}} בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 24}}
{{ח:ת}} לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 25}}
{{ח:ת}} לא המציא ללקוח דין וחשבון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, או לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}}, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה;
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 26}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}};
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 27}}
{{ח:ת}} לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}} או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}};
{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 28}}
{{ח:ת}} לא מסר הודעה ללקוחותיו או לא פרסם מודעה בעיתון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38א|סעיפים 38א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|או 40ג}};
{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 29}}
{{ח:ת}} ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38י|סעיף 38י}}.
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2) או (3)}}, לפי העניין;
{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ה)}};
{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3)}}, ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות;
{{ח:סעיף*|(1ג)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1ג}}
{{ח:ת}} לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א4)(1)(א)}}, בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} השתמש במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10ז|סעיפים 10ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42}}, או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כז|סעיפים 52כז}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ס|52ס}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ג|54ג(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ו|או 54ו לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיפים 38א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|ו־40ג}}, בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג(2)}}, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף זה {{ח:הערה|[צ״ל: הסעיף האמור]}}}};
{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ג|סעיף 24ג(א)}} בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון;
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(1)}} בדבר מינוי מנהל כללי;
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ו|סעיף 24ו(3)}} בדבר מינוי מבקר פנימי;
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24ח|סעיף 24ח(א)}} בדבר מינוי ועדת ביקורת.
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א, [י״פ הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38ב|סעיף 38ב(א)}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} נכונים לשנת 2026):}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים –
{{ח:ת}} <table>
<tr><th rowspan="2">היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים)</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}</th><th colspan="2">הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}</th></tr>
<tr><th>שיעור העיצום משווי נכסים כולל</th><th>סכום עיצום מזערי</th><th>שיעור העיצום משווי נכסים כולל</th><th>סכום עיצום מזערי</th></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 64,308,000</td><td>1/1,000</td><td>26,000</td><td>1/400</td><td>64,000</td></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־64,308,001 עד 643,078,000</td><td>1/9,000</td><td> </td><td>1/3,600</td><td> </td></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־643,078,001 עד 6,430,779,000</td><td>1/90,000</td><td> </td><td>1/36,000</td><td> </td></tr>
<tr><td>על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 6,430,779,000</td><td>1/450,000</td><td> </td><td>1/180,000</td><td> </td></tr>
<tr><td>סכום עיצום מרבי</td><td colspan="2">257,000</td><td colspan="2">643,000</td></tr>
</table>
{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשע״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – מכפלת 32,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 257,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – מכפלת 64,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 643,000שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד בנקאי –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 514,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 1,286,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 4א}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 64,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 129,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד –
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 13,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 19,000 שקלים חדשים.
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38ו|סעיף 38ו}})}}}}
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות – כלפי 20 לקוחות לפחות;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ־50 לקוחות – כלפי 10 לקוחות לפחות;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ־20 לקוחות – כלפי מרבית לקוחותיו;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב2)}};
{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6א}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(2)}};
{{ח:סעיף*|(6ב)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6ב}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א4)(3)}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}};
{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ה־3|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(10א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 10א}}
{{ח:ת}} שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}};
{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:ת}} עסק בשיווק השקעות שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:ת}} העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:ת}} לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א4)(1)(א)}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 4 פרט 18}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א) או (ב)}}, או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 4 פרט 19}}
{{ח:ת}} במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 4 פרט 20}}
{{ח:ת}} כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 4 פרט 21}}
{{ח:ת}} נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}};
{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 4 פרט 22}}
{{ח:ת}} התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}};
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 4 פרט 23}}
{{ח:ת}} לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} כרוך בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 4 פרט 24}}
{{ח:ת}} ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}} ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}};
{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 4 פרט 25}}
{{ח:ת}} עסק בחיתום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד(א)}}, או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד(ב)}};
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 4 פרט 26}}
{{ח:ת}} לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח;
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 4 פרט 27}}
{{ח:ת}} לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27ג|27ג}} או {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כז|סעיפים 52כז}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ס|52ס}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ג|54ג(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54ו|או 54ו לחוק ניירות ערך}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 38א|בסעיפים 38א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38ז|38ז}} {{ח:פנימי|סעיף 40ג|ו־40ג}}, בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 4 פרט 28}}
{{ח:ת}} כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}} והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין;
{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 4 פרט 29}}
{{ח:ת}} גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)(2)}}.
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשנ״ה (1 באוגוסט 1995).}}
* '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה
* '''אברהם (בייגה) שוחט'''<br>שר האוצר
* '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
1l2ez1w01hc05u8ui862bp0e0d9oh8p
סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון
0
326553
3083517
3017040
2026-09-17T06:09:46Z
מו יו הו
37729
/* ברכת האורח */
3083517
wikitext
text/x-wiki
{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין|לברכת המזון ושבע ברכות]]}}
{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה#ברכת המזון לסעודת ברית מילה|לברכת המזון לברית מילה]]}}
{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת_המזון_לסעודת_ברית_מילה_(מערבי)|לברכת המזון לברית מילה כמנהג אשכנז המערבי]]}}
{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון בבית האבל|לברכת המזון בבית האבל]]}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}<קטע התחלה=מזמורים/>
===הכנות וזימון===
{{הור|ביום שאומרים בו תחנון:}}{{ש}}
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם בָּכִֽינוּ בְּזׇכְרֵֽנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵֽכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַֽיִךְ אֶל הַסָּֽלַע׃
{{הור|ביום שאין אומרים בו תחנון:}}{{ש}}
<קטע התחלה=ליל הסדר א/><קטע התחלה=שיר המעלות/>{{ממס1|תהלים קכו}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
<small>[תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{{ממס|תהלים קיח א}}{{ש}}מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}]</small><קטע סוף=מזמורים/><קטע סוף=שיר המעלות/>
<קטע התחלה=זימון1/>{{הור2|שלשה שאכלו כאחד חייבים לזמן. המברך על הכוס יגביה אותו טפח מעל השלחן.}}
{{הור|המזמן:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! {{נוא|הוראה=או:|רַבּוֹתַי, מִיר װֶעלְן בֶּענְטְשְׁן!}}
{{הור|המסובים והמזמן:}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}<קטע סוף=זימון1/>
{{הור|המזמן:}} בִּרְשׁוּת <small>(כֹּהֵן/ כֹּהֲנִים/ מֹר מוֹרֵֽנוּ הָרַב/ אָבִי מוֹרִי/ רַב בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה/ מָרָנָן וְרַבָּנָן וְ)</small>רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [{{הור|בעשרה:}} אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
{{הור|המסובים והמזמן:}} בָּרוּךְ [{{הור|בעשרה:}} אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
<קטע התחלה=זימון3/>
{{הור|מי שלא אכל אומר:}} בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
[{{הור|יש אומרים:}} בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.]<קטע סוף=זימון3/><קטע התחלה=ברהמז1/><קטע התחלה=ביתאבל1/>
===ברכת הזן===
{{גודל גופן|6|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קלו כה}} וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא [אֵל] זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
===ברכת הארץ===
{{גודל גופן|6|'''נוֹדֶה'''}} לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה. <קטע סוף=ליל הסדר א/>
{{על הנסים אשכנז}}<קטע התחלה=ליל הסדר א/>
{{גודל גופן|6|'''וְעַל'''}} הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ:{{ממס|דברים ח י}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
===ברכת בונה ירושלים===
{{גודל גופן|6|'''רַחֵם'''}} {{נוא|רַחֶם נָא}} יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵֽינוּ, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=ליל הסדר א/><קטע סוף=ביתאבל1/>
<div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשבת</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=רצה/>רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ לִשְׁבׇּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִֽיחַ לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶֽךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.<קטע סוף=רצה/></div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בראש חודש ובמועדים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=הכל}}</div></div></div></div>
<קטע התחלה=ליל הסדר ב/>{{גודל גופן|6|'''וּבְנֵה'''}} יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה [בְרַחֲמָיו] יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן. {{הור|כאן יש לענות "אמן" אפילו אחר ברכת עצמו.}}<קטע סוף=ליל הסדר ב/>{{ש}}
{{מגירה|ברכות למי ששכח {{צ|רצה}} או {{צ|יעלה ויבא}}|{{הור|שכח {{צ|רצה}} או {{צ|יעלה ויבא}}, ונזכר לפני שהתחיל ברכה רביעית, מוסיף כאן ברכה.}}
{{הור|השוכח {{צ|רצה}}:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.
{{הור|השוכח {{צ|יעלה ויבוא}} –}}{{ש}}
{{הור|בראש חודש:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן.
{{הור|ביום טוב:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם [חַג הַמַּצּוֹת • חַג הַשָּׁבוּעוֹת • חַג הַסֻּכּוֹת • הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת] הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{הור|בחול המועד:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן מוֹעֲדִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה.
{{הור|בראש השנה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן. {{הור|ויש סוברים שאין לחתום בראש השנה בסעודת היום.}}
{{הור|השוכח {{צ|רצה}} ו{{צ|יעלה ויבוא}}:}}{{ש}}
{{הור|בראש חודש:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְזִכָּרוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.
{{הור|ביום טוב:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וְיָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם [חַג הַמַּצּוֹת • חַג הַשָּׁבוּעוֹת • חַג הַסֻּכּוֹת • הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת] הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{הור|בחול המועד:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, לְאוֹת וְלִבְרִית, וּמוֹעֲדִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם [חַג הַמַּצּוֹת • חַג הַשָּׁבוּעוֹת • חַג הַסֻּכּוֹת • הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶֽרֶת] הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{הור|בראש השנה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית, וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל, אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}<קטע התחלה=ליל הסדר ב/>
===ברכת הטוב והמיטיב===
{{גודל גופן|6|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכׇל טוֹב; וּמִכׇּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ {{נוא|וּמִכׇּל טוֹב אַל יְחַסְּרֵֽנוּ}}.
{{הור2|מכאן מותר להפסיק, וכן המברך על הכוס יכול להניחו לפניו.}}<קטע התחלה=ביתאבל2/>
===הרחמן===
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ [לָעַד וּ]לְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁבֹּר עֻלֵּֽנוּ {{נוא|עֹל גָּלֻיּוֹת}} מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵֽנוּ.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו {{נוא|הוראה=או:|שֻׁלְחָנוֹת אֵֽלּוּ שֶׁאָכַֽלְנוּ עֲלֵיהֶם}}.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
====ברכת האורח====
{{הור2|אומר את ששייך אליו מתוך הקטעים דלהלן (וכן יש לשנות ללשון יחיד או נקבה כפי הצורך). יש מוסיפים את נוסח ה{{צ|יהי רצון}} שבגמרא.}}
{{טורים|
['''יְהִי''' רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּֽעַל הַבַּֽיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכׇל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּק {{נוא|יִזְדַקֵּר}} לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.]
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם,
|
{{רקע אפור|{{הור|על שולחן עצמו:}}{{ש}}'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (וְאֶת אָבִי מוֹרִי,) (וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) (וְאֶת אִשְׁתִּי,) (וְאֶת בַּעְלִי,) (וְאֶת זַרְעִי,) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לִי,}}}}
אוֹתָֽנוּ ({{ק|בְּנֵי בְרִית}}) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ, ({{ק|וְאֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן,}}) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב "בַּכֹּל", "מִכֹּל", "כֹּל",{{ממס|בראשית כד א|וגם=בראשית כז לג{{!}}שם כז לג|וגם1=בראשית לג יא{{!}}שם לג יא}} כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: "אָמֵן".
{{הור|בסעודה משותפת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם.
'''בַּמָּרוֹם''' יְלַמְּדוּ [<small>עָלָיו / עֲלֵיהֶם וְ</small>]עָלֵֽינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.<קטע סוף=ליל הסדר ב/><קטע סוף=ברהמז1/><קטע סוף=ביתאבל2/>
<קטע התחלה=ברהמז2/>{{מגירה|בשבת, חג או ראש חודש|
{{הור|בשבת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
{{הור|ביום טוב:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
{{הור|בראש חודש:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
{{הור|בראש השנה:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
{{הור|בסוכות:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת.}}<קטע התחלה=ביתאבל3/>
{{רקע אפור|
{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}}
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵֽנוּ.
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵֽנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵֽינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַֽיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
}}
'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
'''מַגְדִּיל''' [{{הור|ביום שיש בו מוסף ובמלווה מלכה:}} מִגְדּוֹל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:{{ממס|תהלים יח נא|וגם=ש"ב כב נא}}
<קטע התחלה=עושה שלום/>'''עֹשֶׂה''' שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו{{ממס|איוב כה ב}} הוּא יַעֲשֶׂה שָלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ: "אָמֵן".
===פסוקים לסיום===
{{הור|יש שנהגו לומר פסוקים אלו בקול נמוך חוץ מהאחרון:}}{{ש}}
'''יְראוּ''' אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב׃{{ממס|תהלים לד#לד י|תהלים לד י-יא}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קו א|אחרי=ועוד}} {{ש}}
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}}{{ש}}
בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}{{ש}}
נַֽעַר הָיִֽיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּֽיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם:{{ממס|תהלים לז כה}}{{ש}}
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:{{ממס|תהלים כט יא}}<קטע סוף=עושה שלום/><קטע סוף=ברהמז2/>
<small>[הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶֽךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק:{{ממס|תהלים נה כג}}]</small>{{ש}}
{{הור2|המברך על הכוס יגביה אותו טפח מעל השלחן ויברך עליו [[סידור/נוסח_אשכנז/ברכות_הנהנין#ברכה_ראשונה|ברכת היין]].}}{{ש}}
<קטע סוף=ביתאבל3/>
[[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]]
[[קטגוריה:ברכת המזון]]
9ix4t13b0svedqyh0bik4onlig6lq3q
רבונו של עולם אתוודה על עבירות
0
328083
3083431
3037839
2026-09-16T18:58:04Z
מו יו הו
37729
3083431
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|בַּלַּֽיְלָה}} לְסוֹף {{נוא|הוראה=בחצות:|לְרֹאשׁ}} אַשְׁמֻרוֹת{{ממס|איכה ב יט}}{{ש}}
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל{{ר1}}
שֹׁמֵר מַה {{מילת קבע|מִּלַּֽיְלָה}} שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל{{ממס|ישעיהו כא יא}}{{ש}}
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ{{ר1}}
וְיוֹם {{מילת קבע|וָלַֽיְלָה}} לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ{{ממס|בראשית ח כב}}{{ש}}
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ{{ממס|ישעיהו סב ו}}{{ש}}
וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל מִצְוֺת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֺת לֹא תַעֲשֶׂה{{ר1}}
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכׇל {{מילת קבע|לַֽיְלָה}} מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה{{ממס|תהלים ו ז}}{{ש}}
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ר1}}
יוֹם צָעַֽקְתִּי {{מילת קבע|בַלַּֽיְלָה}}{{ממס|תהלים פח ב}}{{ש}}
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
{{מילת קבע|וְלַֽיְלָה}} וְלֹא דוּמִיָּה לִי{{ממס|תהלים כב ג}}{{ש}}
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|לַֽיְלָה}} אָקוּם לְהוֹדוֹת{{ממס|תהלים קיט סב}}{{ש}}
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי{{ר1}}
{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} הַזֶּה לַייָ.{{ממס|שמות יב מב}}<noinclude>
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|אתוודה על עברות}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:וידוי]]
</noinclude>
bmwgpuvvvigw28vbd40f6uob5884tn7
3083433
3083431
2026-09-16T18:59:21Z
מו יו הו
37729
3083433
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|בַּלַּֽיְלָה}} לְסוֹף {{נוא|הוראה=בחצות:|לְרֹאשׁ}} אַשְׁמֻרוֹת{{ממס|איכה ב יט}}
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל{{ר1}}
שֹׁמֵר מַה {{מילת קבע|מִּלַּֽיְלָה}} שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל{{ממס|ישעיהו כא יא}}
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ{{ר1}}
וְיוֹם {{מילת קבע|וָלַֽיְלָה}} לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ{{ממס|בראשית ח כב}}
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ{{ממס|ישעיהו סב ו}}
וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל מִצְוֺת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֺת לֹא תַעֲשֶׂה{{ר1}}
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכׇל {{מילת קבע|לַֽיְלָה}} מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה{{ממס|תהלים ו ז}}
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ר1}}
יוֹם צָעַֽקְתִּי {{מילת קבע|בַלַּֽיְלָה}}{{ממס|תהלים פח ב}}
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
{{מילת קבע|וְלַֽיְלָה}} וְלֹא דוּמִיָּה לִי{{ממס|תהלים כב ג}}
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|לַֽיְלָה}} אָקוּם לְהוֹדוֹת{{ממס|תהלים קיט סב}}
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי{{ר1}}
{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} הַזֶּה לַייָ.{{ממס|שמות יב מב}}<noinclude>
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|אתוודה על עברות}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:וידוי]]
</noinclude>
ql01mbodipo3ny5b156g7lth3gmkzhl
3083438
3083433
2026-09-16T19:06:20Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:יצחק בן ישראל]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083438
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|בַּלַּֽיְלָה}} לְסוֹף {{נוא|הוראה=בחצות:|לְרֹאשׁ}} אַשְׁמֻרוֹת{{ממס|איכה ב יט}}
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל{{ר1}}
שֹׁמֵר מַה {{מילת קבע|מִּלַּֽיְלָה}} שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל{{ממס|ישעיהו כא יא}}
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ{{ר1}}
וְיוֹם {{מילת קבע|וָלַֽיְלָה}} לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ{{ממס|בראשית ח כב}}
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ{{ממס|ישעיהו סב ו}}
וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל מִצְוֺת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֺת לֹא תַעֲשֶׂה{{ר1}}
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכׇל {{מילת קבע|לַֽיְלָה}} מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה{{ממס|תהלים ו ז}}
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ר1}}
יוֹם צָעַֽקְתִּי {{מילת קבע|בַלַּֽיְלָה}}{{ממס|תהלים פח ב}}
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
{{מילת קבע|וְלַֽיְלָה}} וְלֹא דוּמִיָּה לִי{{ממס|תהלים כב ג}}
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|לַֽיְלָה}} אָקוּם לְהוֹדוֹת{{ממס|תהלים קיט סב}}
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי{{ר1}}
{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} הַזֶּה לַייָ.{{ממס|שמות יב מב}}<noinclude>
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|אתוודה על עברות}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
</noinclude>
fpjurq3dgv74ocuw89nncc8cspuzprb
3083444
3083438
2026-09-16T19:16:14Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083444
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|בַּלַּֽיְלָה}} לְסוֹף {{נוא|הוראה=בחצות:|לְרֹאשׁ}} אַשְׁמֻרוֹת{{ממס|איכה ב יט}}
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל{{ר1}}
שֹׁמֵר מַה {{מילת קבע|מִּלַּֽיְלָה}} שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל{{ממס|ישעיהו כא יא}}
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ{{ר1}}
וְיוֹם {{מילת קבע|וָלַֽיְלָה}} לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ{{ממס|בראשית ח כב}}
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ{{ממס|ישעיהו סב ו}}
וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל מִצְוֺת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֺת לֹא תַעֲשֶׂה{{ר1}}
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכׇל {{מילת קבע|לַֽיְלָה}} מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה{{ממס|תהלים ו ז}}
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ר1}}
יוֹם צָעַֽקְתִּי {{מילת קבע|בַלַּֽיְלָה}}{{ממס|תהלים פח ב}}
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
{{מילת קבע|וְלַֽיְלָה}} וְלֹא דוּמִיָּה לִי{{ממס|תהלים כב ג}}
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|לַֽיְלָה}} אָקוּם לְהוֹדוֹת{{ממס|תהלים קיט סב}}
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי{{ר1}}
{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} הַזֶּה לַייָ.{{ממס|שמות יב מב}}<noinclude>
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|אתוודה על עברות}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
</noinclude>
rjzunp8xjfe1anwlpqka0m2rxp8s8yo
3083445
3083444
2026-09-16T19:16:20Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083445
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|בַּלַּֽיְלָה}} לְסוֹף {{נוא|הוראה=בחצות:|לְרֹאשׁ}} אַשְׁמֻרוֹת{{ממס|איכה ב יט}}
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל{{ר1}}
שֹׁמֵר מַה {{מילת קבע|מִּלַּֽיְלָה}} שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל{{ממס|ישעיהו כא יא}}
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ{{ר1}}
וְיוֹם {{מילת קבע|וָלַֽיְלָה}} לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ{{ממס|בראשית ח כב}}
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ{{ר1}}
כׇּל הַיּוֹם וְכׇל {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ{{ממס|ישעיהו סב ו}}
וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל מִצְוֺת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֺת לֹא תַעֲשֶׂה{{ר1}}
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְכׇל {{מילת קבע|לַֽיְלָה}} מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה{{ממס|תהלים ו ז}}
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ר1}}
יוֹם צָעַֽקְתִּי {{מילת קבע|בַלַּֽיְלָה}}{{ממס|תהלים פח ב}}
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
{{מילת קבע|וְלַֽיְלָה}} וְלֹא דוּמִיָּה לִי{{ממס|תהלים כב ג}}
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת{{ר1}}
{{מילת קבע|לַֽיְלָה}} אָקוּם לְהוֹדוֹת{{ממס|תהלים קיט סב}}
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי{{ר1}}
{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה}} הַזֶּה לַייָ.{{ממס|שמות יב מב}}<noinclude>
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|אתוודה על עברות}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
</noinclude>
27groemsfjfokkn5n6omg0zv0412cpg
וידוי אשמנו מורחב
0
328084
3083471
3028420
2026-09-16T19:42:04Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083471
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude>{{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|אָ|0}}כַלְנוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. {{ש}}
{{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|בִּ|0}}טַּלְנוּ תוֹרָתֶךָ. {{ש}}
{{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|גָּ|0}}נַבְנוּ. {{סי|גָּ|0}}אִינוּ. {{ש}}
{{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע. {{סי|דִּ|0}}בַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. {{ש}}
{{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|הִ|0}}רְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בַּיּוֹם וּבָאנוּ לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי בַּלַּיְלָה. {{ש}}
{{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|וִ|0}}עַדְנוּ עַצְמֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה. {{ש}}
{{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|זָ|0}}נִינוּ אַחַר לִבֵּנוּ וְעֵינֵינוּ. {{ש}}
{{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|חָ|0}}מַדְנוּ. {{סי|חִ|0}}לַּלְנוּ שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ. {{ש}}
{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. {{ש}}
{{סי|יָ}}עַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת עַד אֵין חֵקֶר. {{ש}}
{{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|כָּ|0}}עַסְנוּ. {{ש}}
{{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|ל|0}}וֹצַצְנוּ. {{ש}}
{{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|מָ|0}}רִינוּ דְבָרֶיךָ. {{סי|מָ|0}}רַדְנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם. {{סי|מָ|0}}רַדְנוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. {{סי|מָ|0}}אַסְנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁלָשְׁתָּם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. {{ש}}
{{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|נִ|0}}אַפְנוּ. {{סי|נִ|0}}שְׁבַּעְנוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. {{סי|נָ|0}}דַרְנוּ וְלֹא שִׁלַּמְנוּ. {{ש}}
{{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|ס|0}}וֹרְרִים וּמוֹרִים הָיִינוּ. {{ש}}
{{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|עָ|0}}בַרְנוּ עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סי|עָ|0}}בַרְנוּ עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. {{סי|עָ|0}}בַרְנוּ עַל חִלּוּל הַשֵּׁם. {{ש}}
{{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|פָּ|0}}גַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. {{ש}}
{{סי|צָ}}רַרְנוּ. {{סי|צִ|0}}עַרְנוּ אָב וָאֵם. {{ש}}
{{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|קִ|0}}לְקַלְנוּ צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. {{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|רָ|0}}עִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת הָיִינוּ. {{ש}}
{{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|שִׁ|0}}קַּרְנוּ. {{סי|שִׁ|0}}חַתְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּם, וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. {{ש}}
{{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ וְ{{סי|תִ}}עְתָּעְנוּ.{{ש}}
וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ.{{ש}}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ, וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ {{ממס|נחמיה ט לג}}<noinclude>
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]]
</noinclude>
qlxipl48nghdv6j4kqri5yiujd542eq
3083473
3083471
2026-09-16T19:42:27Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083473
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude>{{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|אָ|0}}כַלְנוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. {{ש}}
{{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|בִּ|0}}טַּלְנוּ תוֹרָתֶךָ. {{ש}}
{{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|גָּ|0}}נַבְנוּ. {{סי|גָּ|0}}אִינוּ. {{ש}}
{{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע. {{סי|דִּ|0}}בַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. {{ש}}
{{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|הִ|0}}רְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בַּיּוֹם וּבָאנוּ לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי בַּלַּיְלָה. {{ש}}
{{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|וִ|0}}עַדְנוּ עַצְמֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה. {{ש}}
{{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|זָ|0}}נִינוּ אַחַר לִבֵּנוּ וְעֵינֵינוּ. {{ש}}
{{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|חָ|0}}מַדְנוּ. {{סי|חִ|0}}לַּלְנוּ שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ. {{ש}}
{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. {{ש}}
{{סי|יָ}}עַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת עַד אֵין חֵקֶר. {{ש}}
{{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|כָּ|0}}עַסְנוּ. {{ש}}
{{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|ל|0}}וֹצַצְנוּ. {{ש}}
{{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|מָ|0}}רִינוּ דְבָרֶיךָ. {{סי|מָ|0}}רַדְנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם. {{סי|מָ|0}}רַדְנוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. {{סי|מָ|0}}אַסְנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁלָשְׁתָּם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. {{ש}}
{{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|נִ|0}}אַפְנוּ. {{סי|נִ|0}}שְׁבַּעְנוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. {{סי|נָ|0}}דַרְנוּ וְלֹא שִׁלַּמְנוּ. {{ש}}
{{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|ס|0}}וֹרְרִים וּמוֹרִים הָיִינוּ. {{ש}}
{{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|עָ|0}}בַרְנוּ עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סי|עָ|0}}בַרְנוּ עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. {{סי|עָ|0}}בַרְנוּ עַל חִלּוּל הַשֵּׁם. {{ש}}
{{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|פָּ|0}}גַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. {{ש}}
{{סי|צָ}}רַרְנוּ. {{סי|צִ|0}}עַרְנוּ אָב וָאֵם. {{ש}}
{{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|קִ|0}}לְקַלְנוּ צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. {{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|רָ|0}}עִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת הָיִינוּ. {{ש}}
{{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|שִׁ|0}}קַּרְנוּ. {{סי|שִׁ|0}}חַתְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּם, וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. {{ש}}
{{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ וְ{{סי|תִ}}עְתָּעְנוּ.{{ש}}
וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ.{{ש}}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ, וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ {{ממס|נחמיה ט לג}}<noinclude>
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]]
</noinclude>
7mgob3zcr5y0uhbx9wthvu6fvogvj1u
שיחת משתמש:Snfdfk
3
330033
3083487
812715
2026-09-16T23:49:11Z
Roxette5
5159
/* צריך להשיג אישור לזכויות יוצרים */ פסקה חדשה
3083487
wikitext
text/x-wiki
{{ברוך הבא}}
--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:31, 5 בדצמבר 2016 (IST)
== צריך להשיג אישור לזכויות יוצרים ==
שלום לך
הספר צניעותא דרות יצא לאור רק לאחרונה. בכדי לפרסם אותו כאן דרוש אישור של הבעלים של זכויות היוצרים שלו.
{{א|Nahum}} - אם תוכל לפרט מה על המשתמש לעשות בכדי לעמוד בתנאים? תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:49, 17 בספטמבר 2026 (IDT)
qtrcotyqfrdv3exfd0cfuc4bwppa1av
3083566
3083487
2026-09-17T11:18:02Z
Nahum
68
/* צריך להשיג אישור לזכויות יוצרים */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3083566
wikitext
text/x-wiki
{{ברוך הבא}}
--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:31, 5 בדצמבר 2016 (IST)
== צריך להשיג אישור לזכויות יוצרים ==
שלום לך
הספר צניעותא דרות יצא לאור רק לאחרונה. בכדי לפרסם אותו כאן דרוש אישור של הבעלים של זכויות היוצרים שלו.
{{א|Nahum}} - אם תוכל לפרט מה על המשתמש לעשות בכדי לעמוד בתנאים? תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:49, 17 בספטמבר 2026 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, תקרא את מה שכתב המחבר עצמו בדף השער של ספרו. הוא בפירוש שיחרר את הספר לנחלת הכלל. לא נראה לי שיש בעייה של זכויות יוצרים בספר הזה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:18, 17 בספטמבר 2026 (IDT)
posoyu2efl3g9mt338mpawa1bhzucus
ויאהב אומן
0
362642
3083567
3007393
2026-09-17T11:34:35Z
~2026-50210-83
46516
3083567
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{פיוט|
| שם= ויאהב אומן יתומת הגן
| תמונה = [[קובץ:ויאהב אומן מתוך מחזור ליפסיא 46ב.jpg|ממוזער|224px|תחילת הקרובה {{צ|ויאהב אומן}}, מקושטת ומאוירת, מתוך [[W:מחזור ליפסיא|מחזור ליפסיא]], כתב יד מן המאה ה-14.]]
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] (ידועה כ{{צ|[[W:קרובה#מקור המונח|קרובץ]]}})
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י"ח|קרובת י"ח]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי פורים|פורים]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר| ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קיליר חזק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-197|ו-197]]
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בחזרת הש"ץ לשחרית של פורים.
}}
דף זה מכיל את הקרובה "ויאהב אומן" לבדה. לדפי מחזור, המכילים תפילת שחרית לפורים שמשולבת בה הקרובה:
*כאשר התפילה עצמה בנוסח אשכנז ראו [[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית]]
*כאשר התפילה עצמה בנוסח ספרד ראו [[סידור/נוסח ספרד/פורים/שחרית]]
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude>
=== א ===
<קטע התחלה=א/>{{הור|סימן [[אסתר ב יז]], '''א"ב''' (מחומש), [[אסתר ח טו]], '''אלעזר בירבי קיליר חזק'''}}
{{סי|וַיֶּאֱהַב|10}} {{סי|אֹ}}מֵן יְתוֹמַת הֶגֶן{{ש}}
{{סי|אֲ}}מָנָה שִּׁבְעִים וְחָמֵשׁ בַּעֲדָהּ לְהָגֵן{{ש}}
{{סי|אָ}}ז מֵאָז כְּחָז יוֹדֵעַ נַגֵּן{{ש}}
{{סי|אַ}}רְיֵה בֶן זְאֵב לְיֶשַׁע הוֹגֵן{{ש}}
{{סי|אָ}}ץ לְהַזְכִּיר אוֹתוֹ מְנַגֵּן{{ש}}
{{סי|וּמָרְדְּכַי|20}} {{סי|אֻ|3}}מַּץ בְּאֶלֶף הַמָּגֵן.{{ש}}<קטע סוף=א/>
{{הור|מגן}}
=== ב ===
<קטע התחלה=ב/>{{סי|הַמֶּלֶךְ|10}} {{סי|בְּ}}כֵס יָהּ חַק לְזֶרַע כֹּה יִהְיֶה{{ש}}
{{סי|בַּ}}קָּמִים כָּל נֶשֶׁם לֹא תְחַיֶּה{{ש}}
{{סי|בֶּ}}ן בְּכוֹרַת חָל דְּבַר אֶהְיֶה{{ש}}
{{סי|בְּ}}קוֹץ אֲשֶׁר נִכְמַר וַיְחַיֶה{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן צִפְעוֹ צָץ לִצִדִּים שֶׁיִהְיֶה{{ש}}
{{סי|יָצָא|20}} {{סי|לְ|3}}מָרְרוֹ מוֹר בִּגְשָׁמִים מְחַיֶּה.{{ש}}<קטע סוף=ב/>
{{הור|מחיה}}
=== ג ===
<קטע התחלה=ג/>{{סי|אֶת־אֶסְתֵּר|10}} {{סי|גַּ}}ל מִמַּסְתִּיר לְגוֹאֵל{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי כְּנוֹאַשׁ מִלְּהִגָּאֵל{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹזֵר אִם אֵין לָאִישׁ גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|גָּ}}לַף מִיָּשְׁפֵה תַּבְנִית הַגּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|גָּ}}שׁ כְּאָח לְצָרָה לְצַחֲצֵחַ הַגּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|מִלִּפְנֵי|20}} {{סי|עִ|3}}יר וְקַדִּישׁ לְהַקְדִּישׁ אָאֵל.{{ש}}<קטע סוף=ג/>
{{הור|האל הקדוש}}
=== ד ===
<קטע התחלה=ד/>{{סי|מִכָּל|10}} {{סי|דּ}}וֹרוֹ פָּן לְהִתְבּוֹנֵן{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת מֵאֵיזֶה חֵטְא צָג צָר שׁוֹנֵן{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרַת אָב כְּזָכַר אוֹנֵן{{ש}}
{{סי|דַּ}}לְתֵי צוּר כְּנֵסָה דָּפַק וְחִנֵּן{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים לְשַׁלֵּשׁ תַּעַן וּלְחַנֵּן{{ש}}
{{סי|הַמֶּלֶךְ|20}} {{סי|זַ|3}}עֲקָם בָּן דֵּעָה חוֹנֵן.{{ש}}<קטע סוף=ד/>
{{הור|חונן}}
=== ה ===
<קטע התחלה=ה/>{{סי|הַנָּשִׁים|10}} {{סי|הַ}}הֲגוּנוֹת לְכֵס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|הֻ}}כְעָרוּ, וּסְעָרָה בָם נָשָׁבָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}דַסָּה זֹאת כְּגָע לָהּ תּוֹר וּמַחֲשָׁבָה{{ש}}
{{סי|הֻ}}לְּלָה לְכָל רוֹאֶיהָ וְעֵזֶר לוֹ שִׁוָּהּ{{ש}}
{{סי|הֻ}}דַּר יְמִינִי לְשׁוֹבֵב שׁוֹבֵבָה{{ש}}
{{סי|בִּלְבוּשׁ|20}} {{סי|רַ|3}}צּוֹת רוֹצֶה תְשׁוּבָה.{{ש}}<קטע סוף=ה/>
{{הור|הרוצה}}
=== ו ===
<קטע התחלה=ו/>{{סי|וַתִּשָּׂא|10}} {{סי|וַ}}תָּבֹא בֵּאלוֹהַּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָדְעָה כִּי זֹאת עָשְׂתָה יַד אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּבְעַר חָנֵף בְּכָל גְּבוּל לִשְׁלוֹחַ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְהַגִּיעַ תּוֹר בִּנְיָן לִצְלוֹחַ{{ש}}
{{סי|וּ}}בַת אֲבִיחַיִל לָבְשָׁה צָלוֹחַ{{ש}}
{{סי|מַלְכוּת|20}} {{סי|בָּ|3}}הּ רִבָּה מַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.{{ש}}<קטע סוף=ו/>
{{הור|חנון המרבה}}
=== ז ===
<קטע התחלה=ז/>{{סי|חֵן|10}} {{סי|זֻ}}בָּדָה מֵהַרְרֵי אֵל,{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּתָהּ עִמְעַם בְּיַד בֶּן אֲבִיאֵל,{{ש}}
{{סי|זֹ}}את בְּבוֹאָהּ הֲלוֹם נָשְׂאָה עַיִן לָאֵל,{{ש}}
{{סי|זָ}}כְרָה נָּא לִי צִדְקַת הַרְרֵי אֵל,{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה הֱכִינָהּ לְאוֹת לְתִקּוּן אֲרִיאֵל,{{ש}}
{{סי|תְּכֵלֶת|20}} {{סי|יָ|3}}דָהּ עֲשׂוֹת לִגְאוּלֵי אֵל.{{ש}}<קטע סוף=ז/>
{{הור|גואל}}
=== ח ===
<קטע התחלה=ח/>{{סי|וָחֶסֶד|10}} {{סי|חִ}}סְּדָהּ חָסִיד הַמְּחוֹלֲלִי{{ש}}
{{סי|ח}}וּר וְכַרְפַּס וָכֶתֶם וָחֳלִי{{ש}}
{{סי|חִ}}יְּלָהּ רוֹץ רֹאשׁ פֶּתֶן מְגַחֲלִי{{ש}}
{{סי|חָ}}רוֹן בּוֹ לְשַׁלֵּחַ עוֹד מִלְּאַכְּלִי{{ש}}
{{סי|חִ}}לָּת פְּנֵי אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי{{ש}}
{{סי|וָחוּר|20}} {{סי|רַ|3}}ב חִתְּלִי רוֹפֵא חֹֽלִי.{{ש}}<קטע סוף=ח/>
{{הור|רופא}}
=== ט ===
<קטע התחלה=ט/>{{סי|לְפָנָיו|10}} {{סי|טָ}}בַע הוֹד אַבְרֵךְ{{ש}}
{{סי|טָ}}בוּעַ הָיָה וּמוּכָן לְהַאֲרֵךְ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְּנָה וְסֻתְּרָה מִפְּרוֹעַ יָרֵךְ{{ש}}
{{סי|טָ}}מֵא כְּהָגְרַל גַּפְנָהּ לְהַבְרֵךְ{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב פָּץ לָהּ קֽוּמִי אֽוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ש}}
{{סי|וַעֲטֶרֶת|20}} {{סי|בִּ|3}}שְׁנַת טוֹבָתֵךְ בְּגֶשֶׁם אֲבָרֵךְ.{{ש}}<קטע סוף=ט/>
{{הור|מברך}}
=== י ===
<קטע התחלה=י/>{{סי|מִכָּל|10}} {{סי|י}}וֹדְעֵי דָת שְׁפַתֵּי מַרְבֵּץ{{ש}}
{{סי|יִ}}קַּר יְמִינִי בְּדָת יְמִין רוֹבֵץ{{ש}}
{{סי|יְ}}פִי עֲדִי עֲדָיִים מַשְׁבֵּץ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָא מְלֻבָּשׁ עַל יַד קוֹבֵץ{{ש}}
{{סי|יָ}}רַשׁ מַתַּן שְׁאֵלוֹת יַעְבֵּץ{{ש}}
{{סי|זָהָב|20}} {{סי|יִ|3}}מֵּן לֶאֱסוֹף נִדָּחִים מְקַבֵּץ.{{ש}}<קטע סוף=י/>
{{הור|מקבץ}}
=== יא ===
<קטע התחלה=יא/>{{סי|הַבְּתוּלוֹת|10}} בְּהִקָּבֵץ שֵׁנִית בְּמַאֲהֵב{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוּדָּה בַת מֶלֶךְ הִשְׁלִיכָה יָהֵב{{ש}}
{{סי|כִּ}}י צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב{{ש}}
{{סי|כָּ}}מַס דּוֹב רִשְׁפֵּי לַהַב מַלְהִיב לְלַהֵב{{ש}}
{{סי|כָּ}}רָה שׁוּחַ לָעַד לְחוּמוֹ לְהַבְהֵב{{ש}}
{{סי|גְּדוֹלָה|20}} {{סי|קָ|3}}פַץ בְּדִין מִשְׁפָּט אָהֵב{{ש}}<קטע סוף=יא/>
{{הור|מלך אוהב}}
=== יב ===
<קטע התחלה=יב/>{{סי|וַיָּשֶׂם|10}} {{סי|לַ}}יְלָה וּתְנוּמָה הִמְנִיעַ{{ש}}
{{סי|לֵ}}יל אֲשֶׁר תַּנִּין וְיָרֵב הֵנִיעַ{{ש}}
{{סי|לַ}}דּוֹרוֹת אוֹתוֹ הִצְנִיעַ{{ש}}
{{סי|לִ}}הְיוֹת לְפִלְאוֹ צָנוּעַ{{ש}}
{{סי|לָ}}כַד זֵד יָהִיר וּבְאַשְׁמוּרוֹ הִכְנִיעַ{{ש}}
{{סי|וְתַכְרִיךְ|20}} {{סי|יְ|3}}חוּמָיו שַׁח זֵדִים מַכְנִיעַ.{{ש}}<קטע סוף=יב/>
=== הרחבות ===
{{עוגן|הרחבות}}
====סדרה א'====
===== אזרח בט חוץ =====
<קטע התחלה=הרחבות-א/>{{הור|סימן '''א"ב'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}זְרָח בָּט חוּץ{{ש}}
בְּכֶסֶל גָּהוּץ{{ש}}
בִּנְתִיב נָחוּץ{{ש}}
סָכַת צֵאת חוּץ{{ש}}
{{סי|בַּ}}מָּה אֵדַע{{ש}}
פִּתּוּל יִדַּע{{ש}}
וּפִלּוּלוֹ נוֹדַע{{ש}}
בְּיָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּלָיו חִבַּל{{ש}}
בְּעֹל הַמְסֻבָּל{{ש}}
וְעֻנּוּ בִּסְבַל{{ש}}
קוֹדֵי נִסְבָּל{{ש}}
{{סי|דָּ}}לְיָו בְּלוּד דְּאוֹת{{ש}}
אַרְבַּע מֵאוֹת{{ש}}
בְּלִבְנַת יָוֵן לְאוֹת{{ש}}
עַד יוּחַשׁ אוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}רִים צַח דִּלֵּג{{ש}}
וּגְבָעוֹת בִּלֵּג{{ש}}
וַעֲנָם מִלֵּג{{ש}}
בְּצַלְמוֹן מַשְׁלֵג{{ש}}
{{סי|וְ}}תַנִּין כְּזָמַם{{ש}}
בּוֹ בַּיָּם זֻמַּם{{ש}}
בְּנִיחוֹ עֻמַּם{{ש}}
בְּאֶצְבָּע הֻמָּם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רוּ לוֹעֲזִים{{ש}}
מֵצַח מְעִזִּים{{ש}}
וְקָפְאוּ בְעַזִּים{{ש}}
כְּנֶבֶל רְעוּזִים{{ש}}
{{סי|חֵ}}יל צְבָא פַרְעֹה{{ש}}
בְּסַאְסְּאָה פְּרָעוֹ{{ש}}
וּבָט בְּנָס וּקְרָעוֹ{{ש}}
מוּל אָב וְזַרעוֹ{{ש}}
{{סי|טְ}}בוּעִים אָז כְּשָׁרוּ{{ש}}
תּוֹפֵפוֹת בְּכֵן שָׁרוּ{{ש}}
וּפָז בַּסּוּף אֻשָּׁרוּ{{ש}}
וְאֶל שׁוּר נוֹשָׁרוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}קְשׁוּ אֲמָרִים{{ש}}
שׁוּב לְגֵיא חֲמוֹרִים{{ש}}
וּמֵי חֲשׁוּבִים מוֹרִים{{ש}}
נִתְמְרוּ לְמָרִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}שֵּׁר צִיר תַּחַן{{ש}}
לוּט בְּאוּשֵׁי צַחַן{{ש}}
לְהַמְתִּיק מַר לְמַחַן{{ש}}
לְבַל לָקוּט בְּבֹחַן{{ש}}
{{סי|לִ}}וּוּ לְאֵילִם{{ש}}
וְאַף לַהַט הֶאֱלִים{{ש}}
וְנֻקְּבוּ אֵלִים{{ש}}
בְּצֶדֶק בְּנֵי אֵלִים{{ש}}
{{סי|מִ}}הֲרוּ לְאָלוּשׁ{{ש}}
וְכָל בָּצֵק מִלּוּשׁ{{ש}}
וְרָגְנוּ בְּפִלּוּשׁ{{ש}}
עֲדֵי דֹק חָלוּשׁ{{ש}}
{{סי|נֻ}}סּוּ פַעֲמַיִם{{ש}}
בְּתִקּוּן יוֹמַיִם{{ש}}
בִּדְגַן שָׁמַיִם{{ש}}
וּבְצִיַּת מָיִם{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ לִרְפִידִים{{ש}}
בְּרִפְיוֹן לַפִּידִים{{ש}}
וְעוֹדָם שָׁם רְפוּדִים{{ש}}
חָלוּ בְּצַר קְפוּדִים{{ש}}
{{סי|עַ}}ד הִנָּם בְּחָם{{ש}}
אָץ לְהַאֲלִיחָם{{ש}}
וּבְסוּף הֶאֱחָם{{ש}}
וּפֹה בְּחֶשֶׂף נִלְחָם{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע פַּרְסָאוֹת{{ש}}
אַרְבַּע מֵאוֹת{{ש}}
לְזַנֵּב צְבָאוֹת{{ש}}
נִצֵּי צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צָ}}ג בַּמִּלְחָמוֹת{{ש}}
רֵאשִׁית עֲלָמוֹת{{ש}}
וּפָן בְּמַהֲלֻמּוֹת{{ש}}
וְהוּשַׁת לִכְלִמּוֹת{{ש}}
{{סי|קִ}}צֵּץ אֲשָׁלִים{{ש}}
בְּחֵיק נֶחֱשָׁלִים{{ש}}
וְקִלֵּס מוֹשְׁלִים{{ש}}
בְּחֵטְא נִשּׁוּלִים{{ש}}
{{סי|רָ}}דַף שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וּבָשְׁתּוֹ שֻׁלָּשָׁה{{ש}}
וַעֲדָתוֹ חֻלָּשָׁה{{ש}}
בְּיַד אִזֵּן חֲלוּשָׁה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי חַק בְּכֵס{{ש}}
קְרָבוֹ לְרַכֵּס{{ש}}
זִכְרוֹ לְכַרְכֵּס{{ש}}
מֵהֲדוֹם וּמִכֵּס{{ש}}
{{סי|תְּ}}חוֹר עִם אֵיבָה{{ש}}
בְּמָשׁוּל הָבָה{{ש}}
וְשֻׁמְּרָה לוֹ אֵיבָה{{ש}}
בְּבוּז וּבְגַאֲוָה
<noinclude>
===== תמימים כרשו ארץ =====
</noinclude>
{{הור|סימן '''תשר"ק'''}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימִים כְּרָשׁוּ אֶרֶץ{{ש}}
וְהִקְצִינוּ שַׂר בְּעֶרֶץ{{ש}}
פֻּקַּד לָרוּץ בְּמֶרֶץ{{ש}}
לְכַלּוֹתוֹ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן עַד{{ש}}
צַו לְלוֹעֵט עַד{{ש}}
אַחֲרָיו לִצְעַד{{ש}}
לְטַאטְאוֹ עֲדֵי עַד{{ש}}
{{סי|רַ}}חַן עִמְעַם{{ש}}
וְאַכְזָר רִעַם{{ש}}
וּמֵאָז זֻעַם{{ש}}
מִמְּלוֹךְ עֲלֵי עָם{{ש}}
{{סי|קָ}}צִין מֻכְמָר{{ש}}
נִין צוּף כָּמַר{{ש}}
וַיְשֻׁסַּף וַיְשֻׁמַּר{{ש}}
וּלְאַרְבָּעָה זֻמָּר{{ש}}
{{סי|צֶ}}פַע מֶנּוּ חָשׁ{{ש}}
מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ{{ש}}
בְּגִיחוֹ כִּחַשׁ{{ש}}
לְחוֹץ עָם נִחָשׁ{{ש}}
{{סי|פִּ}}יו שָׁלַח בְּרָע{{ש}}
כְּלִילַת יֹפִי לִגְרָע{{ש}}
בְּבָבַת עַיִן הֵרָע{{ש}}
גְּמוּל אָב לִפְרָע{{ש}}
{{סי|עָ}}ץ בְּתַרְמִית תַּעַר{{ש}}
לְהַשְׁגִּיא אִישׁ בַּעַר{{ש}}
וְרִפָּא יְדֵי נַעַר{{ש}}
מִמְּלֶאכֶת יָעַר{{ש}}
{{סי|שִׂ}}טְנָה חָרַת{{ש}}
לְעַרְעַר יִקְרַת{{ש}}
וַיָּעַר עֲרַת{{ש}}
מִגֶּזַע בְּכוֹרַת{{ש}}
{{סי|נִ}}שָּׂא כְּדֹב וּזְאֵב{{ש}}
וְנֻסָּה בְּבֶן זְאֵב{{ש}}
וּבוֹ נֶעְכַּר כְּאֵב{{ש}}
כְּעוֹרֵב וְכִזְאֵב{{ש}}
{{סי|מַ}}סֵּכָה נַעֲשָׂה{{ש}}
לְעָבְדוֹ כֹּל עִסָּה{{ש}}
וְכָאֵפֶר עֻשָּׂה{{ש}}
בְּיַד מַאֲמָר עֹשָׂה{{ש}}
{{סי|לַ}}עֲנָה וָרוֹשׁ{{ש}}
נוֹעַץ לִפְרוֹשׁ{{ש}}
לִסְמוֹךְ לִבְרוֹשׁ{{ש}}
בְּשֵׁם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ{{ש}}
{{סי|כִּ}}חֵשׁ סִלּוּפִים{{ש}}
וְהִתְעָה אַלּוּפִים{{ש}}
לְהַכְחִיד עֲלוּפִים{{ש}}
בְּפֶלֶס אֲלָפִים{{ש}}
{{סי|יִ}}קְרְאוּ סוֹפְרִים{{ש}}
וְכָתְבוּ סְפָרִים{{ש}}
וְשֻׁלְּחוּ צִירִים{{ש}}
בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ מְהִירִים{{ש}}
{{סי|טָ}}שִׂים בַּהֲלִיכָה{{ש}}
לְעֵין כָּל מַמְלָכָה{{ש}}
וְהַדָּת נִמְלָכָה{{ש}}
וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוֹם יְהוּדִי חָלַם{{ש}}
וְהֵבִין כִּסְלָם{{ש}}
מַדָּיו קָרַע לְהַכְשִׁילָם{{ש}}
וְנִפְרַע לָמוֹ גְּמוּלָם{{ש}}
{{סי|זָ}}עַק בְּמַר נֶפֶשׁ{{ש}}
בָּאֵפֶר לְהִתְכַּפֵּשׁ{{ש}}
בְּצוֹם וּבְטִיט וָרֶפֶשׁ{{ש}}
יָשַׁב בַּעֲצַת טִפֵּשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַתְלִיל שְׁפָלוֹת{{ש}}
כְּחָז עֲבוֹדוֹת כְּפוּלוֹת{{ש}}
הִקְשִׁיב תְּפִלּוֹת{{ש}}
וְהִגִּיהַּ אֲפֵלוֹת{{ש}}
{{סי|הִ}}סְכִּית שַׁוְעָה{{ש}}
מֵאֲמוּלַת שִׁבְעָה{{ש}}
וְאָז אֵל שָׁעָה{{ש}}
וְאִיֵּל יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|דֳּ}}פִי בֶן קִישׁ{{ש}}
הֵכִין נִין קִישׁ{{ש}}
וְתַחַן הִלְקִישׁ{{ש}}
עַד לַדֹּק הִקִּישׁ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ל לְאַיֶּלֶת אַהַב{{ש}}
לָבוֹא אֶל רַהַב{{ש}}
לְהַדְעִיךְ יְקוֹד לַהַב{{ש}}
מִגָּזֵי רַהַב{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִינָה עָשְׂתָה{{ש}}
בְּגוֹחָהּ חָסְתָה{{ש}}
שִׁלּוּשׁ צוֹם פָּצְתָה{{ש}}
וְצָר פֶּלֶץ כִּסְּתָה{{ש}}
{{סי|אֵ}}רְחָה שׂוֹנֵא{{ש}}
כְּדָת ﭏֵ עוֹנֶה{{ש}}
בְּלִי מְצוֹא מַעֲנֶה{{ש}}
מַה יַּעֲנֶה
<noinclude>
===== אותו מבהלת =====
</noinclude>
{{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹ מְבַהֶלֶת{{ש}}
חֲתוֹת לוֹ גַּחֶלֶת{{ש}}
בְּמָנוֹת תּוֹחֶלֶת{{ש}}
מֶנּוּ מַתְחָלֶת{{ש}}
{{סי|לְ}}אוֹגְדָיו הִבְאִיר{{ש}}
אֵת אֲשֶׁר הִתְאִיר{{ש}}
וְלַעַב בֶּן יָאִיר{{ש}}
מְחוּגוֹ הִכְאִיר{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה נִמְלָא{{ש}}
וְצָרָה הָמְלָא{{ש}}
וּבוֹרְכָיו כַּשִּׂמְלָה{{ש}}
זִמּוּהוּ מִלָּה{{ש}}
{{סי|זָ}}ם וְהֵכִין עֵץ{{ש}}
תְּקוֹעַ הָג דָּת עֵץ{{ש}}
תַּרְעֵלוֹת כְּהִוָּעֵץ{{ש}}
וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ{{ש}}
{{סי|רֵ}}ק כְּנֶחְשַּׁב כֹּמֶר{{ש}}
וְהוּשַׁב לוֹ כְּיַמֵּר{{ש}}
וְאֶל מֵנִיף עֹמֶר{{ש}}
שָׁב וְחִנֵּן אֹמֶר{{ש}}
{{סי|בֶּ}}ן שִׁמְעִי בִּשַּׂר{{ש}}
וְרֶכֶב לוֹ אָסַר{{ש}}
כִּי הִכְרִיעַ אִסָּר{{ש}}
מֵהוֹן מְעֻשָּׂר{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בֹּהַל שֵׁנִית{{ש}}
לְסַעַד תָּכְנִית{{ש}}
וְעָלְתָה תַעֲנִית{{ש}}
וַתְּקַצֵּץ חֲנִית{{ש}}
{{סי|רַ}}עַל מֹר הִמְרִירוֹ{{ש}}
וְחַרְבוֹן הֶאֱרִירוֹ{{ש}}
וַהֲדַס הֶעֱרִירוֹ{{ש}}
וְלַשַּׁחַת גְּרָרוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוֹשׁ נֹעַר{{ש}}
נַעֲצוּץ נִנְעַר{{ש}}
וְכָל מְתָיו עִרְעַר{{ש}}
וּפָן לְשֶׁוַע עַרְעָר{{ש}}
{{סי|יְ}}חוּמִים מֵאָה{{ש}}
אֲשֶׁר יֶחֱמֶה טְמֵאָה{{ש}}
סֹעֲרוּ לְקִמְעָה{{ש}}
סְפוֹת רָוָה וּצְמֵאָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹעוּ וְנִשְׁחָתוּ{{ש}}
וְעִם יוֹלְדָיו נֶאֱחָתוּ{{ש}}
וּבְאָע חַד נוֹחָתוּ{{ש}}
וְכָל מְצֵרִים חַתּוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}רָם נִגְּנוּ זוּ{{ש}}
בַּאֲשֶׁר חָזוּ{{ש}}
וְעָלְצוּ וְעָלְזוּ{{ש}}
וּבֹז לֹא בֹזּוּ{{ש}}
{{סי|יַ}}עַן בְּמִיר סְפָרִים{{ש}}
דָּצוּ עֳפָרִים{{ש}}
בְּפִלְכֵי כְפָרִים{{ש}}
בִּמְשׂוֹשׂ פּוּרִים{{ש}}
<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}נֶן וּגְאֻלָּה{{ש}}
רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
רִנֲנָה סְגֻלָּה{{ש}}
בִּקְרִיאַת מְגִלָּה{{ש}}
<קטע סוף=הרחבות-א/>
====סדרה ב'====
===== אספרה אל חוק =====
<קטע התחלה=הרחבות-ב/>
{{הור|סימן '''א"ב'''}}{{ש}}
{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק{{ש}}
פְּלָאוֹת לָחוֹק{{ש}}
אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק{{ש}}
בְּבוֹא צָר לִדְחוֹק{{ש}}
{{סי|בְּ}}קוּם עָלַי צֶפַע{{ש}}
מִשֹּׁרֶשׁ אָפַע{{ש}}
הוֹן פִּלֵּס בְּשֶׁפַע{{ש}}
וְהוֹקַע בְּעֵץ מְשֻׁפָּע{{ש}}
{{סי|גָּ}}שׁ וְהִפִּיל פּוּר{{ש}}
מִיּוֹם לְיוֹם סָפוּר{{ש}}
וַיֵּצֵא חָפוּר{{ש}}
בְּהַבִּיעוֹ סִפּוּר{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשׁ יְמֵי שָׁבוּעַ{{ש}}
לָשׁוּט יוֹם קָבוּעַ{{ש}}
בְּאֵי־זֶה חֹדֶשׁ טָבוּעַ{{ש}}
קוֹב סְפָר רָבוּעַ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן יוֹם רִאשׁוֹן{{ש}}
הֵנִיב לַחֲשׁוֹן{{ש}}
וּמִי זֶה בָּא לִלְשׁוֹן{{ש}}
נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵיא וָדֹק בִּי נִבְרָאוּ{{ש}}
וְעַל שְׁמָם נִקְרָאוּ{{ש}}
וְאִם יִמַּדּוּ וְיֵחָקֵרוּ{{ש}}
אָז אֵלֶּה יֵעָקֵרוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}ע יוֹם שֵׁנִי{{ש}}
לְהַצְדִּיק שְׂפַת שָׁנִי{{ש}}
וְאִלֵּם מְלָשְׁנִי{{ש}}
מִלְּהַלְשִׁינִי{{ש}}
{{סי|חַ}}י בִּי הִרְקִיעַ{{ש}}
וְהִבְדִּיל רָקִיעַ{{ש}}
וּמִי זֶה בָּא לְהַשְׁקִיעַ{{ש}}
זֹהַר הָרָקִיע{{ש}}
{{סי|טָ}}שׂ יוֹם שְׁלִישִׁי{{ש}}
וְהֵטִיל חֶלְשִׁי{{ש}}
בְּמָעוֹז פִּלְּשִׁי{{ש}}
וְחִיְּלִי וְשִׁלְּשִׁי{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר עֵץ וְדָגָן{{ש}}
בִּי נֻטְּעוּ בַּגָּן{{ש}}
וְאִם כְּדִבְרֵי נִרְגָּן{{ש}}
לָמָּה נִבְרֵאתָ, גָּן{{ש}}
{{סי|כְּ}}הִפִּיל מְרֵעִי{{ש}}
פּוּר עֲלֵי רְבִיעִי{{ש}}
מוּל פְּנֵי רוֹעִי{{ש}}
אֻמְּצָה זְרוֹעִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַזָּלוֹת דִּמָּם{{ש}}
בְּכוֹר שׁוֹר בִּשְׁמָם{{ש}}
וְצָר מַה זָּמַם{{ש}}
לְאַבְּדָם וּלְהֻמָּם{{ש}}
{{סי|מִ}}הֵר חֲמִישִׁי{{ש}}
בְּפוּרוֹ לְהַמְשִׁי{{ש}}
וְהִגִּיהַּ אִמְשִׁי{{ש}}
כְּהֶעֱרִיב שִׁמְשִׁי{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצָה זִיז וְנֶשֶׁר{{ש}}
בִּי עֻפְּפוּ בְּיֹשֶׁר{{ש}}
מִי יוֹבִיל תֶּשֶׁר{{ש}}
אִם עָפוּ נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}}
{{סי|סִ}}בֵּר לְרוֹשֲׁשִׁי{{ש}}
צָר בְּפוּר שִׁשִּׁי{{ש}}
וְעָלָה וְאִשֲׁשִׁי{{ש}}
בְּהִצְהִיר עֲשָׁשִׁי{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּהֵמוֹת{{ש}}
מוּכָן לְנֶחָמוֹת{{ש}}
שָׁאַג בַּעֲדִי הוֹמוֹת{{ש}}
וְשִׁכֵּךְ חֵמוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר שִׁיר שַׁבָּת{{ש}}
חַל פְּנֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וְאִם זוּ תֻּשְׁבַּת{{ש}}
מִי בִּי יִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|צָ}}פָה עֲלֵי חֳדָשִׁים{{ש}}
וְהֵטִיל חֲלָשִׁים{{ש}}
וּמַזָּלוֹת הִרְשִׁים{{ש}}
לְהַכְחִיד קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|קִ}}דֵּם וְעָלָה{{ש}}
רֹאשׁ חֳדָשִׁים לְמַעְלָה{{ש}}
טְלֵה חָלָב הֶעֱלָה{{ש}}
פָּסוֹחַ בְּמִי זֹאת עֹלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ שֵׁנִי כְּאָמָּן{{ש}}
וּבְיָדוֹ זְכוּת מָן{{ש}}
וְרָץ אֶל שׁוֹר מְזֻמָּן{{ש}}
וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לִישִׁי שָׁמַר{{ש}}
מַתַּן דָּת בְּמִשְׁמַר{{ש}}
וְכִתְאוֹמֵי תָמָר{{ש}}
הֲדַס וּמֹר תֻּמָּר{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּז חָן לַשָּׁמַיִם{{ש}}
בְּלִי קוּם צָרָה פַעֲמַיִם{{ש}}
וְסַרְטָן גָּדֵל בַּמַּיִם{{ש}}
הֵעִיד צֶדֶק מָשׁוּי מִמָּיִם
<noinclude>
===== אמל ורבך =====
</noinclude>
{{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}{{ש}}
{{סי|אָ}}מָל וְרָבָךְ{{ש}}
חֲמִישִׁי כְּהֻנְבַךְ{{ש}}
דַּי בִּי סוּבָךְ{{ש}}
אַרְיֵה מִסֹּבָךְ{{ש}}
{{סי|לְ}}עִשּׂוּר בְּהֵמָה{{ש}}
שִׁשִּׁי הָמָה{{ש}}
וּמִבְּתוּלָה הוֹמָה{{ש}}
שִׁכֵּךְ חֵמָה{{ש}}
{{סי|עָ}}לְצוּ עֲלוֹת בַּסֶּגֶל{{ש}}
רֵעַ וְכִפּוּר וָרֶגֶל{{ש}}
וְנוֹסַף מְנוֹחַ רֶגֶל{{ש}}
לִמְרֻבְּעֵי דָגֶל{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת סָר מֵרַע{{ש}}
בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק הָכְרַע{{ש}}
וְהָזְכַּר לְהִפָּרַע{{ש}}
מֵהָמָן הָרָע{{ש}}
{{סי|רָ}}אָה בְּיֶרַח בּוּל{{ש}}
כִּי בוֹ רָד מַבּוּל{{ש}}
וְלֹא יָדַע כִּי קֵץ זְבוּל{{ש}}
בְּאִבּוֹ סָבוּל{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ תָר לִקְרָב{{ש}}
לְעוֹרֵר בְּיוֹם קְרָב{{ש}}
וְיוֹשֵׁב עַל עַקְרָב{{ש}}
עֲקָצוֹ כְּעַקְרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}סּוּד הֵיכַל קֹדֶשׁ{{ש}}
חִנּוּךְ מְנוֹרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
תְּשִׁיעִי הַחֹדֶשׁ{{ש}}
הָזְכַּר לְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}ע פֵּרַשׂ רִשְׁתּוֹ{{ש}}
וְנִהְיְתָה לְבָשְׁתּוֹ{{ש}}
כִּי בְאֵיתָן קַשְׁתּוֹ{{ש}}
נִשְׁבְּרָה קַשְׁיוּתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}חֹדֶשׁ אֲשֶׁר בֵּל סָמַךְ{{ש}}
תָּר הֱיוֹת מֻסְמָךְ{{ש}}
וּבְשֵׁבֶט הָרֶשַׁע תָּמַךְ{{ש}}
וּבְעֵץ חֲמִשִּׁים נִסְמָךְ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר עוֹרוֹת גְּדָיִם{{ש}}
וְזִילַת מֵי דְלָיִם{{ש}}
יִדְּעוּ פְלָאִים{{ש}}
בְּיֶרַח דּוּדָאִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹץ וְדַרְדַּר{{ש}}
יָזַם לְפוּר אֲדָר{{ש}}
בִּגְבוּלוֹ הוּא דָר{{ש}}
כִּי לֹא נִמְצָא בוֹ הָדָר{{ש}}
{{סי|לֶ}}אֱחוֹז לַנִּדְגִּים{{ש}}
קָרָא לְדַיָּגִים{{ש}}
וּבְסִיר דּוּגִים{{ש}}
נִבְלַע כְּדָגִים{{ש}}
<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|י}}וֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר{{ש}}
דְּרוֹשׁ קַל וָחֹמֶר{{ש}}
וּבִקְצִירַת הָעֹמֶר{{ש}}
חִלּוּ לְיוֹצֵר חֹמֶר{{ש}}
<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רָ}}אשֵׁי קָמוֹתָיו לִקְצוֹר{{ש}}
וְאַשְׁכְּלוֹתָיו לִבְצוֹר{{ש}}
יוֹמוֹ לָעַד לַעֲצוֹר{{ש}}
מִיּוֹם לְיוֹם לִנְצוֹר<קטע סוף=הרחבות-ב/>
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת׃{{ממס|תהלים|יט|ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל־קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃{{ממס|תהלים עה יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו׃{{ממס|משלי יא ח}}
{{סוף}}
{{הור|שובר אויבים ומכניע זדים}}
=== יג ===
<קטע התחלה=יג/>{{סי|כֶּתֶר|10}} {{סי|מְ}}לוּכָה מֵאָז הָיָה מֻבְטָח{{ש}}
{{סי|מֵ}}אֵלָיו הָיָה לְהִנָּתֵן לְבַת הָבְטַח{{ש}}
{{סי|מְ}}לָכוֹת כְּשָׁרוּהָ מַרְאָם הוּטַח{{ש}}
{{סי|מִ}}זִיו הוֹד כֵּס אַשֶׁר הוּבְטַח{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹאשׁ עַד עֵקֶב לִבָּהּ בָּטַח{{ש}}
{{סי|בּוּץ|20}} {{סי|לְ|3}}הַאֲמִירָהּ, בְּמָעוֹז וּמִבְטָח.{{ש}}<קטע סוף=יג/>
{{הור|משען ומבטח}}
=== יד ===
<קטע התחלה=יד/>{{סי|מַלְכוּת|10}} {{סי|נֶ}}חְפָּזָה כְחָזוּ רְבִיד{{ש}}
{{סי|נָ}}בָל נָתוּן עַל יְדִיד מִיַּד מַעֲבִיד{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׂאוֹ מֵעַל כֹּל וְטָרְחוֹ הִכְבִּיד{{ש}}
{{סי|נִ}}ינָיו כְּתִרְזוֹ לְהַאֲבִיד{{ש}}
{{סי|נְ}}שׂוּאֵי רַחַם זֶבֶד טוֹב הִזְבִּיד{{ש}}
{{סי|וְאַרְגָּמָן|20}} {{סי|יִ|3}}מְּנָם לְכוֹנֵן עִיר דָּוִד.{{ש}}<קטע סוף=יד/>
{{הור|בונה}}
=== טו ===
<קטע התחלה=טו/>{{סי|בְּרֹאשָׁהּ|10}} {{סי|סֻ}}יַּם זֵר אֲשֶׁר הוּפְלָא{{ש}}
{{סי|ס}}וּגַת שׁוֹשָׁן עֲלוֹת מִשִּׁפְלָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַת רְדוּמִים עֲלוֹת מִמַּכְפֵּלָה{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}עִיר וּשְׂרִידָיו לְשַׁחַת הִפִּילָה{{ש}}
{{סי|סְ}}גוּרֵי כֶלֶא הֵֽפֶן מֵאֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|וְהָעִיר|20}} {{סי|ר|3}}וֹן כָּפְלָה לְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.{{ש}}<קטע סוף=טו/>
{{הור|שומע}}
=== טז ===
<קטע התחלה=טז/>{{סי|וַיַּמְלִיכֶהָ|10}} {{סי|עֲ}}זוֹר לְאוֹם מוֹרָאָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}צוּרָה הָיְתָה לָכֵן מֵעֵת נִבְרָאָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}מִיתָהּ הִפְגִּיעַ בַּעֲדָהּ קְרִיאָה{{ש}}
{{סי|עַ}}ד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אֲשֶׁר רָאָה{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּתָם לַחוֹזִים שַׁדַּי הֶרְאָה{{ש}}
{{סי|שׁוּשָׁן|20}} {{סי|ח|3}}וֹחִים לְעָבְדוֹ בְיִרְאָה{{ש}}<קטע סוף=טז/>
{{הור|המחזיר (שאותך)}}
=== יז ===
<קטע התחלה=יז/>{{סי|תַּחַת|10}} {{סי|פִּ}}לְפּוּל יְגִיעַ לֶקַח טוֹב{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלַת צַדִּיק פָּעֳלָם לַטּוֹב{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר אֹמֶר אֲשֶׁר הוּא טוֹב{{ש}}
{{סי|פּ}}וּר הָפַךְ לְמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת כֵּן תָּחִישׁ לְהָהָר הַטּוֹב{{ש}}
{{סי|צָהֲלָה|20}} {{סי|זִ|3}}מְרָה לְהוֹדוֹת לְאֵל טוֹב.{{ש}}<קטע סוף=יז/>
{{הור|הטוב}}
=== יח ===
<קטע התחלה=יח/>{{סי|וַשְׁתִּי|10}} {{סי|צ}}וֹאָנָה לְמַעֲרָכוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}צִינוּת כְּהֻכְתָּרָה מִמְּלָכוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}גְלֵי אַיֶּלֶת בָּמוֹת דּוֹרְכוֹת{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְעִים יְמֵי צָר עֲלוֹת לָהּ אֲרוּכוֹת{{ש}}
{{סי|תָּ}}קְפָה עִם דּוֹד לְעֵינֶיהָ בְרֵכוֹת{{ש}}
{{סי|וְשָׂמֵחָה|20}} {{סי|ק|3}}וֹל נִשְׁמַע מֵחֲרַכּוֹת{{ש}}
וְדוֹבֵר שָׁלוֹם מִמְּעוֹן הַבְּרָכוֹת.{{ש}}<קטע סוף=יח/><noinclude>
{{הור|המברך}}
{{סוף}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ויאהב אומן}}
==הערות==
[[קטגוריה:קרובות י"ח]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
</noinclude>
l9r34jxnxssuwtsubz6ldcz73renafm
רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה
0
403224
3083399
2997572
2026-09-16T14:16:57Z
Do2or
5565
3083399
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כד|כה|כו|}}
== כ"ה ==
'''רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח: תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם''' וגו' (ירמיה יג, טז). '''אֵימָתַי נִתְקַיֵּים לָהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה, בְּמוֹתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִד וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ''' (דה"ב לב, לג). '''מַה כָּבוֹד עָשׂוּ לוֹ. ר' יְהוּדָה בְּר' סִימוֹן וְר' חָנִין וְרַבָּנִין. ר' יְהוּדָה בְּר' סִימוֹן אָמַר בֵּית וַועַד בָּנוּ לְמַעְלָה מִקִּבְרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לְשָׁם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ לַמְּדֵנוּ. ר' חָנִין אָמַר סֵפֶר תּוֹרָה נָתְנוּ לְמַעְלָה מִקִּבְרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, וְאָמְרִין זֶה שֶׁהוּא מוּטָל בְּאָרוֹן קִיֵּים''' ['''זֶה'''] '''דְּבָרָיו''' ['''שֶׁל זֶה'''] '''מַה שֶׁכָּתוּב בָּזֶה. וְרַבָּנִין אָמְרִין הִצִּיעוּ לוֹ טַפָּטִיּוֹ"ת מִפֶּתַח בָּתֵּיהֶם עַד קִבְרֵי בְּנֵי דָוִד, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְיַיחֲפוּ רַגְלֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְיַיחֲפוּ רַגְלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם יִרְמְיָהוּ מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהִצַּעְתֶּם טַפָּטִיּוֹ"ת מִפֶּתַח בָּתֵּיכֶם עַד קִבְרֵי בְּנֵי דָוִד נִתְיַיחֲפוּ רַגְלֵיכֶם, לִכְשֶׁיִּתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נֶשֶׁף עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְּׁכִינָה''' וכו'.
המדרש הביא הפ' הזה בשביל מה שיפרש לבסוף על סילוק שכינה, ואגב זה מפרשו במיתתו של חזקיהו, כי הוקשה לו שהכתוב אומר '''תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ''', מה[ו] שיחשיך, וגם הפסיק באמצע באומרו '''וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם''' וכו' וחזר ואמר '''וְקִוִּיתֶם לְאוֹר''' וכו'. גם היל"ל ובטרם תלכו בהרי נשף מאי '''יִתְנַגְּפוּ'''. ולכן פי' עתה בתחלה יתנגפו ואמר '''אֵימָתַי נִתְקַיֵּם לָהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה''', היינו אימתי היה איזה שייכות לאזהרה זו שאומר בטרם יתנגפו רגליכם, ואמר '''בְּמִיתָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ''' לדעת רבנן כמ"ש, ואפשר דלא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא. ונ"ל דכלהו דייקי מקראי. '''ר"י בְּר' סִימוֹן אָמַר בֵּית וַועַד בָּנוּ לְמַעְלָה מִקִּבְרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לְשָׁם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ לַמְּדֵנוּ'''. נראה דדייק אומרו: "'''וַיִּקְבְּרוּהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִד'''", נראה שהמעלה שעשו הוא על קברו, וזה בבנין בית וועד שבנו למעלה מקברו, '''וּבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לְשָׁם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ לַמְּדֵנוּ''', להראות איך היו מרגישים במיתתו, שלא היה להם הלכה ברורה כמו שהיה להם בימיו, גם היו מראים עצמם כאילו בהיותם שם היה נפתח להם מעיינות החכמה ודמותו ומקום כבודו מנצח לפניהם בהלכה. אי נמי היו מראים עצמם כי אותו המעט, היינו הבלא דגרמי ועצבונא דבשרא השוכן על הקבר היה בו כח ללמדם תורה, וזהו שאמרו: '''הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ לַמְּדֵנוּ''', שיאיר עיניהם בהלכה. ואם נאמר שהתמידו כסדר הזה י"ב חדש, גם זה יצדק עם משז"ל (שבת קנב, ב): כל י"ב חדש נשמתו (פי' של הצדיקים) עולה ויורדת. וכיון שעולה למעלה בודאי משגת השגה עצומה, וברדתה אז תלמד להם דעת סתרי תורה, וכל שכן אם נאמר שהיו עושים יחודי' דמיון מ"ש האר"י זלה"ה, כי אז בוודאי שייך לומר '''הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ לַמְּדֵנוּ'''. '''ר' חָנִין אָמַר סֵפֶר תּוֹרָה נָתְנוּ לְמַעְלָה מִקִּבְרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, וְאָמְרִין זֶה שֶׁהוּא מוּטָל בְּאָרוֹן קִיֵּים''' ['''זֶה'''] '''דְּבָרָיו''' ['''שֶׁל זֶה'''] '''מַה שֶׁכָּתוּב בָּזֶה'''. אפשר דר' חנין דריש כבוד גדול וכו' ומפרש אין כבוד אלא תורה, ולפיכך אמר '''סֵפֶר תּוֹרָה נָתְנוּ לְמַעְלָה מִקִּבְרוֹ''' וכו'. והנה על זה אמרו בגמ' (ב"ק יז, א): והאידנא נמי אנוחי מנחינן אבל קיים לא אמרינן. והרבה חילוקים נאמרו בב"ק פרק א', ולכן רבנן לא ניחא להו למדרש הכי, כיון שהוא דבר המצוי אצל החכמים הגדולים, ועוד דייקו בכתוב אומרו "כל יהודה ויושבי ירושלים", ולפיכך פי' '''הִצִּיעוּ לוֹ טַפָּטִיּוֹ"ת מִפֶּתַח בָּתֵּיהֶם עַד קִבְרֵי בְּנֵי דָוִד''', וזה מפני שהיו הולכים יחפים לכבודו, ולפיכך שואל במדרש: '''וְכָל כָּךְ לָמָּה''', שהצעתם הטפטיו"ת אינו כבוד, יותר כבוד היה אילו בהליכתם יחפים היו הולכים הצג רגליהם על הארץ, ולזה אמר שהיה '''כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְיַיחֲפוּ רַגְלֵיהֶם''' מפני הצינה, '''וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְיַיחֲפוּ רַגְלֵיהֶם''', וזש"ה ויושבי ירושלים ולא אמר ובני ירושלים או אנשי ירושלים, רק יושבי ירושלים שבעלי הנאות היו ומפונקים ביותר, ולפיכך אמ' להם ירמיהו אם באותה שעה שהצעתם טפטיו"ת מבתיכם '''נִתְיַיחֲפוּ רַגְלֵיכֶם, לִכְשֶׁיִּתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נֶשֶׁף עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה'''.
'''עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְּׁכִינָה, מִכְּרוּב לִכְּרוּב מִכְּרוּב לְמִפְתַּן הַבַּיִת, מִמִפְתַּן הַבַּיִת לַכְּרוּבִים, מִן הַכְּרוּבִים לַשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי, מִשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי לֶחָצֵר, מִחָצֵר לַגַּג, מִן הַגַּג לַמִּזְבֵּחַ, מִן הַמִּזְבֵּחַ לַחוֹמָה, מִן הַחוֹמָה לָעִיר, מִן הָעִיר לְהַר הַזֵּיתִים'''. ובגמ' ר"ה פ"ד (לא, א): א"ר יוחנן עשר מסעות וכו' מכפרת לכרוב, מכרוב למפתן וכו'. ובס' אות אמת אומר שאפשר שנפל טעות וחילוף גירסאות. ואפשר לומר דלא פליגי דכ"ע עיקר שכינה היתה על הכפרת, אלא שהמדרש לא חשיב ליה סילוק, וזה בהקדים מ"ש למעלה מ"ש מהרח"ו זלה"ה ז"ל: כי בית המקדש וקדש הקדשים הוא נקודת היסוד שבה הפנימית ששם ארון התורה, יסוד דדכורא נכנס ומשמש בה עכ"ל. וא"כ אפשר לומר כי על העדר היחוד שהוא שנסתלקה שכינה מעל הכפרת שהוא יסוד דדכורא לא חשיב, וגם לפי פשוטו כיון שהארון נגנז בימי יאשיהו (שקלים טז, א), ואפשר ג"כ מפני שראה שנסתלקה שכינה משם, ואפשר שהוא לסיבה שהכניס מנשה ע"ז בבית קה"ק, באופן שסיבת הסילוק מעל הכפרת הוא מפני שנגנז הארון שהוא יסוד דדכורא אשר היה נכנס ומשמש בה, לפיכך לא חשיב ליה המדרש למסע, רק התחיל ואמר: '''מִכְּרוּב לִכְּרוּב'''. ובגמ' חשיב ליה למסע. והנה "'''מִכְּרוּב לִכְּרוּב'''" יפורש שבתחלה היתה על גבי שני הכרובים ועתה נסתלקה על גב כרוב א'. והנה בפי' רש"י בגמ' כתב ז"ל: וירכב על כרוב ויעף לא גרסינן ליה, דההוא ביציאת מצרים קאמר. ואפשר לפרש כי טעם נסיעתה על כרוב א' בלבד, הוא על דרך מ"ש מהר"ם קורדווירו זצ"ל (אור יקר שער ח' סי' א) בפי' ינוקא ז"ל (זח"ג קס"ב ע"א): כי בשביל מכירת יוסף לא נשתמשה שכינה רק מכרוב א' שהוא כנגד בנימין עכ"ל. ואפשר לומר כי בעת רצון היתה השכינה על גבי שני הכרובים ולא היה נזכר עון [מכירת] יוסף, וכשהתחילה להסתלק חוזר לעורר עון שנאת חנם כמ"ש בזוהר. ולפיכך הזכירו עון [מכירת] יוסף ונסתלקה מכרוב א'. ובזה אפשר לקיים גירסת שנאמר וירכב על כרוב ויעף, כי משם עיקר דרשה זו של יוסף כמ"ש מהר"ם קורדווירו זצ"ל בפי' ינוקא כנז'. והנה אין ספק כי בכל מסע ומסע היה אור שכינתו יתברך מסתלק ומתעלם, ואפשר שהוא על דרך מה שכבר אמרנו משז"ל, כי בחורבן ראשון בעת החורבן נסתלקו ט' ספירותיה של המלכות ונתעלמו בתוך הז"א, והיא נשארה נקודה א' תחת היסוד, והנה נקודה זו שנשארה בה היא בחינת הכתר שבה, אך גם היא נתמעטה ונשארה אורה כפי בחי' המלכות, וזה מבואר בפי' ברכת ולמלשינים, וגם בס' הגלגולים בענין חטא אדה"ר עם מ"ש חלתו של עולם היה. והנה חטא ע"ז החמור, ובפרט כשהכניסו אותה לבית קה"ק גרם פגם גדול, ולפי הסברא דרך דרש אפשר לומר שאז נסתלק אור הכתר והתחיל להתמעט, וז"ש בגמ' "מן הכפרת לכרוב", אמנם במדרש לא חשיב ליה מסע וסילוק, כיון שעדיין ט' ספירותיה היו אצלה ולא נסתלקו, רק התחיל המסע הראשון ואומר: '''מִכְּרוּב לִכְּרוּב'''. ואפשר שהוא מחכמה לבינה, כי בחכמה יש שני כרובים זהב, שאמרו בזוהר (בהקדמה, דף א' ע"ב): שהם בסוד תינוקות של בית רבן, שהם נצח והוד דחכמה ובינה כמ"ש האר"י זלה"ה וכו' (שער מאמרי רשב"י ד"ה בראשית, ושער הפסוקים ע"פ ועשית כפורת). והביא המדרש ראיה מפ' '''וַיָּרָם כְּבוֹד ה' מֵעַל הַכְּרוּב''' (יחזקאל י, ד). כידוע כי המלכות נקראת כבוד, כמ"ש הכתוב: ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כט, ט). ואמר כי נסתלק כבוד ה' כנז' מעל הכרוב כמ"ש, ולפי דרכו רמז כי נסתלקה אותה בחי' ונתעלמה בה' שהוא ז"א, והראה הב"ה ליחזקאל המסעות האלו, להודיע אליו הפגמים שהיו פגומים ישראל, וזה גרם אח"כ חורבן ירושלים ובית המקדש בעוה"ר, וכמ"ש מהר"י אברבאניל ז"ל (בפירושו ליחזקאל י, א).
'''מִכְּרוּב לְמִפְתַּן הַבַּיִת''', הנה כאשר נייחס בית קה"ק לג' ראשונות שהוא בחי' הראש כמ"ש הרח"ו זלה"ה, הנה בחינה החצונה היא הדעת שהוא היותר תחתון, ואפשר שזהו "מפתן הבית", היינו פי' שנסתלק אור חו"ב שבמלכות ונשארה בחי' הדעת, והביא ראיה מפ' '''וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת''' (יחזקאל ט, ג). באומרו "אשר היה עליו" דייק יותר לפי דברי המדרש, וכאן אמר "וכבוד אלקי ישראל" ולמעלה אמר "כבוד ה'", מלבד מ"ש אפשר לומר כי מצד החכמה נקרא כבוד ה', כמ"ש הכתוב: ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). ומצד הבינה נקרא "כבוד אלקי ישראל", כי כן הבינה נקראת אלקי ישראל, בסוד: כונן שמים בתבונה (משלי ג, יט). (שהוא ת"ת הנק' ישראל בתבונה), והנה רמז למ"ש כי מפתן הבית הוא בחי' הדעת, כי מפתן בגימט' תק"ע, שהם כמנין ב' פעמים מנצפ"ך עם ב' פעמים הי' אותיות שהם הה' גבורות שבדעת, '''מִמִפְתַּן הַבַּיִת לַכְּרוּבִים''' (כך כתוב במדרש), והביא ראיה דכתיב '''וַיֵּצֵא כְּבוֹד ה' מֵעַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיַּעֲמֹד עַל הַכְּרוּבִים'''. '''וַיֵּצֵא, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר וַיֵּצֵא אֶלָּא וַיָּבֹא, וְאַתְּ אָמַר וַיֵּצֵא. אָמַר רַבִּי אֲחָא לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ בְּכַעַס, מִשֶּׁהוּא יוֹצֵא הָיָה חוֹזֵר וּמְגַפֵּף וּמְנַשֵּׁק בְּכּוֹתְלֵי פָּלְטִין וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר, הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית מַלְכוּתִי, הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית יְקָרִי, הֱוֵי שָׁלוֹם, מִן כַּדּוּן הֱוֵי שָׁלוֹם. כָּךְ מִשֶּׁהָיְתָה שְׁכִינָה יוֹצְאָהּ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה חוֹזֶרֶת וּמְגַפֶּפֶת וּמְנַשֶּׁקֶת בְּכּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבְעַמּוּדֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹכָה וְאוֹמֶרֶת הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית מִקְדָּשִׁי, הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית מַלְכוּתִי, הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית יְקָרִי, הֱוֵי שָׁלוֹם, מִן כַּדּוּן הֲוֵית שָׁלוֹם'''. והנה בגמ' לא הביאו מסע זה בכלל המסעות, אך בפסיקתא היינו בילקוט משם הפסיקתא מביא משל זה. ולפי הנר' בס' אות אמת גם גירסת התוספתא בזה הוא כמו המדרש. ואפשר לומר דכלהו סבירא להו שחזרה מן המפתן לכרוב, אמנם בגמ' לא חשיב ליה למסע כיון שהיה חוזר לפנים, ומ"מ במדרש חשיב ליה למסע כיון שהיה דרך כעס ובכיה וגם על מנת לצאת יותר ממה שכבר יצא כמו שהיתה בעוה"ר, ולפי דרכנו שאמרנו כי במפתן הבית היינו בדעת שיש ב' פעמים מנצפ"ך בגימט' מפת"ן, אפשר לומר שדרך הדעת חזרה לחו"ב, ובפרט כמ"ש המשל שהיה בוכה, וזה היה אולי ע"י הבכיה והתפלה ימשיכו שפע מנ"ה דחו"ב, שני כרובים זהב כמ"ש, ואמנם היתה מגפפת ומנשקת בכותלי בית המקדש המגינים עליו, ובעמודיו שהם יכין ובועז שהם בסוד נ"ה, אולי גם בזה יתלבש רוחניותו ית' בהם ולא ימוט לעולם. ובמשל אומר: '''הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית פָּלָטִין שֶׁלִּי''', כי מצד עצמו לא חטא ולעולם היה בשלום עמו, ואדרבא המלך היה מתכבד בשבתו בתוכו, וגם קראו בית מלכותו, כי מתוכו היה ניכר מלכותו, וגם בית יקרו. וסיים ואמר: '''הֱוֵי שָׁלוֹם, מִן כַּדּוּן הֲוֵית שָׁלוֹם'''. פי' עד עתה היה שלום על דרך מ"ש מהר"ם אלשיך זלה"ה על מ"ש למעלה (פ' כד): "'''בָּנַי הֵיכָן אַתֶּם, כֹּהֲנַי הֵיכָן אַתֶּם'''". כי עיקר מה שהיה כביכול הוא ית' מצטער הוא על ישראל ולא על בית המקדש, וכאן ג"כ אומר: '''הָוֵי שָׁלוֹם עַד כַּדּוּן הֲוֵית שָׁלוֹם''', כי היה מצטער על השלום שנסתלק בעוה"ר. וכמשז"ל כל הצרות והרעות שבאו על ישראל היו אחר החורבן, ובנמשל אמר "'''הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית מִקְדָּשִׁי'''" על ארון התורה, יסוד דדכורא שהי' בבית קה"ק. "'''הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית מַלְכוּתִי'''" כפשוטו שהיה במלכות, "'''הֱוֵי שָׁלוֹם בֵּית יְקָרִי'''" מצד הבינה ג"כ שמשם בא היקר. וגם יק"ר בגימטריא ש"י עולמות דתחות עלמא דאתי כמשז"ל, וכולם היו נרמזים בבית המקדש, ובפרט בבית ראשון שהוא כנגד הבינה, ה' ראשונה של שם כמשז"ל.
'''מִן הַכְּרוּבִים לַשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי, דִּכְתִיב: וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם''' וגו' (יחזקאל י, יט). גם המסע הזה לא הזכירוהו בגמ', ואפשר כיון דלא חשיב מסע ממפתן לכרובים, הכי נמי לא חשיב מסע מהכרובים אל השער שהכל א', רק שהמפתן מבפנים ודרך קבע, והשער היה מבחוץ כמ"ש גם הרד"ק ז"ל: וגם לא נח הכבוד בארץ מפני העוונות שהיו עושים שם, וכמ"ש גם כן הרד"ק ז"ל כנז', ואפשר לומר שבתחלה היה הכבוד בדעת עליון הכולל חו"ב, ועתה ירד בבחינתו התחתונה הכוללת חסדים וגבורות, וכבר אמרתי כי כל זה הוא דרך דרש, וה' היודע האמת ינחני בדרך אמת ויצילני משגיאות.
'''מִשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי לַחָצֵר, דִּכְתִיב: וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נוֹגַהּ כְּבוֹד ה'<nowiki/>''' (יחזקאל י, ד). הנה שער קדמוני הוא בהיכל שהוא בחי' חג"ת כמ"ש הרח"ו זלה"ה, ועתה אמר '''מִשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי אֶל הֶחָצֵר, דִּכְתִיב: וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נוֹגַהּ כְּבוֹד ה'<nowiki/>''', וכפי מ"ש רש"י ז"ל, הנה הוא בין האולם למזבח, והנה הוא בנה"י כמ"ש הר"ר חיים ויטאל זצ"ל, וכיון שירד הכבוד לג' אחרונות לא אמר כבוד ה' רק "'''אֶת נוֹגַהּ'''", כי התחילו להכיר את חסרון ההארה, ולפיכך אמר "'''אֶת נוֹגַהּ כְּבוֹד ה''''" בלבד ולא כבוד ה', כי כבוד ה' בעצמו כבר נסתלק ונעלם בעוה"ר.
'''מִן הֶחָצֵר לַגַּג, דִּכְתִיב: טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַת גָּג''' (משלי כה, כד). ואח"כ: '''מִן הַגַּג לַמִּזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ''' (עמוס ט, א). ובגמרא הופך הסדר, ואפשר דלא פליגי בהבנת הדברים, כי גג היא בחי' תלת גו תלת, והמלכות הנה מקומה היא אחרי נה"י, ואמר "פנת גג", אפשר שהוא על דרך משז"ל שנסתלקו הג' יודי"ן של ויסע ויבא ויט, ונעשו בסוד ג' נקודות והוא נקודת ההוד, וזהו "'''קִיּוּמָא דְּחַד סַמְכָא'''". ועיין בפי' האידרא [רבא] (זח"ג קכ"ח ע"א), כי כל זה היה בחורבן הבית. ואח"כ "'''מִן הַגַּג לַמִּזְבֵּחַ'''" שהוא מלכות, והנה כל זה הוא בחי' הי' ספירות דיסוד דמלכות. ואח"כ: "'''מִן הַמִּזְבֵּחַ לַחוֹמָה, דִּכְתִיב: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ''' (עמוס ז, ז). שהיא בחי' חיצונה של זו המלכות.
'''מִן הַחוֹמָה לָעִיר, דִּכְתִיב: קוֹל ה' לָעִיר יִקְרָא''' (מיכה ו, ט). שהיא בחי' המלכות בעצמה. '''מִן הָעִיר לְהַר הַזֵּיתִים, דִּכְתִיב: וַיַּעַל כְּבוֹד ה' מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר''' (יחזקאל יא, כג). אפשר לומר שנסתלק מן הבחי' הפנימית שהיא ירושלים וציון כחדא אזלין, ועמדה על הר הזיתים אשר מכלל ארץ ישראל תחשב ולא יותר, שהיא בחי' החיצונה שבמלכות, ואפשר שבחרה לעמוד במקום הזה לזכור זכות תחיית המתים שאז יבקע הר הזיתים, כמ"ש הכתוב: ועמדו רגליו וכו' (זכריה יד, ד). וכמשז"ל.
ועמדה שם '''שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה''', כי כן שיעור קומת המלכות היא אחורי נה"י וחצי ת"ת. '''סְבוּרָה שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה''', ויגלה אור הבינה עליהם וישובו הדברים לקדמותם. '''וְהָיְתָה בַּת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים''' (ירמיה ג, יד). '''שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם''' (מלאכי ג, ז). ובודאי כי הבת קול הזאת היתה ע"י הנביאים, וגם ע"י שהיו האויבים צרים על העיר, ומתקרבים בכל יום אליה והחרב והרעב והדבר היה גובר בכל יום. ומ"מ אילו היו עושי' תשובה היו מתקנים, '''וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, אָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי''' (הושע ה, טו). ונסתלקו כל י' ספירותיה ונעלמו בתוך ז"א. והנה בגמ' חשיב ג"כ מהר למדבר, דכתיב טוב שבת בארץ מדבר (משלי כא, יט). ואפשר שהמדרש לא חשיב ליה כיון שהוא מקום הקליפות הוה ליה כאילו נסתלקה לגמרי.
'''וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ''' (ירמיה יג, טז). נ"ל שזה יובן במה שאמר בס' אוצרות חיים בענין דרוש המקיפי' ז"ל: והנה בימי החול הדעת החצון של המלכות שהוא סוד אחור באחור, הוא שם ע"ב [באחורים] כזה: י' י"ד יד"ו ידו"ד הנק' [ק"ל], והדעת הפנימי של החול הוא שם הוי"ה דמילוי ההי"ן: יו"ד ד"ד ו"ו ד"ד שהוא [גימט'] ב"ן, וזה הוא סוד פנים בפנים בחול, אבל בשבת הדעת החצון של החול הוא יורד למטה להאיר בתחתונים כמ"ש בעה"ו, ונמצא כי שם ב"ן הנז' שהיה נק' [דעת] פנימי בחול, [הלא] עתה הוא בשבת נק' חצון, ואז מתגלה [בה] דעת פנימי אחר יותר גדול, והוא שם ס"ג: יו"ד ד"י וא"ו ד"י עכ"ל. ובסוף כתב עוד ז"ל: ודע כי זהו שאמרו בזוהר פ' בראשית דף ח', בכל יומי שתא "אל" אקרי, והשתא אקרי "כבוד אל" וכו'. פי' כי בכל ימות השנה אין לה אלא שם אל, אבל עתה יש לה דעת יותר פנימי כנודע, והוא שם ס"ג שהוא בגימט' כבוד אל, והדעת הזה אין לה רק בעת הזווג שהוא [ב]יום השבת, או ביום השבועות שאז הוא דוגמת השבת כנודע עכ"ל לענייננו. וכבר הבאנו למעלה מ"ש במקום אחר, כי כאשר נבנה בית ראשון ע"י שלמה ניתוסף בה וכו', כי בין בשבת בין בחול היתה עמו פנים בפנים בבחי' ו', היינו שהיא עלתה עד חכמה שלו, ובזה יובן כוונת הכתוב תנו לה' אלקיכם כבוד שהוא כבו"ד הנז', שיהיה נק' כבו"ד א"ל בכל עת, היינו שתהיה המלכות פנים בפנים עם הז"א בכל עת כמו שהיה בזמן בית ראשון, וזה בטרם יחשיך כמ"ש. ואמנם אומרו לה' אלקיכם, כי [ב]הרבה מקומות נאמר על זו"ן, אפשר לומר גם על הז"א שיש בו שם ס"ג כנזכר, אלא שבחול הוא פנימי ובשבת הוא חצון, והפנימי הוא שם הוי"ה דע"ב דיודי"ן כנז' שם, וכאשר נתחבר ע"ב ס"ג, פנימי דז"א ופנימי דנוק' בשבת יעלה קל"ה, וה' אלקיכם הוא בגימט' קל"ב ועם הב' תיבות וכללותם יעלה קל"ה ג"כ, גם אלקיכם כבוד בגימט' חק"ל שהיא המלכות שכך נק' בשבת, לה' אלקיכם כבוד בגימט' קצ"ד כמנין א"ל מלא כזה: אל"ף למ"ד עם ו' אותיות וב' תיבות והכולל, גם במלת תנ"ו נרמז שעולה כמנין ג' אדי"ד במילוי אלפי"ן יודי"ן וההי"ן עם הכולל, והם בדעת דאי' פנימי וחיצון כנז' באוצרות חיים במקום הנז'.
ונחזור לענין כי הכתוב אמר תנו לה' אלקיכם כבוד כנז', שיהיה נק' "כבוד אל" ויתמיד היחוד בכל יום תמיד, וזה בטרם יחשיך שיסתלק האור מכל וכל. ואמר: '''בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ לָכֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה'''. אם כפשוטו, כי בעוה"ר נסתלק אור התורה, ואפילו לפי פשוטן של דברים אין מי שיבין דברי תורה בהלכה ברורה, וכל שכן להבין סודותיה הנסתרים. וגם לפי דרך האמת ר"ל בטרם יחשיך ויסתלק אור החכמה מתוך ז"א, וגם שיסתלק אור הז"א עצמו הנק' תורה שבכתב. '''בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ לָכֶם מִדִּבְרֵי נְבוּאָה''', שיסתלק גם אור נו"ה המתראים במלכות, במראה אליו אתודע (במדבר יב, ו). כמ"ש בזוהר. '''וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף''' (ירמיה יג, טז). שבעוה"ר רגליה יורדות מות.
'''וְקִוִּיתֶם לְאוֹר בְּבָבֶל''', כי בבבל עדין היה להם נביאים, דניאל חגי זכריה מלאכי, מלבד כי ידוע היה להם כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה יגאלו בדברי הנביא (ירמיה כט, י). וזהו: "וקויתם לאור בבבל". אבל במדי: '''וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת בְּמָדַי''', שהיה שם גזירת המן להשמיד להרוג ולאבד (אסתר ג, יג). לולי ה' שהיה לנו כידוע. '''וְשִׁית לַעֲרָפֶל בְּיָוָן''', שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה, וכמ"ש ז"ל (ב"ר מד, יז): שהיו אומרים כתבו לכם על קרן השור וכו'. '''וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בֶּאֱדוֹם''', זה יובן במ"ש בס' הכוונות ובשאר מקומות, כי השכינה בכל לילה מחצות לילה ואילך, הנה היא בוכה על גלות ישראל ועל חורבן בית המקדש ועל הרג הצדיקים ועל חילול שמו יתברך, וצריך לקום ולהשתתף בצרתה ולבכות על כל אלו הדברים, ועל ידי זה נקראו חבירים מקשיבים (שה"ש ח, יג). וכן פי' הכתוב: אם תבעיון בעיו שובו איתיו (ישעיה כא, יב). כי צריך תשובה גדולה בגלות הזה, ולהתמרמר בבכי כדי להשתתף בצרת השכינה שהיא גולה ומצטערת בצרת ישראל, ואשר לא שת לבו אל הדבר הזה נק' דמהדרי אנפייהו מן שכינתא (זח"ג ע"ה ע"ב). עכ"ל. ועתה אומר הכתוב ואם לא תשמעוה, פי' שלא תשמעו בקול השכינה, היינו שתעשו עצמיכם כאילו אינכם שומעים לקול צעקתה, אז במסתרים תבכה נפשי, שישפיע כח הדין ממקומו מלמעלה ח"ו בגזרות המתחדשות לבא בעולם, כי ידוע כי עיקר תיקון חצות הוא למתק מדת הדין, ואם אין מי שימתק את הדין אז הדין הוה ח"ו.
['''בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר'''] '''מִפְּנֵי גֵוָה, אֵלּוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִתְגָּאִים וְאוֹמְרִים: אֵי אֱלֹקֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ''' (דברים לב, לז). זה יובן במה שכבר אמרנו מ"ש בדרוש ז' בחי' הנוק', כי בחורבן בית שני נפלה המלכות תחת היסוד בסוד נקודה בלבד מאחוריו, וט' ספירותיה שלה ירדו אל הקליפות, והאריכו בזה והוא סוד (רש"י בראשית כה, כג): אמלאה החרבה (יחזקאל כו, ב). לא נתמלאה צור וכו' עכ"ל. והנה בס' דרך אמת בהגהות התיקוני' דף ל"ו ע"א ז"ל: ואם ח"ו לא מקיימין אורייתא ופקודין דיליה, יהיב י' כתרין בידוי דס"מ, ולא צריך מזונא לא מידא דקב"ה כל שכן משליחא דיליה, ודא לפרעה דאמר לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כט, ג). בגין דחזא כתרין נוכראין, דבקדמיתא כד הוו כתרין תתאין בידא דקב"ה מה כתיב בישראל, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (דברים כח, י). ובזמנא דאינון כתרין נוכראין בידא דס"מ, לא דחלין אומין דעלמא ועבדין בהו כרעותייהו, עד שעתא דפורקנא דיתקיים בהו: ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ (זכריה יג, ב). עכ"ל. ועתה כיון שבעוה"ר ירדו ט' ספירותיה אל הקליפה, לפיכך הם מתגאים ואומרים אי אלקימו צור חסיו בו, כי בעוה"ר הקליפה עשתה עצמה אלוק וא"ה כופרים בעיקר, ויתנו את כבודו לאחר ותהלתו לפסילים, עד ירחמנו עושנו, ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ, וזה יהיה בבי"א:
'''דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי גֵוָה, מִפְּנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם מִתְגָּאִים וְאוֹמְרִים: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ''' וגו' (תהלים ח, ה). אפשר דדייק אומרו: '''מִפְּנֵי גֵוָה''', שהיל"ל מפני גאה, ולפיכך פי' לשון גאות ג"כ כמ"ש, ומלבד זה הנה לפי דרכו רמז שהגאות הוא מפני גוה לשון פנימיות, מלשון דברים בגו, וגם לשון לגו שבא בגמרא. וזה כי ידוע מ"ש בס' אוצרות חיים ובשאר מקומות ג"כ כי המלאכים הם מבחינת החצוניות, ונשמות הצדיקים נבראו מבחי' הפנימיות וכו' ע"ש. ועתה שחטאו והפילו עצמם אל הקליפות, הנה מלאכי השרת מתגאים ואומרים מה אנוש כי תזכרנו, והגאות הוא שרוצים להשתרר על הפנימיות וזה פגם גדול, ולפיכך במסתרים תבכה נפשי להשפיע דין על בני אדם כדי לזכך אותם ולכפר להם כל עוונותיהם, למען יתוקן בזה הפנימיות וישוב כבראשונה, ובזה לא יתגאו עוד מלאכי השרת כנזכר.
'''וְדָמוֹעַ תִּדְמַע וְתֵרֵד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'<nowiki/>''' (ירמיה יג, יז). אפשר דקשיא ליה הג' דמעות הללו למה, שאומר '''וְדָמוֹעַ''' א', '''תִּדְמַע''' ב', '''וְתֵרֵד עֵינִי דִּמְעָה''' הם ג', ולכך פי' כי לפי האמת הם ג' עדרים, כהנים לויים ישראלים, וכנגדם ראוי להוריד ג' דמעות על כל א' וא' בפני עצמו, וכלם לתועלת ישראל, וכמ"ש כהנים בעבודתם לויים בדוכנם ישראל במעמדם, כל א' מעכבים את הכפרה, ובפרט עם מ"ש לעיל (פ' כג) בפ' '''וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ, עַד שֶׁבְּרִית כְּהֻנָּה קַיֶּימֶת''' וכו'. שכל א' היה עושה תיקון בפני עצמו וכלם לתועלת ישראל, ועתה נסתלק ונשארו רק בחי' א', ואפילו אותה בחינה נשבית, '''כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה''''.
'''אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲשׂוּיִים עֲדָרִים עֲדָרִים, עֶדְרֵי כְּהוּנָּה לְבַד, עֶדְרֵי לְוִיָּיה לְבַד, עֶדְרֵי יִשְׂרָאֵל לְבַד, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ נַעֲשׂוּ עֵדֶר אֶחָד, כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה', כִּי נִשְׁבּוּ עֵדֶר ה' אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'<nowiki/>'''. אפשר לדייק אומרו "'''אַתָּה מוֹצֵא'''" מה היא מציאה זו. ואפשר לומר אם נפרש מציאה זו על היותם ג' עדרים, כהונה לוייה ישראל, יפורש כי זו היא מציאה לישראל ולא אצל אחרים, וזהו "אתה מוצא" ולא אחר. ואם נפרש על היותם בזמן הגלות רק עדר א', גם זו מציאה היא לגבי ישראל, היינו שלא שלטו א"ה רק על בחי' היותם ישראל, אבל על בחי' כהונה לוייה לא שלטו, כי נסתלקה קדושתם ונשארו כלם רק בחינת עדר א', ובזה יצדק לומר "'''אַתָּה מוֹצֵא'''", ובזה מדוייק ג"כ אומרו "'''כִּי נִשְׁבּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כִּי נִשְׁבָּה'''", והוא על דרך מ"ש רש"י ז"ל על פ' וישב ממנו שבי (במדבר כא, א). אינו אלא שפחה א'. והנה עשר מסעות שנסעה שכינה בשעת החורבן וירדה י' מדרגות, הכי נמי ירדה בענין עון אדה"ר, וגם נסתלקה בעון דור אנוש, וגם דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום כמאמרם ז"ל (ב"ר יט, ז). והנה עלתה אח"כ ע"י הצדיקים, על ידי אברהם יצחק ויעקב, ואח"כ ביציאת מצרים ע"י מרע"ה, וכמו כן ע"י כניסת ישראל לארץ, ואח"כ על ידי דוד ושלמה ובנין בית המקדש חזרה ונבנית והאירה עד שהיתה בבחי' ו' כמ"ש ז"ל, וכמ"ש ג"כ פעמים רבות. והנה כל זה נרמז בזוהר חדש שיר השירים דף ה' ע"א ז"ל: '''כְּתִיב: וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה''' (מ"א ו, ז). '''כַּד הֲווֹ דְּכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא מִתְחַבְּרָאן, כְּדֵין אֶבֶן שְׁלֵמָה, אִשְׁתְּלִימַת כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ, וְלָא אִשְׁתְּלִימַת עַד דַּהֲוַת מַסָּע, דְּנָסַר לָהּ קב"ה וְאַתְקִין לָהּ וְקַשִּׁיט לָהּ, וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּי דְאָדָם וּכְדֵין נִבְנָה וְאִשְׁתְּלִימַת מִכֹּלָּא, וְכַד אִתְחַבָּרוּ דָּא עִם דָּא, כָּל רוּחִין אַחֲרָנִין וְכָל זִינִין בִּישִׁין אִתְעֲבָרוּ מִתַּמָּן וְלָא אִתְקַרְבוּ לְמַקְדְּשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ. דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא, כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וְאִתְתַּקַּן הֵיכָלָא עַל בּוּרְיֵיהּ, כְּדֵין אִתְגְּלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים, דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְחַבְּרָא מַקְדְּשָׁא בְּמַקְדְּשָׁא כַד הֲוָה משֶׁה בְּמַדְבְּרָא בְּגִין חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, זִוּוּגָא דְמשֶׁה הֲוַת מִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּאֲחוֹרָא, וְהֲווֹ דְּכַר וְנוּקְבָא מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא. כְּדֵין וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ, בְּהִבָּנוֹתוֹ זְעִיר זְעִיר. כַד עֲבָרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַרְדְּנָא, וּמשֶׁה אִתְכְּנִישׁ, קב"ה נָהַר לָהּ וְאַתְקִין לָהּ בְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה, עַד דְּאִשְׁתְּלִימַת בְּבֵי עָלְמִין וְאִתְחַבָּרַת לְּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַהֲווּ עָלְמִין אַפִּין בְּאַפִּין, כְּדֵין אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, מַסָּע נִבְנָה, מַסָּע דְּלָא הֲוַת בַּאֲתַר חַד קְבִיעַ, אֶלָּא אִתְעַקַּר וְאִשְׁתִּיל, וּכְדֵין נִבְנָה כִּדְקָא יָאוֹת, וְכָל זִינִין בִּישִׁין וְכָל רוּחִין בִּישִׁין, כְּדֵין אִתְעֲבָרוּ מֵעַלְמָא, וְלָא שַׁלִּיטוּ כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כַּד אִתְעֲבָרוּ מֵעָלְמָא וְאִשְׁתְּאָרַת אִתְּתָא בְּבַעֲלָהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כְּדֵין אִתְגְּלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים, וְדָא אִיהוּ שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בְּלָא עִרְבּוּבְיָיא כְּלָל, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה אַפִּין בְּאַפִּין. אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה דְּאִתְעַר וְאַשְׁתִּיל בַּאֲתַר דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִילֵיהּ''' עכ"ל. ודבריו הם מובנים, כי בתחלה הוקשה לו מה שהוקשה להם לרז"ל אמרו "'''בְּהִבָּנוֹתוֹ'''" מעצמו, ולפיכך '''וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ''', כמו ו"ה שהם זו"ן, '''בַּיִת''' שהיא מלכות, '''בְּה'<nowiki/>''' עליונה '''בָּנוֹתוֹ''', ופי' '''כַּד הֲווֹ דְּכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא מִתְחַבְּרָאן''' שהם זו"ן, '''כְּדֵין אֶבֶן שְׁלֵמָה אִשְׁתְּלִימַת כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ''', היינו שנעשית בת י' ספירות, והנה המלכות נקראת בית בבחי' היות בה ב' פעמים אור כמנין בית, היינו ב' פעמים ו"ר, ואבן נקראת בסוד שם של ב"ן עם א' של ז"א כזה: יו"ד ד"ד וא"ו ד"ד. וכבר אמרנו מ"ש כי מעת יציאת מצרים עד שבנה שלמה בית ראשון, בכל ימות החול היתה המלכות בחי' פרצוף מי' ספירות מן החזה ולמטה, וגם אור ה' ראשונות דז"א האירו בה תמיד ע"כ, ובודאי כי בכלל זה האירו בכתר שלה הב' אורות הנזכרי', ולפי זה יאמר '''וְהַבַּיִת''', שהם ב' אורות שלה כנז', '''בְּהִבָּנוֹתוֹ''', שנבנית ונעשית בת י' כמו הז"א, מחכמה שלו ולמטה, כמשז"ל שזה היה כל ימי בית ראשון, '''אֶבֶן שְׁלֵמָה''' וכו' שחזרה בסוד שם ב"ן, ונכנס בה הארת הא' שהוא הז"א, ונעשית בת י' שלימות, והיינו '''אִשְׁתְּלִימַת כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ, וְלָא אִשְׁתְּלִימַת עַד דַּהֲוַת מַסָּע, דְּנָסַר לָהּ קב"ה וְאַתְקִין לָהּ''', היינו שהשפיע ונתן בה כל הדינים כמבואר בסוד הנסירה, ואח"כ '''וְקַשִּׁיט לָהּ''' בסוד החסדים, ואח"כ הביאה פנים אל פנים, וזהו '''וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּי דְאָדָם וּכְדֵין נִבְנֵית וְאִשְׁתְּלִימַת מִכֹּלָּא''' כמ"ש, ובזה נסתלקו הקליפות, וז"ש: '''כָּל רוּחִין אַחֲרָנִין''' וכו' '''וְלָא אִתְקַרְבוּ לְמַקְדְּשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל''', פי' '''וּמַקָּבוֹת''' שהם כחות המתפשטות מאחוריים של שם שד"י, אשר הוא בא"ת ב"ש בק"ם, ואחוריים שלו מק"ב, ואמר עתה "'''ומקבות'''" שהם כחות המתפשטות כנזכר, '''וְהַגַּרְזֶן''' שהוא המשחית, כמאמר הכתוב: היתפאר הגרזן על החוצב בו (ישעיה י, טו). '''וְכָּל כְּלִי בַרְזֶל''' שהם כלים הבאים מן ערש ברז"ל, שהם תרין צפרין ובנות לוט כמבואר בדרוש מרכבת יחזקאל (זוהר חדש פ' יתרו, דף ס' ט"ב). שום א' מדברים אלו '''לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ''', '''דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא, כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא''' כמ"ש, '''וְאִתְתַּקַּן הֵיכָלָא עַל בּוּרְיֵיהּ''', שנברר מתוך הקליפות, אז '''כְּדֵין אִתְגְּלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים''', שהוא שיר חד, השירים תרין, והוא קה"ק. ושם הוא זווג בסוד הנשיקין בהיכל קה"ק, וישק יעקב לרחל. אי נמי נ"ל יותר עיקר, והוא כי עיקר השיר הוא בגבורה, וכאן הוא על גבי שאר השירים שהם בינה ומלכות, היינו בינה שורש הגבורה, ומלכות כמ"ש הרבה פעמים מ"ש ז"ל בסוד: אלקים אל דמי לך (תהלים פג, ב). וכן למען יזמרך כבוד וכו' (תהלים ל, יג). וז"ש אח"כ: '''וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְחַבְּרָא מַקְדְּשָׁא בְּמַקְדְּשָׁא''', כמ"ש כי בית ראשון היה בסוד ה' ראשונה, היינו כמ"ש בדרוש הנז' כי בינה נתפשטה עד הוד הב' דז"א ומלכות ששם מקומה, והיתה יונקת ממנה, וכמבואר שם בארוכה. וזהו '''לְאִתְחַבְּרָא מַקְדְּשָׁא בְּמַקְדְּשָׁא כַד הֲוָה משֶׁה בְּמַדְבְּרָא, בְּגִין חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל זִוּוּגָא דְמשֶׁה הֲוַת מִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּאֲחוֹרָא''' וכו'. הנה בשעת מתן תורה היה הזווג פנים בפנים, כמ"ש הכתוב פנים בפנים דבר ה' עמכם. כך כתוב בשם האר"י בהגה"ה בס' עץ חיים, ואפשר שהיה בבחי' הו', ואילו זכו לקבל לוחות ראשונות אז היה עולה בבחי' הז' וכתרו וכתרה היו שוים, ואז היה חרות על הלוחות, חירות ממלאך המות ומשעבוד מלכיות וכו'. כך אפשר לומר. אמנם במקום אחר כתב האר"י זלה"ה וז"ל, ואלמלא לא חטאו ישראל במעשה העגל היו ראויים שיחזרו זו"ן אז פנים בפנים כבזמן בית המקדש עכ"ל. ואפשר לומר כי מבחי' הו' לבחי' הז' היה נקל לעשותו כנר' מדברי מהר"א אזולאי זלה"ה ממ"ש מהבחי' שהיה בעת בנין בית ראשון, למה שהיה ראוי בימי רחבעם אילו לא חטאו שלמה וכו'. ונחזור לענין אמנם מפני עון העגל חזרה ונתמעטה, ואעפ"י שתקנו פגם העגל במקצת על ידי מרע"ה ועל ידי המשכן, מ"מ לא חזרה פנים בפנים עד בנין בית המקדש, והרואה בזוהר פ' פקודי דף רמ"ב כמו שציין המגיה בזוהר חדש הנז', יראה איך דבריו מסכימי' למ"ש כי היתה אחור באחור מן החזה דז"א ולמטה, ומרע"ה שהוא בסוד הדעת הנעלם, מחצי ז"א ולמעלה היה מאיר בה ומתקנה, והן הן דברי הזוהר חדש עד '''בְּהִבָּנוֹתוֹ זְעִיר זְעִיר''', והנה היה אפשר לפרש מ"ש בזוהר כנז' '''זִוּוּגָא דְמשֶׁה''', שהוא על בחי' לאה, דור המדבר אשר בה היה הזווג בהיותם במדבר כמבואר בס' אוצרות חיים, אבל לפי המשך לשון הזוהר הנז' נ"ל כמ"ש בתחלה. ונחזור לדברי הזוהר הנז': '''כַד עֲבָרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַרְדְּנָא, וּמשֶׁה אִתְכְּנִישׁ''', ולא היה מאיר אל המלכות, '''קב"ה נָהִיר לָהּ וְאַתְקִין לָהּ בְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה''', היינו קב"ה שהוא ז"א, על ידי מה שנכנסו לארץ ישראל שהם סוד לאה ורחל, ועל ידי משכן שיל"ה בגימט' משה, '''אַתְקִין לָהּ''' כנז', '''עַד דְּאִשְׁתְּלִימוּ בְּבֵי עָלְמִין''', ואתחבר שלמה שהוא בסוד חכמת ז"א, וגם זכה שלמה לההוא רוחא דמוחא סתימאה, וע"י השיר היה מעלה השרשים, היינו מוחא סתימאה ששם הדינין מסתבכין כחמר טב על דורדייא, ולכן היה שלמה ושלום בימיו, וכמ"ש מהר"ר הרמ"ז נר"ו ביודעי בינה שלו, ואז '''הֲווּ עָלְמִין''' שהם זו"ן, '''אַפִּין בְּאַפִּין''', שעלתה עד החכמה דז"א, '''כְּדֵין אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה''', '''מַסָּע דְּלָא הֲוַת בַּאֲתַר חַד קָבוּעַ''', נ"ל פי' שבא לומר שלא עלתה הכתר ששם היה מקום קבוע, ולא היתה זזה משם לעולם, רק עדיין היא מסע שעולה ויורדת, '''אֶלָּא אִתְעַקַּר וְאִשְׁתִּיל, וּכְדֵין נִבְנָה כִּדְקָא יָאוֹת''', והוא כמ"ש. '''וְכָל זִינִין בִּישִׁין וְכָל רוּחִין בִּישִׁין, כְּדֵין אִתְעֲבָרוּ מֵעַלְמָא''' שהוא מלכות, '''וְעָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא''', ובזה '''לָא שַׁלִּיטוּ כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן''' וכו' כמו שפי' לעיל. '''בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כַּד אִתְעֲבָרוּ מֵעָלְמָא''', היינו שהקליפות נסתלקו מהקדושה, ובזה '''אִשְׁתְּאָרַת אִתְּתָא בְּבַעֲלָהּ''', שעלתה למעלה עד החכמה, '''אַפִּין בְּאַפִּין''' כמ"ש, '''כְּדֵין אִתְגְּלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים''', ופי' בו ג' פירושים, א' '''וְדָא אִיהוּ שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בְּלָא עִרְבּוּבְיָיא כְּלָל''', היינו שנסתלקו הקליפות מן זו"ן כנז', וזה על ידי שיר השירים כמ"ש הכתוב: '''זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ''' (תהלים קיט, נד). כי ע"י שיר השירים והמזמורים אדם כורת ומסיר הקליפות, ועתה נסתלקו מכל וכל וזהו שיר השירים אשר לשלמה, שנשארה שלימה בלי תערובת ופגם כלל, וזהו אשר לשלמה. וכבר אמרנו למעלה מ"ש הרמ"ז נר"ו, כי שלמה בסוד השיר היה מעלה הגבורות לשרשם דאיהו מוחא סתימאה, והמלכות ג"כ שרשה משם. גם משם בא כח הבירור אל כל הדברים בכח בוצינא דקרדינותא, וזהו '''שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בְּלָא עִרְבּוּבְיָיא כְּלָל'''. [ב'] אח"כ אמר: '''אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה אַפִּין בְּאַפִּין'''. זה יובן כמ"ש בתיקונים [תקון י"ג] דף כ"ז ע"ב: '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר דָּא חָכְמָה, שָׁר י', וּתְלַת יוּדִי"ן אִינּוּן י'י'י', וְאִינוּן רֵישָׁא וְסוֹפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ''' '''יו"ד ד"י וא"ו ד"י, בְּאִלֵּין תְּלַת שַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, ל' מַעֲלוֹת אִינוּן וַדַּאי, אִינוּן תְּלָתִין דַּרְגִּין דִּבְהוֹן בְּרַתָּא סָלְקָא לְגַבֵּי אַבָּא''' וכו' עכ"ל. והנה כבר אמרנו הרבה פעמים כי בבית ראשון עלתה עד חכמת ז"א אפילו בחול, דמיון למה שהוא עתה ביום השבת, והנה ביום השבת, הנה חכמת זעיר בעת מוסף שבת בחזרה שזעיר עולה עד כתר דאבא ועד בכלל, ונוקביה עולה בג' ראשונות דאי' ושם מזדווגים כמבואר בס' הכוונות. והנה כאשר נחשוב עליית המלכות עד ג' ראשונות דאימא, נמצא שעלתה המלכות ל' מדרגות, היינו י' דידה כי בתחלה לא היתה רק נקודה א' ועתה נעשית בת י', וכל שכן בהיותה בראש הבריאה, שלעליה תחשב לה בעלותה באצילות, ואח"כ היותה נעשית בת עשר, ואח"כ בעלותה כל ארך ז"א בהיותו במקומו הרי י' אחרים שהם עשרים מעלות, ואח"כ בעלותה כל י' דאימא הרי ל' מעלות הרמוזות בשיר למעלות, ולפי דעתי נ"ל לומר דרך דרש שזהו ג"כ מה שאמרו ז"ל (אבות ו, ו): והמלכות נקנית בשלשים מעלות. פי' המלכות נוק' נקנית אל הז"א בעלותא ל' מעלות וזה כמ"ש. עוד כבר אמרנו למעלה כי בשבת דעת הפנימי דמלכות הוא שם ס"ג וז"ס כבו"ד א"ל. ובזה נבא לביאור דברי התקוני', וכבר אמרתי כי כל זה הוא דרך דרש, אמר כי שיר זה הוא בחכמה, והגם כי כל שיר הוא בגבורה, ובכאן פי' '''שָׁר י'<nowiki/>''', אפשר לומר שר י' שהיא החכמה כמ"ש, בעלות זו"ן עד שם נק' שר מהמלכות שהיא י' קטנה בהיותה בסוד נקודה כמין י'. ואפשר שקראה שר, כי בעלות זו"ן עד או"א כמו שאמרו במוסף שבת, הנה ז"א עולה עד הכתר דאבא ונוק' עד חכמה דאי', באופן שבז"א מאירים ג' ראשונות כח"ב דאבא, ובנוק' ח"ב דאי'. וזה יפורש ג"כ על דרך מ"ש באידרא, דנהירו דתרין מוחין גליפין בה. ואמר אח"כ: '''תְלַת יוּדִי"ן אִינּוּן י'י'י'<nowiki/>''', שכן שם ס"ג הוא באי' ויש בו ג' יודין, '''וְאִינוּן רֵישָׁא וְסוֹפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א'''', פי' אעפ"י שאמרנו שהמלכות מצד אי' אין לה רק חו"ב, מ"מ הם ג' יודין והם רישא וסיפא דוקא כסדר הזה, ואח"כ ואמצעיתא, היינו שהם תחלה חו"ב ואח"כ דעת שהוא אות א'. וזה נרמז באי"ה מקום כבודו שאמרו שהוא דעת דאו"א המיחד י"ה, כמבואר בכוונת איה מקום כבודו במוסף שבת בקיצור. ואמר: '''אִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו"ד ד"י וא"ו ד"י''', שכן הנה הוא הפנימי דמלכות בשבת קדש בסוד כבו"ד א"ל כמ"ש, '''בְּאִלֵּין תְּלַת שַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא''', קראה עתה ברתא דמלכא, בסוד: ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). '''ל' מַעֲלוֹת אִינוּן''' בחכמה כמ"ש, השירים שמעלה כל שאר השירים שהם סוד העליות העולות ע"י השירים שהם בגבורה, כי כן טבע האש לעלות, וכל אלו הם '''אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה אַפִּין בְּאַפִּין''', כי עי"ז עולה המלכות הנק' שיר עד הבינה הנק' אשר, ועי"ז מתחברת לשלמה שהוא ז"א בסוד הדעת הנעלם, שכן הוא למש"ה ושלמ"ה אותיות דדין כאותיות דדין כמ"ש המקובלים ז"ל. ואפשר שניתוסף הל' בשלמה לרמוז למה שאמרנו, כי המלכות עולה ל' מעלות כמ"ש לעיל.
עוד אפשר לומר: '''שִׁיר דָּא חָכְמָה''', שהיא חכמה סתימאה, וזה על דרך מ"ש כי שלמה ע"י השיר היה מעלה המלכות עד שרשה שהוא מוחא סתימאה כנז' ששם עיקר הבירור, וז"ש אח"כ '''שָׁר י'<nowiki/>''', פי' בחכמה סתימאה כנזכר, נמשך ממנה שם אלקים דההי"ן העולה רצ"ה, ועם ה' אותיות העולים ש' בין הכל, ומהרח"ו זלה"ה כתב וז"ל, אפשר ג"כ שם אלקים דיודין העולה ש', והגם כי אין אני כדאי להכניס ראשי, אמינא לפי מ"ש בעץ חיים כי מכאן נמשכין תיקוני דיקנא, ותחלתם הם בפיאות הראש והם מצפ"ץ בגימט' ש' שעולה בגימט' אלקים דיודי"ן, והנה האחוריים דאלקים דההי"ן עולה אלף וא', ואחוריים פשוט עולה ר', באופן כי במוחא סתימאה יש אלקים העולה ש', ואחוריים דאלקים העולה ר' מלבד המילוי. ולכן יאמר עליה ש"ר כמ"ש, לי' שהיא החכמה במקומה, ואמר: '''וּתְלַת יוּדִי"ן אִינּוּן י'י'י', וְאִינוּן רֵישָׁא וְסוֹפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו"ד ד"י וא"ו ד"י''', שכן יש בה ג"כ שם ס"ג, וממנה נמשכין תלת יודין, היינו תלת שמהן דע"ב, כמ"ש הרב האר"י זלה"ה בפי' מקורא דתלת שמהן וכו'. ובס' עץ חיים ג"כ בשער ג' ח"ב פ"ה. ומ"ש: '''רֵישָׁא וְסוֹפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א'''', אפשר לומר כי הג' יודין הם א' בתחלה שהיא יו"ד, וסיפא היא הי' אחרונה, ואמצעיתא היא הי' ראשונה, ואח"כ היא אות וא"ו שבתוכה יש אות א'. אי נמי בא לרמוז ג"כ שבמוחא סתימאה הנז' יש מילוי אלפין, ואמר: '''וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו"ד ד"י וא"ו ד"י''', אמר "שמא סתים" לרמוז שאינו שם ס"ג שהוא למטה באי', רק הנה הוא סתום ונעלם והוא במוחא סתימאה כמ"ש ז"ל בס' עץ חיים הנז' שהוא עליון משם ע"ב. ואמר: '''בְּאִלֵּין תְּלַת שַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת''', שכן מג' יודין אלו נמשכים ג' הויות דע"ב במילוי יודין, ונעשים אח"כ י"ג תיקוני דיקנא ומהם נמשכים י'חוד ב'רכה ק'דושה אל המלכות, ובפרט בהיותה למעלה באי' כמ"ש, כי אז נק' ברתא דמלכא כמ"ש ל' מעלות וכו', כמ"ש ל' מעלות לעיל. עוד אמרו בזהר חדש הנזכר ז"ל: '''אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, דְּאִתְעַקַּר וְאִשְׁתִּיל בַּאֲתַר דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִילֵיהּ''', הנה יסוד הז"א יקרא מלך שהשלום שלו בשעה שמתפשט בתוכו יסוד אבא הנק' שלום, אך אינו מתפשט בתוכו רק עטרת יסוד הנז' שמגעת עד שם, אמנם בעלות זו"ן עד או"א אז מקבל הארה מכל היסוד דאבא ויותר מזה, וז"ש: '''דְּאִתְעַקַּר''', פי' שנעקר הז"א ממקומו, ועלה למעלה '''וְאִשְׁתִּיל בַּאֲתַר דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִילֵיהּ''', שהוא נטוע במקום שכל השלום שהוא יסוד אבא כנז' הוא דיליה.
'''העולה''' מכל זה כי ע"י התגלות שיר השירים עלתה השכינה ממסע למסע כמה מעלות טובות עד כי נק' ג"כ כבו"ד א"ל. וא"כ הוא גם עתה אעפ"י שעשר מסעות נסעה שכינה ונתמעטה בעוה"ר, מ"מ על ידי שיר השירים עוד תשוב תעלה במעלות אשר ירדה, ויותר מזה עד שתעלה במדרגה הז', והיה אור הלבנה כאור החמה וכו'. עד שאין הפה יכול לדבר וזה יהיה בבי"א:
68riq9ein5wprx10u50vtu3w86wr2jb
מקור:תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)
116
460782
3083503
3077309
2026-09-17T05:25:52Z
Shahar9261
22508
כניסה לתוקף
3083503
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס"ח-2008
<מאגר תקן 2133852 קוד a163Y00000DuVWeQAN>
<מקור> ((ק"ת תשס"ח, 460|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|6646)), ((582|ת"ט|6651)); ((תשע"ה, 1104|תיקון|7503)); ((תשע"ז, 996|תיקון|7803)); ((תשפ"ו, 2566|תיקון|12507)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6(א)]], [[+|8]], [[+|9(ה)]] [[+|ו-45]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
__TOC__
== פרק א': פרשנות ==
@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו)
: בתקנות אלה -
:- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של המשרד;
:- "בקשה" או "בקשה לרישיון" - בקשה לרישום מוצר, כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
:- "האגף" - אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
:- "הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה" - מי שהוסמך לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי [[סעיף 20(א) לחוק]];
:- "המשרד" - משרד הביטחון;
:- "טופס" - כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
:- "יצוא המשך" - יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני שמקורו ממדינת חוץ;
:- "מבקש" - מי שהגיש בקשה לרישיון או בקשה לרישום מוצר;
:- "מוצר" - ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני, או שירות ביטחוני;
:- "רישיון" - רישיון לפי [[סימן ב' לפרק ד' בחוק]].
== פרק ב': בקשה ==
@ 2. מסמכי הבקשה (תיקון: תשע"ה, תשפ"ו)
: (א) בקשה תוגש לאגף על גבי טופס.
: (ב) בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
: (ג) מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
: (ד) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
: (ה) מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
: (ו) המסמכים האלה שיצורפו לבקשה יהיו מקוריים בלבד או יאושרו על ידי עורך דין ישראלי או על ידי קונסול ישראלי כמתאימים למקור: מסמכים בעניין שימוש סופי או משתמש סופי, אישור יבוא ממדינת חוץ כמשמעו [[בסעיף 6(ב)(4) לחוק]], אישור ממשלה של מדינת חוץ ליצוא המשך, ומסמכים נוספים שהרשות המוסמכת תדרוש את הגשתם בדרך האמורה.
: (ז) המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
: (ח) בקשה תיחתם ביד המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], או ביד עובד התאגיד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, בהסכמת ראש האגף; התאגיד, בהסכמת ראש האגף רשאי להסמיך יותר מאדם אחד לחתום בשם התאגיד.
@ 3. פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה (תיקון: תשפ"ו)
: הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין -
: (1) מכתב רשמי מאת המבקש;
: (2) פרטי הבקשה, לרבות פרטים, הצהרות ומסמכים אלה: פרטים אודות הציוד, הידע או השירות נשוא הבקשה, מקורו, היצרן, הסיווג, הלקוח ומדינת היעד, המשתמש הסופי והשימוש הסופי, מידע אודות גורמי או משתמשי ביניים, מידע בנושא מימון המשרד, מידע על יצרנים, משווקים וקבלנים, פירוט ציוד, רכיבים, ידע או שירות שמקורו ממדינת חוץ ומידע על צורך באישורי ממשלה זרה ליצוא המשך, הצהרות בעניין ציוד טילים, הצהרות בעניין עיסוק בהצפנה, אישור יצרן או אישור הגורם המיוצג אם המבקש אינו היצרן או בעל הידע, אישור הגורם המוסמך לכך במשרד אם הציוד הוא עודפי צבא הגנה לישראל, הצהרות נוספות לפי העניין, מידע אודות מטרת העסקה, מידע אודות תאימות בין הבקשה לרישיון יצוא לרישיון שיווק שניתן, העתק חוזים או הזמנות או מידע אודותיהם, הכל לפי הנדרש בטופס;
: (3) בבקשה לרישיון יצוא, רישיון העברת המשך, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ורישיון שינוי שימוש סופי, גם פרטים אודות ההיקף הכספי של העסקה ומספר הפריטים;
: (4) במבקש שהוא תאגיד - פרטי עובד במשרה בכירה במבקש, שמונה על ידי המבקש בהסכמת ראש האגף, לרכז הדרכות לעניין [[החוק]] והתקנות לפיו, ולתאם את הפעילות השוטפת מול האגף (להלן - ממונה);
: (5) ציון פרטים שהתעדכנו ממועד בקשה קודמת או רישיון קודם;
: (6) בבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית - פרטי המשלוח והמוביל, ומסמכים נוספים שיפורטו בטופס;
: (7) מסמכים והצהרות נוספים שיפורטו בטופס.
@ 4. הגשת בקשה (תיקון: תשע"ז)
: (א) בקשה תוגש לאגף לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
: (ב) הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית - ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
: (ג) האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את קבלת הבקשה באגף.
@ 5. טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש (תיקון: תשע"ז)
: לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.
@ 6. השלמות
: לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי [[סעיף 3]], רשאית הרשות המוסמכת לדרוש מהמבקש, בכל עת, כל ידיעה, מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן - השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס - תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה; מחקה הרשות המוסמכת את הבקשה, תודיע על כך למבקש.
@ 7. שינוי בבקשה
: מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי פרטים או על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה ידווחו לרשות בתוך 30 ימים ממועד השינוי.
@ 7א. מסמך רישום מוצר (תיקון: תשפ"ו)
: (א) הוגשה בקשה לרישום מוצר, יבחן האגף את מאפייני המוצר וינפיק מסמך רישום מוצר שיכלול, בין השאר:
:: (1) מספר סידורי שיוקנה למוצר במערכות האגף;
:: (2) פרטים טכניים על המוצר;
:: (3) מאפייניו העיקריים של המוצר ורכיביו העיקריים;
:: (4) סיווגו הביטחוני של המוצר, לפי קביעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב);
:: (5) תוקפו של מסמך רישום המוצר.
: (ב) האגף יפיק מסמך רישום מוצר בתוך 45 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
: (ג) המבקש רשאי להשיג על החלטת האגף לגבי מסמך רישום המוצר, בכתב, לפני הרשות המוסמכת, וזאת עד תום 45 ימים ממועד קבלת מסמך רישום המוצר.
: (ד) החלטה בהשגה תינתן עד תום 45 ימים ממועד קבלת ההשגה או עד תום 45 ימים ממועד השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
@ 8. סירוב לתת רישיון
: לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לתת רישיון או להתנותו בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי [[סעיף 8 לחוק]], רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי-עמידה בכללים המפורטים להלן:
: (1) קיום הוראות [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס"ו-2006]], והוראות רישיון שניתן מכוחו;
: (2) מינוי ממונה;
: (3) סיווג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני על ידי הגורם המוסמך במשרד.
@ 9. הודעה על החלטה (תיקון: תשע"ז, תשפ"ו)
: (א) הודעה מנומקת על החלטה תישלח למבקש על ידי הרשות המוסמכת אשר קיבלה את ההחלטה, בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שבבקשה או בתקשורת אלקטרונית; היתה ההחלטה להתנות את מתן הרישיון בתנאים או להגבילו, יראו במתן רישיון מותנה או מוגבל הודעה לפי תקנות אלה.
: (ב) הודעה תישלח למבקש בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
: (ג) בסעיף זה, "החלטה" - החלטה בעניין הבקשה לרישום מוצר או בנוגע למסמך רישום המוצר שהונפק לפי [[תקנה 7א]], החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.
@ 10. תוקף רישיון שיווק ביטחוני והארכתו
: רישיון שיווק ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם [[לחוק]].
@ 11. תוקף רישיון יצוא ביטחוני והארכתו
: רישיון יצוא ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שנתיים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם [[לחוק]].
@ 12. תוקף רישיונות אחרים
: תוקפם של רישיון העברת המשך לפי [[סעיף 17 לחוק]], רישיון שינוי שימוש סופי לפי [[סעיף 18 לחוק]], רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר לפי [[סעיף 19 לחוק]], רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי [[-|סעיף 20]], רישיון תיווך בין גורמי חוץ לפי [[-|סעיף 21]], יהיה כנקוב בהם, או עד שיוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולם או שינוים בהתאם [[לחוק]].
@ 13. הארכת תוקף רישיונות
: בקשה להארכת רישיון תוגש לאגף על גבי טופס, לא יאוחר מ-90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישיון.
@ 14. מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת (תיקון: תשס"ח, תשע"ה, תשפ"ו)
: (א) החלטות הרשות המוסמכת לפי [[פרק ד' לחוק]] המנויות להלן, יינתנו עד תום המועדים המצוינים לצדן -
:: (1) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם - עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
:: (2) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל - עד תום 80 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
:: (3) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא - עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
:: (4) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא המחייב אישור ועדת המשנה של ועדת השרים לביטחון לאומי שהוקמה [[בסעיף 47(ג) לחוק]] - עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
:: (5) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית - עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה.
: (ב) הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את המועדים המפורטים לעיל במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.
@ 15. הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה
: בכל מקום שבו נכתב "הרשות המוסמכת" בתקנות אלה - לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כאילו נכתב הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה.
<פרסום> י"ד בשבט התשס"ח (21 בינואר 2008)
<חתימה> אהוד ברק שר הביטחון
l5kycv3f0jvdqefg0goqk7vpnbfgdpw
תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)
0
469873
3083504
3077313
2026-09-17T05:30:08Z
OpenLawBot
8112
[3083503] כניסה לתוקף
3083504
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס״ח–2008}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 460|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6646.pdf}}, {{ח:תיבה|582|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1104|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7503.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 996|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7803.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2566|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12507.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 6|סעיפים 6(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 9|9(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 45|ו־45}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
<div class="law-toc">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה}}</div>
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ או ”בקשה לרישיון“ – בקשה לרישום מוצר, כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף“ – אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה“ – מי שהוסמך לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 20|סעיף 20(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טופס“ – כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצוא המשך“ – יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני שמקורו ממדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש בקשה לרישיון או בקשה לרישום מוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר“ – ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני, או שירות ביטחוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳ בחוק}}.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה}}
{{ח:סעיף|2|מסמכי הבקשה|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לאגף על גבי טופס.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
{{ח:תת|(ד)}} מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
{{ח:תת|(ו)}} המסמכים האלה שיצורפו לבקשה יהיו מקוריים בלבד או יאושרו על ידי עורך דין ישראלי או על ידי קונסול ישראלי כמתאימים למקור: מסמכים בעניין שימוש סופי או משתמש סופי, אישור יבוא ממדינת חוץ כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 6|בסעיף 6(ב)(4) לחוק}}, אישור ממשלה של מדינת חוץ ליצוא המשך, ומסמכים נוספים שהרשות המוסמכת תדרוש את הגשתם בדרך האמורה.
{{ח:תת|(ז)}} המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
{{ח:תת|(ח)}} בקשה תיחתם ביד המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ביד עובד התאגיד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, בהסכמת ראש האגף; התאגיד, בהסכמת ראש האגף רשאי להסמיך יותר מאדם אחד לחתום בשם התאגיד.
{{ח:סעיף|3|פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין –
{{ח:תת|(1)}} מכתב רשמי מאת המבקש;
{{ח:תת|(2)}} פרטי הבקשה, לרבות פרטים, הצהרות ומסמכים אלה: פרטים אודות הציוד, הידע או השירות נשוא הבקשה, מקורו, היצרן, הסיווג, הלקוח ומדינת היעד, המשתמש הסופי והשימוש הסופי, מידע אודות גורמי או משתמשי ביניים, מידע בנושא מימון המשרד, מידע על יצרנים, משווקים וקבלנים, פירוט ציוד, רכיבים, ידע או שירות שמקורו ממדינת חוץ ומידע על צורך באישורי ממשלה זרה ליצוא המשך, הצהרות בעניין ציוד טילים, הצהרות בעניין עיסוק בהצפנה, אישור יצרן או אישור הגורם המיוצג אם המבקש אינו היצרן או בעל הידע, אישור הגורם המוסמך לכך במשרד אם הציוד הוא עודפי צבא הגנה לישראל, הצהרות נוספות לפי העניין, מידע אודות מטרת העסקה, מידע אודות תאימות בין הבקשה לרישיון יצוא לרישיון שיווק שניתן, העתק חוזים או הזמנות או מידע אודותיהם, הכל לפי הנדרש בטופס;
{{ח:תת|(3)}} בבקשה לרישיון יצוא, רישיון העברת המשך, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ורישיון שינוי שימוש סופי, גם פרטים אודות ההיקף הכספי של העסקה ומספר הפריטים;
{{ח:תת|(4)}} במבקש שהוא תאגיד – פרטי עובד במשרה בכירה במבקש, שמונה על ידי המבקש בהסכמת ראש האגף, לרכז הדרכות לעניין {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|החוק}} והתקנות לפיו, ולתאם את הפעילות השוטפת מול האגף (להלן – ממונה);
{{ח:תת|(5)}} ציון פרטים שהתעדכנו ממועד בקשה קודמת או רישיון קודם;
{{ח:תת|(6)}} בבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית – פרטי המשלוח והמוביל, ומסמכים נוספים שיפורטו בטופס;
{{ח:תת|(7)}} מסמכים והצהרות נוספים שיפורטו בטופס.
{{ח:סעיף|4|הגשת בקשה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לאגף לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית – ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
{{ח:תת|(ג)}} האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את קבלת הבקשה באגף.
{{ח:סעיף|5|טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.
{{ח:סעיף|6|השלמות}}
{{ח:ת}} לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאית הרשות המוסמכת לדרוש מהמבקש, בכל עת, כל ידיעה, מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן – השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס – תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה; מחקה הרשות המוסמכת את הבקשה, תודיע על כך למבקש.
{{ח:סעיף|7|שינוי בבקשה}}
{{ח:ת}} מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי פרטים או על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה ידווחו לרשות בתוך 30 ימים ממועד השינוי.
{{ח:סעיף|7א|מסמך רישום מוצר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרישום מוצר, יבחן האגף את מאפייני המוצר וינפיק מסמך רישום מוצר שיכלול, בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי שיוקנה למוצר במערכות האגף;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים טכניים על המוצר;
{{ח:תתת|(3)}} מאפייניו העיקריים של המוצר ורכיביו העיקריים;
{{ח:תתת|(4)}} סיווגו הביטחוני של המוצר, לפי קביעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב);
{{ח:תתת|(5)}} תוקפו של מסמך רישום המוצר.
{{ח:תת|(ב)}} האגף יפיק מסמך רישום מוצר בתוך 45 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש רשאי להשיג על החלטת האגף לגבי מסמך רישום המוצר, בכתב, לפני הרשות המוסמכת, וזאת עד תום 45 ימים ממועד קבלת מסמך רישום המוצר.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה בהשגה תינתן עד תום 45 ימים ממועד קבלת ההשגה או עד תום 45 ימים ממועד השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
{{ח:סעיף|8|סירוב לתת רישיון}}
{{ח:ת}} לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לתת רישיון או להתנותו בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי־עמידה בכללים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} קיום הוראות {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו־שימושיים), התשס״ו–2006}}, והוראות רישיון שניתן מכוחו;
{{ח:תת|(2)}} מינוי ממונה;
{{ח:תת|(3)}} סיווג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני על ידי הגורם המוסמך במשרד.
{{ח:סעיף|9|הודעה על החלטה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה מנומקת על החלטה תישלח למבקש על ידי הרשות המוסמכת אשר קיבלה את ההחלטה, בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שבבקשה או בתקשורת אלקטרונית; היתה ההחלטה להתנות את מתן הרישיון בתנאים או להגבילו, יראו במתן רישיון מותנה או מוגבל הודעה לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה תישלח למבקש בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”החלטה“ – החלטה בעניין הבקשה לרישום מוצר או בנוגע למסמך רישום המוצר שהונפק לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}}, החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.
{{ח:סעיף|10|תוקף רישיון שיווק ביטחוני והארכתו}}
{{ח:ת}} רישיון שיווק ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.
{{ח:סעיף|11|תוקף רישיון יצוא ביטחוני והארכתו}}
{{ח:ת}} רישיון יצוא ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שנתיים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.
{{ח:סעיף|12|תוקף רישיונות אחרים}}
{{ח:ת}} תוקפם של רישיון העברת המשך לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}, רישיון שינוי שימוש סופי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 18|סעיף 18 לחוק}}, רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}}, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 20|סעיף 20}}, רישיון תיווך בין גורמי חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 21|סעיף 21}}, יהיה כנקוב בהם, או עד שיוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולם או שינוים בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.
{{ח:סעיף|13|הארכת תוקף רישיונות}}
{{ח:ת}} בקשה להארכת רישיון תוגש לאגף על גבי טופס, לא יאוחר מ־90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישיון.
{{ח:סעיף|14|מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת|תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ד|פרק ד׳ לחוק}} המנויות להלן, יינתנו עד תום המועדים המצוינים לצדן –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם – עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל – עד תום 80 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא – עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
{{ח:תתת|(4)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא המחייב אישור ועדת המשנה של ועדת השרים לביטחון לאומי שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 47|בסעיף 47(ג) לחוק}} – עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית – עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את המועדים המפורטים לעיל במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.
{{ח:סעיף|15|הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה}}
{{ח:ת}} בכל מקום שבו נכתב ”הרשות המוסמכת“ בתקנות אלה – לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כאילו נכתב הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה.
{{ח:חתימות|י״ד בשבט התשס״ח (21 בינואר 2008)}}
* '''אהוד ברק'''<br>שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
kn0bbb740l2ej01nve1cji8ue843zo5
סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר
0
1713079
3083499
3005318
2026-09-17T04:43:55Z
~2026-50086-07
46512
/* רבון כל העולמים */
3083499
wikitext
text/x-wiki
<קטע התחלה=כ/>
==ברכות השחר==
<קטע סוף=כ/><קטע התחלה=מערבי/>{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי|לברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי]]}}<קטע סוף=מערבי/><קטע התחלה=א/>
===מודה אני===
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
===פסוקים ואמרות לקטנים===
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא י}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{ש}}
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃{{ממס|דברים לג ד}} {{ש}}
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃{{ממס|משלי א ח}} {{ש}}
תּוֹרָה תְּהֵא אֻמָּנוּתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי. {{ש}}
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}
===לבישת ציצית===
{{הור|לפני לבישת הציצית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.
{{הור|ואחרי הלבישה יאמר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:{{ממס|תהלים יט ט}}
===על נטילת ידים===
<noinclude>{{הערה|בסידורי אשכנז הישנים {{צ|מה טובו}}, {{צ|אדון עולם}} ו{{צ|יגדל}}, מופיעים לפני כל ברכות השחר. אך ברוב הסידורים הנפוצים כיום שוּנה הסדר, כי החמירו שלא לומר פסוקים כלל קודם ברכות התורה, גם לא דרך תחנונים (ראה [[שולחן ערוך אורח חיים מו ט]]), ולפיכך אמרו ברכות אלו בבית מיד לאחר נטילת ידיים, קודם ההליכה לבית הכנסת. כמו כן, ברוב הסידורים הישנים ברכת {{צ|אלֹהי נשמה}} באה אחרי ברכות התורה (מלבד הסידורים שבהם ברכות התורה סמוכות לפרשת התמיד כמנהג מערב-אשכנז). אך הסדר המקובל בימינו הוא כדעת המחמירים להסמיכה לברכת {{צ|אשר יצר}}, משום שאינה פותחת בברוך.}}</noinclude>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
===אשר יצר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי<noinclude>{{הערה|נ"א: '''אֵי'''}}</noinclude> אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.
===אלהי נשמה===
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
===ברכות התורה===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.{{ש}}
וְהַעֲרֶב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי<noinclude>{{הערה|נ"א: '''וּבְפִיפִיּוֹת'''. נ"א '''וּבְפִיּוֹת'''.}}</noinclude> עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ<noinclude>{{הערה|נ"א: וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ (ול"ג לִשְׁמָהּ).}}</noinclude>. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה.{{ממס|פאה פרק א משנה א|פאה א א}} {{ש}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
===עטיפת טלית===
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}
{{הור|יש האומרים:}}{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ש}}הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית. כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַּרְיַ"ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.
{{הור|יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=תפילין מועד/>{{רקע אפור}}
{{הור2|<noinclude>בשבת וביום טוב אין מניחים תפילין. </noinclude>מנהג אשכנז להניח תפילין בחול המועד (רבים נוהגים להניח בלי ברכה, ויש המברכים). בארץ ישראל נוהגים גם האשכנזים שלא להניח תפילין בחול המועד.}}<קטע התחלה=תפילין חול/>
===הנחת תפילין===
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ו ח}} וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. {{ש}}
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי, כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{ש}}וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
{{הור|אחרי שהניח התפילין על הזרוע, וקודם שמהדק, מברך}}<קטע סוף=תפילין חול/>{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}<קטע התחלה=תפילין חול/>{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.
{{הור|לאחר שהניח התפילין על הראש, ולפני שמהדק, מברך}}<קטע סוף=תפילין חול/>{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}<קטע התחלה=תפילין חול/>{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.
{{הור|ואחר שהידק הרצועה על ראשו אומר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ממס|תהלים קמה טז}}
{{הור|כשכורך הרצועה של יד ג' פעמים סביב אצבעו, אומר:}}{{ש}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ:{{ממס|הושע ב#ב כא|הושע ב כא-כב}}
{{הור|יש נוהגים לקרוא עם התפילין:}}{{ש}}
{{ממס1|שמות יג#יג א|שמות יג א-טו}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃ וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ׃ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ׃ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ׃ וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃ וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃<קטע סוף=תפילין חול/>
{{סוף}}
<קטע סוף=תפילין מועד/><קטע התחלה=ב/>
===כניסה לבית הכנסת===
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר כד ה}}{{ש}}
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|תהלים ה ח}}{{ש}}
יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים צה ו}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט י}}{{ש}}
===אדון עולם===
<קטע התחלה=אדון עולם/>
{|
|-
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ||{{רווח|2}}||בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
|-
| לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל|| ||אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
|-
| וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל|| ||לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
|-
| וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה|| ||וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
|-
| וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי|| ||לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
|-
| בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית|| ||וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
|-
| וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי|| ||וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
|-
| וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי|| ||מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
|-
| בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|| ||בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
|-
| וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי|| ||יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
|}<קטע סוף=אדון עולם/>
===יגדל===
<קטע התחלה=יגדל/>{{החלף|{{#קטע:יגדל|אשכנז}}|קַדְמוּתוֹ|קַדְמָתוֹ}}<קטע סוף=יגדל/>
===ברכות השחר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.{{ש}}
{{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.{{ש}}
{{הור|נשים מברכות:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין<noinclude>{{הערה|נ"א: '''אֲשֶר הֵכִין'''}}</noinclude> מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.{{ש}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוֹן,
וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב<noinclude>{{הערה|נ"א: '''טוֹב'''}}</noinclude> וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ
וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל<noinclude>{{הערה|נ"א: '''גּוֹמֵל'''}}</noinclude> חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית.<קטע סוף=ב/><קטע התחלה=עקידה/><קטע התחלה=עקידה חול/><קטע התחלה=עקידה שבת/>
===פרשת העקידה===
<קטע סוף=עקידה חול/>{{הור|בשבת ויו"ט אומרים את פרשת העקדה בלי התחינות.}}
<קטע סוף=עקידה שבת/><קטע התחלה=עקידה חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:
<קטע התחלה=עקידה שבת/>וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים׃ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם׃ וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃ וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃{{ממס|בראשית כב#כב א|בראשית כב א-יט}}<קטע סוף=עקידה שבת/>
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו מֵעַל בֶּן יְחִידוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וְנֶאֱמַר: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו#כו מד|ויקרא כו מד-מה}} וְנֶאֱמַר: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃{{ממס|דברים ל#ל ג|דברים ל ג-ה}} וְנֶאֱמַר: יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}} וְנֶאֱמַר: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|ירמיהו ל ז}} וְנֶאֱמַר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו סג ט}} וְנֶאֱמַר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} וְנֶאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=עקידה/><קטע סוף=עקידה חול/><קטע התחלה=ג/>
===רבון כל העולמים===
{{ממס1|אליהו רבא כא}}
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי<noinclude>{{הערה|וּבַגָּלוּי – כן הוא הנוסח ב'סדר היום'. ובסידורים הקדומים ליתא.}}</noinclude>, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַחְנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵינוּ מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ,<noinclude>{{הערה|הנוסח הישן: מָה '''אָנוּ''', מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה '''צִּדְקֵנוּ''', מַה '''יִּשְׁעֵנוּ'''. מקור השינויים הוא בסידורי המדקדקים.}}</noinclude> מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבֹקֶר, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם:
אם חשש שכבר עבר זמן ק"ש - יקראה כאן ק"ש כולה
{{[[קריאת שמע|קריאת שמע]]}}
אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרִים<noinclude>{{הערה|הנוסח הישן: '''תָּרוּם'''. הנוסח שלפנינו חודש בסידור [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23772&st=&pgnum=10&hilite= ויעתר יצחק].}}</noinclude> וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים.<noinclude>{{הערה|הגר"א העדיף את נוסח סידורי הספרדים: '''הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים''' ([[מעשה רב הלכות ברכות השחר#יא|מעשה רב אות יא]]).}}</noinclude>
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ׃{{ממס|צפניה ג כ}}<קטע סוף=ג/>
<noinclude>
==שינויי נוסחאות==
</noinclude>
45s9du4h8zhgchyo684uay81ah4qblr
3083506
3083499
2026-09-17T05:46:27Z
מו יו הו
37729
ביטול גרסה [[Special:Diff/3083499|3083499]] של [[Special:Contributions/~2026-50086-07|~2026-50086-07]] ([[User talk:~2026-50086-07|שיחה]]) העריכה מחקה את מה שהוצג מקודם
3083506
wikitext
text/x-wiki
<קטע התחלה=כ/>
==ברכות השחר==
<קטע סוף=כ/><קטע התחלה=מערבי/>{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי|לברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי]]}}<קטע סוף=מערבי/><קטע התחלה=א/>
===מודה אני===
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
===פסוקים ואמרות לקטנים===
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא י}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{ש}}
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃{{ממס|דברים לג ד}} {{ש}}
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃{{ממס|משלי א ח}} {{ש}}
תּוֹרָה תְּהֵא אֻמָּנוּתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי. {{ש}}
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}
===לבישת ציצית===
{{הור|לפני לבישת הציצית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.
{{הור|ואחרי הלבישה יאמר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:{{ממס|תהלים יט ט}}
===על נטילת ידים===
<noinclude>{{הערה|בסידורי אשכנז הישנים {{צ|מה טובו}}, {{צ|אדון עולם}} ו{{צ|יגדל}}, מופיעים לפני כל ברכות השחר. אך ברוב הסידורים הנפוצים כיום שוּנה הסדר, כי החמירו שלא לומר פסוקים כלל קודם ברכות התורה, גם לא דרך תחנונים (ראה [[שולחן ערוך אורח חיים מו ט]]), ולפיכך אמרו ברכות אלו בבית מיד לאחר נטילת ידיים, קודם ההליכה לבית הכנסת. כמו כן, ברוב הסידורים הישנים ברכת {{צ|אלֹהי נשמה}} באה אחרי ברכות התורה (מלבד הסידורים שבהם ברכות התורה סמוכות לפרשת התמיד כמנהג מערב-אשכנז). אך הסדר המקובל בימינו הוא כדעת המחמירים להסמיכה לברכת {{צ|אשר יצר}}, משום שאינה פותחת בברוך.}}</noinclude>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
===אשר יצר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי<noinclude>{{הערה|נ"א: '''אֵי'''}}</noinclude> אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.
===אלהי נשמה===
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
===ברכות התורה===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.{{ש}}
וְהַעֲרֶב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי<noinclude>{{הערה|נ"א: '''וּבְפִיפִיּוֹת'''. נ"א '''וּבְפִיּוֹת'''.}}</noinclude> עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ<noinclude>{{הערה|נ"א: וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ (ול"ג לִשְׁמָהּ).}}</noinclude>. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה.{{ממס|פאה פרק א משנה א|פאה א א}} {{ש}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
===עטיפת טלית===
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}
{{הור|יש האומרים:}}{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ש}}הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית. כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַּרְיַ"ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.
{{הור|יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}<קטע סוף=א/>
<קטע התחלה=תפילין מועד/>{{רקע אפור}}
{{הור2|<noinclude>בשבת וביום טוב אין מניחים תפילין. </noinclude>מנהג אשכנז להניח תפילין בחול המועד (רבים נוהגים להניח בלי ברכה, ויש המברכים). בארץ ישראל נוהגים גם האשכנזים שלא להניח תפילין בחול המועד.}}<קטע התחלה=תפילין חול/>
===הנחת תפילין===
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ו ח}} וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. {{ש}}
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי, כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{ש}}וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.
{{הור|אחרי שהניח התפילין על הזרוע, וקודם שמהדק, מברך}}<קטע סוף=תפילין חול/>{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}<קטע התחלה=תפילין חול/>{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.
{{הור|לאחר שהניח התפילין על הראש, ולפני שמהדק, מברך}}<קטע סוף=תפילין חול/>{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}<קטע התחלה=תפילין חול/>{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.
{{הור|ואחר שהידק הרצועה על ראשו אומר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ממס|תהלים קמה טז}}
{{הור|כשכורך הרצועה של יד ג' פעמים סביב אצבעו, אומר:}}{{ש}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ:{{ממס|הושע ב#ב כא|הושע ב כא-כב}}
{{הור|יש נוהגים לקרוא עם התפילין:}}{{ש}}
{{ממס1|שמות יג#יג א|שמות יג א-טו}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃ וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ׃ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ׃ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ׃ וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃ וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃<קטע סוף=תפילין חול/>
{{סוף}}
<קטע סוף=תפילין מועד/><קטע התחלה=ב/>
===כניסה לבית הכנסת===
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר כד ה}}{{ש}}
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|תהלים ה ח}}{{ש}}
יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים צה ו}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט י}}{{ש}}
===אדון עולם===
<קטע התחלה=אדון עולם/>
{|
|-
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ||{{רווח|2}}||בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
|-
| לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל|| ||אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
|-
| וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל|| ||לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
|-
| וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה|| ||וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
|-
| וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי|| ||לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
|-
| בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית|| ||וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
|-
| וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי|| ||וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
|-
| וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי|| ||מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
|-
| בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|| ||בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
|-
| וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי|| ||יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
|}<קטע סוף=אדון עולם/>
===יגדל===
<קטע התחלה=יגדל/>{{החלף|{{#קטע:יגדל|אשכנז}}|קַדְמוּתוֹ|קַדְמָתוֹ}}<קטע סוף=יגדל/>
===ברכות השחר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.{{ש}}
{{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.{{ש}}
{{הור|נשים מברכות:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין<noinclude>{{הערה|נ"א: '''אֲשֶר הֵכִין'''}}</noinclude> מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.{{ש}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוֹן,
וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב<noinclude>{{הערה|נ"א: '''טוֹב'''}}</noinclude> וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ
וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל<noinclude>{{הערה|נ"א: '''גּוֹמֵל'''}}</noinclude> חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית.<קטע סוף=ב/><קטע התחלה=עקידה/><קטע התחלה=עקידה חול/><קטע התחלה=עקידה שבת/>
===פרשת העקידה===
<קטע סוף=עקידה חול/>{{הור|בשבת ויו"ט אומרים את פרשת העקדה בלי התחינות.}}
<קטע סוף=עקידה שבת/><קטע התחלה=עקידה חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:
<קטע התחלה=עקידה שבת/>וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים׃ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם׃ וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃ וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃{{ממס|בראשית כב#כב א|בראשית כב א-יט}}<קטע סוף=עקידה שבת/>
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו מֵעַל בֶּן יְחִידוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וְנֶאֱמַר: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו#כו מד|ויקרא כו מד-מה}} וְנֶאֱמַר: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃{{ממס|דברים ל#ל ג|דברים ל ג-ה}} וְנֶאֱמַר: יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}} וְנֶאֱמַר: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|ירמיהו ל ז}} וְנֶאֱמַר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו סג ט}} וְנֶאֱמַר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} וְנֶאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=עקידה/><קטע סוף=עקידה חול/><קטע התחלה=ג/>
===רבון כל העולמים===
{{ממס1|אליהו רבא כא}}
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי<noinclude>{{הערה|וּבַגָּלוּי – כן הוא הנוסח ב'סדר היום'. ובסידורים הקדומים ליתא.}}</noinclude>, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַחְנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵינוּ מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ,<noinclude>{{הערה|הנוסח הישן: מָה '''אָנוּ''', מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה '''צִּדְקֵנוּ''', מַה '''יִּשְׁעֵנוּ'''. מקור השינויים הוא בסידורי המדקדקים.}}</noinclude> מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבֹקֶר, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם:
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}
אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרִים<noinclude>{{הערה|הנוסח הישן: '''תָּרוּם'''. הנוסח שלפנינו חודש בסידור [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23772&st=&pgnum=10&hilite= ויעתר יצחק].}}</noinclude> וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים.<noinclude>{{הערה|הגר"א העדיף את נוסח סידורי הספרדים: '''הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים''' ([[מעשה רב הלכות ברכות השחר#יא|מעשה רב אות יא]]).}}</noinclude>
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ׃{{ממס|צפניה ג כ}}<קטע סוף=ג/>
<noinclude>
==שינויי נוסחאות==
</noinclude>
bu587lptz0ova830tvgonqeutpk9wdx
מסגרת הסליחות (אשכנז)
0
1725184
3083410
3081070
2026-09-16T16:59:50Z
Yack67
27395
יש דפים הלוקחים מכאן
3083410
wikitext
text/x-wiki
{{הור2|{{מודגש|בסליחות לימי התשובה}}, למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}.
{{מודגש|בסליחות לתענית ציבור}}, אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}.
הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה״ב.}}
===לך ד' הצדקה===
<קטע התחלה=לך/>לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֹֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}}
לֹא בְחֶֽסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַֽקְנוּ דְלָתֶֽיךָ.{{ש}}
דְּלָתֶֽיךָ דָפַֽקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ.{{ש}}
מִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=לך/>
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}}
===שומע תפילה – נוסח פולין===
<קטע התחלה=שומע פולין א/>שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}}
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}}
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}}
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}}
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}}
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}}
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}}
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}}
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע פולין א/><noinclude>
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}}
</noinclude>{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}}
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
<קטע התחלה=שומע פולין ב/>צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}}
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע פולין ב/>
<קטע התחלה=סלח/><קטע התחלה=מ.סלח/>סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ<קטע סוף=מ.סלח/>{{ש}}
<קטע התחלה=מ.מחל/>מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.<קטע סוף=סלח/><קטע סוף=מ.מחל/>
===שומע תפילה – נוסח ליטא===
<קטע התחלה=שומע ליטא א/>שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}}
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}}
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}}
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}}
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}}
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}}
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ.{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}<קטע סוף=שומע ליטא א/><noinclude>
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}}
</noinclude>{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}}
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
<קטע התחלה=שומע ליטא ב/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}}
כִּי עֲוֺנוֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּֽינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵֽׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע ליטא ב/>
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.
===שומע תפילה – נוסח הונגריה===
<קטע התחלה=שומע הונגריה א/>שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}}
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה"א טז כה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}}
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}}
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}}
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע הונגריה א/><noinclude>
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}}
</noinclude>{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}}
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
<קטע התחלה=שומע הונגריה ב/>לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}}
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}}
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}}
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}}
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}}
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע הונגריה ב/>
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.
===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי===
<קטע התחלה=שומע מערב א/>שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}}
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}}
[לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ.]<noinclude>{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד״ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}</noinclude> {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹֽחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כׇּל הָאָֽרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַֽמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּֽרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּֽנוּ זַמֵּֽרוּ׃ כִּי מֶֽלֶךְ כׇּל הָאָֽרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}}
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}}
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע מערב א/><noinclude>
{{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} </noinclude>{{מודגש|צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃}}{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
<קטע התחלה=שומע מערב ב/>לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}}
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}}
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}}
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}}
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלֶֽךָ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
אָתָֽנוּ עַל שְׁמֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}<קטע סוף=שומע מערב ב/>
===פתיחה===
{{הור2|בער״ה ובעשי״ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים}}
<קטע התחלה=אל ארך/>{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}<קטע סוף=אל ארך/>
{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן {{מודגש|חצי קדיש}}.}}
===פסוקים לפני הסליחה===
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים את הפסוקים השייכים לסליחה, ואחר כך את הפסוקים הבאים. למנהג פולין, מהסליחה השניה ואילך אומרים רק עד {{צ|ביום קראנו}}.{{הערה|ובקצת קהילות אומרים את ההמשך גם לפני העקידה (ד׳ גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ׳ ט).}} למנהג ליטא המקורי אומרים גם {{צ|סלח נא}} ו{{צ|הטה}} לפני כל סליחה, אולם כיום הרבה נוהגים כגר״א שאף {{צ|כרחם}} אין אומרים.{{הערה|כך נכתב בשמו ב"תוספת מעשה רב" (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=29&hilite= כאן] אות קצו). ואמנם לפי האמור שם לפני העקדה אומרים, אולם המנהג הרווח אינו כך (ע״פ לוח ההלכות והמנהגים – זלזניק).}}}}
<קטע התחלה=כרחם1/><קטע התחלה=כרחם2/><קטע התחלה=לחש כרחם1/>כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג יג}}{{ש}}
<קטע התחלה=ליי/>לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}<קטע סוף=כרחם2/><קטע סוף=לחש כרחם2/>
<קטע סוף=לחש כרחם1/>
<קטע סוף=ליי/><קטע סוף=לחש כרחם1/><קטע התחלה=עקידה כרחם2/>{{הור|חזן:}} <קטע התחלה=לחש כרחם1/>סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: <קטע סוף=לחש כרחם1/>{{הור|קו״ח:}}
<קטע התחלה=לחש כרחם1/>וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}
הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, <קטע התחלה=ליי/>כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}<קטע סוף=ליי/><קטע סוף=כרחם1/><קטע סוף=לחש כרחם1/><קטע סוף=עקידה כרחם2/>
{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים האלו לפני הסליחה הראשונה:}}
<קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ, בֹּֽשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹֽינוּ וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ׃{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַֽעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵֽנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵֽינוּ, כִּי חָטָֽאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמׇד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה לָּֽנוּ, וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ׃ כִּי כִגְבֹֽהַּ הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע״י ר׳ זעליגמן בער}}</noinclude> הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵֽינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן}}</noinclude> תַּרְחִיק מִמֶּֽנּוּ אֶת פְּשָׁעֵֽינוּ׃ <קטע התחלה=יוכק כרחם/>כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן}}</noinclude> תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַֽדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָֽטְאוּ לָךְ, וּלְכׇל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּֽשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ"א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָֽחְתָּ׃{{ממס|דה"ב ו כא}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}}
הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}<קטע סוף=מה נאמר/><קטע סוף=יוכק כרחם/>
{{הור2|למנהג אשכנז המערבי החל מהסליחה השניה אומרים לפני כל סליחה את הפסוקים השייכים לה, ואחר כך את הפסוקים הבאים:}}
<noinclude>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}</noinclude>
===פסוקים לפני הפזמון===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}
<קטע התחלה=טוב/>טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָֽאוּ מַֽיִם עַד נָֽפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַֽסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
עׇזְרֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}<קטע סוף=טוב/>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}
{{הור2|למנהג האשכנזים באיטליה אומרים את הפסוקים הבאים לפני הפזמון. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים אותם ביום כפור לפני הפזמונים של מנחה ונעילה. בפרנקפורט אומרים אותם גם בערבית של יום כפור, ובמץ אומרים אותם אף בערב יום כפור. גם למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם לפני מנחה של יום כיפור קטן:}}
<קטע התחלה=נעילה טוב/>טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}<קטע סוף=נעילה טוב/>
{{הור2|למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים ביום כפור לפני הפזמונים של שחרית ומוסף:}}
<קטע התחלה=כפור טוב/>טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶֽיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
מִלְּפָנֶֽיךָ מִשְׁפָּטֵֽנוּ יֵצֵא, עֵינֶֽיךָ תֶּחֱזֶֽינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶֽדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים ט ט}}{{ש}}
(כִּי) יְיָ שֹׁפְטֵֽנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵֽנוּ, יְיָ מַלְכֵּֽנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִֽׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶֽרֶץ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
הָעִֽירָה וְהָקִֽיצָה לְמִשְׁפָּטֵֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ וַאדֹנֵֽנוּ לְרִיבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לה כג}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵֽנוּ, וּמִשְׁפָּטֵֽנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃ {{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
כִּי עָשִֽׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַֽׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}<קטע סוף=כפור טוב/>
===אל מלך יושב על כסא רחמים===
{{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}}
<קטע התחלה=אל מלך מזרחי/><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, <קטע סוף=אל מלך מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>וּזְכׇר: <קטע סוף=אל מלך מזרחי/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>זְכׇר<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/> לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, <קטע סוף=אל מלך מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: <קטע סוף=אל מלך מזרחי/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>וְכֵן כָּתוּב:<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/>וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃
וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒
יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}<קטע סוף=אל מלך מזרחי/><קטע סוף=אל מלך מערבי/>
===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי===
{{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}}
<קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/>אַל תִּזְכׇּר־לָֽנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵֽינוּ וּפְשָׁעֵֽינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לָֽנוּ אַתָּה לְמַֽעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}
<noinclude>{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}}
</noinclude><קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/>זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}<קטע סוף=זכור רחמיך פולין/><קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/>
===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי===
<קטע התחלה=ואתה קדוש/>וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רֽוּחַ נִשְׁבָּֽרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִֽבְחֵי צֶֽדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
{{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִֽינוּ אָֽתָּה, אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵֽנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּֽנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים מ יב}})}}<noinclude>{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק״ק, וכן נראה מנהג פפד״ם}}</noinclude>{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}<קטע סוף=ואתה קדוש/>
===חטאנו===
<קטע התחלה=חטאנו/>אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}
<קטע התחלה=יוכק חטאנו/>{{מודגש|חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ / סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ}}<קטע סוף=חטאנו/><קטע סוף=יוכק חטאנו/>
{{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה {{מודגש|חטאנו}} (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}}
===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין===
<קטע התחלה=זכור לנו א/>זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}<קטע סוף=זכור לנו א/>{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי {{מודגש|זכור ברית}}}}
<קטע התחלה=זכור לנו ב/>זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}<קטע סוף=זכור לנו ב/>{{ש}}
<קטע התחלה=זכור לנו פולין/>עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}<noinclude>
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים:}}{{ש}}כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{סוף}}</noinclude>
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=זכור לנו פולין/>
<P>{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
<קטע התחלה=שמע קולנו פולין/>שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}}
<קטע סוף=שמע קולנו פולין/>
====מנהג פולין ליום כפור====
{{הור2|המנהג הרווח לומר ביום כיפור בסדר זה (ויש אומרים כסדר של מעלה).}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
<קטע התחלה=זכור פולין כפור/>עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. {{מודגש|למנהג ליטא}} אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|<small>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}</small>}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵֽינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=זכור פולין כפור/>
===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא===
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
<קטע התחלה=זכור לנו ליטא/>עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=זכור לנו ליטא/>
<P>{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
<קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/>שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=שמע קולנו ליטא/>
===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי===
<קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/>זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי א/><קטע התחלה=זכור לנו מערבי ברית/>
{{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{סוף}}
<קטע סוף=זכור לנו מערבי ברית/><קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/><קטע התחלה=כפור זכור לנו מערבי ב/>זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/><noinclude>
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים (חסר או מוסגר בקצת דפוסים):}}{{ש}}</noinclude>כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}<includeonly>{{ש}}</includeonly><noinclude>{{סוף}}</noinclude><קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/>
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/><קטע סוף=כפור זכור לנו מערבי ב/>
====מנהג פרנקפורט ליום כפור====
<קטע התחלה=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/>זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/>
===וידוי===
<קטע התחלה=וידוי מערבי/><קטע התחלה=יוכק וידוי מערבי/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}<noinclude>
{{הור|לפי מנהג אשכנז, בימי התשובה (וביום כפור קטן) אומרים עוד פעמיים וידוי, אבל לא ביום כפור ושאר תעניות צבור. ורבים אומרים גם בימי התשובה וידוי אחד בלבד.}}</noinclude>
{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}
<קטע התחלה=ועדין/><קטע התחלה=רק ועדין/>וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.<קטע סוף=רק ועדין/>
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}<קטע סוף=ועדין/>
{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}
וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}<קטע סוף=וידוי מערבי/><קטע סוף=יוכק וידוי מערבי/>
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}<קטע התחלה=וידוי מערבי/>
<קטע התחלה=משיח צדקך פולין/><קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/><קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/>מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִכׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְטַהֲרֵֽנוּ מִכׇּל טֻמְאוֹתֵֽינוּ. וּזְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}
<קטע סוף=משיח צדקך פולין/><noinclude>{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}}
<small></noinclude>מִיכָה עַבְדֶּֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵֽנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֺנֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתָם׃ <קטע סוף=וידוי מערבי/><קטע סוף=משיח צדקך מערבי/>[<קטע התחלה=וידוי מערבי/><קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/>וְכׇל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.<קטע סוף=וידוי מערבי/><קטע סוף=משיח צדקך מערבי/>]<קטע התחלה=וידוי מערבי/><קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/> תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶֽיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶֽיךָ: אֱלֹהַי, בֹּֽשְׁתִּי וְנִכְלַֽמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶֽיךָ, כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}}
וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּֽנוּ. אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ, וְאַל תַּֽעַש עִמָּֽנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵֽינוּ. וְקַיֵּם לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶֽנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶֽאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}<noinclude></small></noinclude>
<קטע התחלה=משיח צדקך פולין/>עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּֽךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶֽךָ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.<קטע סוף=משיח צדקך פולין/><קטע סוף=משיח צדקך ליטא/><קטע סוף=וידוי מערבי/><קטע סוף=משיח צדקך מערבי/>
{{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש״ץ, מסיימים:}}{{ש}}
<קטע התחלה=ואל יעכב/>וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֺן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכׇל חַטֹּאתֵֽינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.<קטע סוף=ואל יעכב/>{{סוף}}
===פיוטים===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש״ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש״ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}}
{{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן {{מודגש|נפילת אפים}}, ואחר כך תחינות.}}<קטע התחלה=מחי ומסי/>
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}<קטע סוף=מחי ומסי/><קטע התחלה=מכניסי מזרח/><קטע התחלה=מכניסי מערב/>
===מכניסי רחמים===
{{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}}
</noinclude>מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִֽיסוּ רַחֲמֵֽינוּ לִפְנֵי בַּֽעַל הָרַחֲמִים.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִֽיעוּ תְפִלָּתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִֽיעוּ צַעֲקָתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ צְעָקָה.{{ש}}
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִֽיסוּ דִמְעוֹתֵֽינוּ לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}}
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
הַזְכִּֽירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִֽיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}}
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}}
מַהֵר עֲנֵֽנוּ <קטע סוף=מכניסי מערב/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude><קטע התחלה=מכניסי מערב/>אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ<קטע סוף=מכניסי מזרח/> <noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude>יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ<noinclude>]</noinclude><קטע התחלה=מכניסי מזרח/>, וּפְדֵֽנוּ מִכׇּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}}
וְהוֹשִֽׁיעָה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מְשִֽׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.<קטע סוף=מכניסי מזרח/><קטע סוף=מכניסי מערב/><קטע התחלה=מרן א/>
===מרן דבשמיא===
<noinclude>{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}
</noinclude><קטע סוף=מרן א/><קטע התחלה=מרן ב/>מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.<קטע סוף=מרן ב/>
<קטע התחלה=מרן ג/>מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.<קטע סוף=מרן ג/>
{{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}<noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:סליחות]]
</noinclude>
qbp3k3jhsnco0n03izp0cdacz37zc85
סידור/נוסח אשכנז/תורת השב
0
1725261
3083457
2981299
2026-09-16T19:29:27Z
מו יו הו
37729
/* תורת השב מחטאיו */
3083457
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==תורת השב מחטאיו==
{{:תורת השב מחטאיו}}
==נוסח וידוי==
{{הור|מתוקן לאומרו בהכנעה ולהכות באגרוף על החזה, לקוח [[כף אחת#י"ט עוד זאת אַצִּיגָה נָּא נֻסַּח וידוי מתוקן|מספר כף אחת]] להרב הקדוש חיד"א זי"ע.}}
אָשַׁמְנוּ. אָכַלְנוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. אָכַלְנוּ אֲכִילָה גַּסָּה. אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָכַלְנוּ
חוּץ לַסֻּכָּה אֲכִילַת קֶבַע. אָכַלְנוּ חָמֵץ בְּפֶסַח. אָכַלְנוּ בְּלַיְלָה אַחֵר שֶׁיָשַׁנְנוּ. אָכַלְנוּ
בְּלֹא בְרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף. אָכַלְנוּ לְמַלֵּא בִּטְנֵנוּ וְלֹא חָשַׁבְנוּ לִהְיוֹת בְּרִיאִים לַעֲבֹד יְיָ וּשְׁאָר
כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת. אִמַּצְנוּ אֶת לִבֵּנוּ. אַכְזָרִים הָיִינוּ. אָסַרְנוּ אֶת הַמֻּתָּר וְאֶת הָאָסוּר הִתַּרְנוּ. אָסַרְנוּ
לַאֲחֵרִים וְהִתַּרְנוּ לְעַצְמֵנוּ. אָכַלְנוּ בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם. אָכַלְנוּ מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ:
בָּגַדְנוּ. בִּטַלְנוּ תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ יָמִים וְלֵילוֹת. בִּטַּלְנוּ אֲחֵרִים הַלּוֹמְדִים. בִּטַּלְנוּ עוֹשֵׂי מִצְוֹת.
בָּאנוּ עַל כָּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וּשְׁנִיּוֹת וְאִסּוּרֵי בִיאָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. בֵּרַכְנוּ בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה
וּבְרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. בֵּרַכְנוּ בְּרָכָה חֲטוּפָה בְּלִי הַזְכָּרַת שֵׁם וּמַלְכוּת וּבְחֶסְרוֹן תֵּבוֹת
וְאוֹתִיּוֹת וּבְלִי שׁוּם כַּוָּנָה. בָּדִינוּ הַקְדָּמוֹת מִלִּבֵּנוּ. בָּזִינוּ חִדּוּשֵׁי תוֹרָה. בָּזִינוּ אֲמָרֶךָ.
בִּטַּלְנוּ קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְצִיצִית וּתְפִלִּין. בָּזִינוּ אָב וָאֵם וְאָחִינוּ הַגָּדוֹל. בָּזִינוּ חֲכָמִים וְיִרְאֵי
שָׁמַיִם. בִּטַּלְנוּ רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה מִדְּאוֹרָיְתָא וּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. בָּזִינוּ
חָכְמַת חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת וְסוֹפְרֵיהֶם. בִּלְבַּלְנוּ דַּעְתֵּנוּ בַּתְּפִלָּה וְלִמּוּד בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה:
גָּזַלְנוּ. גָּנַבְנוּ מִיִּשְׂרָאֵל וּמִגּוֹיִם. גָּנַבְנוּ מִקְּרוֹבֵינוּ. גָּנַבְנוּ דַּעַת הַבְּרִיּוֹת. גָּנַבְנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה
מֵאֲחֵרִים. גִּלִּינוּ סוֹד. גִּלִּינוּ סוֹדֵי תוֹרָה לְמִי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים. גִּלִּינוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים.
גִּלִּינוּ עֲרָיוֹת. גָּאִינוּ בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה בְּכָל מִינֵי גַּאֲוָה וְזָדוֹן עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית לָנוּ טֶבַע
וְלֹא יָדַעְנוּ אִם הוּא גַּאֲוָה. גִּדַּלְנוּ בָּנֵינוּ גִּדּוּלִים רָעִים. גָּעַרְנוּ בַּאֲחֵרִים הַמּוֹכִיחִים לְבָנֵינוּ וּקְרוֹבֵינוּ
וְרַבְנוּ עִמָּהֶם וְהִקְפַּדְנוּ עֲלֵיהֶם. גִּלִּינוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. גָּעַרְנוּ בְּעוֹשֵׂי מִצְוֹת. גִּמְגַּמְנוּ
בִּלְשׁוֹנֵנוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה. גִּדַּלְנוּ וְשִׁבַּחְנוּ עַצְמֵנוּ וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁאֵין בָּנוּ. גִּלְגַּלְנוּ
דְבָרִים לְהַכְשִׁיל רֵעֵינוּ. גָּמַלְנוּ רָע לְמִי שֶׁהֵטִיב אֵלֵינוּ. גָּעַרְנוּ בְּנָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ וּמְשָׁרְתֵינוּ
שֶׁלֹּא כַּדָּת וְשֶׁלֹּא כַּדִּין:
דִּבַּרְנוּ דֹּפִי וְלָשׁוֹן הָרָע תָּדִיר וְשֶׁקֶר וַחֲנֻפָּה וְלֵיצָנוּת וְנַבְלוּת הַפֶּה וְכָל כָּךְ נִשְׁתָּרַשְׁנוּ עַד
שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בָּנוּ הָאִסּוּר וּלְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב בְּעֵינֵינוּ. דִּבַּרְנוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְעִם תְּפִלִּין.
דִּבַּרְנוּ בְּאֶמְצַע תְּפִלָּה וּבְאֶמְצַע קְרִיאַת שְׁמַע וּבֵין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה וּבַחֲזָרָה. דִּבַּרְנוּ בְּאֶמְצַע לִמּוּדֵנוּ.
דִּבַּרְנוּ בְּשַׁבָּת דִּבּוּר שֶׁל חֹל. דִּבַּרְנוּ בְּזָדוֹן וּבגֹדֶל לֵבָב. דָּרַשְׁנוּ דְּרָשׁוֹת שֶׁל דֹּפִי.
דִּבַּרְנוּ בִּגְנוּת חֲבֵרֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְכָל מִי שֶׁחַיָּבִים אָנוּ בִּכְבוֹדוֹ. דָּנִינוּ לְחוֹבָה
לְכָל אָדָם. דָּנִינוּ דִּין אֶחָד לְעַצְמֵנוּ וְדִין אֶחָד לַאֲחֵרִים. דִּבַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. דִּבַּרְנוּ
לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת אִסּוּר. דִּבַּרְנוּ עִם הָעֲרָיוֹת דִּבְרֵי שְׂחוֹק וְהִתּוּל
וְכַיּוֹצֵא. דִּבַּרְנוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל תּוֹרָה לְקַנְטֵר וְלִדְחוֹת דִּבְרֵי זוּלָתֵנוּ וּלְהַפִּיל הָאֱמֶת בְּעִקְּשׁוּת
וּבַחֲרִיפוּת שֶׁקֶר וְזִלְזַלְנוּ לָהֶם נֶגֶד לִסְבָרָתֵנוּ וְאַף שֶׁהָאֱמֶת אִתּוֹ. דִּבַּרְנוּ זִלְזוּל עַל הָרַבָּנִים
רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַחַיִּים הֵמָּה וַאֲשֶׁר עוֹדָם בַּחַיִּים וְדָחִינוּ דִּבְרֵיהֶם מִבְּלִי שֵׂכֶל
וּבְלִי מוּסָר וְיִרְאַת יְיָ. דִּבַּרְנוּ בְּשַׁבָּת בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּסְחוֹרָה וְרֶוַח:
הֶעֱוִינוּ. הֵקַלְנוּ רֹאשׁ. הֵעַזְנוּ מֵצַח. הִרְהַרְנוּ בַּעֲבֵרָה. הִרְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בַּיּוֹם
וּבַלַּיְלָה וּבָאנוּ לִידֵי קֶרִי וְשִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. הֶעֱרַכְנוּ מַעֲשֵׂה חֲבֵרֵנוּ לְהַרְאוֹת קְלוֹנוֹ וְחֶסְרוֹנוֹ. הִלְבַּנְנוּ
פְּנֵי חֲבֵרֵנוּ בָּרַבִּים. הוֹצֵאנוּ שֵׁם רַע עַל הַחַיִּים וְעַל הַמֵּתִים. הִרְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בְּתוֹךְ
הַתְּפִלָּה וּבַלִּמּוּד וְעִם תְּפִלִּין. הֵסַחְנוּ דַּעְתֵּנוּ מִן הַתְּפִלִּין. הִשַּׂגְנוּ גְּבוּל רֵעֵינוּ. הִקְפַּדְנוּ עִם
נָשֵׁינוּ וְעִם חֲבֵרֵינוּ. הָלַכְנוּ אַחַר יִצְרֵנוּ הָרָע. הָלַכְנוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. הָלַכְנוּ בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת
מִמֶּנּוּ. הָלַכְנוּ בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ. הִרְהַרְנוּ אַחֲרֵי רַבּוֹתֵינוּ. הוֹרֵינוּ הוֹרָאוֹת בְּלִי עִיּוּן וּבְלִי סְבָרָא
וְתֵכֶף וּמִיָּד לְהַרְאוֹת גְּדֻלָּתֵנוּ. הוֹרֵינוּ הוֹרָאוֹת בִּפְנֵי רַבּוֹתֵינוּ. הֲרִימוֹנוּ יָד עַל נָשֵׁינוּ וְעַל חֲבֵרֵינוּ.
הֶחְזַקְנוּ בְּמַחְלֹקֶת. הֵטַלְנוּ אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בָּתֵּינוּ וְעַל מִשְׁרָתֵנוּ. הִסְתַּכַּלְנוּ בְּקֶשֶׁת וּלְבָנָה
הַרְבֵּה. הִתְפַּלַּלְנוּ בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב. הִתְפַּלַּלְנוּ וְהָיִינוּ צְרִיכִים לִנְקָבִים. הִתְפַּלַּלְנוּ וְאָנוּ שִׁכּוֹרִים.
הִרְהַרְנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּבֵית הַכִּסֵּא וּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי. הוֹצֵאנוּ מֵרְשׁוּתֵנוּ בְּשַׁבָּת
לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְכַרְמְלִית. הִקְשֵׁינוּ עַצְמֵנוּ לָדַעַת. הִכִּינוּ רֵעֵינוּ וּנְשׁוֹתֵינוּ. הִתְפַּלַּלְנוּ וְקָרִינוּ
קְרִיאַת שְׁמַע וְלָבַשְׁנוּ תְּפִלִּין קֹדֶם זְמַנָּם. הִטְרַחְנוּ עַל הַצִּבּוּר. הִסְתַּכַּלְנוּ בָּעֶרְוָה וּבִפְנֵי רְשָׁעִים:
וְהִרְשַׁעְנוּ וְהִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וָרֶשַׁע לִבְלִי חֹק. וִעַדְנוּ עַצְמֵנוּ לְמַחְלֹקֶת וְלַעֲבֵרָה. וַתְרָנִים
הָיִינוּ בְּמָמוֹן זוּלָתֵנוּ. וִתַּרְנוּ עַל כְּבוֹד יְיָ וּכְבוֹד הַתּוֹרָה וּמָחִינוּ עַל כְּבוֹדֵנוּ:
זַדְנוּ. זָכַרְנוּ שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. זָנִינוּ אַחַר לִבֵּנוּ וְעֵינֵינוּ. זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים הָיִינוּ. זִלְזַלְנוּ בְּאָבִינוּ
וְאִמֵּנוּ וְרַבּוֹתֵינוּ. זִלְזַלְנוּ בַּתּוֹרָה. זִלְזַלְנוּ בַּחֲכָמִים. זִלְזַלְנוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם. זָרַקְנוּ
הַצִּפָּרְנַיִם. זִכִּינוּ הַחַיָּב וְחִיַּבְנוּ הַזַּכַּאי:
חָמַסְנוּ. חִלַּלְנוּ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ אוֹי לָנוּ וּלְנַפְשֵׁנוּ. חִלַּלְנוּ שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ. חָמַדְנוּ.
חָנַפְנוּ. חָשַׁבְנוּ מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת. חָשַׁדְנוּ בִּכְשֵׁרִים. חִבַּקְנוּ וְנִשַּׁקְנוּ הָעֶרְוָה וּנְשׁוֹתֵינוּ נִדָּה:
טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. טָעִינוּ בְּהוֹרָאָה. טִמֵּאנוּ עַצְמֵנוּ וְרַעֲיוֹנֵנוּ. טִמְטַמְנוּ אֶת לִבֵּנוּ.
טִלְטַלְנוּ מֻקְצֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים. טָעִינוּ בַּהֲלָכָה וְהִכַּרְנוּ בְּטָעוּתֵנוּ וְהֶחֱזַקְנוּ בָּהּ
וְלֹא הוֹדִינוּ עַל הָאֱמֶת:
יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת לְהַעֲרִיךְ וּלְהַרְבּוֹת שִׂנְאַת חִנָּם וּמַחְלֹקֶת וְקָטֵגוֹרְיָא. יָשַׁנְנוּ עִם
הַתְּפִלִּין. יָשַׁנְנוּ יָמִים וְלֵילוֹת כִּבְהֵמוֹת וְאִבַּדְנוּ קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה בַּזְּמַן וּבְצִבּוּר. יָדַעְנוּ
הַדִּין וְעָבַרְנוּ עָלָיו. יָשַׁבְנוּ בְּמוֹשַׁב לֵצִים וְסוֹד מְשַׂחֲקִים:
כָּעַסְנוּ בְּחוֹל וְשַׁבָּת וְטָרְפָה נַפְשֵׁנוּ בְּאַפֵּינוּ. כָּפַרְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. כִּלִּינוּ יָמֵינוּ וְשָׁנֵינוּ
בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם. כִּבַּדְנוּ לִרְשָׁעִים. כָּסִינוּ קְלוֹנֵנוּ. כִּנִּינוּ שֵׁם רָע לְרֵעֵינוּ. כִּוַּנְנוּ
לְהַזִּיק לְרֵעֵינוּ. כָּבַשְׁנוּ שְׂכַר שָׂכִיר:
לַצְנוּ. לוֹצַצְנוּ. לָמַדְנוּ תּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. לֹא קִיַּמְנוּ הַמִּצְוֹת
כְּתִקְנָן בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה וְיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה. לֹא קִיַּמְנוּ אֲפִלּוּ מִצְוָה
אַחַת כְּתִקְנָהּ. לֹא עָנִינוּ אָמֵן כָּרָאוּי. לֹא קַמְנוּ מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְלֹא הִדַּרְנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. לִמַּדְנוּ
לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. לָבַשְׁנוּ שַׁעַטְנֵז. לֹא כִּוַנְנוּ בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וּמִצְוֹת. לֹא
הָיִינוּ מְתוּנִים בַּדִּין. לֹא הִתְנַהַגְנוּ בַּדֶּרֶךְ הָרָאוּי לְיִרְאֵי יְיָ. לֹא הִתְפַּלַּלְנוּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ
וּבִגְדֵי כָבוֹד. לֹא קִיַּמְנוּ בְּכָל יוֹם מֵאָה בְּרָכוֹת וְתִשְׁעִים אָמֵנִים וַעֲשָׂרָה קַדִּישִׁים וְאַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת. לֹא
הוֹכַחְנוּ אֶת רֵעֵינוּ וּנְשׁוֹתֵינוּ. לֹא כִּבַּדְנוּ אָבִינוּ וְאִמֵּנוּ וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים. לֹא גָּמַלְנוּ חֶסֶד כְּפִי שִׁעוּרֵנוּ.
לֹא נִתְרַחַקְנוּ כָּרָאוּי מֵהָעֲרָיוֹת וּמִנָּשֵׁינוּ נִדָּה. לֹא יָרֵאנוּ אֶת יְיָ. לֹא הֶחֱזַקְנוּ בַּמּוּסָר. לֹא
נִסְתַּכַּלְנוּ מֵאַיִן בָּאנוּ וּלְאָן אָנוּ הוֹלְכִים וְלִפְנֵי מִי אָנוּ עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. לָוִינוּ
בְּרִבִּית. לָקַחְנוּ רִבִּית קְצוּצָה וַאֲבַק רִבִּית. לֹא קִיַּמְנוּ מִצְוַת אֲבֵלוּת כְּכָל דִּינֶיהָ. לָקַחְנוּ
שֹׁחַד דְּבָרִים וְשֹׁחַד מָמוֹן וְשֹׁחַד מְאֻחָר. לֹא צִפִּינוּ לִישׁוּעָה. לֹא נִצְטַעַרְנוּ עַל חֻרְבַּן
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא אָמַרְנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן:
מָרַדְנוּ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. מָרַדְנוּ בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. מָאַסְנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁלָשְׁתָּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים.
מָסַרְנוּ חֲבֵרֵנוּ וּמָמוֹנוֹ בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. מָעַלְנוּ בַּחֵרֶם וְהַסְכָּמוֹת הַקָּהָל. מִלֵּאנוּ פִּינוּ
שְׂחוֹק. מָרִינוּ דְּבָרֶיךָ. מָאַסְנוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקְךָ:
נָאַפְנוּ בְּכָל מִינֵי נִאוּף. נִשְׁבַּעְנוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. נִשְׁבַּעְנוּ וְלֹא קִיַּמְנוּ. נִלְכַּדְנוּ בְּסֶרֶךְ עֲבוֹדַת
כּוֹכָבִים בִּבְלִי דֵּעָה. נָדַרְנוּ וְלֹא שִׁלַּמְנוּ. נֶהֱנֵינוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמִתַּעֲנוּגָיו. נָתַנְנוּ יָד לַפּוֹשְׁעִים.
נִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. נִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בִּשְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ. נָקַמְנוּ וְנָטַרְנוּ שִׂנְאָה בַּלֵּב. נִתְעַצַּלְנוּ
לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל. נָהַגְנוּ עַצְמֵנוּ בְּרַבָּנוּת וּבִשְׂרָרָה וְלֹא נִכְנַעְנוּ לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. נָתַנְנוּ
דֹּפִי בַּחֲכָמִים וְנִמְאֲסוּ לִפְנֵי הֶהָמוֹן. נֶהֱנֵינוּ בְּמָה שֶׁמְּשַׁבְּחִים אוֹתָנוּ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה בָּנוּ:
סָרַרְנוּ. סוֹרְרִים וּמוֹרִים הָיִינוּ. סַרְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ וְתוֹרָתֶךָ. סַרְנוּ מִמִּנְהָגִים טוֹבִים.
סָתַרְנוּ דִּבְרֵי אָבִינוּ וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ:
עָוִינוּ. עָבַרְנוּ עַל שְׁסָ"ה לֹא־תַעֲשֶׂה דְּאוֹרָיְתָא וּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עֲלֵיהֶן וְעַל פִּרְטֵיהֶן
וְעַנְפֵיהֶן וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן. עִנִּינוּ יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְאֶבְיוֹנֵי עַמְּךָ. עִנְיָנוֹ אָמֵן קְטוּפָה
וַחֲטוּפָה. עָשִׂינוּ עֹל לְמִשְׁרָתֵנוּ וְלִנְשׁוֹתֵינוּ וְלַחֲבֵרֵינוּ. עִנִּינוּ אֶת הַדִּין. עִוַּתְנוּ אֶת הַדִּין.
עָשִׂינוּ אֶת עַצְמֵנוּ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים. עָבַרְנוּ עַל רִיב לֹא לָנוּ. עֲמָלֵנוּ לְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא
עֲמָלֵנוּ בַּתּוֹרָה. עָסַקְנוּ בְּכָל מִינֵי בַּטָּלָה וְלֹא עָסַקְנוּ בַּתּוֹרָה. עָשִׂינוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם. עָבַרְנוּ עַל
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶם נִדּוּי. עָכַרְנוּ יִשְׂרָאֵל. עָשִׂינוּ עַצְמֵנוּ עֲנָוִים בַּפֶּה וְלִבֵּנוּ הָלַךְ
בַּחֲשֵׁכִים בְּגַאֲוָה נִסְתָּרָה:
פָּשַׁעְנוּ. פָּרַקְנוּ מֵעָלֵינוּ עֹל תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְיִרְאַת שָׁמַיִם. פָּגַמְנוּ בִּרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים
שֶׁל גּוּפֵנוּ נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּבְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה
שֶׁל אֲחֵרִים מִשֹּׁרֶשׁ נַפְשֵׁנוּ וְשֶׁאֵינָם מִשָּׁרְשֵׁנוּ. פָּגַמְנוּ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה
עֲשִׂיָּה וּבְכָל פַּרְצוּפִים אבי"ע בְּחִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת בָּעִגּוּלִים וְישֶׁר בְּאוֹרוֹת וּנְשָׁמוֹת וּמַלְאָכִים
בִּכְלָלֵיהֶן וּפְרָטֵיהֶן אוֹי לָנוּ אֲהָהּ עָלֵינוּ וְעַל נַפְשֵׁנוּ. אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה.
פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ וּבְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם ומנצפ"ך בְּהִרְהוּר בְּמַחֲשָׁבָה בִּרְאִיָּה וּבְרֵיחָא
וּבְקָלָא בְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה. פִּנִּינוּ לִבֵּנוּ לְבַטָּלָה. פִָּרַשְׁנוּ מִן הַצִּבּוּר. פָּעַלְנוּ אָוֶן:
צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. צִעַרְנוּ נְשׁוֹתֵינוּ וְכָל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ. צִעַרְנוּ לְמִשְׁרָתֵנוּ.
צִעַרְנוּ לְרֵעֵנוּ. צִעַרְנוּ בַּעֲלֵי חַיִּים. צָלַלְנוּ בְּמַיִם אַדִּירִים לְבַקֵּשׁ תַּאֲוַת יֵצֶר הָרַע.
צָעַדְנוּ בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ:
קִשִּׁינוּ עֹרֶף. קִלְקַלְנוּ דְּרָכֵינוּ. קִלְקַלְנוּ צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַבְּרָכָה הַיּוֹרְדִים מִן הַשָּׁמַיִם
וְהָפַכְנוּ אוֹתָם לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם וְגָרַמְנוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
שִׁפְחָה כִּי יָרְשָׁה גְּבִרְתָּהּ וְעֶבֶד כִּי מָלַך שָׁכַבְנוּ בְּבָשְׁתֵּנוּ וְכִסָּתְנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ הִטּוּ
אֵלֶּה וּפְשָׁעֵינוּ הֶאֱרִיךְ קִצֵּינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מָנְעוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן
אֲבִיהֶם זֶה כַּמָּה אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים וְרָעִים. קָפַצְנוּ יָדֵינוּ מִלִּתֵּן צְדָקָה. קִבַּלְנוּ לָשׁוֹן הָרַע.
קִלַּלְנוּ חֲבֵרֵנוּ וּנְשׁוֹתֵינוּ. קִלַּלְנוּ עַצְמֵנוּ וּבָנֵינוּ. קָרִינוּ בִּסְפָרִים חִיצוֹנִים. קִנֵּאנוּ מֵעֹשֶׁר וְכָבוֹד
וְחָכְמַת אֲחֵרִים וּבִקַּשְׁנוּ לְדַבֵּר בִּגְנוּתָם:
רָשַׁעְנוּ. רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת הָיִינוּ. רַבְנוּ עִם אָדָם חִנָּם. רָדַפְנוּ אַחַר הַשְּׂרָרָה וְהַכָּבוֹד.
רִמִּינוּ אֶת רֵעֵינוּ. רַצְנוּ לְמַחְלֹקֶת וַעֲבֵרָה:
שִׁחַתְנוּ. שָׁכַחְנוּ תּוֹרָתֶךָ. שָׁכַחְנוּ אֱֱלָהוּתֶֶךָ. שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִית קָדְשֶׁךָ. שִׁחַתְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ
וּבָרָאנוּ מַשְׁחִיתִים לְחַבֵּל גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים וְדִמְעַת הָעֲשׁוּקִים.
שִׁבַּרְנוּ כֵּלִים בַּחֲמָתֵנוּ. שָׁתִינוּ סְתָם יֵינָם. שִׁחַתְנוּ פְּאוֹת הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן. שִׁקַּרְנוּ בְּכָל מִינֵי
שֶׁקֶר וְתַחְבּוּלוֹת וּמִרְמוֹת. שָׂמַחְנוּ בְּמַפָּלַת אוֹיְבֵינוּ:
תָּעִינוּ. תִּעַבְנוּ כָּל אִישׁ תּוֹכַחַת. תָּקַעְנוּ כַפֵּנוּ וְלֹא קִיַּמְנוּ. תַּבְלִין עָשִׂינוּ לִשְׁטוּתֵנוּ.
תּוֹהִים הָיִינוּ עַל הָרִאשׁוֹנוֹת.
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:{{ממס|נחמיה ט לג}}
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:תפילות לתשובה]]
1ly3rndxe72filppv4sbhndivo6uh79
השתפכות הנפש (עיון תפילה)
0
1725651
3083458
2981295
2026-09-16T19:34:28Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:וידוי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083458
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==השתפכות הנפש==
{{מקורות לסידור|לבעל 'עיון תפלה' <small>(רבי יעקב צבי מקלנבורג, מחבר פירוש 'הכתב והקבלה')</small>. סידור תפלת ישראל - ורשה תרס"ב.}}
{{הור2|השתפכות נפש החוטאת בערב יום הכפורים עם חשכה, טרם תחשך ליל יום הכפורים, למען תטהר לפני ה' בבוא יום הגדול והנורא.}}
אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, וּכְמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. אַשְׁמוֹתַי רַבּוּ מִלִּזְכֹּר וּפְשָׁעַי עָצְמוּ מִלִּסְפֹּר, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלַת הַשְּׁגִיאוֹת, בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם הַזֵּידוֹנִים, וְשִׁבֹּלֶת הַתּוֹעִים שְׁטָפַתְנִי. מִדֵּי יוֹם יוֹם הִסְכַּלְתִּי מַעֲשַׂי, וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד בְּמִפְעָלַי. כָּל כְּלֵי בְשָׂרִי אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי לְשָׁרֵת בָּם בַּקֹּדֶשׁ, מִשַּׁשְׁתִּי אוֹתָם וּמְצָאתִים כֻּלָּם בַּעֲלֵי מוּמִים, כֻּלָּם טְמֵאִים, כֻּלָּם מְתֹעָבִים.
הָעֵינַיִם אֲשֶׁר בָּם חוֹנַנְתַּנִי לַעֲבֹד בָּם עֲבֹדַת קֹדֶשׁ, הֵם מִמִּכְשׁוֹלֵי עֲוֹנוֹתֵיהֶם יַכְלִימוּנִי. כִּי אַחֲרֵי עֵינַי הָלַכְתִּי, לְהַבִּיט עַל כָּל מַחֲמַדֵּי עַיִן, יְפוֹת תֹּאַר וִיפוֹת מַרְאֶה מְטַמְּאֵי רַעְיוֹנִים, מַשְׁחִיתֵי הַנֶּפֶשׁ, מַגְבִּירֵי הַתַּאֲוָה. לִפְנוֹת אֶל גִּלּוּלֵי יֵצֶר הַזּוֹנֶה. וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי לַמְרוֹת בָּם עֵינֵי כְבוֹדֶךָ. בְּעַיִן רָעָה רָאִיתִי עַל הָאָדָם אֲשֶׁר טוֹב לוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְצַר עֵינִי עָלָיו. וּבְעֵינַיִם רָמוֹת הִבַּטְתִּי עַל הַפָּחוֹת מִמֶּנִּי בְּמַעֲשָׂיו, וְגָאָה לְבָבִי לְיִתְרוֹן חָכְמָתִי עָלָיו. וּבִגְבַהּ עֵינַיִם הִתְכַּבַּדְתִּי בְּשִׁפְעַת טוֹבוֹתַי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. אוֹי לְעֵינַיִם שֶׁכָּכָה רוֹאוֹת לְרָעָתָם.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. וְאִם פְּשָׁעַי אָפְפוּ עָלַי עַד אֵין מִסְפָּר, אַתָּה חַנּוּן וְרַחוּם וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, וּלְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא. עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כַּבֵּה גַּחֲלֵי אַשְׁמוֹתַי בְּנִזְלֵי דִּמְעוֹתַי, חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכָּר לִי, וְאַל תַּאֲכִילֵנִי פְּרִי פְעָלַי. טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. וְהַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶיךָ חֲיֵנִי. עֵינַי לְנֹכַח יַבִּיטוּ, וְעַפְעַפַּי יַיְשִׁירוּ נֶגְדִּי.
אָזְנַיִם אֲשֶׁר כָּרִיתָ לִי לִשְׁמֹעַ בָּם תּוֹכְחוֹת חַיִּים, גַּם הֵם פִּשְׁעֵיהֶם בְּפָנַי יַעֲנוּ, כִּי לִמְלַמְּדַי לֹא הִטֵּיתִי אָזְנִי, וַהֲסִירוֹתִי אֶת אָזְנִי מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה. לֹא הִקְשַׁבְתִּי לְשַׁוְעַת נֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים, וְלֹא הִטֵּיתִי אֹזֶן לְקוֹל מְרִירֵי יוֹם הַדְּחוּפִים וְהַלְּחוּצִים. מִזַּעֲקַת דָּל הָיִיתִי מַאֲטִים אֶת אָזְנִי, וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי נְבָלָה פְּקַח אָזְנַיִם הָיִיתִי. וְלֹא כָּבְדָה אָזְנִי מִשְּׁמֹעַ לְלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת בִּגְנוּת חֲבֵרִי. אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכָּכָה שׁוֹמְעוֹת לְרָעָתָם.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. וְאִם הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹתָם, אַתָּה חַנּוּן וְרַחוּם וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי, וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּרֹעַ מַעֲלָלַי. כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וְהַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתְּךָ וְלַמְּדֵנִי. וּבְמִדַּת טוּבְךָ תָּעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.
כְּלֵי הַדִּבּוּר שֶׁנָּתַתָּ לִי, הַפֶּה לְסַפֵּר צִדְקוֹתֶיךָ, הַלָּשׁוֹן לְהַגִּיד גְּבוּרוֹתֶיךָ, וְהַשְּׂפָתַיִם לְהוֹדִיעַ תְּהִלָּתֶךָ, גַּם הֵמָּה הָיוּ בְעוֹכְרַי, לַעֲבֹר בָּם אֶת פִּי יְיָ. כִּי אָלָה פִּי מָלֵאתִי וּמִרְמָה וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנִי, וְעַוְלָה שְׂפָתַי תְּדַבֵּרְנָה. בְּפִי שָׁלוֹם אֶת רֵעִי דִּבַּרְתִּי, וּבְלִבִּי שַׂמְתִּי אָרְבּוֹ. בִּלְשׁוֹנִי כִּזַּבְתִּי לוֹ, וּבְלַעֲגֵי שָׂפָה דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּי לְהַלְשִׁין בַּסֵּתֶר עַל רֵעִי, וּלְשׁוֹן תַּרְמִית אָהַבְתִּי, וּבִלְזוּת שְׂפָתַיִם בָּחַרְתִּי. נוֹקַשְׁתִּי בְּאִמְרֵי פִי לְכַסּוֹת בִּכְלִמָּה אֶת פְּנֵי רֵעִי בְּחֹטֶר גַּאֲוָה, וּלְשׁוֹנִי כְּחֶרֶב חַדָּה לְבַיְּשׁוֹ וּלְהוֹרִיד כְּבוֹדוֹ, וּשְׂפָתַי מָלְאוּ זַעַם לְהַלְבִּין אֶת פָּנָיו וּלְהַשְׁפִּילוֹ. בְּפֶה חָלָק וְחָנֵף אֶת כְּבוֹד רֵעִי הִשְׁפַּלְתִּי, וּבִלְשׁוֹן סֵתֶר הִכֵּיתִי אוֹתוֹ, וּבְשִׂפְתֵי כָזָב וָשֶׁקֶר רְדַפְתִּיו לְמַעַן עַנּוֹתוֹ. אוֹי לוֹ לְפֶה נְבָלוֹת יְמַלֵּל, הוֹי לָהּ לְלָשׁוֹן גְּדוֹלוֹת מְדַבֶּרֶת, וַאֲבוֹי לָהֶן לִשְׂפָתַיִם הַמְלֵאוֹת חֲלַקְלַקּוֹת.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. וְאִם עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא גָדוֹל, וּפְשָׁעַי רַבּוּ מִלִּסְלֹחַ, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. לָכֵן אַחֲזִיק בְּשׁוּלֵי רַחֲמֶיךָ עַד אִם רִחַמְתָּנִי, וְאַל תְּשַׁלְּחֵנִי מִלְּפָנֶיךָ בִּלְתִּי אִם נָשָׂאתָ עָוֹן חַטָּאתִי. אַתָּה רַב חֶסֶד תְּחַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. אַב הָרַחֲמִים, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.
יָדַיִם נָתַתָּ עִמָּדִי בְּחַסְדֶּךָ, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, לִרְחֹץ בְּנִקָּיוֹן כַּפַּי, וֶאֱמֶת וּמִשְׁפָּט מַעֲשֵׂי יָדַי יִהְיוּ. וְגַם הֵמָּה הָיוּ בָּעוֹזְרִים לְרָעוֹתַי. כִּי יָדַי נְגֹאֲלוּ בְּדַם אַשְׁמוֹתַי, וְכַפַּי נִמְאֲסוּ בְּחָמָס וָעֹשֶׁק, וְנִשְׁטְפוּ בְּמַיִם זֵידוֹנִים, לְהוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם בְּמֶקַח וּמִמְכָּר, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. קָפַצְתִּי אֶת יָדִי מֵאָחִי הָאֶבְיוֹן, בְּעַוְלָתָה שָׁלַחְתִּי יָדַי, וּפֹעַל חָמָס בְּכַפָּי, יָדַי שָׁלַחְתִּי בִּשְׁלוֹמִי, בְּעָוֶל מִלֵּאתִי אֶת כַּפִּי. הָיִיתִי בְתֹקְעֵי כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת, וּבְכַפַּי דָּבַק מְאוּם. אוֹי לוֹ לְאָדָם הַמֵּרִים יָדָיו נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן וְנוֹקֵשׁ בְּפֹעַל כַּפָּיו.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אִם חֲטָאַי עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, אַתָּה עֲשֵׂה נָא אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמֹר מִי יַעֲמֹד, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. אֱלֹהִים בְּרֹב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. וּנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהָסֵר כָּל מַכְשֵׁלָה מִתַּחַת יָדִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
רַגְלַיִם בָּרָאתָ בִּי לִתְמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלֵי ישֶׁר, בַּל יִמּוֹטוּ פְעָמַי מִדֶּרֶךְ תָּמִים. וְגַם אֵלֶּה רִמּוּנִי, כִּי כִמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, וּתְבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה. בְּמוֹקְשֵׁי דְּרָכִים עָמְדָה רַגְלִי, וְהָטְבְּעוּ פְעָמַי בְּבֹץ הַפְּשָׁעִים. מִכָּל אֹרַח רָע לֹא כָּלָאתִי רַגְלָי, וְהָיִיתִי אָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. הַחֶמְדָּה פָּרְשָׂה רֶשֶׁת עַל פְּעָמַי, וַתַּחַשׁ עַל מִרְמָה רַגְלִי. אוֹי לוֹ לְאָדָם לֹא יְפַלֵּס מַעְגַּל דְּרָכָיו, כִּי נָכוֹן הוּא לְמוֹעֲדֵי רֶגֶל.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, אִם עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, אַתָּה בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל חֲמָל נָא עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, דְּרָכֶיךָ הוֹדִיעֵנִי וְאוֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי. פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן. רַגְלִי תַּעֲמֹד בְּמִישׁוֹר, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ.
הַלֵּב אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, נְתַתּוֹ לִי לְיַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. וַאֲנִי בְּאִוַּלְתִּי הֲסִבֹּתִי אֶת לִבִּי אֲחֹרַנִּית, וְלִבִּי עָלַי דַּוָּי, כִּי תוֹכְחוֹת חַיִּים נָאַץ לִבִּי. בְּלֵב וָלֵב דִּבַּרְתִּי, מִרְמָה וְתַהְפֻּכוֹת לְבָבִי מִלֵּאתִי. זְדוֹן לִבִּי הִשִּׁיאַנִי לַחְמֹד יְפֵהפִיּוֹת בִּלְבָבִי, וְאַחֲרֵי עֵינַי הָלַךְ לִבִּי, וּבִשְׁרִירוּת לְבָבִי הָלַכְתִּי. טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבִּי, לְהִתְנַשֵּׂא עַל רֵעִי בְּגַבְהוּת הַלֵּב. וְעִם חַנְפֵי לֵב שַׂמְתִּי חֶלְקִי, עִם עִקְּשֵׁי לֵב הִתְחַבַּרְתִּי, וְעִם חֹרְשֵׁי רָעוֹת בְּלֵב הִשְׁתַּעְשָׁעְתִּי, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבָבִי רַק רַע כָּל הַיּוֹם. אוֹי לוֹ לָאָדָם כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. וְאִם פְּשָׁעַי עָצְמוּ מִלִּזְכֹּר וְאַשְׁמוֹתַי רַבּוּ מִלִּסְפֹּר, חֲמָל נָא עַל יְצִיר כַּפֶּךָ, וְאַל תַּעֲשֵׂנִי כָּלָה לְפִי רֹעַ מַעֲלָלִי. הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאַי, וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה. וְאַל תִּגְמֹל מִדָּה בְּמִדָּה לְמִי שֶׁעֲוֹנֹתָיו בְּלִי מִדָּה. לֹא כְחַטֹּאתַי תַּעֲשֶׂה לִי, וְלֹא כַעֲוֹנֹתַי תִּגְמֹל עָלַי. וַעֲשֵׂה נָא אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְסַקֵּל מִתַּלְמֵי לְבָבִי כָּל אַבְנֵי מִכְשׁוֹלֵי הַיֵּצֶר אֲשֶׁר בּוֹ מִנְּעוּרִים, וּפַתֵּחַ בּוֹ חַרְצֻבּוֹת רִשְׁעַת יְמֵי הַיַּלְדוּת, וְשַׂדֵּד עָלָיו צְרוֹרוֹת חַטֹּאות יְמֵי הַבַּחֲרוּת, וּתְבַעֵר מֵעַל פָּנָיו כָּל חוֹחֵי תַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם מַשְׁחִיתֵי הַנֶּפֶשׁ, וְתָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל קוֹצֵי מַחֲמַדֵּי תֵבֵל, וְתַרְחִיק מִמֶּנּוּ כָּל דַּרְדְּרֵי כָּבוֹד הַמְדֻמֶּה. וּבְמִדַּת רַחֲמֶיךָ, לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. וִיהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ.
בְּשָׂרִי בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ חָתַמְתָּ, נְטַעְתַּנִי שֹׂרֵק, כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, לִנְטֹעַ נִטְעֵי נַעֲמָנִים, לְהוֹלִיד זֶרַע בְּרוּכֵי יְיָ. וַאֲנִי בְּאִוַּלְתִּי הִפַּכְתִּיו לְסוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה, וּזְמֹרַת זָר זְרַעְתִּיו. וְעִם מְנָאֲפִים שַׂמְתִּי חֶלְקִי לְהָבִיא תּוֹלָדָה זָרָה, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. אֶת הָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, בְּרִית קָדְשִׁי שִׁחַתִּי, וְלָרִיק זֶרַע זָרַעְתִּי. אוֹי לוֹ לַבָּא בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית וְלֹא נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ.
וְעַתָּה אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לְהַשֵּׁם מָלֵא רַחֲמִים, וְאָשׁוּבָה לֶאֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. וְאִם דִּבְרֵי עֲוֹנֹתַי גָּבְרוּ מֶנִּי, אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן, אַתָּה תְכַפְּרֵם. מַהֵר יְקַדְּמוּנִי רַחֲמֶיךָ, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאתָי. אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. וְאִם תְּבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי, אֶבְרַח מִמְּךָ אֵלֶיךָ, וְאֶתְכַּסֶּה מֵחֲמָתְךָ בְּצִלֶּךָ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. וְלֹא אֶחֱטָא עוֹד, וְלֹא אֲחַלֵּל עוֹד אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ.
אַב הָרַחֲמִים, אִם בָּאתִי לְפָרֵשׁ אֶת כָּל חַטֹּאתַי, מֵחוֹל יִרְבּוּן, וְלֹא הִזְכַּרְתִּי כָּעֵת לְפָנֶיךָ רַק הָרְגִילוֹת מְאֹד. וְאֶשָּׁעֵן עַל גֹּדֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפְּשָׁעִים וּמוֹרֶה לָהֶם דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.
אָנָּא יְיָ, הֲשִׁיבֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְלִתְחִנָּתִי תָּכִין לִבִּי וְתַקְשִׁיב אָזְנֶךָ. וְתִפְתַּח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִטַּע בְּרַעְיוֹנַי יִרְאָתֶךָ. וְתִגְזֹר עָלַי גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת, וּתְבַטֵּל מֵעָלַי גְּזֵרוֹת רָעוֹת. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וּמִכָּל פְּגָעִים רָעִים הַצִּילֵנִי, וְעַד יַעֲבֹר הַוּוֹת בְּצִלְּךָ תַּסְתִּירֵנִי. וֶהְיֵה עִם פִּי וְהֶגְיוֹנִי, וּשְׁמֹר דְּרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי. רַחֶם נָא עָלַי וְתֶן בִּי כֹּחַ לַעֲבֹד אוֹתְךָ כָּל הַיָּמִים. וְהָסֵר מִמֶּנִּי כָּל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלִּשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ. כִּי אַתָּה יְצַרְתָּנוּ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַחְסוֹרֵי אָדָם וְטִבְעָם הַמַּטִּים אוֹתָם מֵעֲבוֹדָתֶךָ, וּבְיָדְךָ לְהָסִיר אוֹתָם. רַחֶם נָא עָלַי וְהַצִּילֵנִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן וָפֶשַׁע. כִּי לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד יִצְרֵנוּ הָרַע, אֲשֶׁר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הוּא פוֹרֵשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלֵינוּ לְלָכְדֵנוּ, וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, כָּשַׁל כֹּחִי לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. אַב הָרַחֲמִים, אַל תַּחֲזִיק עָלַי לְמַהֵר לְשַׁלְּחֵנִי מִן הָאָרֶץ וּמִשְׁאֲרוֹת אֲשָׁמִי צְרוּרוֹת עַל שִׁכְמִי. וְהַצִּילֵנִי מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה וַחֲטוּפָה, וְאַל תְּשַׁלְּחֵנִי מַהֵר מִבֵּיתִי, עַד אָכִין צֵדָה לְדַרְכִּי הָרְחוֹקָה הַמְזֻמֶּנֶת לְפָנַי, וַאֲתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתִּי. וְתֵצֵא נִשְׁמָתִי בֵּין יִשְׂרָאֵל, וּבְלִי פַחַד חֶבְלֵי יִסּוּרִים מֵאֵימַת מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלֹא בִּגְסִיסָה קָשָׁה וְלֹא בְּיִסּוּרִים קָשִׁים, וְתֵצֵא מִמֶּנִּי בְּנָקֵל וּבְדֵעָה צְלוּלָה וּמְיֻשֶּׁבֶת טַעַם. וּבְשֵׁם טוֹב וּבְשִׁיבָה טוֹבָה אֶפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, וּמְנֻקֶּה מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן. וְדִבּוּרִי יִהְיֶה אָז נָאֶה, וִיקֻיַּם בִּי: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב, הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים.{{ממס|שה"ש ז י}}
וְעַד זִבּוּלָא בָּתְרָיְתָא תְּהֵא שְׁלָמָא.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{ממס|תהלים יט טו}}
[[קטגוריה:יום כיפור]]
[[קטגוריה:תפילות לתשובה]]
[[קטגוריה:וידוי]]
tkits5j2td1l7wlnsk9g1piwd6ayyn6
סידור/נוסח אשכנז/וידוי
0
1725826
3083385
3083364
2026-09-16T12:03:47Z
Yack67
27395
3083385
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}}) הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<noinclude><קטע סוף=ליחיד/>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/>
כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===</noinclude>
<קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
o6nld4hia6j1vtzc5edsit72hodeeh8
3083391
3083385
2026-09-16T12:55:40Z
Yack67
27395
3083391
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}}) הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<noinclude><קטע סוף=ליחיד/>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}} מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===</noinclude>
<קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
qo21swq9nyld78ek8uqwbyaguqkf0an
3083392
3083391
2026-09-16T13:29:46Z
Yack67
27395
3083392
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<noinclude><קטע סוף=ליחיד/>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}} מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===</noinclude>
<קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
kxfj2n5ooszx8ih08wecubi2v0duck9
3083393
3083392
2026-09-16T13:33:54Z
Yack67
27395
3083393
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}} מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===</noinclude>
<קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
hvl99apiixi9g3c25tmxc1gjd7h8dgi
3083394
3083393
2026-09-16T13:35:30Z
Yack67
27395
3083394
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}} מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===</noinclude>
<קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
4yl080lqfhak5fzvib8m28z9ss351lp
3083395
3083394
2026-09-16T13:36:26Z
Yack67
27395
3083395
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}} מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===
</noinclude><קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
ackb5oj1jn5z385h1ecg2xcs4crkqzd
3083396
3083395
2026-09-16T13:38:35Z
Yack67
27395
3083396
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===
</noinclude><קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
lnkax7an76bz3mvoyh2v7t04qcmqcvs
3083400
3083396
2026-09-16T14:29:31Z
Yack67
27395
3083400
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/><קטע התחלה=סלח1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ<קטע סוף=סלח1/>
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===
</noinclude><קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
fqqmzptljjx705mfrrwkvr2nouoexgb
3083402
3083400
2026-09-16T14:37:20Z
Yack67
27395
/* אתה מבין */
3083402
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/><קטע התחלה=סלח1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ<קטע סוף=סלח1/>
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{:אתה מבין}}
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רשַס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===
</noinclude><קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
1tof0h1xeop8sun8sqyencyp0anf76o
3083403
3083402
2026-09-16T14:38:51Z
Yack67
27395
3083403
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/><קטע התחלה=סלח1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ<קטע סוף=סלח1/>
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{:אתה מבין}}
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
<noinclude>===על חטא===
</noinclude>וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רש"ס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===
</noinclude><קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
ovmz7odd59z4xx0n7k6guwadtqmb5s2
3083406
3083403
2026-09-16T16:21:08Z
מו יו הו
37729
3083406
wikitext
text/x-wiki
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש"ץ ביום כיפור===
<קטע התחלה=חזרה/><קטע התחלה=חזרה1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲוֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}<קטע סוף=חזרה1/><noinclude>
{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָוֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}</noinclude>
<קטע התחלה=סלח לנו/><קטע התחלה=סלח1/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ<קטע סוף=סלח1/>
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
<noinclude>===אשמנו===</noinclude>
<קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים "וַאֲבוֹתֵֽינוּ", וכן מנהג אשכנז המערבי.}}</noinclude> חָטָֽאנוּ.
<קטע סוף=אלהינו/><קטע התחלה=אשמנו/>{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<קטע סוף=אשמנו/><קטע סוף=ליחיד/><קטע סוף=סלח לנו/><noinclude>
===תוספת לחזרת הש"ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}</noinclude>
<קטע התחלה=הרשענו/>הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}<קטע סוף=הרשענו/><קטע התחלה=ליחיד/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
</noinclude>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע"פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}
הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: "מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]".}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: "וּמַה".}}</noinclude> נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
<noinclude>===מה נאמר===</noinclude>
<קטע התחלה=חזרה2/><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.<קטע סוף=מה נאמר/>
<קטע סוף=ליחיד/><noinclude>{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
</noinclude>{{הור|<noinclude>בחזרת הש״ץ, </noinclude>יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})<noinclude> למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח"כ {{צ|שמך מעולם}}</noinclude>:}}
{{:אתה מבין}}
<noinclude>===על חטא===
</noinclude><קטע התחלה=ליחיד/><קטע התחלה=על חטא/><קטע התחלה=אתה יודע/>אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ.
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: "שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ". ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: "שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ".}}</noinclude><קטע סוף=אתה יודע/><noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':}}</noinclude>
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}</noinclude>.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}<noinclude>{{הערה|שם=מזרחי}}</noinclude>.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''<noinclude>
{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.<noinclude>
{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''
</noinclude>
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: "עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה".}}</noinclude> בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים "וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם".}}</noinclude> וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.<noinclude>{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: "הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ".}}</noinclude> כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}<קטע סוף=על חטא/><קטע סוף=חזרה/><קטע סוף=חזרה2/><קטע סוף=ליחיד/>
===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}
<קטע התחלה=אתה נותן/>אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ" וכו'.}}</noinclude> וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: "אַשְׁמוֹתֵֽנוּ".}}</noinclude> וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,<noinclude>{{הערה|שם=מה צדקנו}}</noinclude> מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.
אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <noinclude>{{הור1|בשבת בחזרת הש"ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}</noinclude> ({{ק|צוֹם}})<noinclude>{{הערה|שם=צום}}</noinclude> הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל<noinclude>{{הערה|נו"א: "לְכׇל".}}</noinclude> עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ<noinclude>{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים "אֵלֶֽיךָ".}}</noinclude> לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם<noinclude>{{הערה|נו"א: "רַחוּם וְחַנּוּן".}}</noinclude>, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת<noinclude>{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: "וֶאֱמֶת".}}</noinclude>, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.<noinclude>{{הערה|נו"א: "בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן".}}</noinclude> שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} <קטע סוף=אתה נותן/>
<קטע התחלה=ליחיד/>
<noinclude>===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש"ץ אומר בנעילה:}}
</noinclude>
<קטע התחלה=אתה נותן/>כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,<noinclude>{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן "בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר"}}</noinclude> וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.<noinclude>{{הערה|רש"ס השמיט "אֶלָּא אָֽתָּה" כדעת רמב"ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן".}}</noinclude><קטע סוף=אתה נותן/>
<noinclude>===עד שלא נוצרתי===
</noinclude><קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/>אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.<קטע סוף=עד שלא נוצרתי/><קטע סוף=ליחיד/><noinclude>
==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
dj4addfljfsuypigjfb86c4z6v2oso1
וידוי הגדול לרבנו נסים
0
1726553
3083443
3028436
2026-09-16T19:16:05Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083443
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==נוסח עדות המזרח==
{{הור2|לשחרית של יום כיפור}}
{{:וידוי הגדול לרבנו נסים|נוסח=מזרח}}{{ש}}
{{הור|אָנָּא יְיָ…}}
==נוסח אשכנז==
{{הור2|לתפילת יום כיפור קטן}}
{{:וידוי הגדול לרבנו נסים|נוסח=אשכנז}}
==תצוגה משולבת==
</noinclude>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קֹדֶם כָּל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=דָּבָר|מזרח=דְּבָרַי}} אֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. כִּי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=מִפְּנֵי שֶׁעֲוֹנוֹתַי|מזרח=עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, וּפְשָׁעַי}} רַבּוּ מִלִּמְנוֹת וְחַטֹּאתַי עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרח=.|,}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּכְמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי,}} מִתְוַדֶּה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי}} בִּכְפִיפַת רֹאשׁ, בִּכְפִיפַת קוֹמָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בִּכְנִיעַת חָיִל, בַּחֲלִישׁוּת כֹּחַ,|מזרח=בִּנְמִיכַת רוּחַ, בַּחֲלִישׁוּת חַיִל,}} בִּשְׁבִירַת לֵב, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּנְמִיכוּת רוּחַ,}} בְּקִידָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּבְרִיכָה}} בִּכְרִיעָה, בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה, בְּאֵימָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בִּבְעָתָה, בְּרֶתֶת, בִּזְוָעָה, בְּחִלְחוּל, בְּיִרְאָה, בְּמוֹרָא|מזרח=בְּמוֹרָא, בְּיִרְאָה, בִּרְעָדָה, בְּפַחַד, בְּחַלְחָלָה, עַל הַחֲטָאִים וְעַל הָעֲוֹנוֹת וְעַל הַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי}}. אוֹמֵר אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי מִקְצָת מַעֲשַׂי הָרָעִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּמִדְּרָכַי הַמְכֹעָרִים וּמִמַּעֲלָלַי הַמְקֻלְקָלִים|וּדְרָכַי הַמְקֻלְקָלִים וּמִפְעָלַי הַמְכֹעָרִים}}. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=לְ{{סי|אָ|0}}מְרָם אִי אֶפְשָׁר, לְ{{סי|בָ|0}}רְרָם אֵין בִּי כֹּחַ, לְ{{סי|גַ|0}}לּוֹתָם לֹא אֶעֱצֹר חָיִל, לְ{{סי|דַ|0}}בְּרָם לֹא אֵדָעֵם, לְ{{סי|הַ|0}}גִּידָם אֵינִי כְדַאי, לִ{{סי|תְ|0}}בֹּעַ עֲלֵיהֶם סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה,|מזרח=לְגָמְרָם אֵי אֶפְשָׁר, וְאֵין בִּי כֹּחַ לְגַלּוֹתָם וּלְבָרְרָם, וְלֹא אֶעֱצֹר חַיִל לְחַבְּרָם וְאֵינִי כְדַאי לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה.}} מָה אֲנִי מֶה חַיָּי, אֲנִי הֶבֶל וָרִיק, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֲנִי רִמָּה וְתוֹלֵעָה, אֲנִי עָפָר וָאֵפֶר|מזרח=עָפָר וָאֵפֶר רִמָּה וְתוֹלֵעָה}}. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בּוֹשׁ|מזרח=מִתְבּוֹשֵׁשׁ}} אֲנִי מֵחֲטָאַי, וּמֻכְלָם אֲנִי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מֵעֲוֹנוֹתַי וְנֶחְפָּר}} מִפְּשָׁעָי. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֵין|מזרח=וְאִם אָבֹא לְבָרְרָם וּלְחַבְּרָם וּלְפָרְשָׁם יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵמָּה לֹא יִכְלוּ, וְאֵין}} לִי פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְוַדּוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=לְפָנֶיךָ|מזרח=עֲלֵיהֶם}}. גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא, עָצְמוּ פְשָׁעַי מִסַּפֵּר, בּוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כְּגַנָּב הַנִּמְצָא בַּמַּחְתֶּרֶת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם עָמַדְתִּי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=לְפָרֵשׁ|מזרח=לְפָרֵט}} אֶת חֲטָאַי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּלְפָרְשָׁם}} וּלְבָאֲרָם, יִכְלֶה הַזְּמָן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְהֵם|מזרח=וְהֵמָּה}} לֹא יִכְלוּ. עַל אֵי זֶה מֵהֶם אֶתְבַּע, וְעַל אֵי זֶה מֵהֶם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֲבַקֵּשׁ|מזרח=אֶתְוַדֶּה}}, וְעַל אֵיזֶה מֵהֶם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֶתְוַדֶּה|מזרח=אֲבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה}}. עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, עַל הַנִּסְתָּרוֹת אוֹ עַל הַנִּגְלוֹת, עַל הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹ עַל הָאַחֲרוֹנוֹת, עַל הַחֲדָשׁוֹת אוֹ עַל הַיְשָׁנוֹת, עַל הַטְּמוּנוֹת אוֹ עַל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=הַנּוֹדָעוֹת|מזרח=הַיְדוּעוֹת}}, עַל הַנִּזְכָּרוֹת אוֹ עַל הַנִּשְׁכָּחוֹת מִמֶּנִּי. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=יוֹדֵעַ אֲנִי|מזרח=אֲנִי יוֹדֵעַ}} בְּעַצְמִי שֶׁאֵין בִּי לֹא תוֹרָה וְלֹא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=חָכְמָה|מזרח=מִצְוָה}}, לֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה, לֹא צְדָקָה וְלֹא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=יַשְׁרוּת וְלֹא גְמִילוּת חֲסָדִים|כִשְׁרוֹן, לֹא גְמִילוּת חֲסָדִים וְלֹא יַשְׁרוּת לֵבָב}}. אֲבָל אֲנִי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=סָכָל|מזרח=אֱוִיל}} וְלֹא יוֹדֵעַ, בַּעַר וְלֹא מֵבִין, גַּזְלָן וְלֹא נֶאֱמָן, חַיָּב וְלֹא זַכַּאי, רָשָׁע וְלֹא צַדִּיק, רָע וְלֹא טוֹב. וְכָל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=מַעֲשִׂים רָעִים עָשִׂיתִי, וְגַם עֲבֵירוֹת רָעוֹת|מַעֲשֵׂה טוֹב לֹא}} עָשִׂיתִי. וְאִם אַתָּה דָּן אוֹתִי כְּמַעֲשַׂי, אוֹי לִי, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וַי|מזרח=אוֹיָה לִי, אַלְלַי}} לִי, אֲהָהּ עָלַי, אוֹיָה עַל נַפְשִׁי. וְאִם תְּבַקֵּשׁ לְנַקּוֹתִי כִּמְטַהֵר וְכִמְצָרֵף כֶּסֶף, לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי מְאוּמָה. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כִּי|מזרח=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תָבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי. מָה אֲנִי, מַה חַיַּי,}} אֲנִי כְּקַשׁ לִפְנֵי אֵשׁ וּכְעֵצִים יְבֵשִׁים לִפְנֵי הָאוּר, כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפָּה עַל חָרֶשׂ, הֲבֵל הֲבָלִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֵין|מזרח=שֶׁאֵין}} בּוֹ מַמָּשׁ.
בַּמָּה אֲקַדֵּם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=פָּנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי,}} אוֹ מַה רְפוּאָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֲבַקֵּשׁ|מזרח=אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ}}. כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=הָיִיתִי|מזרח=הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ}}, כְּעֶבֶד מוֹרֵד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עַל אֲדֹנָיו, כְּתַלְמִיד|מזרח=בַּאדֹנָיו וּכְתַלְמִיד}} חוֹלֵק עַל רַבּוֹ. אֶת אֲשֶׁר טִהַרְתָּ טִמֵּאתִי, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וַאֲשֶׁר|מזרח=וְאֶת אֲשֶׁר}} טִמֵּאתָ טִהַרְתִּי. אֶת אֲשֶׁר הִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וַאֲשֶׁר|מזרח=וְאֶת אֲשֶׁר}} אָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי. אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ שָׂנֵאתִי, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וַאֲשֶׁר|מזרח=וְאֶת אֲשֶׁר}} שָׂנֵאתָ אָהַבְתִּי. אֵת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחֱמַרְתִּי, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וַאֲשֶׁר|מזרח=וְאֶת אֲשֶׁר}} הֶחֱמַרְתָּ הֵקַלְתִּי. אֵת אֲשֶׁר קֵרַבְתָּ רִחַקְתִּי, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וַאֲשֶׁר|מזרח=וְאֶת אֲשֶׁר}} רִחַקְתָּ קֵרַבְתִּי. אַךְ לֹא לְהַכְעִיסֶךָ נִתְכַּוַּנְתִּי. וּבְעַזּוּת מֵצַח בָּאתִי לְבַקֵשׁ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=סְלִיחָה מִלְּפָנֶיךָ|מִלְּפָנֶיךָ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה}}. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׂמְתִּי פָנַי כַּכֶּלֶב, הֵעַזְתִּי מֶצַח כַּזֹּנָה, וְגַשְׁתִּי לְפָנֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים. וְכֵן כָּתוּב: וּמֵצַח אִשָּׁה זֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.{{ממס|ירמיהו ג ג}}|מזרח=שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ, כִּי עָלֶיךָ בָּטַחְתִּי יְיָ, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אַתָּה, וְנִשְׁעַנְתִּי עַל רֻבֵּי חֲסָדֶיךָ. כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב.}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=עֲשֵׂה עִמִּי לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ וְאַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ, כִּי}} לֹא עַל עַצְמִי בִּלְבָד אֲנִי מִתְפַּלֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּמִתְוַדֶּה|מזרח=וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחַנֵּן}}, כִּי אִם בַּעֲדִי וּבְעַד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=קְהָלֶךָ|מזרח=כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה}} הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי רָאוּי וְלֹא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=זַכַּאי|מזרח=הָגוּן}} לְהִתְוַדּוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן}} עַל עַצְמִי וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אֲבָל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שַׂמְתִּי לִבִּי לְנֶגֶד רַחֲמֶיךָ,}} כִּי דַרְכְּךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ|מזרח=לְהַעֲבִיר קִצְפֶּךָ}}, וּמִדָּתְךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ|אשכנז=לְהַעֲבִיר קִצְפֶּךָ}}, וּמִנְהָגְךָ לְרַחֵם עַל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בְּרִיּוֹתֶיךָ, וּבְיוֹתֵר לַשָּׁבִים|מזרח=בְּרִיּוֹתֶיךָ הַשָּׁבִים}} אֵלֶיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּמוֹדִים|מזרח=וּמִתְוַדִּים}} לְפָנֶיךָ וְעוֹזְבִים וּמִתְנַחֲמִים עַל פִּשְׁעֵיהֶם וְלֹא מְכַסִּים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אוֹתָם|מזרח=עֲלֵיהֶם}}, שֶׁכֵּן כָּתוּב: מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם.{{ממס|משלי כח יג}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִנְהַג בֵּית {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=דִּינְךָ|מזרח=דִּינָךְ}} הַצֶּדֶק לֹא כְמִנְהַג בָּתֵּי דִינִין שֶׁל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בְּנֵי אָדָם|מזרח=בָּשָׂר וָדָם}}. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שֶׁמִּדַּת בְּנֵי אָדָם, כְּשֶׁהוּא|מזרח=כִּי מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁאָדָם}} תּוֹבֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֶל בֵּית דִּין אוֹ אֶל הַשּׁוֹפֵט|יָבוֹא אֶל הַדַּיָּן}}, אִם יִכְפֹּר יִנָּצֵל מִן הַמָּמוֹן, וְאִם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=יוֹדֶה|מזרח=מוֹדֶה}} מִתְחַיֵּב לִתֵּן. וּבֵית דִּינְךָ הַצֶּדֶק לֹא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כֵן|מזרח=כָךְ}} הוּא, אֶלָּא אִם יִכְפֹּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אָדָם}} אוֹי לוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְאוֹי|מזרח=אוֹי}} לְנַפְשׁוֹ, וְאִם מוֹדֶה וְעוֹזֵב אַתָּה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=מְרַחֲמֵהוּ|מזרח=תְרַחֲמֵהוּ וְתַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם}}.
{{נוסחי תפילה ארוכים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לוּלֵי חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לֹא הָיִינוּ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים, וְעַל מָה הָיִינוּ מִתְוַדִּים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְבַקֵּשׁ עַל חֵטְא וְהוּא לֹא חָטָא. וְלֹא יִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ אֶלָא בְּהַעֲבִירְךָ חַטֹּאת יְרֵאֶיךָ. וְלֹא עַל עַצְמִי בִּלְבָד אֲנִי מִתְוַדֶּה, כִּי אִם בַּעֲדִי וּבְעַד כָּל קְהָלֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ.|מזרח=וְיִוָּדַע הַיּוֹם עֹז רַחֲמֶיךָ. בְּהַעֲבִיר אֶת־חַטַּאת עַמֶּךָ. הַמִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים: <noinclude>{{ש}}{{הור|אָנָּא יְיָ…}}</noinclude>}}<noinclude>
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
ewctr1elggfe06gnemskfc18ilbqsrk
אתה מבין
0
1727770
3083401
2936060
2026-09-16T14:36:30Z
Yack67
27395
3083401
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{הור2|פיוט הנאמר בסדר הווידוי למנהגי אשכנז. כיום ברוב הקהילות אומרים רק את הסיום שלו.}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵנוּ מֵעֹנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשְׁנוּ בְרֹעַ יֵצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּנוּ כְּרֶשֶׁת לִפְעָמֵינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ וְעוֹשֵׂנוּ יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּנוּ חֲקַרְתָּנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵׂינוּ כִּי הֵמָּה עָמָל וָאָוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ כִּי בְיָדְךָ כָּל נֶפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כָּל פְּשָׁעֵינוּ אֱלוֹהַּ כַּפֶּר לָנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדוּעַ לָנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ הוֹדִינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּעָשִׂיתָ עִם כָּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְנוּ בַנֶּשֶׁף קָרַבְנוּ בְשֶׁוַע / {{סי|קָ}}רַבְנוּ אֵלֶיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן רַחֲמֵנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְבֹאוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן{{ש}}<includeonly>
</includeonly>
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ תַאֲזִין בְּעָמְדֵנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ<noinclude>
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
</noinclude>
7h9eq8lumfuhf0rtab1vlh7fxa19lfq
אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך
0
1728069
3083468
3082233
2026-09-16T19:39:24Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083468
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|תחינה זו נאמרת למנהג אשכנז בסוף סדר הווידוי בסליחות לערב ראש השנה. (לאחר קטעי תחינה מ[[בקשה לרב סעדיה גאון|תפילת רס"ג]]).}}
==נוסח אשכנז המערבי==
</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אָנָּא הַבֵּט בְּצִדְקַת עֲבָדֶיךָ חֲסִידֶיךָ, אֲשֶׁר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת עָלֶיךָ. וְלֹא חָסוּ עַל עַצְמָם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד וְלֹא חִלְּלוּהוּ, וְרָֽצוּ לַטֶּבַח וּפָשְׁטוּ צַוָּאר, וְעָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּ, וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף וְנִמְצְאוּ תְמִימִים. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי רַחֲמָנִיּוֹת וְיַלְדֵיהֶן. וְנִתְעָרְבוּ דְּמֵי אַחִים וְאַחֲיוֹת, וּדְמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת, וּדְמֵי יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, וּדְמֵי חֲכָמִים וַחֲכָמוֹת, וּדְמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וּדְמֵי יְלָדִים וִילָדוֹת, וּדְמֵי זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, וּדְמֵי בַחוּרִים וּבַחוּרוֹת, וּדְמֵי פַרְנָסִים וְחַזָּנֵיהֶם, וּדְמֵי מְלַמְּדִים וְתַלְמִידֵיהֶם, וּדְמֵי דַיָּנִים וְסוֹפְרֵיהֶם, וּדְמֵי אֲנָשִׁים וּנְשֵׁיהֶם, וּדְמֵי גְמוּלֵי מֵחָלָב וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם. וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם יַחַד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמָיִם. אֶת אֵלֶּה הַמִּזְבְּחוֹת זְכֹר, וְאֶת אֵלֶּה הָעֲקֵדוֹת תִּרְאֶה. כִּי עַל אַחַת הִרְעִישׁ הָעוֹלָם, וְהֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה, וְנִשְׁבַּעְתָּ לְבָרֵךְ עוֹקֵד וְנֶעֱקָד לְהַרְבּוֹת זַרְעָם כְּחוֹל הַיָּם, וְאַף כִּי עַתָּה כַּמָּה וְכַמָּה עֲקֵדוֹת עָקְדוּ בְנֵיהֶם עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַנִּכְבָּד. נָא דֹרֵשׁ דָּמִים, קוֹל דְּמֵי בָנֶיךָ צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה. הִנָּחֵם וְשַׁכֵּךְ אַף וְחֵמָה כַלֵּה, וְתַשְׁבִּית שׁוֹד וָשֶׁבֶר מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְחוּס וַחֲמֹל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת, וְתוֹצִיאֶנָּה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה, שְׁנַת רָצוֹן, שְׁנַת גְּאֻלָּה. שַׁדַּי תִּזְכָּר לָנוּ בְּרִית אֶזְרָח, וְתִזְכָּר לָנוּ זְכוּת הַנֶּעֱקָד, וְצַדְּקֵנוּ בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם.}}<noinclude>
==נוסח אשכנז המזרחי==
</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אָנָּא הַבֵּט בְּצִדְקַת עֲבָדֶיךָ חֲסִידֶיךָ, אֲשֶׁר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת עָלֶיךָ. וְלֹא חָסוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְלֹא חִלְּלוּהוּ, וְרָֽצוּ לַזֶּבַח וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם, וְעָמְדוּ בְנִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּ, וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף וְנִמְצְאוּ תְמִימִים. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי רַחֲמָנִיּוֹת וְיַלְדֵיהֶן. וְנִתְעָרְבוּ דְּמֵי אַחִים וַאֲחָיוֹת, וּדְמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת, וּדְמֵי חֲכָמִים וַחֲכָמוֹת, וּדְמֵי הֲגוּנִים וַהֲגוּנוֹת, וּדְמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וּדְמֵי זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, וּדְמֵי בַחוּרִים וּבַחוּרוֹת, וּדְמֵי פַרְנָסִים וְחַזָּנֵיהֶם, וּדְמֵי דַיָּנִים וְסוֹפְרֵיהֶם, וּדְמֵי מְלַמְּדִים וְתַלְמִידֵיהֶם, וּדְמֵי אֲנָשִׁים וּנְשׁוֹתֵיהֶם. וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם יַחַד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַמְיֻחָד. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמַיִם, וְיִנְקֹם נִקְמָתוֹ וְנִקְמַת עַמּוֹ וְנִקְמַת תּוֹרָתוֹ, וְנִקְמַת דַּם עֲבָדָיו אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם. כְּהִבְטַחְתָּנוּ בְּיַד אֲבִי חוֹזֶה: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃{{ממס|דברים לב מג}} אֶת אֵלֶה מִזְבְּחוֹת זְכֹר וְאֵלֶּה עֲקֵדוֹת תִּרְאֶה. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=כִּי עַל אַחַת הִרְעִישׁ הָעוֹלָם, וְהֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה, וְנִשְׁבַּעְתָּ לְבָרֵךְ עוֹקֵד וְנֶעֱקָד לְהַרְבּוֹת זַרְעָם כְּחוֹל הַיָּם, אַף כִּי עַתָּה כַּמָּה וְכַמָּה עָקְדוּ בְנֵיהֶם עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַמְיֻחָד הַנִּכְבָּד. נָא דֹרֵשׁ דָּמִים, קוֹל דְּמֵי בָנֶיךָ צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה, וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.}} וְהִנָּחֵם וְשַׁכֵּךְ אַף וְכַלֵּה חֵמָה, וְתַשְׁבִּית שׁוֹד וָשֶׁבֶר מֵעַמֶּךָ. חוּס וְרַחֵם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה, וְתוֹצִיאֶנָּה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה, שְׁנַת רָצוֹן וְעֵת גְּאֻלָּה. שַׁדַּי תִּזְכָּר לָנוּ בְּרִית אֶזְרָח, וְתִפְקָד לָנוּ זְכוּת הַנֶּעֱקָד, וּתְרַחֲמֵנוּ בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.}}}}<noinclude>
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:נוסח אשכנז]]
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]]
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
</noinclude>
1ecegvscxfbihr9w7a2zypgrzew2gf3
איש עניו חילה פניך
0
1732258
3083470
3082182
2026-09-16T19:40:15Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083470
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{פיוט|
| שם=
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{הור2|פיוט הנאמר למנהג פולין בין קטעי התחינות שמוסיפים לווידוי בסליחות לערב ראש השנה. הנוסח השתבש בכמה מקומות, עד לקלקול החרוז והאקרוסטיכון. מובא כאן גם נוסח אחר מסדר הסליחות של קהילת קוילן (סימן קלד - בסליחות לעיו"כ) שבו נשמרה צורת הפיוט. (ראו גם בסליחות פולין מהדו' גולדשמידט עמ' קיב.)}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח פולין==
<קטע התחלה=פולין/>אִישׁ עָנָו חִלָּה פָנֶיךָ בְּעַד עֲדָתֶךָ בְּרַחֲמִים אָנָּא נְהֹג בְּחֶמְלָתֶךָ. גְּאַלְתָּם מִנֹּף בְּחֹזֶק יָדֶךָ, דָּתְךָ הִנְחַלְתָּם, תַּתָּה לָמוֹ שֵׁם וָיָד. הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ, וְעָלֵימוֹ חֲפֹף בְּחֶמְלָתֶךָ. זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, חֵשֶׁק אַהֲבָתָם אֵין מַיִם לְכַבּוֹת. טְעַנְתָּם נְשָֹאתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, יַשֵּׁר צַעֲדֵיהֶם לֶכֶת יֹשֶׁר, כִּי תָשׁוּב לָשֹוּשֹ עֲלֵיהֶם לְטוֹב. מִצְרַיִם אִם יִשְׁמְעוּ כִּי הֶאֱבַדְתָּם, נוֹאֲמִים בְּרָעָה הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לְכַלּוֹתָם. סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, עִוּוּת פִּשְׁעָם מְחַל נָא הַיּוֹם הַזֶּה. פְּנֵה נָא לְצִדְקַת אָבוֹת וְאַל תִּשְׁכַּח. חַנּוּן, קְרָאתָם בָּנִים וְאַתָּה לָמוֹ אָב, רַחֲמֵם כְּרַחֵם אָב. שַׁדַּי עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁמֶךָ, תִּמְחֹל וְתִסְלַח לְפִשְׁעֵי עַמֶּךָ. אָנָּא סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, וְאִם לֹא תִסְלַח מְחֵנִי. וְאַף אַתָּה הֲשֵׁבוֹתָ לוֹ כְּדַרְכֵי טוּבְךָ, בִּשַּרְתּוֹ וְאָמַרְתָּ לוֹ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. <קטע סוף=פולין/>
<small><קטע התחלה=פולין/>וּסְלַח נָא לַעֲנִיֵּי עַמְּךָ וְדַלֵּי הַצֹּאן, כִּי תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. אִם הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ, אַתָּה מַרְבֶּה לִסְלֹחַ. אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה, וַעֲשֵֹה אַל תְּאַחַר.<קטע סוף=פולין/></small>
==נוסח קוילן==
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{רן|{{סי|אִ}}ישׁ עָנָו חִלָּה בְּעַד עֲדָתֶךָ / {{סי|בְּ}}רַחֲמִים אָנָּא נְהֹג כְּמִדּוֹתֶיךָ
{{סי|גְּ}}אַלְתָּם מִנֹּף בְּחֹזֶק יָד / {{סי|דָּ}}תְךָ הִנְחַלְתָּם תֵּת לָמוֹ שֵׁם וְיָד
{{סי|הֵ}}ם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ / {{סי|וְ}}עָלֵימוֹ חוֹפֵף בְּחֶמְלָתֶךָ
{{סי|זְ}}כֹר לָמוֹ צִדְקַת אָבוֹת / {{סי|חֵ}}שֶׁק אַהֲבָתָם אֵין מַיִם לְכַבּוֹת
{{סי|טִ}}עַנְתָּם נְשָׂאתָם עַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / {{סי|יַ}}שֵּׁר צַעֲדֵיהֶם לֶכֶת בְּכֹשֶׁר
{{סי|כִּ}}י תָשׁוּב לָשׂוּשׂ עֲלֵיהֶם לְטוֹב / {{סי|לָ}}מוֹ חַקְתָּ בְּדָת לֶקַח טוֹב
{{סי|מִ}}צְרַיִם אִם יִשְׁמְעוּ כִּי הֶאֱבַדְתָּם / {{סי|נ}}וֹאֲמִים עֲלֵיהֶם בְּרָעָה הוֹצֵאתָם לְכַלּוֹתָם
{{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה / {{סי|עִ}}וּוּת פִּשְׁעָם מְחֹל נָא בַּיּוֹם הַזֶּה
{{סי|פְּ}}נֵה לְצִדְקַת אָבוֹת / {{סי|צַ}}דְּקֵם וְאַל תִּשְׁכַּח חַנּוֹת
{{סי|קְ}}רָאתָם בָּנִים וְאַתָּה לָמוֹ אָב / {{סי|רַ}}חֵם עֲלֵיהֶם כְּרַחֶם אָב
{{סי|שַׁ}}דַּי עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ / {{סי|תִּ}}מְחַל וְתִסְלַח לְפִשְׁעֵי עַמֶּךָ
כֹּחֲךָ יִגְדַּל נָא אָנָּא סְלַח נָא / אִם לֹא תִסְלַח מְחֵנִי נָא
וְאַף אַתָּה הֲשֵׁבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבֶךָ / בִּשַּׂרְתּוֹ וְאָמַרְתָּ לוֹ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.}}<noinclude>
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
[[קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
</noinclude>
pvfiqa718hqx6eu2wxi0t60i1bcii9m
אנעים חדושי שירים
0
1732956
3083427
3083256
2026-09-16T18:22:07Z
בן עדריאל
9444
/* זולת */
3083427
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי הזולת, המי כמכה והגאולה נשמטו מן המחזורים ונמצאו בכתבי יד ספורים. היוצר, הסילוק ליוצר והאופן נאמרים במנהג איטליה ביום א' של פסח.}}
=== יוצר ===
{{הור|סימן '''א"ב''' (מרובע); '''שבתי הקטן בירבי משה מעיר רומא יחיה ויגדל בתורה ובמצות'''}}
{{סי|אַ}}נְעִים חִדּוּשֵׁי שִׁירִים / {{סי|שֶׂ|2}}כֶר אֱמֶת מֵישָׁרִים{{ש}}
{{סי|אֶ}}עֶנְדֶּנּוּ עַטְּרוֹת מְשׁוֹרְרִים / {{סי|שִׁיר הַשִּׁירִים|10}}
{{סי|אַ}}חַת לְאַחַת מַשִּׁיקוֹת / {{סי|בְּ|2}}הִירוּת כַּרְכֻּמֵּי רְשָׁקוֹת{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶר וְחֶרֶת נֶחֱשָׁקוֹת / {{סי|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת|10}}
{{סי|בַּ}}חֲרָבוֹת הוֹלַכְתָּ נֶאֱמָנֶיךָ / {{סי|תִּ|2}}לְעַטְתָּם שַׁד חַשְׁמַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}לּוֹתָם רַעֲנָנֵי שְׁמָנֶיךָ / {{סי|לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ|10}}
{{סי|בֶּ}}ן עָמוֹס מְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|יִ|2}}דַּעְתָּ טוֹב שְׂכָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}קָּשָׁה מַנְעִים לְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ|10}}
{{סי|גְּ}}דֻלָּה לוֹ נָאוָה / {{סי|הֶ|2}}אֱמַרְתִּיו בְּגֶרֶס תַּאֲוָה{{ש}}
{{סי|גֻּ}}דַּלְתִּי כִּשְׁמַעְתִּיו כְּאִוָּה / {{סי|שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה|10}}
{{סי|גַּ}}ם כְּדָבוּר בְּחֶרֶת / {{סי|קְ|2}}רָנוֹת עֶשֶׂר נִסְחֶרֶת{{ש}}
{{סי|גֹּ}}רַל וְחֶבֶל נִבְחֶרֶת / {{סי|אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת|10}}
{{סי|דּ}}וֹד אָהַב דִּגּוּלִי / {{סי|טְ|2}}עָמָיו הִגִּיד לִי{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ יְשָׁרִים מַגְדִּילִי / {{סי|הַגִּידָה לִּי|10}}
{{סי|דֵּ}}עוֹת פֵּרוּק מַדָּעִי / {{סי|נֹ|2}}עַם הִזְהִיר לְיַדְּעִי{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָא לְיוֹדְעִי / {{סי|אִם לֹא תֵדְעִי|10}}
{{סי|הִ}}גַּהְתִּי אוֹר לַאֲרוּסָתִי / {{סי|בּ|2}}וֹזֶה זְרוֹעוֹ הֵבַסְתִּי{{ש}}
{{סי|הִ}}כְרַעְתִּי וְהוֹדַעְתִּי תְּבוּסָתִי / {{סי|לְסֻסָתִי|10}}
{{סי|הִ}}קְרַנְתִּי זִיו שְׁלוּחַיִךְ / {{סי|יִ|2}}שַׁרְתִּי שַׂמְתִּי לְנוּחָיִךְ{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוֹת עֲנֹק שִׂיחַיִךְ / {{סי|נָאווּ לְחָיַיִךְ|10}}
{{סי|וְ}}רוֹחֵץ הֶעֱבִיר לִהַב / {{סי|רְ|2}}בָבָה מֻדְגָּל בְּאַהַב{{ש}}
{{סי|וְ}}הִנְחִיל לְנַעַר נֶאֱהָב / {{סי|תּוֹרֵי זָהָב|10}}
{{סי|וְ}}חָפֵץ שֵׁרוּת אוֹהֲבוֹ / {{סי|בַּ|2}}סְּנֶה נִגְלָה בְּלַהֲבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׁר בְּחוֹלַת אֲהָבוֹ / {{סי|עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ|10}}
{{סי|זִ}}קֵּר מָשׁוּל חֲמוֹר / {{סי|יִ|2}}פּוּי כֹּחוֹ לֵאמֹר{{ש}}
{{סי|זֶ}}בֶד סַמִּים שְׁמֹר / {{סי|צְרוֹר הַמֹּר|10}}
{{סי|זֶ}}רַע נִדְמָה לְעֹפֶר / {{סי|מ|2}}וֹנָיו לַשַּׁחַת עִפֵּר{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע פִּדְיוֹן וְכֹפֶר / {{סי|אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר|10}}
{{סי|חֵ}}ן אֲפַדְתִּיךְ רַעְיָתִי / {{סי|שָׁ|2}}מֵן וְטוֹב מַרְעִיתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}בַּבְתִּיךְ בְּכֶפֶל בִּרְאִיָּתִי / {{סי|הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי|10}}
{{סי|חָ}}זַרְתִּי גְמוּל לְדוֹדִי / {{סי|הַ|2}}דְּרוֹ בִּלְשׁוֹן חִדּוּדִי {{ש}}
{{סי|חִ}}בַּבְתִּי נְעִימוֹ יְדִידִי / {{סי|הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי|10}}
{{סי|טִ}}כֵּס בָּחוּר כָּאֲרָזִים / {{סי|מְ|2}}לָכִים מְגַלֶּה רָזִים{{ש}}
{{סי|ט}}וּרִים פּוֹסְלִים וְגוֹזְרִים / {{סי|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים|10}}
{{סי|טִ}}פְטוּף נֹעַם גָּרוֹן / {{סי|עָ|2}}רַכְתִּי לְרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר מִשְׁכָּן וְאָרוֹן / {{סי|אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן|10}}
{{סי|יִ}}רְצֶה כְּרֵיחַ נִיחוֹחִים / {{סי|יְ|2}}רוּדִים בַּסּוּגַר בְּחָחִים{{ש}}
{{סי|יְ}}לַקֵּט יְקַבֵּץ נִדָּחִים / {{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים|10}}
{{סי|יָ}}קוּם אוֹיְבָיו לִגְעַר / {{סי|רֶ|2}}גֶל יוֹם מְבֹעָר{{ש}}
{{סי|יַ}}צִּיל בָּאֵי שַׁעַר / {{סי|כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר|10}}
{{סי|כִּ}}בְּדַנִי מְשׁוֹטֵט בְּעַיִן / {{סי|רִ|2}}בְבוֹתָיו עִנְּדוּנִי זַיִן{{ש}}
{{סי|כּ}}וּוּן לֵב וְעַיִן / {{סי|הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן|10}}
{{סי|כִּ}}לְכְּלַנִי תְּמוּר אֲשִׁישׁוֹת / {{סי|וּ|2}}מִלּוּאִי מְחַזֵּק וּתְשִׁישׁוֹת{{ש}}
{{סי|כִּ}}לְּלַנִי בִּשְׁתֵּי אִשּׁוֹת / {{סי|סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת|10}}
{{סי|לִ}}בִּי בָּחַן וּדְרָשִׁי / {{סי|מֵ|2}}רֹאשׁ רֵאשִׁית הַפְרִישִׁי{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנַי יַעֲבֹר בְּרֹאשִׁי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}}
{{סי|לְ}}קַבֵּל בְּאַהַב מוֹסְרוֹתֵיכֶם / {{סי|אֻ|2}}לַּפְתִּי בְּשִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|ל}}וֹחֵץ וְלֹא לְהִתְגָּרוֹתֵיכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}
{{סי|מָ}}נָה דָר מוֹעֲדִי / {{סי|יָ|2}}רַד וּפִלֵּג דּוֹדִי{{ש}}
{{סי|מְ}}דַלֵּג הַר לְעוֹדְדֵי / {{סי|קוֹל דּוֹדִי|10}}
{{סי|מִ}}כֹּסֶף צוּר מַחֲצָבִי / {{סי|חֲ|2}}לַל נִקְרַת מִקְצָבִי{{ש}}
{{סי|מִ}}פְעָלָם הֵלִיץ בִּי / {{סי|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי|10}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת נֶצַח הִגְדִּילִי / {{סי|יִ|2}}פָּה וְהִדֵּר גּוֹרָלִי{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימִים חֲבָלִים לְהַגְדִּילִי / {{סי|עָנָה דוֹדִי וְאָמַר|10}}
{{סי|נָ}}אוֹר בְּעֵת עָבַר / {{סי|הִ|2}}דְּרִי בְּטוֹב דָּבָר{{ש}}
{{סי|נִ}}בּוּל קַשׁ יֻעֲבַר / {{סי|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר|10}}
{{סי|סִ}}גֵּר אוֹיְבַי לְקֶרֶץ / {{סי|וַ|2}}יָּרֶם קַרְנִי בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|סִ}}לֵּד מִכְּנַף הָאָרֶץ / {{סי|הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ|10}}
{{סי|ס}}וּגָה סִכְסֵךְ מְפִיגֶיהָ / {{סי|יִ|2}}סֵּד בֵּית חוֹגְגֶיהָ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹר בְּאֶתְנַנֵּי מוֹגֶיהָ / {{סי|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ|10}}
{{סי|עִ}}לֵּק שִׁבֵּר לְגַלַּע / {{סי|גְּ|2}}רָרוֹ וְקִלְּעוֹ בְּקֶלַע{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוּמָה בִּסְחוֹרַת סֶלַע / {{סי|יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע|10}}
{{סי|עִ}}טֵּר כְּעָב עוֹלִים / {{סי|דִּ|2}}עֵךְ עוֹפֶרֶת מְשׁוּלִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נוּ גָזֵי שְׁעוּלִים / {{סי|אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים|10}}
{{סי|פֵּ}}אוּר עִנּוּד כְּלִילִי / {{סי|לִ|2}}בְּדַנִי כִּתְּרַנִי וְהִכְלִילִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹדִי וְעֹז מִגְדָּלִי / {{סי|דּוֹדִי לִי|10}}
{{סי|פְּ}}נוֹתִי מֵהֲמוּהַּ יוֹם / {{סי|בִּ|2}}קַּשְׁתִּי פְנֵי אָיֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת מָתַי וּפִדְיוֹם / {{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם|10}}
{{סי|צֶ}}דֶק נֶאֱלַמְתִּי בְּעִכּוּבִי / {{סי|תְּ|2}}פִלָּתִי סָתַם וְעִכְּבִי{{ש}}
{{סי|צִ}}עֲרוּנִי לֵילוֹת לְעַכְּבִי / {{סי|עַל מִשְׁכָּבִי|10}}
{{סי|צַ}}עֲקָתִי תְּקוֹמֵם נָא / {{סי|וְ|2}}קַרְנוֹת צַדִּיק תְּרוֹמַמְנָה{{ש}}
{{סי|צְ}}דָקָה כְּדָבְרָךְ תְּקַיְּמֶנָּה / {{סי|אָקוּמָה נָּא|10}}
{{סי|קִ}}שּׁוּט נְכוֹחִים אֲמָרִים / {{סי|רִ|2}}שֵּׁם וְחָרַט לַשּׁוֹמְרִים{{ש}}
{{סי|קֵ}}רַבְתִּי חֲבָלִים מְשַׁמְּרִים / {{סי|מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים|10}}
{{סי|קִ}}יּוּם שְׁטָר כְּשִׂבַּרְתִּי / {{סי|הִ|2}}לַּכְתִּי קְדוֹרַנִּית וְהָשְׁבַּרְתִּי{{ש}}
{{סי|קֻ}}לַּעְתִּי וּמִלֵּב נֶעֱבַרְתִּי / {{סי|כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי|10}}
{{סי|רְ}}צוֹן בְּרָכָה אֲשִׁיתְכֶם / {{סי|וּ|2}}מִשְׁנֶה תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם {{ש}}
{{סי|רָ}}זוּ אָדוֹם סוּתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}
{{סי|רָ}}חַשְׁתִּי לְרַב עֲלִילָה / {{סי|בְּ|2}}עַד תּוֹר הַמַּעֲלָה{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת רִבּוּץ מַעֲלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}}
{{סי|שִׁ}}וַּנִי כְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמוֹ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבוֹ רִשְּׁמַנִי לְרוֹמְמוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תִילִים צַדִּיקִים כֻּלָּמוֹ / {{סי|הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה|10}}
{{סי|שׂ}}וּמִי בְּלֵב וְקֶרֶב / {{סי|צְ|2}}דָקוֹת מַגִּיהַּ עֶרֶב{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}כֶל זְמִירוֹת עֶרֶב / {{סי|כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב|10}}
{{סי|תֶּ}}לֶף עַל הַכְלִילוֹ / {{סי|וְ|2}}שֵׁם תִּפְאֶרֶת כִּלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}לֵּל כֵּס שֶׁלּוֹ / {{סי|אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ|10}}
{{סי|תָּ}}אַב זִקּוּק כֶּסֶף / {{סי|תָּ|2}}אַב וּפָץ לְהַכְסֵף{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכוֹ עָשׂוּי בְּכֹסֶף / {{סי|עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף|10}}
==== סילוק ====
{{הור|סימן: '''שבתי ברבי משה'''}}
{{סי|צְאֶנָה וּרְאֶינָה|10}} {{סי|שִׂ|2}}מְחַת יוֹם חֲתֻנָּה{{ש}}
{{סי|הִנָּךְ|10}} {{סי|בְּ|2}}רוּרָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה{{ש}}
{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}} {{סי|תַּ|2}}קִּיפוֹת לְחִתּוּךְ נֶאֱמָנָה{{ש}}
{{סי|כְּחוֹט הַשָּׁנִי|10}} {{סי|יְ|2}}לִידֵי שַׁעֲשׁוּעַ שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|כְּמִגְדַּל דָּוִיד|10}} {{סי|בָּ|2}}נוּי לְתַלְפִּיּוֹת מְעוֹנָה{{ש}}
{{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ|10}} {{סי|רִ|2}}בּוּץ מְלוֹן שְׁכִינָה{{ש}}
{{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ|10}} {{סי|בְּ|2}}שָׂמִים רֹאשׁ וּלְבוֹנָה{{ש}}
{{סי|כֻּלָּךְ|10}} {{סי|יָ|2}}פָה בָּרָה כַּחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
{{סי|אִתִּי|10}} {{סי|מִ|2}}לְּבָנוֹן תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}}
{{סי|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה|10}} {{סי|שְׁ|2}}מַרְתִּיךְ כְּבָבַת עֵינָא{{ש}}
{{סי|מַה יָּפוּ|10}} {{סי|הֶ|2}}גְיוֹנַיִךְ בְּתַלְמוּד וּבְמִשְׁנָה{{ש}}
{{סי|נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ|10}} לְמֶלֶךְ מְפֹאָר בְּכָל פִּנָּה
{{סי|יָפָה|10}} כְּתִרְצָה וְנָאוָה בְּהִדּוּרִים / בָּרָה כַּנִּדְגָּלוֹת אֲיֻמָּה בַהֲדָרִים{{ש}}
{{סי|הָסֵבִּי|10}} הַשְׁלִיכִי יַהַב וּסְבָרִים / לִמְחוֹלֵל כֹּל מְכַלְכֵּל מִשְׁבָּרִים{{ש}}
{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}} יֹאכְלוּ הַרְצָיַת פְּדָרִים / לִינַת צֶדֶק בָּהּ מַתְדִּירִים{{ש}}
{{סי|כְּפֶלַח הָרִמּוֹן|10}} וְרָדִים הֲדוּרִים / הַמְשֵׁל רַקָּתֵךְ בְּתַאַב הִדּוּרִים{{ש}}
{{סי|שִׁשִּׁים הֵמָּה|10}} בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים / נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד לִמְסַדְּרִים{{ש}}
{{סי|אַחַת|10}} מֵעֲלָמוֹת חֲשׁוּבָה כִּתְדִירִים / יוֹנָה בַת נָדִיב הַבִּיעִי אִדּוּרִים{{ש}}
לִמְיֻסַּד עֹז מִפִּי מְאַדְּרִים / רָם וּמְנֻשָּׁא אַדִּיר בָּאַדִּירִים / הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים.
=== אופן ===
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|גַּן נָעוּל|10}} {{סי|אֻ}}שַּׁר בַּחֲצוּבֵי לְהָבִים{{ש}}
{{סי|שְׁלָחַיִךְ|10}} {{סי|בְּ}}לִקְחָם מִתְעַלְּסִים בַּאֲהָבִים{{ש}}
{{סי|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם|10}} {{סי|גִּ}}בְעַת הַלְּבוֹנָה הוֹבִים{{ש}}
{{סי|מַעְיַן|10}} {{סי|דּ}}וֹלֶה מַשְׁלִיכִים יְהָבִים
{{סי|עוּרִי|10}} {{סי|הַ}}שָּׂמָה מַעֲמַקֵּי שְׁעוּלִים / דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|בָּאתִי|10}} {{סי|וְ}}שׁוֹרַרְתִּי לְדוֹדִי הִלּוּלִים / עֹז יִסַּדְתִּי בְּיוֹנְקִים וְעוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|אֲנִי יְשֵׁנָה|10}} {{סי|זְ}}בוּדָה בְּעַתִּיקִים מְשָׁלִים{{ש}}
{{סי|פָּשַׁטְתִּי|10}} {{סי|חֻ}}קִּים שִׁלְטֵי מוֹשְׁלִים
{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|טְ}}עָנַנִי בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|קַמְתִּי|10}} {{סי|יָ}}אַבְתִּי לְהַעֲרִיצוֹ בְּשִׁירִים{{ש}}
{{סי|פָּתַחְתִּי|10}} {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק בִּסְתָרִים{{ש}}
{{סי|מְצָאוּנִי|10}} {{סי|לְ}}חָצוּנִי הַבְלֵי שָׁוְא מְשַׁמְּרִים
{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי|10}} {{סי|מְ}}רוּדִי לְדוֹדִי לְבַאֲרָה{{ש}}
{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}} {{סי|נֹ}}אַם הֱשִׁיבוּנִי בִּבְאֵרָה{{ש}}
{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|סִ}}גּוּבוֹ כְּקֶרַח הַנּוֹרָא{{ש}}
{{סי|רֹאשׁוֹ|10}} {{סי|עָ}}טוּר תָּג עֲטָרָה
{{סי|עֵינָיו כְּיוֹנִים|10}} {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְבוֹ מֻשְׁעָנִים{{ש}}
{{סי|לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם|10}} {{סי|צ}}וֹמְחוֹת וּמַצְמִיחוֹת פִּדְיוֹנִים{{ש}}
{{סי|יָדָיו|10}} {{סי|קַ}}בֵּל פְּשׁוּטוֹת כַּכְנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|שׁוֹקָיו|10}} {{סי|רַ}}גְלָיו רוֹבְצִים תַּחְתּוֹנִים
{{סי|חִכּוֹ מַמְתַּקִּים|10}} {{סי|שֶׂ}}כֶל מְשָׁלִים עַתִּיקִים{{ש}}
{{סי|אָנָה הָלַךְ|10}} {{סי|שֶׁ}}הַבְטָחָתוֹ מְחַכִּים דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת שְׁבָחוֹ מַעֲרִיצִים חֲזָקִים{{ש}}
{{סי|אֲנִי|10}} {{סי|תֹּ}}קֶף יִחוּדוֹ אֲסַפֵּר לְעֻמַּת חֲיָלֵי בְרָקִים{{ש}}
{{הור|והאופנים}}
=== זולת ===
{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''שבתי בירבי משה חזק'''}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּה נְכוֹנָה כַּשַּׁחַר / {{סי|שְׁ|2}}תוּלָה מֵרֶחֶם מִשְׁחָר / {{סי|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר|10}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִוּוּי דָּת חָמַדְתִּי / {{סי|בְּ|2}}עֶלֶס נֶפֶשׁ יְדִידוּתִי / {{סי|אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי|10}}{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת זְמַן עִדּוּנִי / {{סי|תֵּ|2}}כֶף עֵת חִתּוּנִי / {{סי|לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי|10}}{{ש}}
{{סי|דְּ}}חוּפִים תַּכֶּה וְתַצְמִית / {{סי|י|2}}וֹקְשֵׁי בְּפֶה תַּרְמִית / {{סי|שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית|10}}{{ש}}
{{סי|הֵ}}יטַבְתִּי אֹמֶר לְנִסְגָּלִים / {{סי|בְּ|2}}שִׁלּוּשׁ רְגָלִים עוֹלִים / {{סי|מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים|10}}{{ש}}
{{סי|וְ}}הֶעֱמַדְתִּי בְּמַצָּעֵי הַר / {{סי|י|2}}וֹקְשֵׁי וּפוֹרְקֵי הַר / {{סי|שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר|10}}{{ש}}
{{סי|זֶ}}בֶד טוֹב אֲמָרִים / {{סי|רְ|2}}דַדְתִּיךְ בִּשְׁנֵי מוֹרִים / {{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים|10}}{{ש}}
{{סי|חֵ}}ן זִבַּדְתִּיךְ לְהִדָּשֵׁן / {{סי|בְּ|2}}פִנּוּק פַּנֵּג{{הערה|נוסח אחר: פֶּנֶק}} דָּשֵׁן / {{סי|צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן|10}}{{ש}}
{{סי|טֶ}}בַע קִבּוּץ קְהָלַיִךְ / {{סי|יֹ|2}}שֶׁר זֹהַר מַשְׂכִּילַיִךְ / {{סי|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ|10}}{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידוּתִי כְּתָאַבְתְּ וּפָעַמְתְּ / {{סי|מְ|2}}אוּסָה כְּמָאַסְתְּ וְזָעַמְתְּ / {{סי|מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ|10}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}פִיפַת קוֹמָה קוֹמַמְתֵּךְ / {{סי|שִׁ|2}}טַּת לֶכֶת קוֹמְמִיּוּתֵךְ / {{סי|זֹאת קוֹמָתֵךְ|10}}{{ש}}
{{סי|לְ}}הוֹצִיא מִמַּסְגֵּר מְעֻלֶּה / {{סי|הַ|2}}תּוֹר נוֹרָאוֹת עוֹלֶה / {{סי|אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה|10}}{{ש}}
{{סי|מְ}}כֻתֶּרֶת כֶּתֶר טוֹב / {{סי|חֹ|2}}סֶן מַלְכֵּךְ לַחֲטֹב / {{סי|וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב|10}}{{ש}}
{{סי|נַ}}גְחָנִית מְקַצֵּץ וּמְעוֹדְדִי / {{סי|זִ|2}}כְרוֹ לְגַדֵּל בְּוִעוּדִי / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי|10}}{{ש}}
{{סי|סֻ}}כָּה הַנּוֹפֶלֶת עֲדֵה / {{סי|קֶ|2}}רֶן עֲשִׂירִית הַצְדֵּה / {{סי|לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה|10}}{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ קְרָב וּמִלְחָמִים / עֲרֹךְ נֶגֶד רוֹמִים / {{סי|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים|10}}{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוֹד עַל גֵּאִים / לְפָאֲרָךְ נֶצַח סְלָאִים / {{סי|הַדּוּדָאִים|10}}{{ש}}
{{סי|צַ}}הֵל בְּתוֹךְ קְהָלִי / וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גִּילִי / {{סי|מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי|10}}{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ נִדּוּחַי בַּהֲבִיאֲךָ / עִמִּי בְּשׁוּבְךָ וּבוֹאֲךָ / {{סי|אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ|10}}{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹת נִיב רַחֲשִׁי / בְּעֵת בִּנּוּי מִקְדָּשִׁי{{הערה|נוסח אחר: וְלַהַג רִבּוּץ מִדְרָשִׁי}} / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי לְהַנְחוֹתְכֶם / אַל תָּעִירוּ אַהֲבַתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה זוֹהֶרֶת הִלָּה / לְגוֹחָהּ מְפָאֶרֶת וּמְהַלְּלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}מוּר טֶבַע חוֹתָם / בִּימִין צֶדֶק לְהִתְחַתָּם / {{סי|שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם|10}}{{ש}}
{{סי|תַּ}}אַב עֹז חוֹפְפוּהָ / {{סי|מַיִם|10}} לֹא יִכְפְּפוּהָ / {{סי|וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ|10}}
{{סי|אָחוֹת|10}} שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים {{ש}}
לְדוֹדָהּ קוֹרְאָה מִמַּעֲמַקִּים {{ש}}
{{סי|אִם|10}} נִקְבֶּצֶת מִמֶּרְחַקִּים {{ש}}
{{סי|אֲנִי|10}} רְאוּיָה לְשׁוֹבֵב כַּאֲפִיקִים
אֲפִיקִים נָסוּ מִגַּעֲרָתֶךָ {{ש}}
עֵת אֲשֶׁר נֹף הִכִּיתָ בְּעֶבְרָתֶךָ {{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ תְּסוֹכְכֵנוּ וּבְאֶבְרָתֶךָ {{ש}}
נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
=== מי כמכה ===
{{סי|כֶּרֶם|10}} אֵשֶׁל יָדִיד מְשַׂמֵּחַ {{ש}}
יָבֵשׁ אֻמְלָל וְעָרַב כָּל שֶׂמַח {{ש}}
{{סי|כַּרְמִי|10}} יֻונְטַע וּמִתַּחְתָּיו יִצְמַח {{ש}}
{{סי|הַיּוֹשֶׁבֶת|10}} שְׁכוּלָה אֵם הַבָּנִים תְּשַׂמַּח {{ש}}
{{הור|שירה חדשה}}
=== גאולה ===
{{הור|סימן: '''שבתי'''}}
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|שֶׁ}}כֶן שַׁאֲנָן נָוֶה
:{{מילת קבע|אִם}} חִלַּפְנוּ חֹק הַנִּתְוֶה
:נֻותַּנְנוּ לִמְשִׁסָּה וְזַעֲוֵה
:בְּיַד שָׂעִיר וְקֶשֶׁת רוֹבֶה
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} דּוֹד נָעִים וְנָאוֶה
:{{מילת קבע|זְכֹר}} בְּרִית הַנִּשְׁוֶה
:וְחַסְדֵי לֻקַּח מִן הַנָּוֶה
:וּבְכֵן יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב צַוֵּה
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|בָּ}}נוּי כְּמוֹ רָמִים
:{{מילת קבע|אִם}} סַרְנוּ מִנִּי דֶרֶךְ תָּמִים
:מְאֹד שְׁחָקוּנוּ מַלְכֵי רוֹמִים
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
:{{מילת קבע|זְכֹר}} בְּרִית וְקִיּוּמִים
:וְלֹא תִּזְנַח לְעוֹלָמִים
:שַׁכְלֵל הַתְלֵל דִּיר אוּלַמִּים
:מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|תֶּ}}לֶף מְסֻלֶּה בַּסַּפִּירִים
:{{מילת קבע|אִם}} גָּעַלְנוּ אִמְרֵי שְׁפָרִים
:כִּתְרוּנוּ אַבִּירֵי בָשָׁן פָּרִים
:כְּנִצְלַב נִסְחַב בָּךְ כּוֹפְרִים
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} דָּשׁ לִבְנַת סַפִּירִים
:{{מילת קבע|זְכֹר}} צִדְקַת שְׁנֵי עֳפָרִים
:וְאוֹיְבִים יִתְפַּלְּשׁוּ בַּעֲפָרִים
:וְתָרִיחַ רֵיחַ כִּפּוּרִים
:נְרָדִים עִם כְּפָרִים
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|יְ}}דִידוּת נֶפֶשׁ כְּלוּלָה
:{{מילת קבע|אִם}} שָׂטַת מִבַּעֲלָהּ עֲלוּבָה כַלָּה
:נֻצְּלָה מֵעֲדִי מַכְלוּלָהּ
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} נוֹרָא עֲלִילָה
:{{מילת קבע|זְכֹר}} אַהֲבָה כְלוּלָה
:וּבַאֲשֶׁר נֻדְּחָה עֲשֵׂה כָלָה
:וְעַלִּיזָה תֵּשֵׁב אַלְמָנָה וּשְׁכוּלָה
:וְתָשִׂישׂ עֲלֵי יָפָה כֻלָּהּ
:כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה.<noinclude>
{{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
</noinclude>
fwugnxzbcopfh2zslb0yd22jhl4hg2y
אשמנו באומר ובפועל
0
1732965
3083562
3020950
2026-09-17T09:50:24Z
בן עדריאל
9444
הוספת [[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083562
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
*ראו גם: [[בקשה לרבינו בחיי]]
</noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ בְּאֹֽמֶר וּבְפֹֽעַל{{רווח|5}}||{{סי|בָּ}}זִֽינוּ חֹק לִמְעֹל מַֽעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַֽלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶֽדֶק{{רווח|5}}||{{סי|דְּ}}רָכֵֽינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶֽדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַֽרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{רווח|5}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּֽינוּ פֶֽשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַֽחְנוּ טוֹב הוֹרֵֽיתָ{{רווח|5}}||{{סי|חָ}}רַֽשְׁנוּ רָע שָׂנֵֽאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר וּמִרְמָה{{רווח|5}}||{{סי|יָ}}עַֽצְנוּ אָֽוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{רווח|5}}||{{סי|לֹ}}א זָכַֽרְנוּ כִּי תְבִיאֵֽנוּ בְמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַֽסְנוּ מוּסַר הַדַּֽעַת{{רווח|5}}||{{סי|נ}}וֹאַֽלְנוּ מֵחׇכְמָה וּמִדַּֽעַת
|-
|{{סי|סַֽ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ{{רווח|5}}||{{סי|עָ}}זַֽבְנוּ אׇרְחוֹת חֻקֶּֽיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִֽינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵֽנוּ{{רווח|5}}||{{סי|צָ}}לַֽלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵֽנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַֽצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִֽיחַ{{רווח|5}}||{{סי|רַ}}חַב פִּֽינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִֽיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַֽבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּֽחַת{{רווח|5}}||{{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַֽחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}<noinclude>
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:בחיי אבן פקודה]]
[[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]]
0yimkrj60neqejuadyjqksufcow5zfn
וכשחטאו ישראל
0
1735698
3083469
3082303
2026-09-16T19:40:00Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083469
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{פיוט|
| שם=
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קטעי תחינה קדומים שנועדו להיאמר בתפילת יום כיפור (ומאוחר יותר גם בסדרי הסליחות) לאחר י"ג מידות כפתיחה לווידוי ולפסוקים אחרים שנאמרים לפניו ולאחריו.}}
==נוסח עדות המזרח==
</noinclude>וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עָמַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ אָמַר בִּתְפִלָּתוֹ: מַלְכִּי וֵאלֹהַי, סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ {{ממס|במדבר יד יט}}
אַף אַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ כְּדַרְכֵי טוּבְךָ בִּשַּׂרְתּוֹ וַחֲנַנְתּוֹ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת אָמַר לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ אָמַרְתָּ לָהּ: הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי׃ {{ממס|ירמיהו ב לה}}
אֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
{{הור2|או"א [[אל תעש עמנו כלה]], [[אשמנו מכל עם]]}}
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}}
וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּם׃{{ממס|נחמיה ט יח}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ, וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי יִרְמְיָה חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}
{{הור2|וְאַל יְעַכֵּב…}}
==נוסח אשכנז==
{{הור2|הערה: בנוסח אשכנז יש מנהגים שונים, ובאף אחד מהם אין אומרים את כל הקטעים ברצף, אבל הם מוצגים כאן על פי סידרם המשוער{{הערה|השוו לסדר הפסוקים שבפיוט [[ארך אפים אתה]]. יש להעיר שהקטע {{צ|עמך ונחלתך}} נועד כפי הנראה להיות משורשר לתפילת דניאל שמסתיימת במילה {{צ|עַמֶּךָ}}, וכך הוא מופיע בסידור רס"ג ובנוסח איטליה. אולם כאן הוא מוצג כפי שהוא מופיע בנוסח אשכנז המערבי ובנוסח ליטא.}}}}
<קטע התחלה=וכשחטאו/>וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ אָמַר בִּתְפִלָּתוֹ: מַלְכִּי וֵאלֹהָי, סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ {{ממס|במדבר יד יט}}<קטע סוף=וכשחטאו/>
{|
|-
|{{הור|נוסח פולין:}}
|{{ש-רווח}}
|{{הור|נוסח ליטא:}}
|-
|וְאַף אַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וַחֲנַנְתּוֹ וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}
|{{ש-רווח}}
|וְאַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}
|}
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ אָמַרְתָּ לָהּ: הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי׃ {{ממס|ירמיהו ב לה}}
{|
|-
|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}
|{{ש-רווח|1em}}
|{{הור|נוסח פולין:}}
|{{ש-רווח|1em}}
|{{הור|נוסח ליטא:}}
|-
|וְאָנוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, וְאֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
|
|אֱלֹהֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. כִּי הָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמָתֵנוּ. וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
|
|וַאֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. וְהָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמוֹתֵינוּ. וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
|}
{{מר|{{הור2|וידוי}}}}
מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ [{{הור|בתפילת יו"כ:}} וְדָוִד עַבְדְּךָ] אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}}
נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}
מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ [וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.] תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}}
וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט יח}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}
עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.<noinclude>
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
</noinclude>
2ddux4wxgxe1ljyyjqldy6uz29thv3k
רבונו של עולם בראותי בחורותי
0
1736326
3083447
3028460
2026-09-16T19:17:03Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083447
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבינו שם טוב בן ארדוטיאל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם{{ר1}}
בִּרְאוֹתִי בְּחוּרוֹתַי סָר הִלָּם{{ר2}}
וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם.{{ממס|איוב יז ז}}{{ש}}
וַחֲטָאַי אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים{{ר1}}
וּקְוֻצּוֹתַי כַּשֶּׁלֶג לְבָנִים{{ר2}}
לְפִי רֹב הַשָּׁנִים.{{ממס|ויקרא כה טז}}{{ש}}
אֲשֶׁר חָלְפוּ בְּרָדְפִי כָל תַּאֲוָה{{ר1}}
וְעָבְרוּ בְּעָבְרִי כָל מִצְוָה{{ר2}}
וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה.{{ממס|איוב ז ו}}{{ש}}
נוֹאַשְׁתִּי מִלִּרְפֹּא מְשׁוּבָה{{ר1}}
וּמֵהַסְפִּיק בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה{{ר2}}
כִּי הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה.{{ממס|משנה אבות ב טו}}{{ש}}
מָתַי אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה{{ר1}}
וּפִי יַגִּיד בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה{{ר2}}
בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות יח יא}}{{ש}}
אֵיךְ אֶתְוַדֶּה בְּשָׁעוֹתַי{{ר1}}
חֲטָאִים שֶׁחָטָאתִי וַעֲוֹנוֹתַי{{ר2}}
וְאֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.{{ממס|תהלים טז ד}}{{ש}}
לְסַפְּרָם לֹא יַסְפִּיקוּ אֲמָרִים וּמִלּוֹת{{ר1}}
וּלְכָתְבָם לֹא יָכִילוּ סְפָרִים וּמְגִלּוֹת{{ר2}}
יִכְלוּ יָמִים וְלֵילוֹת{{ש}}
בְּסִפּוּרִים וּבְהַגָּדוֹת{{ר1}}
וְיִשָּׁאֵר עוֹד מֵהִתְוַדּוֹת{{ר2}}
עֶשֶׂר יָדוֹת.{{ממס|ש"ב יט מד}}{{ש}}
אִם אֲבַקֵּשׁ עַל פְּשָׁעִים {{ר1}}
בִּשְׂפָתַיִם נָעִים וְקוֹלוֹת נִשְׁמָעִים{{ר2}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים.{{ממס|תהלים קלג א}}{{ש}}
עַל חֵטְא לָשׁוֹן הָרָע בְּשָׂפָה אַפְטִיר{{ר1}}
וּבְלָשׁוֹן רַכָּה בְּעַד נִבְלוֹת הַפֶּה אַעְתִּיר{{ר2}}
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.{{ממס|משנה כתובות ב ב}}{{ש}}
אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם {{ר1}}
מַה יִּסְכּוֹן לְדָמִים מָלְאוּ יָדַיִם{{ר2}}
וְלֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפַּיִם.{{ממס|לפני=ע"פ|יונה ג ח}}{{ש}}
וּלְחֵטְא הֹוֶה וְהָיָה{{ר1}}
מִמִּפְעָל וַעֲשִׂיָּה{{ר2}}
מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה.{{ממס|תהלים קכ ג}}{{ש}}
וִדּוּיִים אֶחָד וְתֵשַׁע{{ר1}}
מַה יּוֹעִילוּ לְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע{{ר2}}
בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע.{{ממס|משלי י יט}}{{ש}}
הֲיֵשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה{{ר1}}
בַּהֲנָעַת לָשׁוֹן וְשָׂפָה{{ר2}}
וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה.{{ממס|ויקרא יד יב}}{{ש}}
וְהַלֵּב נוֹטֵר אֵיבוֹת{{ר1}}
וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת{{ר2}}
אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת.{{ממס|ויקרא יח כז}}{{ש}}
גַּם כִּי אַזִּיל דְּמָעַי כִּרְבִיבִים לְמוֹגֵג{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּשׁוֹגֵג'''{{ש}}
הֲלוֹא נִשְׁאַר לִהְיוֹת נָדוֹן{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן'''{{ש}}
אוֹ כִּי אוֹחִיל מְחִילָה עַל יְדֵי נֵס{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס'''{{ש}}
הֲלוֹא עָנְשִׁי תִּיכוֹן וְחִיצוֹן{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן'''{{ש}}
גַּם כִּי אַעְתִּיר וְאֵעָתֵר{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר'''{{ש}}
הֲלוֹא לְבָבִי בְּאֵשׁ הַמָּגוֹר קָלוּי{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי'''{{ש}}
אוֹ כִּי אֹמַר אָנוּסָה הַפָּעַם{{ר1}}
עַד יַעֲבָר זַעַם{{ר2}}
אִם יֶשׁ טַעַם.{{ממס|איוב ו ו}}{{ש}}
הֲלֹא כָל הָאָרֶץ מְלֹא כְבוֹדֶךָ{{ר1}}
וְאֵין מַצִּיל מִיָּדֶךָ{{ר2}}
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדֶּךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב כו ו}}{{ש}}
אָנָה אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ{{ר1}}
וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ{{ר2}}
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.{{ממס|תהלים קלט ח}}{{ש}}
אָכֵן דּוֹמַמְתִּי וְנֶאֱלַמְתִּי{{ר1}}
וְיָדִי לְמוֹ פִי שַׂמְתִּי{{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
בְּלֵב יָרֵא וְחָרֵד{{ר1}}
בְּרַעְיוֹן רוֹעֵשׁ וְרוֹעֵד{{ר2}}
תָּלוּי וְעוֹמֵד{{ש}}
בֵּין מֻתָּר וּבֵין נִקְשָׁר{{ר1}}
בֵּין נִמְנָע וּבֵין אֶפְשָׁר{{ר2}}
לֹא אֵדַע אֵי זֶה יִכְשָׁר.{{ממס|לפני=ע"פ|קהלת יא ו}}{{ש}}
אִם עוֹמֵד אִם בּוֹרֵחַ{{ר1}}
אִם יָרֵא אִם בּוֹטֵחַ{{ר2}}
עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים פּוֹסֵחַ.{{ממס|לפני=ע"פ|מ"א יח כא}}{{ש}}
אִם אַזְכִּיר אִם אֶנְשֶׁה{{ר1}}
אִם אֹמַר אִם אֶחֱשֶׁה{{ר2}}
וְהַדָּבָר קָשֶׁה{{ש}}
כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמַי{{ר1}}
וַאֲדַבְּרָה – נִגְלוּ אֲשָׁמַי{{ר2}}
יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי.{{ממס|איוב כז ו}}{{ש}}
אִם אֶחְשֹׁב לִטְמֹן עֲוֹנִי בְּחֻבִּי{{ר1}}
וּבְקִרְבִּי לְהָשִׂים אָרְבִּי{{ר2}}
הַכָּרַת פָּנַי עָנְתָה בִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ג ט}}{{ש}}
וְהַשּׁוֹפֵט חוֹפֵשׂ כָּל מַצְפּוּנִים{{ר1}}
וְאֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים{{ר2}}
וְאֵינוֹ רֹדֵף שַׁלְמוֹנִים.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו א כג}}{{ש}}
וּמַה מְּאֹד יָקָר הַפִּדְיוֹן{{ר1}}
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ר2}}
אֵיכָה אוּכַל נִקָּיוֹן.{{ממס|לפני=ע"פ|הושע ח ה}}{{ש}}
עַל זֶה כָּפַפְתִּי רֹאשׁ כְּאַגְמוֹן{{ר1}}
דְּמָעַי מִדַּם כְּבֵדִי אַדְמוֹן{{ר2}}
אֲפִיצֶנּוּ כְּמֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו כח כה}}{{ש}}
אָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסְּרוּנִי{{ר1}}
וּסְעִפַּי יְשִׁיבוּנִי{{ר2}}
הֵם הִרְהִיבֻנִי.{{ממס|שה"ש ו ה}}{{ש}}
בֶּאֱמֹר אֵלַי בַּקֵּשׁ פִּדְיוֹם{{ר1}}
כִּי עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם{{ר2}}
וְאִם הַדַּיָּן נוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים{{ר1}}
כִּי עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים{{ר2}}
וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.{{ממס|יהושע י יג}}{{ש}}
עַד יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתֶךָ{{ר1}}
וּפֶתַח פָּתוּחַ לִתְפִלָּתֶךָ{{ר2}}
לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֶךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר ה ח}}{{ש}}
וְאִם הִרְבֵּיתָ לְהַתְעִיב עֲלִילָה{{ר1}}
סְלִיחַת אֱלֹהִים רַבָּה וּגְדוֹלָה{{ר2}}
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה.{{ממס|הגדה של פסח}}{{ש}}
וְאִם חַטֹּאתֶיךָ כְּמֵי הַיָּם וְגַלָּם{{ר1}}
וְאַשְׁמוֹתֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְחֵילָם{{ר2}}
חֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם.{{ממס|תהלים קג יז}}{{ש}}
וְאִם עֲוֹנֶיךָ גָּבְרוּ עַל כַּפַּיִם{{ר1}}
חַסְדּוֹ מֵעַל שָׁמַיִם{{ר2}}
יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם.{{ממס|ישעיהו ל כו}}{{ש}}
אָז בְּדַבְּרָם עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי{{ר1}}
וְעָמַדְתִּי עַל עָמְדִי וְהִתְאַפַּקְתִּי{{ר2}}
עַל כֵּן דְּלָתֶיךָ דָּפַקְתִּי{{ש}}
וּמְלָאַנִי לִבִּי לְהִתְוַדּוֹת מִקְצָת חַטֹּאתַי{{ר1}}
וּלְסַפֵּר שֶׁמֶץ דָּבָר מֵעֲוֹנֹתַי{{ר2}}
אַחַת מֶנִּי אֶלֶף מְאַשְׁמוֹתַי.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ט ג}}{{ש}}
'''אָשַׁמְתִּי''' וְאַשְׁמוֹתַי חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת{{ר1}}
אֲשַׁם גְּזֵלוֹת אֲשַׁם מְעִילוֹת.{{ממס|משנה זבחים ה ה}}{{ש}}
'''בָּגַדְתִּי''' וְלֹא הֲסִירוֹתִי יָמַי וְלֵילַי{{ר1}}
הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלַי.{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה ג ד}}{{ש}}
'''גָּזַלְתִּי''' וּלְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לֹא אוּכַל{{ר1}}
קָשֶׁה לְהָשִׁיב גָּזֵל הַנֶּאֱכָל.{{ממס|לפני=ע"פ|חולין פט א}}{{ש}}
'''דִּבַּרְתִּי דֹפִי''' בְּלָשׁוֹן רְמִיָּה וּמַהֲתַלּוֹת{{ר1}}
כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת.{{ממס|איוב ב י}}{{ש}}
'''הֶעֱוֵיתִי''' וְכָל יְשָׁרָה בְּמוֹ פִי אֲעַקְּשֶׁנָּה{{ר1}}
עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה.{{ממס|יחזקאל כא לב}}{{ש}}
'''וְהִרְשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה{{ר1}}
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה.{{ממס|ירמיהו יב א}}{{ש}}
'''זַדְתִּי''' וְאָהַבְתִּי רִיב וּמָדוֹן{{ר1}}
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן.{{ממס|דברים יז יב}}{{ש}}
'''חָמַסְתִּי''' וּפִי עַל צַדִּיק חֶרְפָּה נָשָׂא{{ר1}}
עַל לֹא חָמָס עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו נג ט}}{{ש}}
'''טָפַלְתִּי שֶׁקֶר''' וְאוֹתִי לְעֶבֶד קָנָה{{ר1}}
הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה.{{ממס|דברים יט יח}}{{ש}}
'''יָעַצְתִּי רַע''' וּלְהָפֵר מִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}}
אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי.{{ממס|תהלים יג ג}}{{ש}}
'''כִּזַּבְתִּי''' וְלִבִּי כְּמַעְיַן מַיִם זָב{{ר1}}
שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב.{{ממס|משלי ל ח}}{{ש}}
'''לַצְתִּי''' וְלִבִּי פָּרַע מוּסַר יוֹעֲצִים{{ר1}}
מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים.{{ממס|הושע ז ה}}{{ש}}
'''מָרַדְתִּי''' וְיָדַי מִכָּל סֵפֶר יִגְרֹדוּ{{ר1}}
בַּייָ אַל תִּמְרֹדוּ.{{ממס|במדבר יד ט}}{{ש}}
'''נָאַצְתִּי''' וְלִבִּי בַּגָּלוּי וּבְמַטְמוֹנַי{{ר1}}
בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ.{{ממס|תהלים י ג}}{{ש}}
'''סָרַרְתִּי''' וְגַם הָיִיתִי אֲנִי מְעוֹרֵר{{ר1}}
לִהְיוֹת כָּל אִישׁ סוֹרֵר.{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר א כב}}{{ש}}
'''עָוִיתִי''' וַיְמָאֵן לִבִּי בְּגַאֲוָתוֹ{{ר1}}
לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ.{{ממס|קהלת ז יג}}{{ש}}
'''פָּשַׁעְתִּי''' וּבָחַרְתִּי לִי לְרֵעִים{{ר1}}
הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים.{{ממס|ישעיהו סו כד}}{{ש}}
'''צָרַרְתִּי''' וַהֲצֵרוֹתִי לְכָל אָדָם בְּהִשְׂתָּרֵר{{ר1}}
הַצַּר הַצֹּרֵר.{{ממס|במדבר י ט}}{{ש}}
'''קִשִּׁיתִי עֹרֶף''' וּמִדַּבֵּר כָּל עֵת לֹא אֶחֱשֶׁה{{ר1}}
אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה.{{ממס|שמות יח כו}}{{ש}}
'''רָשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי תְּקַנֵּא בְּכָל אִישׁ לְפִשְׁעוֹ{{ר1}}
וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ.{{ממס|תהלים י טו}}{{ש}}
'''שִׁחַתִּי''' וּמְעַט בְּעֵינַי כִּי אַשְׁחִית{{ר1}}
וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית.{{ממס|ישעיהו נד טז}}{{ש}}
'''תִּעַבְתִּי''' וְגָרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה{{ר1}}
כִּי תָבִיא תוֹעֵבָה.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ז כו}}{{ש}}
'''תָּעִיתִי''', תָּעָה לְבָבִי כַּצֹּאן בְּלִי רוֹעֶה{{ר1}}
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה.{{ממס|בראשית לז טו}}{{ש}}
'''תִּעְתַּעְתִּי''' וְדִבַּרְתִּי לְכָל חָסִיד כְּמִשְׁתַּגֵּעַ{{ר1}}
וְהָיִיתִי בְּעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ.{{ממס|בראשית כז יב}}{{ש}}
'''וְסַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ''' וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה אֵלִי{{ר1}}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי{{ר2}}
כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לג}}{{ש}}
אַךְ יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם וְנִחָם עַל הָרָעָה{{ר1}}
וְטוּבְךָ בְּכָל עֵת אֵינָהּ מְנוּעָה{{ר2}}
יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה.{{ממס|דה"ב ט ו}}{{ש}}
אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב{{ר1}}
פְּנֵי שׁוֹאֲלֶיךָ רֵיקָם אַל תָּשִׁיב{{ר2}}
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב.{{ממס|תהלים י יז}}{{ש}}
וְכַאֲשֶׁר טֶבַע לִי לִמְעֹל{{ר1}}
כָּךְ נָאֶה לְךָ לִמְחֹל{{ר2}}
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.{{ממס|המבדיל בין קודש לחול|המבדיל}}{{ש}}
אֲנִי לַחְטֹא וּלְהַרְשִׁיעַ{{ר1}}
וְאַתָּה אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ{{ר2}}
תְּצַו יְשׁוּעָה בְּמַפְגִּיעַ.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב לו לב}}{{ש}}
וּמֵחֶרְפַּת הַמְּרָדִים {{ר1}}
נוֹדַעַת תְּהִלַּת הַחֲסָדִים{{ר2}}
גַּם מִזֵּדִים.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}}
וְלוּלֵי בוּז הָאֲשָׁמִים{{ר1}}
לֹא נִכַּר יְקָר הָרַחֲמִים{{ר2}}
יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים.{{ממס|שמות כו כד}}{{ש}}
וְלוּלֵי טֻמְאַת הַמְּשׁוּבָה{{ר1}}
לֹא נוֹדְעָה טַהֲרַת הַתְּשׁוּבָה{{ר2}}
כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה.{{ממס|הגדה של פסח}}{{ש}}
וְלוּלֵי תוֹחֶלֶת הַמְּחִילָה{{ר1}}
לְהַשְׁחִית וּלְהַתְעִיב עֲלִילָה{{ר2}}
יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה.{{ממס|ש"ב ז י}}{{ש}}
לָכֵן אִם רַב פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי{{ר2}}
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי.{{ממס|שמות ו יט}}{{ש}}
וְאִם גָּדַל עֲוֹנִי וּמִרְדִּי{{ר1}}
זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{ר2}}
הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי.{{ממס|בראשית לא לב}}{{ש}}
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי{{ר1}}
מֶתֶק תַּאֲוַת נַפְשִׁי הַבֶּהֱמִית וְתֹקֶף עֹז יִצְרִי{{ר2}}
עֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.{{ממס|משלי יא יז}}{{ש}}
וְשִׂכְלִי לְפָנָיו כְּשׁוּעָל דָּמָה{{ר1}}
וְנַפְשִׁי הַחֲכָמָה כְּשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר2}}
לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה.{{ממס|משלי ל ל}}{{ש}}
חֹמֶר יְאַוֶּה כַּחַשׁ וָכַחַד{{ר1}}
כֻּלּוֹ אוֹהֵב שֹׁחַד{{ר2}}
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד.{{ממס|יחזקאל י יד}}{{ש}}
לְבַקֵּשׁ צְרָכָיו{{ר1}}
יְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו{{ר2}}
וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו.{{ממס|בראשית יד יד}}{{ש}}
יְלִידוֹ בֵיתוֹ אַרְבָּעָה{{ר1}}
אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעָה{{ר2}}
לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה.{{ממס|ישעיהו נו יא}}{{ש}}
אִישׁ בְּאֶחָיו נִלְחָמוּ{{ר1}}
לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ{{ר2}}
חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ.{{ממס|הושע י ב}}{{ש}}
עַל דַּעַת אֶחָד לֹא יִמָּשֵׁכוּ{{ר1}}
וּבְעֵצָה אַחַת לֹא יִסָּמֵכוּ{{ר2}}
עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|יחזקאל א יז}}{{ש}}
זֶה לַחְתּוֹת אִישׁ מִיְּקוֹד יֹאבֶה{{ר1}}
וְזֶה לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא{{ר2}}
חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה.{{ממס|איוב ט כו}}{{ש}}
זֶה יִשְׁאַף רוּחַ כַּתַּנִּים{{ר1}}
וְזֶה חוֹפֵר גֻּמָּץ לַקִּנִּים{{ר2}}
וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים.{{ממס|ירמיהו לב לג}}{{ש}}
זֶה לִשְׁקֹד וְזֶה לִרְדֹּף{{ר1}}
זֶה לִשְׁלֹל וְזֶה לִטְרֹף{{ר2}}
וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף.{{ממס|שמות כא יח}}{{ש}}
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה{{ר1}}
עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה{{ר2}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}{{ש}}
שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם{{ר1}}
וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם{{ר2}}
טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.{{ממס|ישעיהו מד יח}}{{ש}}
וְלוּלֵי כִּי מִיסוֹדָם נִבְנִיתִי{{ר1}}
אֲנָכִי לֹא מָרִיתִי{{ר2}}
אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי.{{ממס|ישעיהו נ ה}}{{ש}}
אַךְ כְּסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה{{ר1}}
קָרְאוּ אַחֲרֵי מָלֵא{{ר2}}
עֲוֹנֹתַי הִטּוּ אֵלֶּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו ה כה}}{{ש}}
כָּל אֶחָד לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ מִתְנַשֵּׂא{{ר1}}
זֶה יִשְׁאַל וְזֶה יְנַסֶּה{{ר2}}
וַאֲנִי לֹא אֵדַע מָה אֶעֱשֶׂה.{{ממס|לפני=ע"פ|דה"ב כ יב}}{{ש}}
מַה יַּעֲשֶׂה טָלֶה בֵּין זְאֵבִים{{ר1}}
הֲיַעֲמֹד אֶחָד לִפְנֵי מְרֻבִּים{{ר2}}
יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרֻבִים.{{ממס|ברכות לז א}}{{ש}}
רְאֵה כִּי אֲנִי אָנוּס פְּטֹר אוֹתִי{{ר1}}
מִמְּעֻוָּתִי וּמֵאַשְׁמָתִי{{ר2}}
וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי.{{ממס|שמות י יז}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי{{ר1}}
וּמָחַלְתָּ פִּשְׁעִי וּזְדוֹנִי{{ר2}}
וְאִם לֹא לְמַעֲנִי{{ש}}
וְאִם עֱנוּתִי תִּבְזֶה חָלִילָה וָחָס{{ר1}}
וּשְׁאוֹן עֲוֹנִי קוֹל תַּחֲנוּנָי יַהַס{{ר2}}
הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס.{{ממס|איוב לו ה}}{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה{{ר1}}
אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵי תַחֲנוּנִים מַזֶּה{{ר2}}
כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל שָׁמֵן וְרָזֶה{{ש}}
מְשַׁלְּמִים שִׂפְתוֹתֵיהֶם פָּרִים{{ר1}}
וּמַקְרִיבִים שִׂיחָם בִּמְקוֹם תּוֹרִים{{ר2}}
וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים{{ר1}}
{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
hv3sdbebdxmplyh8525d4bkeq2p9tyh
3083449
3083447
2026-09-16T19:17:14Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083449
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבינו שם טוב בן ארדוטיאל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם{{ר1}}
בִּרְאוֹתִי בְּחוּרוֹתַי סָר הִלָּם{{ר2}}
וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם.{{ממס|איוב יז ז}}{{ש}}
וַחֲטָאַי אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים{{ר1}}
וּקְוֻצּוֹתַי כַּשֶּׁלֶג לְבָנִים{{ר2}}
לְפִי רֹב הַשָּׁנִים.{{ממס|ויקרא כה טז}}{{ש}}
אֲשֶׁר חָלְפוּ בְּרָדְפִי כָל תַּאֲוָה{{ר1}}
וְעָבְרוּ בְּעָבְרִי כָל מִצְוָה{{ר2}}
וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה.{{ממס|איוב ז ו}}{{ש}}
נוֹאַשְׁתִּי מִלִּרְפֹּא מְשׁוּבָה{{ר1}}
וּמֵהַסְפִּיק בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה{{ר2}}
כִּי הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה.{{ממס|משנה אבות ב טו}}{{ש}}
מָתַי אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה{{ר1}}
וּפִי יַגִּיד בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה{{ר2}}
בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות יח יא}}{{ש}}
אֵיךְ אֶתְוַדֶּה בְּשָׁעוֹתַי{{ר1}}
חֲטָאִים שֶׁחָטָאתִי וַעֲוֹנוֹתַי{{ר2}}
וְאֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.{{ממס|תהלים טז ד}}{{ש}}
לְסַפְּרָם לֹא יַסְפִּיקוּ אֲמָרִים וּמִלּוֹת{{ר1}}
וּלְכָתְבָם לֹא יָכִילוּ סְפָרִים וּמְגִלּוֹת{{ר2}}
יִכְלוּ יָמִים וְלֵילוֹת{{ש}}
בְּסִפּוּרִים וּבְהַגָּדוֹת{{ר1}}
וְיִשָּׁאֵר עוֹד מֵהִתְוַדּוֹת{{ר2}}
עֶשֶׂר יָדוֹת.{{ממס|ש"ב יט מד}}{{ש}}
אִם אֲבַקֵּשׁ עַל פְּשָׁעִים {{ר1}}
בִּשְׂפָתַיִם נָעִים וְקוֹלוֹת נִשְׁמָעִים{{ר2}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים.{{ממס|תהלים קלג א}}{{ש}}
עַל חֵטְא לָשׁוֹן הָרָע בְּשָׂפָה אַפְטִיר{{ר1}}
וּבְלָשׁוֹן רַכָּה בְּעַד נִבְלוֹת הַפֶּה אַעְתִּיר{{ר2}}
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.{{ממס|משנה כתובות ב ב}}{{ש}}
אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם {{ר1}}
מַה יִּסְכּוֹן לְדָמִים מָלְאוּ יָדַיִם{{ר2}}
וְלֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפַּיִם.{{ממס|לפני=ע"פ|יונה ג ח}}{{ש}}
וּלְחֵטְא הֹוֶה וְהָיָה{{ר1}}
מִמִּפְעָל וַעֲשִׂיָּה{{ר2}}
מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה.{{ממס|תהלים קכ ג}}{{ש}}
וִדּוּיִים אֶחָד וְתֵשַׁע{{ר1}}
מַה יּוֹעִילוּ לְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע{{ר2}}
בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע.{{ממס|משלי י יט}}{{ש}}
הֲיֵשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה{{ר1}}
בַּהֲנָעַת לָשׁוֹן וְשָׂפָה{{ר2}}
וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה.{{ממס|ויקרא יד יב}}{{ש}}
וְהַלֵּב נוֹטֵר אֵיבוֹת{{ר1}}
וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת{{ר2}}
אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת.{{ממס|ויקרא יח כז}}{{ש}}
גַּם כִּי אַזִּיל דְּמָעַי כִּרְבִיבִים לְמוֹגֵג{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּשׁוֹגֵג'''{{ש}}
הֲלוֹא נִשְׁאַר לִהְיוֹת נָדוֹן{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן'''{{ש}}
אוֹ כִּי אוֹחִיל מְחִילָה עַל יְדֵי נֵס{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס'''{{ש}}
הֲלוֹא עָנְשִׁי תִּיכוֹן וְחִיצוֹן{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן'''{{ש}}
גַּם כִּי אַעְתִּיר וְאֵעָתֵר{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר'''{{ש}}
הֲלוֹא לְבָבִי בְּאֵשׁ הַמָּגוֹר קָלוּי{{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי'''{{ש}}
אוֹ כִּי אֹמַר אָנוּסָה הַפָּעַם{{ר1}}
עַד יַעֲבָר זַעַם{{ר2}}
אִם יֶשׁ טַעַם.{{ממס|איוב ו ו}}{{ש}}
הֲלֹא כָל הָאָרֶץ מְלֹא כְבוֹדֶךָ{{ר1}}
וְאֵין מַצִּיל מִיָּדֶךָ{{ר2}}
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדֶּךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב כו ו}}{{ש}}
אָנָה אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ{{ר1}}
וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ{{ר2}}
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.{{ממס|תהלים קלט ח}}{{ש}}
אָכֵן דּוֹמַמְתִּי וְנֶאֱלַמְתִּי{{ר1}}
וְיָדִי לְמוֹ פִי שַׂמְתִּי{{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
בְּלֵב יָרֵא וְחָרֵד{{ר1}}
בְּרַעְיוֹן רוֹעֵשׁ וְרוֹעֵד{{ר2}}
תָּלוּי וְעוֹמֵד{{ש}}
בֵּין מֻתָּר וּבֵין נִקְשָׁר{{ר1}}
בֵּין נִמְנָע וּבֵין אֶפְשָׁר{{ר2}}
לֹא אֵדַע אֵי זֶה יִכְשָׁר.{{ממס|לפני=ע"פ|קהלת יא ו}}{{ש}}
אִם עוֹמֵד אִם בּוֹרֵחַ{{ר1}}
אִם יָרֵא אִם בּוֹטֵחַ{{ר2}}
עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים פּוֹסֵחַ.{{ממס|לפני=ע"פ|מ"א יח כא}}{{ש}}
אִם אַזְכִּיר אִם אֶנְשֶׁה{{ר1}}
אִם אֹמַר אִם אֶחֱשֶׁה{{ר2}}
וְהַדָּבָר קָשֶׁה{{ש}}
כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמַי{{ר1}}
וַאֲדַבְּרָה – נִגְלוּ אֲשָׁמַי{{ר2}}
יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי.{{ממס|איוב כז ו}}{{ש}}
אִם אֶחְשֹׁב לִטְמֹן עֲוֹנִי בְּחֻבִּי{{ר1}}
וּבְקִרְבִּי לְהָשִׂים אָרְבִּי{{ר2}}
הַכָּרַת פָּנַי עָנְתָה בִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ג ט}}{{ש}}
וְהַשּׁוֹפֵט חוֹפֵשׂ כָּל מַצְפּוּנִים{{ר1}}
וְאֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים{{ר2}}
וְאֵינוֹ רֹדֵף שַׁלְמוֹנִים.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו א כג}}{{ש}}
וּמַה מְּאֹד יָקָר הַפִּדְיוֹן{{ר1}}
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ר2}}
אֵיכָה אוּכַל נִקָּיוֹן.{{ממס|לפני=ע"פ|הושע ח ה}}{{ש}}
עַל זֶה כָּפַפְתִּי רֹאשׁ כְּאַגְמוֹן{{ר1}}
דְּמָעַי מִדַּם כְּבֵדִי אַדְמוֹן{{ר2}}
אֲפִיצֶנּוּ כְּמֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו כח כה}}{{ש}}
אָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסְּרוּנִי{{ר1}}
וּסְעִפַּי יְשִׁיבוּנִי{{ר2}}
הֵם הִרְהִיבֻנִי.{{ממס|שה"ש ו ה}}{{ש}}
בֶּאֱמֹר אֵלַי בַּקֵּשׁ פִּדְיוֹם{{ר1}}
כִּי עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם{{ר2}}
וְאִם הַדַּיָּן נוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים{{ר1}}
כִּי עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים{{ר2}}
וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.{{ממס|יהושע י יג}}{{ש}}
עַד יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתֶךָ{{ר1}}
וּפֶתַח פָּתוּחַ לִתְפִלָּתֶךָ{{ר2}}
לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֶךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר ה ח}}{{ש}}
וְאִם הִרְבֵּיתָ לְהַתְעִיב עֲלִילָה{{ר1}}
סְלִיחַת אֱלֹהִים רַבָּה וּגְדוֹלָה{{ר2}}
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה.{{ממס|הגדה של פסח}}{{ש}}
וְאִם חַטֹּאתֶיךָ כְּמֵי הַיָּם וְגַלָּם{{ר1}}
וְאַשְׁמוֹתֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְחֵילָם{{ר2}}
חֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם.{{ממס|תהלים קג יז}}{{ש}}
וְאִם עֲוֹנֶיךָ גָּבְרוּ עַל כַּפַּיִם{{ר1}}
חַסְדּוֹ מֵעַל שָׁמַיִם{{ר2}}
יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם.{{ממס|ישעיהו ל כו}}{{ש}}
אָז בְּדַבְּרָם עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי{{ר1}}
וְעָמַדְתִּי עַל עָמְדִי וְהִתְאַפַּקְתִּי{{ר2}}
עַל כֵּן דְּלָתֶיךָ דָּפַקְתִּי{{ש}}
וּמְלָאַנִי לִבִּי לְהִתְוַדּוֹת מִקְצָת חַטֹּאתַי{{ר1}}
וּלְסַפֵּר שֶׁמֶץ דָּבָר מֵעֲוֹנֹתַי{{ר2}}
אַחַת מֶנִּי אֶלֶף מְאַשְׁמוֹתַי.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ט ג}}{{ש}}
'''אָשַׁמְתִּי''' וְאַשְׁמוֹתַי חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת{{ר1}}
אֲשַׁם גְּזֵלוֹת אֲשַׁם מְעִילוֹת.{{ממס|משנה זבחים ה ה}}{{ש}}
'''בָּגַדְתִּי''' וְלֹא הֲסִירוֹתִי יָמַי וְלֵילַי{{ר1}}
הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלַי.{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה ג ד}}{{ש}}
'''גָּזַלְתִּי''' וּלְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לֹא אוּכַל{{ר1}}
קָשֶׁה לְהָשִׁיב גָּזֵל הַנֶּאֱכָל.{{ממס|לפני=ע"פ|חולין פט א}}{{ש}}
'''דִּבַּרְתִּי דֹפִי''' בְּלָשׁוֹן רְמִיָּה וּמַהֲתַלּוֹת{{ר1}}
כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת.{{ממס|איוב ב י}}{{ש}}
'''הֶעֱוֵיתִי''' וְכָל יְשָׁרָה בְּמוֹ פִי אֲעַקְּשֶׁנָּה{{ר1}}
עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה.{{ממס|יחזקאל כא לב}}{{ש}}
'''וְהִרְשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה{{ר1}}
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה.{{ממס|ירמיהו יב א}}{{ש}}
'''זַדְתִּי''' וְאָהַבְתִּי רִיב וּמָדוֹן{{ר1}}
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן.{{ממס|דברים יז יב}}{{ש}}
'''חָמַסְתִּי''' וּפִי עַל צַדִּיק חֶרְפָּה נָשָׂא{{ר1}}
עַל לֹא חָמָס עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו נג ט}}{{ש}}
'''טָפַלְתִּי שֶׁקֶר''' וְאוֹתִי לְעֶבֶד קָנָה{{ר1}}
הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה.{{ממס|דברים יט יח}}{{ש}}
'''יָעַצְתִּי רַע''' וּלְהָפֵר מִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}}
אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי.{{ממס|תהלים יג ג}}{{ש}}
'''כִּזַּבְתִּי''' וְלִבִּי כְּמַעְיַן מַיִם זָב{{ר1}}
שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב.{{ממס|משלי ל ח}}{{ש}}
'''לַצְתִּי''' וְלִבִּי פָּרַע מוּסַר יוֹעֲצִים{{ר1}}
מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים.{{ממס|הושע ז ה}}{{ש}}
'''מָרַדְתִּי''' וְיָדַי מִכָּל סֵפֶר יִגְרֹדוּ{{ר1}}
בַּייָ אַל תִּמְרֹדוּ.{{ממס|במדבר יד ט}}{{ש}}
'''נָאַצְתִּי''' וְלִבִּי בַּגָּלוּי וּבְמַטְמוֹנַי{{ר1}}
בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ.{{ממס|תהלים י ג}}{{ש}}
'''סָרַרְתִּי''' וְגַם הָיִיתִי אֲנִי מְעוֹרֵר{{ר1}}
לִהְיוֹת כָּל אִישׁ סוֹרֵר.{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר א כב}}{{ש}}
'''עָוִיתִי''' וַיְמָאֵן לִבִּי בְּגַאֲוָתוֹ{{ר1}}
לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ.{{ממס|קהלת ז יג}}{{ש}}
'''פָּשַׁעְתִּי''' וּבָחַרְתִּי לִי לְרֵעִים{{ר1}}
הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים.{{ממס|ישעיהו סו כד}}{{ש}}
'''צָרַרְתִּי''' וַהֲצֵרוֹתִי לְכָל אָדָם בְּהִשְׂתָּרֵר{{ר1}}
הַצַּר הַצֹּרֵר.{{ממס|במדבר י ט}}{{ש}}
'''קִשִּׁיתִי עֹרֶף''' וּמִדַּבֵּר כָּל עֵת לֹא אֶחֱשֶׁה{{ר1}}
אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה.{{ממס|שמות יח כו}}{{ש}}
'''רָשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי תְּקַנֵּא בְּכָל אִישׁ לְפִשְׁעוֹ{{ר1}}
וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ.{{ממס|תהלים י טו}}{{ש}}
'''שִׁחַתִּי''' וּמְעַט בְּעֵינַי כִּי אַשְׁחִית{{ר1}}
וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית.{{ממס|ישעיהו נד טז}}{{ש}}
'''תִּעַבְתִּי''' וְגָרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה{{ר1}}
כִּי תָבִיא תוֹעֵבָה.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ז כו}}{{ש}}
'''תָּעִיתִי''', תָּעָה לְבָבִי כַּצֹּאן בְּלִי רוֹעֶה{{ר1}}
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה.{{ממס|בראשית לז טו}}{{ש}}
'''תִּעְתַּעְתִּי''' וְדִבַּרְתִּי לְכָל חָסִיד כְּמִשְׁתַּגֵּעַ{{ר1}}
וְהָיִיתִי בְּעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ.{{ממס|בראשית כז יב}}{{ש}}
'''וְסַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ''' וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה אֵלִי{{ר1}}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי{{ר2}}
כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי.{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לג}}{{ש}}
אַךְ יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם וְנִחָם עַל הָרָעָה{{ר1}}
וְטוּבְךָ בְּכָל עֵת אֵינָהּ מְנוּעָה{{ר2}}
יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה.{{ממס|דה"ב ט ו}}{{ש}}
אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב{{ר1}}
פְּנֵי שׁוֹאֲלֶיךָ רֵיקָם אַל תָּשִׁיב{{ר2}}
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב.{{ממס|תהלים י יז}}{{ש}}
וְכַאֲשֶׁר טֶבַע לִי לִמְעֹל{{ר1}}
כָּךְ נָאֶה לְךָ לִמְחֹל{{ר2}}
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.{{ממס|המבדיל בין קודש לחול|המבדיל}}{{ש}}
אֲנִי לַחְטֹא וּלְהַרְשִׁיעַ{{ר1}}
וְאַתָּה אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ{{ר2}}
תְּצַו יְשׁוּעָה בְּמַפְגִּיעַ.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב לו לב}}{{ש}}
וּמֵחֶרְפַּת הַמְּרָדִים {{ר1}}
נוֹדַעַת תְּהִלַּת הַחֲסָדִים{{ר2}}
גַּם מִזֵּדִים.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}}
וְלוּלֵי בוּז הָאֲשָׁמִים{{ר1}}
לֹא נִכַּר יְקָר הָרַחֲמִים{{ר2}}
יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים.{{ממס|שמות כו כד}}{{ש}}
וְלוּלֵי טֻמְאַת הַמְּשׁוּבָה{{ר1}}
לֹא נוֹדְעָה טַהֲרַת הַתְּשׁוּבָה{{ר2}}
כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה.{{ממס|הגדה של פסח}}{{ש}}
וְלוּלֵי תוֹחֶלֶת הַמְּחִילָה{{ר1}}
לְהַשְׁחִית וּלְהַתְעִיב עֲלִילָה{{ר2}}
יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה.{{ממס|ש"ב ז י}}{{ש}}
לָכֵן אִם רַב פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר1}}
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי{{ר2}}
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי.{{ממס|שמות ו יט}}{{ש}}
וְאִם גָּדַל עֲוֹנִי וּמִרְדִּי{{ר1}}
זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{ר2}}
הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי.{{ממס|בראשית לא לב}}{{ש}}
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי{{ר1}}
מֶתֶק תַּאֲוַת נַפְשִׁי הַבֶּהֱמִית וְתֹקֶף עֹז יִצְרִי{{ר2}}
עֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.{{ממס|משלי יא יז}}{{ש}}
וְשִׂכְלִי לְפָנָיו כְּשׁוּעָל דָּמָה{{ר1}}
וְנַפְשִׁי הַחֲכָמָה כְּשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר2}}
לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה.{{ממס|משלי ל ל}}{{ש}}
חֹמֶר יְאַוֶּה כַּחַשׁ וָכַחַד{{ר1}}
כֻּלּוֹ אוֹהֵב שֹׁחַד{{ר2}}
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד.{{ממס|יחזקאל י יד}}{{ש}}
לְבַקֵּשׁ צְרָכָיו{{ר1}}
יְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו{{ר2}}
וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו.{{ממס|בראשית יד יד}}{{ש}}
יְלִידוֹ בֵיתוֹ אַרְבָּעָה{{ר1}}
אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעָה{{ר2}}
לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה.{{ממס|ישעיהו נו יא}}{{ש}}
אִישׁ בְּאֶחָיו נִלְחָמוּ{{ר1}}
לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ{{ר2}}
חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ.{{ממס|הושע י ב}}{{ש}}
עַל דַּעַת אֶחָד לֹא יִמָּשֵׁכוּ{{ר1}}
וּבְעֵצָה אַחַת לֹא יִסָּמֵכוּ{{ר2}}
עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|יחזקאל א יז}}{{ש}}
זֶה לַחְתּוֹת אִישׁ מִיְּקוֹד יֹאבֶה{{ר1}}
וְזֶה לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא{{ר2}}
חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה.{{ממס|איוב ט כו}}{{ש}}
זֶה יִשְׁאַף רוּחַ כַּתַּנִּים{{ר1}}
וְזֶה חוֹפֵר גֻּמָּץ לַקִּנִּים{{ר2}}
וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים.{{ממס|ירמיהו לב לג}}{{ש}}
זֶה לִשְׁקֹד וְזֶה לִרְדֹּף{{ר1}}
זֶה לִשְׁלֹל וְזֶה לִטְרֹף{{ר2}}
וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף.{{ממס|שמות כא יח}}{{ש}}
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה{{ר1}}
עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה{{ר2}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}{{ש}}
שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם{{ר1}}
וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם{{ר2}}
טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.{{ממס|ישעיהו מד יח}}{{ש}}
וְלוּלֵי כִּי מִיסוֹדָם נִבְנִיתִי{{ר1}}
אֲנָכִי לֹא מָרִיתִי{{ר2}}
אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי.{{ממס|ישעיהו נ ה}}{{ש}}
אַךְ כְּסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה{{ר1}}
קָרְאוּ אַחֲרֵי מָלֵא{{ר2}}
עֲוֹנֹתַי הִטּוּ אֵלֶּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו ה כה}}{{ש}}
כָּל אֶחָד לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ מִתְנַשֵּׂא{{ר1}}
זֶה יִשְׁאַל וְזֶה יְנַסֶּה{{ר2}}
וַאֲנִי לֹא אֵדַע מָה אֶעֱשֶׂה.{{ממס|לפני=ע"פ|דה"ב כ יב}}{{ש}}
מַה יַּעֲשֶׂה טָלֶה בֵּין זְאֵבִים{{ר1}}
הֲיַעֲמֹד אֶחָד לִפְנֵי מְרֻבִּים{{ר2}}
יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרֻבִים.{{ממס|ברכות לז א}}{{ש}}
רְאֵה כִּי אֲנִי אָנוּס פְּטֹר אוֹתִי{{ר1}}
מִמְּעֻוָּתִי וּמֵאַשְׁמָתִי{{ר2}}
וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי.{{ממס|שמות י יז}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי{{ר1}}
וּמָחַלְתָּ פִּשְׁעִי וּזְדוֹנִי{{ר2}}
וְאִם לֹא לְמַעֲנִי{{ש}}
וְאִם עֱנוּתִי תִּבְזֶה חָלִילָה וָחָס{{ר1}}
וּשְׁאוֹן עֲוֹנִי קוֹל תַּחֲנוּנָי יַהַס{{ר2}}
הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס.{{ממס|איוב לו ה}}{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעַן הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה{{ר1}}
אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵי תַחֲנוּנִים מַזֶּה{{ר2}}
כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל שָׁמֵן וְרָזֶה{{ש}}
מְשַׁלְּמִים שִׂפְתוֹתֵיהֶם פָּרִים{{ר1}}
וּמַקְרִיבִים שִׂיחָם בִּמְקוֹם תּוֹרִים{{ר2}}
וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים{{ר1}}
{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
ldp50zvw3pizphpbgi9zh85hg3qnhu0
3083452
3083449
2026-09-16T19:21:31Z
מו יו הו
37729
3083452
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבינו שם טוב בן ארדוטיאל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם {{ר1}}
בִּרְאוֹתִי בְּחוּרוֹתַי סָר הִלָּם {{ר2}}
וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם{{ממס|איוב יז ז}}
וַחֲטָאַי אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים {{ר1}}
וּקְוֻצּוֹתַי כַּשֶּׁלֶג לְבָנִים {{ר2}}
לְפִי רֹב הַשָּׁנִים{{ממס|ויקרא כה טז}}
אֲשֶׁר חָלְפוּ בְּרָדְפִי כָל תַּאֲוָה {{ר1}}
וְעָבְרוּ בְּעָבְרִי כָל מִצְוָה {{ר2}}
וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה{{ממס|איוב ז ו}}
נוֹאַשְׁתִּי מִלִּרְפֹּא מְשׁוּבָה {{ר1}}
וּמֵהַסְפִּיק בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה {{ר2}}
כִּי הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה{{ממס|משנה אבות ב טו}}
מָתַי אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה {{ר1}}
וּפִי יַגִּיד בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה {{ר2}}
בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה{{ממס|לפני=ע"פ|שמות יח יא}}
אֵיךְ אֶתְוַדֶּה בְּשָׁעוֹתַי {{ר1}}
חֲטָאִים שֶׁחָטָאתִי וַעֲוֹנוֹתַי {{ר2}}
וְאֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי{{ממס|תהלים טז ד}}
לְסַפְּרָם לֹא יַסְפִּיקוּ אֲמָרִים וּמִלּוֹת {{ר1}}
וּלְכָתְבָם לֹא יָכִילוּ סְפָרִים וּמְגִלּוֹת {{ר2}}
יִכְלוּ יָמִים וְלֵילוֹת
בְּסִפּוּרִים וּבְהַגָּדוֹת {{ר1}}
וְיִשָּׁאֵר עוֹד מֵהִתְוַדּוֹת {{ר2}}
עֶשֶׂר יָדוֹת{{ממס|ש"ב יט מד}}
אִם אֲבַקֵּשׁ עַל פְּשָׁעִים {{ר1}}
בִּשְׂפָתַיִם נָעִים וְקוֹלוֹת נִשְׁמָעִים {{ר2}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים{{ממס|תהלים קלג א}}
עַל חֵטְא לָשׁוֹן הָרָע בְּשָׂפָה אַפְטִיר {{ר1}}
וּבְלָשׁוֹן רַכָּה בְּעַד נִבְלוֹת הַפֶּה אַעְתִּיר {{ר2}}
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר{{ממס|משנה כתובות ב ב}}
אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם {{ר1}}
מַה יִּסְכּוֹן לְדָמִים מָלְאוּ יָדַיִם {{ר2}}
וְלֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפַּיִם{{ממס|לפני=ע"פ|יונה ג ח}}
וּלְחֵטְא הֹוֶה וְהָיָה {{ר1}}
מִמִּפְעָל וַעֲשִׂיָּה {{ר2}}
מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה{{ממס|תהלים קכ ג}}
וִדּוּיִים אֶחָד וְתֵשַׁע {{ר1}}
מַה יּוֹעִילוּ לְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע {{ר2}}
בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע{{ממס|משלי י יט}}
הֲיֵשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה {{ר1}}
בַּהֲנָעַת לָשׁוֹן וְשָׂפָה {{ר2}}
וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה{{ממס|ויקרא יד יב}}
וְהַלֵּב נוֹטֵר אֵיבוֹת {{ר1}}
וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת {{ר2}}
אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת{{ממס|ויקרא יח כז}}
גַּם כִּי אַזִּיל דְּמָעַי כִּרְבִיבִים לְמוֹגֵג {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּשׁוֹגֵג'''
הֲלוֹא נִשְׁאַר לִהְיוֹת נָדוֹן {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן'''
אוֹ כִּי אוֹחִיל מְחִילָה עַל יְדֵי נֵס {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס'''
הֲלוֹא עָנְשִׁי תִּיכוֹן וְחִיצוֹן {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן'''
גַּם כִּי אַעְתִּיר וְאֵעָתֵר {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר'''
הֲלוֹא לְבָבִי בְּאֵשׁ הַמָּגוֹר קָלוּי {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי'''
אוֹ כִּי אֹמַר אָנוּסָה הַפָּעַם {{ר1}}
עַד יַעֲבָר זַעַם {{ר2}}
אִם יֶשׁ טַעַם{{ממס|איוב ו ו}}
הֲלֹא כָל הָאָרֶץ מְלֹא כְבוֹדֶךָ {{ר1}}
וְאֵין מַצִּיל מִיָּדֶךָ {{ר2}}
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדֶּךָ{{ממס|לפני=ע"פ|איוב כו ו}}
אָנָה אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ {{ר1}}
וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ {{ר2}}
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ{{ממס|תהלים קלט ח}}
אָכֵן דּוֹמַמְתִּי וְנֶאֱלַמְתִּי {{ר1}}
וְיָדִי לְמוֹ פִי שַׂמְתִּי {{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי{{ממס|ירמיהו לא יח}}
בְּלֵב יָרֵא וְחָרֵד {{ר1}}
בְּרַעְיוֹן רוֹעֵשׁ וְרוֹעֵד {{ר2}}
תָּלוּי וְעוֹמֵד
בֵּין מֻתָּר וּבֵין נִקְשָׁר {{ר1}}
בֵּין נִמְנָע וּבֵין אֶפְשָׁר {{ר2}}
לֹא אֵדַע אֵי זֶה יִכְשָׁר{{ממס|לפני=ע"פ|קהלת יא ו}}
אִם עוֹמֵד אִם בּוֹרֵחַ {{ר1}}
אִם יָרֵא אִם בּוֹטֵחַ {{ר2}}
עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים פּוֹסֵחַ{{ממס|לפני=ע"פ|מ"א יח כא}}
אִם אַזְכִּיר אִם אֶנְשֶׁה {{ר1}}
אִם אֹמַר אִם אֶחֱשֶׁה {{ר2}}
וְהַדָּבָר קָשֶׁה
כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמַי {{ר1}}
וַאֲדַבְּרָה – נִגְלוּ אֲשָׁמַי {{ר2}}
יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי{{ממס|איוב כז ו}}
אִם אֶחְשֹׁב לִטְמֹן עֲוֹנִי בְּחֻבִּי {{ר1}}
וּבְקִרְבִּי לְהָשִׂים אָרְבִּי {{ר2}}
הַכָּרַת פָּנַי עָנְתָה בִּי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ג ט}}
וְהַשּׁוֹפֵט חוֹפֵשׂ כָּל מַצְפּוּנִים {{ר1}}
וְאֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים {{ר2}}
וְאֵינוֹ רֹדֵף שַׁלְמוֹנִים{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו א כג}}
וּמַה מְּאֹד יָקָר הַפִּדְיוֹן {{ר1}}
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן {{ר2}}
אֵיכָה אוּכַל נִקָּיוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|הושע ח ה}}
עַל זֶה כָּפַפְתִּי רֹאשׁ כְּאַגְמוֹן {{ר1}}
דְּמָעַי מִדַּם כְּבֵדִי אַדְמוֹן {{ר2}}
אֲפִיצֶנּוּ כְּמֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו כח כה}}
אָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסְּרוּנִי {{ר1}}
וּסְעִפַּי יְשִׁיבוּנִי {{ר2}}
הֵם הִרְהִיבֻנִי{{ממס|שה"ש ו ה}}
בֶּאֱמֹר אֵלַי בַּקֵּשׁ פִּדְיוֹם {{ר1}}
כִּי עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם {{ר2}}
וְאִם הַדַּיָּן נוֹרָא וְאָיֹם
אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים {{ר1}}
כִּי עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים {{ר2}}
וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים{{ממס|יהושע י יג}}
עַד יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתֶךָ {{ר1}}
וּפֶתַח פָּתוּחַ לִתְפִלָּתֶךָ {{ר2}}
לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֶךָ{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר ה ח}}
וְאִם הִרְבֵּיתָ לְהַתְעִיב עֲלִילָה {{ר1}}
סְלִיחַת אֱלֹהִים רַבָּה וּגְדוֹלָה {{ר2}}
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה{{ממס|הגדה של פסח}}
וְאִם חַטֹּאתֶיךָ כְּמֵי הַיָּם וְגַלָּם {{ר1}}
וְאַשְׁמוֹתֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְחֵילָם {{ר2}}
חֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם{{ממס|תהלים קג יז}}
וְאִם עֲוֹנֶיךָ גָּבְרוּ עַל כַּפַּיִם {{ר1}}
חַסְדּוֹ מֵעַל שָׁמַיִם {{ר2}}
יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם{{ממס|ישעיהו ל כו}}
אָז בְּדַבְּרָם עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי {{ר1}}
וְעָמַדְתִּי עַל עָמְדִי וְהִתְאַפַּקְתִּי {{ר2}}
עַל כֵּן דְּלָתֶיךָ דָּפַקְתִּי
וּמְלָאַנִי לִבִּי לְהִתְוַדּוֹת מִקְצָת חַטֹּאתַי {{ר1}}
וּלְסַפֵּר שֶׁמֶץ דָּבָר מֵעֲוֹנֹתַי {{ר2}}
אַחַת מֶנִּי אֶלֶף מְאַשְׁמוֹתַי{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ט ג}}
'''אָשַׁמְתִּי''' וְאַשְׁמוֹתַי חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת {{ר1}}
אֲשַׁם גְּזֵלוֹת אֲשַׁם מְעִילוֹת{{ממס|משנה זבחים ה ה}}
'''בָּגַדְתִּי''' וְלֹא הֲסִירוֹתִי יָמַי וְלֵילַי {{ר1}}
הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלַי{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה ג ד}}
'''גָּזַלְתִּי''' וּלְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לֹא אוּכַל {{ר1}}
קָשֶׁה לְהָשִׁיב גָּזֵל הַנֶּאֱכָל{{ממס|לפני=ע"פ|חולין פט א}}
'''דִּבַּרְתִּי דֹפִי''' בְּלָשׁוֹן רְמִיָּה וּמַהֲתַלּוֹת {{ר1}}
כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת{{ממס|איוב ב י}}
'''הֶעֱוֵיתִי''' וְכָל יְשָׁרָה בְּמוֹ פִי אֲעַקְּשֶׁנָּה {{ר1}}
עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה{{ממס|יחזקאל כא לב}}
'''וְהִרְשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה {{ר1}}
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה{{ממס|ירמיהו יב א}}
'''זַדְתִּי''' וְאָהַבְתִּי רִיב וּמָדוֹן {{ר1}}
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן{{ממס|דברים יז יב}}
'''חָמַסְתִּי''' וּפִי עַל צַדִּיק חֶרְפָּה נָשָׂא {{ר1}}
עַל לֹא חָמָס עָשָׂה{{ממס|ישעיהו נג ט}}
'''טָפַלְתִּי שֶׁקֶר''' וְאוֹתִי לְעֶבֶד קָנָה {{ר1}}
הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה{{ממס|דברים יט יח}}
'''יָעַצְתִּי רַע''' וּלְהָפֵר מִצְוַת קְדוֹשִׁי {{ר1}}
אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי{{ממס|תהלים יג ג}}
'''כִּזַּבְתִּי''' וְלִבִּי כְּמַעְיַן מַיִם זָב {{ר1}}
שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב{{ממס|משלי ל ח}}
'''לַצְתִּי''' וְלִבִּי פָּרַע מוּסַר יוֹעֲצִים {{ר1}}
מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים{{ממס|הושע ז ה}}
'''מָרַדְתִּי''' וְיָדַי מִכָּל סֵפֶר יִגְרֹדוּ {{ר1}}
בַּייָ אַל תִּמְרֹדוּ{{ממס|במדבר יד ט}}
'''נָאַצְתִּי''' וְלִבִּי בַּגָּלוּי וּבְמַטְמוֹנַי {{ר1}}
בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ{{ממס|תהלים י ג}}
'''סָרַרְתִּי''' וְגַם הָיִיתִי אֲנִי מְעוֹרֵר {{ר1}}
לִהְיוֹת כָּל אִישׁ סוֹרֵר{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר א כב}}
'''עָוִיתִי''' וַיְמָאֵן לִבִּי בְּגַאֲוָתוֹ {{ר1}}
לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ{{ממס|קהלת ז יג}}
'''פָּשַׁעְתִּי''' וּבָחַרְתִּי לִי לְרֵעִים {{ר1}}
הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים{{ממס|ישעיהו סו כד}}
'''צָרַרְתִּי''' וַהֲצֵרוֹתִי לְכָל אָדָם בְּהִשְׂתָּרֵר {{ר1}}
הַצַּר הַצֹּרֵר{{ממס|במדבר י ט}}
'''קִשִּׁיתִי עֹרֶף''' וּמִדַּבֵּר כָּל עֵת לֹא אֶחֱשֶׁה {{ר1}}
אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה{{ממס|שמות יח כו}}
'''רָשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי תְּקַנֵּא בְּכָל אִישׁ לְפִשְׁעוֹ {{ר1}}
וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ{{ממס|תהלים י טו}}
'''שִׁחַתִּי''' וּמְעַט בְּעֵינַי כִּי אַשְׁחִית {{ר1}}
וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית{{ממס|ישעיהו נד טז}}
'''תִּעַבְתִּי''' וְגָרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה {{ר1}}
כִּי תָבִיא תוֹעֵבָה{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ז כו}}
'''תָּעִיתִי''', תָּעָה לְבָבִי כַּצֹּאן בְּלִי רוֹעֶה {{ר1}}
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה{{ממס|בראשית לז טו}}
'''תִּעְתַּעְתִּי''' וְדִבַּרְתִּי לְכָל חָסִיד כְּמִשְׁתַּגֵּעַ {{ר1}}
וְהָיִיתִי בְּעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ{{ממס|בראשית כז יב}}
'''וְסַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ''' וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה אֵלִי {{ר1}}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי {{ר2}}
כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לג}}
אַךְ יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם וְנִחָם עַל הָרָעָה {{ר1}}
וְטוּבְךָ בְּכָל עֵת אֵינָהּ מְנוּעָה {{ר2}}
יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה{{ממס|דה"ב ט ו}}
אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב {{ר1}}
פְּנֵי שׁוֹאֲלֶיךָ רֵיקָם אַל תָּשִׁיב {{ר2}}
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב{{ממס|תהלים י יז}}
וְכַאֲשֶׁר טֶבַע לִי לִמְעֹל {{ר1}}
כָּךְ נָאֶה לְךָ לִמְחֹל {{ר2}}
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל{{ממס|המבדיל בין קודש לחול|המבדיל}}
אֲנִי לַחְטֹא וּלְהַרְשִׁיעַ {{ר1}}
וְאַתָּה אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{ר2}}
תְּצַו יְשׁוּעָה בְּמַפְגִּיעַ{{ממס|לפני=ע"פ|איוב לו לב}}
וּמֵחֶרְפַּת הַמְּרָדִים {{ר1}}
נוֹדַעַת תְּהִלַּת הַחֲסָדִים {{ר2}}
גַּם מִזֵּדִים{{ממס|תהלים יט יד}}
וְלוּלֵי בוּז הָאֲשָׁמִים {{ר1}}
לֹא נִכַּר יְקָר הָרַחֲמִים {{ר2}}
יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים{{ממס|שמות כו כד}}
וְלוּלֵי טֻמְאַת הַמְּשׁוּבָה {{ר1}}
לֹא נוֹדְעָה טַהֲרַת הַתְּשׁוּבָה {{ר2}}
כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה{{ממס|הגדה של פסח}}
וְלוּלֵי תוֹחֶלֶת הַמְּחִילָה {{ר1}}
לְהַשְׁחִית וּלְהַתְעִיב עֲלִילָה {{ר2}}
יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה{{ממס|ש"ב ז י}}
לָכֵן אִם רַב פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי {{ר1}}
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי {{ר2}}
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי{{ממס|שמות ו יט}}
וְאִם גָּדַל עֲוֹנִי וּמִרְדִּי {{ר1}}
זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי {{ר2}}
הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי{{ממס|בראשית לא לב}}
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי {{ר1}}
מֶתֶק תַּאֲוַת נַפְשִׁי הַבֶּהֱמִית וְתֹקֶף עֹז יִצְרִי {{ר2}}
עֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי{{ממס|משלי יא יז}}
וְשִׂכְלִי לְפָנָיו כְּשׁוּעָל דָּמָה {{ר1}}
וְנַפְשִׁי הַחֲכָמָה כְּשֶׂה נֶאֱלָמָה {{ר2}}
לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה{{ממס|משלי ל ל}}
חֹמֶר יְאַוֶּה כַּחַשׁ וָכַחַד {{ר1}}
כֻּלּוֹ אוֹהֵב שֹׁחַד {{ר2}}
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד{{ממס|יחזקאל י יד}}
לְבַקֵּשׁ צְרָכָיו {{ר1}}
יְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו {{ר2}}
וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו{{ממס|בראשית יד יד}}
יְלִידוֹ בֵיתוֹ אַרְבָּעָה {{ר1}}
אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעָה {{ר2}}
לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה{{ממס|ישעיהו נו יא}}
אִישׁ בְּאֶחָיו נִלְחָמוּ {{ר1}}
לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ {{ר2}}
חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ{{ממס|הושע י ב}}
עַל דַּעַת אֶחָד לֹא יִמָּשֵׁכוּ {{ר1}}
וּבְעֵצָה אַחַת לֹא יִסָּמֵכוּ {{ר2}}
עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ{{ממס|לפני=ע"פ|יחזקאל א יז}}
זֶה לַחְתּוֹת אִישׁ מִיְּקוֹד יֹאבֶה {{ר1}}
וְזֶה לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא {{ר2}}
חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה{{ממס|איוב ט כו}}
זֶה יִשְׁאַף רוּחַ כַּתַּנִּים {{ר1}}
וְזֶה חוֹפֵר גֻּמָּץ לַקִּנִּים {{ר2}}
וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים{{ממס|ירמיהו לב לג}}
זֶה לִשְׁקֹד וְזֶה לִרְדֹּף {{ר1}}
זֶה לִשְׁלֹל וְזֶה לִטְרֹף {{ר2}}
וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף{{ממס|שמות כא יח}}
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה {{ר1}}
עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה {{ר2}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה{{ממס|תהלים קכ ז}}
שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם {{ר1}}
וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם {{ר2}}
טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם{{ממס|ישעיהו מד יח}}
וְלוּלֵי כִּי מִיסוֹדָם נִבְנִיתִי {{ר1}}
אֲנָכִי לֹא מָרִיתִי {{ר2}}
אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי{{ממס|ישעיהו נ ה}}
אַךְ כְּסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה {{ר1}}
קָרְאוּ אַחֲרֵי מָלֵא {{ר2}}
עֲוֹנֹתַי הִטּוּ אֵלֶּה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו ה כה}}
כָּל אֶחָד לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ מִתְנַשֵּׂא {{ר1}}
זֶה יִשְׁאַל וְזֶה יְנַסֶּה {{ר2}}
וַאֲנִי לֹא אֵדַע מָה אֶעֱשֶׂה{{ממס|לפני=ע"פ|דה"ב כ יב}}
מַה יַּעֲשֶׂה טָלֶה בֵּין זְאֵבִים {{ר1}}
הֲיַעֲמֹד אֶחָד לִפְנֵי מְרֻבִּים {{ר2}}
יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרֻבִים{{ממס|ברכות לז א}}
רְאֵה כִּי אֲנִי אָנוּס פְּטֹר אוֹתִי {{ר1}}
מִמְּעֻוָּתִי וּמֵאַשְׁמָתִי {{ר2}}
וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי{{ממס|שמות י יז}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי {{ר1}}
וּמָחַלְתָּ פִּשְׁעִי וּזְדוֹנִי {{ר2}}
וְאִם לֹא לְמַעֲנִי
וְאִם עֱנוּתִי תִּבְזֶה חָלִילָה וָחָס {{ר1}}
וּשְׁאוֹן עֲוֹנִי קוֹל תַּחֲנוּנָי יַהַס {{ר2}}
הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס{{ממס|איוב לו ה}}
עֲשֵׂה לְמַעַן הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה {{ר1}}
אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵי תַחֲנוּנִים מַזֶּה {{ר2}}
כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל שָׁמֵן וְרָזֶה
מְשַׁלְּמִים שִׂפְתוֹתֵיהֶם פָּרִים {{ר1}}
וּמַקְרִיבִים שִׂיחָם בִּמְקוֹם תּוֹרִים {{ר2}}
וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים:
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
5qxov88yvmmzcauakq9m3b5hjgain1w
3083476
3083452
2026-09-16T19:44:17Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083476
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבינו שם טוב בן ארדוטיאל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם {{ר1}}
בִּרְאוֹתִי בְּחוּרוֹתַי סָר הִלָּם {{ר2}}
וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם{{ממס|איוב יז ז}}
וַחֲטָאַי אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים {{ר1}}
וּקְוֻצּוֹתַי כַּשֶּׁלֶג לְבָנִים {{ר2}}
לְפִי רֹב הַשָּׁנִים{{ממס|ויקרא כה טז}}
אֲשֶׁר חָלְפוּ בְּרָדְפִי כָל תַּאֲוָה {{ר1}}
וְעָבְרוּ בְּעָבְרִי כָל מִצְוָה {{ר2}}
וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה{{ממס|איוב ז ו}}
נוֹאַשְׁתִּי מִלִּרְפֹּא מְשׁוּבָה {{ר1}}
וּמֵהַסְפִּיק בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה {{ר2}}
כִּי הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה{{ממס|משנה אבות ב טו}}
מָתַי אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה {{ר1}}
וּפִי יַגִּיד בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה {{ר2}}
בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה{{ממס|לפני=ע"פ|שמות יח יא}}
אֵיךְ אֶתְוַדֶּה בְּשָׁעוֹתַי {{ר1}}
חֲטָאִים שֶׁחָטָאתִי וַעֲוֹנוֹתַי {{ר2}}
וְאֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי{{ממס|תהלים טז ד}}
לְסַפְּרָם לֹא יַסְפִּיקוּ אֲמָרִים וּמִלּוֹת {{ר1}}
וּלְכָתְבָם לֹא יָכִילוּ סְפָרִים וּמְגִלּוֹת {{ר2}}
יִכְלוּ יָמִים וְלֵילוֹת
בְּסִפּוּרִים וּבְהַגָּדוֹת {{ר1}}
וְיִשָּׁאֵר עוֹד מֵהִתְוַדּוֹת {{ר2}}
עֶשֶׂר יָדוֹת{{ממס|ש"ב יט מד}}
אִם אֲבַקֵּשׁ עַל פְּשָׁעִים {{ר1}}
בִּשְׂפָתַיִם נָעִים וְקוֹלוֹת נִשְׁמָעִים {{ר2}}
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים{{ממס|תהלים קלג א}}
עַל חֵטְא לָשׁוֹן הָרָע בְּשָׂפָה אַפְטִיר {{ר1}}
וּבְלָשׁוֹן רַכָּה בְּעַד נִבְלוֹת הַפֶּה אַעְתִּיר {{ר2}}
הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר{{ממס|משנה כתובות ב ב}}
אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם {{ר1}}
מַה יִּסְכּוֹן לְדָמִים מָלְאוּ יָדַיִם {{ר2}}
וְלֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפַּיִם{{ממס|לפני=ע"פ|יונה ג ח}}
וּלְחֵטְא הֹוֶה וְהָיָה {{ר1}}
מִמִּפְעָל וַעֲשִׂיָּה {{ר2}}
מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה{{ממס|תהלים קכ ג}}
וִדּוּיִים אֶחָד וְתֵשַׁע {{ר1}}
מַה יּוֹעִילוּ לְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע {{ר2}}
בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע{{ממס|משלי י יט}}
הֲיֵשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה {{ר1}}
בַּהֲנָעַת לָשׁוֹן וְשָׂפָה {{ר2}}
וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה{{ממס|ויקרא יד יב}}
וְהַלֵּב נוֹטֵר אֵיבוֹת {{ר1}}
וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת {{ר2}}
אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת{{ממס|ויקרא יח כז}}
גַּם כִּי אַזִּיל דְּמָעַי כִּרְבִיבִים לְמוֹגֵג {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּשׁוֹגֵג'''
הֲלוֹא נִשְׁאַר לִהְיוֹת נָדוֹן {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן'''
אוֹ כִּי אוֹחִיל מְחִילָה עַל יְדֵי נֵס {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס'''
הֲלוֹא עָנְשִׁי תִּיכוֹן וְחִיצוֹן {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן'''
גַּם כִּי אַעְתִּיר וְאֵעָתֵר {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר'''
הֲלוֹא לְבָבִי בְּאֵשׁ הַמָּגוֹר קָלוּי {{ר1}}
'''עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי'''
אוֹ כִּי אֹמַר אָנוּסָה הַפָּעַם {{ר1}}
עַד יַעֲבָר זַעַם {{ר2}}
אִם יֶשׁ טַעַם{{ממס|איוב ו ו}}
הֲלֹא כָל הָאָרֶץ מְלֹא כְבוֹדֶךָ {{ר1}}
וְאֵין מַצִּיל מִיָּדֶךָ {{ר2}}
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדֶּךָ{{ממס|לפני=ע"פ|איוב כו ו}}
אָנָה אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ {{ר1}}
וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ {{ר2}}
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ{{ממס|תהלים קלט ח}}
אָכֵן דּוֹמַמְתִּי וְנֶאֱלַמְתִּי {{ר1}}
וְיָדִי לְמוֹ פִי שַׂמְתִּי {{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי{{ממס|ירמיהו לא יח}}
בְּלֵב יָרֵא וְחָרֵד {{ר1}}
בְּרַעְיוֹן רוֹעֵשׁ וְרוֹעֵד {{ר2}}
תָּלוּי וְעוֹמֵד
בֵּין מֻתָּר וּבֵין נִקְשָׁר {{ר1}}
בֵּין נִמְנָע וּבֵין אֶפְשָׁר {{ר2}}
לֹא אֵדַע אֵי זֶה יִכְשָׁר{{ממס|לפני=ע"פ|קהלת יא ו}}
אִם עוֹמֵד אִם בּוֹרֵחַ {{ר1}}
אִם יָרֵא אִם בּוֹטֵחַ {{ר2}}
עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים פּוֹסֵחַ{{ממס|לפני=ע"פ|מ"א יח כא}}
אִם אַזְכִּיר אִם אֶנְשֶׁה {{ר1}}
אִם אֹמַר אִם אֶחֱשֶׁה {{ר2}}
וְהַדָּבָר קָשֶׁה
כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמַי {{ר1}}
וַאֲדַבְּרָה – נִגְלוּ אֲשָׁמַי {{ר2}}
יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי{{ממס|איוב כז ו}}
אִם אֶחְשֹׁב לִטְמֹן עֲוֹנִי בְּחֻבִּי {{ר1}}
וּבְקִרְבִּי לְהָשִׂים אָרְבִּי {{ר2}}
הַכָּרַת פָּנַי עָנְתָה בִּי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ג ט}}
וְהַשּׁוֹפֵט חוֹפֵשׂ כָּל מַצְפּוּנִים {{ר1}}
וְאֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים {{ר2}}
וְאֵינוֹ רֹדֵף שַׁלְמוֹנִים{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו א כג}}
וּמַה מְּאֹד יָקָר הַפִּדְיוֹן {{ר1}}
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן {{ר2}}
אֵיכָה אוּכַל נִקָּיוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|הושע ח ה}}
עַל זֶה כָּפַפְתִּי רֹאשׁ כְּאַגְמוֹן {{ר1}}
דְּמָעַי מִדַּם כְּבֵדִי אַדְמוֹן {{ר2}}
אֲפִיצֶנּוּ כְּמֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו כח כה}}
אָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסְּרוּנִי {{ר1}}
וּסְעִפַּי יְשִׁיבוּנִי {{ר2}}
הֵם הִרְהִיבֻנִי{{ממס|שה"ש ו ה}}
בֶּאֱמֹר אֵלַי בַּקֵּשׁ פִּדְיוֹם {{ר1}}
כִּי עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם {{ר2}}
וְאִם הַדַּיָּן נוֹרָא וְאָיֹם
אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים {{ר1}}
כִּי עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים {{ר2}}
וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים{{ממס|יהושע י יג}}
עַד יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתֶךָ {{ר1}}
וּפֶתַח פָּתוּחַ לִתְפִלָּתֶךָ {{ר2}}
לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֶךָ{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר ה ח}}
וְאִם הִרְבֵּיתָ לְהַתְעִיב עֲלִילָה {{ר1}}
סְלִיחַת אֱלֹהִים רַבָּה וּגְדוֹלָה {{ר2}}
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה{{ממס|הגדה של פסח}}
וְאִם חַטֹּאתֶיךָ כְּמֵי הַיָּם וְגַלָּם {{ר1}}
וְאַשְׁמוֹתֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְחֵילָם {{ר2}}
חֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם{{ממס|תהלים קג יז}}
וְאִם עֲוֹנֶיךָ גָּבְרוּ עַל כַּפַּיִם {{ר1}}
חַסְדּוֹ מֵעַל שָׁמַיִם {{ר2}}
יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם{{ממס|ישעיהו ל כו}}
אָז בְּדַבְּרָם עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי {{ר1}}
וְעָמַדְתִּי עַל עָמְדִי וְהִתְאַפַּקְתִּי {{ר2}}
עַל כֵּן דְּלָתֶיךָ דָּפַקְתִּי
וּמְלָאַנִי לִבִּי לְהִתְוַדּוֹת מִקְצָת חַטֹּאתַי {{ר1}}
וּלְסַפֵּר שֶׁמֶץ דָּבָר מֵעֲוֹנֹתַי {{ר2}}
אַחַת מֶנִּי אֶלֶף מְאַשְׁמוֹתַי{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ט ג}}
'''אָשַׁמְתִּי''' וְאַשְׁמוֹתַי חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת {{ר1}}
אֲשַׁם גְּזֵלוֹת אֲשַׁם מְעִילוֹת{{ממס|משנה זבחים ה ה}}
'''בָּגַדְתִּי''' וְלֹא הֲסִירוֹתִי יָמַי וְלֵילַי {{ר1}}
הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלַי{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה ג ד}}
'''גָּזַלְתִּי''' וּלְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לֹא אוּכַל {{ר1}}
קָשֶׁה לְהָשִׁיב גָּזֵל הַנֶּאֱכָל{{ממס|לפני=ע"פ|חולין פט א}}
'''דִּבַּרְתִּי דֹפִי''' בְּלָשׁוֹן רְמִיָּה וּמַהֲתַלּוֹת {{ר1}}
כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת{{ממס|איוב ב י}}
'''הֶעֱוֵיתִי''' וְכָל יְשָׁרָה בְּמוֹ פִי אֲעַקְּשֶׁנָּה {{ר1}}
עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה{{ממס|יחזקאל כא לב}}
'''וְהִרְשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה {{ר1}}
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה{{ממס|ירמיהו יב א}}
'''זַדְתִּי''' וְאָהַבְתִּי רִיב וּמָדוֹן {{ר1}}
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן{{ממס|דברים יז יב}}
'''חָמַסְתִּי''' וּפִי עַל צַדִּיק חֶרְפָּה נָשָׂא {{ר1}}
עַל לֹא חָמָס עָשָׂה{{ממס|ישעיהו נג ט}}
'''טָפַלְתִּי שֶׁקֶר''' וְאוֹתִי לְעֶבֶד קָנָה {{ר1}}
הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה{{ממס|דברים יט יח}}
'''יָעַצְתִּי רַע''' וּלְהָפֵר מִצְוַת קְדוֹשִׁי {{ר1}}
אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי{{ממס|תהלים יג ג}}
'''כִּזַּבְתִּי''' וְלִבִּי כְּמַעְיַן מַיִם זָב {{ר1}}
שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב{{ממס|משלי ל ח}}
'''לַצְתִּי''' וְלִבִּי פָּרַע מוּסַר יוֹעֲצִים {{ר1}}
מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים{{ממס|הושע ז ה}}
'''מָרַדְתִּי''' וְיָדַי מִכָּל סֵפֶר יִגְרֹדוּ {{ר1}}
בַּייָ אַל תִּמְרֹדוּ{{ממס|במדבר יד ט}}
'''נָאַצְתִּי''' וְלִבִּי בַּגָּלוּי וּבְמַטְמוֹנַי {{ר1}}
בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ{{ממס|תהלים י ג}}
'''סָרַרְתִּי''' וְגַם הָיִיתִי אֲנִי מְעוֹרֵר {{ר1}}
לִהְיוֹת כָּל אִישׁ סוֹרֵר{{ממס|לפני=ע"פ|אסתר א כב}}
'''עָוִיתִי''' וַיְמָאֵן לִבִּי בְּגַאֲוָתוֹ {{ר1}}
לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ{{ממס|קהלת ז יג}}
'''פָּשַׁעְתִּי''' וּבָחַרְתִּי לִי לְרֵעִים {{ר1}}
הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים{{ממס|ישעיהו סו כד}}
'''צָרַרְתִּי''' וַהֲצֵרוֹתִי לְכָל אָדָם בְּהִשְׂתָּרֵר {{ר1}}
הַצַּר הַצֹּרֵר{{ממס|במדבר י ט}}
'''קִשִּׁיתִי עֹרֶף''' וּמִדַּבֵּר כָּל עֵת לֹא אֶחֱשֶׁה {{ר1}}
אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה{{ממס|שמות יח כו}}
'''רָשַׁעְתִּי''' וְנַפְשִׁי תְּקַנֵּא בְּכָל אִישׁ לְפִשְׁעוֹ {{ר1}}
וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ{{ממס|תהלים י טו}}
'''שִׁחַתִּי''' וּמְעַט בְּעֵינַי כִּי אַשְׁחִית {{ר1}}
וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית{{ממס|ישעיהו נד טז}}
'''תִּעַבְתִּי''' וְגָרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה {{ר1}}
כִּי תָבִיא תוֹעֵבָה{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ז כו}}
'''תָּעִיתִי''', תָּעָה לְבָבִי כַּצֹּאן בְּלִי רוֹעֶה {{ר1}}
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה{{ממס|בראשית לז טו}}
'''תִּעְתַּעְתִּי''' וְדִבַּרְתִּי לְכָל חָסִיד כְּמִשְׁתַּגֵּעַ {{ר1}}
וְהָיִיתִי בְּעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ{{ממס|בראשית כז יב}}
'''וְסַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ''' וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה אֵלִי {{ר1}}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי {{ר2}}
כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לג}}
אַךְ יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם וְנִחָם עַל הָרָעָה {{ר1}}
וְטוּבְךָ בְּכָל עֵת אֵינָהּ מְנוּעָה {{ר2}}
יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה{{ממס|דה"ב ט ו}}
אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב {{ר1}}
פְּנֵי שׁוֹאֲלֶיךָ רֵיקָם אַל תָּשִׁיב {{ר2}}
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב{{ממס|תהלים י יז}}
וְכַאֲשֶׁר טֶבַע לִי לִמְעֹל {{ר1}}
כָּךְ נָאֶה לְךָ לִמְחֹל {{ר2}}
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל{{ממס|המבדיל בין קודש לחול|המבדיל}}
אֲנִי לַחְטֹא וּלְהַרְשִׁיעַ {{ר1}}
וְאַתָּה אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{ר2}}
תְּצַו יְשׁוּעָה בְּמַפְגִּיעַ{{ממס|לפני=ע"פ|איוב לו לב}}
וּמֵחֶרְפַּת הַמְּרָדִים {{ר1}}
נוֹדַעַת תְּהִלַּת הַחֲסָדִים {{ר2}}
גַּם מִזֵּדִים{{ממס|תהלים יט יד}}
וְלוּלֵי בוּז הָאֲשָׁמִים {{ר1}}
לֹא נִכַּר יְקָר הָרַחֲמִים {{ר2}}
יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים{{ממס|שמות כו כד}}
וְלוּלֵי טֻמְאַת הַמְּשׁוּבָה {{ר1}}
לֹא נוֹדְעָה טַהֲרַת הַתְּשׁוּבָה {{ר2}}
כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה{{ממס|הגדה של פסח}}
וְלוּלֵי תוֹחֶלֶת הַמְּחִילָה {{ר1}}
לְהַשְׁחִית וּלְהַתְעִיב עֲלִילָה {{ר2}}
יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה{{ממס|ש"ב ז י}}
לָכֵן אִם רַב פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי {{ר1}}
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי {{ר2}}
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי{{ממס|שמות ו יט}}
וְאִם גָּדַל עֲוֹנִי וּמִרְדִּי {{ר1}}
זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי {{ר2}}
הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי{{ממס|בראשית לא לב}}
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי {{ר1}}
מֶתֶק תַּאֲוַת נַפְשִׁי הַבֶּהֱמִית וְתֹקֶף עֹז יִצְרִי {{ר2}}
עֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי{{ממס|משלי יא יז}}
וְשִׂכְלִי לְפָנָיו כְּשׁוּעָל דָּמָה {{ר1}}
וְנַפְשִׁי הַחֲכָמָה כְּשֶׂה נֶאֱלָמָה {{ר2}}
לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה{{ממס|משלי ל ל}}
חֹמֶר יְאַוֶּה כַּחַשׁ וָכַחַד {{ר1}}
כֻּלּוֹ אוֹהֵב שֹׁחַד {{ר2}}
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד{{ממס|יחזקאל י יד}}
לְבַקֵּשׁ צְרָכָיו {{ר1}}
יְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו {{ר2}}
וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו{{ממס|בראשית יד יד}}
יְלִידוֹ בֵיתוֹ אַרְבָּעָה {{ר1}}
אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעָה {{ר2}}
לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה{{ממס|ישעיהו נו יא}}
אִישׁ בְּאֶחָיו נִלְחָמוּ {{ר1}}
לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ {{ר2}}
חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ{{ממס|הושע י ב}}
עַל דַּעַת אֶחָד לֹא יִמָּשֵׁכוּ {{ר1}}
וּבְעֵצָה אַחַת לֹא יִסָּמֵכוּ {{ר2}}
עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ{{ממס|לפני=ע"פ|יחזקאל א יז}}
זֶה לַחְתּוֹת אִישׁ מִיְּקוֹד יֹאבֶה {{ר1}}
וְזֶה לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא {{ר2}}
חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה{{ממס|איוב ט כו}}
זֶה יִשְׁאַף רוּחַ כַּתַּנִּים {{ר1}}
וְזֶה חוֹפֵר גֻּמָּץ לַקִּנִּים {{ר2}}
וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים{{ממס|ירמיהו לב לג}}
זֶה לִשְׁקֹד וְזֶה לִרְדֹּף {{ר1}}
זֶה לִשְׁלֹל וְזֶה לִטְרֹף {{ר2}}
וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף{{ממס|שמות כא יח}}
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה {{ר1}}
עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה {{ר2}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה{{ממס|תהלים קכ ז}}
שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם {{ר1}}
וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם {{ר2}}
טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם{{ממס|ישעיהו מד יח}}
וְלוּלֵי כִּי מִיסוֹדָם נִבְנִיתִי {{ר1}}
אֲנָכִי לֹא מָרִיתִי {{ר2}}
אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי{{ממס|ישעיהו נ ה}}
אַךְ כְּסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה {{ר1}}
קָרְאוּ אַחֲרֵי מָלֵא {{ר2}}
עֲוֹנֹתַי הִטּוּ אֵלֶּה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו ה כה}}
כָּל אֶחָד לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ מִתְנַשֵּׂא {{ר1}}
זֶה יִשְׁאַל וְזֶה יְנַסֶּה {{ר2}}
וַאֲנִי לֹא אֵדַע מָה אֶעֱשֶׂה{{ממס|לפני=ע"פ|דה"ב כ יב}}
מַה יַּעֲשֶׂה טָלֶה בֵּין זְאֵבִים {{ר1}}
הֲיַעֲמֹד אֶחָד לִפְנֵי מְרֻבִּים {{ר2}}
יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרֻבִים{{ממס|ברכות לז א}}
רְאֵה כִּי אֲנִי אָנוּס פְּטֹר אוֹתִי {{ר1}}
מִמְּעֻוָּתִי וּמֵאַשְׁמָתִי {{ר2}}
וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי{{ממס|שמות י יז}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי {{ר1}}
וּמָחַלְתָּ פִּשְׁעִי וּזְדוֹנִי {{ר2}}
וְאִם לֹא לְמַעֲנִי
וְאִם עֱנוּתִי תִּבְזֶה חָלִילָה וָחָס {{ר1}}
וּשְׁאוֹן עֲוֹנִי קוֹל תַּחֲנוּנָי יַהַס {{ר2}}
הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס{{ממס|איוב לו ה}}
עֲשֵׂה לְמַעַן הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה {{ר1}}
אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵי תַחֲנוּנִים מַזֶּה {{ר2}}
כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל שָׁמֵן וְרָזֶה
מְשַׁלְּמִים שִׂפְתוֹתֵיהֶם פָּרִים {{ר1}}
וּמַקְרִיבִים שִׂיחָם בִּמְקוֹם תּוֹרִים {{ר2}}
וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים:
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]]
syaq9ilzh7m69xbfurj42esskhi27e6
רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה
0
1736327
3083436
3028467
2026-09-16T19:06:02Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:יצחק בן ישראל]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083436
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבי יצחק בן ישראל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, {{ש}}
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי{{ר1}}
חַטָּאתִי וּפְשָׁעַי וְחוֹבִי{{ר2}}
יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי.{{ממס|תהלים נה ו}}{{ש}}
יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים{{ר1}}
וּסְעִפַּי נוֹהִים וְרוֹהִים{{ר2}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא דִּין מִי לֹא יִירָאֶנּוּ{{ר1}}
בְּגִשְׁתּוֹ לַמִּשְׁפָּט מָה אֶעֱנֶנּוּ{{ר2}}
וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ.{{ממס|איוב לא יד}}{{ש}}
כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו נֶאֱלַמְתִּי{{ר1}}
וּמֵרֹב עֲוֹנִי שׁוֹמַמְתִּי{{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה{{ר1}}
מַה יַּעֲנֶה לִפְנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה{{ר2}}
עָפָר מִן הָאֲדָמָה.{{ממס|בראשית ב ז}}{{ש}}
פִּי יַרְשִׁיעֵנִי אִם אֶצְדַּק{{ר1}}
וְאִם עֲוֹנִי יְהִי נִבְדָּק{{ר2}}
מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק.{{ממס|בראשית מד טז}}{{ש}}
מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדִי אִוִּיתִיו{{ר1}}
וּבְקִרְבִּי חִפַּשְׂתִּיו{{ר2}}
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.{{ממס|שה"ש ג א}}{{ש}}
קָרָאתִי לְרֹאשִׁי וּמִצְחִי וּפָנַי{{ר1}}
לְבַקֵּשׁ לִי מִלִּפְנֵי יְיָ{{ר2}}
אוּלַי יִשָּׂא פָנָי.{{ממס|בראשית לב כא}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי רֹאשִׁי: אֵיךְ יָרוּם רֹאשׁ נָהַג קַלּוּת רֹאשׁ{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ר2}}
נִתְּנָה רֹאשׁ.{{ממס|במדבר יד ד}}{{ש}}
הֱשִׁיבוּנִי פָנַי אֲשֶׁר נִכְלְמוּ מִלְּפָנָיו: {{ר1}}
בַּמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו{{ר2}}
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו.{{ממס|משלי כא כט}}{{ש}}
וּמִצְחִי עָנָנִי: אֵיךְ תִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה{{ר1}}
וְחַטָּאתְךָ עַל לוּחַ לִבֶּךָ חֲרוּשָׁה{{ר2}}
וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.{{ממס|ישעיהו מח ד}}{{ש}}
דִּבַּרְתִּי לְפִי וְלִשְׂפָתַי וְלִלְשׁוֹנִי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי אֶל צוּר מְעוֹנִי{{ר2}}
אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בָּעֹנִי.{{ממס|ש"ב טז יב}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי פִּי: אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה{{ר1}}
יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר מִלָּה{{ר2}}
פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה.{{ממס|ישעיהו ט טז}}{{ש}}
וַיְשִׁיבוּנִי שְׂפָתַי בַּחֲלַקְלָקוֹת: {{ר1}}
אֵיךְ תְּדַבֵּרְנָה לְמוּל דּוֹבֵר צְדָקוֹת{{ר2}}
שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}{{ש}}
וַתַּעֲנֶה לְשׁוֹנִי: הַאִם פְּנֵי נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ר1}}
יָאוּת לָהּ לְחַלּוֹת{{ר2}}
לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}{{ש}}
אָמַרְתִּי לְלִבִּי וּלְנַפְשִׁי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי קְדוֹשִׁי{{ר2}}
כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי לִבִּי: אֵיךְ יִתְפַּלֵּל לֵב טָבַע בְּיָוֵן{{ר1}}
הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לְכַוֵּן{{ר2}}
לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן.{{ממס|משלי ו יח}}{{ש}}
וַתְּשִׁיבֵנִי נַפְשִׁי: אֵיךְ תִּתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרֵא תַּחַת וּמַעַל{{ר1}}
אוֹ אֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן עָל{{ר2}}
נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל.{{ממס|ויקרא ה טו}}{{ש}}
שָׁאַלְתִּי לְכַפַּי לִהְיוֹתָם נְשׂוּאוֹת אֶל כַּפַּיִם{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תִּהְיֶינָה בְּלִי נִקְיוֹן כַּפַּיִם {{ר2}}
פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.{{ממס|מ"א ח נד}}{{ש}}
בִּקַּשְׁתִּי לְרַגְלַי לַהֲלֹךְ לְבֵית אֵל לַעֲרֹךְ שַׁוְעָה{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תֵּלַכְנָה לְבֵית אֵל לֹא חָפֵץ רִשְׁעָה{{ר2}}
רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.{{ממס|משלי ו יח}}{{ש}}
אוֹי לִי כִּי אֵיבָרַי אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי יְקִימוּנִי{{ר1}}
מִמִּכְשׁוֹל עֲוֹנָם, הֵם הַכְלִימוּנִי {{ר2}}
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי.{{ממס|איכה א יט}}{{ש}}
עַל כֵּן קָרָאתִי לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים{{ר1}}
אוּלַי יַעְתִּירוּ בַעֲדִי וְיַפִּילוּ תַחֲנוּנִים{{ר2}}
לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|תהלים קלו ג}}{{ש}}
וָאֶקְרָא וְלֹא מָצָאתִי מִשְׁעָן וְלֹא סוֹמֵךְ{{ר1}}
וְצָעַקְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מַחֲזִיק וְלֹא תוֹמֵךְ{{ר2}}
וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ.{{ממס|ישעיהו סג ה}}{{ש}}
וָאֲחַשְּׁבָה בְלִבִּי: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי{{ר1}}
אָנֹכִי אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר2}}
וַאדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי.{{ממס|ישעיהו נ ז}}{{ש}}
וְכָל אֶחָד מֵאֵבָרַי מִפַּחַד עֲוֹנוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר{{ר1}}
וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתוֹ בְּקוֹל מָר{{ר2}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}<noinclude>
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
hu1ttwzlu8jngnau326t63aysvz37ar
3083448
3083436
2026-09-16T19:17:07Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083448
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבי יצחק בן ישראל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, {{ש}}
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי{{ר1}}
חַטָּאתִי וּפְשָׁעַי וְחוֹבִי{{ר2}}
יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי.{{ממס|תהלים נה ו}}{{ש}}
יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים{{ר1}}
וּסְעִפַּי נוֹהִים וְרוֹהִים{{ר2}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא דִּין מִי לֹא יִירָאֶנּוּ{{ר1}}
בְּגִשְׁתּוֹ לַמִּשְׁפָּט מָה אֶעֱנֶנּוּ{{ר2}}
וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ.{{ממס|איוב לא יד}}{{ש}}
כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו נֶאֱלַמְתִּי{{ר1}}
וּמֵרֹב עֲוֹנִי שׁוֹמַמְתִּי{{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה{{ר1}}
מַה יַּעֲנֶה לִפְנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה{{ר2}}
עָפָר מִן הָאֲדָמָה.{{ממס|בראשית ב ז}}{{ש}}
פִּי יַרְשִׁיעֵנִי אִם אֶצְדַּק{{ר1}}
וְאִם עֲוֹנִי יְהִי נִבְדָּק{{ר2}}
מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק.{{ממס|בראשית מד טז}}{{ש}}
מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדִי אִוִּיתִיו{{ר1}}
וּבְקִרְבִּי חִפַּשְׂתִּיו{{ר2}}
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.{{ממס|שה"ש ג א}}{{ש}}
קָרָאתִי לְרֹאשִׁי וּמִצְחִי וּפָנַי{{ר1}}
לְבַקֵּשׁ לִי מִלִּפְנֵי יְיָ{{ר2}}
אוּלַי יִשָּׂא פָנָי.{{ממס|בראשית לב כא}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי רֹאשִׁי: אֵיךְ יָרוּם רֹאשׁ נָהַג קַלּוּת רֹאשׁ{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ר2}}
נִתְּנָה רֹאשׁ.{{ממס|במדבר יד ד}}{{ש}}
הֱשִׁיבוּנִי פָנַי אֲשֶׁר נִכְלְמוּ מִלְּפָנָיו: {{ר1}}
בַּמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו{{ר2}}
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו.{{ממס|משלי כא כט}}{{ש}}
וּמִצְחִי עָנָנִי: אֵיךְ תִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה{{ר1}}
וְחַטָּאתְךָ עַל לוּחַ לִבֶּךָ חֲרוּשָׁה{{ר2}}
וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.{{ממס|ישעיהו מח ד}}{{ש}}
דִּבַּרְתִּי לְפִי וְלִשְׂפָתַי וְלִלְשׁוֹנִי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי אֶל צוּר מְעוֹנִי{{ר2}}
אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בָּעֹנִי.{{ממס|ש"ב טז יב}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי פִּי: אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה{{ר1}}
יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר מִלָּה{{ר2}}
פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה.{{ממס|ישעיהו ט טז}}{{ש}}
וַיְשִׁיבוּנִי שְׂפָתַי בַּחֲלַקְלָקוֹת: {{ר1}}
אֵיךְ תְּדַבֵּרְנָה לְמוּל דּוֹבֵר צְדָקוֹת{{ר2}}
שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}{{ש}}
וַתַּעֲנֶה לְשׁוֹנִי: הַאִם פְּנֵי נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ר1}}
יָאוּת לָהּ לְחַלּוֹת{{ר2}}
לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}{{ש}}
אָמַרְתִּי לְלִבִּי וּלְנַפְשִׁי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי קְדוֹשִׁי{{ר2}}
כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי לִבִּי: אֵיךְ יִתְפַּלֵּל לֵב טָבַע בְּיָוֵן{{ר1}}
הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לְכַוֵּן{{ר2}}
לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן.{{ממס|משלי ו יח}}{{ש}}
וַתְּשִׁיבֵנִי נַפְשִׁי: אֵיךְ תִּתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרֵא תַּחַת וּמַעַל{{ר1}}
אוֹ אֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן עָל{{ר2}}
נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל.{{ממס|ויקרא ה טו}}{{ש}}
שָׁאַלְתִּי לְכַפַּי לִהְיוֹתָם נְשׂוּאוֹת אֶל כַּפַּיִם{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תִּהְיֶינָה בְּלִי נִקְיוֹן כַּפַּיִם {{ר2}}
פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.{{ממס|מ"א ח נד}}{{ש}}
בִּקַּשְׁתִּי לְרַגְלַי לַהֲלֹךְ לְבֵית אֵל לַעֲרֹךְ שַׁוְעָה{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תֵּלַכְנָה לְבֵית אֵל לֹא חָפֵץ רִשְׁעָה{{ר2}}
רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.{{ממס|משלי ו יח}}{{ש}}
אוֹי לִי כִּי אֵיבָרַי אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי יְקִימוּנִי{{ר1}}
מִמִּכְשׁוֹל עֲוֹנָם, הֵם הַכְלִימוּנִי {{ר2}}
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי.{{ממס|איכה א יט}}{{ש}}
עַל כֵּן קָרָאתִי לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים{{ר1}}
אוּלַי יַעְתִּירוּ בַעֲדִי וְיַפִּילוּ תַחֲנוּנִים{{ר2}}
לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|תהלים קלו ג}}{{ש}}
וָאֶקְרָא וְלֹא מָצָאתִי מִשְׁעָן וְלֹא סוֹמֵךְ{{ר1}}
וְצָעַקְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מַחֲזִיק וְלֹא תוֹמֵךְ{{ר2}}
וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ.{{ממס|ישעיהו סג ה}}{{ש}}
וָאֲחַשְּׁבָה בְלִבִּי: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי{{ר1}}
אָנֹכִי אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר2}}
וַאדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי.{{ממס|ישעיהו נ ז}}{{ש}}
וְכָל אֶחָד מֵאֵבָרַי מִפַּחַד עֲוֹנוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר{{ר1}}
וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתוֹ בְּקוֹל מָר{{ר2}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}<noinclude>
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
nb1ucb8gmgaokoborqdatjg9cvryqa8
3083450
3083448
2026-09-16T19:17:21Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083450
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבי יצחק בן ישראל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, {{ש}}
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי{{ר1}}
חַטָּאתִי וּפְשָׁעַי וְחוֹבִי{{ר2}}
יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי.{{ממס|תהלים נה ו}}{{ש}}
יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים{{ר1}}
וּסְעִפַּי נוֹהִים וְרוֹהִים{{ר2}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא דִּין מִי לֹא יִירָאֶנּוּ{{ר1}}
בְּגִשְׁתּוֹ לַמִּשְׁפָּט מָה אֶעֱנֶנּוּ{{ר2}}
וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ.{{ממס|איוב לא יד}}{{ש}}
כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו נֶאֱלַמְתִּי{{ר1}}
וּמֵרֹב עֲוֹנִי שׁוֹמַמְתִּי{{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה{{ר1}}
מַה יַּעֲנֶה לִפְנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה{{ר2}}
עָפָר מִן הָאֲדָמָה.{{ממס|בראשית ב ז}}{{ש}}
פִּי יַרְשִׁיעֵנִי אִם אֶצְדַּק{{ר1}}
וְאִם עֲוֹנִי יְהִי נִבְדָּק{{ר2}}
מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק.{{ממס|בראשית מד טז}}{{ש}}
מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדִי אִוִּיתִיו{{ר1}}
וּבְקִרְבִּי חִפַּשְׂתִּיו{{ר2}}
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.{{ממס|שה"ש ג א}}{{ש}}
קָרָאתִי לְרֹאשִׁי וּמִצְחִי וּפָנַי{{ר1}}
לְבַקֵּשׁ לִי מִלִּפְנֵי יְיָ{{ר2}}
אוּלַי יִשָּׂא פָנָי.{{ממס|בראשית לב כא}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי רֹאשִׁי: אֵיךְ יָרוּם רֹאשׁ נָהַג קַלּוּת רֹאשׁ{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ר2}}
נִתְּנָה רֹאשׁ.{{ממס|במדבר יד ד}}{{ש}}
הֱשִׁיבוּנִי פָנַי אֲשֶׁר נִכְלְמוּ מִלְּפָנָיו: {{ר1}}
בַּמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו{{ר2}}
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו.{{ממס|משלי כא כט}}{{ש}}
וּמִצְחִי עָנָנִי: אֵיךְ תִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה{{ר1}}
וְחַטָּאתְךָ עַל לוּחַ לִבֶּךָ חֲרוּשָׁה{{ר2}}
וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.{{ממס|ישעיהו מח ד}}{{ש}}
דִּבַּרְתִּי לְפִי וְלִשְׂפָתַי וְלִלְשׁוֹנִי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי אֶל צוּר מְעוֹנִי{{ר2}}
אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בָּעֹנִי.{{ממס|ש"ב טז יב}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי פִּי: אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה{{ר1}}
יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר מִלָּה{{ר2}}
פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה.{{ממס|ישעיהו ט טז}}{{ש}}
וַיְשִׁיבוּנִי שְׂפָתַי בַּחֲלַקְלָקוֹת: {{ר1}}
אֵיךְ תְּדַבֵּרְנָה לְמוּל דּוֹבֵר צְדָקוֹת{{ר2}}
שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}{{ש}}
וַתַּעֲנֶה לְשׁוֹנִי: הַאִם פְּנֵי נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ר1}}
יָאוּת לָהּ לְחַלּוֹת{{ר2}}
לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}{{ש}}
אָמַרְתִּי לְלִבִּי וּלְנַפְשִׁי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי קְדוֹשִׁי{{ר2}}
כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
וַיַּעֲנֵנִי לִבִּי: אֵיךְ יִתְפַּלֵּל לֵב טָבַע בְּיָוֵן{{ר1}}
הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לְכַוֵּן{{ר2}}
לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן.{{ממס|משלי ו יח}}{{ש}}
וַתְּשִׁיבֵנִי נַפְשִׁי: אֵיךְ תִּתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרֵא תַּחַת וּמַעַל{{ר1}}
אוֹ אֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן עָל{{ר2}}
נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל.{{ממס|ויקרא ה טו}}{{ש}}
שָׁאַלְתִּי לְכַפַּי לִהְיוֹתָם נְשׂוּאוֹת אֶל כַּפַּיִם{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תִּהְיֶינָה בְּלִי נִקְיוֹן כַּפַּיִם {{ר2}}
פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.{{ממס|מ"א ח נד}}{{ש}}
בִּקַּשְׁתִּי לְרַגְלַי לַהֲלֹךְ לְבֵית אֵל לַעֲרֹךְ שַׁוְעָה{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תֵּלַכְנָה לְבֵית אֵל לֹא חָפֵץ רִשְׁעָה{{ר2}}
רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.{{ממס|משלי ו יח}}{{ש}}
אוֹי לִי כִּי אֵיבָרַי אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי יְקִימוּנִי{{ר1}}
מִמִּכְשׁוֹל עֲוֹנָם, הֵם הַכְלִימוּנִי {{ר2}}
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי.{{ממס|איכה א יט}}{{ש}}
עַל כֵּן קָרָאתִי לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים{{ר1}}
אוּלַי יַעְתִּירוּ בַעֲדִי וְיַפִּילוּ תַחֲנוּנִים{{ר2}}
לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|תהלים קלו ג}}{{ש}}
וָאֶקְרָא וְלֹא מָצָאתִי מִשְׁעָן וְלֹא סוֹמֵךְ{{ר1}}
וְצָעַקְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מַחֲזִיק וְלֹא תוֹמֵךְ{{ר2}}
וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ.{{ממס|ישעיהו סג ה}}{{ש}}
וָאֲחַשְּׁבָה בְלִבִּי: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי{{ר1}}
אָנֹכִי אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר2}}
וַאדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי.{{ממס|ישעיהו נ ז}}{{ש}}
וְכָל אֶחָד מֵאֵבָרַי מִפַּחַד עֲוֹנוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר{{ר1}}
וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתוֹ בְּקוֹל מָר{{ר2}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}<noinclude>
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
3s1m4clowkqlpq338ew46mkclicxjg5
3083451
3083450
2026-09-16T19:18:43Z
מו יו הו
37729
3083451
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבי יצחק בן ישראל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, {{ש}}
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי{{ר1}}
חַטָּאתִי וּפְשָׁעַי וְחוֹבִי{{ר2}}
יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי.{{ממס|תהלים נה ו}}
יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים{{ר1}}
וּסְעִפַּי נוֹהִים וְרוֹהִים{{ר2}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים עו י}}
בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא דִּין מִי לֹא יִירָאֶנּוּ{{ר1}}
בְּגִשְׁתּוֹ לַמִּשְׁפָּט מָה אֶעֱנֶנּוּ{{ר2}}
וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ.{{ממס|איוב לא יד}}
כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו נֶאֱלַמְתִּי{{ר1}}
וּמֵרֹב עֲוֹנִי שׁוֹמַמְתִּי{{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה{{ר1}}
מַה יַּעֲנֶה לִפְנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה{{ר2}}
עָפָר מִן הָאֲדָמָה.{{ממס|בראשית ב ז}}
פִּי יַרְשִׁיעֵנִי אִם אֶצְדַּק{{ר1}}
וְאִם עֲוֹנִי יְהִי נִבְדָּק{{ר2}}
מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק.{{ממס|בראשית מד טז}}
מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדִי אִוִּיתִיו{{ר1}}
וּבְקִרְבִּי חִפַּשְׂתִּיו{{ר2}}
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.{{ממס|שה"ש ג א}}
קָרָאתִי לְרֹאשִׁי וּמִצְחִי וּפָנַי{{ר1}}
לְבַקֵּשׁ לִי מִלִּפְנֵי יְיָ{{ר2}}
אוּלַי יִשָּׂא פָנָי.{{ממס|בראשית לב כא}}
וַיַּעֲנֵנִי רֹאשִׁי: אֵיךְ יָרוּם רֹאשׁ נָהַג קַלּוּת רֹאשׁ{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ר2}}
נִתְּנָה רֹאשׁ.{{ממס|במדבר יד ד}}
הֱשִׁיבוּנִי פָנַי אֲשֶׁר נִכְלְמוּ מִלְּפָנָיו: {{ר1}}
בַּמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו{{ר2}}
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו.{{ממס|משלי כא כט}}
וּמִצְחִי עָנָנִי: אֵיךְ תִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה{{ר1}}
וְחַטָּאתְךָ עַל לוּחַ לִבֶּךָ חֲרוּשָׁה{{ר2}}
וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.{{ממס|ישעיהו מח ד}}
דִּבַּרְתִּי לְפִי וְלִשְׂפָתַי וְלִלְשׁוֹנִי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי אֶל צוּר מְעוֹנִי{{ר2}}
אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בָּעֹנִי.{{ממס|ש"ב טז יב}}
וַיַּעֲנֵנִי פִּי: אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה{{ר1}}
יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר מִלָּה{{ר2}}
פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה.{{ממס|ישעיהו ט טז}}
וַיְשִׁיבוּנִי שְׂפָתַי בַּחֲלַקְלָקוֹת: {{ר1}}
אֵיךְ תְּדַבֵּרְנָה לְמוּל דּוֹבֵר צְדָקוֹת{{ר2}}
שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}
וַתַּעֲנֶה לְשׁוֹנִי: הַאִם פְּנֵי נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ר1}}
יָאוּת לָהּ לְחַלּוֹת{{ר2}}
לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.{{ממס|תהלים יב ד}}
אָמַרְתִּי לְלִבִּי וּלְנַפְשִׁי{{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי קְדוֹשִׁי{{ר2}}
כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}
וַיַּעֲנֵנִי לִבִּי: אֵיךְ יִתְפַּלֵּל לֵב טָבַע בְּיָוֵן{{ר1}}
הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לְכַוֵּן{{ר2}}
לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן.{{ממס|משלי ו יח}}
וַתְּשִׁיבֵנִי נַפְשִׁי: אֵיךְ תִּתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרֵא תַּחַת וּמַעַל{{ר1}}
אוֹ אֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן עָל{{ר2}}
נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל.{{ממס|ויקרא ה טו}}
שָׁאַלְתִּי לְכַפַּי לִהְיוֹתָם נְשׂוּאוֹת אֶל כַּפַּיִם{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תִּהְיֶינָה בְּלִי נִקְיוֹן כַּפַּיִם {{ר2}}
פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.{{ממס|מ"א ח נד}}
בִּקַּשְׁתִּי לְרַגְלַי לַהֲלֹךְ לְבֵית אֵל לַעֲרֹךְ שַׁוְעָה{{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תֵּלַכְנָה לְבֵית אֵל לֹא חָפֵץ רִשְׁעָה{{ר2}}
רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.{{ממס|משלי ו יח}}
אוֹי לִי כִּי אֵיבָרַי אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי יְקִימוּנִי{{ר1}}
מִמִּכְשׁוֹל עֲוֹנָם, הֵם הַכְלִימוּנִי {{ר2}}
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי.{{ממס|איכה א יט}}
עַל כֵּן קָרָאתִי לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים{{ר1}}
אוּלַי יַעְתִּירוּ בַעֲדִי וְיַפִּילוּ תַחֲנוּנִים{{ר2}}
לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|תהלים קלו ג}}
וָאֶקְרָא וְלֹא מָצָאתִי מִשְׁעָן וְלֹא סוֹמֵךְ{{ר1}}
וְצָעַקְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מַחֲזִיק וְלֹא תוֹמֵךְ{{ר2}}
וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ.{{ממס|ישעיהו סג ה}}
וָאֲחַשְּׁבָה בְלִבִּי: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי{{ר1}}
אָנֹכִי אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וּמַעֲלִי{{ר2}}
וַאדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי.{{ממס|ישעיהו נ ז}}
וְכָל אֶחָד מֵאֵבָרַי מִפַּחַד עֲוֹנוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר{{ר1}}
וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתוֹ בְּקוֹל מָר{{ר2}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}<noinclude>
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
6an7przvnsdsryhptjoouau0hh5tlk8
3083455
3083451
2026-09-16T19:24:01Z
מו יו הו
37729
3083455
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{הור|מחבר: רבי יצחק בן ישראל זצ"ל}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, {{ש}}
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי {{ר1}}
חַטָּאתִי וּפְשָׁעַי וְחוֹבִי {{ר2}}
יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי{{ממס|תהלים נה ו}}
יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים {{ר1}}
וּסְעִפַּי נוֹהִים וְרוֹהִים {{ר2}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים{{ממס|תהלים עו י}}
בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא דִּין מִי לֹא יִירָאֶנּוּ {{ר1}}
בְּגִשְׁתּוֹ לַמִּשְׁפָּט מָה אֶעֱנֶנּוּ {{ר2}}
וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ{{ממס|איוב לא יד}}
כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו נֶאֱלַמְתִּי {{ר1}}
וּמֵרֹב עֲוֹנִי שׁוֹמַמְתִּי {{ר2}}
בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי{{ממס|ירמיהו לא יח}}
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה {{ר1}}
מַה יַּעֲנֶה לִפְנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה {{ר2}}
עָפָר מִן הָאֲדָמָה{{ממס|בראשית ב ז}}
פִּי יַרְשִׁיעֵנִי אִם אֶצְדַּק {{ר1}}
וְאִם עֲוֹנִי יְהִי נִבְדָּק {{ר2}}
מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק{{ממס|בראשית מד טז}}
מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדִי אִוִּיתִיו {{ר1}}
וּבְקִרְבִּי חִפַּשְׂתִּיו {{ר2}}
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו{{ממס|שה"ש ג א}}
קָרָאתִי לְרֹאשִׁי וּמִצְחִי וּפָנַי {{ר1}}
לְבַקֵּשׁ לִי מִלִּפְנֵי יְיָ {{ר2}}
אוּלַי יִשָּׂא פָנָי{{ממס|בראשית לב כא}}
וַיַּעֲנֵנִי רֹאשִׁי: אֵיךְ יָרוּם רֹאשׁ נָהַג קַלּוּת רֹאשׁ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ {{ר2}}
נִתְּנָה רֹאשׁ{{ממס|במדבר יד ד}}
הֱשִׁיבוּנִי פָנַי אֲשֶׁר נִכְלְמוּ מִלְּפָנָיו: {{ר1}}
בַּמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו {{ר2}}
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו{{ממס|משלי כא כט}}
וּמִצְחִי עָנָנִי: אֵיךְ תִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה {{ר1}}
וְחַטָּאתְךָ עַל לוּחַ לִבֶּךָ חֲרוּשָׁה {{ר2}}
וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה{{ממס|ישעיהו מח ד}}
דִּבַּרְתִּי לְפִי וְלִשְׂפָתַי וְלִלְשׁוֹנִי {{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי אֶל צוּר מְעוֹנִי {{ר2}}
אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בָּעֹנִי{{ממס|ש"ב טז יב}}
וַיַּעֲנֵנִי פִּי: אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה {{ר1}}
יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר מִלָּה {{ר2}}
פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה{{ממס|ישעיהו ט טז}}
וַיְשִׁיבוּנִי שְׂפָתַי בַּחֲלַקְלָקוֹת: {{ר1}}
אֵיךְ תְּדַבֵּרְנָה לְמוּל דּוֹבֵר צְדָקוֹת {{ר2}}
שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת{{ממס|תהלים יב ד}}
וַתַּעֲנֶה לְשׁוֹנִי: הַאִם פְּנֵי נוֹרָא תְהִלּוֹת {{ר1}}
יָאוּת לָהּ לְחַלּוֹת {{ר2}}
לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת{{ממס|תהלים יב ד}}
אָמַרְתִּי לְלִבִּי וּלְנַפְשִׁי {{ר1}}
לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי קְדוֹשִׁי {{ר2}}
כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ממס|תהלים ג ד}}
וַיַּעֲנֵנִי לִבִּי: אֵיךְ יִתְפַּלֵּל לֵב טָבַע בְּיָוֵן {{ר1}}
הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לְכַוֵּן {{ר2}}
לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן{{ממס|משלי ו יח}}
וַתְּשִׁיבֵנִי נַפְשִׁי: אֵיךְ תִּתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרֵא תַּחַת וּמַעַל {{ר1}}
אוֹ אֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן עָל {{ר2}}
נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל{{ממס|ויקרא ה טו}}
שָׁאַלְתִּי לְכַפַּי לִהְיוֹתָם נְשׂוּאוֹת אֶל כַּפַּיִם {{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תִּהְיֶינָה בְּלִי נִקְיוֹן כַּפַּיִם {{ר2}}
פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם{{ממס|מ"א ח נד}}
בִּקַּשְׁתִּי לְרַגְלַי לַהֲלֹךְ לְבֵית אֵל לַעֲרֹךְ שַׁוְעָה {{ר1}}
וַיַּעֲנוּנִי: אֵיךְ תֵּלַכְנָה לְבֵית אֵל לֹא חָפֵץ רִשְׁעָה {{ר2}}
רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה{{ממס|משלי ו יח}}
אוֹי לִי כִּי אֵיבָרַי אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי יְקִימוּנִי {{ר1}}
מִמִּכְשׁוֹל עֲוֹנָם, הֵם הַכְלִימוּנִי {{ר2}}
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי{{ממס|איכה א יט}}
עַל כֵּן קָרָאתִי לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים {{ר1}}
אוּלַי יַעְתִּירוּ בַעֲדִי וְיַפִּילוּ תַחֲנוּנִים {{ר2}}
לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ממס|תהלים קלו ג}}
וָאֶקְרָא וְלֹא מָצָאתִי מִשְׁעָן וְלֹא סוֹמֵךְ {{ר1}}
וְצָעַקְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מַחֲזִיק וְלֹא תוֹמֵךְ {{ר2}}
וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ{{ממס|ישעיהו סג ה}}
וָאֲחַשְּׁבָה בְלִבִּי: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי {{ר1}}
אָנֹכִי אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וּמַעֲלִי {{ר2}}
וַאדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי{{ממס|ישעיהו נ ז}}
וְכָל אֶחָד מֵאֵבָרַי מִפַּחַד עֲוֹנוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר {{ר1}}
וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתוֹ בְּקוֹל מָר {{ר2}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר{{ממס|ישעיהו ו ג}}
:::{{הור|אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם…}}<noinclude>
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
l7n1054wtujayu5bsb6rdjxl00zuh8z
אתה יודע מעמקי הלב
0
1736413
3083415
2980144
2026-09-16T17:22:33Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083415
wikitext
text/x-wiki
{{הור2|וידוי ליום הכפורים מגניזת קהיר כ"י [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid{{=}}KTIV&scope{{=}}KTIV&docId{{=}}PNX_MANUSCRIPTS990001162830205171&SearchTxt{{=}}%D7%95%D7%93%D7%95%D7%99%20%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C#res ספריית היברו יוניון קולג', Ms. 403]. סבורים כי זהו נוסח הווידוי של שמואל המוזכר ב[[יומא פז ב]] (מתאים לגי' דקדוקי סופרים).}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲמַקֵּי לֵב
:וְסִתְרֵי כְלָיוֹת אַתָּה מַכִּיר
יִצְרֵי בְרִיּוֹת לְפָנֶיךָ גְלוּיִם
:וְעֶשְׁתּוֹנוֹתֵינוּ מִמָּךְ לֹא נִכְחָדוּ
::נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע נִקְרֵאתָ
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ
:שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה
עֲוֹנֹתֵינוּ אָנוּ מִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ
:הַטֵּה אָזְנְךָ לְבַקָּשָׁתֵנוּ
וְעֵדוֹתֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ
:מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת
::חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים
וְלֹא יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד בָּהֶם
:וְלֹא נִמְצֵאנוּ שְׁלֵמִים בְּחֻקֶּיךָ
עַל מִצְוַת שַׁבָּת אֹתָנוּ צִוִּיתָ
:לֹא עֲשִׂינוּהָ כִּרְצוֹן כְּבוֹדָךְ
עֲבוֹדַת מִזְבַּחֲךָ נָתַתָּ לָּנוּ
:וּמָעַלְנוּ בְקָדְשֵׁי בֵּית מְעוֹנָךְ
עַל טַהֲרַת קָדְשָׁךְ צִוִּיתָנוּ
:וְטִמֵּאנוּ עַצְמֵנוּ בְּרֹב חַטָּאתֵנוּ
עַל נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת הִזָּהַרְתָּנוּ
:וְהֵפַרְנוּ וְעָבַרְנוּ בְּרֹב פִּשְׁעֵנוּ
עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם צִוִּיתָנוּ
:וְהֵקַלְנוּ אָב וּבִזִּינוּ אֵם
עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת צִוִּיתָנוּ
:וְלֹא יָדַעְנוּ מַה שָּׁוֶה לָנוּ
עַל מַכָּה בַסֵּתֶר צִוִּיתָנוּ
:וְחִבַּלְנוּ […] רֵעַ
עַל גֶּזֶל וְחָמָס צִוִּיתָנוּ
:וּפָרַצְנוּ גָּדֵר […]
עַל […] הַכֵּר פָּנִים […]
:וְשֹׁחַד מֵחֵיק נָטַלְנוּ וּמִשְׁפָּט הִטִּינוּ
?עַל עֲשֶׂרֶת? […] ?צִוִּיתָנוּ?
:וּמָרִינוּ וְעָבַרְנוּ בְּקֹשִׁי חֲטָאֵינוּ
עַל לָשׁוֹן הָרַע צִוִּיתָנוּ
:[…]אֵשׁ לְשׁוֹנֵינוּ
עַל קִיּוּם תּוֹרָתָךְ צִוִּיתָנוּ
:וּפָרַעְנוּ מוּסָר בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ
[…] מַחְסוֹרוֹ צִוִּיתָנוּ
:וְקָפַצְנוּ יָד וְהִקְשִׁינוּ לֵב
עַל שְׁפִיכַת דָּם נָקִי […]
:[…] נְקִיִּם וּבָרֵי לֵבָב
גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵב שָׂנֵאתָ
:וְלֹא הִלַּכְנוּ בְּשִׁפְלוּת רוּחַ
זֵרַזְתָּנוּ בְּתַלְמוּד דְּבָרָךְ
:וְלֹא הָגִינוּ בְּתוֹרָתֶךָ
עַל רֹב מִצְוֹת אוֹתָנוּ צִוִּיתָהּ
:וּפָשַׁעְנוּ וְעָבַרְנוּ עַל רֹב רְצוֹנָךְ
{{ק|ועתה אין אנו לא עזי פנים ולא קשי עורף…}}
וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ חַנּוּן וְרַחוּם
:הִשְׁכַּמְתָּ וְהֶעֱרַבְתָּ לְהוֹעִילֵנוּ
::חָפַצְתָּ לְהַשְׂכִּילֵנוּ
נָתַתָּ לָּנוּ נִיחוֹחֵי מִזְבֵּחַ לְמַעַן צַדְּקֵנוּ
:עֲבוֹדַת קָרְבָּנוֹת לְמַעַן לִמְחֹל לָנוּ
::וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ לְכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ
וְאָנוּ סָגַרְנוּ דִּירוֹת קָדְשְׁךָ
:וְנִתַּצְנוּ מִזְבְּחוֹתֶיךָ
::וְכִבִּינוּ נֵרוֹת הַקֹּדֶשׁ
וְהָרַגְנוּ נְבִיאֵי הָאֱמוּנָה
:וְשַׁחְנוּ וְכָרַעְנוּ לַהֶבֶל
עַד אֲשֶׁר חָר אַפְּךָ עָלֵינוּ
:וְנָטַשְׁתָּ זְבוּלָךְ בְּרֹעַ מַעֲלָלֵינוּ
וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
:לֹא {{סי|תִּ}}עַבְתָּנוּ
:לֹא {{סי|שִׁ}}כַּלְתָּנוּ
:לֹא {{סי|רִ}}חַקְתָּנוּ
:לֹא {{סי|קִ}}לַּעְתָּנוּ
:לֹא {{סי|צְ}}רַרְתָּנוּ
:לֹא {{סי|פִּ}}זַּרְתָּנוּ
:לֹא {{סי|עִ}}נִּיתָנוּ
:לֹא {{סי|סִ}}גַּרְתָּנוּ
:לֹא {{סי|נִ}}אַצְתָּנוּ
:לֹא {{סי|מִ}}גַּרְתָּנוּ
[…]
[[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]]
[[קטגוריה:שמואל (אמורא)]]
st52v4rfmx2dsms4c1clsll94cy2cl8
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א
0
1736499
3083460
3082596
2026-09-16T19:38:02Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083460
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח אשכנז המערבי===
</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהִי הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, קֵץ תַּכְלִית לְשָׁבֵי פֶשַׁע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵינוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ עֹל הַשִּׁעְבּוּד, וְהִנְנוּ בְכָל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, וְנִצְעָרִים בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, וְנִמְעָטִים בִּסְגִיאוּת הַזְּמַנִּים. וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מְנַחֵם וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, וּמִי יָנוּד לָךְ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃{{ממס|ירמיהו טו ה}} אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר, אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּעֲדֵנוּ. וְאֵין עוֹד לֹא חוֹזֶה וְלֹא נָבִיא. וְאֵין קֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּאֶמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ. כָּל גֶּבֶר אַחַר בִּצְעוֹ, וְכָל אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע. וְלֹא דַי לָנוּ עֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים. וְלֹא הוּכַחְנוּ בְּכָל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר הוֹכַחְתָּנוּ, וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכָל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ. וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ. וְאָנוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, וְאֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.}}<noinclude>
===נוסח אשכנז המזרחי===
</noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וּבְכֵן}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, קֵץ וְתַכְלִית לִשְׁבִי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵינוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְאָרַךְ עָלֵינוּ עֹל גָּלֻיּוֹת. וְהִנְנוּ בְּכָל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים אָנוּ נִמְעָטִים, וּבִסְגוֹת הַזְּמַנִּים אָנוּ נִצְעָרִים. וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, וּמִי יָנוּד לָךְ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃{{ממס|ירמיהו טו ה}} אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר, אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ. וְאֵין עוֹד נָבִיא וְחוֹזֶה, וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ הָרָעָה פָּנִינוּ. כָּל גֶּבֶר אַחֲרֵי בִצְעוֹ, וְכָל אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע. וְלֹא דַי לָנוּ בָּעֲוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אִם הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם חֲדָשִׁים. וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכָל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ, וְלֹא הוּכַחְנוּ מִכָּל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר הוֹכַחְתָּנוּ. וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ.}}<noinclude>
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
ihvvzf0b79l9uftcolrihweh89axlo0
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב
0
1736500
3083461
2981114
2026-09-16T19:38:08Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083461
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>וְאַתָּה יְיָ חָשַׁבְתָּ לְצָרֵף סִיגֵנוּ וּלְהָסִיר בְּדִילֵנוּ, וְלִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּנוּ הַזּוֹנֶה וּלְהָתֵם טֻמְאָתֵינוּ מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן הִגְלִיתָנוּ ובַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ. הִנֵּה בִּשְׁאוֹן הַמַּלְכֻיּוֹת הֻצְלַלְנוּ, וּכְהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר נִתָּכְנוּ. וְלֹא מִקֹּצֶר יָדְךָ לֹא הוֹשַׁעְתָּנוּ, וְלֹא מִכֹּבֶד אָזְנְךָ לֹא שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי הִבְדִּילוּ עֲוֹנֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין יְשׁוּעָתֶךָ. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}}} לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|דניאל ט ז}} לַאֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט|שם פסוק ט}} וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵֹהוּ׃{{ממס|תהלים סב יג}}
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
qgpb80zkyaz6pr9wsnfdnw681w61zyg
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג
0
1736501
3083462
2983842
2026-09-16T19:38:15Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083462
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר, חָלִילָה. לֹא לְעוֹלָם תִּזְנַח וְלֹא תוֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד, חָלִילָה. כִּי לֹא אָפְסוּ לָנֶצַח חֲסָדֶיךָ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי הֵמָּה חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, יָחֵלּוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וּלְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ עֲשֵֹה עִמָּנוּ, כִּי הִיא תְהִלָּתֶךָ. כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל. לְמַעַן בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר כָּרַתָּ לָהֶם, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם זְכֹר, וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ, וּלְמַעַן הַקְּדוֹשִׁים וְלֹמְדֶיהָ כִּי נִמְעֲטוּ וְשַׁחוּ, וְהִבְטַחְתָּנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ}} כִּי לֹא תִשָּׁכַח {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=עֵדוּת}} מִפִּי זַרְעוֹ, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וּדְבָרַי|פולין=וּדְבָרֶיךָ}} אֲשֶׁר {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=שַׂמְתִּי|פולין=שַׂמְתָּ}} בְּפִיהֶם לֹא יָמוּשׁוּ. וּלְמַעַן עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כְּתֹרֶן בְּרֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה. וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשְׁךָ אֲשֶׁר הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה וְיָצָא מִמֶּנָּה כָּל הֲדָרָהּ. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וּלְמַעַן בֵּית חַיֵּינוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ|פולין=וּבֵית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ}} אֲשֶׁר הָיָה לִשְֹרֵפַת אֵשׁ, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|פולין=וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.|ליטא=וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה. וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּלְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ, וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ וּנְתוּנָה לְמִרְמָס לְכָל עוֹבְרֵי דָרֶךְ. הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, וְתֶחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד.}}
<noinclude>{{הור|הקטע הבא הוא תוספת מאוחרת ואינו מתפילת רס"ג.}}{{ש}}
</noinclude>וְהִנֵּה כָּל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=גּוֹיִם יוֹשְׁבִים|פולין=הַגּוֹיִם}} שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים, וְאֶבְיוֹנֵי עַמְּךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=דְּחוּפִים|פולין=דְּווּיִים}} סְחוּפִים {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=מְדֻלְדָּלִים|פולין=וּמְדֻלְדָּלִים}}, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וּבְדִלְדּוּלָם הֵם מְבַקְשִׁים|פולין=וּמְבַקְשִׁים}} פָּנֶיךָ וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ. יְיָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת|פולין=אֱלֹהִים צְבָאוֹת}}, עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת}} עָרֵי יְהוּדָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|פולין=וִירוּשָׁלַיִם}} אֲשֶׁר זָעַמְתָּ זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=מוֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל|פולין=יִשְֹרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד}}. פָּנִינוּ לְיָמִין וְאֵין עוֹזֵר, לִשְֹמֹאל וְאֵין סוֹמֵךְ. {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וַאֲנַחְנוּ אֵין|פולין=אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, כִּי הָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ, וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמָתֵנוּ, וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ, וְאֵין}} לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ, אָבִינוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|פולין=שֶׁבַּשָּׁמַיִם.|ליטא=שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הִנֵּה הָעֵת וְהָעוֹנָה יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ וּלְהִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְגַם גָּמְרוּ חֲסִידֵינוּ.}}
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
51xa8c0k7gt4c1nitvckrcp9bemzww5
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד
0
1736502
3083463
2981116
2026-09-16T19:38:20Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083463
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>שָׁכַחְנוּ אֶת טוֹבוֹתֶיךָ, וְנָשִׁינוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ, וּמָרִינוּ אֶת פִּיךָ, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ סַרְנוּ, וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נֶהְבַּלְנוּ, וְאֶל רְהָבִים וְשָֹטֵי כָזָב פָּנִינוּ, וְהִסְכַּלְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד. וְאָהַבְנוּ רָע מִטּוֹב, וְשֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה, וְטֻמְאָה תַּחַת טָהֳרָה, וְשִׁקּוּץ תַּחַת זְכוּת. וְהֶחֱלַפְנוּ עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, מִדֵּי יוֹם יוֹם הַשְׁכֵּם וַחֲטֹא. עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹתֵינוּ עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ, וְרַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹתֵינוּ, וְעָצְמוּ מִדִּבְרֵי פִינוּ, וְגָדְלוּ מִצַּעֲדֵי רַגְלֵינוּ, וְגָבְהוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּינוּ. טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ. וְלֹא לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הֲרֵעֹנוּ כִּי אִם לְנַפְשֵׁנוּ. וְלֹא אוֹתְךָ הִכְעַסְנוּ כִּי אִם אוֹתָנוּ. כִּי אֱנוֹשׁ אִם יֶחֱטָא מַה יִּפְעַל לָךְ, וְאִם רַבּוּ פְשָׁעָיו מַה יַּעֲשֶֹה לָךְ. אֲבָל אוֹי לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וְאוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ, כִּי אָנוּ כִּכְלִי נִמְאָס, כֵּן נִבְזִינוּ בְּעֵינֵי נַפְשֵׁנוּ. כְּגֶבֶר אֲשֶׁר הֻטְבַּל בְּשַׁחַת וְתִעֲבוּהוּ שַֹלְמוֹתָיו. וּכְמוֹ בְּעָוֹן חוֹלָלְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=מֵרֵאשִׁית}} כֵּן בֹּשֶׁת פָּנֵינוּ כִּסָּתְנוּ.
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
mek8g8bw838e8nf7h6p3r24q1gyqq1v
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה
0
1736503
3083464
2981117
2026-09-16T19:38:25Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083464
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נִחַמְנוּ, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעֵנוּ סָפַקְנוּ עַל יָרֵךְ. בֹּשְׁנוּ וְגַם נִכְלַמְנוּ, כִּי נָשָֹאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ. עַל זֹאת נִשָֹּא בְשָֹרֵנוּ בְּשִׁנֵּינוּ, וְנַפְשֵׁנוּ נָשִֹים בְּכַפֵּנוּ. וּבַמֶּה נְקַדְּמָה פָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּבַמֶּה נִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, וּבַמֶּה תִּתְרַצֶּה וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=אֵלֶּה}} אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=רֹאשֵׁנוּ}} כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ. אִם בִּתְשׁוּבָה וּוִדּוּי תִּתְרַצֶּה, הִנְנוּ שָׁבִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ: חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ, וְיָשָׁר הֶעֱוִינוּ, וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחֹל, הִנְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִירְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ נְשֹוּאוֹת אֵלֶיךָ. וְאִם בִּבְכִי וּזְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ, וּבַחֲדָרִים תֶּאֱנַח רוּחֵנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ. וְאִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵה נִשְׁבָּר לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וְנִדְכֵּאת|פולין=וְנִדְכָּאָה}} רוּחֵנוּ מִן הַצָּרוֹת וּמִן הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתַר מְתֹם בִּבְשָֹרֵנוּ. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אָז אָבַדְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
ry84lj50lsu6c75ws8k6cw8wmhmr22f
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו
0
1736504
3083465
2981118
2026-09-16T19:38:29Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083465
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אִם עָשִֹינוּ כְּאִוַּלְתֵּנוּ, עֲשֵֹה אַתָּה כְּאֻמָּנוּתְךָ וּסְלַח, כִּי תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. אִם שִׁלַּמְנוּ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, גָּמְלֵנוּ טוֹב וְלֹא רָע. כִּי יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ}}. וְאִם הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ, אַתָּה רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ, אֲשֶׁר צִדְקוֹתֶיךָ רַבּוּ מֵהַרְרֵי אֵל וְעָמְקוּ מִתְּהוֹם רַבָּה. כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדֶךָ וּתְהִלָּתְךָ מָלְאָה הָאָרֶץ. יְיָ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעֲךָ, כִּי בְּאַחַת הַמִּדּוֹת תִּסְלַח לַאֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וְאַף כִּי בְּכֻלָּם. סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ וּלְחַטֹּאתֵינוּ וּלְכָל חַטֹּאת וַעֲוֹנוֹת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל. וְכַבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ וּמֵחַטֹּאתֵינוּ טַהֲרֵנוּ. וְאַל תִּקְצֹף עָלֵינוּ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
mk9e3ofsbyfav4anmc0903gda7p367z
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ז
0
1736505
3083466
2981119
2026-09-16T19:38:39Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083466
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>כִּי מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ אִם תַּשְׁחִיתֵנוּ, וּמַה כִּשְׁרוֹן אִם תּוֹרִידֵנוּ לִבְאֵר שַׁחַת בַּחֲטָאֵינוּ. מַה יִּתְרוֹן אִם תִּפְקֹד עָלֵינוּ כִּדְרָכֵינוּ. לֹא בְּאֵלֶּה שִׁבְחֲךָ וְלֹא בְּאֵלֶה תְּהִלָּתֶךָ. אֲבָל הַדָּבָר שֶׁהוּא לְךָ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, לְהִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַת רַחֲמִים, וּלְגַלְגֵּל עֲלֵיהֶם מִדַּת חֲסָדֶיךָ. כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו מח ט}} וְגַם הַמִּדָּה אֲשֶׁר הִיא לְךָ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, הַסְּלִיחָה וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע. כַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ: שֵֹכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פֶּשַׁע. וּלְמַעְלָה מִזֹּאת עֲשֵֹה עִמָּנוּ.
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
9atm12kf5paf7w2s8kj5can7ix4tb6i
בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ח
0
1736506
3083467
2981120
2026-09-16T19:38:44Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083467
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>אָנָּא יְיָ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עֲבָדֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַבֵּט בַּעֲמָלֵנוּ וְאַל תַּבִּיט בְּמַעֲלָלֵנוּ. שׁוּר נָא בְּעָנְיֵנוּ וְאַל תָּשׁוּר אֶל עֲוֹנֵינוּ. וּפְנֵה אֶל עָשְׁקֵנוּ וְאַל תֵּפֶן אֶל קָשְׁיֵנוּ. וּמְצוּקוֹתֵינוּ תַּחַת אַשְׁמָתֵנוּ, וְעֶלְבּוֹן נֶפֶשׁ תַּחַת עֲוֹן נָפֶשׁ.
[[קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)]]
3stc4sutt0khx2f3u8a6q8wvh5ayxfv
במה אקדם ה'
0
1736812
3083442
2984756
2026-09-16T19:15:59Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083442
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{הור2|וידוי למנחה של יום הכיפורים במנהג איטליה, לא נודע שם מחברו.}}
בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ, אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, וַעֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. וְאַשְׁמוֹתַי רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתַי עָצְמוּ מִסַּפֵּר, כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ וָאַגְדִּיל לִמְרֹד. פְּשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. כִּי שֶׁקֶר רָדַפְתִּי מְנְּעוּרַי, וּצְדָקָה רָחֲקָה מִמֶּנִּי. אָהַבְתִּי רָע מִטּוֹב, שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. אָלֹה וְכַחֵשׁ וְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וַחֲמֹד הוֹן רֵעַ. אָב וָאֵם הֲקִלֹּתִי, תּוֹרַת שַׁעֲשׁוּעִים חִלַּלְתִּי. וַתִּהְיֶינָה חַטֹּאתַי עַל עַצְמוֹתַי, וַעֲוֹנוֹתַי עַל אֵבָרַי. וְהִנֵּה הֵם יְעִידוּנִי לַמִּשְׁפָּט, וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה. כִּי רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי זְדוֹנוֹתַי, וְעָצְמוּ מֵחוֹל יַמִּים פְּשָׁעַי, כִּי הִטַּנִי לֵב הוּתַל. וָאֶתְהַלְּכָה בְּקַלּוּת רֹאשׁ, בְּעַזּוּת מֵצַח, בְּעֵינַיִם רָמוֹת, וָאֶזְנֶה אַחֲרֵי עֵינַי. וָאַעֲצִים עַיִן מֵרְאוֹת טוֹב, בְּשׂוּמִי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, פֶּן אֵבוֹשׁ וְנִחַמְתִּי, וָאַכְבִּיד אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ מוּסָר. וָאַרְחִיב פֶּה וָאֲדַכֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, בְּאָמְרִי לִלְשׁוֹנִי אַגְבִּיר, שְׂפָתַי אִתִּי, מִי אָדוֹן לִי. הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנִי, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכִּי, וָאֲדַבְּרָה בְּצַוָּאר עָתָק, בְּגַאֲוָה וָבוּז, בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, בְּכַף חֲמָסִים וִידֵי רְמִיָּה, לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, וְרַעְיוֹנִים חֹשְׁבֵי מְזִמָּה, בְּגַסּוּת רוּחַ, בְּגַבְהוּת נֶפֶשׁ, בְּמֹעַל נְשָׁמָה, בְּחַטַּאת יְחִידָה, בְּמֶרֶד חַיָּה. רַגְלַי מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, וְלֹא אָמַרְתִּי אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי. נִדְמֵיתִי לְזוֹנָה אֲשֶׁר אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, כִּי בְזָכְרִי עֲוֹנוֹתַי הָרָעִים וּמַעֲשַׂי הַמְקֻלְקָלִים, לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי, כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי. כִּי מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי וּמֶה חֲסָדַי וּמַה צִּדְקוֹתַי, אֲנִי הֶבֶל וָרִיק, אֲנִי רִמָּה וְתוֹלֵעָה, מַעֲשַׂי חֶרְפָּה וּכְלִמָּה, וַעֲלִילוֹתַי אָוֶן וּמִרְמָה, וָאֶהְיֶה כְּצִיץ נֹבֵל, נֶחְשַׁבְתִּי כְּצֵל עֹבֵר נִמְשַׁלְתִּי כַּבְּהֵמוֹת, נִדְמֵיתִי כֶּחָצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי, אַף אִם זִכִּיתִי פָעֳלִי, כָּל שֶׁכֵּן בְּהַרְבּוֹתִי לִפְשֹׁעַ וָאֲכַלֶּה יָמַי בְּהֶבֶל וָרִיק. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר זֹאת תִּקְוָתִי, וְתוֹחַלְתִּי לְרִמָּה וְאַחְרִיתִי לְתוֹלֵעָה, מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים וְהַבְלֵי הַנְּעוּרִים, אֲשֶׁר הִשִּׁיאוּנִי וַאֲשֶׁר הִסִּיתוּנִי לַעֲבֹר עַל רְצוֹנֶךָ. אוֹי לִי עַל עֲוֹנוֹתַי אֲשֶׁר גָּבְרוּ וְעַל זְדוֹנוֹתַי אֲשֶׁר עָצְמוּ מְאֹד, וְאֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְהֵיאַךְ אָעִיז פָּנַי וְאַקְשֶׁה עָרְפִּי לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי זִכִּיתִי פָעֳלִי וְלֹא חָטָאתִי. וְאָמְנָה יְיָ אֱלֹהַי, מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ כִּי אֲנִי חָטָאתִי.
{{סי|אָ}}שַׁמְתִּי. {{סי|אָ}}הַבְתִּי כָּל דִּבְרֵי בָלַע. {{סי|אָ}}רַבְתִּי עַל עֲמִית. {{סי|בָּ}}גַדְתִּי {{סי|בָ}}ךְ. {{סי|בָּ}}עַרְתִּי. {{סי|בָּ}}זִיתִי אֲמָרֶיךָ. {{סי|גָּ}}זַלְתִּי. {{סי|גָּ}}נַבְתִּי קִנְיַן רֵעַ. {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי {{סי|דֹ}}פִי. {{סי|הֶ}}עֱוֵיתִי. {{סי|הִ}}רְשַׁעְתִּי. {{סי|וָ}}אֶמְאַס {{סי|וִ}}כּוּחֶיךָ. {{סי|זַ}}דְתִּי. {{סי|זַ}}רְתִּי. {{סי|זָ}}נִיתִי. {{סי|חָ}}רַשְׁתִּי רָע. {{סי|חָ}}נַפְתִּי. {{סי|חָ}}מַסְתִּי. {{סי|חָ}}שַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. {{סי|טָ}}פַלְתִּי שֶׁקֶר. {{סי|טִ}}נַּפְתִּי מַעֲשַׂי. {{סי|טִ}}מֵּאתִי מִפְעֲלוֹתַי. {{סי|יִ}}הַרְתִּי. {{סי|יָ}}עַצְתִּי רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְתִּי. {{סי|כִּ}}חַשְׁתִּי. {{סי|כִּ}}עַסְתִּי {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ. {{סי|לִ}}מַּדְתִּי {{סי|לְ}}הָרֵעַ. {{סי|לַ}}צְתִּי. {{סי|ל}}וֹצַצְתִּי. {{סי|לָ}}עַגְתִּי. {{סי|לָ}}עַבְתִּי. {{סי|לָ}}חַצְתִּי יְרֵאֶיךָ. {{סי|מָ}}רִיתִי. {{סי|מָ}}רַדְתִּי. {{סי|מָ}}אַסְתִּי בְּתוֹכְחוֹתֶיךָ. {{סי|מֵ}}אַנְתִּי דְבָרֶיךָ. {{סי|נִ}}אַצְתִּי. {{סי|נ}}וֹאַלְתִּי. {{סי|נִ}}גְאַלְתִּי. {{סי|נֵ}}אַרְתִּי בְרִיתֶךָ. {{סי|סָ}}רַחְתִּי. {{סי|סַ}}רְתִּי. {{סי|ס}}וֹרַרְתִּי. {{סי|סִ}}לַּפְתִּי צֶדֶק. {{סי|סָ}}טִיתִי. {{סי|סִ}}עַפְתִּי. {{סי|עָ}}וִיתִי. {{סי|עִ}}וַּלְתִּי. {{סי|עִ}}קַּשְׁתִּי. {{סי|עָ}}נִיתִי כְחָשִׁים. {{סי|פָּ}}שַׁעְתִּי. {{סי|פָּ}}רַצְתִּי גְדֵרוֹתֶיךָ. {{סי|צָ}}רַרְתִּי. {{סי|צִ}}חַנְתִּי מַעַשֲׂי. {{סי|קִ}}לְקַלְתִּי מִפְעֲלוֹתַי. {{סי|קִ}}שִּׁיתִי עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְתִּי. {{סי|רָ}}גַנְתִּי. {{סי|רָ}}עִיתִי {{סי|ר}}וּחַ. {{סי|שִׁ}}חַתִּי. {{סי|שׁ}}וֹבַבְתִּי. {{סי|שָׁ}}גִיתִי. {{סי|שָׂ}}טִיתִי. {{סי|תָּ}}עִיתִי. {{סי|תִּ}}עַבְתִּי. {{סי|תִּ}}עְתַּעְתִּי. {{סי|תִּ}}עַבְתִּי {{סי|ת}}וֹרָתֶךָ.
הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכַי, וְשֶׁמֶץ דָּבָר נִמְצָא בִי. וָאַעַשׂ כָּאֵלֶּה רַבּוֹת אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים, וָאוֹסִיף עָוֹן עַל חֵטְא, זָדוֹן עַל שֶׁגֶג, פֶּשַׁע עַל רֶשַׁע, רָוָה עַל הַצְּמֵאָה. אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן, וְעָצְמוּ מִכּוֹכְבֵי מָרוֹם. מִסְפָּרָם לְאֵין קֵץ, חֶשְׁבּוֹנָם לְאֵין תַּכְלִית, מִנְיָנָם לֹא נוֹדָע, מִפְקָדָם לֹא נִמְצָא, בֵּאוּרָם לֹא נִגְלָה, מִדּוֹתָם לֹא נִסְכָּמוּ. וַאֲחַשְּׁבָה עַד תַּכְלִיתָם, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם, בְּהִתְיַצְּבָם לָרִיב עִמִּי, אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן, וּלְשׁוֹנִי תַעֲנֶה בִּי, וְחוֹתַם יְמִינִי יָעִיד עָלַי. הָרִאשׁוֹנוֹת עִם הָאַחֲרוֹנוֹת, הַשְּׁגָגוֹת עִם הַזְּדוֹנוֹת, הַגְּלוּיוֹת עִם הַנִּסְתָּרוֹת. וְגֶבֶר אֲשֶׁר אֵלֶּה מַעֲלָלָיו, לֹא טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל. אֲהָהּ נַפְשִׁי מַה תַּעֲשִׂי, וּגְוִיָּתִי מַה תִּפְעֲלִי, בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדִּי וְרוּחַ יְיָ תִּשָּׂאֵנִי, לְהִתְוַכֵּחַ עַל מַעֲשַׂי, לָדוּן עַל מִפְעֲלוֹתַי. וְאֵיך אֶשָּׂא פָנַי אֵלָיו, וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ. וְכַחֲשִׁי לֹא יוֹעִילֵנִי, וְשִׁקְרִי לֹא יַצִּילֵנִי. כִּי הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי, וְשָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים. עֵד מְמַהֵר, דַּיָּן אֱמֶת, מֶלֶךְ נֶאֱמָן, יוֹדֵעַ וָעֵד, שׁוֹפֵט צֶדֶק וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט. הוּא עֵד, הוּא דַיָּן, הוּא בַעַל דִּין. וְאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. וְאִם עֲוֹנוֹתַי יִשְׁמָר יָהּ, וּמַעֲלָלַי יָשִׁיב לִי, אוֹי לִי, אֲהָהּ עַל נַפְשִׁי, אַלְלַי עַל נִשְׁמָתִי, אֲבוֹי עַל אַחֲרִיתִי, כִּי הִנְנִי כְקַשׁ לִפְנֵי אֵשׁ, וְכַחֲשַׁשׁ לִפְנֵי לֶהָבָה, כְּעָלֶה נִדָּף לִפְנֵי רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ, כִּי הִנְנִי שָׁב וּמִתְנַחֵם, תּוֹהֶה וּמִתְחָרֵט עַל עֲוֹנֹתַי וְעַל פְּשָׁעַי, וּבַעֲדָם כָּבֵד רֹאשִׁי, וּמִצְחִי כִּסְּתָה כְלִמָּה, וָאִכָּנַע עַד אֶרֶץ, וָאֶשְׁפַּל עַד עָפָר, עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת, וְנָפְלוּ וְחָפְרוּ פָנַי, וַתִּצַּלְנָה אָזְנַי, וָאֵאָלֵם לֹא אֶפְתַּח פִּי, וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וּשְׂפָתַי בָּלוּ וְדָמְמוּ, וַתִּכְבַּד יָדִי עַל אַנְחָתִי, וְלִבִּי סְחַרְחַר, וְחָפְרוּ עֶשְׁתֹּנוֹתַי, וְרַעְיוֹנַי יְבַהֲלוּנִי. וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, כִּי נָגְעָה חֶרֶב עַד הַנֶּפֶשׁ. וּבִרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, הוֹפִיעַ נָא בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ וּכְרֹב חֲסָדֶיךָ עַל עַבְדְּךָ אֲשֶׁר שָׁב לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה, וַיִּתְחָרֵט עַל הַשֶּׁגֶג, וַיִּכָּנַע עַל הַזָּדוֹן, וַיִּתְוַדֶּה עַל הַמֶּרֶד. וּכְבֹשׁ כַּעֲסָךְ מֵעָלָיו, וְהָפֵר אַפְּךָ מִמֶּנּוּ, וְשָׂא לְכָל חַטָּאוֹתָיו, וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתָיו, וְאַל תְּשִׁיבֵהוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. כִּי מָה אֲנִי בְחַיַּי, אַף כִּי בְמִיתָתִי, רִמָּה אֲנִי בְחַיַּי וְתוֹלֵעָה בְמִיתָתִי, הֶבֶל וָרִיק בְּרֵאשִׁיתִי, עָפָר וָאֵפֶר בְּאַחֲרִיתִי. וַהֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וַאֲשֶׁר חָטָאתִי מְרֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה עִמִּי לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ, וְלֹא יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ. כִּי לֹא עַל עַצְמִי בִּלְבַד אֲנִי מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן, מִתְנַפֵּל וּמִתְוַדֶּה, כִּי אִם בַּעֲדִי וּבְעַד עַמְּךָ הֶהָמוֹן הָרַב הַזֶּה הָעֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה מִלְּפָנֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֵינִי רָאוּי לְבַקֵּשׁ עַל עַצְמִי, כָּל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אֲנִי נִשְׁעָן עַל חֲסָדֶיךָ, וּמִבְטַחִי עַל צִדְקוֹתֶיךָ, כִּי כֵן דַּרְכָּךְ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ וּלְהִתְנַהֵג בְּחֶסֶד עִם בִּרְיוֹתֶיךָ, וְלִגְמֹל טוֹבָה לַחַיָּבִים, וְלִפְתֹּחַ יָד לַשָּׁבִים אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם. בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וְעִמְּךָ הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה, לִסְלֹחַ אֶת עֲוֹנֹתֵינוּ, וְלִמְחֹל אֶת חַטֹּאתֵינוּ וּלְכַפֵּר אֶת פְּשָׁעֵינוּ. וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ.
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
kad43qhfi63qnct0m5fz34ypszjrj5s
3083475
3083442
2026-09-16T19:43:52Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083475
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{הור2|וידוי למנחה של יום הכיפורים במנהג איטליה, לא נודע שם מחברו.}}
בַּמָּה אֲקַדֵּם יְיָ, אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, וַעֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. וְאַשְׁמוֹתַי רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתַי עָצְמוּ מִסַּפֵּר, כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ וָאַגְדִּיל לִמְרֹד. פְּשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. כִּי שֶׁקֶר רָדַפְתִּי מְנְּעוּרַי, וּצְדָקָה רָחֲקָה מִמֶּנִּי. אָהַבְתִּי רָע מִטּוֹב, שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. אָלֹה וְכַחֵשׁ וְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וַחֲמֹד הוֹן רֵעַ. אָב וָאֵם הֲקִלֹּתִי, תּוֹרַת שַׁעֲשׁוּעִים חִלַּלְתִּי. וַתִּהְיֶינָה חַטֹּאתַי עַל עַצְמוֹתַי, וַעֲוֹנוֹתַי עַל אֵבָרַי. וְהִנֵּה הֵם יְעִידוּנִי לַמִּשְׁפָּט, וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה. כִּי רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי זְדוֹנוֹתַי, וְעָצְמוּ מֵחוֹל יַמִּים פְּשָׁעַי, כִּי הִטַּנִי לֵב הוּתַל. וָאֶתְהַלְּכָה בְּקַלּוּת רֹאשׁ, בְּעַזּוּת מֵצַח, בְּעֵינַיִם רָמוֹת, וָאֶזְנֶה אַחֲרֵי עֵינַי. וָאַעֲצִים עַיִן מֵרְאוֹת טוֹב, בְּשׂוּמִי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, פֶּן אֵבוֹשׁ וְנִחַמְתִּי, וָאַכְבִּיד אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ מוּסָר. וָאַרְחִיב פֶּה וָאֲדַכֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, בְּאָמְרִי לִלְשׁוֹנִי אַגְבִּיר, שְׂפָתַי אִתִּי, מִי אָדוֹן לִי. הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנִי, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכִּי, וָאֲדַבְּרָה בְּצַוָּאר עָתָק, בְּגַאֲוָה וָבוּז, בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, בְּכַף חֲמָסִים וִידֵי רְמִיָּה, לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, וְרַעְיוֹנִים חֹשְׁבֵי מְזִמָּה, בְּגַסּוּת רוּחַ, בְּגַבְהוּת נֶפֶשׁ, בְּמֹעַל נְשָׁמָה, בְּחַטַּאת יְחִידָה, בְּמֶרֶד חַיָּה. רַגְלַי מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, וְלֹא אָמַרְתִּי אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי. נִדְמֵיתִי לְזוֹנָה אֲשֶׁר אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, כִּי בְזָכְרִי עֲוֹנוֹתַי הָרָעִים וּמַעֲשַׂי הַמְקֻלְקָלִים, לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי, כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי. כִּי מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי וּמֶה חֲסָדַי וּמַה צִּדְקוֹתַי, אֲנִי הֶבֶל וָרִיק, אֲנִי רִמָּה וְתוֹלֵעָה, מַעֲשַׂי חֶרְפָּה וּכְלִמָּה, וַעֲלִילוֹתַי אָוֶן וּמִרְמָה, וָאֶהְיֶה כְּצִיץ נֹבֵל, נֶחְשַׁבְתִּי כְּצֵל עֹבֵר נִמְשַׁלְתִּי כַּבְּהֵמוֹת, נִדְמֵיתִי כֶּחָצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי, אַף אִם זִכִּיתִי פָעֳלִי, כָּל שֶׁכֵּן בְּהַרְבּוֹתִי לִפְשֹׁעַ וָאֲכַלֶּה יָמַי בְּהֶבֶל וָרִיק. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר זֹאת תִּקְוָתִי, וְתוֹחַלְתִּי לְרִמָּה וְאַחְרִיתִי לְתוֹלֵעָה, מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים וְהַבְלֵי הַנְּעוּרִים, אֲשֶׁר הִשִּׁיאוּנִי וַאֲשֶׁר הִסִּיתוּנִי לַעֲבֹר עַל רְצוֹנֶךָ. אוֹי לִי עַל עֲוֹנוֹתַי אֲשֶׁר גָּבְרוּ וְעַל זְדוֹנוֹתַי אֲשֶׁר עָצְמוּ מְאֹד, וְאֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְהֵיאַךְ אָעִיז פָּנַי וְאַקְשֶׁה עָרְפִּי לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי זִכִּיתִי פָעֳלִי וְלֹא חָטָאתִי. וְאָמְנָה יְיָ אֱלֹהַי, מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ כִּי אֲנִי חָטָאתִי.
{{סי|אָ}}שַׁמְתִּי. {{סי|אָ}}הַבְתִּי כָּל דִּבְרֵי בָלַע. {{סי|אָ}}רַבְתִּי עַל עֲמִית. {{סי|בָּ}}גַדְתִּי {{סי|בָ}}ךְ. {{סי|בָּ}}עַרְתִּי. {{סי|בָּ}}זִיתִי אֲמָרֶיךָ. {{סי|גָּ}}זַלְתִּי. {{סי|גָּ}}נַבְתִּי קִנְיַן רֵעַ. {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי {{סי|דֹ}}פִי. {{סי|הֶ}}עֱוֵיתִי. {{סי|הִ}}רְשַׁעְתִּי. {{סי|וָ}}אֶמְאַס {{סי|וִ}}כּוּחֶיךָ. {{סי|זַ}}דְתִּי. {{סי|זַ}}רְתִּי. {{סי|זָ}}נִיתִי. {{סי|חָ}}רַשְׁתִּי רָע. {{סי|חָ}}נַפְתִּי. {{סי|חָ}}מַסְתִּי. {{סי|חָ}}שַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. {{סי|טָ}}פַלְתִּי שֶׁקֶר. {{סי|טִ}}נַּפְתִּי מַעֲשַׂי. {{סי|טִ}}מֵּאתִי מִפְעֲלוֹתַי. {{סי|יִ}}הַרְתִּי. {{סי|יָ}}עַצְתִּי רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְתִּי. {{סי|כִּ}}חַשְׁתִּי. {{סי|כִּ}}עַסְתִּי {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ. {{סי|לִ}}מַּדְתִּי {{סי|לְ}}הָרֵעַ. {{סי|לַ}}צְתִּי. {{סי|ל}}וֹצַצְתִּי. {{סי|לָ}}עַגְתִּי. {{סי|לָ}}עַבְתִּי. {{סי|לָ}}חַצְתִּי יְרֵאֶיךָ. {{סי|מָ}}רִיתִי. {{סי|מָ}}רַדְתִּי. {{סי|מָ}}אַסְתִּי בְּתוֹכְחוֹתֶיךָ. {{סי|מֵ}}אַנְתִּי דְבָרֶיךָ. {{סי|נִ}}אַצְתִּי. {{סי|נ}}וֹאַלְתִּי. {{סי|נִ}}גְאַלְתִּי. {{סי|נֵ}}אַרְתִּי בְרִיתֶךָ. {{סי|סָ}}רַחְתִּי. {{סי|סַ}}רְתִּי. {{סי|ס}}וֹרַרְתִּי. {{סי|סִ}}לַּפְתִּי צֶדֶק. {{סי|סָ}}טִיתִי. {{סי|סִ}}עַפְתִּי. {{סי|עָ}}וִיתִי. {{סי|עִ}}וַּלְתִּי. {{סי|עִ}}קַּשְׁתִּי. {{סי|עָ}}נִיתִי כְחָשִׁים. {{סי|פָּ}}שַׁעְתִּי. {{סי|פָּ}}רַצְתִּי גְדֵרוֹתֶיךָ. {{סי|צָ}}רַרְתִּי. {{סי|צִ}}חַנְתִּי מַעַשֲׂי. {{סי|קִ}}לְקַלְתִּי מִפְעֲלוֹתַי. {{סי|קִ}}שִּׁיתִי עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְתִּי. {{סי|רָ}}גַנְתִּי. {{סי|רָ}}עִיתִי {{סי|ר}}וּחַ. {{סי|שִׁ}}חַתִּי. {{סי|שׁ}}וֹבַבְתִּי. {{סי|שָׁ}}גִיתִי. {{סי|שָׂ}}טִיתִי. {{סי|תָּ}}עִיתִי. {{סי|תִּ}}עַבְתִּי. {{סי|תִּ}}עְתַּעְתִּי. {{סי|תִּ}}עַבְתִּי {{סי|ת}}וֹרָתֶךָ.
הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכַי, וְשֶׁמֶץ דָּבָר נִמְצָא בִי. וָאַעַשׂ כָּאֵלֶּה רַבּוֹת אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים, וָאוֹסִיף עָוֹן עַל חֵטְא, זָדוֹן עַל שֶׁגֶג, פֶּשַׁע עַל רֶשַׁע, רָוָה עַל הַצְּמֵאָה. אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן, וְעָצְמוּ מִכּוֹכְבֵי מָרוֹם. מִסְפָּרָם לְאֵין קֵץ, חֶשְׁבּוֹנָם לְאֵין תַּכְלִית, מִנְיָנָם לֹא נוֹדָע, מִפְקָדָם לֹא נִמְצָא, בֵּאוּרָם לֹא נִגְלָה, מִדּוֹתָם לֹא נִסְכָּמוּ. וַאֲחַשְּׁבָה עַד תַּכְלִיתָם, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם, בְּהִתְיַצְּבָם לָרִיב עִמִּי, אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן, וּלְשׁוֹנִי תַעֲנֶה בִּי, וְחוֹתַם יְמִינִי יָעִיד עָלַי. הָרִאשׁוֹנוֹת עִם הָאַחֲרוֹנוֹת, הַשְּׁגָגוֹת עִם הַזְּדוֹנוֹת, הַגְּלוּיוֹת עִם הַנִּסְתָּרוֹת. וְגֶבֶר אֲשֶׁר אֵלֶּה מַעֲלָלָיו, לֹא טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל. אֲהָהּ נַפְשִׁי מַה תַּעֲשִׂי, וּגְוִיָּתִי מַה תִּפְעֲלִי, בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדִּי וְרוּחַ יְיָ תִּשָּׂאֵנִי, לְהִתְוַכֵּחַ עַל מַעֲשַׂי, לָדוּן עַל מִפְעֲלוֹתַי. וְאֵיך אֶשָּׂא פָנַי אֵלָיו, וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ. וְכַחֲשִׁי לֹא יוֹעִילֵנִי, וְשִׁקְרִי לֹא יַצִּילֵנִי. כִּי הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי, וְשָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים. עֵד מְמַהֵר, דַּיָּן אֱמֶת, מֶלֶךְ נֶאֱמָן, יוֹדֵעַ וָעֵד, שׁוֹפֵט צֶדֶק וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט. הוּא עֵד, הוּא דַיָּן, הוּא בַעַל דִּין. וְאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. וְאִם עֲוֹנוֹתַי יִשְׁמָר יָהּ, וּמַעֲלָלַי יָשִׁיב לִי, אוֹי לִי, אֲהָהּ עַל נַפְשִׁי, אַלְלַי עַל נִשְׁמָתִי, אֲבוֹי עַל אַחֲרִיתִי, כִּי הִנְנִי כְקַשׁ לִפְנֵי אֵשׁ, וְכַחֲשַׁשׁ לִפְנֵי לֶהָבָה, כְּעָלֶה נִדָּף לִפְנֵי רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ, כִּי הִנְנִי שָׁב וּמִתְנַחֵם, תּוֹהֶה וּמִתְחָרֵט עַל עֲוֹנֹתַי וְעַל פְּשָׁעַי, וּבַעֲדָם כָּבֵד רֹאשִׁי, וּמִצְחִי כִּסְּתָה כְלִמָּה, וָאִכָּנַע עַד אֶרֶץ, וָאֶשְׁפַּל עַד עָפָר, עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת, וְנָפְלוּ וְחָפְרוּ פָנַי, וַתִּצַּלְנָה אָזְנַי, וָאֵאָלֵם לֹא אֶפְתַּח פִּי, וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וּשְׂפָתַי בָּלוּ וְדָמְמוּ, וַתִּכְבַּד יָדִי עַל אַנְחָתִי, וְלִבִּי סְחַרְחַר, וְחָפְרוּ עֶשְׁתֹּנוֹתַי, וְרַעְיוֹנַי יְבַהֲלוּנִי. וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, כִּי נָגְעָה חֶרֶב עַד הַנֶּפֶשׁ. וּבִרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, הוֹפִיעַ נָא בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ וּכְרֹב חֲסָדֶיךָ עַל עַבְדְּךָ אֲשֶׁר שָׁב לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה, וַיִּתְחָרֵט עַל הַשֶּׁגֶג, וַיִּכָּנַע עַל הַזָּדוֹן, וַיִּתְוַדֶּה עַל הַמֶּרֶד. וּכְבֹשׁ כַּעֲסָךְ מֵעָלָיו, וְהָפֵר אַפְּךָ מִמֶּנּוּ, וְשָׂא לְכָל חַטָּאוֹתָיו, וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתָיו, וְאַל תְּשִׁיבֵהוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. כִּי מָה אֲנִי בְחַיַּי, אַף כִּי בְמִיתָתִי, רִמָּה אֲנִי בְחַיַּי וְתוֹלֵעָה בְמִיתָתִי, הֶבֶל וָרִיק בְּרֵאשִׁיתִי, עָפָר וָאֵפֶר בְּאַחֲרִיתִי. וַהֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וַאֲשֶׁר חָטָאתִי מְרֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה עִמִּי לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ, וְלֹא יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ. כִּי לֹא עַל עַצְמִי בִּלְבַד אֲנִי מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן, מִתְנַפֵּל וּמִתְוַדֶּה, כִּי אִם בַּעֲדִי וּבְעַד עַמְּךָ הֶהָמוֹן הָרַב הַזֶּה הָעֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה מִלְּפָנֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֵינִי רָאוּי לְבַקֵּשׁ עַל עַצְמִי, כָּל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אֲנִי נִשְׁעָן עַל חֲסָדֶיךָ, וּמִבְטַחִי עַל צִדְקוֹתֶיךָ, כִּי כֵן דַּרְכָּךְ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ וּלְהִתְנַהֵג בְּחֶסֶד עִם בִּרְיוֹתֶיךָ, וְלִגְמֹל טוֹבָה לַחַיָּבִים, וְלִפְתֹּחַ יָד לַשָּׁבִים אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם. בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וְעִמְּךָ הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה, לִסְלֹחַ אֶת עֲוֹנֹתֵינוּ, וְלִמְחֹל אֶת חַטֹּאתֵינוּ וּלְכַפֵּר אֶת פְּשָׁעֵינוּ. וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ.
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו]]
pdncunw5sqvy8q5w012mlathr6armjy
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/שפתי רננות
2
1738965
3083519
3080252
2026-09-17T06:11:11Z
בן עדריאל
9444
3083519
wikitext
text/x-wiki
=מפתח שפתי רננות=
{{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ"ה ממקורות קדומים.}}
===ליל ראשון===
*החלותי לחלות פניך מחוללי
*אתאנו לך היום
*[[יחידה לחנות מחנה]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}}
*יום לאל צמאתי
*מדי ימי ושני
*מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות
*ירצה נא את שועי
*בנים בלבב נכלם
*משאת שיר וזמירות
*בתחלת תחנוני
*[[אנא בקראנו]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*חטאנו: אין לנו אורים ותומים
===אחרי נפילת אפים===
*[[אמנם עוונינו למאד גברו]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל]]
*אם לחובנא חזית
===ליל שני===
*פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך
*[[ישן אל תרדם]]
*אשר יסד ארקים
*[[בזכרי על משכבי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*עזרי יבוא אל מאין
*אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים
*[[שחר קמתי להודות]]
*כמפעלי צורי גואלי
*תוכחה: לכופר נפשותינו
*חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות
===ליל שלישי===
*פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות
*אלכה אליך
*[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
*מסתגאב: בך אומץ חושלים
*פזמון: יבן בעניינו
*צור יעקב קדושו
*[[יה למתי צפנת]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]]
*חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
===ליל רביעי===
*פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר
*מדי חרות ובגדי חופש
*מהרה עורה כבודי עורה
*אנא בערכנו לך שוענו
*{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}}
*אלהים שחרתיך
*לך עיני צופיות
*מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו
*מלך דר במרומים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי
===ליל חמישי===
*פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי
*כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*על רוב עווני וחטאת סבלי
*משכן רום פניתי
*שלשת ישני חברונה
*{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}}
*יום עין נשאתי לשמי גבוהים
*יה מרום הקשיבה
*מסתגאב: אדיר נוטה עליות
*יום עמדתי להודות כחשי
*תוכחה: איך מלאני לבי
*חטאנו: אגדיל כים נהמתי
===ליל שישי===
*פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]]
*להודות באתי על חטא סתרי
*יום יום יחידתי הוי חודרת
*{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}}
*ישן בערש נעימים
*ישן מתי תקיץ מחשק נשפך
*חטאי מנשוא גברו
*בני תמימים משכימים
*מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: איך תמו מאויי
*חטאנו: אלי אליך אנוה
===ליל שביעי===
*פתיחה: אגעה ואפעה כהרה
*בלבב בר מאד נשבר
*אל נכספתי לראותך
*יום עמדתי לחבר מלין
*לבי יחיל בקרבי
*מסתגאב: אכף לפניך בשבחי
*יום צר עלי יצור
*מבשר ואומר ית ה'
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*אוכיח כפי רוחי
*חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן
===ליל שמיני===
*פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי
*נורא מכל ואיום
*יום להיטיב תקרא
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}}
*יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים
*האל התולה על בלימה תבל
*מהיום הבא ומפחד היותו
*יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי
*ישאו אמוני אמרים נברים
*מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד
===ליל ערב ראש השנה===
*פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן
*יחיל לבי בקרבי
*בהקיצי ישיחני לבי
*יום לפני אל עילום
*{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}}
*אנא ה' לצעקי הקשיב
*יראתי מאימת משפט
*מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*אלהי עולם הקשב לחשי
*[[אחות קטנה]]
*חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך
*מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך
===ליל א' של ראש השנה===
*פתיחה: אני היום אקח מועד
*מנומם בעת קומם
*שוכן עד מאז
*לפני המלך אשפוך את עתירתי
*מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי
*אל בית מלך לבוא נקראתי
*מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו
*ישראל עם קדושו
*יונה זמיריך הרבי ושיריך
*יום זה מאז בחרתו
*מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני
*מלאך שמך בקרבו
*מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני
*משמר הציבו
*מסתגאב: יושבים בארץ מוני
*יודעי תרועה בליל זה להושיעם
*עת שערי רחמים פתח לנו
*מלך האחד והמיוחד
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
{{הור|בלילות שבת, ר"ה ויו"כ:}}
*ה' מה נעמה אהבתך
*[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה
===ליל ב' של ראש השנה===
*פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך
*יום לריב תעמוד ולדין עמים
*מסתגאב: יה לישע אוחיל
*אנא הינשא להעיר פלאות
*מסתגאב: אתיו אמונים ביחד
*מפני פחד ה'
*מסתגאב: אלהים אודה שמך
*יעלו לאלף ולרבבה
*יפהפיה השבויה
*עובר על פשע ונושא חובה
*מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי
*אל דמי לכם ילדי איתני
*מי גוי גדול כעמו
*זרע ידידי לי בחרתיהו
*מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו
*אנא זכור נא את יום העקידה
*מבשר שלום משמיע ישועה
*תוקעים למצוא פדיום
*מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
*[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
*ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז
===ליל תענית===
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]]
*אל צור ציר קרא
*אחר נוגנים שירו
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]]
*אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך
*אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו
*[[עשה למען שמך]]
*עננו
*[[כשענית לאברהם]]
*[[דעני לעניי]]
===ליל צום גדליה===
*פתיחה: איגש שפל רוח
*[[יעירוני רעיוני]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}}
*חי בכל ממשלתו
*לאיש כמוני רשעי
*יחפש מכה ומכה
*מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו
*אצילים בראש בנים קראתם
*בליל צאת המועד
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*חטאנו: שובנו אלהי ישענו
*מושב: שבת משושי ורבו יגוני
===ליל ב' של עשי"ת===
*פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך
*אמונים שיחרו פני אדוניהם
*הן לא קצרה
*יוצק דמע
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*מבטן אתה גוזי
*שפכו נפש מול אלהיכם
*מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו
*[[שופט כל הארץ]]
*בלב חרד מאד רועד
*תוכחה: אשרי איש שם לבו
*חטאנו: אשפל אדל
*מושב: יה לאסירים שערים יפתחו
===ליל ג' של עשי"ת===
*פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות
*שוחרי רצון אל
*מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים
*[[אשר לו ים וחרבה]]
*[[יעזוב רשע נתיבו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}}
*ידעו הבנים השובבים
*ממרום לבן ערום
*[[ממרום קול עובר]]
*אל היכל קדשו
*תוכחה: אותות מעשה אלהים
*חטאנו: מנומי קמתי ובאתי
*מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו
===ליל ד' של עשי"ת===
*פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו
*מתי רוחות עצובות
*אנא התעשת
*מסתגאב: אז מקדם קדמוני
*שומע לאביונים
*משכיל נגינותי
*[[עת שערי רצון – אני מזכיר היום]]
*יושב הכרובים על ארון חונה
*יום בדינך אעמוד אלהי עולם
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו]]
*חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי
*מושב: מרעד מפני צורו שיחר
===ליל ה' של עשי"ת===
*פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי
*ימינך נושא עווני
*מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך
*שובו שובבים מחטאיכם
*לבית אל באנו
*{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}}
*[[מקור עיני]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: ישני לב התעוררו
*חטאנו: ימי קלו מני רץ
*מושב: אל ממגינה תסתירני
===ליל ערב יום כיפור===
*פתיחה: אין דורש ואין מבקש
*[[משתחוים להדרת קודש]]
*[[ירצה עם אביון]]
*מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר
*שמעתי אלהי קולך בתוכי
*מנום אנחה העיר חוזה
*צועקה מים חטא
*בלבבי דיברתי
*מושב: שמך להודות לבי לא אחר
===ליל צומא רבא===
*פתיחה: איך אתיצבה היום
*מלא רחמים ונושא עוון
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*[[דלתיך הלילה]]
*מסתגאב: אליכם אישים אקרא
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך
*גדל יגוני מיום איום
*מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני
*בליל עשור להתכפר
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}}
*ערכו תהלות עוז בני אפרים
*יערב שיחי לפני קדוש
*מסתגאב: אמוני לבב הבינו
*יום נועדו בו כל בני אפרים
*בעשור לחודש ביום כיפור עווני
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}}
*יום דרוש העומדים כפרתי
*[[ביום עשור קראתיך]]
*{{סימון אפור|שוחריך הלילה}}
===שבת א'===
*פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה
*ישמעני אלהים בקראי לנגדו
*אנא נותן מנוחה
*מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים
*ישרים דורשי נופש
*לעמך ישראל נתת מנוחה
*את יום השבת במיטב שיר לדרשו
*אוהלי רון ברעדה
*עזרי יבוא אל מאין
*חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו
===שבת ב'===
*פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר
*מבית צבי ארמונה
*יום שביעי קידשת
*מסתגאב: לה' את יום השביעי
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*יונים בידי יוונים
*שבת מה טוב להודות לאל
*ירושלים למוניך
*מחולל כל בקו יושר
*אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה
*חתימה: אנשי מליצה ותבונה
===שבת ג'===
*פתיחה: אז משבעים לשון
*בירושלים אור חדש תחדש
*ידבר פי בסוד אלפי
*מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים
*עמך לשחרך
*אצפה לאלי וידלני
*יום שבת ומשמריו
*אכן בעובדי לך
*יום ליל שמתי
*חתימה: שוררו ילדי אמוני
===שבת ד'===
*פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות
*יישרתי תפילתי
*תן זמירות עמי
*מסתגאב: אל תשיב כפועלי
*אשרי אדם יעוז בצורו
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*ישראל מכל עם
*[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]]
*שתיל עמי אל ושרשו
*מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו
*חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי
===שבת תשובה===
*פתיחה: אשא לב ועין
*ידיכם צבאות ה'
*אמונים בליל זה ערכו
*אל בחר בישראל לזכותם
*משכנות מבטחים ובית מנוח
*יום המנוחה וחבלה
*היום מה נכבד ויקר להמוני
*תוכחה: אשווע אל אלי
*יום באתם לחלות
*מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו
*תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם
===מעמדות===
*לליל ראשון:
**יונת אלם קבעה מעונה
**[[יום צעקי מאישון|יום צעקי באישון]]
*לליל שני:
**ישנו נדיבים להלל
**ישאו אל אל בשמים
*לליל שלישי:
**מה לך נרדם עורה וקמת
**שקדתי על דלתי פתחיך
**יפיקון רצונך מתים ידרושו
*לליל רביעי:
**יה צדקו רם מעל
**יערב מעמד תחנון רביעים
*לליל חמישי:
**יה הדרש לעדה חשה
*לליל שישי:
**יה כל לספר אודות
*לליל שביעי:
**ינעם מהלל שוועת
*לליל שמיני:
**יחיד אשר עד שוכן
*לליל תשיעי:
**יד הצבתי לשורר והודות
*לליל עשירי:
**יעשה תבואה ופרי
*לליל י"א:
**יה הדרש והואל
*לליל י"ב:
**ירצה עם חרדו
*לליל י"ג (ער"ה):
**יה מפחדך חל כל בשר
**יצוה ישועתנו
*לליל י"ד (א של ר"ה):
**יושב כס תהלות שמעה
*לליל ט"ו (ב של ר"ה):
**יעתר שם פניו
*לליל ט"ז (צום גדליה):
**ייצבתי עמודים
*לליל י"ז (ד' תשרי):
**יש מאין בורא
*לליל י"ח (ה' תשרי):
**יערב שיח בן יסר
*לליל י"ט (ו' תשרי):
**יום לבי סבותי
*לליל כ (ז' תשרי):
**יעלו דברים בעשרים אמרים
*לליל כ"א (ח' תשרי):
**מלכי לך שיטחתי
*לליל כ"ב (ערב יו"כ):
**בלילה תקדם
*לליל כ"ג (יו"כ):
**ליל עשרים ושלשה
===מעמד לצומא רבא===
*אעירה שחר על דברתך
*לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי
*אופן: שנאנים שאננים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת
*(אופן): לך שדי ואמור די
*מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון
*(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו
===מעמד לשחרית===
*רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ איכף לאלהי]]
*מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
*פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*כרוג': [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן#כרוג'|יושיע צופים]]
*מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה]]
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה#כרוג'|יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם]]
*משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אוהל צדק]]
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי
*'''רבו''' יתרו מפלאות
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד
*אבאר שם אדיר
*'''כולם''' יצורי חומר
*פזמון: לידך בני עולם
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*פזמון: יד תתיר לבן מעתיר
===מעמד למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: [[יוספים שנית]]
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]]
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*משלש: תמימי אורח
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ"ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]
===סליחות===
*מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}}
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}}
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*חטאנו: את שם ה' אברך
*{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}}
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
*סליחה: [[ידידיך מאמש]]
*את נפשך גוי קדוש הופעתי
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
9onl3cncx36zzaeu7hvrq9xzzv38cvh
3083561
3083519
2026-09-17T09:36:33Z
בן עדריאל
9444
3083561
wikitext
text/x-wiki
=מפתח שפתי רננות=
{{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ"ה ממקורות קדומים.}}
===ליל ראשון===
*החלותי לחלות פניך מחוללי
*אתאנו לך היום
*[[יחידה לחנות מחנה]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}}
*יום לאל צמאתי
*מדי ימי ושני
*מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות
*ירצה נא את שועי
*בנים בלבב נכלם
*משאת שיר וזמירות
*בתחלת תחנוני
*[[אנא בקראנו]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*חטאנו: אין לנו אורים ותומים
===אחרי נפילת אפים===
*[[אמנם עוונינו למאד גברו]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל]]
*אם לחובנא חזית
===ליל שני===
*פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך
*[[ישן אל תרדם]]
*אשר יסד ארקים
*[[בזכרי על משכבי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*עזרי יבוא אל מאין
*אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים
*[[שחר קמתי להודות]]
*כמפעלי צורי גואלי
*תוכחה: לכופר נפשותינו
*חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות
===ליל שלישי===
*פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות
*אלכה אליך
*[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
*מסתגאב: בך אומץ חושלים
*פזמון: יבן בעניינו
*צור יעקב קדושו
*[[יה למתי צפנת]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]]
*חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
===ליל רביעי===
*פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר
*מדי חרות ובגדי חופש
*מהרה עורה כבודי עורה
*אנא בערכנו לך שוענו
*{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}}
*אלהים שחרתיך
*לך עיני צופיות
*מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו
*מלך דר במרומים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי
===ליל חמישי===
*פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי
*כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*על רוב עווני וחטאת סבלי
*משכן רום פניתי
*שלשת ישני חברונה
*{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}}
*יום עין נשאתי לשמי גבוהים
*יה מרום הקשיבה
*מסתגאב: אדיר נוטה עליות
*יום עמדתי להודות כחשי
*תוכחה: איך מלאני לבי
*חטאנו: אגדיל כים נהמתי
===ליל שישי===
*פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]]
*להודות באתי על חטא סתרי
*יום יום יחידתי הוי חודרת
*{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}}
*ישן בערש נעימים
*ישן מתי תקיץ מחשק נשפך
*חטאי מנשוא גברו
*בני תמימים משכימים
*מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: איך תמו מאויי
*חטאנו: אלי אליך אנוה
===ליל שביעי===
*פתיחה: אגעה ואפעה כהרה
*בלבב בר מאד נשבר
*אל נכספתי לראותך
*יום עמדתי לחבר מלין
*לבי יחיל בקרבי
*מסתגאב: אכף לפניך בשבחי
*יום צר עלי יצור
*מבשר ואומר ית ה'
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*אוכיח כפי רוחי
*חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן
===ליל שמיני===
*פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי
*נורא מכל ואיום
*יום להיטיב תקרא
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}}
*יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים
*האל התולה על בלימה תבל
*מהיום הבא ומפחד היותו
*יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי
*ישאו אמוני אמרים נברים
*מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד
===ליל ערב ראש השנה===
*פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן
*יחיל לבי בקרבי
*בהקיצי ישיחני לבי
*יום לפני אל עילום
*{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}}
*אנא ה' לצעקי הקשיב
*יראתי מאימת משפט
*מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*אלהי עולם הקשב לחשי
*[[אחות קטנה]]
*חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך
*מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך
===ליל א' של ראש השנה===
*פתיחה: אני היום אקח מועד
*מנומם בעת קומם
*שוכן עד מאז
*לפני המלך אשפוך את עתירתי
*מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי
*אל בית מלך לבוא נקראתי
*מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו
*ישראל עם קדושו
*יונה זמיריך הרבי ושיריך
*יום זה מאז בחרתו
*מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני
*מלאך שמך בקרבו
*מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני
*משמר הציבו
*מסתגאב: יושבים בארץ מוני
*יודעי תרועה בליל זה להושיעם
*עת שערי רחמים פתח לנו
*מלך האחד והמיוחד
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
{{הור|בלילות שבת, ר"ה ויו"כ:}}
*ה' מה נעמה אהבתך
*[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה
===ליל ב' של ראש השנה===
*פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך
*יום לריב תעמוד ולדין עמים
*מסתגאב: יה לישע אוחיל
*אנא הינשא להעיר פלאות
*מסתגאב: אתיו אמונים ביחד
*מפני פחד ה'
*מסתגאב: אלהים אודה שמך
*יעלו לאלף ולרבבה
*יפהפיה השבויה
*עובר על פשע ונושא חובה
*מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי
*אל דמי לכם ילדי איתני
*מי גוי גדול כעמו
*זרע ידידי לי בחרתיהו
*מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו
*אנא זכור נא את יום העקידה
*מבשר שלום משמיע ישועה
*תוקעים למצוא פדיום
*מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
*[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
*ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז
===ליל תענית===
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]]
*אל צור ציר קרא
*אחר נוגנים שירו
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]]
*אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך
*אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו
*[[עשה למען שמך]]
*עננו
*[[כשענית לאברהם]]
*[[דעני לעניי]]
===ליל צום גדליה===
*פתיחה: איגש שפל רוח
*[[יעירוני רעיוני]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}}
*חי בכל ממשלתו
*לאיש כמוני רשעי
*יחפש מכה ומכה
*מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו
*אצילים בראש בנים קראתם
*בליל צאת המועד
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*חטאנו: שובנו אלהי ישענו
*מושב: שבת משושי ורבו יגוני
===ליל ב' של עשי"ת===
*פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך
*אמונים שיחרו פני אדוניהם
*הן לא קצרה
*יוצק דמע
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*מבטן אתה גוזי
*שפכו נפש מול אלהיכם
*מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו
*[[שופט כל הארץ]]
*בלב חרד מאד רועד
*תוכחה: אשרי איש שם לבו
*חטאנו: אשפל אדל
*מושב: יה לאסירים שערים יפתחו
===ליל ג' של עשי"ת===
*פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות
*שוחרי רצון אל
*מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים
*[[אשר לו ים וחרבה]]
*[[יעזוב רשע נתיבו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}}
*ידעו הבנים השובבים
*ממרום לבן ערום
*[[ממרום קול עובר]]
*אל היכל קדשו
*תוכחה: אותות מעשה אלהים
*חטאנו: [[מנומי קמתי ובאתי]]
*מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו
===ליל ד' של עשי"ת===
*פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו
*מתי רוחות עצובות
*אנא התעשת
*מסתגאב: אז מקדם קדמוני
*שומע לאביונים
*משכיל נגינותי
*[[עת שערי רצון – אני מזכיר היום]]
*יושב הכרובים על ארון חונה
*יום בדינך אעמוד אלהי עולם
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו]]
*חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי
*מושב: מרעד מפני צורו שיחר
===ליל ה' של עשי"ת===
*פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי
*ימינך נושא עווני
*מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך
*שובו שובבים מחטאיכם
*לבית אל באנו
*{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}}
*[[מקור עיני]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: ישני לב התעוררו
*חטאנו: ימי קלו מני רץ
*מושב: אל ממגינה תסתירני
===ליל ערב יום כיפור===
*פתיחה: אין דורש ואין מבקש
*[[משתחוים להדרת קודש]]
*[[ירצה עם אביון]]
*מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר
*שמעתי אלהי קולך בתוכי
*מנום אנחה העיר חוזה
*צועקה מים חטא
*בלבבי דיברתי
*מושב: שמך להודות לבי לא אחר
===ליל צומא רבא===
*פתיחה: איך אתיצבה היום
*מלא רחמים ונושא עוון
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*[[דלתיך הלילה]]
*מסתגאב: אליכם אישים אקרא
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך
*גדל יגוני מיום איום
*מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני
*בליל עשור להתכפר
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}}
*ערכו תהלות עוז בני אפרים
*יערב שיחי לפני קדוש
*מסתגאב: אמוני לבב הבינו
*יום נועדו בו כל בני אפרים
*בעשור לחודש ביום כיפור עווני
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}}
*יום דרוש העומדים כפרתי
*[[ביום עשור קראתיך]]
*{{סימון אפור|שוחריך הלילה}}
===שבת א'===
*פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה
*ישמעני אלהים בקראי לנגדו
*אנא נותן מנוחה
*מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים
*ישרים דורשי נופש
*לעמך ישראל נתת מנוחה
*את יום השבת במיטב שיר לדרשו
*אוהלי רון ברעדה
*עזרי יבוא אל מאין
*חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו
===שבת ב'===
*פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר
*מבית צבי ארמונה
*יום שביעי קידשת
*מסתגאב: לה' את יום השביעי
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*יונים בידי יוונים
*שבת מה טוב להודות לאל
*ירושלים למוניך
*מחולל כל בקו יושר
*אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה
*חתימה: אנשי מליצה ותבונה
===שבת ג'===
*פתיחה: אז משבעים לשון
*בירושלים אור חדש תחדש
*ידבר פי בסוד אלפי
*מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים
*עמך לשחרך
*אצפה לאלי וידלני
*יום שבת ומשמריו
*אכן בעובדי לך
*יום ליל שמתי
*חתימה: שוררו ילדי אמוני
===שבת ד'===
*פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות
*יישרתי תפילתי
*תן זמירות עמי
*מסתגאב: אל תשיב כפועלי
*אשרי אדם יעוז בצורו
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*ישראל מכל עם
*[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]]
*שתיל עמי אל ושרשו
*מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו
*חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי
===שבת תשובה===
*פתיחה: אשא לב ועין
*ידיכם צבאות ה'
*אמונים בליל זה ערכו
*אל בחר בישראל לזכותם
*משכנות מבטחים ובית מנוח
*יום המנוחה וחבלה
*היום מה נכבד ויקר להמוני
*תוכחה: אשווע אל אלי
*יום באתם לחלות
*מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו
*תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם
===מעמדות===
*לליל ראשון:
**יונת אלם קבעה מעונה
**[[יום צעקי מאישון|יום צעקי באישון]]
*לליל שני:
**ישנו נדיבים להלל
**ישאו אל אל בשמים
*לליל שלישי:
**מה לך נרדם עורה וקמת
**שקדתי על דלתי פתחיך
**יפיקון רצונך מתים ידרושו
*לליל רביעי:
**יה צדקו רם מעל
**יערב מעמד תחנון רביעים
*לליל חמישי:
**יה הדרש לעדה חשה
*לליל שישי:
**יה כל לספר אודות
*לליל שביעי:
**ינעם מהלל שוועת
*לליל שמיני:
**יחיד אשר עד שוכן
*לליל תשיעי:
**יד הצבתי לשורר והודות
*לליל עשירי:
**יעשה תבואה ופרי
*לליל י"א:
**יה הדרש והואל
*לליל י"ב:
**ירצה עם חרדו
*לליל י"ג (ער"ה):
**יה מפחדך חל כל בשר
**יצוה ישועתנו
*לליל י"ד (א של ר"ה):
**יושב כס תהלות שמעה
*לליל ט"ו (ב של ר"ה):
**יעתר שם פניו
*לליל ט"ז (צום גדליה):
**ייצבתי עמודים
*לליל י"ז (ד' תשרי):
**יש מאין בורא
*לליל י"ח (ה' תשרי):
**יערב שיח בן יסר
*לליל י"ט (ו' תשרי):
**יום לבי סבותי
*לליל כ (ז' תשרי):
**יעלו דברים בעשרים אמרים
*לליל כ"א (ח' תשרי):
**מלכי לך שיטחתי
*לליל כ"ב (ערב יו"כ):
**בלילה תקדם
*לליל כ"ג (יו"כ):
**ליל עשרים ושלשה
===מעמד לצומא רבא===
*אעירה שחר על דברתך
*לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי
*אופן: שנאנים שאננים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת
*(אופן): לך שדי ואמור די
*מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון
*(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו
===מעמד לשחרית===
*רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ איכף לאלהי]]
*מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
*פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*כרוג': [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן#כרוג'|יושיע צופים]]
*מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה]]
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה#כרוג'|יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם]]
*משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אוהל צדק]]
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי
*'''רבו''' יתרו מפלאות
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד
*אבאר שם אדיר
*'''כולם''' יצורי חומר
*פזמון: לידך בני עולם
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*פזמון: יד תתיר לבן מעתיר
===מעמד למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: [[יוספים שנית]]
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]]
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*משלש: תמימי אורח
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ"ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]
===סליחות===
*מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}}
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}}
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*חטאנו: את שם ה' אברך
*{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}}
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
*סליחה: [[ידידיך מאמש]]
*את נפשך גוי קדוש הופעתי
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
rxrmnw4t57hqlvgwd22cmhq25bb2r9r
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה
2
1738966
3083520
3080581
2026-09-17T06:13:53Z
בן עדריאל
9444
3083520
wikitext
text/x-wiki
{{מקורות לסידור|על פי: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ"ז}}
==ראש השנה==
===שבת לפני ר"ה===
* אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
* פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין
===ערבית לראש השנה===
* פזמון: [[אחות קטנה]]
===שחרית יום א'===
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* מסתג'אב: מלך שדי השוכן
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז שם ה']]
* סליחה: מלאך שמך בקרבו
* מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יוצר רום בבינה
* מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
* [[היום תאמצנו|היום תאמצם]]
* פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור
===שחרית יום ב'===
* רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת ישורון יום זה
* אופן: חרדו רעיוני
* זולת: שב מן הפסילים
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* פזמון: [[המלך ה']]
* מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יושיע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
==יום כיפור==
===ערבית===
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* סליחה: יעשה תבואה ופרי
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* פזמון: שירו ילדי אמוני
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
* גמר (שמע): [[אנשי לבב שמעו לי]]
* גמר (בשכמל"ו): אעזבה מחשבות און
* [[אלהינו שבשמים]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* פזמון: בליל עשור להתכפר
* סליחה: מבורך זה היום
* מסתג'אב: ה' הקשיבה
===שחרית===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות לנשמת: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
* אופן: התעוררו תמהים
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
* פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
* מגן: אמונת השורש
* פזמון: יענה כבוד אבות
* כרוג': אמץ בן רצוי
* מחיה: אלמד ארחות אלהי
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': אל ביתך רצתי
* משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
* פזמון: יום צעקו שבים
* קיקלר: שעה זכרון דתי
* פזמון: אפס גאון עוזי
* מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
* תוכחה: אין מילה בלשוני
* פזמון: אסיר מעל יצף פועל
* פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
* פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
* מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי
* מסתג'אב: [[מראש מקדמי עולמים]]
* מסתג'אב: [[ה' מה אדם]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
* רהיט: [[החרשים שמעו]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* פזמון: ממרום לבן עירם
* סלוק: אל אל הנורא
====סליחות לשחרית====
* מה נאמר לפניך אדון הסליחות
* פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
* פזמון: נורא מכל ואיום
* פזמון: ידידים לבית אל חשו
* תוכחה: ישני לב מה לכם
* פזמון: [[יה איום]]
* גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
* גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
* גמר (בשכמל"ו): אצלצלה ברכותיך
* גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
===מוסף===
* מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
* פזמון: אל מעמדי שבתי
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים נגידי
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': מקשיב מענה
* מחיה: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* רהיט: חי אני תמים דעים
* רהיט: אנה אדון עולם
* רהיט: [[ישן אל תרדם]]
* תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
* פזמון: זה אל זה ישאלון
* קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]
====סדר עבודה====
* [[אוחילה לאל]]
* פזמון רשות: אנא אל נאור
* [[היה עם פיפיות]]
* רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
* [[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]
====סליחות למוסף====
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
* גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
* גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
===מנחה===
* מגן: אשלש תפלות
* כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך
* מחיה: בקר וערב שם אל להודות
* כרוג': ארנן בקול רם
* משלש: השכם והערב לצורי מניתי
* תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
* פזמון: היום יוודע אל רם
* סילוק: אחד לבדו באין סמוך
====סליחות למנחה====
* פזמון: מעלות השחר קראתיך
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
* גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
* גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל
===נעילה===
* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
* פזמון: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
* פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
* פזמון: ידעו הבנים השובבים
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
lgmhnflivu9yeas0hddzunj7fujv2u2
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארג'יל
2
1738969
3083521
3079356
2026-09-17T06:14:14Z
בן עדריאל
9444
3083521
wikitext
text/x-wiki
=חכמת המסכן=
{{מקורות לסידור|על פי: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל"ב}}
==עד פסח==
===שבת פורים===
* רשות: אל חי משוש לבי
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: אלהים על שבח רמת
* ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
* אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
* גאולה: אם קמי לחרדתי
* ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
* זולת: אומר לצפון תני
===ד' מרחשוון פורים אדום===
* זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
* לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
* ברכו: השתחווי וברכי
* מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
* מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
* קדיש: אל יחיד ומיוחד
* ברכו: צור לבבי רב חסדים
===שקלים===
* מגן: יונה בצלמון
* פזמון: ירד צווה אז מענה
* כרוג': עדר נפוץ
* מחיה: ידך נשאת
* פזמון: יוסיף לקנות
* כרוג': ה' יחיה
* משלש: זיו כבודך
* פזמון: זבוד יה
* קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
* עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
* פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
* סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
* רשות: דורשי ומצילי
* מחרך: תרומה הרמנו
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* קדיש: שיר אה<!-- % --> בה חדש
* ברכו: סודך לא נחקר
* מגן: את מלחמות ה'
* פזמון: יעץ הצר תחבולות
* כרוג': ירים הוד המוניו
* מחיה: מכנף הארץ
* כרוג': לפניו ילין בכי
* משלש: לוכד חכמים בערמם
* פזמון: יאמר נא ישראל
* פזמון: יושב תהילות
* סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה
===פורים===
* ביום לפני המגילה:
* יסוד הכול אשר אין לו תחילה
* פזמון: על אודות ימי הפורים
* פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
* מאורה: איומה נאוה ושחורה
* פזמון: זכר פורים לא יעבור
* פזמון: יום פוריא יומא דנן
* פזמון: [[קוראי מגילה]]
* פזמון: יום שאת ויתר
* פזמון: המן נלחץ
===שבת פרה===
* מגן: אספרה אל חוק
* פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
* כרוג': ישראל יושיע אל
* מחיה: טהור עינים בצוותו
* כרוג': הפרה עוד יגל אל
* משלש: פדות שלח מראש
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
* מגן: ירח למועדים
* פזמון: יה אור מסות
* כרוג': יעקב יתר צור
* מחיה: יצאת לישע
* פזמון: יודעי דעת אלהיכם
* כרוג': ה' יואל צפות
* משלש: יוסף ידו
* פזמון: יוצק יום יום לחשו
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
* אזהרות:
** [[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
** פזמון: ימינך אל נגלתה
==פסח==
===ליל פסח===
* [[ליל שמורים אותו אל חצה]]
===א' של פסח===
* רשות: יונה מעונה מה
* מחרך: כיום ולחי
* נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: [[האל העירה וראה]]
* מאורה: ירוחם בך
* ברכו: יבורך גואלי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אופן: יקרו להלל
===טל===
* מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
* מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
* סדר הטל:
** בטל אצור לברר וללבן
** פזמון: יום הפילי תחינתי
** גאולה: יום פדותי
** פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]
===ב' של פסח===
* רשות: בצר פקדנוך
* מחרך: יקרו נסיך
* אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* קדיש: שעה ניב דל
* מאורה: יזכרו פלאך
* ברכו: שחק וכל המון זבול
* גאולה: אמרו בני אלהים
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה"מ פסח===
* רשות: שאל להודות לך
* מחרך: אערוך בשבחי
* נשמת: נשמת שומרי משמרת
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: ברום גלגל
* אופן: מחנות עליונים
* ברכו: צור לבבי רב חסדים
* אהבה: יונה נכספה
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
* רשות: יקרה תהלתך
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* שבח: אתה נורא
* קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
* אופן: יחיד בגאונו וחסדו
* ברכו: השתחווי וברכי
* גאולה: [[יום ליבשה]]
* יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
* רשות: שורש בנו ישי
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* אופן: יה שכינתך
* נשמת: נשמת שזופת שמש
* קדיש: אל שמחת גילי
* מאורה: כל פה צח
* ברכו: זמירות אפצחה
* אהבה: אהבה נוססה בי
* גאולה: אני יום פדותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* גאולה: כי ימי צבאי
* זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
* רשות: יום מעמד סיני
* מחרך: דת אלהים צלך
* מאורה: השכל והדת
* נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: קול מהלל יגדל
* אהבה: אם תאהב דרך אמת
* ברכו: נעים שמך להודות
* זולת: אומר לצפון תני
* פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
* פזמון: יום יצאה כלת עדנים
* אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]
===ב' שבועות===
* רשות: יעירוני בשמך רעיוני
* מחרך: אל אלהים נצחי
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* נשמת: נשמת ישורון ממטיף
* קדיש: ה' אלהי גדלת
* מאורה: כימי הנעורים
* ברכו: עם בחרתם
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* גאולה: ישעך אקו בגלותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
* רשות למל"ת: כמה ירדפני
* מל"ת: [[בצל שדי אחסה]]
* פזמון: אלוה מתימן יבוא
* אזהרות מל"ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]
==סוכות==
===א' של סוכות===
* רשות: יצב גבול שמם
* מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
* אופן: מחנות עליונים
* נשמת: נשמת ישורון החוגג
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: יחד קרבי
* מאורה: שאלו ידידי בעדי
* ברכו: השתחווי וברכי
* אהבה: חופף עלינו כל היום
* גאולה: יהמה לבבי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
* [[למענך אלהינו]]
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
* [[אנא אל אחרון וראשון]]
* [[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
* רשות: לשובב נות בית
* מחרך: אל חי בקרבי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יחד בני עליון
* ברכו: אפצחה רינה ותודה
* אופן: יעריצון אלי
* מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
* אהבה: יונה איך תדמי
* גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
* [[אנא יוצרי דרשני]]
* [[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
* [[אנא האל הנקדש]]
* [[אנא יסד יסודות מקדשי]]
* [[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]
===הושענות יום ד===
* [[אנא השם בכסאו]]
* [[אנא צור מושיעי]]
* [[כהושעת יקיר]]
===הושענות יום ה===
* אנא האל המיחד
* [[אנא יוצרי וקדושי]]
* [[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
* [[אנא ישר מערכי]]
* [[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה"מ===
* רשות: יסוד הכל והוא בכל
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יה לרוב חסדך
* אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
* ברכו: ידך אלהים יסדה
* מאורה: אל אלהים חילי
* אהבה: בעלת אוב וקסם
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
* אלהים אזון בטובך
* אנא הנראה בלבת
* [[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו"ר===
* נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
* הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
* צריך לבדוק שוב
* סיום: נא חתמנו לחיים
==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
* רשות: ידועת אמונות
* מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* נשמת: נשמת מחנות מקהלות
* קדיש: ישראל בחירי אל
* ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
* אהבה: ימי קדם לבן רודם
* מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
* מגן: אל חי יפתח אוצר
* מחיה: אל חי יפתח ידו
* עסטריותא: אל מעלה נשיאים
* פזמון: אל בשמים
* פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
* בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
* רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
* מחרך: מנחה טהורה
* נשמת להקת עם אל
* ברכו: אל פעליו גברו
* מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
* אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע"ה===
* יצורי כצל כולם
* למי נתן צור מתן
* [[אשריך הר העברים]]
* אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
* קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
* גאולה: אסכלה נדודי
* פזמון: [[צעקה יוכבד]]
=מחזור קטן=
{{מקורות לסידור|על פי: ספר מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק"ק ארגיל יע"א, ליוורנו תרמ"א}}
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
* פתיחה: אקום לשורר
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* אופן: [[ידי רשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']]
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* פזמון (לשבת): שני ימים מקוימים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
===שחרית יום ב'===
* פתיחה: סמר גבי צור משגבי
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* זולת: שב מן הפסילים
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
* סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה
==יום כיפור==
* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
* מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
* פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: בליל עשור להתכפר
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
* מי אל כמוך: אשמינו תבלע
===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* פתיחה: סלח רשעתי
* בקשה: שעה שוועי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: מדמי הלבבות
* כרוג': מחבש עצבות שרידי פאות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': מרפא יהיה דבר פי ועניניו
* משלש: תם אהל צדק
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* (רהיט): החרשים שמעו
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
* סליחה: [[שופט כל הארץ]]
* סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
* מי אל כמוך: אשמנו תבלע
===מוסף===
* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* (רהיט): אנא אדון עולם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
* רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
* [[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
====סליחות למוסף====
* [[ישראל עבדיך]]
* מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
* רהוטה: אדני חזקי ארחמך
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
===מנחה===
* תוכחה: [[בן אדמה]]
* פזמון: אשם זע מזדונהו
* פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: מושכי עול עוונים
* היום יוודע
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת
====סליחות למנחה====
* יה אשר אשפוך לפניו
* קראתי מצרה
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]
===נעילה===
* רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: [[מצעק מעלות שחר]]
* אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
* [[בנשף קדמתי]]
* [[אל נורא עלילה]]
* [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
ord3cdakyd9goi218xgztc2f1astsui
רבון העולמים חתמנו לחיים
0
1738989
3083437
3028473
2026-09-16T19:06:15Z
מו יו הו
37729
הוספת [[קטגוריה:יצחק בן ישראל]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083437
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים חָתְמֵנוּ לְחַיִּים, וְתֵן לָנוּ אֶל עֵילוֹם{{ר1}}
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.{{ממס|מלאכי ב ה}}
וַחֲתֹם לְחַיִּים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ כֻּלָּם{{ר1}}
אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.{{ממס|ירמיהו י י}}
וּבְסֵפֶר חַיִּים נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם עִם בָּרִים וּרְצוּיִם{{ר1}}
כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים.{{ממס|ישעיהו ד ג}}
הַיּוֹם תַּחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים אַדִּיר וְנָאוֹר{{ר1}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}}
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה{{ר1}}
יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה.{{ממס|ירמיהו נ כ}}
וּבִשְׁעַת נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם תִּסְלַח עֲוֹנֹתָם{{ר1}}
וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.{{ממס|מיכה ז יט}}
וְהוֹדַע לַמִּתְוַדִּים בִּנְעִילָה לְפָנֶיךָ{{ר1}}
אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ.{{ממס|תהלים טז יא}}
וְעַל הַמִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ בָּעֵת הַזֹּאת תִּתְנַחֵם{{ר1}}
וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם.{{ממס|משלי כח יג}}
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
4opea97sf2qsml8gkta6ry2s7bn1f8z
3083446
3083437
2026-09-16T19:16:38Z
מו יו הו
37729
−[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]; ±[[קטגוריה:וידוי]]←[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083446
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים חָתְמֵנוּ לְחַיִּים, וְתֵן לָנוּ אֶל עֵילוֹם{{ר1}}
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.{{ממס|מלאכי ב ה}}
וַחֲתֹם לְחַיִּים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ כֻּלָּם{{ר1}}
אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.{{ממס|ירמיהו י י}}
וּבְסֵפֶר חַיִּים נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם עִם בָּרִים וּרְצוּיִם{{ר1}}
כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים.{{ממס|ישעיהו ד ג}}
הַיּוֹם תַּחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים אַדִּיר וְנָאוֹר{{ר1}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}}
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה{{ר1}}
יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה.{{ממס|ירמיהו נ כ}}
וּבִשְׁעַת נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם תִּסְלַח עֲוֹנֹתָם{{ר1}}
וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.{{ממס|מיכה ז יט}}
וְהוֹדַע לַמִּתְוַדִּים בִּנְעִילָה לְפָנֶיךָ{{ר1}}
אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ.{{ממס|תהלים טז יא}}
וְעַל הַמִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ בָּעֵת הַזֹּאת תִּתְנַחֵם{{ר1}}
וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם.{{ממס|משלי כח יג}}
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
rml2m6dgdh3kt5gcd3vafo9ii1aroz9
3083453
3083446
2026-09-16T19:23:10Z
מו יו הו
37729
3083453
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>רִבּוֹן הָעוֹלָמִים חָתְמֵנוּ לְחַיִּים, וְתֵן לָנוּ אֶל עֵילוֹם {{ר1}}
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם{{ממס|מלאכי ב ה}}
וַחֲתֹם לְחַיִּים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ כֻּלָּם {{ר1}}
אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם{{ממס|ירמיהו י י}}
וּבְסֵפֶר חַיִּים נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם עִם בָּרִים וּרְצוּיִם {{ר1}}
כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים{{ממס|ישעיהו ד ג}}
הַיּוֹם תַּחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים אַדִּיר וְנָאוֹר {{ר1}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר{{ממס|תהלים לו י}}
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה {{ר1}}
יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה{{ממס|ירמיהו נ כ}}
וּבִשְׁעַת נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם תִּסְלַח עֲוֹנֹתָם {{ר1}}
וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם{{ממס|מיכה ז יט}}
וְהוֹדַע לַמִּתְוַדִּים בִּנְעִילָה לְפָנֶיךָ {{ר1}}
אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ{{ממס|תהלים טז יא}}
וְעַל הַמִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ בָּעֵת הַזֹּאת תִּתְנַחֵם {{ר1}}
וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם{{ממס|משלי כח יג}}<noinclude>
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי וידוי לתפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ישראל]]
h4qsn1k8mwuu7x6laoc3qicuc4tkvbu
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס
2
1739611
3083560
3083270
2026-09-17T09:35:56Z
בן עדריאל
9444
/* ערב צום כפור (תקכ"ג) */
3083560
wikitext
text/x-wiki
=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ"ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ"ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]
==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס"ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]
==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]
==ימים טובים של קהל==
*כ"ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט"ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ"ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ"ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]
==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור"ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך
*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני "ואברהם זקן": יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח"כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס"ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ב}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה
==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם
==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות
==פרשת פרה==
*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון
==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם
==י"ז תמוז==
*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]
==תשעה באב==
===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*במוצ"ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]]
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]]
*[[אז בחטאינו]]
===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו
==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)
*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]
==עשרה בטבת==
*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]
==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים
*תנחומי אבלים: כולא מאית
=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקי"ט}}
==פסח==
===שבת הגדול===
*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י"ד בשבת: אליכם אישים אקרא
===יום א===
*רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או"א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי
===יום ב===
*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ"ש: מבשר ששון למועד
*רשות לשחרית: יונה מעונה
*אחר: [[שפל רוח]]
*מחרך: בפסח אקרא
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך
===שבת חול המועד===
*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור
===שביעי של פסח===
*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי"א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ"ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור
===שמיני של פסח===
*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה
==שבועות==
===יום א===
*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת (!): [[אזהרות אבן גבירול|ותפדה פטר חמור]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]
===יום ב===
*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור
==סוכות==
===יום א===
*קודם ברכו: ישרי לב מספרים
*רשות לשחרית: יסוד הכל
*מחרך: צורי משגבי
*נשמת יושבים כואבים
*לשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לנטילת לולב: אענה ואומר שיר
*להלל: רחום בך אתגברה
*אחר לשבת: [[אזהרות אבן גבירול|לענג יום מנוחה]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: פשעו ואשמתו
===יום ב===
*קודם ברכו: שם כבוד
*רשות לשחרית: לשובב נות בית
*מחרך: לעם מיישר
*נשמת ידידים מקוים
*לנטילת לולב: [[אזהרות אבן גבירול|ויום זכרון תרועה]] (קטע מאזהרות)
*להלל: בורא כל יש
*להוצאת התורה: בחמלתך תנה
*אחר: ה' השפלתי משנאי
===הושענות===
;יום א
*להוצאת התורה: אלהים מה טובו
*[[למענך אלהינו]]
*לחזן: אותותיך הראה והשפיל גוי כביר
*לקהל: [[למענך אדיר אדירים]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*לקהל: [[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל ראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג ק"ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ"ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג ק"ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר"ה ועיו"כ] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ"א – כולל סליחות לעיו"כ בסדר שונה מהנדפס ב"אשמורות", כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: [[יחידה לחנות מחנה]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]
==מוצאי שבת==
*סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף
==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]]
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך
==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]
==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו
*מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו|רוח ובשר נצמדו]]
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]
==ב עשי"ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
==ג עשי"ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם
==ד עשי"ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: [[אהה נפשי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו
==ה' עשי"ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]]
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה
==ערב צום כפור (תקכ"ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: [[מנומי קמתי ובאתי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)
==ערב יום כיפור (תקכ"א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתג'אב: כונן תכונן
*סליחה למוצ"ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*רהוטה למוצ"ש: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: [[יענה בבור אבות|יענה כבוד (!) אבות]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: [[יום צדו צעדי|יום צרו צעדי וניטתה]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי
=ראש השנה=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק"ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}
==יום א==
*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*[[נשמת ידידי עליון]]
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
*פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר
==יום ב==
*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת
=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק"ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק"ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}
==ערבית==
*לשהחיינו: לזמן הזה צור הגיענו
*מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*מסתג'אב לשבת: [[ברכי אצולה]]
*סליחות סדר אויניון
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[משתחוים להדרת קודש|ישראל משתחוים להדרת קודש]]
**מסתג'אב: זועק בקראו
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה צום עמך]]
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**רהוטה: אל נגלה במדות
*סליחות סדר קארפינטראץ
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**סליחה: ישראל משתחוים להדרת
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**מסתג'אב: זועק בקראו
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**סליחה לוידוי: בלבב בר
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
==שחרית==
*וידוי: טרם אענה אני שוגג (א)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (א)
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (ק)
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*נשמת לשבת: נשמת מתענה ביום עונג (א)
*נשמת לשבת: נשמת צבאות נוחלי אש (ק)
*יוצר: אלהים אל נורא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אז דברת תמים דעים
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
*כרוג': מחבש עצבות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג': מרפא יהיה
*משלש: תם אוהל צדק
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*קיקלר: מעשה שמרתי במו פי
*פזמון: [[מדמי הלבבות]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני
*החרשים שמעו
*פזמון: האל התולה על בלימה
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהיט: כל אשר עלה במחשבה (ק)
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מקור עיני (א)
*מסתג'אב: מי תמים יעיר לבבו
*פזמון: מי אל נסתר מפני
*פזמון: [[חרדים לבית תפילתם]]
*פזמון: מרום וקדוש
*פזמון: ממרום לבן ערום
*פזמון: שרפים וקדושים (א)
*פזמון לסילוק: חרדו רעיוני (ק)
*סילוק: אל אל הנורא (א)
*סילוק: האל הנקרא ממערב ומזרח (ק)
===סליחות לשחרית===
*אויניון
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: בבוקר בבוקר בתום לבבו
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: [[יה איום]]
**סליחה: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*קארפינטראץ
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: [[יה איום]]
**[[ירצה צום עמך]]
**סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
*לשיר של יום: צדק כפרך תגדיל (ק)
*למי שברך: אנא אלהים חיים (א)
==מוסף==
*מגן: אלהים למשפטיך
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג': משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג': מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*קיקלר: חי אני תמים דעים
*קיקלר: אנה אדון עולם
*עסתריוטא: ויאמן אומר
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: ידי דלים נחשלים
*סילוק: אתה אלהי האלהים
*[[אוחילה לאל]]
*[[היה עם פיפיות|היה עם פיות]]
*רשות לסדר עבודה: [[אזכירה סדר עבודה|אזכיר סדר עבודה]]
*עבודה: [[אמוני לבב]]
*מראה כהן: [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
===סליחות למוסף===
*סליחה: [[יוספים שנית לעמוד]]
*סליחה: יערב לפניך
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (א)
*סליחה: [[ישראל עבדיך]]
*סליחה: זמן הבלי
*סליחה לוידוי: בלבב בר (ק)
*רהוטה: אל נגלה במדות (ק)
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
==מנחה==
*קודם מנחה: שבחי אמלל (א)
*קודם מנחה: אקום להודות לך (ק)
*שעה צור קדושי (א)
*שער חנינה (א)
*ה' יה שמך (א)
*להוצאת ספר תורה: נפשי נשפכה (א)
*להוצאת ספר תורה: מליץ טוב (ק)
*מגן: אנושי לב
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*קיקלר: יה שעה שופכי שיחה
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת
===סליחות למנחה===
*אויניון
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
**סליחה: קראתי מצרה
*קארפינטראץ
**סליחה: קראתי מצרה
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]] (א)
==נעילה==
*לפני נעילה: אחלה ליוצרי
*שערי חנינה
*מגן: אדון היושב על חוג
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
*סילוק: אנשי חסד הנושאים קולם (ק)
*[[אבי עד חש לתארך|חיים נמצא והנחה]] (א)
===סליחות לנעילה===
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*סליחה: אלהים צמאו לך (א)
*סליחה: אחרית ותקוה
*סליחה: יהיו נא אמרי פי (ק)
*סליחה לשבת: במוצאי שבת תהלות תצמיח (ק)
*סליחה: [[אל נורא עלילה]]
*סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*המון חסדו וטובו (ק)
* יום באתם לחלות (ק)
*[[רחמנא אידכר לן]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
*עושה השלום: אלהים צמאו לך (ק)
bki2zigpipf8ignk8sw5lk395lt208u
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סיסילייא
2
1739636
3083404
3077274
2026-09-16T15:03:38Z
בן עדריאל
9444
3083404
wikitext
text/x-wiki
=חיזונים=
{{מקורות לסידור|חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, קושטא שמ"ה}}
==עד פסח==
===שבת בראשית===
* רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
* מחרך: על בלימה אדמות
* נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
* אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
* כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
* לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
* מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
* יוצר: אכתיר בעוזו למלך
* אופן: לבורא כל וכל יכול
* מאורה: יושב בחגוי השבי
* אהבה: שביעי לעם זו קדשת
* זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
* מי כמוך: שליט יוצר כל פועל
* גאולה: צור המקורא בצור ישראל
===שבת חנוכה===
* רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
* מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
* נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
* כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
* לברכו: אל בשפלנו
* יוצר: אזכרה שש חניכות
* כרוג': מקדש צוה
* כרוג': מושל יחידים
* אומר בשיר משיבת (לשבת ר"ח טבת)
* כרוג': היום ישתלש
* פזמון: יוצר שמי ערץ
* פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר"ח טבת)
* אופן: ענו קדושת אל
* מאורה: שמור דת חנוכה
* אהבה: סוד ה' מכל נבצר
* זולת: עשה למענך אל עליון
* מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
* לקדיש: אם קמי לחרדתי
===שבת שקלים===
* רשות לנשמת: עלי מחשב
* מחרך: ביום צעקי
* נשמת: נשמת משמעין על השקלים
* כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
* מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
* יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
* (יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
* אופן: יחדו ברננים
* מאורה: בידך כל נחויים
* אהבה: חולת אהבה רעית צבי
* זולת: אתויי לצוען
* מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
* גאולה: שמרתי יום גלות
===שבת זכור===
* רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
* מחרך: ינתן לי בשאלתי
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
* כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
* קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
* מצדר: איום צוה בדת רמיזות
* יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
* אופן: עושה כל וכל יכול
* מאורה: קראו יום זה יום בשורה
* מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
* מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
* אהבה: מרדכי לבש ארגמן
* זולת: אחוה פלאות רזות
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* גאולה: קומה אלהים עזרתה לי
===שבת שושן פורים===
* רשות: [[ידידי השכחת]]
* מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
* מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י"נ בפורים וי"נ בשושן פורים שחל בשבת)
===שבת פרה===
* רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
* מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
* נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
* כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
* פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
* מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
* אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
* מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
* אהבה: יעלת יפת קול
* זולת: אז לשעבר
* מי כמוך: אחד רבה אמונתך
* גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר
===שבת החודש===
* רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
* מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
* נשמת: נשמת מקהלות ישראל
* קדיש: יושב בכס נקדש
* פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
* מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
* יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
* אופן גירה: מחנות עליונים
* מאורה: שמשי עלה נא זורח
* אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
* מרום מרום שמי קדשו (כשר"ח ניסן חל בשבת)
* זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
* מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
* קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש
===שבת הגדול===
* רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
* מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
* נשמת: אברכה את ה' בכל עת
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* פזמון: יחדי איומה
* מצדר: יהו כל יצורים
* קדיש: אור דברו נר לרגלי
* כרוג': שלח מלאך אל חסון
* אופן: יתרומם צור זמם
* מאורה: ימינך אל נגלתה
* אהבה: מוסר אל תפרע
* זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* לקדיש: [[האל העירה וראה]]
==פסח==
===יום ראשון של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
* מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
* רשות לנשמת: יום זה במו ענין
* מחרך: אערוך שבחי
* נשמת: נשמת אלוה באפו
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
* כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
* פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
* מחרך: אל נשגב בהודו
* מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
* כרוג': ישירו וישוררו
* אופן: [[יה אנה אמצאך]]
* מאורה: אל ראשון באין סוף
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
* זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
* מי כמוך: שדי שוכן עליונים
* גאולה: [[יונה נשאתה]]
* תקון הטל:
** (רשות:) אשאלה טל מאיום
** (סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
** או"א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
** פזמון: שב לשלום גשם
** יה"ר שיהא לברכה
===יום שני של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: יונה מעונה
* מחרך: ממלון מטתי
* נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
* כל עצמותי: אומר לה' מחסי
* פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר"ה, המיקום משוער.}}
* מחרך לברכו: שמים וחילם
* מצדר: שור או כשב
* יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
* אופן: אראלים וחשמלים
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: ידידות נעורים
* מחרך לזולת: שובה שביתנו
* זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
* מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
* גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
===ליום טוב ושבת===
* רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
* מחרך: שבחי נפשי לצורך
* נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
* כל עצמותי: שדי מרום הופעת
* פזמון: שביעי לעם זו קדשת
* מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
* כרוג': יראיך הזהרת
* אופן: יקר אדון הנפלאות
* מאורה: בת בני בת בכורי
* אהבה: אהבת עולם אהבתיך
* (אח"כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)
===שבת חול המועד===
* רשות לנשמת: רם פלאך ראו
* מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
* נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
* כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
* מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
* יוצר: משה עבד מלך
* כרוג': שלש עשרה למדהו
* זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
* מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
* לקדיש: בקהל אנשים
===יום שביעי של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
* מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
* רשות לנשמת: שחרים לבית האל
* מחרך: מתגרת כפיך
* נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
* כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
* פזמון: ישועתך גלה
* מצדר: ויהי הכל במישרים
* אופן: יענה את מהלל יוצרו
* מאורה: אל בימין רמה
* אהבה: מה נעים ביום זה שירך
* זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
* מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
* גאולה: [[יום ליבשה]]
===יום שמיני של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
* מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
* רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
* מחרך: לאל חי אין לו ערך
* נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
* כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
* פזמון: שדי ראה לחצנו
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
* יוצר: אומר ציוה לשמור
* אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: מה לאחותי כי חשבה
* זולת: אז בבוא מלך אשור
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
* מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
* גאולה: קראו מלאכי שלום
==שבועות==
===יום ראשון של שבועות===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
* מחרך: השכל והדת
* נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
* ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
* כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
* פזמון: [[אמון יום זה]]
* לברכו: עוד אתנה פדיום
* מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
* יוצר: את עוז אלהותך
* אופן: לב ולשון אכונן
* מאורה: חק ומשפט נורא
* אהבה: יענו שפתי חסדך
* זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
* מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
* גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
===יום שני של שבועות===
* רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
* מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
* רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
* מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
* נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
* ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
* כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
* פזמון: יה בקול המולה
* רשות לקדיש:
* מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
* יוצר: אנכי נמת
* אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: נודע בכל המון
* זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
* מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
* לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]
===שבת נחמו===
* רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
* מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
* נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
* כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
* לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
* מצדר: יהו כל יצורים
* יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
* אופן: ינוחמו ירוחמו
* מאורה: ישרו דרכי מסלה
* אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
* זולת: אמרי טוב טעמי
* מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
* גאולה: [[יונה מה תהגי]]
===ראש השנה===
* סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
* סליחה ליל ב: יונה לקונה
===יום ראשון של ראש השנה===
* סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
* מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
* נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
* נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
* כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
* עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
* קדיש: מרומם אל בישראל
* לשבת:
** מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
** יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
** כרוג': ישראל ויהודה
* לחול:
** מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
** יוצר: אל באוותו
** כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
* פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
* אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
* מאורה: זכריכם נכתב לחיים
* אהבה: מרום יחיש ישועה
* זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
* מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
* גאולה: [[שכחי יגונך]]
===יום שני של ראש השנה===
* סליחה: [[אלהי נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
* כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
* עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* מצדר: מלך אדיר רם ונשא
* יוצר: קול יחידך היום יושפר
* כרוג': זכור תומת תמים
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
* מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
* אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
* זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
* מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
* גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי
===יום ראשון של סוכות===
* רשות לנשמת: יצב גבול שמם
* מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
* נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
* נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
* כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
* פזמון: אל חי יואל ומנה
* מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
* יוצר: אגודת הדס
* אופן: יקירים אדירים
* מאורה: יום זה אלי אשוררך
* אהבה: אנעים חכי
* זולת: אבאר מצות סוכה
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* גאולה: [[שכולה אכולה]]
===יום שני של סוכות===
* רשות: [[שחי לאל]]
* מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
* נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
* כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
* פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
* מצדר: בקר אערך לך ואצפה
* יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
* אופן: עמוסיך וחוסיך
* מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
* אהבה: שחרחורת חרס
* זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
* מי כמוך: אפתחה שערי רעי
* גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים
===שמיני עצרת===
* רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
* מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
* נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
* כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
* פזמון: יחד ערכו רנניכם
* יוצר: אתה אלהי עמדי
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
* אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
* זולת: אז מאד שמחו כל המוני
* מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
* גאולה: ירושלם למוגיך
===שמחת תורה===
* רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
* מחרך: יחד יודו בני אדמות
* נשמת: נשמת להקת עם אל
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* פזמון: שדי מאז קניתני
* יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
* כרוג': בידך ידידיך
* אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
* זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
* מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
* גאולה: יום פדותי
=מחזור בלתי נודע=
{{מקורות לסידור|'מחזור בלתי נודע', ונציה שמ"ב}}
===ליל כיפור===
* מערבית: [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]]
===סליחות לליל כיפור===
* יום באתי ליחדך שעני יוצרי
* אל בית המלך לבוא נקראתי
* [[ירצה צום עמך]]
* ה' ה' רם על כל אל
* יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
* יום אחד בשנה יום באו לפניו
===שחרית===
* פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
* צור אין צורה לו בגבורה
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
* מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
* עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
* רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
* נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
* כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
* מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
* עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
* קדיש: ישראל בחירי אל
* מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
* יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
* אופן: התעוררו תמהים ראות
* מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
* אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
* זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
* מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
* גאולה: [[אם לא תדעי נפשי אחריתך]]
* אל אדון יוצר רוח אדם
===קרובות לשחרית===
* רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי אתחנן/רשות|וארץ אכף לאלהי ואתחנן]]
* מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
* פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
* כרוג': יושיע צופים
* מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה בקדש הושתה]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
* משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אהל צדק ומקדש קדש]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* תוכחה: מה נפש נוכחת
* '''מה''' אמונה נאה לדרוש
* פזמון: יום ערום אעמוד
* '''רבו''' יתרי מפלאות צורי
* פזמון: מה רבו פלאיך
* '''מעשיך''' אין ערוך אלימו
* פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
* '''ה'''' אבי עד באין נולד
* אבאר שם אדיר
* אדר יקריו
* '''בחכמה''' יסדת עולם
* בחכמתך אזרת הוד
* פזמון: מי ימלל גבורתו
* '''עשית''' ארבעה אדנים
* פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
* '''מלאה''' ימינך טובות
* אז כסאך טרם הדומך תכנת
* פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
* '''קניניך''' יורו ויגידו
* קניניך ארבע יסודות
* סלוק:
** [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
** אתה אל מסתתר בחביון מושבו
* וידוי: רבש"ע תעה לבבי אחרי התוהו
===סליחות לשחרית===
* מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
* סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
* סליחה: ואלהי יעקב
* סליחה: אהלל רם ואזמר
* סליחה: יום לריב תעמוד
* סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
* חטאנו: ארומם שם האל המיוחד
===קרובות למוסף===
* מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': ישעך הלבש
* מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש ומצוקי ארץ]]
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': יקח צפצוף חין קוראי איה
* תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
* '''אודך''' יושב תהלות
* משלש: תמימי אורח
* פזמון: מוסד מכיל עולם
* '''על''' יוצרי ישעי וכבודי
* פזמון: יספת אלהים לנחלתך
* '''נוראות''' אז מני עד
* פזמון: פי יספר צדקתך
* '''נפלאתי''' אל ראשון
* '''מעשיך''' אמיץ
* '''נפשי''' ימיה תקוה
* פזמון: יתרת כל גביר יכול
* יפה לאל להלל
* סלוק:
** מלאכי רום אל מול אל שואלים
** אגודות קדושות חברת וחמדת
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]]
===סדר עבודה===
* רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
* סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
* מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
* [[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
* תפלתו של כ"ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]
===סליחות למוסף===
* מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים
===מנחה===
* מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
* כרוג': יתפאר צעיפי
* מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
* כרוג': ישראל צורו מגמת פניו
* משלש: יונה חפשה בנטות היום
* תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
* אז ברבות חטאים
* יום זה הואל
* סלוק: אומץ אדרך מי ימלל
===סליחות למנחה===
* מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* סליחה: את זבחי הבאתי
* סליחה: קראתי מצרה
* סליחה: קול בני איתני
* חטאנו: את שם ה' אברך
===נעילה===
* [[אל נורא עלילה]]
* רשות: וארץ אשא בשיר קולי
* מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מזער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו לפניך
* סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
===סליחות לנעילה===
* מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
* סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* את נפשך גוי קדוש הופעתי
=הושענות=
{{מקורות לסידור|ספר הושענות כמנהג הקהלות קדושות והטהורות סיסילייא ישן וחדש יע"א, שלוניקי תקכ"ז}}
===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
kjttnv5dipczvm9rh8n3ttyypbhqk7z
3083405
3083404
2026-09-16T15:04:18Z
בן עדריאל
9444
/* קרובות לשחרית */
3083405
wikitext
text/x-wiki
=חיזונים=
{{מקורות לסידור|חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, קושטא שמ"ה}}
==עד פסח==
===שבת בראשית===
* רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
* מחרך: על בלימה אדמות
* נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
* אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
* כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
* לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
* מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
* יוצר: אכתיר בעוזו למלך
* אופן: לבורא כל וכל יכול
* מאורה: יושב בחגוי השבי
* אהבה: שביעי לעם זו קדשת
* זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
* מי כמוך: שליט יוצר כל פועל
* גאולה: צור המקורא בצור ישראל
===שבת חנוכה===
* רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
* מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
* נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
* כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
* לברכו: אל בשפלנו
* יוצר: אזכרה שש חניכות
* כרוג': מקדש צוה
* כרוג': מושל יחידים
* אומר בשיר משיבת (לשבת ר"ח טבת)
* כרוג': היום ישתלש
* פזמון: יוצר שמי ערץ
* פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר"ח טבת)
* אופן: ענו קדושת אל
* מאורה: שמור דת חנוכה
* אהבה: סוד ה' מכל נבצר
* זולת: עשה למענך אל עליון
* מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
* לקדיש: אם קמי לחרדתי
===שבת שקלים===
* רשות לנשמת: עלי מחשב
* מחרך: ביום צעקי
* נשמת: נשמת משמעין על השקלים
* כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
* מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
* יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
* (יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
* אופן: יחדו ברננים
* מאורה: בידך כל נחויים
* אהבה: חולת אהבה רעית צבי
* זולת: אתויי לצוען
* מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
* גאולה: שמרתי יום גלות
===שבת זכור===
* רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
* מחרך: ינתן לי בשאלתי
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
* כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
* קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
* מצדר: איום צוה בדת רמיזות
* יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
* אופן: עושה כל וכל יכול
* מאורה: קראו יום זה יום בשורה
* מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
* מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
* אהבה: מרדכי לבש ארגמן
* זולת: אחוה פלאות רזות
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* גאולה: קומה אלהים עזרתה לי
===שבת שושן פורים===
* רשות: [[ידידי השכחת]]
* מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
* מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י"נ בפורים וי"נ בשושן פורים שחל בשבת)
===שבת פרה===
* רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
* מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
* נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
* כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
* פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
* מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
* אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
* מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
* אהבה: יעלת יפת קול
* זולת: אז לשעבר
* מי כמוך: אחד רבה אמונתך
* גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר
===שבת החודש===
* רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
* מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
* נשמת: נשמת מקהלות ישראל
* קדיש: יושב בכס נקדש
* פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
* מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
* יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
* אופן גירה: מחנות עליונים
* מאורה: שמשי עלה נא זורח
* אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
* מרום מרום שמי קדשו (כשר"ח ניסן חל בשבת)
* זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
* מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
* קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש
===שבת הגדול===
* רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
* מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
* נשמת: אברכה את ה' בכל עת
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* פזמון: יחדי איומה
* מצדר: יהו כל יצורים
* קדיש: אור דברו נר לרגלי
* כרוג': שלח מלאך אל חסון
* אופן: יתרומם צור זמם
* מאורה: ימינך אל נגלתה
* אהבה: מוסר אל תפרע
* זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* לקדיש: [[האל העירה וראה]]
==פסח==
===יום ראשון של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
* מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
* רשות לנשמת: יום זה במו ענין
* מחרך: אערוך שבחי
* נשמת: נשמת אלוה באפו
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
* כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
* פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
* מחרך: אל נשגב בהודו
* מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
* כרוג': ישירו וישוררו
* אופן: [[יה אנה אמצאך]]
* מאורה: אל ראשון באין סוף
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
* זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
* מי כמוך: שדי שוכן עליונים
* גאולה: [[יונה נשאתה]]
* תקון הטל:
** (רשות:) אשאלה טל מאיום
** (סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
** או"א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
** פזמון: שב לשלום גשם
** יה"ר שיהא לברכה
===יום שני של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: יונה מעונה
* מחרך: ממלון מטתי
* נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
* כל עצמותי: אומר לה' מחסי
* פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר"ה, המיקום משוער.}}
* מחרך לברכו: שמים וחילם
* מצדר: שור או כשב
* יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
* אופן: אראלים וחשמלים
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: ידידות נעורים
* מחרך לזולת: שובה שביתנו
* זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
* מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
* גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
===ליום טוב ושבת===
* רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
* מחרך: שבחי נפשי לצורך
* נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
* כל עצמותי: שדי מרום הופעת
* פזמון: שביעי לעם זו קדשת
* מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
* כרוג': יראיך הזהרת
* אופן: יקר אדון הנפלאות
* מאורה: בת בני בת בכורי
* אהבה: אהבת עולם אהבתיך
* (אח"כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)
===שבת חול המועד===
* רשות לנשמת: רם פלאך ראו
* מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
* נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
* כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
* מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
* יוצר: משה עבד מלך
* כרוג': שלש עשרה למדהו
* זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
* מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
* לקדיש: בקהל אנשים
===יום שביעי של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
* מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
* רשות לנשמת: שחרים לבית האל
* מחרך: מתגרת כפיך
* נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
* כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
* פזמון: ישועתך גלה
* מצדר: ויהי הכל במישרים
* אופן: יענה את מהלל יוצרו
* מאורה: אל בימין רמה
* אהבה: מה נעים ביום זה שירך
* זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
* מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
* גאולה: [[יום ליבשה]]
===יום שמיני של פסח===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
* מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
* רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
* מחרך: לאל חי אין לו ערך
* נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
* כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
* פזמון: שדי ראה לחצנו
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
* יוצר: אומר ציוה לשמור
* אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: מה לאחותי כי חשבה
* זולת: אז בבוא מלך אשור
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
* מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
* גאולה: קראו מלאכי שלום
==שבועות==
===יום ראשון של שבועות===
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
* מחרך: השכל והדת
* נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
* ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
* כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
* פזמון: [[אמון יום זה]]
* לברכו: עוד אתנה פדיום
* מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
* יוצר: את עוז אלהותך
* אופן: לב ולשון אכונן
* מאורה: חק ומשפט נורא
* אהבה: יענו שפתי חסדך
* זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
* מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
* גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
===יום שני של שבועות===
* רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
* מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
* רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
* מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
* נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
* ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
* כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
* פזמון: יה בקול המולה
* רשות לקדיש:
* מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
* יוצר: אנכי נמת
* אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: נודע בכל המון
* זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
* מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
* לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]
===שבת נחמו===
* רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
* מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
* נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
* כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
* לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
* מצדר: יהו כל יצורים
* יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
* אופן: ינוחמו ירוחמו
* מאורה: ישרו דרכי מסלה
* אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
* זולת: אמרי טוב טעמי
* מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
* גאולה: [[יונה מה תהגי]]
===ראש השנה===
* סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
* סליחה ליל ב: יונה לקונה
===יום ראשון של ראש השנה===
* סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
* מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
* נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
* נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
* כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
* עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
* קדיש: מרומם אל בישראל
* לשבת:
** מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
** יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
** כרוג': ישראל ויהודה
* לחול:
** מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
** יוצר: אל באוותו
** כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
* פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
* אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
* מאורה: זכריכם נכתב לחיים
* אהבה: מרום יחיש ישועה
* זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
* מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
* גאולה: [[שכחי יגונך]]
===יום שני של ראש השנה===
* סליחה: [[אלהי נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
* כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
* עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* מצדר: מלך אדיר רם ונשא
* יוצר: קול יחידך היום יושפר
* כרוג': זכור תומת תמים
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
* מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
* אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
* זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
* מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
* גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי
===יום ראשון של סוכות===
* רשות לנשמת: יצב גבול שמם
* מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
* נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
* נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
* כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
* פזמון: אל חי יואל ומנה
* מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
* יוצר: אגודת הדס
* אופן: יקירים אדירים
* מאורה: יום זה אלי אשוררך
* אהבה: אנעים חכי
* זולת: אבאר מצות סוכה
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* גאולה: [[שכולה אכולה]]
===יום שני של סוכות===
* רשות: [[שחי לאל]]
* מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
* נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
* כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
* פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
* מצדר: בקר אערך לך ואצפה
* יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
* אופן: עמוסיך וחוסיך
* מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
* אהבה: שחרחורת חרס
* זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
* מי כמוך: אפתחה שערי רעי
* גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים
===שמיני עצרת===
* רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
* מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
* נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
* כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
* פזמון: יחד ערכו רנניכם
* יוצר: אתה אלהי עמדי
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
* אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
* זולת: אז מאד שמחו כל המוני
* מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
* גאולה: ירושלם למוגיך
===שמחת תורה===
* רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
* מחרך: יחד יודו בני אדמות
* נשמת: נשמת להקת עם אל
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* פזמון: שדי מאז קניתני
* יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
* כרוג': בידך ידידיך
* אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
* זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
* מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
* גאולה: יום פדותי
=מחזור בלתי נודע=
{{מקורות לסידור|'מחזור בלתי נודע', ונציה שמ"ב}}
===ליל כיפור===
* מערבית: [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]]
===סליחות לליל כיפור===
* יום באתי ליחדך שעני יוצרי
* אל בית המלך לבוא נקראתי
* [[ירצה צום עמך]]
* ה' ה' רם על כל אל
* יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
* יום אחד בשנה יום באו לפניו
===שחרית===
* פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
* צור אין צורה לו בגבורה
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
* מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
* עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
* רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
* נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
* כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
* מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
* עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
* קדיש: ישראל בחירי אל
* מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
* יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
* אופן: התעוררו תמהים ראות
* מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
* אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
* זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
* מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
* גאולה: [[אם לא תדעי נפשי אחריתך]]
* אל אדון יוצר רוח אדם
===קרובות לשחרית===
* רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ אכף לאלהי ואתחנן]]
* מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
* פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
* כרוג': יושיע צופים
* מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה בקדש הושתה]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
* משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אהל צדק ומקדש קדש]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* תוכחה: מה נפש נוכחת
* '''מה''' אמונה נאה לדרוש
* פזמון: יום ערום אעמוד
* '''רבו''' יתרי מפלאות צורי
* פזמון: מה רבו פלאיך
* '''מעשיך''' אין ערוך אלימו
* פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
* '''ה'''' אבי עד באין נולד
* אבאר שם אדיר
* אדר יקריו
* '''בחכמה''' יסדת עולם
* בחכמתך אזרת הוד
* פזמון: מי ימלל גבורתו
* '''עשית''' ארבעה אדנים
* פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
* '''מלאה''' ימינך טובות
* אז כסאך טרם הדומך תכנת
* פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
* '''קניניך''' יורו ויגידו
* קניניך ארבע יסודות
* סלוק:
** [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
** אתה אל מסתתר בחביון מושבו
* וידוי: רבש"ע תעה לבבי אחרי התוהו
===סליחות לשחרית===
* מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
* סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
* סליחה: ואלהי יעקב
* סליחה: אהלל רם ואזמר
* סליחה: יום לריב תעמוד
* סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
* חטאנו: ארומם שם האל המיוחד
===קרובות למוסף===
* מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': ישעך הלבש
* מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש ומצוקי ארץ]]
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': יקח צפצוף חין קוראי איה
* תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
* '''אודך''' יושב תהלות
* משלש: תמימי אורח
* פזמון: מוסד מכיל עולם
* '''על''' יוצרי ישעי וכבודי
* פזמון: יספת אלהים לנחלתך
* '''נוראות''' אז מני עד
* פזמון: פי יספר צדקתך
* '''נפלאתי''' אל ראשון
* '''מעשיך''' אמיץ
* '''נפשי''' ימיה תקוה
* פזמון: יתרת כל גביר יכול
* יפה לאל להלל
* סלוק:
** מלאכי רום אל מול אל שואלים
** אגודות קדושות חברת וחמדת
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]]
===סדר עבודה===
* רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
* סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
* מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
* [[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
* תפלתו של כ"ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]
===סליחות למוסף===
* מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים
===מנחה===
* מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
* כרוג': יתפאר צעיפי
* מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
* כרוג': ישראל צורו מגמת פניו
* משלש: יונה חפשה בנטות היום
* תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
* אז ברבות חטאים
* יום זה הואל
* סלוק: אומץ אדרך מי ימלל
===סליחות למנחה===
* מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* סליחה: את זבחי הבאתי
* סליחה: קראתי מצרה
* סליחה: קול בני איתני
* חטאנו: את שם ה' אברך
===נעילה===
* [[אל נורא עלילה]]
* רשות: וארץ אשא בשיר קולי
* מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מזער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו לפניך
* סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
===סליחות לנעילה===
* מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
* סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* את נפשך גוי קדוש הופעתי
=הושענות=
{{מקורות לסידור|ספר הושענות כמנהג הקהלות קדושות והטהורות סיסילייא ישן וחדש יע"א, שלוניקי תקכ"ז}}
===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
fpgwatl5q1lo2eaaikjce3mc9bzkriq
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם
2
1739720
3083524
3024166
2026-09-17T06:17:46Z
בן עדריאל
9444
3083524
wikitext
text/x-wiki
תשלום אבודרהם - פיוטי מחזור ליום כיפור (ברלין תר"ס)
===ליל יום כיפור===
*(פתיחה לסליחות:) [[אנא ה' רחמיך יראו]] (3)
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] (4)
*פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]] (7)
===שחרית===
*סדר קדושה: [[אפודי שש]] (8)
*(סלוק:) [[אלהים אל מי אמשילך#ה' צבאות|ה' צבאות שם כבוד מלכותך]] (10)
===פיוטי שחרית===
*(רשות ל)מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] (14)
*מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] (17)
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]] (20)
*מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר מור]] (20)
*משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]] (23)
*פזמון: [[חרדים לבית תפלתם]] (25)
*פזמון: [[יה איום זכור היום]] (26)
*פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] (27)
*לרמב"ע: [[למתודה חטאתיו]] (29)
===מוסף===
*קדושת מוסף: [[במרומי ערץ]] (30)
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] (31)
*פזמון: [[ה' אל נמצא]] (32)
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]] (33)
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] (34)
*סדר עבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]] (37)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] (68)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] (69)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת|אשרי עין ראתה כהן בהוד ועטרת]] (70)
*פזמון: [[שמם הר ציון]] (72)
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]] (72)
===פיוטי מוסף===
*מגן: שולמית יספה (74)
*פזמון: יוספים שנית (76)
*מחיה: אבני קדש (77)
*פזמון: [[אנא בקראנו]] (78)
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] (78)
*פזמון: [[למענך אלהי]] (80)
*פזמון: [[יום צדו צעדי]] (81)
*פזמון: [[יום צעקו שבים]] (84)
*פזמון: [[ארחותיך למדני]] (85)
*קיקלר: [[אלוה שוכן מרומות]] (84)
*פזמון: [[מדמי הלבבות]] (86)
*מסתג'אב: אנושים וענושים (87)
*פזמון: גו נרפש ונרפס (91)
*פזמון: מלך מכל על (93)
*פזמון: החדשים אקרא (93)
*פזמון: האל התולה (97)
*פזמון: כל מעשה ה' (98)
*פזמון: מקור עיני (99)
*פזמון: [[יום עירום אעמוד מצדקתי]] (100)
*פזמון: לידד בני עולם (101)
*פזמון: ימינך נושא עווני (102)
*תוכחה: [[אבי עבור על רשעי]] (104)
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (106)
*פזמון: אל בית המלך (108)
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]] (109)
*תוכחה: משמעך רהו (110)
*פזמון: אמנם כי דברך (111)
*תוכחה: אימות עלי נפלו (112)
*פזמון (סליחה): [[ישראל עבדיך]] (113)
*תוכחה: אין מילה בלשוני (114)
*תוכחה: [[אם לא תדעי נפשי אחריתך]] (115)
*משלש: תמימי אורח (116)
*פזמון: יום להיטיב תקרא (117)
*מחיה: שזופי פליטי (118)
*פזמון: יצרי ראשית צרי (121)
*פזמון: הן לא קצרה (122)
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי (123)
===מנחה===
*פזמון לקדושה: גבהי שמים (125)
===פיוטי מנחה===
*מגן: אשלש תפלות (126)
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו (127)
*פזמון: [[מצעק מעלות שחר]] (128)
*פזמון: קראתי מצרה (129)
*פזמון: מושכי עול (131)
*פזמון: ובכן אזכיר (131)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]] (133)
*פזמון (עקידה קטנה): [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום|אני מזכיר היום]] (135)
*תוכחה: [[שכחי יגונך]] (136)
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] (137)
*מסתג'אב: יום זה הואל (139)
===נעילה===
*סדר קדושה: [[אמת בספרך בראת עולמך]] (139)
===פיוטי נעילה===
*מגן: אשל צדק היום (140)
*פזמון: [[ידידיך מאמש]] (140)
*פזמון: [[יה למתי צפנת]] (142)
*פזמון: יד תתיר (143)
*פזמון: אלהים מה טובו (145)
*פזמון: יספת אלהים (146)
*מסתג'אב: אשפוך כמים (146)
*מסתג'אב: אלבש היום (148)
*פזמון: אל אלוה דלפה נפש קורא (151)
*פזמון: יצו אל ממרומו (153)
*מסתג'אב: אתה אדון לכל הנמצאות (153)
*פזמון: ידענו אלהים עוונותינו (156)
*מחיה: בקר וערב נעים להודות (156)
*פזמון: יום אעטוף (אעמוד) כשואל (157)
*משלש: השכם והערב (158)
*פזמון: מעלות השחר (159)
*פזמון: אין מנחה רקוחה (159)
mrbnhgs5g96q9sdwcwygogujfjs47if
מי אל כמוך אדיר המלוכה
0
1753633
3083563
3070099
2026-09-17T10:06:49Z
בן עדריאל
9444
3083563
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א"ב''' (קטוע)}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ אַדִּיר הַמְּלוּכָה {{ש}}
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא {{ש}}
שְׁמַע נָא וּסְלַח נָא אֹם לְךָ מְחַכָּה {{ש}}
מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב לְךָ נִכְרְעָה וְנִבְרְכָה.
::{{הור|המעריב}}
נֹשֵׂא עָוֹן בְּלִי לְהַעֲצִיבָה {{ש}}
וְחָפֵץ בְּעוֹשֵׂי תְשׁוּבָה {{ש}}
זְכֹר בְּרִית וּשְׁבוּעָה {{ש}}
וְעוֹרֵר אֹם לְךָ מְשַׁוְּעָה.
::{{הור|אוהב}}
{|
|-
|{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד {{ש-רווח|0.5em}} || נֹצֵר לַאֲלָפִים חֶסֶד {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד
|-
|{{סי|בְּ}}זֹאת הִבְטִיחַ שׁוּבָה מְשׁוּבָה {{ש-רווח|0.5em}} || אֵלָיו לָשׁוּבָה {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי הוּא רוֹצֶה תְשׁוּבָה
|-
|{{סי|גָּ}}דוֹל שׁוֹמֵעַ נְאָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || מְדַבֵּר בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || וְחָפֵץ לְהַצְדִּיקָה
|-
|{{סי|דְּ}}רֹשׁ דַּלּוּתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵלֶיךָ לְשׁוֹבְבֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכוּר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ
|-
|{{סי|הִ}}נְחַלְתָּ יֶשַׁע {{ש-רווח|0.5em}} || לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע {{ש-רווח|0.5em}} || וְרָצִיתָ לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע
|-
|{{סי|וּ}}מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה עָשׂוֹר חַקְתָּ {{ש-רווח|0.5em}} || לְכַפֵּר חַטֹּאת עַם בָּחַרְתָּ {{ש-רווח|0.5em}} || וּלְמִצְוֹתֶיךָ שִׁלַּמְתָּ
|-
|{{סי|זֶ}}רַע יְשׁוּרוּן לְשִׁמְךָ הִסְגַּלְתָּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְסוֹדְךָ לָמוֹ גִּלִּיתָ {{ש-רווח|0.5em}} || וְכֵן לְכָל גּוֹי לֹא עָשִׂיתָ
|-
|{{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם אַתָּה {{ש-רווח|0.5em}} || וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ {{ש-רווח|0.5em}} || וּלְמַקְדִּימֶיךָ קִדַּמְתָּ
|-
|{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים {{ש-רווח|0.5em}} || וְעַל צָרִים מַרְעִים {{ש-רווח|0.5em}} || וּמַכְחִיד רְשָׁעִים
|-
|{{סי|י}}וֹצֵר וּמְרַחֵם עַל מוֹרְדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || וְחוֹמֵל עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || וּמוֹשִׁיעַ לְשָׁבֵי עָדָיו
|}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תִּכְסֹף עַל מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ {{ש}}
וְאַל תֶּרֶף בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ {{ש}}
וְתֶאֱסֹף לְךָ יְדִידֶיךָ {{ש}}
וְנָשִׁיר לְךָ שִׁיר כִּגְאוּלֵי בִּזְרוֹעַ יָדֶךָ
::{{הור|בגילה}}
{{סי|לֹ}}א תִטּוֹר לְעוֹלָם {{ש}}
וְזֶה דַּרְכָּךְ מֵעוֹלָם {{ש}}
מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ מֵעוֹלָם {{ש}}
אֱלֹהֵי '''עוֹלָם'''
'''עוֹלָם''' יִבָּנֶה בְּחֶסֶד אָמַרְתִּי {{ש}}
וְזֶה אֵלִי אוֹתְךָ הֶאֱמַרְתִּי {{ש}}
בַּיָּם כְּנוֹשַׁעְתִּי {{ש}}
שָׁם זֶמֶר שַׁרְתִּי.
::{{הור|זה צור}}
{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ נוֹרָא {{ש}}
נֹשֵׂא עָוֹן וְזֶה לְךָ תִּפְאָרָה {{ש}}
עֹבֵר עַל פֶּשַׁע וְשֹׁמֵעַ עֲתִירָה {{ש}}
גֹּאֵל וּמוֹשִׁיעַ נֹתֵן סְלִיחָה וְכַפָּרָה.
::{{הור|מלך צור ישראל}}
לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ {{ש}}
יַרְבֶּה מְחִילָתוֹ {{ש}}
וַאֲנַצְּחֶנּוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ {{ש}}
וְיִפְרֹשׂ שְׁלוֹמוֹ עַל כָּל עֲדָתוֹ.
::{{הור|הפורש}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
nk4dr6xtdwm30oi1q1iom5uj63canyu
סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום כיפור/מוסף
0
1754383
3083412
3078825
2026-09-16T17:11:33Z
Yack67
27395
3083412
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות למוסף של יום כיפור==
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}
===קג. פתיחה===
{{:אין פה להשיב|נוסח=פולין}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=פולין}}
===י"ג מידות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}}
===קד. סליחה===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד׃{{ממס|לפני=מתוך|נחמיה ט יז}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}
{{:איך אשא ראש|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קה. סליחה===
קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים, וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד׃{{ממס|יונה ג ט}}{{ש}}
וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃{{ממס|יואל ב יב}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אכפרה פני מלך רב|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קו. סליחה===
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אבל אנחנו חטאים ואשמים|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קז. סליחה===
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ, תִּכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם׃{{ממס|לפני=ע"פ|מיכה ז יט}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:תאבת יום זה|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קח. סליחה===
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קיט קנו}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אלהי עושי יוצרי ונוצרי|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קט. שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|תהלים עט ג}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:ברית כרותה מלשכוח|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קי. שלמונית===
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא לג}}{{ש}}
וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|נחמיה ט יז}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קיא. סליחה===
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃{{ממס|תהלים פג#פג ב|תהלים פג ב-ג}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קיב. סליחה===
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט א}}{{ש}}
עַל פְּרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, וְעַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יח}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אמוני שלומי ישראל|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קיג. סליחה===
שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְיָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו נא א}}{{ש}}
עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ממס|תהלים קמז ז}}{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אלהי העברים נקרא|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קיד. סליחה===
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
תְּחַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהָר, תְּכַבְּסֵנוּ וּמִשֶּׁלֶג נַלְבִּין׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא ט}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:אני אני המדבר|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סליחה===
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}}
כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קלג ג}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קטו. פזמון===
{{:אם יוספים אנחנו|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===קטז. עקדה===
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ׃{{ממס|תהלים נא#נא ג|תהלים נא ג-ד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}
{{הור|בק"ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
<small>[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]</small>
{{:אל הר המור|נוסח=פולין}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{הור2|ממשיכים {{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מוסף#זכור רחמיך|זכור רחמיך]]}} כמו במחזור.}}
{{סוף}}
==הערות==
ld9nh6qjs7z8q8zr92hi9wgwn1mw1id
משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/סדרי סליחות נוספים
2
1754556
3083564
3076613
2026-09-17T10:09:59Z
Yack67
27395
3083564
wikitext
text/x-wiki
==מנהגי סליחות שהובאו בספרי מנהג והלכה==
===לימי התשובה===
{| class="wikitable"
! יום
! מנהגים דבי מהר"ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר"ז יענט{{הערה|שם=איטליה|הסדר שהנהיג מהר"ז יענט בטרעויז, הפך למנהג האשכנזים שבאיטליה הנדפס.}}
! מהרי"ל
! מהרי"א טירנא
!
!
!
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון
|<!-- דבי מהר"ם א' סליחות -->
* ג' סליחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]].
* (חטאנו?)
|<!-- הגה"מ א' סליחות -->
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]]
* עוד ב' סליחות לפחות
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי יום מנוחה]]
|<!-- רז"י א' סליחות -->
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|rowspan=7|<!-- מהרי"ל ימי סליחות -->
(סדר הסליחות מנעתי{{ש}}מלכתוב דהכל כסדר{{ש}}המדינה משנין.)
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|<!-- מהרי"ט א' סליחות -->
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[איככה אפצה פה]],{{ש}}וי"א [[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | יום שני
|rowspan=6|<!-- דבי מהר"ם שבוע סליחות -->
* (ג' סליחות)
* פזמון
* חטאנו
|rowspan=6|<!-- הגה"מ שבוע סליחות -->
* ג' סליחות לכל הפחות
* (פזמון)
|<!-- רז"י ב' סליחות -->
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמידת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|rowspan=6|<!-- מהרי"ט שבוע סליחות -->
כסדר יום א' בלי{{ש}}פתיחה
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי
|<!-- רז"י ג' סליחות -->
* [[ישראל עמך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשע]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי
|<!-- רז"י ד' סליחות -->
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי נחרבת]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי
|<!-- רז"י ה' סליחות -->
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* פזמון: [[חננו יי חננו|חנינו הי חנינו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | יום שישי
|<!-- רז"י ו' סליחות -->
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי
|<!-- רז"י ז' סליחות -->
* [[אקרא בשמך|אקרא בשמך להחזיק]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | ערב ראש השנה
|<!-- דבי מהר"ם ער"ה -->
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
י"ג סליחות:{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ]] בפתחחת הארון
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] בפתיחת הארון
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|<!-- הגה"מ ער"ה -->
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון|דרב סעדיה גאון, ובכן]], ([[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]])
|<!-- רז"י ער"ה -->
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך|נמצאת רק בחלק מכתבי היד.}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|<!-- מהרי"ל ער"ה -->
|<!-- מהרי"ט ער"ה -->
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* י"א [[איככה אפצה פה]]
* י"ג סליחות
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בפתיחת הארון
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס רובע]]]{{ש}}(וי"א: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]){{הערה|בחלק מהמקורות.}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]{{הערה|חרוזים א'ג'ה'ג'ב'ד'.}} בפתיחת הארון
* [[בקשה לרב סעדיה גאון|וידוי ארוך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפילה תקח]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה
|<!-- דבי מהר"ם גדליה -->
* פתיחה
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו
* תחנון
|<!-- הגה"מ גדליה -->
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות יושב]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
השאר כבעשרי"ת
|<!-- רז"י גדליה -->
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה' חזקו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
|<!-- מהרי"ל גדליה -->
במגנצא:
* פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחנון: [[תורה הקדושה]]
* תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|<!-- מהרי"ט גדליה -->
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את יי' בהמצאו]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]{{ש}}או [[אלהים אין בלתך]]
* שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]{{ש}}[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]{{ש}}או [[אז בהר מור]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת
|rowspan=4|<!-- דבי מהר"ם עי"ת -->
* פתיחה
* ב' סליחות
* שלמונית
* שלישיה
* עקידה
* (פזמון)
* חטאנו
* תחנון
ובמקום אחר פוק חזי מאי עמא דבר.
|rowspan=4|<!-- הגה"מ עי"ת -->
* פתיחה
* (סליחות)
* עקידה
* (פזמון)
* תחנון
'''ביום שלפני ערב יו"כ:'''
* תחנון: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|<!-- רז"י ב' תשובה -->
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך ה' עיני כל יצור]]
* שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך שוועתי]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחנון: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|rowspan=4|<!-- מהרי"ל עי"ת -->
במגנצא ווורמייזא:
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחנון
|rowspan=4|<!-- מהרי"ט עי"ת -->
* פתיחה
* ב' סליחות דמיירות בתשובה
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון
* עקדה
* תחינה
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת
|<!-- רז"י ג' תשובה -->
* פתיחה: [[אשת נעורים]]
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|איה הרואה]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]]
* [[אטתי מטתי]]
* שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]
* שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* עקדה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבוקר]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחנון: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת
|<!-- רז"י ד' תשובה -->
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]]
* עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחנון: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת
|<!-- רז"י ה' תשובה -->
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]
* [[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי]]
* [[תאות נפש ולב|תאות לב ונפש]]
* שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים קול]]
* שלמונית: [[תוחלת ישראל]]
* עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שיכן]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
* תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
* תחנון [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ
|<!-- דבי מהר"ם עריו"כ -->
(סדר רינוס)
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
סליחות כבערב ראש השנה :{{ש}}
1. [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]{{ש}}
2. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
3. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
4. [[אך במתח דין|אך במתח]]{{ש}}
5. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
6. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
9. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
10. [[אהבת עזז]]{{ש}}
11. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
12. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]{{ש}}
13. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך כי אנפת]] או [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|<!-- הגה"מ עריו"כ -->
סדר ערב ר"ה בלא {{צ|[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]}}:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]
* [[אדון כתקח מועד|אדון כתקח]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|<!-- רז"י עריו"כ -->
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נורא בעליונים]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}ו[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[אוילי המתעה]]{{ש}}ו[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* ([[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]){{הערה|שם=אורך}}
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
* וידוי: [[בקשה לרב סעדיה גאון| יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|<!-- מהרי"ל עריו"כ -->
יש מקומות מרבין{{ש}}סליחות בעי"כ{{ש}}דוגמת ער"ה, ויש{{ש}}מקומות שאומרים{{ש}}רק ג' סליחות בעיו"כ,{{ש}}פוק חזי מאי עמא{{ש}}דבר.
|<!-- מהרי"ל עריו"כ -->
רק ב' סליחות:{{ש}}
1. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
2. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|}
===ליום כפור===
{| class="wikitable"
! תפילה
! מנהגים דבי מהר"ם
! [[הגהות מיימוניות/סדר התפילות#י|הגהות מיימוניות]]
! מהר"ז יענט{{הערה|שם=איטליה}}
! מהרי"ל
! מהרי"א טירנא
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |ערבית
|<!-- דבי מהר"ם ערבית -->
* [[סלח נא אשמות|סלח נא]]
* [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
* [[אמנם אשמינו]]
כפי מנהג המקום.
|<!-- הגה"מ ערבית -->
ז' פעמים י"ג מידות:{{ש}}
1. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
2. [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
3. (עקדה:) [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
4. (פזמון:) [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
5-6-7. (חטאנו:) [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}עם ג' הפסקות.
|<!-- רז"י ערבית -->
|<!-- מהרי"ל ערבית -->
סדר מגנצא:
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אלהי הצבאות]]{{ש}}
* [[סלח נא אשמות]]{{ש}}
* עקדה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]{{ש}}
* פזמון: [[אמנם אשמינו|דרכך אלהינו]]{{ש}}
* חטאנו: [[אותך אדרוש ואליך אתודע|אותך אדרוש]]{{ש}}וי"מ אומרים [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|<!-- מהרי"ט ערבית -->
* אין נוהגין לומר פתיחה
* ([[אמנם אשמינו]]){{הערה|נמצא רק בנדפס.}}
* [[סלח נא אשמות]]
* [[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}בפתיחת הארון
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |שחרית
|<!-- דבי מהר"ם שחרית -->
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אפס מזיח]]{{ש}}
4. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]{{ש}}
5. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
6. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
7. [[אמונים בני מאמינים|אמונים בני]]{{ש}}
8. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]{{ש}}
9. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
10. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
11. [[אך במתח דין]]{{ש}}
12. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]{{ש}}
13. [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]{{ש}}
* פזמון: [[שופט כל הארץ|שופט]]{{ש}}
* בשבת פזמון: [[שרי קודש היום|שרי קדש]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|<!-- הגה"מ שחרית -->
י"ג פעמים י"ג מדות:{{ש}}
1. [[אפס מזיח]]{{ש}}
2. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]{{ש}}
3. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]{{ש}}
4. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}
5. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
6. [[אך במתח דין]]{{ש}}
7. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
8. [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]{{ש}}
9. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
10. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]{{ש}}
11. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
12. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
13. [[אורח צדקה]]{{ש}}
* עקדה: [[אמונים בני מאמינים|אמונים]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|אם אשמינו?]]
|<!-- רז"י שחרית -->
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אדון בשפטך|אדון בשופטך]]
* [[תגרת יד אסוף]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני הוא השואל]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי צורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}בשבת במקומו: [[שרי קודש היום]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|<!-- מהרי"ל שחרית -->
אומר סליחות ביום כפורים{{ש}}שיש בהן שמות ויש בהן{{ש}}משפט.{{ש}}
נוהגין במגנצא שאומרים סליחות{{ש}}בתפילת יוצר שנתייסדו על{{ש}}עבודת יום כפור, כגון:
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
וכיוצא בהן, ודלא כמו שכתב{{ש}}ה[[מרדכי/יומא/פרק #תשכז|מרדכי]]{{הערה|שיש לאמרם רק במוסף כמנהג שאר קהילות.}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|<!-- מהרי"ט שחרית -->
* פתיחה
* י"ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פיזמון: [[שופט כל הארץ]]
* עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |מוסף
|<!-- דבי מהר"ם מוסף -->
סדר רינוס:{{ש}}
1. [[איך אשא ראש]]{{ש}}
2. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]{{ש}}
3. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]{{ש}}
4. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתנו]]{{ש}}
5. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני]]{{ש}}
6. [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]{{ש}}
7. [[אך בך לדל מעוז|אך בך]]{{ש}}
8. [[אדון בשפטך|אנוש רימה]]{{ש}}
9. [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמיתך]]{{ש}}
10. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבוא ואשתחוה]]{{ש}}
11. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]{{ש}}
12. [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]]{{ש}}
13. [[אני הוא השואל]]{{ש}}
* פזמון: [[אנשי משמר|מי אל כמוך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|<!-- הגה"מ מוסף -->
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[אני הוא השואל]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]{{ש}}או [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|<!-- רז"י מוסף -->
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[אך במתח דין|אך במתח הדין]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אני אני המדבר|אני הוא המדבר]]
* עקדה: [[אהבת עזז]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
|<!-- מהרי"ל מוסף -->
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* במגנצא אין אומרים{{ש}}[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|<!-- מהרי"ט מוסף -->
* י"ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
* פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים,{{ש}}
וי"א [[אזכרה אלהים ואהמיה|יי' יי' אל רחום וחנון]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |מנחה
|<!-- דבי מהר"ם מנחה -->
סדר רינוס:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אישים]]
* [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]]
* [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* [[אהבת עזז|אהבת עזוז]]
* [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]]
* [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]
* (אם עוד היום גדול,{{ש}}מוסיפים בשלמונית כגון:{{ש}}[[אורח צדקה]],{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]],{{ש}}[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ודומיהם){{ש}}
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה' אל רחום]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|<!-- הגה"מ מנחה -->
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* שאר סליחות ממטבע רבינו מאיר
* עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|<!-- רז"י מנחה -->
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפילתינו]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[ותיק וחסיד אתה|ותיק וחסיד]]
* [[אלהים אל דמי לדמי|אלהים אל דמי]]
* [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
* [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]]
* עקדה: [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)#נוסח אשכנז|אלה אזכרה]]
|<!-- מהרי"ל מנחה -->
סליחות כמנהג המקום.
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|רבת צררוני]]
|<!-- מהרי"ט מנחה -->
* י"ג סליחות עם
* שלישיה
* שלמונית
*פזמון
* ולא (נוהגים לומר) חטאנו
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |נעילה
|<!-- דבי מהר"ם נעילה -->
|<!-- הגה"מ נעילה -->
במקום סליחות יאמר פזמונים,{{ש}}ואומר {{צ|שמע ישראל}}{{הערה|הוא אחד מהפזמונים, ולא כמו שהגיהו ברמב"ם מהדורת פרנקל.}}
|<!-- רז"י נעילה -->
אם יש שהות אומרים:{{ש}}
* [[אדון כתקח מועד]]
וכל הפזמונים
|<!-- מהרי"ל נעילה -->
* אומרים כל הפזמונים{{ש}}חרוזה ראשונה.
* בשבת: [[המבדיל בין קודש לחול]]{{ש}}חרוזה ראשונה
* במגנצא:{{ש}}שמע ישראל ה'{{ש}}אלהינו ה' אחד
|<!-- מהרי"ט נעילה -->
* [[אז לפנות ערב|פתח לנו שער]]
* [[אבן מעמסה|היום יפנה]]{{ש}}וא"א {{צ|אבן מעמסה}}
* [[תעלת צרי|מי יעמוד]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] שני פסוקים
* [[אנקת מסלדיך]]
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם השם אל רחום וחנון]]{{הערה|הגהות מנהגים: "במקומות שנוהגין לומר פזמון י"ג מדות למוסף או למנחה, לנעילה אין אומרים ממנו כי אם החרוז הראשון דהיינו י"ג מדות.}}
* [[יחביאנו צל ידו|יחביאנו]]
* [[ישמיענו סלחתי|ישמיענו]]
* [[אז כעיני עבדים|רחם נא קהל]]
*
|}
===לתעניות צבור===
{| class="wikitable"
! יום
! מנהגים דבי מהר"ם
! מהר"ז יענט, מהרי"ל{{הערה|כמו שאר רשימת הסליחות למהר"ז יענט, הרשימה לתעניות צבור הועתקה לכתבי יד האיטלקים של ספר מהרי"ל ע"י המחבר, ר' זלמן משוטיגווערא. אבל שלא כשאר הרשימה, היא אף נדפסה בספר מהרי"ל הנדפס. סדר הסליחות לבה"ב שונה במנהג האשכנזים באיטליה, אבל כך נדפס בסליחות כמנהג נירנברג-פיורדא.}}
! מהרי"ל
! מהרי"א טירנא
!
!
!
!
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | שני קמא
|<!-- דבי מהר"ם ב' -->
|<!-- רז"י ב' -->
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|rowspan=3|<!-- מהרי"ל בה"ב -->
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
|<!-- מהרי"ט ב' -->
בברונא (וי"א סדר אחר):
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | חמישי
|<!-- דבי מהר"ם ה' -->
|<!-- רז"י ה' -->
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו:[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|<!-- מהרי"ט ה' -->
בברונא (וי"א סדר אחר):
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו|אנשי אמנה]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | שני תנינא
|<!-- דבי מהר"ם וב' -->
|<!-- רז"י וב' -->
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל גדול]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]{{הערה|חסר במהרי"ל הנדפס.}}
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|<!-- מהרי"ט וב' -->
בברונא (וי"א סדר אחר):
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|השם אל רחום]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | עשרה בטבת
|<!-- דבי מהר"ם י' טבת -->
|<!-- רז"י י' טבת -->
* [[אבן הראשה]]
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה חבצלת]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי|אודה על פשעי]]
|<!-- מהרי"ל י' טבת -->
במגנצא (ביש מקומות):
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת]]
* ואחר {{צ|ואתה צדיק}} אומר:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|<!-- מהרי"ט י' טבת -->
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" |תענית אסתר
|<!-- דבי מהר"ם אסתר -->
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
|<!-- רז"י אסתר -->
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* (פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]){{הערה|חסר בחלק מהכ"י.}}
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]{{הערה|במהרי"ל מתחיל: {{צ|פניך האר}} כמנהג פרנקפורט.}}
|<!-- מהרי"ל אסתר -->
תחנון:{{ש}}
* ביש מקומות: [[כנסת ישראל]] (כ-486)
* במגנצא: [[עינינו לך תלינו]]
|<!-- מהרי"ט אסתר -->
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות|אתה האל]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | שבעה עשר
בתמוז
|<!-- דבי מהר"ם י"ז תמוז -->
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|<!-- רז"י י"ז תמוז -->
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
* תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני ניחר]]
|<!-- מהרי"ל י"ז תמוז -->
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]])
* במגנצא (ביש מקומות) אומר הש"ץ{{ש}}אחר {{צ|ואתה צדיק}}:{{ש}}[[איך מכל אומות]] (א-2817)
|<!-- מהרי"ט י"ז תמוז -->
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|- style="vertical-align: top;"
! style="vertical-align: middle;" | מילה ביום{{ש}}שאומרים{{ש}}סליחות
|<!-- דבי מהר"ם ברית -->
* פזמון: [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
* סליחה: [[אל תפר בריתך איתנו]]
|<!-- רז"י ברית -->
|<!-- מהרי"ל ברית -->
* [[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]]
* [[זכור ברית - אות ברית|זכור ברית]]
|<!-- מהרי"ט ברית -->
|}
==הערות==
afxltku73osg914edyszg48qjrpf87r
מקור:צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)
116
1755421
3083532
3082899
2026-09-17T06:37:40Z
Fuzzy
29
נסיון
3083532
wikitext
text/x-wiki
<שם> צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע"ג-2012
<מקור> ((ק"ת תשע"ג, 162|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|7178)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]] (להלן - הפקודה), אני מצווה לאמור:
@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- "מפה" - מפת "נמל חדרה", הערוכה בקנה מידה של 1:20,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ביום ו' בחשוון התשע"ג (22 באוקטובר 2012), ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות הספנות והנמלים ובמשרד הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים;
:- "מצוף הגז" - מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי (L.N.G) מאניה מגזזת.
@ 2. נמל חדרה
: חוף נמל חדרה, המים הסמוכים לו והשטח התחום סביב מצוף הגז יהיו נמל לצורך [[הפקודה]], וייקראו "נמל חדרה".
@ 3. תחום הנמל
: נמל חדרה יכלול שני חלקים שגבולותיהם הם כפי שמסומן בקו בצבע כחול במפה, ושתחומם ניתן בנקודות ציון כמתואר להלן:
: (1) החלק הראשון, נמל חדרה המרכזי, שגבולותיו הם:
:: (א) בים:
{{טורים שווים | ::: (1) מנקודה 1 | 32°28′35.112″ צפון | 34°53′09.504″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (2) לנקודה 2 | 32°29′26.998″ צפון | 34°52′25.000″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (3) לנקודה 3 | 32°29′52.590″ צפון | 34°50′17.032″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (4) לנקודה 4 | 32°27′39.017″ צפון | 34°49′32.504″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (5) לנקודה 5 | 32°27′13.998″ צפון | 34°51′49.495″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (6) לנקודה 6 | 32°27′54.804″ צפון | 34°53′01.998″ מזרח }}
::: משם לנקודה 1;
:: (ב) ביבשה:
::: רצועת החוף ברוחב 60 מטרים אשר נמצאת ממזרח לקו המים שנמתח מנקודה 6 לאורך קו החוף עד לנקודה 1;
: (2) החלק השני, נמל חדרה - מצוף הגז, שגבולותיו הם:
{{טורים שווים | :: (א) מנקודה 7 | 32°28′17.771″ צפון | 34°47′24.728″ מזרח }}
{{טורים שווים | :: (ב) לנקודה 8 | 32°28′17.021″ צפון | 34°43′51.963″ מזרח }}
{{טורים שווים | :: (ג) לנקודה 9 | 32°25′16.676″ צפון | 34°43′52.906″ מזרח }}
{{טורים שווים | :: (ד) לנקודה 10 | 32°25′17.425″ צפון | 34°47′25.553″ מזרח }}
:: משם לנקודה 7.
@ 4. ביטול
: צו נמל חדרה (הכרזת נמל), התש"ם-1980 - בטל.
<פרסום> ו' בחשוון התשע"ג (22 באוקטובר 2012)
<חתימה> ישראל כ"ץ שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
fb9ofe7hme8vmwh8k3wq71w5ayhenb1
3083552
3083532
2026-09-17T07:36:38Z
Fuzzy
29
3083552
wikitext
text/x-wiki
<שם> צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע"ג-2012
<מקור> ((ק"ת תשע"ג, 162|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|7178)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]] (להלן - הפקודה), אני מצווה לאמור:
@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- "מפה" - מפת "נמל חדרה", הערוכה בקנה מידה של 1:20,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ביום ו' בחשוון התשע"ג (22 באוקטובר 2012), ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות הספנות והנמלים ובמשרד הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים;
:- "מצוף הגז" - מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי (L.N.G) מאניה מגזזת.
@ 2. נמל חדרה
: חוף נמל חדרה, המים הסמוכים לו והשטח התחום סביב מצוף הגז יהיו נמל לצורך [[הפקודה]], וייקראו "נמל חדרה".
@ 3. תחום הנמל
: נמל חדרה יכלול שני חלקים שגבולותיהם הם כפי שמסומן בקו בצבע כחול במפה, ושתחומם ניתן בנקודות ציון כמתואר להלן:
: (1) החלק הראשון, נמל חדרה המרכזי, שגבולותיו הם:
:: (א) בים:
: {{טורים שווים | ::: (1) מנקודה 1 | 32°28′35.112″ צפון | 34°53′09.504″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (2) לנקודה 2 | 32°29′26.998″ צפון | 34°52′25.000″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (3) לנקודה 3 | 32°29′52.590″ צפון | 34°50′17.032″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (4) לנקודה 4 | 32°27′39.017″ צפון | 34°49′32.504″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (5) לנקודה 5 | 32°27′13.998″ צפון | 34°51′49.495″ מזרח }}
{{טורים שווים | ::: (6) לנקודה 6 | 32°27′54.804″ צפון | 34°53′01.998″ מזרח }}
::: משם לנקודה 1;
:: (ב) ביבשה:
::: רצועת החוף ברוחב 60 מטרים אשר נמצאת ממזרח לקו המים שנמתח מנקודה 6 לאורך קו החוף עד לנקודה 1;
: (2) החלק השני, נמל חדרה - מצוף הגז, שגבולותיו הם:
: {{טורים שווים | :: (א) מנקודה 7 | 32°28′17.771″ צפון | 34°47′24.728″ מזרח }}
{{טורים שווים | :: (ב) לנקודה 8 | 32°28′17.021″ צפון | 34°43′51.963″ מזרח }}
{{טורים שווים | :: (ג) לנקודה 9 | 32°25′16.676″ צפון | 34°43′52.906″ מזרח }}
{{טורים שווים | :: (ד) לנקודה 10 | 32°25′17.425″ צפון | 34°47′25.553″ מזרח }}
:: משם לנקודה 7.
@ 4. ביטול
: צו נמל חדרה (הכרזת נמל), התש"ם-1980 - בטל.
<פרסום> ו' בחשוון התשע"ג (22 באוקטובר 2012)
<חתימה> ישראל כ"ץ שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
b74jfjktf7wb18vpe52acnn7txvfybb
שיחה:מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה
1
1755436
3083407
3083105
2026-09-16T16:24:16Z
בן עדריאל
9444
3083407
wikitext
text/x-wiki
==ייעוד==
כיון שהסליחה הוכנסה לקט' מיוחדת לסליחות של מנחה, לא אמנע מלהעלות כאן את ההשערה שלי, שטרם מצאתי לה תימוכין, שהסליחה נועדה במקןר לנעילה ולא למנחה. יש לנו מאת המחבר הזה ארבע סליחות במחזור ליום הכיפורים: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]], [[מלכי מקדם פועל ישועות]], [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)]] וזו שלנו. כולן בנויות כמעט באותה התבנית, עם סיומות מקראיות הנחתמות במילה קבועה הקשורה לשעת אמירת התפילה. המילה הקבועה היא (בהתאמה) 'בוקר', 'יום', 'מנחה', 'ערב'. במחזורי אשכנז, הראשונה נמצאת בשחרית כראוי, השניה במוסף, ובמנחה יש משום מה שתים, הלא דבר הוא? מסתבר מאד בעיני שארבע הסליחות נכתבו על ידו כסדרה אחת במבנה זהה, לארבע תפילות היום, כשכל פעם המילה מציינת את התפילה המתאימה. אם לא די בזה, הרי הסליחה שלנו מסיימת בפסוק 'והשער לא יסגר עד הערב', פסוק שמתאים במיוחד לתפילת נעילת שערים. אם יש למישהו ראיות או מקורות נוספים כדי לחזק את ההשערה או לדחות אותה, אשמח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:28, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
:אני גם חשבתי על זה. ומהתוכן גם עולה שזה לנעילה ולא לערבית שהרי הוא אומר: "כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי וְלִבִּי לְהַלֶּלְךָ קָדַם / וְלִקְרַאת חֲסָדֶיךָ בְּצוֹמוֹ יָצָא וְלֹא רָדַם". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:33, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::וכן 'רֶגֶשׁ אַרְבַּע תְּפִלּוֹת', 'חֲתֹם אוֹתוֹ בְּסֵפֶר חַיִּים כִּי פָנָה הַיּוֹם', 'וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב' מורים כולם שאין מדובר בערבית, אבל לנעילה הוא כפתור ופרח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:25, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::עכשיו ראיתי שכבר צונץ ציין שהיא לנעילה (עמ' 337). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:28, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::זו השערה מעניינת. מן הסתם תשמח לדעת שבמחזור נירנברג היא אכן מופיעה בנעילה. מסכים שהשורה האחרונה ממש נשמעת כשייכת לנעילה. כדאי שאציג כאן גם את הסיבות להכללתה בין הסליחות למנחה:
::# "משאת כפי '''מנחת''' ערב".
::# "רגש '''ארבע''' תפלות שעה" - כמובן אפשר לפרש ארבע מהבוקר, אבל למה להתעלם מערבית?
::# "כיום ויצא יצחק לשוח" - כידוע לפי חז"ל מדובר בתפילה מנחה.
::# "ערב ובקר וצהרים" - בכמה מקומות נדרש על תפילות ערבית, שחרית ומנחה.
::# במנהגי הדפוס הסליחה נמצאת במנחה (פפד"ם, בהמן, בי"כ פראג). כמובן שיתכן שתהיה תועלת לבדוק גם בכתבי יד נוספים.
::לגבי התימוכין שהבאת, לענ"ד חשוב לבדוק את הדבר גם בהקשרו המקורי. רבי מרדכי ב"ר שבתי היה פייטן רומניוטי. במחזור רומניא סליחות עם מילות קבע בהתחלה ובסוף הן דבר נפוץ מאוד, לעתים יש שם סדרות שלמות של סליחות שמילות הקבע שלהן מצטרפות לפסוק. כנראה שהיו עוד סליחות שלו שהגיעו לאשכנז, ואולי אם תצרף גם אותם תתערער הסימטריה (במחזור נירנברג קיימת גם הסליחה "מעונה אלהי קדם" שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:29, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
:::תודה רבה על התגובה המפורטת והמענינת! לגבי נקודה מס' 2, אני חושב שאדרבה, המקובל יותר הוא שלא סופרים את ערבית בכלל ארבע התפילות: "יום הוא שנתחייב בארבע תפלות" ([[שבת כד ב]]), "לעת פנה יום רביעית ערכנו" ([[אז לפנות ערב]]), הקרובות של ריצ"ג "יספה שלישית" למנחה ו"ברביעית עורכת" לנעילה.
:::כעת אני שם לב שלא רק השורה האחרונה. גם לשון החתימהמתאימה במיוחד לנעילה, וגם הרעיון של 'ביומו תתן שכרו' אופייני לפיוטי נעילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:40, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::בסליחה [[לך ה' הצדקה תלבושת]] נאמר "בְּרִבּוּעַ תָּשִׁיב בְּמָצוּי" וכנראה שפירשו שהכוונה למנחה. אולם באמת אין הוכחה לזה מהפיוט עצמו כך שבסופו של דבר גם זו רק פרשנות. שכחתי להוסיף מקודם: הסליחה "היום מלכי מקדם" נחשבת במחזור רומניא לחלק מאחת הסדרות שהזכרתי, וגם שם הוציאו אותה משם ושילבו ב'''שחרית''' של יום כיפור. לא בדקתי את תוכנן של הסליחות האחרות בסידרה. "מפלטי אלי" ו"משאת כפי" נמצאות בשחרית ומנחה בהתאמה (כמו באשכנז). "מאתך תהלתי" לא מופיעה שם. לא מן הנמנע שהתיאוריה שלך נכונה לפחות חלקית, אבל כאמור כדאי לעשות בדיקה נוספת במחזור רומניא ולחפש את הסליחות האחרות של מחבר זה בכדי לקבל תמונה יותר מלאה. מבדיקה מהירה של השוואת רשימת פיוטיו שאצל דוידזון מול הלוח שאצלנו אני רואה שיש לו סליחה לליל יו"כ שמתחילה במילה לילה! [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:46, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: {{התנגשות}} תוספת: גולדשמידט מביא לסליחה זו שלשה כתבי יד (אשכנזיים), מתוכם בשניים – מחזור נירנברג ומינכן 21 – הסליחה באה לנעילה. בשלישי – אקוספורד בודליאנה Laud Or. 321 – היא כנראה באמת למנחה (אם כי יש שם איזה בלבול בכריכת הדפים), אבל בכ"י זה סדר הסליחות לנעילה כבר מקוצר עד מאד, בודאי ביחס לשני הראשונים. סביר בעיני שהסליחה הועברה מנעילה למנחה כשרצו לקצר את סליחות נעילה.
:::::לגבי סליחות אחרות לר' מרדכי בר שבתי: אכן יש עוד סליחות שלו שנגמרות במילת קבע, במחזור נירנברג מועתקת 'מעונה אלהי קדם' לשחרית (מסתיימת במילה 'הוא'), ואותה סליחה עצמה מועתקת למנחה בכ"י אוקספורד הנ"ל. ובכל זאת, דומני שכן ניתן לראות קבוצה מובחנת של סליחות המיוחדות ליו"כ שבהן המילה הקבועה היא שעת אמירתן, ובקבוצה הזו קל לכאורה להבחין שהסליחות נועדו אחת לכל תפילה. כן יש להעיר שבמחזור נירנברג מועתקת סליחה נוספת שלו, היא 'ממעון קדשך' שמצטרפת בדיוק לקבוצה הזו, ומילת הקבע שלה היא 'לילה'. במחזור נירנברג היא מועתקת לנעילה, דף אחד לאחר 'מאתך תהלתי', אבל אם אני צודק בטענה הבסיסית, אני אציע שזו הסליחה החסרה לתפילת ערבית. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:10, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::בנוגע לפירוש הטור ב[[לך ה' הצדקה תלבושת]], ראה ערוגת הבושם שם (יש אפילו קישור בדף) שמפרש שהכוונה דוקא לנעילה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:14, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::ההשערה שלך לגבי סיבת הניוד מנעילה למנחה הגיונית, הייתי מציע גם שדווקא המילים "ארבע" ו"ריבוע" הן שגרמו לחוסר בהירות מכיון שהיו שסברו שהספירה היא מהלילה. אכן התיאוריה הולכת ונעשית משכנעת, בפרט לאור זאת שמדוידזון נראה שאין הרבה מאד סליחות הידועות למחבר זה, אם כן למאפיין שמופיע באופן עקבי ב-4 או 5 סליחות יש משמעות רבה יותר. אני מותיר לך את המשך הבדיקה. תעדכן כשיתפרסם המאמר השלם... :) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 09:31, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
:::בסדרת הסליחות במחזור רומניא שעל סדר הפסוק 'חי חי הוא יודך', מרבית הסליחות חתומות בשמו של שבתי ברבי כלב. הוא חי כנראה בראשית המאה ה-16, הרבה אחרי ימיו של ר' מרדכי הארוך. מסתבר שהסליחה שלו למילה 'היום' לא היתה ידועה למדפיסים, ולכן הם הפנו לסליחה מלכי מקדם בתור 'ממלאת מקום'. עצם העובדה שהם לא נדפסה שם אלא בתפלת יו"כ מחזקת את זה שהיא אינה מקורית שם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
hrv1nqo3mzc97o00l9zf5nvh0yutu2u
מקור:תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)
116
1755463
3083534
3083343
2026-09-17T06:38:49Z
Fuzzy
29
3083534
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות), 1936 (תיקון: תש"ט)
<שם קודם> תקנות החופים (הנפת דגלים ע"י ספינות), 1936
<שם אחר> תקנות החופים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936
<שם אחר> תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936
=== תקנות שהתקין הנציב העליון עפ"י [[סעיף 35 לפקודת הנמלים|סעיף 14א]]. ===
<מקור> ((ע"ר 1936, תוס' 2, 961|תקנות החופים (הנפת דגלים ע"י ספינות)|0627)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק"ת תשל"א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ"ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע"ח, 222|תקנות הנמלים [תשל"א] (תיקון)|7886)).
<מבוא> <!-- (תיקון: תש"ט) --> בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#35|בסעיף 14א]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת החופים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר "מושל המחוז" ייקרא מעתה "הממונה על המחוז". לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש"ט-1949]], בכל מקום בו נאמר "פקודת החופים" קרי "פקודת הנמלים" ובכל מקום בו נאמר "רשות החופים" קרי "רשות הנמלים"; בהתאם, כל מקום בו נאמר "חוף" קרי "נמל". לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל"א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
@ 1. השם (תיקון: תש"ט)
: תקנות אלו תקראנה (("))תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות), 1936((")).
@ 2. פקוח על הנפת דגלים ע"י אניות העוגנות בנמלי ישראל (תיקון: תש"ח, תש"ט)
: הממונה על כל מחוז (([במקור: מושל כל מחוז])) יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן (([במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן (([במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
@ 3. סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל (תיקון: תש"ח, תש"ט)
: אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז (([במקור: מושל מחוז])) שנשלח אליו בהתאם [[לתקנה הקודמת]], יכול הפקיד הממונה על הנמל (([כיום: מנהל הנמל])), מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח"כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.
<פרסום> 2 בספטמבר, 1936.
<חתימה> בפקודת הוד מעלתו, | י. התורן הול | המזכיר הראשי.
b5v8gbn14o0xaynbtigxni2pqajjoio
מקור:תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)
116
1755465
3083494
3083338
2026-09-17T00:00:08Z
OpenLawBot
8112
בוט: תיקונים אוטומטיים
3083494
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ"ו-1966
=== תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט ===
<מקור> ((ק"ת תשכ"ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|1896)); ((ק"ת תשל"א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ"ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע"ח, 222|תקנות הנמלים [תשל"א] (תיקון)|7886)).
בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 20]] [[לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
<מבוא> ((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל"א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- "מנהל הנמל" - מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
:- "קברניט" - רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- "הבערת אש" - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
@ 2. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.
@ 3. היתר להבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 2]], מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.
@ 4. פעולות ריתוך
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן - פעולות ריתוך) במקומות אלה:
: (1) בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
@ 5. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 4]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
@ 6. אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
: (2) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות - הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז - הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
@ 7. אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
: (3) סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
: (4) חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
@ 8. אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
: (2) נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.
@ 9. סמכויות מנהל נמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 6]], [[7]] [[ו-8]] אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.
@ 10. הודעה על דליקה בכלי שיט
: פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו [[סעיף 5 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]]. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
: (("רשות הכבאות" לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]] הוחלפה בידי "הרשות הארצית לכבאות והצלה" לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]].))
@ 11. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.
@ 12. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל
: מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.
@ 13. חובת קברניט לסייע למנהל הנמל
: קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו [[בתקנות 11]] [[ו-12]].
@ 14. שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
@ 15. אחריות המעביד והבעל
: חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.
@ 16. תחולה
: תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.
@ 17. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.
@ 18. השם
: לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ"ו-1966".
<פרסום> כ"ז בסיון תשכ"ו (15 ביוני 1966)
<חתימה> משה כרמל שר התחבורה
jgvevyqf6eac32gczbecm88v2weoj44
3083500
3083494
2026-09-17T05:22:38Z
Shahar9261
22508
3083500
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ"ו-1966
=== תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט ===
<מקור> ((ק"ת תשכ"ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|1896)); ((ק"ת תשל"א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ"ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע"ח, 222|תקנות הנמלים [תשל"א] (תיקון)|7886)).
<מבוא> בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 20]] [[לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל"א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- "מנהל הנמל" - מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
:- "קברניט" - רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- "הבערת אש" - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
@ 2. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.
@ 3. היתר להבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 2]], מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.
@ 4. פעולות ריתוך
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן - פעולות ריתוך) במקומות אלה:
: (1) בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
@ 5. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 4]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
@ 6. אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
: (2) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות - הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז - הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
@ 7. אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
: (3) סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
: (4) חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
@ 8. אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
: (2) נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.
@ 9. סמכויות מנהל נמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 6]], [[7]] [[ו-8]] אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.
@ 10. הודעה על דליקה בכלי שיט
: פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו [[סעיף 5 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]]. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
: (("רשות הכבאות" לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]] הוחלפה בידי "הרשות הארצית לכבאות והצלה" לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]].))
@ 11. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.
@ 12. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל
: מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.
@ 13. חובת קברניט לסייע למנהל הנמל
: קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו [[בתקנות 11]] [[ו-12]].
@ 14. שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
@ 15. אחריות המעביד והבעל
: חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.
@ 16. תחולה
: תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.
@ 17. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.
@ 18. השם
: לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ"ו-1966".
<פרסום> כ"ז בסיון תשכ"ו (15 ביוני 1966)
<חתימה> משה כרמל שר התחבורה
ce1gxgfgmczd1i90xpdxpxbvropmpy8
מקור:תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)
116
1755467
3083423
3083346
2026-09-16T18:00:10Z
OpenLawBot
8112
בוט: תיקונים אוטומטיים
3083423
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968
<שם אחר> תקנות הנמלים (טעינת חuמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===
<מקור> ((ק"ת תשכ"ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל"א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ"ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע"ח, 222|תקנות הנמלים [תשל"א] (תיקון)|7886)).
<מבוא> בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיף 20(א)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל"א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) "אישור" - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) "אניית חמרי נפץ" - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) "אזור סכנה" - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) "בעל" - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) "הנמל" - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) "הרשות" - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]];
: (7) "חוק הרשות" - [[חוק רשות הספנות והנמלים=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]];
: (8) "חמרי נפץ" - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954]];
: (9) "מנהל הנמל" - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) "תחנה מאושרת" - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.
@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.
@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.
@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.
@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-¹⁄₃ מ"ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.
@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.
@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.
@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.
@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.
@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, "להבות גלויות" - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.
@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו <!-- (([במקור: בה])) --> הותר על-ידי רב-החובל.
@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: "אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות".
@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.
@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].
@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.
@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.
@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.
@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.
@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.
@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.
@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.
@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.
@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.
@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968".
== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====
@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).
@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.
@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, "כמות חמרי נפץ נטו" - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.
@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.
@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.
@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, "סוללות" - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס"מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס"מ.
@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.
=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width="100%"
! width="150px" | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width="200px" | כמות חומר נפץ נטו בק"ג !! width="100px" | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ"מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ"מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ"מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק"ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח"ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ"מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ"מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח"נ ד', וכן כל פגז אחר ע"פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ"מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ"מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}
<פרסום> ט"ז באייר תשכ"ח (14 במאי 1968)
<חתימה> משה כרמל שר התחבורה
bvnln3155r9mgq3iwk345clqikp4rcz
3083502
3083423
2026-09-17T05:23:10Z
Shahar9261
22508
3083502
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===
<מקור> ((ק"ת תשכ"ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל"א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ"ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע"ח, 222|תקנות הנמלים [תשל"א] (תיקון)|7886)).
<מבוא> בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיף 20(א)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל"א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) "אישור" - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) "אניית חמרי נפץ" - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) "אזור סכנה" - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) "בעל" - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) "הנמל" - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) "הרשות" - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]];
: (7) "חוק הרשות" - [[חוק רשות הספנות והנמלים=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]];
: (8) "חמרי נפץ" - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954]];
: (9) "מנהל הנמל" - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) "תחנה מאושרת" - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.
@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.
@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.
@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.
@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-¹⁄₃ מ"ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.
@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.
@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.
@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.
@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.
@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, "להבות גלויות" - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.
@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו <!-- (([במקור: בה])) --> הותר על-ידי רב-החובל.
@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: "אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות".
@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.
@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].
@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.
@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.
@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.
@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.
@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.
@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.
@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.
@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.
@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.
@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968".
== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====
@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).
@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.
@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, "כמות חמרי נפץ נטו" - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.
@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.
@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.
@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, "סוללות" - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס"מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס"מ.
@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.
=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width="100%"
! width="150px" | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width="200px" | כמות חומר נפץ נטו בק"ג !! width="100px" | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ"מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ"מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ"מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק"ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח"ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ"מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ"מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח"נ ד', וכן כל פגז אחר ע"פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ"מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ"מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}
<פרסום> ט"ז באייר תשכ"ח (14 במאי 1968)
<חתימה> משה כרמל שר התחבורה
qjgqeuwn6ige6tx7by01me8xbe9im3n
3083536
3083502
2026-09-17T06:40:53Z
Fuzzy
29
3083536
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===
<מקור> ((ק"ת תשכ"ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל"א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ"ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע"ח, 222|תקנות הנמלים [תשל"א] (תיקון)|7886)).
<מבוא> בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיף 20(א)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל"א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ"ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) "אישור" - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) "אניית חמרי נפץ" - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) "אזור סכנה" - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) "בעל" - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) "הנמל" - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) "הרשות" - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]];
: (7) "חוק הרשות" - [[חוק רשות הספנות והנמלים=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961]];
: (8) "חמרי נפץ" - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954]];
: (9) "מנהל הנמל" - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) "תחנה מאושרת" - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.
@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.
@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.
@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.
@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-¹⁄₃ מ"ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.
@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.
@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.
@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.
@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.
@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, "להבות גלויות" - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.
@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו <!-- (([במקור: בה])) --> הותר על-ידי רב-החובל.
@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: "אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות".
@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.
@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].
@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.
@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.
@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.
@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.
@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.
@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.
@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.
@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.
@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.
@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968".
== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====
@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).
@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.
@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, "כמות חמרי נפץ נטו" - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.
@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.
@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.
@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, "סוללות" - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס"מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס"מ.
@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.
=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width="100%"
! width="150px" | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width="200px" | כמות חומר נפץ נטו בק"ג !! width="100px" | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ"מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ"מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ"מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק"ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח"ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ"מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ"מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח"נ ד', וכן כל פגז אחר ע"פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ"מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ"מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}
<פרסום> ט"ז באייר תשכ"ח (14 במאי 1968)
<חתימה> משה כרמל שר התחבורה
d8h0z6ic34je314wafkolw4a896gjs3
מקור:תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)
116
1755468
3083537
3083342
2026-09-17T06:42:47Z
Fuzzy
29
שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/Shahar9261|Shahar9261]] ([[User talk:Shahar9261|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Fuzzy|Fuzzy]]
3083213
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934
=== תקנות שהתקין המנהל עפ"י [[סעיף 37 לפקודת הנמלים|סעיף 14]]. ===
<מקור> ((ע"ר 1934, תוס' 2, 669|תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)|0456)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)).
<מבוא> <!-- (תיקון: תש"ט) --> בתוקף הסמכויות המסורות לי [[+#37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
----
((לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש"ט-1949]], בכל מקום בו נאמר "פקודת החופים" קרי "פקודת הנמלים" ובכל מקום בו נאמר "רשות החופים" קרי "רשות הנמלים"; בהתאם, כל מקום בו נאמר "חוף" קרי "נמל".))
@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה (("))תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934((")).
@ 2. איסור
: לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.
<פרסום> 26 ביולי, 1934
<חתימה> ק. ו. סטיד | מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר
5da681u19ummr3id48tf0graun8x56i
שיחה:אנעים חדושי שירים
1
1755479
3083411
3083301
2026-09-16T17:03:45Z
Nahum
68
תגובה למשתמש בן עדריאל ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3083411
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
o59lkfz1qxxu1ju7ve27ngke8yv13pr
3083429
3083411
2026-09-16T18:29:59Z
בן עדריאל
9444
3083429
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::בלתי סביר בעליל, כי הקטע מסתיים ב'המאיר לארץ ולדרים', כלומר במעבר מובהק לתחילת ברכת יוצר. אני משער שהפייטן עבד לפי דוגמא קודמת, שבה היו בין האופן לזולת פיוטי מאורה ואהבה, והפסוקים הללו התפייטו בהם, ולכן הזולת החל היכן שהחל. הוא עבד לפי הדוגמא, אבל מאורה ואהבה לא היו נהוגים במקומו, אז הוא גילה ש'נתקע' עם פסוקים חסרים באמצע, ולכן הוסיף אותם לסוף היוצר למרות שהאופן הלך לפי הדוגמא הקדומה. דא עקא, שעוד לא מצאתי יוצר שמחולק כך ויכול היה להוות דוגמא (במערכות היוצר שיש בהן מאורה ואהבה, מוקצים להם שמונה פסוקים ולא ששה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:29, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
g58mv2620i0wtp1veyp8abow9khxu9b
3083430
3083429
2026-09-16T18:30:19Z
בן עדריאל
9444
3083430
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לענ"ד ההשערה הזו בלתי סבירה, כי הקטע מסתיים ב'המאיר לארץ ולדרים', כלומר במעבר מובהק לתחילת ברכת יוצר. אני משער שהפייטן עבד לפי דוגמא קודמת, שבה היו בין האופן לזולת פיוטי מאורה ואהבה, והפסוקים הללו התפייטו בהם, ולכן הזולת החל היכן שהחל. הוא עבד לפי הדוגמא, אבל מאורה ואהבה לא היו נהוגים במקומו, אז הוא גילה ש'נתקע' עם פסוקים חסרים באמצע, ולכן הוסיף אותם לסוף היוצר למרות שהאופן הלך לפי הדוגמא הקדומה. דא עקא, שעוד לא מצאתי יוצר שמחולק כך ויכול היה להוות דוגמא (במערכות היוצר שיש בהן מאורה ואהבה, מוקצים להם שמונה פסוקים ולא ששה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:29, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
415amf9v3jlsekwws9ked4snwcb4klf
3083432
3083430
2026-09-16T18:58:59Z
Nahum
68
תגובה למשתמש בן עדריאל: ההשערה שלך באמת נשמעת יותר סבירה משלי.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3083432
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לענ"ד ההשערה הזו בלתי סבירה, כי הקטע מסתיים ב'המאיר לארץ ולדרים', כלומר במעבר מובהק לתחילת ברכת יוצר. אני משער שהפייטן עבד לפי דוגמא קודמת, שבה היו בין האופן לזולת פיוטי מאורה ואהבה, והפסוקים הללו התפייטו בהם, ולכן הזולת החל היכן שהחל. הוא עבד לפי הדוגמא, אבל מאורה ואהבה לא היו נהוגים במקומו, אז הוא גילה ש'נתקע' עם פסוקים חסרים באמצע, ולכן הוסיף אותם לסוף היוצר למרות שהאופן הלך לפי הדוגמא הקדומה. דא עקא, שעוד לא מצאתי יוצר שמחולק כך ויכול היה להוות דוגמא (במערכות היוצר שיש בהן מאורה ואהבה, מוקצים להם שמונה פסוקים ולא ששה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:29, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::: ההשערה שלך באמת נשמעת יותר סבירה משלי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:58, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
a1owkvykzgi1mssnzv960z4q4vbqgjx
3083477
3083432
2026-09-16T19:59:03Z
מו יו הו
37729
/* */ תגובה
3083477
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לענ"ד ההשערה הזו בלתי סבירה, כי הקטע מסתיים ב'המאיר לארץ ולדרים', כלומר במעבר מובהק לתחילת ברכת יוצר. אני משער שהפייטן עבד לפי דוגמא קודמת, שבה היו בין האופן לזולת פיוטי מאורה ואהבה, והפסוקים הללו התפייטו בהם, ולכן הזולת החל היכן שהחל. הוא עבד לפי הדוגמא, אבל מאורה ואהבה לא היו נהוגים במקומו, אז הוא גילה ש'נתקע' עם פסוקים חסרים באמצע, ולכן הוסיף אותם לסוף היוצר למרות שהאופן הלך לפי הדוגמא הקדומה. דא עקא, שעוד לא מצאתי יוצר שמחולק כך ויכול היה להוות דוגמא (במערכות היוצר שיש בהן מאורה ואהבה, מוקצים להם שמונה פסוקים ולא ששה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:29, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::: ההשערה שלך באמת נשמעת יותר סבירה משלי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:58, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לגבי ההשערה של נחום, גם אצלי המחשבה הראשונה שעלתה היא שאולי הפייטן חיבר סילוק גם לאופן (חריג!) ומשום מה צירפוהו לסילוק של היוצר. אבל דחיתי את האפשרות הזו הן בגלל הטענה שהעלה בן עדריאל, והן בגלל שהאופן מסתיים במילים שנראות כמעבירות באופן ישיר אל המשך הברכה (מבחינת התוכן, וגם המילה לְעֻמַּת). לגבי ההשערה של בן עדריאל, זכור לי שקראתי פעם (כנראה אצל פליישר - פיוטי שלמה הבבלי) שהמערכת הראשונה המבוססת על שיר השירים היא [[אור ישע מאושרים]] של רבי שלמה הבבלי. לא יודע אם יש הוכחה חותכת לכך שלא עשו את זה לפניו, אבל בכל מקרה נשמע מאד סביר שעל כל פנים המערכת שלו היתה '''הדגם''' עבור כל האחרים - אשכנזים ואיטליאנים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:59, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
8wle31nguklngh634jxctrsmpktv3xh
3083482
3083477
2026-09-16T20:11:44Z
מו יו הו
37729
/* */ תגובה
3083482
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לענ"ד ההשערה הזו בלתי סבירה, כי הקטע מסתיים ב'המאיר לארץ ולדרים', כלומר במעבר מובהק לתחילת ברכת יוצר. אני משער שהפייטן עבד לפי דוגמא קודמת, שבה היו בין האופן לזולת פיוטי מאורה ואהבה, והפסוקים הללו התפייטו בהם, ולכן הזולת החל היכן שהחל. הוא עבד לפי הדוגמא, אבל מאורה ואהבה לא היו נהוגים במקומו, אז הוא גילה ש'נתקע' עם פסוקים חסרים באמצע, ולכן הוסיף אותם לסוף היוצר למרות שהאופן הלך לפי הדוגמא הקדומה. דא עקא, שעוד לא מצאתי יוצר שמחולק כך ויכול היה להוות דוגמא (במערכות היוצר שיש בהן מאורה ואהבה, מוקצים להם שמונה פסוקים ולא ששה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:29, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::: ההשערה שלך באמת נשמעת יותר סבירה משלי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:58, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לגבי ההשערה של נחום, גם אצלי המחשבה הראשונה שעלתה היא שאולי הפייטן חיבר סילוק גם לאופן (חריג!) ומשום מה צירפוהו לסילוק של היוצר. אבל דחיתי את האפשרות הזו הן בגלל הטענה שהעלה בן עדריאל, והן בגלל שהאופן מסתיים במילים שנראות כמעבירות באופן ישיר אל המשך הברכה (מבחינת התוכן, וגם המילה לְעֻמַּת). לגבי ההשערה של בן עדריאל, זכור לי שקראתי פעם (כנראה אצל פליישר - פיוטי שלמה הבבלי) שהמערכת הראשונה המבוססת על שיר השירים היא [[אור ישע מאושרים]] של רבי שלמה הבבלי. לא יודע אם יש הוכחה חותכת לכך שלא עשו את זה לפניו, אבל בכל מקרה נשמע מאד סביר שעל כל פנים המערכת שלו היתה '''הדגם''' עבור כל האחרים - אשכנזים ואיטליאנים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:59, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::בדקתי במבוא של פרנקל למחזור פסח והוא כותב שגם רבי שלמה הבבלי התבסס על מערכת קדומה יותר שהשתמשה בראשי הפסוקים של שה"ש ואכן הכילה גם את החלקים שהזכרת, אם כי למיטב הבנתי הפורמט '''הזה''' אכן נחשב כחידוש שלו. פרנקל כותב שם על "אור ישע מאושרים": מערכת זו היא יסוד ודוגמא להרבה פייטנים אחרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:11, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
mu5lx0weqpjsr4gjmpdugcwep8y2fl9
3083484
3083482
2026-09-16T20:22:41Z
בן עדריאל
9444
3083484
wikitext
text/x-wiki
סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
: מה שאולי מאפשר להעלות השערה, שאולי החצי השני של הסילוק (ו' ד - ו' ט) נועד במקור להיאמר איפשהו בין האופן לזולת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:03, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לענ"ד ההשערה הזו בלתי סבירה, כי הקטע מסתיים ב'המאיר לארץ ולדרים', כלומר במעבר מובהק לתחילת ברכת יוצר. אני משער שהפייטן עבד לפי דוגמא קודמת, שבה היו בין האופן לזולת פיוטי מאורה ואהבה, והפסוקים הללו התפייטו בהם, ולכן הזולת החל היכן שהחל. הוא עבד לפי הדוגמא, אבל מאורה ואהבה לא היו נהוגים במקומו, אז הוא גילה ש'נתקע' עם פסוקים חסרים באמצע, ולכן הוסיף אותם לסוף היוצר למרות שהאופן הלך לפי הדוגמא הקדומה. דא עקא, שעוד לא מצאתי יוצר שמחולק כך ויכול היה להוות דוגמא (במערכות היוצר שיש בהן מאורה ואהבה, מוקצים להם שמונה פסוקים ולא ששה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:29, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::: ההשערה שלך באמת נשמעת יותר סבירה משלי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:58, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לגבי ההשערה של נחום, גם אצלי המחשבה הראשונה שעלתה היא שאולי הפייטן חיבר סילוק גם לאופן (חריג!) ומשום מה צירפוהו לסילוק של היוצר. אבל דחיתי את האפשרות הזו הן בגלל הטענה שהעלה בן עדריאל, והן בגלל שהאופן מסתיים במילים שנראות כמעבירות באופן ישיר אל המשך הברכה (מבחינת התוכן, וגם המילה לְעֻמַּת). לגבי ההשערה של בן עדריאל, זכור לי שקראתי פעם (כנראה אצל פליישר - פיוטי שלמה הבבלי) שהמערכת הראשונה המבוססת על שיר השירים היא [[אור ישע מאושרים]] של רבי שלמה הבבלי. לא יודע אם יש הוכחה חותכת לכך שלא עשו את זה לפניו, אבל בכל מקרה נשמע מאד סביר שעל כל פנים המערכת שלו היתה '''הדגם''' עבור כל האחרים - אשכנזים ואיטליאנים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:59, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::בדקתי במבוא של פרנקל למחזור פסח והוא כותב שגם רבי שלמה הבבלי התבסס על מערכת קדומה יותר שהשתמשה בראשי הפסוקים של שה"ש ואכן הכילה גם את החלקים שהזכרת, אם כי למיטב הבנתי הפורמט '''הזה''' אכן נחשב כחידוש שלו. פרנקל כותב שם על "אור ישע מאושרים": מערכת זו היא יסוד ודוגמא להרבה פייטנים אחרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:11, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::ר"ש הבבלי השתמש כנראה במערכת ה(כנראה) קלירית "אשירה ואזמרה שמו", אבל סטה ממנה בהרבה פרטים, ולמשל לא כתב בכלל מאורה ואהבה. הפייטנים שבאו אחריו הלכו בעקבותיו בהמון דברים, אבל בכמה פרטים אחרים דוקא חזרו למודל הקדום. כל אחד מהפייטנים השתמש בשני הדגמים באופן מעט שונה. כשכתבתי קודם שעוד לא מצאתי את היוצר שמחולק כך – השוויתי את כל היוצרות שיש כרגע אצלנו, ואת "אשירה ואזמרה שמו". נדמה לי שפליישר מונה משהו כמו 13 מערכות יוצר בדגם הזה, אז בהחלט יתכן שהיה פה עוד דגם ביניים אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:22, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
d2dsn7ydpkr9jvqmam44s7s0g2pgjnc
צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)
0
1755483
3083543
3083319
2026-09-17T07:00:26Z
OpenLawBot
8112
[3083532] נסיון
3083543
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע״ג–2012}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 162|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7178.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה“ – מפת ”נמל חדרה“, הערוכה בקנה מידה של 1:20,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ביום ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012), ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות הספנות והנמלים ובמשרד הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצוף הגז“ – מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי (L.N.G) מאניה מגזזת.
{{ח:סעיף|2|נמל חדרה}}
{{ח:ת}} חוף נמל חדרה, המים הסמוכים לו והשטח התחום סביב מצוף הגז יהיו נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}}, וייקראו ”נמל חדרה“.
{{ח:סעיף|3|תחום הנמל}}
{{ח:ת}} נמל חדרה יכלול שני חלקים שגבולותיהם הם כפי שמסומן בקו בצבע כחול במפה, ושתחומם ניתן בנקודות ציון כמתואר להלן:
{{ח:תת|(1)}} החלק הראשון, נמל חדרה המרכזי, שגבולותיו הם:
{{ח:תתת|(א)}} בים:
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(1)}} מנקודה 1 | 32°28′35.112″ צפון | 34°53′09.504″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(2)}} לנקודה 2 | 32°29′26.998″ צפון | 34°52′25.000″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(3)}} לנקודה 3 | 32°29′52.590″ צפון | 34°50′17.032″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(4)}} לנקודה 4 | 32°27′39.017″ צפון | 34°49′32.504″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(5)}} לנקודה 5 | 32°27′13.998″ צפון | 34°51′49.495″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(6)}} לנקודה 6 | 32°27′54.804″ צפון | 34°53′01.998″ מזרח }}
{{ח:תתת}} משם לנקודה 1;
{{ח:תתת|(ב)}} ביבשה:
{{ח:תתת}} רצועת החוף ברוחב 60 מטרים אשר נמצאת ממזרח לקו המים שנמתח מנקודה 6 לאורך קו החוף עד לנקודה 1;
{{ח:תת|(2)}} החלק השני, נמל חדרה – מצוף הגז, שגבולותיו הם:
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(א)}} מנקודה 7 | 32°28′17.771″ צפון | 34°47′24.728″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(ב)}} לנקודה 8 | 32°28′17.021″ צפון | 34°43′51.963″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(ג)}} לנקודה 9 | 32°25′16.676″ צפון | 34°43′52.906″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(ד)}} לנקודה 10 | 32°25′17.425″ צפון | 34°47′25.553″ מזרח }}
{{ח:תת}} משם לנקודה 7.
{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} צו נמל חדרה (הכרזת נמל), התש״ם–1980 – בטל.
{{ח:חתימות|ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012)}}
* '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
8vpx2dozd3m2nk2mn6tdk047vfq5i1a
3083553
3083543
2026-09-17T08:00:06Z
OpenLawBot
8112
[3083552]
3083553
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע״ג–2012}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 162|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7178.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה“ – מפת ”נמל חדרה“, הערוכה בקנה מידה של 1:20,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ביום ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012), ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות הספנות והנמלים ובמשרד הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצוף הגז“ – מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי (L.N.G) מאניה מגזזת.
{{ח:סעיף|2|נמל חדרה}}
{{ח:ת}} חוף נמל חדרה, המים הסמוכים לו והשטח התחום סביב מצוף הגז יהיו נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}}, וייקראו ”נמל חדרה“.
{{ח:סעיף|3|תחום הנמל}}
{{ח:ת}} נמל חדרה יכלול שני חלקים שגבולותיהם הם כפי שמסומן בקו בצבע כחול במפה, ושתחומם ניתן בנקודות ציון כמתואר להלן:
{{ח:תת|(1)}} החלק הראשון, נמל חדרה המרכזי, שגבולותיו הם:
{{ח:תתת|(א)}} בים:
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(1)}} מנקודה 1 | 32°28′35.112″ צפון | 34°53′09.504″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(2)}} לנקודה 2 | 32°29′26.998″ צפון | 34°52′25.000″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(3)}} לנקודה 3 | 32°29′52.590″ צפון | 34°50′17.032″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(4)}} לנקודה 4 | 32°27′39.017″ צפון | 34°49′32.504″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(5)}} לנקודה 5 | 32°27′13.998″ צפון | 34°51′49.495″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתתת|(6)}} לנקודה 6 | 32°27′54.804″ צפון | 34°53′01.998″ מזרח }}
{{ח:תתת}} משם לנקודה 1;
{{ח:תתת|(ב)}} ביבשה:
{{ח:תתת}} רצועת החוף ברוחב 60 מטרים אשר נמצאת ממזרח לקו המים שנמתח מנקודה 6 לאורך קו החוף עד לנקודה 1;
{{ח:תת|(2)}} החלק השני, נמל חדרה – מצוף הגז, שגבולותיו הם:
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תתת|(א)}} מנקודה 7 | 32°28′17.771″ צפון | 34°47′24.728″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(ב)}} לנקודה 8 | 32°28′17.021″ צפון | 34°43′51.963″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(ג)}} לנקודה 9 | 32°25′16.676″ צפון | 34°43′52.906″ מזרח }}
{{טורים שווים |
{{ח:תתת|(ד)}} לנקודה 10 | 32°25′17.425″ צפון | 34°47′25.553″ מזרח }}
{{ח:תת}} משם לנקודה 7.
{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} צו נמל חדרה (הכרזת נמל), התש״ם–1980 – בטל.
{{ח:חתימות|ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012)}}
* '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
kcc7g5i5onr9ewc5jl13hyp6ubum2gz
צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
0
1755490
3083386
3083368
2026-09-16T12:06:25Z
Snfdfk
7931
3083386
wikitext
text/x-wiki
{{ספר
|מחבר=יב"י הלוי
|מפתח=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|אינדקס=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf
|מקור=[[הספרייה הלאומית]] (מערכת: 997014807278405171)
|תוכן=
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/הקדמה|הקדמה]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/מבוא|מבוא]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ב|פרק ב: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ג|פרק ג: הסתכלות אישה באיש]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ד|פרק ד: מדרש וילקוט שמואל]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ה|פרק ה: נשים לאו בנות הרגשה]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ו|פרק ו: סוגיות נוספות למתירים]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ז|פרק ז: דיון בעניין טבע הנשים]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ח|פרק ח: דעת רבני דורנו]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ט|פרק ט: מסקנה]]
}}
[[קובץ:צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf|עמוד=1|ממורכז|300px]]
== תוכן העניינים ==
<!-- This section links the reader to the actual chapters -->
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/הקדמה|הקדמה]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/מבוא|מבוא]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ב|פרק ב: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ג|פרק ג: הסתכלות אישה באיש]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ד|פרק ד: מדרש וילקוט שמואל]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ה|פרק ה: נשים לאו בנות הרגשה]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ו|פרק ו: סוגיות נוספות למתירים]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ז|פרק ז: דיון בעניין טבע הנשים]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ח|פרק ח: דעת רבני דורנו]]
* [[צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/פרק ט|פרק ט: מסקנה]]
<noinclude>{{ניווט ספר
|1={{שער}}
|הבא=מבוא
|הקודם=
}}</noinclude>
<pages index="צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf" from=3 to=13 />
0q56i2clfszh6n8dr10ys9sq9cwgufr
בן סירא/רודלף סמנד/טו
0
1755491
3083565
3083367
2026-09-17T10:51:51Z
Editor259
28663
3083565
wikitext
text/x-wiki
(טו, א) כי ירא ייי יעשה זאת ותופש תורה ידריכנה:
(טו, ב) וקדמתהו כאם וכאשת נעורים תקבלנו:
(טו, ג) והאכילתהו להם שכל ומי תבונה תשקנו:
(טו, ד) ונשען עליה ולא ימוט ובה יבטח ולא יבוש:
(טו, ה) ורוממתהו מרעהו ובתוך קהל תפתח שיו:
(טו, ו) ששון ושמחה ימצא ושם עולם תורישנו:
(טו, ז) לא ידריכוה מתי שוא ואנשי זדון לא יראוה:
(טו, ח) רחוקה היא מלצים ואנשי כזב לא יזכרוה:
(טו, ט) לא נאתה תהלה בפי רשע כי לא מאל נחלקה לו:
(טו, י) בפה חכם תאמר תהלה ומשל בה ילמדנה:
{{לא נשלם}}
קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=44 סמנד פרק טו]
[[קטגוריה:בן סירא]]
4rjiu8g637ixx2yuozn74aj0y0x95mg
מפתח:צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf
112
1755494
3083389
3083375
2026-09-16T12:09:03Z
Snfdfk
7931
3083389
proofread-index
text/x-wiki
{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=יב"י הלוי
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=ישראל
|שנה=2025
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=X
|דפים=<div dir="LTR">
<pagelist
1to2="שער"
2to116="שאר הספר"
/>
</div>
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שמירת העיניים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים בחז"ל]]
6rp7qzeu0hyrkgzx9cd2qbj0h3ybbl6
3083390
3083389
2026-09-16T12:10:31Z
Snfdfk
7931
3083390
proofread-index
text/x-wiki
{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=יב"י הלוי
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=ישראל
|שנה=2025
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=X
|דפים=<pagelist />
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שמירת העיניים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים בחז"ל]]
mmkqd229ioyq6ikpf5aygprygtejqua
תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)
0
1755495
3083376
2026-09-16T12:00:10Z
OpenLawBot
8112
[3083343] תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)
3083376
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936}}
{{ח:קטע3||תקנות שהתקין הנציב העליון עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 35|סעיף 14א}}.}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 2, 961|תקנות החופים (הנפת דגלים ע״י ספינות)}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 35|בסעיף 14א}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים, 1926}}, (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת החופים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:–
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|השם|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} תקנות אלו תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936{{ח:הערה|“}}.
{{ח:סעיף|2|פקוח על הנפת דגלים ע״י אניות העוגנות בנמלי ישראל|תיקון: תש״ח, תש״ט}}
{{ח:ת}} הממונה על כל מחוז {{ח:הערה|[במקור:מושל כל מחוז]}} יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן {{ח:הערה|במקור: חוף, נמל או מקום מעגן]}} בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן {{ח:הערה|במקור: חוף, נמל או מקום מעגן]}} בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:סעיף|3|סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל|תיקון: תש״ח, תש״ט}}
{{ח:ת}} אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז {{ח:הערה|[במקור: מושל מחוז]}} שנשלח אליו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה הקודמת}}, יכול הפקיד הממונה על הנמל {{ח:הערה|[כיום: מנהל הנמל]}}, מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח״כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.
{{ח:חתימות|2 בספטמבר, 1936.}}
* <span style="float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;">בפקודת הוד מעלתו,</span> <br clear="all"> '''י. התורן הול'''<br>המזכיר הראשי.
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
5qjvcmabmi7rc9dyd272atj9n5o36v6
3083542
3083376
2026-09-17T07:00:22Z
OpenLawBot
8112
[3083534]
3083542
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936}}
{{ח:קטע3||תקנות שהתקין הנציב העליון עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 35|סעיף 14א}}.}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 2, 961|תקנות החופים (הנפת דגלים ע״י ספינות)}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 35|בסעיף 14א}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים, 1926}}, (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת החופים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:–
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|השם|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} תקנות אלו תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936{{ח:הערה|“}}.
{{ח:סעיף|2|פקוח על הנפת דגלים ע״י אניות העוגנות בנמלי ישראל|תיקון: תש״ח, תש״ט}}
{{ח:ת}} הממונה על כל מחוז {{ח:הערה|[במקור: מושל כל מחוז]}} יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן {{ח:הערה|[במקור: חוף, נמל או מקום מעגן]}} בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן {{ח:הערה|[במקור: חוף, נמל או מקום מעגן]}} בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:סעיף|3|סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל|תיקון: תש״ח, תש״ט}}
{{ח:ת}} אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז {{ח:הערה|[במקור: מושל מחוז]}} שנשלח אליו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה הקודמת}}, יכול הפקיד הממונה על הנמל {{ח:הערה|[כיום: מנהל הנמל]}}, מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח״כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.
{{ח:חתימות|2 בספטמבר, 1936.}}
* <span style="float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;">בפקודת הוד מעלתו,</span> <br clear="all"> '''י. התורן הול'''<br>המזכיר הראשי.
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
0j233vvaf9p3h5dlw0b7ry2fwt1wxvp
תקנות החופים (הנפת דגלים על ידי ספינות)
0
1755496
3083377
2026-09-16T12:00:12Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083377
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
oi0817zqpj50xmmni0shm9glvowovdo
תקנות החופים (הנפת דגלים ע"י ספינות)
0
1755497
3083378
2026-09-16T12:00:13Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083378
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
oi0817zqpj50xmmni0shm9glvowovdo
תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)
0
1755498
3083379
2026-09-16T12:00:14Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083379
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
oi0817zqpj50xmmni0shm9glvowovdo
שיחת מקור:תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)
117
1755499
3083380
2026-09-16T12:00:15Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083380
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[שיחה:תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)]]
kuoftdbo5to1iocm4lbw9qbrmusr5r5
שיחה:תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות)
1
1755500
3083381
2026-09-16T12:00:16Z
OpenLawBot
8112
דף ריק
3083381
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/הקדמה
0
1755501
3083387
2026-09-16T12:07:02Z
Snfdfk
7931
יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט ספר |1={{שער}} |הבא=מבוא |הקודם= }}</noinclude> <pages index="צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf" from=3 to=13 />"
3083387
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{ניווט ספר
|1={{שער}}
|הבא=מבוא
|הקודם=
}}</noinclude>
<pages index="צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf" from=3 to=13 />
dlaa14wjfiqvp1jr6c7i38tf7eqtmcr
צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים/מבוא
0
1755502
3083388
2026-09-16T12:07:15Z
Snfdfk
7931
יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט ספר |1={{שער}} |הבא=מבוא |הקודם= }}</noinclude> <pages index="צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf" from=3 to=13 />"
3083388
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{ניווט ספר
|1={{שער}}
|הבא=מבוא
|הקודם=
}}</noinclude>
<pages index="צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf" from=3 to=13 />
dlaa14wjfiqvp1jr6c7i38tf7eqtmcr
על חטא
0
1755503
3083409
2026-09-16T16:51:15Z
מו יו הו
37729
וידוי
3083409
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח אשכנז ==
{{רקע אפור|{{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}}מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם {{ש}}וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}}הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.
::{{הור|[[אתה מבין]]}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|על חטא}}
== נוסח עדות המזרח ==
{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}
{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן / רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}
{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ
וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.}}
{{הור|על סדר א"ב}}
{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|אֹ}}נֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דַעַת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|דַ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חֹ}}זֶק יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר הָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|כַ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}רְאִית הָעָיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|נֶ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|סֵּ}}תֶר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַיִם רָמוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|פִ}}תְחוֹן פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}עֲדֵי רַגְלַיִם לְהָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|קְ}}פִיצַת יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}גָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|תְ}}שׂוּמֶת יָד.}}
{{הור|סימן: על סדר תשר"ק}}
{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רַ}}גְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|קִ}}שּׁוּי עֹרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}וָּאר עָתָק.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֹל.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶצַח.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עָיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּא וּמַתָּן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|לְ}}שׁוֹן תַּרְמִית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|כְ}}נֵסִיָּה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וּהְרָא.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת רַעְיוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}יעוּד עֲבֵרָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹצָאַת דִּבָּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|דְ}}בָרִים בְּטֵלִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גַ}}אֲוָה וָבוּז.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גִ}}לְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|אֲ}}כִילַת אִסּוּר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ וּנְשָׁמָה לְנִשְׁמָתֵנוּ.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שֶׁגָּרַמְנוּ פְּגַם וּמוּם בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל אֲחֵרִים וּבְגוּפָם וְנַפְשָׁם וְרוּחָם וְנִשְׁמָתָם וּנְשָׁמָה לְנִשְׁמָתָם.}}
{{רן|עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל לָאו הַנִּתַּק לַעֲשֵׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֹלָה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי וְאָשָׁם וַדָּאי.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוֹת אַרְבָּעִים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם גִּלְגּוּל בְּדוֹמֵם וְצוֹמֵחַ וְחַי בִּלְתִּי מְדַבֵּר. וְחַי מְדַבֵּר.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּל מִינִי יִסּוּרִים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּל מִינִי עֳנָשִׁים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק.
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּם קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּם קוּם עֲשֵׂה. בֵּין שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ וּבֵין שֶׁאֵינָן גְּלוּיִם לָנוּ. אֶת שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אָמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹדִינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָן גְּלוּיִם לָנוּ, הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶיךָ, כִּי הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}} כִּי אַתָּה סוֹלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֲלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.}}
== נוסח תימן ==
{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}
{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן / וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב
אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}
{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ
וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.}}
{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁגָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּגָּלוּי.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן.}}
{{רן|וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֵׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם לֹא תַעֲשֶׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבָּן.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין. חָנֵק וְהֶרֶג, שְׂרֵפָה וּסְקֵלָה.
עַל הַגְּלוּיִם לָנוּ, וְעַל שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ. גְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּשְׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ חָטָאנוּ עַל כֻּלָּם, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת. כַּכָּתוּב: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}} כִּי אַתָּה סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.}}
== נוסח איטליה ==
…
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
q42yqua64uw9ntpy2qn86tgj0zd3cqo
3083418
3083409
2026-09-16T17:34:57Z
מו יו הו
37729
הסרת [[קטגוריה:וידוי]]; הוספת [[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083418
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח אשכנז ==
{{רקע אפור|{{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}}מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם {{ש}}וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}}הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.
::{{הור|[[אתה מבין]]}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|על חטא}}
== נוסח עדות המזרח ==
{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}
{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן / רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}
{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ
וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.}}
{{הור|על סדר א"ב}}
{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|אֹ}}נֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דַעַת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|דַ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חֹ}}זֶק יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר הָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|כַ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}רְאִית הָעָיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|נֶ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|סֵּ}}תֶר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַיִם רָמוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|פִ}}תְחוֹן פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}עֲדֵי רַגְלַיִם לְהָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|קְ}}פִיצַת יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}גָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|תְ}}שׂוּמֶת יָד.}}
{{הור|סימן: על סדר תשר"ק}}
{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רַ}}גְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|קִ}}שּׁוּי עֹרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}וָּאר עָתָק.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֹל.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶצַח.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עָיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּא וּמַתָּן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|לְ}}שׁוֹן תַּרְמִית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|כְ}}נֵסִיָּה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וּהְרָא.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת רַעְיוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}יעוּד עֲבֵרָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹצָאַת דִּבָּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|דְ}}בָרִים בְּטֵלִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גַ}}אֲוָה וָבוּז.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גִ}}לְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|אֲ}}כִילַת אִסּוּר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ וּנְשָׁמָה לְנִשְׁמָתֵנוּ.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שֶׁגָּרַמְנוּ פְּגַם וּמוּם בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל אֲחֵרִים וּבְגוּפָם וְנַפְשָׁם וְרוּחָם וְנִשְׁמָתָם וּנְשָׁמָה לְנִשְׁמָתָם.}}
{{רן|עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל לָאו הַנִּתַּק לַעֲשֵׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֹלָה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי וְאָשָׁם וַדָּאי.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוֹת אַרְבָּעִים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם גִּלְגּוּל בְּדוֹמֵם וְצוֹמֵחַ וְחַי בִּלְתִּי מְדַבֵּר. וְחַי מְדַבֵּר.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּל מִינִי יִסּוּרִים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּל מִינִי עֳנָשִׁים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק.
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּם קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּם קוּם עֲשֵׂה. בֵּין שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ וּבֵין שֶׁאֵינָן גְּלוּיִם לָנוּ. אֶת שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אָמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹדִינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָן גְּלוּיִם לָנוּ, הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶיךָ, כִּי הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}} כִּי אַתָּה סוֹלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֲלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.}}
== נוסח תימן ==
{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}
{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן / וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב
אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}
{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ
וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.}}
{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁגָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּגָּלוּי.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן.}}
{{רן|וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֵׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם לֹא תַעֲשֶׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבָּן.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין. חָנֵק וְהֶרֶג, שְׂרֵפָה וּסְקֵלָה.
עַל הַגְּלוּיִם לָנוּ, וְעַל שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ. גְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּשְׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ חָטָאנוּ עַל כֻּלָּם, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת. כַּכָּתוּב: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}} כִּי אַתָּה סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.}}
== נוסח איטליה ==
…
[[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
ma3zacm6lak6ybqz8mbdan2579y4n7j
קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל
14
1755504
3083413
2026-09-16T17:21:52Z
מו יו הו
37729
קטגוריה
3083413
wikitext
text/x-wiki
נוסחי וידוי המוזכרים בספרות חז"ל. לחלקם נוספו במשך הדורות תוספות רבות.
[[קטגוריה:וידוי]]
970jr5um7zkrrnbru0uhc0ctr0llqnv
רבוני חטאתי
0
1755505
3083414
2026-09-16T17:22:15Z
מו יו הו
37729
יצירת דף עם התוכן "== נוסח הירושלמי == {{מקורות לסידור|[[ירושלמי יומא ח ז]]}} כיצד הוא מתודה, רבי ברכיה בשם רבי בא בר בינה: {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{רן|רִבּוֹנִי חַטָּאתִי וּמֵירַע עָשִׂיתִי וּבְדַעַת רָעָה הָיִיתִי עוֹמֵד וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וּכְשֵׁם שֶׁעָשִ..."
3083414
wikitext
text/x-wiki
== נוסח הירושלמי ==
{{מקורות לסידור|[[ירושלמי יומא ח ז]]}}
כיצד הוא מתודה, רבי ברכיה בשם רבי בא בר בינה:
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{רן|רִבּוֹנִי חַטָּאתִי וּמֵירַע עָשִׂיתִי
וּבְדַעַת רָעָה הָיִיתִי עוֹמֵד
וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה הָיִיתִי מְהַלֵּךְ
וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אֵינִי עוֹשֶׂה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי
שֶׁתְּכַפֵּר לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי
וְתִמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי
וְתִסְלַח לִי עַל כָּל חַטָּאתִי.}}
{{סוף}}
== נוסח המדרש ==
{{מקורות לסידור|[[ויקרא רבה ג ג]]}}
{{רן|אמר רבי ביבי בר אביא, כיצד אדם צריך להתוודות ערב יום הכפורים, צריך לומר:}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{רן|מוֹדֶה אֲנִי כָּל רָע שֶׁעָשִׂיתִי לְפָנֶיךָ
בְּדֶרֶךְ רָע הָיִיתִי עוֹמֵד
וְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עוֹד לֹא אֶעֱשֶׂה כָּמוֹהוּ
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי
שֶׁתִּמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי
וְתִסְלַח לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי
וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל חַטָּאתִי.}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]]
606tbjk3ub9jboh2q2p1c4wxrk6xhgc
אלהי עד שלא נוצרתי
0
1755506
3083417
2026-09-16T17:34:02Z
מו יו הו
37729
וידוי
3083417
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|תימן=יְיָ אֱלֹהַי}} כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|תימן=מִלְּפָנֶיךָ|כל השאר=מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי}} שֶׁלֹּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|תימן=אֶחֱטָא,|כל השאר=אֶחֱטָא עוֹד,}} וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=מָרֵק|מזרח=מְחֹק|תימן=מְרֹק}} בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.|מזרח=יִסּוּרִין וְחוֹלָאִים רָעִים.|תימן=יִסּוּרִין.}}
[[קטגוריה:וידויים מזמן חז"ל]]
4kt4aq06h78i671dbiwp13cgpih5dn6
תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)
0
1755507
3083419
2026-09-16T18:00:06Z
OpenLawBot
8112
[3083346] תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)
3083419
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 20(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|וסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|(1)}} ”אישור“ – אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} ”אניית חמרי נפץ“ – כל כלי־שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|(3)}} ”אזור סכנה“ – מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
{{ח:תת|(4)}} ”בעל“ – בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:תת|(5)}} ”הנמל“ – כל נמל מנמלי הרשות המנויים {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות}};
{{ח:תת|(6)}} ”הרשות“ – רשות הנמלים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים|בחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(7)}} ”חוק הרשות“ – {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(8)}} ”חמרי נפץ“ – חומר נפץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(9)}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
{{ח:תת|(10)}} ”תחנה מאושרת“ – כל מקום שאושר על־ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.
{{ח:סעיף|2|הודעה על כמות המטען וסיוורו}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת|לתוספת}}, ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|3|העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ}}
{{ח:תת|(א)}} אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על־ידי מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|4|פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל}}
{{ח:תת|(א)}} אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|5|מרחקי בטיחות}}
{{ח:ת}} לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי קבוצות כמות ומרחק.
{{ח:סעיף|6|חובת זהירות}}
{{ח:ת}} כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.
{{ח:סעיף|7|דגל ומאור של אניית חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ־<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> מ״ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן – באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.
{{ח:סעיף|8|איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על־ידי מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|9|מניעת שריפות}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי־האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} מכשירי כיבוי־אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.
{{ח:סעיף|10|איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.
{{ח:סעיף|11|איסור פעולות המתיזות גיצים}}
{{ח:ת}} באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.
{{ח:סעיף|12|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”להבות גלויות“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש – למעט אש בדוודים ובמטבח.
{{ח:סעיף|13|איסור עישון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר על־ידי רב־החובל.
{{ח:סעיף|14|שילוט באניות חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: ”אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה – הגישה אסורה למבקרים ללא רשות“.
{{ח:סעיף|15|איסור הכנסת מכשירי הצתה}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם – למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על־ידי מנהל הנמל – לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.
{{ח:סעיף|16|חיפוש אחר גפרורים וכו׳}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:סעיף|17|כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.
{{ח:סעיף|18|איסור פירוק מנועי אניה}}
{{ח:ת}} בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.
{{ח:סעיף|19|כוננות הצוות}}
{{ח:ת}} בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.
{{ח:סעיף|20|אמצעי בטיחות והגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.
{{ח:סעיף|21|הרחקת חמרי נפץ}}
{{ח:תת|(א)}} כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|22|נציג הבעל}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.
{{ח:סעיף|23|זמני פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.
{{ח:סעיף|24|סערת ברקים}}
{{ח:ת}} לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:סעיף|25|כיסוי חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר – למעט מחסן מקורה – יהיו מכוסים ביריעות.
{{ח:סעיף|26|איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים}}
{{ח:ת}} בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
{{ח:סעיף|27|איסור כניסה ושילוט באזור סכנה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על־ידי מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
{{ח:סעיף|28|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968“.
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} מטען חמרי נפץ יסווג על־ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} (להלן – ההודעה).
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, ”כמות חמרי נפץ נטו“ – הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת – יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו־4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
{{ח:תת|(ב)}} מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו־10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי־רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ־135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ־270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, ”סוללות“ – סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ־20 ס״מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ־70 ס״מ.
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ־100 מטרים.
{{ח:קטע3||טבלת קבוצות כמות ומרחק}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th width="150px">קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק</th><th>תכולת הקבוצה</th><th width="200px">כמות חומר נפץ נטו בק״ג</th><th width="100px">מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים</th></tr>
<tr><td>'''קבוצה 1'''</td><td>תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ״מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים</td><td> </td><td>על פי אישור.</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 2'''</td><td>מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו־9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ״מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ־מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ״מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד־בסיסיים רב־נקביים בעלי עובי דופן מעל ל־0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל־98 אחוז)</td><td>{{טורים שווים | 50 | – 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | – 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | – 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | – 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | – 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | – 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | – 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | – 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית – 250 טון</td><td>15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 3'''</td><td>חמרי הדף דו־בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ־20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל־0,0075″; חמרי הדף דו־בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק״ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב־נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ־0,019″; חמרי הדף חד־בסיסיים חד־נקביים</td><td>{{טורים שווים | 25 | – 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | – 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | – 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | – 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית – 125 טון</td><td>15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 4'''</td><td>תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג׳אטו, מוקשים ורימונים עם מטעניפריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים{{ח:הערה|,}} תחלי־נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
</td><td>{{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | – 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | – 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | – 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | – 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | – 20000}}</td><td>30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 5'''</td><td>כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב׳, חומר נפץ ד׳, ט.נ.ט.{{ח:הערה|,}} ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח״ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ״מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ״מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש</td><td>{{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | – 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | – 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | – 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | – 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | – 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | – 250000}}</td><td>50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 6'''</td><td>פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח״נ ד׳, וכן כל פגז אחר ע״פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף</td><td>{{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | – 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | – 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | – 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | – 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | – 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | – 325000}}</td><td>30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 7'''</td><td>מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשיםבעלי מנגנון פנימי
</td><td>{{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | – 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | – 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | – 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | – 500000}}</td><td>50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 8'''</td><td>פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6</td><td>{{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | – 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | – 250000}}</td><td>100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 9'''</td><td>נפצים, פיקות</td><td>{{טורים שווים | 250 | – 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | – 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | – 5000}}</td><td>60 {{ש}} 65 {{ש}} 100</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 10'''</td><td>
{{ח:ת}} חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
{{ח:ת}} תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ״מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
{{ח:ת}} תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ״מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
</td><td>{{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | – 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | – 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | – 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | – 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | – 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | – 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | – 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | – 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}}</td><td>35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350</td></tr>
</table>
{{ח:חתימות|ט״ז באייר תשכ״ח (14 במאי 1968)}}
* '''משה כרמל'''<br>שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
9358ip7nbs4knf7jokqrpw647xxc4zi
3083541
3083419
2026-09-17T07:00:20Z
OpenLawBot
8112
[3083536]
3083541
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 20(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|וסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|(1)}} ”אישור“ – אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} ”אניית חמרי נפץ“ – כל כלי־שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|(3)}} ”אזור סכנה“ – מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
{{ח:תת|(4)}} ”בעל“ – בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:תת|(5)}} ”הנמל“ – כל נמל מנמלי הרשות המנויים {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות}};
{{ח:תת|(6)}} ”הרשות“ – רשות הנמלים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים|בחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(7)}} ”חוק הרשות“ – {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(8)}} ”חמרי נפץ“ – חומר נפץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(9)}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
{{ח:תת|(10)}} ”תחנה מאושרת“ – כל מקום שאושר על־ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.
{{ח:סעיף|2|הודעה על כמות המטען וסיוורו}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת|לתוספת}}, ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|3|העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ}}
{{ח:תת|(א)}} אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על־ידי מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|4|פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל}}
{{ח:תת|(א)}} אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|5|מרחקי בטיחות}}
{{ח:ת}} לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי קבוצות כמות ומרחק.
{{ח:סעיף|6|חובת זהירות}}
{{ח:ת}} כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.
{{ח:סעיף|7|דגל ומאור של אניית חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ־<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> מ״ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן – באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.
{{ח:סעיף|8|איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על־ידי מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|9|מניעת שריפות}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי־האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} מכשירי כיבוי־אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.
{{ח:סעיף|10|איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.
{{ח:סעיף|11|איסור פעולות המתיזות גיצים}}
{{ח:ת}} באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.
{{ח:סעיף|12|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”להבות גלויות“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש – למעט אש בדוודים ובמטבח.
{{ח:סעיף|13|איסור עישון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר על־ידי רב־החובל.
{{ח:סעיף|14|שילוט באניות חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: ”אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה – הגישה אסורה למבקרים ללא רשות“.
{{ח:סעיף|15|איסור הכנסת מכשירי הצתה}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם – למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על־ידי מנהל הנמל – לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.
{{ח:סעיף|16|חיפוש אחר גפרורים וכו׳}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:סעיף|17|כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.
{{ח:סעיף|18|איסור פירוק מנועי אניה}}
{{ח:ת}} בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.
{{ח:סעיף|19|כוננות הצוות}}
{{ח:ת}} בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.
{{ח:סעיף|20|אמצעי בטיחות והגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.
{{ח:סעיף|21|הרחקת חמרי נפץ}}
{{ח:תת|(א)}} כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.
{{ח:סעיף|22|נציג הבעל}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.
{{ח:סעיף|23|זמני פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.
{{ח:סעיף|24|סערת ברקים}}
{{ח:ת}} לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:סעיף|25|כיסוי חמרי נפץ}}
{{ח:ת}} בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר – למעט מחסן מקורה – יהיו מכוסים ביריעות.
{{ח:סעיף|26|איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים}}
{{ח:ת}} בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
{{ח:סעיף|27|איסור כניסה ושילוט באזור סכנה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על־ידי מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
{{ח:סעיף|28|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968“.
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} מטען חמרי נפץ יסווג על־ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} (להלן – ההודעה).
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, ”כמות חמרי נפץ נטו“ – הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת – יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו־4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
{{ח:תת|(ב)}} מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו־10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי־רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ־135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ־270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, ”סוללות“ – סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ־20 ס״מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ־70 ס״מ.
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ־100 מטרים.
{{ח:קטע3||טבלת קבוצות כמות ומרחק}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th width="150px">קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק</th><th>תכולת הקבוצה</th><th width="200px">כמות חומר נפץ נטו בק״ג</th><th width="100px">מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים</th></tr>
<tr><td>'''קבוצה 1'''</td><td>תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ״מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים</td><td> </td><td>על פי אישור.</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 2'''</td><td>מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו־9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ״מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ־מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ״מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד־בסיסיים רב־נקביים בעלי עובי דופן מעל ל־0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל־98 אחוז)</td><td>{{טורים שווים | 50 | – 500}} {{טורים שווים | 500 | – 2500}} {{טורים שווים | 2500 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 15000}} {{טורים שווים | 15000 | – 20000}} {{טורים שווים | 20000 | – 30000}} {{טורים שווים | 30000 | – 40000}} {{טורים שווים | 40000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}} {{טורים שווים | 100000 | – 150000}} {{טורים שווים | 150000 | – 200000}} {{טורים שווים | 200000 | – 250000}} כמות מקסימלית – 250 טון</td><td>15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 3'''</td><td>חמרי הדף דו־בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ־20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל־0,0075″; חמרי הדף דו־בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק״ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב־נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ־0,019″; חמרי הדף חד־בסיסיים חד־נקביים</td><td>{{טורים שווים | 25 | – 250}} {{טורים שווים | 250 | – 2500}} {{טורים שווים | 2500 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 20000}} {{טורים שווים | 20000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 75000}} {{טורים שווים | 75000 | – 100000}} {{טורים שווים | 100000 | – 125000}} כמות מקסימלית – 125 טון</td><td>15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 4'''</td><td>תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג׳אטו, מוקשים ורימונים עם מטעניפריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים{{ח:הערה|,}} תחלי־נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
</td><td>{{טורים שווים | | עד 100 }} {{טורים שווים | 100 | – 500}} {{טורים שווים | 500 | – 1000}} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{טורים שווים | 2000 | – 3000}} {{טורים שווים | 3000 | – 4000}} {{טורים שווים | 4000 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 7500}} {{טורים שווים | 7500 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 15000}} {{טורים שווים | 15000 | – 20000}}</td><td>30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 5'''</td><td>כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב׳, חומר נפץ ד׳, ט.נ.ט.{{ח:הערה|,}} ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח״ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ״מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ״מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש</td><td>{{טורים שווים | | עד 1000 }} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{טורים שווים | 2000 | – 3000}} {{טורים שווים | 3000 | – 4000}} {{טורים שווים | 4000 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 25000}} {{טורים שווים | 25000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 75000}} {{טורים שווים | 75000 | – 100000}} {{טורים שווים | 100000 | – 150000}} {{טורים שווים | 150000 | – 200000}} {{טורים שווים | 200000 | – 250000}}</td><td>50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 6'''</td><td>פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח״נ ד׳, וכן כל פגז אחר ע״פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף</td><td>{{טורים שווים | | עד 1000 }} {{טורים שווים | 1000 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 30000}} {{טורים שווים | 30000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 75000}} {{טורים שווים | 75000 | – 100000}} {{טורים שווים | 100000 | – 125000}} {{טורים שווים | 125000 | – 150000}} {{טורים שווים | 150000 | – 200000}} {{טורים שווים | 200000 | – 250000}} {{טורים שווים | 250000 | – 325000}}</td><td>30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 7'''</td><td>מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשיםבעלי מנגנון פנימי
</td><td>{{טורים שווים | |עד 5000 }} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}} {{טורים שווים | 100000 | – 200000}} {{טורים שווים | 200000 | – 300000}} {{טורים שווים | 300000 | – 400000}} {{טורים שווים | 400000 | – 500000}}</td><td>50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 8'''</td><td>פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6</td><td>{{טורים שווים | | עד 1000 }} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{טורים שווים | 2000 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}} {{טורים שווים | 100000 | – 150000}} {{טורים שווים | 150000 | – 250000}}</td><td>100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 9'''</td><td>נפצים, פיקות</td><td>{{טורים שווים | 250 | – 500}} {{טורים שווים | 500 | – 750}} {{טורים שווים | 750 | – 5000}}</td><td>60 {{ש}} 65 {{ש}} 100</td></tr>
<tr><td>'''קבוצה 10'''</td><td>
{{ח:ת}} חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
{{ח:ת}} תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ״מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
{{ח:ת}} תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ״מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
</td><td>{{טורים שווים | | עד 100 }} {{טורים שווים | 100 | – 500}} {{טורים שווים | 500 | – 1000}} {{טורים שווים | 1000 | – 2000}} {{טורים שווים | 2000 | – 3000}} {{טורים שווים | 3000 | – 4000}} {{טורים שווים | 4000 | – 5000}} {{טורים שווים | 5000 | – 10000}} {{טורים שווים | 10000 | – 20000}} {{טורים שווים | 20000 | – 40000}} {{טורים שווים | 40000 | – 50000}} {{טורים שווים | 50000 | – 100000}}</td><td>35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350</td></tr>
</table>
{{ח:חתימות|ט״ז באייר תשכ״ח (14 במאי 1968)}}
* '''משה כרמל'''<br>שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
stnys1tl8uh3dmuihy8k20l4cwjd30k
תקנות הנמלים (טעינת חומרי נפץ ופריקתם)
0
1755508
3083420
2026-09-16T18:00:08Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083420
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
pq6j29rpp3jgas5uslq8h62ioc4tj9u
3083501
3083420
2026-09-17T05:23:05Z
Shahar9261
22508
Shahar9261 העביר את הדף [[תקנות הנמלים (טעינת חuמרי נפץ ופריקתם)]] לשם [[תקנות הנמלים (טעינת חומרי נפץ ופריקתם)]] בלי להשאיר הפניה
3083420
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
pq6j29rpp3jgas5uslq8h62ioc4tj9u
שיחת מקור:תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)
117
1755509
3083421
2026-09-16T18:00:08Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083421
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[שיחה:תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
bxt7zdzfbzf1fb1t3z9j049frt7jo69
שיחה:תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)
1
1755510
3083422
2026-09-16T18:00:09Z
OpenLawBot
8112
דף ריק
3083422
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עח א
106
1755511
3083439
2026-09-16T19:06:36Z
תומר פנק
21273
יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|עז ב|עח א|עח ב|}} ==זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף עח א}} ==סתרי תורה== {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|סתרי תורה דף עח א}} ==תרגום לעברית== שהרי הקדוש ברוך הוא נתן לאברהם רוח של חכמה, והיה יודע ומצרף צדדי יישוב העולם והסתכל בהם, ושקל במאזניים, וידע את הכוחות..."
3083439
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|עז ב|עח א|עח ב|}}
==זהר==
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף עח א}}
==סתרי תורה==
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|סתרי תורה דף עח א}}
==תרגום לעברית==
שהרי הקדוש ברוך הוא נתן לאברהם רוח של חכמה, והיה יודע ומצרף צדדי יישוב העולם והסתכל בהם, ושקל במאזניים, וידע את הכוחות הממונים על צדדי היישוב.
כאשר הגיע לתוך הנקודה האמצעית של היישוב, שקל במאזניים ולא עלה בידו, ביקש לדעת את הכוח הממונה עליה, ולא יכול להידבק ברצונו, שקל כמה פעמים, וראה שהרי משם נשתל כל העולם. הסתכל וצירף ושקל לדעת, וראה שהרי הכוח העליון שעליו אין לו שיעור, עמוק וסתום, ואינו כגוונים של צדדי דרגות היישוב. הסתכל ושקל וידע, שהרי כמו שמאותה נקודה אמצעית של היישוב, ממנה נשתל כל העולם לכל צדדיו, כך גם ידע שהרי הכוח השורה עליה, משם יצאו כל שאר הכוחות הממונים על כל צדדי העולם, וכולם בה אחוזים. אז: "וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" {{ממ|בראשית||יא||לא}}. עוד הסתכל ושקל וצירף לעמוד על בירור הדבר של אותו מקום, ולא היה יודע, ולא יכול לעמוד עליו להידבק בו. כיוון שראה את תוקף המקום הזה ולא יכול לעמוד עליו, מיד: "וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם".
מה הטעם של אברהם, אלא שהוא היה יודע ומצרף את כל אותם השלטונות המנהיגים את העולם בכל צדדי היישוב, והיה שוקל ומצרף את השולטים בצדדי היישוב, מנהיגי הכוכבים ומזלותיהם, מי מהם תקיפים אלה על אלה, והיה שוקל את כל יישובי העולם, והיה עולה בידו, כאשר הגיע למקום הזה, ראה תוקף עמוק, ולא יכול לעמוד בו. כיוון שראה הקדוש ברוך הוא את ההתעוררות שלו ואת תשוקתו, מיד התגלה אליו ואמר לו: "לֶךְ לְךָ" {{ממ|בראשית|יב|א}}. לדעת אותך ולתקן את עצמך. "מֵאַרְצְךָ", מאותו צד של היישוב שהיית דבק בו. "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ", מאותה חכמה שאתה משגיח ושוקל את תולדתך, והרגע והשעה והזמן שנולדת בו, ובאותו כוכב ובאותו מזל. "וּמִבֵּית אָבִיךָ" {{ממ|בראשית|יב|א}}, שלא תשגיח בבית אביך, ואם יש לך שורש להצליח בעולם מבית אביך, משום כך: "לֶךְ לְךָ" מחכמה זו ומהשגחה זו.
בוא וראה שכך הוא, שהרי יצאו מאור כשדים והיו בחרן, מדוע יאמר לו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ"? {{ממ|בראשית|יב|א}} אלא עיקר הדבר, כמו שנאמר: " אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", אראה לך מה שלא יכולת לעמוד עליו, ולא יכולת לדעת את כוחו של אותו ארץ, שהוא עמוק ונסתר.
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" {{ממ|בראשית|יב|ב}}, "וְאֶעֶשְׂךָ", משום שכתוב "לֶךְ לְךָ" {{ממ|בראשית|יב|א}}. "וַאֲבָרֶכְךָ" משום שכתוב "מֵאַרְצְךָ". "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" משום שכתוב "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ", "וֶהְיֵה בְּרָכָה" משום שכתוב "וּמִבֵּית אָבִיךָ".
===סתרי תורה===
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" {{ממ|בראשית|יב|ב}}, ברכה אחת. "וַאֲבָרֶכְךָ", שתיים. "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", שלוש. "וֶהְיֵה בְּרָכָה", ארבע. "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ" {{ממ|בראשית|יב|ג}}, חמש, "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" , שש, "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה", הרי שבע. כיוון שנתברך בשבע הברכות הללו, מה כתוב? "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' "{{ממ|בראשית|יב|ד}}, לרדת לעולם הזה כפי שנצטווה. מיד "וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט", זהו הנחש המקולל, ונתקלל העולם בגללו, שהוא עומד בפתח להסית את הגוף.
ולא תפעל הנשמה את העבודה שנצטוותה, עד שיעברו עליה בעולם הזה י"ג שנים, שהרי משנים עשר שנים ומעלה הנשמה מתעוררת לעבוד את העבודה שנצטוותה, זהו שכתוב:
fridx5g904q9ke1ha0o22zvv0iptli4
קטגוריה:יצחק בן ישראל
14
1755512
3083440
2026-09-16T19:06:38Z
מו יו הו
37729
קטגוריה
3083440
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]
7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l
קטגוריה:וידויים גדולים
14
1755513
3083441
2026-09-16T19:15:49Z
מו יו הו
37729
קטגוריה
3083441
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:וידוי]]
3yqn1ekiiqyw44hdshlwbb94c5j0det
ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עח ב
106
1755514
3083454
2026-09-16T19:23:52Z
תומר פנק
21273
יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|עח א|עח ב|עט א|}} ==זהר== {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף עח ב}} ==סתרי תורה== {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|סתרי תורה דף עח ב}} ==תרגום לעברית== "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|יב|ג}}. רבי אלעזר היה יושב לפני רבי שמעו..."
3083454
wikitext
text/x-wiki
{{דף של זהר|זהר חלק א|עח א|עח ב|עט א|}}
==זהר==
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף עח ב}}
==סתרי תורה==
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|סתרי תורה דף עח ב}}
==תרגום לעברית==
"וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|יב|ג}}.
רבי אלעזר היה יושב לפני רבי שמעון אביו, והיו עמו רבי יהודה ורבי יצחק ורבי חזקיה. אמר רבי אלעזר לרבי שמעון אביו: זה שכתוב "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" {{ממ|בראשית|יב|א}}, כיוון שכולם יצאו ללכת, מדוע לא נאמר לו שכולם יצאו, שהרי אף על פי שתרח היה עובד עבודה זרה, כיוון שהתעורר בהתעוררות טובה לצאת עם אברהם, וראינו שהקדוש ברוך הוא רוצה בתשובת הרשעים, והתיר לצאת, מדוע לא כתוב לכו לכם, אלא "לֶךְ לְךָ" לאברהם בלבד? אמר לו רבי שמעון: אם תאמר שתרח, כאשר יצא מאור כשדים, היה כדי לחזור בתשובה, לא כך, אלא כאשר יצא, להינצל יצא, שהיו כל בני ארצו מבקשים להורגו, שכיוון שראו שניצל אברהם, היו אומרים לתרח: אתה הוא שהיית מטעה אותנו באותם פסילים, ומתוך הפחד שלהם יצא תרח, כיוון שהגיע לחרן, לא יצא משם לאחר מכן, שכתוב: "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט", ואילו תרח לא כתוב.
פתח ואמר: "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר" {{ממ|איוב|לח|טו}}. פסוק זה פירשוהו, אבל "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם", זה נמרוד ובני דורו, שיצא אברהם מהם, שהיה אורם, "וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר", זה נמרוד. דבר אחר: "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם", זה תרח ובני ביתו, "אוֹרָם", זה אברהם. האור לא כתוב, אלא "אוֹרָם", שהיה עמהם, "וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר", זה נמרוד, שהיה מטעה אחריו את כל בני העולם, ומשום כך כתוב "לֶךְ לְךָ" {{ממ|בראשית|יב|א}}, כדי להאיר לך ולכל אותם שיצאו ממך מכאן ולהלאה.
עוד פתח ואמר: "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם" {{ממ|איוב|לז|כא}}. "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר", מתי? בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ" {{ממ|בראשית|יב|א}}. "בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים", שביקש הקדוש ברוך הוא להדביק את אברהם באותו אור שלמעלה, ולהאיר שם. "וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם", שהרי לאחר מכן חזרו בתשובה תרח וכל בני ביתו, בני ביתו, שכתוב: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" {{ממ|בראשית|יב|ה}}, תרח, שכתוב: "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם" {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' " {{ממ|בראשית|יב|ד}} אמר רבי אלעזר: בוא וראה, שהרי לא כתוב ויצא אברם כאשר דבר אליו ה', אלא "וַיֵּלֶךְ", כמו שאתה אומר "לֶךְ לְךָ", שהרי יציאה עשו בתחילה, שכתוב "וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" {{ממ|בראשית|יא|לא}}, וכעת כתוב "וַיֵּלֶךְ", ולא כתוב ויצא. "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' ", שהבטיח לו בכל ההבטחות. "וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט", שהתחבר עמו כדי ללמוד ממעשיו, ועם כל זה לא למד כל כך.
אמר רבי אלעזר: אשריהם הצדיקים שלומדים את דרכיו של הקדוש ברוך הוא, כדי ללכת בהם, ולפחד ממנו מאותו יום הדין, שעתיד אדם לתת דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא. פתח ואמר: "בְּיַד כל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כׇּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ" {{ממ|איוב|לז|ז}}. פסוק זה פירשוהו, אבל
===סתרי תורה===
"וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה" {{ממ|בראשית|יב|ד}}, שבע וחמש הם שנים עשר, ואז נראית הנשמה בעולם הזה.
שהיא באה מחמש שנים, שהם ת"ק פרסאות של עץ החיים. ושבעים שנה, זהו אותו עץ ממש, שהוא שביעי לדרגות, ונקרא שבעים שנה, ואז יוצאת מאותה זוהמת הנחש, ונכנסת בעבודה הקדושה, זהו שכתוב "בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" {{ממ|בראשית|יב|ד}}, מאותו רוגז ותוקף של אותו נחש, שהיה מסית אותו עד עתה לגוף ושולט עליו.
בעץ שולטת ערלה שלוש שנים, באדם שלוש עשרה שנים הנקראות שנות ערלה, כיוון שעברו על הגוף אותן שנים, ונעשתה הנשמה לעבוד עבודה קדושה, מצווה את הגוף לרצון טוב, לכפוף לאותו נחש, שהרי אינו יכול
bia1mcuopqnorfo7y2cy9ut1p1tns6n
תורת השב מחטאיו
0
1755515
3083456
2026-09-16T19:28:50Z
מו יו הו
37729
לקט צבי, אוצר התפילות
3083456
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
</noinclude>{{מקורות לסידור|אוצר התפילות (הופיע קודם בספר לקט צבי בעריכת זליגמן בר)}}
{{הור2|
האדם אשר התנדב רוחו לעזוב חטאיו ולאחוז בדרכי התשובה, ככה יעשה, יפרט החטאים אשר עשה ויתחרט עליהם בלב שלם, ויקבל עליו לעזוב אותם עזיבה גמורה, ויבקש מה' לסלוח עוונו ולאמצו ולעוזרו לבל ישוב עוד לכסלה. ויתפלל תפלה זו בכוונת הלב, ויסדרה קודם שיתפלל כדי שיבין מה שהוא אומר.
יאמר תחלה אלו מזמורי תהלים: [[תהלים כה|כה]], [[תהלים ל|ל]], [[תהלים לב|לב]], [[תהלים נא|נא]], [[תהלים פח|פח]], [[תהלים פו|פו]], [[תהלים צ|צ]], [[תהלים קב|קב]], [[תהלים קטו|קטו]], [[תהלים קיח|קיח]], [[תהלים קלט|קלט]], [[תהלים קמב|קמב]], [[תהלים קמג|קמג]], [[תהלים צא|צא]], [[תהלים כ|כ]], ואחר כך יתפלל:
}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִלּוּ בָאתִי לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ עַל כָּל חַטֹּאתַי, יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵמָּה לֹא יִכְלוּ, לְפִי שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בִּדְבָרִים רַבִּים, בְּשׁוֹגֵג וּבְזָדוֹן, בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, בְּסֵתֶר וּבַגָּלוּי, בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, חָטָאתִי בִּכְלָל וּבִפְרָט. כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים הִכְעַסְתִּיךָ, עַד כִּי אֵין מִסְפָּר לְרֹב הֲמוֹן חַטֹּאתַי, וְעָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, וְאֵיךְ אֲבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ סוֹף וְתַכְלִית. אַתָּה יְיָ אֱלֹהַי גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה, וְתַחַת זְבָחִים וּשְׁלָמִים עַל חֲסָדִים רַבִּים וּשְׁלֵמִים, שִׁלַּמְתִּיךָ חֲטָאִים וַאֲשָׁמִים. אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, וְאֶבְכֶּה לְהַדִּיחַ בְּדִמְעוֹתַי אֶת עֲוֹנָי. לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי. כִּי אֵיךְ אַעְלִים עֲוֹנִי וְחַטָּאתִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ אִוַּלְתִּי וְאַשְׁמָתִי. אֵיךְ אַסְתִּיר עֲוֹנוֹתַי, וְאַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בִטְנִי וְכִלְיוֹתָי. אֵיךְ אֲכַחֵשׁ בְּטוּבֶךָ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבִּי וּמַחְשְׁבוֹתַי. אָמְנָם פָּשַׁעְתִּי, אַלְלַי לִי כִּי רָשַׁעְתִּי, וְעָבַרְתִּי עַל כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. וַאֲנִי כּוֹאֵב וְגֹוֵעַ, עַל כֵּן אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ. עֵינַי יִזְּלוּ דִמְעָה כְּפַלְגֵי מָיִם, כִּי עָזַבְתִּי יוֹצְרִי מְקוֹר חַיִּים. וּמִדֵּי עֲלוֹת עַל לִבִּי עַוָּתָתִי, תִּגְדַּל הָאֲנָחָה וְתֶרֶב יִלְלָתִי. אוֹי לִי אוֹי לְנַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי. כִּי אֵיךְ אֶשְׁקֹט וְאֶשְׁתֹּק, בְּשׁוּמִי הַמַּר לְמָתוֹק, וְזַדְתִּי וְחָמַסְתִּי, וְשֵׁם אֱלֹהַי חִלַּלְתִּי, וְכִזַּבְתִּי וְלַצְתִּי וּמָרַדְתִּי וְנִאַצְתִּי, וְעִם רְשָׁעִים וּפוֹעֲלֵי אָוֶן רַצְתִּי, וּבְכָל אֵלֶּה חָפָצְתִּי.
וְהִנֵּה מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי וְכֹחִי, וּמַה צִּדְקָתִי וּמַה מַּעֲשַׂי הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בָּהֶם אָבוֹא לְפָנֶיךָ, אֲבָל אֲנִי נָעוּר וָרֵק מִכָּל טוּב, מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתַי מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְתוֹעֵבוֹת, וְהָיָה לִי לָתֵת פִּי בֶּעָפָר וּלְהִטָּמֵן בַּסֶּלַע מִפְּנֵי פַחְדְּךָ וַהֲדַר גְּאוֹנֶךָ, וְאֵיךְ אֲמַלֵּא לִבִּי לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֵצַח לְהַפִּיל תְּחִנָּה לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָתֶךָ. אָמְנָם נִשְׁעַנְתִּי עַל גֹּדֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם הֵמָּה, שָׁאַתָּה נוֹתֵן יָד לְפוֹשְׁעִים, וּמוֹרֶה לָהֶם דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}} וּבְשׁוּבָם תְּקַבְּלֵם בְּרַחֲמִים לִהְיוֹתָם אֲהוּבִים וּמְקֻבָּלִים לְפָנֶיךָ, וְתַנְחִילֵם מִטּוּב הַצָּפוּן לִירֵאֶיךָ. עַל הַמִּשְׁעֶנֶת הַזֹּאת נִשְׁעַנְתִּי, וּבָאתִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי בְּלֵב נִדְכֶּה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָֽה, וּמַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּעָנִי בַּפֶּתַח, לְהוֹרוֹת אוֹתִי דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּלְהַעֲלוֹתִי מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, וּלְהוֹדִיעֵנִי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אֵלֵךְ בָּהּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת, וְאַתָּה חָפֵץ בִּתְשׁוּבַת הָרְשָׁעִים וְיִחְיוּ, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.
עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְפָנֶיךָ סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה, וְהִנְנִי מִתְחָרֵט עַל מַעֲשַׂי הָרָעִים הָהֵם שֶׁעָשִׂיתִי, כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלָמְתִּי. וְאַחֲרֵי הַחֲרָטָה הִנְנִי מְקַבֵּל עֲלֵי לַעֲזֹב אוֹתָם עֲזִיבָה גְּמוּרָה, כָּאָמוּר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו.{{ממס|ישעיהו נה ז}} וְאַחֲרֵי הָעֲזִיבָה הִנְנִי מִתְוַדֶּה בְּפִי, כִּמְצֻוָּה בַּתּוֹרָה: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ.{{ממס|במדבר ה ז}} וְנֶאֱמַר: וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחַם.{{ממס|משלי כח יג}} וְאַחֲרֵי הָעֲזִיבָה וְהַחֲרָטָה וְהַוִּדּוּי הִנְנִי מִתְבַּיֵּשׁ עֲלֵיהֶם וּמְקַבֵּל עָלַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד וְלֹא אֶחֱזֹר לְמַעֲשַׂי הָרָעִים הָהֵם שֶׁעָשִׂיתִי, וְלֹא אָשׁוּב בְּדֶרֶךְ הַחֲטָאִים עוֹד. כַּכָּתוּב: אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף.{{ממס|איוב לד לב}} וְאַתָּה יְיָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים פְּתַח לִי שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, וְהַדְרִיכֵנִי וְהַעֲמִידֵנִי עַל נָכוֹן, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְקַיֵּם כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּי הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַשָּׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵבָב.
יְיָ אֱלֹהַי, אִם חָטָאתִי מָה אֶפְעַל לָךְ, וְאִם רַבּוּ פְשָׁעַי מַה יַּזִּיקוּ לָךְ. וְאִם עֲוֹנוֹתַי כָּרוּ לְנַפְשִׁי שׁוּחוֹת, וְהֵבִיאוּ עָלַי תּוּגוֹת וַאֲנָחוֹת, לְךָ יְיָ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. וְאִם לִבִּי מִנְּתִיב תּוֹרָתְךָ נָטָה, הֲלֹא אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.
יְיָ אֱלֹהַי, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, אֲשֶׁר מֵעָיו רָתְחוּ כְּסִיר, וּפִשְׁעוֹ כֹּחוֹ הֵסִיר, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה וּמֵאִתּוֹ לֹא תָסִיר.
יְיָ אֱלֹהַי, אִם חָטָא לִבִּי בְּמַחֲשֶׁבֶת אָוֶן אֲשֶׁר חָרָשׁ, וְאוֹתָהּ שָׂנֵאתָ וּמִפָּנֶיךָ אֲנִי נִגְרָשׁ, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרָשׁ.
יְיָ אֱלֹהַי, בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ הַדְרִיכֵנִי, וְאַחֲרֵי יִרְאָתְךָ מָשְׁכֵנִי, וְרוּחַ נְדִיבָה תִּסְמְכֵנִי. וְאִם אֵלֶיךָ תַּאַסְפֵנִי, רוּחַ קָדְשְׁךָ תִּקָּחֵנִי, תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ תִּשָּׁקֵנִי. וְאִם עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי. הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמַע תְּחִנָּתִי, וְלָקַחְתָּ זֶבַח תּוֹדָתִי, אֲשֶׁר זָבַחְתִּי בְאַנְחָתִי, וְיֶעֱרַב עָלֶיךָ כִּקְטֹרֶת וְעוֹלוֹת קָרְבַּן שִׂפְתוֹתַי אֲשֶׁר אַקְרִיבָה. אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה.
אָנָּא אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, הִנֵּה קָרַעְתִּי לְבָבִי בְּאַנְחָתִי, וְעוֹד בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, וַאֲנִי עָנִיתִי מְאֹד, כִּי כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹּחִי. אָמְנָם אֱלֹהֵינוּ מְרַחֵם וְחָפֵץ שֶׁבְּרִיּוֹתָיו יִתְוַדּוּ עַל חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְשֶׁיָּשׁוּבוּ מֵאָוֶן לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ.{{ממס|הושע יד ג}} וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לְכֹף יִצְרִי הָרַע לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יְיָ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ.{{ממס|תהלים לז לג}} וְתִפְשֹׁט יְמִינְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת הָרְשָׁעִים, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ.{{ממס|יחזקאל יח לב}} וְעָזְרֵנִי לְקַיֵּם כָּל אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי עָלַי הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֶתְחַזֵּק בְּתוֹרָתֶךָ, כִּי הַבָּא לְטַהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, שֶׁאֶהְיֶה מוּכָן לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה זָהִיר וּמָהִיר לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְלֹא אֶכָּשֵׁל בְּשׁוּם מַעֲשֵׂה מִצְוָה, אֲפִלּוּ בְּדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים. וְתִטַּע בְּלִבִּי יִרְאָתֶךָ, לְבַל יְבַהֲלוּנִי הִרְהוּרִים רָעִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וּבִפְרָט בְּעֵת עָמְדִּי בַּתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל אוֹ בְּעֵת עָסְקִי בַּתּוֹרָה, רַק יְכַוְּנוּ מַחְשְׁבוֹתַי לַעֲבוֹדָתֶךָ לְעָבְדְךָ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה, וְיִהְיוּ כָל מַעֲשַׂי לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאֶהְיֶה טוֹב לַשָּׁמַיִם וְטוֹב לַבְּרִיּוֹת, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבִּי, וְאֶנָּצֵל מִכַּעַס וַחֲנֻפָּה וּרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע, רַק אֶהְיֶה תָמִים עִם יְיָ וְעִם אָדָם.
אֵל אֱלֹהַי, אַל תַּעֲלֵנִי מִזֶּה הָעוֹלָם עַד אֲשֶׁר אֲתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר שִׁחַתִּי, וְחַטֹּאתַי לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ בְּעֵת אַשְׁלִים לְךָ הַנֶּפֶשׁ. וְיִהְיוּ צֶאֱצָאַי וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאַי כֻּלָּם יוֹדְעֵי תוֹרָתֶךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵיהֶם לְבִלְתִּי יֶחֱטָאוּ. כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי, וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אַל תַּזְנִיחֵנִי. וְהֶרֶב מֵעֲוֹנִי כַּבְּסֵנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי, וּבְמַעְגְּלֵי צֶדֶק תַּנְחֵנִי, וּבִנְתִיב יֹשֶׁר תְּנַהֲלֵנִי, וּמִטּוּבְךָ תַּשְׂבִּיעֵנִי, וּבְנֶחָמַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם תַּרְאֵנִי. וְתִהְיֶה עַתָּה שְׁעַת רַחֲמִים וַעֲנֵנִי. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.{{ממס|תהלים יט טו}} אָמֵן.<noinclude>
[[קטגוריה:תפילות לתשובה]]
[[קטגוריה:וידוי]]
q9cob7z01y25gbmpcro42dv7k78l0bn
קטגוריה:הוספות לוידוי של ערב ראש השנה (אשכנזים)
14
1755516
3083459
2026-09-16T19:37:50Z
מו יו הו
37729
קטגוריה
3083459
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:וידוי]]
ei8aukjsx5b75bydqu308lqjtonbn0j
קטגוריה:הרחבות ועיבודים לוידוי אשמנו
14
1755517
3083472
2026-09-16T19:42:21Z
מו יו הו
37729
קטגוריה
3083472
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:וידוי]]
ei8aukjsx5b75bydqu308lqjtonbn0j
עמוד:Biblia Hebraica.pdf/476
104
1755518
3083478
2026-09-16T20:00:47Z
Sije
2668
על פי דף [[מלכים ב כג/טעמים]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם
3083478
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}}
וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|לד}}וַיַּמְלֵךְ֩ פַּרְעֹ֨ה נְכֹ֜ה אֶת־אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֗הוּ תַּ֚חַת יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהֽוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יְהֽוֹאָחָ֣ז לָקַ֔ח וַיָּבֹ֥א מִצְרַ֖יִם וַיָּ֥מׇת שָֽׁם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|לה}}וְהַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב נָתַ֤ן יְהֽוֹיָקִים֙ לְפַרְעֹ֔ה אַ֚ךְ הֶֽעֱרִ֣יךְ אֶת־הָאָ֔רֶץ לָתֵ֥ת אֶת־הַכֶּ֖סֶף עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה אִ֣ישׁ כְּעֶרְכּ֗וֹ נָגַ֞שׂ אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ לָתֵ֖ת לְפַרְעֹ֥ה נְכֹֽה׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כג|לו}}בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהֽוֹיָקִ֣ים בְּמׇלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ זְביּדָּ֥ה{{הערה|{{גדול|זְבִידָ֥ה}} – {{גדול|זְבוּדָּ֥ה}} ק' והד' בדגש}} בַת־פְּדָיָ֖ה מִן־רוּמָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|לז}}וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude>
csr6q2gcjedldi2hte0wttfy76xn9v1
3083479
3083478
2026-09-16T20:02:22Z
Sije
2668
מספרים כמו במקור
3083479
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}}
וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|34}}וַיַּמְלֵךְ֩ פַּרְעֹ֨ה נְכֹ֜ה אֶת־אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֗הוּ תַּ֚חַת יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהֽוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יְהֽוֹאָחָ֣ז לָקַ֔ח וַיָּבֹ֥א מִצְרַ֖יִם וַיָּ֥מׇת שָֽׁם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|לה}}וְהַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב נָתַ֤ן יְהֽוֹיָקִים֙ לְפַרְעֹ֔ה אַ֚ךְ הֶֽעֱרִ֣יךְ אֶת־הָאָ֔רֶץ לָתֵ֥ת אֶת־הַכֶּ֖סֶף עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה אִ֣ישׁ כְּעֶרְכּ֗וֹ נָגַ֞שׂ אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ לָתֵ֖ת לְפַרְעֹ֥ה נְכֹֽה׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כג|36}}בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהֽוֹיָקִ֣ים בְּמׇלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ זְביּדָּ֥ה{{הערה|{{גדול|זְבִידָ֥ה}} – {{גדול|זְבוּדָּ֥ה}} ק' והד' בדגש}} בַת־פְּדָיָ֖ה מִן־רוּמָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|37}}וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude>
4bhcv7feokhureid8b10y8vxzy404bx
3083486
3083479
2026-09-16T20:49:30Z
Sije
2668
/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב כד/טעמים]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם
3083486
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}}
וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|34}}וַיַּמְלֵךְ֩ פַּרְעֹ֨ה נְכֹ֜ה אֶת־אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֗הוּ תַּ֚חַת יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהֽוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יְהֽוֹאָחָ֣ז לָקַ֔ח וַיָּבֹ֥א מִצְרַ֖יִם וַיָּ֥מׇת שָֽׁם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|לה}}וְהַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב נָתַ֤ן יְהֽוֹיָקִים֙ לְפַרְעֹ֔ה אַ֚ךְ הֶֽעֱרִ֣יךְ אֶת־הָאָ֔רֶץ לָתֵ֥ת אֶת־הַכֶּ֖סֶף עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה אִ֣ישׁ כְּעֶרְכּ֗וֹ נָגַ֞שׂ אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ לָתֵ֖ת לְפַרְעֹ֥ה נְכֹֽה׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כג|36}}בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהֽוֹיָקִ֣ים בְּמׇלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ זְביּדָּ֥ה{{הערה|{{גדול|זְבִידָ֥ה}} – {{גדול|זְבוּדָּ֥ה}} ק' והד' בדגש}} בַת־פְּדָיָ֖ה מִן־רוּמָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|37}}וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|כד}}'''
{{טקסט מנוקד}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|כד|א}}בְּיָמָ֣יו עָלָ֔ה נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַֽיְהִי־ל֨וֹ יְהֽוֹיָקִ֥ים עֶ֙בֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיָּ֖שׇׁב וַיִּמְרׇד־בּֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|2}}וַיְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה{{מ:פסק}}בּ֡וֹ אֶת־גְּדוּדֵ֣י כַשְׂדִּים֩ וְאֶת־גְּדוּדֵ֨י אֲרָ֜ם וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} גְּדוּדֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ גְּדוּדֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וַיְשַׁלְּחֵ֥ם בִּֽיהוּדָ֖ה לְהַֽאֲבִיד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|3}}אַ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּֽיהוּדָ֔ה לְהָסִ֖יר מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו בְּחַטֹּ֣את מְנַשֶּׁ֔ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|4}}וְגַ֤ם דַּם־הַנָּקִי֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפָ֔ךְ{{הערה|קמץ בז"ק}} וַיְמַלֵּ֥א אֶת־יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם דָּ֣ם נָקִ֑י וְלֹֽא־אָבָ֥ה יְהֹוָ֖ה לִסְלֹֽחַ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|ה}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְהֽוֹיָקִ֖ים וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|6}}וַיִּשְׁכַּ֥ב יְהֽוֹיָקִ֖ים עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהֽוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|7}}וְלֹֽא־הֹסִ֥יף עוֹד֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָצֵ֖את מֵֽאַרְצ֑וֹ כִּֽי־לָקַ֞ח מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֗ל מִנַּ֤חַל מִצְרַ֙יִם֙ עַד־נְהַ֣ר פְּרָ֔ת כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר הָֽיְתָ֖ה לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כד|8}}בֶּן־שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ יְהֽוֹיָכִ֣ין בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נְחֻשְׁתָּ֥א בַת־אֶלְנָתָ֖ן מִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|9}}וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|י}}בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא עָלֻ֗ה{{הערה|{{גדול|עָלָ֗ה}} – {{גדול|עָל֗וּ}} ק'}} עַבְדֵ֛י{{הערה|אין בנ"א}} נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֽוֹר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|11}}וַיָּבֹ֛א נְבֻֽכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַל־הָעִ֑יר וַֽעֲבָדָ֖יו צָרִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|12}}וַיֵּצֵ֞א יְהֽוֹיָכִ֤ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ עַל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל ה֣וּא וְאִמּ֔וֹ וַֽעֲבָדָ֖יו וְשָׂרָ֣יו וְסָֽרִיסָ֑יו וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת שְׁמֹנֶ֖ה לְמׇלְכֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|13}}וַיּוֹצֵ֣א מִשָּׁ֗ם אֶת־כׇּל־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֽוֹצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְקַצֵּ֞ץ אֶת־כׇּל־כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|14}}וְהִגְלָ֣ה אֶת־כׇּל־יְ֠רֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|}}ם וְאֶת־כׇּל־הַשָּׂרִ֞ים וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֗יִל עֲשֶׂ֤רֶה{{הערה|{{גדול|עֲשָׂרָ֤ה}} – {{גדול|עֲשֶׂ֤רֶת}} ק'}} אֲלָפִים֙ גּוֹלֶ֔ה וְכׇל־הֶֽחָרָ֖שׁ וְהַמַּסְגֵּ֑ר לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר זוּלַ֖ת דַּלַּ֥ת עַם־הָאָֽרֶץ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כד|טו}}וַיֶּ֥גֶל אֶת־יְהֽוֹיָכִ֖ין בָּבֶ֑לָה וְאֶת־אֵ֣ם הַ֠מֶּלֶךְ וְאֶת־נְשֵׁ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־סָֽרִיסָ֗יו וְאֵת֙ אֵולֵ֣י{{הערה|{{גדול|אוּלֵ֣י}} – {{גדול|אֵילֵ֣י}} ק'}}
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude>
5lhnfbsf5xdv4w31xxyv3jree7xbsxg
שולחן ערוך הרב אורח חיים מג
0
1755519
3083480
2026-09-16T20:07:42Z
~2026-50097-94
46510
יצירת דף עם התוכן "לו דין דקדוק כתיבתן ובו ו' סעיפים: {{שולחן ערוך הרב|אורח חיים|מב|מג|מד|דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא|9}} ===סעיף א === אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו או בזרועו גזירה שמא יעשה בהן צרכיו אבל בבית הכסא עראי דהיינו מקום שאין רגילין לפנות..."
3083480
wikitext
text/x-wiki
לו דין דקדוק כתיבתן ובו ו' סעיפים:
{{שולחן ערוך הרב|אורח חיים|מב|מג|מד|דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא|9}}
===סעיף א ===
אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו או בזרועו גזירה שמא יעשה בהן צרכיו אבל בבית הכסא עראי דהיינו מקום שאין רגילין לפנות שם לגדולים מותר להשתין בהן ואין חוששין שמא יפנה שם אפילו הוא מקום צנוע ויש מי שאוסר להשתין בתפילין אפילו שלא בבית הכסא גזירה שמא יפיח בהן כי כן דרך המשתינים ותפילין צריכין גוף נקי ויש לחוש לדבריו במה דברים אמורים כשהן עליו אבל כשהן בכיסן ואוחז הכיס בידו מותר להשתין בה לדברי הכל שכשהן בכיסן אין איסור בהפחה לדברי הכליא כמו שיתבאר בסי' מ"ד ואם אינן בכיסן אלא אוחזן בידו אפילו אם תופסן בבגדו ובידוי אסור להשתין בהן מעומד אפילו שלא בבית הכסא שמא (א) ישפשף ביד זו את ניצוצות מי רגלים שיפלו על רגליו כשמשתין מעומד:
===סעיף ב ===
אבל אם הן בחיקו וחגר חגורה וכן אם הן צרורין וקשורין בבגדו שאינו צריך (עי' במה שכתבתי לעיליט) לאחזן בידו מותר להשתין בהם אפילו מעומד:
===סעיף ג ===
אבל אם משתין מיושב או בעפר תיחוח שאין ניצוצות נופלין על רגליו מותר להשתין בהן אפילו כשהן מגולין בידו ובלבד שלא יכנס בהן לבית הכסא קבוע גזירה שמא יעשה בהן צרכיו כשהן מגולין בידו כיון שהוא מקום שרגילים לפנות בו לגדולים אבל אם אוחזן בבגדו בידו מותר אפילו לעשות בהן צרכיו בבית הכסא קבוע וצריך שיאחזן בימינו כנגד לבו אבל לא בשמאלו שמא יקנח בה אבל בימין אין מקנחין ולשפשוף ניצוצות אין לחוש כשנפנה לגדולים שאף שאי אפשר לגדולים בלא קטנים שמתוך שדוחק עצמו לגדולים בא לידי קטנים מכל מקום מן הסתם הוא עושה צרכיו מיושב ומיושב אין לחוש לניצוצות ויזהר לגללן ברצועות שלהן שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח שגם ברצועות יש קדושה שהרי ד' ויו"ד של שד"י קבועים בהן וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות מפתח בית הכסא ומניחן עליו וכן כשנכנס צריך לחלצן ברחוק ד' אמות מפתח בית הכסא ומכניסן בבגדו בידו ואפילו הנכנס לבית הכסא קבוע להשתין מים צריך לחלצן ברחוק ד' אמות ואע"פ שאין איסור מן הדין לילך בתפילין אפילו תוך ד' אמות של צואה עצמה מכל מקום כיון שזה צריך הוא לחלוץ תפליו משום גזירת חכמים שמא יעשה בהן צרכיו יש לו לחלצן מיד שמגיע לד' אמות של בית הכסא שהן כד' אמות של צואה עצמה כמו שיתבאר בסי' פ"ג אבל יכול להוליכן עמו בידיו עד בית הכסא ושם יאחזן בבגדו ביד ימין אם ישתין מיושב או בעפר תיחוח אבל אם ישתין מעומד לא יוליכן עמו לבית הכסא אלא יתנו לחבירו אא"כ מוליכן בכיסן אבל הנכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו מיושב אין לו ליתנן לחבירו שכיון שהתירו לו חכמים להכניסן לבית הכסא בבגדו בידו יש להכניסן עמו כדי שישמרוהו מן המזיקים וגם מצוה לשמרן בעצמו במה דברים אמורים שהנכנס לבית הכסא קבוע צריך לחלצן ברחוק ד' אמות בבית הכסא שהצואה שבו היא מגולה בלא חפירה אבל אם היא בחפירה הרי החפירה היא רשות לעצמו ובית הכסא שלמעלה רשות לעצמו ואין לו דין בית הכסא כלל כמו שיתבאר בסי' פ"ג ומותר ליכנס בתוכו בתפילין שעליו ומכל מקום קודם שישתין צריך לחלצן לדברי הכל כמו בשאר בית הכסא קבוע (וגם לכסותן כמו שיתבאר בסימן שט"ו) במה דברים אמורים להשתין אבל לעשות צרכיו צריך לחלצן ברחוק ד' אמות ממקום שרוצה לעשות צרכיו אפילו נפנה במקום שאינו בית הכסא כלל אלא בחצירו או על פני השדה:
===סעיף ד ===
וכל זה כשנפנה ביום אבל אם נפנה בלילה או סמוך לחשיכה שאין שהות להניחן עליו עוד אחר עשיית צרכיו לא יעשה בהן צרכיו אפילו הן גלולין בבגדו ולא יכנס בהן לבית הכסא קבוע אפילו להשתין מיושב והן גלולין בבגדו אלא חולצן ברחוק ד' אמות ומניחן בכיסן אם יש בו טפח אבל אם אין בו טפח בטל הוא לגבי התפילין כיון שהוא כליין ואם מניחן בכלי שאינו כליין אפילו אין בו טפח אינו בטל לגביהן ואוחז הכיס או הכלי בידו ונכנס אפילו לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו או להשתין אפילו מעומד:
===סעיף ה ===
וכל זה שהתירו חכמים להכניס תפילין לבית הכסא קבוע אפילו כשהן בכיסן הוא בבית הכסא שבשדה שאי אפשר להצניען חוץ לבית הכסא שמא יטלו אותן עוברי דרכים אבל בבית הכסא שבבית לא יכניסן כלל אפילו בכיסן כיון שיכול להניחן במקום המשתמר וכן לא יעשה בהן צרכיו בחצירו אפילו שלא בבית הכסא אפילו הן בכיסן אבל מותר להשתין בהן שלא בבית הכסא קבוע כשהן בכיסן אפילו הוא בביתו וחצירו:
===סעיף ו ===
ואפילו בבית הכסא שבשדה לא התירו אלא בתפילין שאדם לובשן כל היום והולך בהן בשדה ואי אפשר לטרוח בכל פעם להשיבן לביתו וגם אי אפשר להצניען בשדה מפני עוברי דרכים אבל שאר ספרים אסור להכניסן אפילו בבית הכסא שבשדה בבגדו בידו להשתין מיושב או לעשות צרכיו אפילו שלא בבית הכסא קבוע כי יכול להניחם בביתו אבל מותר להכניסן בכיסן לבית הכסא קבוע שבשדה לעשות צרכיו או להשתין אפילו מעומד (אבל בבית הכסא שבבית או לעשות בהן צרכיו בחצירו אפילו שלא בבית הכסא קבוע דינם כתפילין שאסור אפילו בכיסן) וספר תורה אסור להכניסו אפילו בכיסו לבית הכסא קבוע אפילו שבשדה כמו שיתבאר ביו"ד סימן רפ"ב וכל זה כשרוצה לעשות צרכיו גדולים או אפילו קטנים אלא שהוא בית הכסא קבוע ויש לחוש שמא יפנה שם לגדולים אבל אם נכנס שלא לעשות צרכיו כלל יש מתירין להכניסן בידו אפילו מגולין לבית הכסא קבוע אפילו שבבית והוא הדין לשאר ספרים ויש מי שאוסר בנכנס לבית הכסא קבוע שלא לעשות צרכיו כמו שיתבאר כמו בנכנס לעשות צרכיו ונכון לחוש לדבריו במה דברים אמורים להכניסן בידיו אבל ליכנס לבית הכסא בתפילין שבראשו או בזרועו שלא לעשות צרכיו כלל אפילו קטנים לדברי הכל אסור בכל ענין אפילו הן מכוסין על ראשו וזרועו שהרי אפילו בבית המרחץ אסרו ליכנס בתפילין שעליו ולא אמרו שאין איסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שעליו אלא משום גזירה שמא יפנה בהן אלא משום שלהשתין הוא חייו של אדם ואי אפשר בלעדו ולא היו מטריחין אותו לחלוץ תפליו בשביל כך משא"כ כשנכנס שלא לצורך וליכנס למרחץ אף שהוא צרכו של אדם מכל מקום כיון שמוכרח הוא לחלצן במרחץ כשיפשיט כל בגדיו הצריכוהו לחלצן על פתח המרחץ שלא יכנס בהן כלל לבית המרחץ ומטעם זה הצריכוהו לחלצן ברחוק ד' אמות מבית הכסא קבוע כשנכנס להשתין כמו שנתבאר למעלה:
===סעיף ז ===
במה דברים אמורים ליכנס לבית הכסא אבל צואה שאינה בבית הכסא מותר לילך אצלה בתפילין שעל ראשו וזרועו אם דרך הילוכו הוא שם וא"צ להרחיק ממנה ולכן מותר לילך בתפילין שעל ראשו במבואות המטונפות אע"פ שהצואה נראה לעין וא"צ לכסות התפילין של ראש מן הדין ואעפ"כ טוב לכסות בכובע:
===סעיף ח ===
וכן מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים לבדוק בו החולה אע"פ שתפילין בראשו ובעל נפש יחמיר לעצמו:
===סעיף ט ===
אם שכח תפילין בראשו ועשה בהן צרכיוצ מניח ידו עליהן לכסותן עד שיגמור עמוד הראשון שאם יפסיק מיד יבא לידי הדרוקן ויוצא וחולץ של יד ושל ראש וחוזר ונכנס:
b0z22z4hfhbrx2oaytpwvso65nsd1az
3083481
3083480
2026-09-16T20:07:53Z
~2026-50097-94
46510
/* סעיף ט */
3083481
wikitext
text/x-wiki
לו דין דקדוק כתיבתן ובו ו' סעיפים:
{{שולחן ערוך הרב|אורח חיים|מב|מג|מד|דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא|9}}
===סעיף א ===
אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו או בזרועו גזירה שמא יעשה בהן צרכיו אבל בבית הכסא עראי דהיינו מקום שאין רגילין לפנות שם לגדולים מותר להשתין בהן ואין חוששין שמא יפנה שם אפילו הוא מקום צנוע ויש מי שאוסר להשתין בתפילין אפילו שלא בבית הכסא גזירה שמא יפיח בהן כי כן דרך המשתינים ותפילין צריכין גוף נקי ויש לחוש לדבריו במה דברים אמורים כשהן עליו אבל כשהן בכיסן ואוחז הכיס בידו מותר להשתין בה לדברי הכל שכשהן בכיסן אין איסור בהפחה לדברי הכליא כמו שיתבאר בסי' מ"ד ואם אינן בכיסן אלא אוחזן בידו אפילו אם תופסן בבגדו ובידוי אסור להשתין בהן מעומד אפילו שלא בבית הכסא שמא (א) ישפשף ביד זו את ניצוצות מי רגלים שיפלו על רגליו כשמשתין מעומד:
===סעיף ב ===
אבל אם הן בחיקו וחגר חגורה וכן אם הן צרורין וקשורין בבגדו שאינו צריך (עי' במה שכתבתי לעיליט) לאחזן בידו מותר להשתין בהם אפילו מעומד:
===סעיף ג ===
אבל אם משתין מיושב או בעפר תיחוח שאין ניצוצות נופלין על רגליו מותר להשתין בהן אפילו כשהן מגולין בידו ובלבד שלא יכנס בהן לבית הכסא קבוע גזירה שמא יעשה בהן צרכיו כשהן מגולין בידו כיון שהוא מקום שרגילים לפנות בו לגדולים אבל אם אוחזן בבגדו בידו מותר אפילו לעשות בהן צרכיו בבית הכסא קבוע וצריך שיאחזן בימינו כנגד לבו אבל לא בשמאלו שמא יקנח בה אבל בימין אין מקנחין ולשפשוף ניצוצות אין לחוש כשנפנה לגדולים שאף שאי אפשר לגדולים בלא קטנים שמתוך שדוחק עצמו לגדולים בא לידי קטנים מכל מקום מן הסתם הוא עושה צרכיו מיושב ומיושב אין לחוש לניצוצות ויזהר לגללן ברצועות שלהן שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח שגם ברצועות יש קדושה שהרי ד' ויו"ד של שד"י קבועים בהן וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות מפתח בית הכסא ומניחן עליו וכן כשנכנס צריך לחלצן ברחוק ד' אמות מפתח בית הכסא ומכניסן בבגדו בידו ואפילו הנכנס לבית הכסא קבוע להשתין מים צריך לחלצן ברחוק ד' אמות ואע"פ שאין איסור מן הדין לילך בתפילין אפילו תוך ד' אמות של צואה עצמה מכל מקום כיון שזה צריך הוא לחלוץ תפליו משום גזירת חכמים שמא יעשה בהן צרכיו יש לו לחלצן מיד שמגיע לד' אמות של בית הכסא שהן כד' אמות של צואה עצמה כמו שיתבאר בסי' פ"ג אבל יכול להוליכן עמו בידיו עד בית הכסא ושם יאחזן בבגדו ביד ימין אם ישתין מיושב או בעפר תיחוח אבל אם ישתין מעומד לא יוליכן עמו לבית הכסא אלא יתנו לחבירו אא"כ מוליכן בכיסן אבל הנכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו מיושב אין לו ליתנן לחבירו שכיון שהתירו לו חכמים להכניסן לבית הכסא בבגדו בידו יש להכניסן עמו כדי שישמרוהו מן המזיקים וגם מצוה לשמרן בעצמו במה דברים אמורים שהנכנס לבית הכסא קבוע צריך לחלצן ברחוק ד' אמות בבית הכסא שהצואה שבו היא מגולה בלא חפירה אבל אם היא בחפירה הרי החפירה היא רשות לעצמו ובית הכסא שלמעלה רשות לעצמו ואין לו דין בית הכסא כלל כמו שיתבאר בסי' פ"ג ומותר ליכנס בתוכו בתפילין שעליו ומכל מקום קודם שישתין צריך לחלצן לדברי הכל כמו בשאר בית הכסא קבוע (וגם לכסותן כמו שיתבאר בסימן שט"ו) במה דברים אמורים להשתין אבל לעשות צרכיו צריך לחלצן ברחוק ד' אמות ממקום שרוצה לעשות צרכיו אפילו נפנה במקום שאינו בית הכסא כלל אלא בחצירו או על פני השדה:
===סעיף ד ===
וכל זה כשנפנה ביום אבל אם נפנה בלילה או סמוך לחשיכה שאין שהות להניחן עליו עוד אחר עשיית צרכיו לא יעשה בהן צרכיו אפילו הן גלולין בבגדו ולא יכנס בהן לבית הכסא קבוע אפילו להשתין מיושב והן גלולין בבגדו אלא חולצן ברחוק ד' אמות ומניחן בכיסן אם יש בו טפח אבל אם אין בו טפח בטל הוא לגבי התפילין כיון שהוא כליין ואם מניחן בכלי שאינו כליין אפילו אין בו טפח אינו בטל לגביהן ואוחז הכיס או הכלי בידו ונכנס אפילו לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו או להשתין אפילו מעומד:
===סעיף ה ===
וכל זה שהתירו חכמים להכניס תפילין לבית הכסא קבוע אפילו כשהן בכיסן הוא בבית הכסא שבשדה שאי אפשר להצניען חוץ לבית הכסא שמא יטלו אותן עוברי דרכים אבל בבית הכסא שבבית לא יכניסן כלל אפילו בכיסן כיון שיכול להניחן במקום המשתמר וכן לא יעשה בהן צרכיו בחצירו אפילו שלא בבית הכסא אפילו הן בכיסן אבל מותר להשתין בהן שלא בבית הכסא קבוע כשהן בכיסן אפילו הוא בביתו וחצירו:
===סעיף ו ===
ואפילו בבית הכסא שבשדה לא התירו אלא בתפילין שאדם לובשן כל היום והולך בהן בשדה ואי אפשר לטרוח בכל פעם להשיבן לביתו וגם אי אפשר להצניען בשדה מפני עוברי דרכים אבל שאר ספרים אסור להכניסן אפילו בבית הכסא שבשדה בבגדו בידו להשתין מיושב או לעשות צרכיו אפילו שלא בבית הכסא קבוע כי יכול להניחם בביתו אבל מותר להכניסן בכיסן לבית הכסא קבוע שבשדה לעשות צרכיו או להשתין אפילו מעומד (אבל בבית הכסא שבבית או לעשות בהן צרכיו בחצירו אפילו שלא בבית הכסא קבוע דינם כתפילין שאסור אפילו בכיסן) וספר תורה אסור להכניסו אפילו בכיסו לבית הכסא קבוע אפילו שבשדה כמו שיתבאר ביו"ד סימן רפ"ב וכל זה כשרוצה לעשות צרכיו גדולים או אפילו קטנים אלא שהוא בית הכסא קבוע ויש לחוש שמא יפנה שם לגדולים אבל אם נכנס שלא לעשות צרכיו כלל יש מתירין להכניסן בידו אפילו מגולין לבית הכסא קבוע אפילו שבבית והוא הדין לשאר ספרים ויש מי שאוסר בנכנס לבית הכסא קבוע שלא לעשות צרכיו כמו שיתבאר כמו בנכנס לעשות צרכיו ונכון לחוש לדבריו במה דברים אמורים להכניסן בידיו אבל ליכנס לבית הכסא בתפילין שבראשו או בזרועו שלא לעשות צרכיו כלל אפילו קטנים לדברי הכל אסור בכל ענין אפילו הן מכוסין על ראשו וזרועו שהרי אפילו בבית המרחץ אסרו ליכנס בתפילין שעליו ולא אמרו שאין איסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שעליו אלא משום גזירה שמא יפנה בהן אלא משום שלהשתין הוא חייו של אדם ואי אפשר בלעדו ולא היו מטריחין אותו לחלוץ תפליו בשביל כך משא"כ כשנכנס שלא לצורך וליכנס למרחץ אף שהוא צרכו של אדם מכל מקום כיון שמוכרח הוא לחלצן במרחץ כשיפשיט כל בגדיו הצריכוהו לחלצן על פתח המרחץ שלא יכנס בהן כלל לבית המרחץ ומטעם זה הצריכוהו לחלצן ברחוק ד' אמות מבית הכסא קבוע כשנכנס להשתין כמו שנתבאר למעלה:
===סעיף ז ===
במה דברים אמורים ליכנס לבית הכסא אבל צואה שאינה בבית הכסא מותר לילך אצלה בתפילין שעל ראשו וזרועו אם דרך הילוכו הוא שם וא"צ להרחיק ממנה ולכן מותר לילך בתפילין שעל ראשו במבואות המטונפות אע"פ שהצואה נראה לעין וא"צ לכסות התפילין של ראש מן הדין ואעפ"כ טוב לכסות בכובע:
===סעיף ח ===
וכן מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים לבדוק בו החולה אע"פ שתפילין בראשו ובעל נפש יחמיר לעצמו:
===סעיף ט ===
אם שכח תפילין בראשו ועשה בהן צרכיו מניח ידו עליהן לכסותן עד שיגמור עמוד הראשון שאם יפסיק מיד יבא לידי הדרוקן ויוצא וחולץ של יד ושל ראש וחוזר ונכנס:
lgbfxall3dtodlqc3pdumcbalak2xwn
שיחת משתמש:משה 1818
3
1755520
3083488
2026-09-16T23:50:40Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~"
3083488
wikitext
text/x-wiki
{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:50, 17 בספטמבר 2026 (IDT)
1ebtuvt1ajzk6h216o42ezn6pxrzpme
משתמש:משה 1818
2
1755521
3083489
2026-09-16T23:50:48Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}"
3083489
wikitext
text/x-wiki
{{ריק}}
n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r
שיחת משתמש:~2026-50097-94
3
1755522
3083490
2026-09-16T23:51:26Z
Roxette5
5159
יצירת דף עם התוכן "{{הזמנה}}--~~~~"
3083490
wikitext
text/x-wiki
{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:51, 17 בספטמבר 2026 (IDT)
ax5tt9mufxllgat01h2ozgvlwdlw46n
תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)
0
1755523
3083491
2026-09-17T00:00:06Z
OpenLawBot
8112
[3083338] תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)
3083491
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1896.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים#סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
{{ח:סעיף|2|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.
{{ח:סעיף|3|היתר להבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.
{{ח:סעיף|4|פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן – פעולות ריתוך) במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
{{ח:סעיף|5|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
{{ח:סעיף|6|אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות – הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז – הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
{{ח:סעיף|7|אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
{{ח:תת|(3)}} סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
{{ח:סעיף|8|אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.
{{ח:סעיף|9|סמכויות מנהל נמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.
{{ח:סעיף|10|הודעה על דליקה בכלי שיט}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 5|בחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}}. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:סעיף|11|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.
{{ח:סעיף|12|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.
{{ח:סעיף|13|חובת קברניט לסייע למנהל הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:סעיף|14|שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
{{ח:סעיף|15|אחריות המעביד והבעל}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.
{{ח:סעיף|16|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.
{{ח:סעיף|17|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.
{{ח:סעיף|18|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966“.
{{ח:חתימות|כ״ז בסיון תשכ״ו (15 ביוני 1966)}}
* '''משה כרמל'''<br>שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
roa1v0sj1emvwprl11w86c2oimh83jz
3083498
3083491
2026-09-17T00:30:07Z
OpenLawBot
8112
[3083494] בוט: תיקונים אוטומטיים
3083498
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1896.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים#סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
{{ח:סעיף|2|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.
{{ח:סעיף|3|היתר להבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.
{{ח:סעיף|4|פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן – פעולות ריתוך) במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
{{ח:סעיף|5|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
{{ח:סעיף|6|אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות – הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז – הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
{{ח:סעיף|7|אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
{{ח:תת|(3)}} סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
{{ח:סעיף|8|אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.
{{ח:סעיף|9|סמכויות מנהל נמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.
{{ח:סעיף|10|הודעה על דליקה בכלי שיט}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 5|בחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}}. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:סעיף|11|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.
{{ח:סעיף|12|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.
{{ח:סעיף|13|חובת קברניט לסייע למנהל הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:סעיף|14|שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
{{ח:סעיף|15|אחריות המעביד והבעל}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.
{{ח:סעיף|16|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.
{{ח:סעיף|17|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.
{{ח:סעיף|18|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966“.
{{ח:חתימות|כ״ז בסיון תשכ״ו (15 ביוני 1966)}}
* '''משה כרמל'''<br>שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
k04ga9cgcnkazzjtn0843snc8qyjap8
3083505
3083498
2026-09-17T05:30:14Z
OpenLawBot
8112
[3083500]
3083505
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1896.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים#סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
{{ח:סעיף|2|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.
{{ח:סעיף|3|היתר להבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.
{{ח:סעיף|4|פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן – פעולות ריתוך) במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
{{ח:סעיף|5|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
{{ח:סעיף|6|אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות – הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז – הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
{{ח:סעיף|7|אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
{{ח:תת|(3)}} סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
{{ח:סעיף|8|אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך}}
{{ח:ת}} מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.
{{ח:סעיף|9|סמכויות מנהל נמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.
{{ח:סעיף|10|הודעה על דליקה בכלי שיט}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 5|בחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}}. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:סעיף|11|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.
{{ח:סעיף|12|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.
{{ח:סעיף|13|חובת קברניט לסייע למנהל הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:סעיף|14|שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
{{ח:סעיף|15|אחריות המעביד והבעל}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.
{{ח:סעיף|16|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.
{{ח:סעיף|17|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.
{{ח:סעיף|18|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966“.
{{ח:חתימות|כ״ז בסיון תשכ״ו (15 ביוני 1966)}}
* '''משה כרמל'''<br>שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
ob8st15vd4rv3zonvi61oalh6t2pe1h
שיחת מקור:תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)
117
1755524
3083492
2026-09-17T00:00:07Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083492
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[שיחה:תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
8u1z1s8gepu6fgjqoapfbqk757zquvy
שיחה:תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)
1
1755525
3083493
2026-09-17T00:00:07Z
OpenLawBot
8112
דף ריק
3083493
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)
0
1755526
3083508
2026-09-17T06:00:07Z
OpenLawBot
8112
[3083342] תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)
3083508
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934}}
{{ח:קטע3||תקנות שהתקין המנהל עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 37|סעיף 14}}.}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1934, תוס׳ 2, 669|תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה)}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים, 1926}}, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|השם|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934{{ח:הערה|“}}.
{{ח:סעיף|2|איסור|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.
{{ח:חתימות|26 ביולי, 1934}}
* '''ק. ו. סטיד'''<br>מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
4f5vqv1phk8zyd1zyuz8u8p5ghs8sv3
3083540
3083508
2026-09-17T07:00:17Z
OpenLawBot
8112
[3083537] שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/Shahar9261|Shahar9261]] ([[User talk:Shahar9261|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Fuzzy|Fuzzy]]
3083540
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934}}
{{ח:קטע3||תקנות שהתקין המנהל עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 37|סעיף 14}}.}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1934, תוס׳ 2, 669|תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים, 1926}}, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|השם}}
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934{{ח:הערה|“}}.
{{ח:סעיף|2|איסור}}
{{ח:ת}} לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.
{{ח:חתימות|26 ביולי, 1934}}
* '''ק. ו. סטיד'''<br>מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
d2r97dh2rf8q8ubii284hyaep96kvw4
תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה)
0
1755527
3083509
2026-09-17T06:00:08Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083509
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
shb3xz0kfgjcdw8jaxk8mcok2orzakf
שיחת מקור:תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)
117
1755528
3083510
2026-09-17T06:00:09Z
OpenLawBot
8112
הפניה
3083510
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[שיחה:תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
89aofrxnc28jgi8kmt1d12teeli95tc
שיחה:תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)
1
1755529
3083511
2026-09-17T06:00:10Z
OpenLawBot
8112
דף ריק
3083511
wikitext
text/x-wiki
phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1
מצעק מעלות שחר
0
1755530
3083522
2026-09-17T06:14:31Z
בן עדריאל
9444
הפניה לדף [[מצעק מעלות השחר]]
3083522
wikitext
text/x-wiki
#הפניה [[מצעק מעלות השחר]]
ctdbm5yv4de1byckhdwmmr4q2mxe6um
מנומי קמתי ובאתי
0
1755531
3083554
2026-09-17T09:28:07Z
בן עדריאל
9444
יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה קטן'''}} {{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}} לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}} וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}} {{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}} {{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}} ו..."
3083554
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה קטן'''}}
{{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}}
לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}}
{{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}}
וּלְחַצְרוֹת קָדְשׁוֹ הֶעֱלָנוּ {{ש}}
וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ קְרָאָנוּ {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ{{ממס|יונה א ו}}
{{סי|הֵ}}בֵאתִי אֵלָיו שִׁיר מַשְׂאוֹת {{ש}}
וּלְבָבוֹת נִשְׁבְּרוּ יְשַׂבְּרוּ פְלָאוֹת {{ש}}
לְטַהֵר בָּם כִּתְמֵי חֲטָאוֹת {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יֶחֱנַן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|עמוס ה טו|לפני=ע"פ}}
{{סי|ק}}וּמוּ cנֶשֶׁף קְהַל אֱמוּנַי {{ש}}
וְחִילוּ וְגוּרוּ מִפָּנַי {{ש}}
וּבְמֵי צֶדֶק כַּפְּרוּ פָנַי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|צפניה ב ג}}
{{סי|טַ}}הֲרוּ שִׁפְכוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם {{ש}}
וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
וְעַמִּי קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם{{ממס|שמות לב ל}}
{{סי|נְ}}בָרִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה נִגְהִים {{ש}}
מִפַּחַד עֵינָיו מְאֹד רוֹהִים {{ש}}
אַחֲרָיו תֵּלְכוּ בּוֹכִים וְנוֹהִים {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים{{ממס|במדבר כג כז}}
8xwm5dheafsra5823677zxu1d2uu7dl
3083555
3083554
2026-09-17T09:34:40Z
בן עדריאל
9444
ע"פ סדר האשמורות קרפנטרץ תקכ"ג, עם תיקונים מקטע גניזה, לונדון הספריה הבריטית 5557G.43. הנוסח בשפתי רננות חסר ומשובש.
3083555
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה קטן'''}}
{{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}}
לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}}
{{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}}
וּלְחַצְרוֹת קָדְשׁוֹ הֶעֱלָנוּ {{ש}}
וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ קְרָאָנוּ {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ{{ממס|יונה א ו}}
{{סי|הֵ}}בֵאתִי אֵלָיו שִׁיר מַשְׂאוֹת {{ש}}
וּלְבָבוֹת נִשְׁבְּרוּ פְלָאוֹת {{ש}}
לְטַהֵר בָּם כִּתְמֵי חֲטָאוֹת {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יֶחֱנַן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|עמוס ה טו|לפני=ע"פ}}
{{סי|ק}}וּמוּ בַנֶּשֶׁף קְהַל אֱמוּנַי {{ש}}
וְחִילוּ וְגוּרוּ מִפָּנַי {{ש}}
וּבְמֵי צֶדֶק כַּפְּרוּ פָנַי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|צפניה ב ג}}
{{סי|טַ}}הֲרוּ שִׁפְכוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם {{ש}}
וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
וְעַמִּי קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם{{ממס|שמות לב ל}}
{{סי|נְ}}בָרִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה נִנְהִים {{ש}}
מִפַּחַד דִּינָיו מְאֹד רוֹהִים {{ש}}
אַחֲרָיו תֵּלְכוּ בּוֹכִים וְנוֹהִים {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים{{ממס|במדבר כג כז}}
frwneifrrnujc2w8g0cxw2oc08h0uhu
3083556
3083555
2026-09-17T09:34:58Z
בן עדריאל
9444
הוספת [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083556
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה קטן'''}}
{{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}}
לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}}
{{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}}
וּלְחַצְרוֹת קָדְשׁוֹ הֶעֱלָנוּ {{ש}}
וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ קְרָאָנוּ {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ{{ממס|יונה א ו}}
{{סי|הֵ}}בֵאתִי אֵלָיו שִׁיר מַשְׂאוֹת {{ש}}
וּלְבָבוֹת נִשְׁבְּרוּ פְלָאוֹת {{ש}}
לְטַהֵר בָּם כִּתְמֵי חֲטָאוֹת {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יֶחֱנַן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|עמוס ה טו|לפני=ע"פ}}
{{סי|ק}}וּמוּ בַנֶּשֶׁף קְהַל אֱמוּנַי {{ש}}
וְחִילוּ וְגוּרוּ מִפָּנַי {{ש}}
וּבְמֵי צֶדֶק כַּפְּרוּ פָנַי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|צפניה ב ג}}
{{סי|טַ}}הֲרוּ שִׁפְכוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם {{ש}}
וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
וְעַמִּי קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם{{ממס|שמות לב ל}}
{{סי|נְ}}בָרִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה נִנְהִים {{ש}}
מִפַּחַד דִּינָיו מְאֹד רוֹהִים {{ש}}
אַחֲרָיו תֵּלְכוּ בּוֹכִים וְנוֹהִים {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים{{ממס|במדבר כג כז}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
0xhwf6vuoky2wnaf6f5p54c26v69ibr
3083557
3083556
2026-09-17T09:35:06Z
בן עדריאל
9444
הוספת [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083557
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה קטן'''}}
{{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}}
לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}}
{{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}}
וּלְחַצְרוֹת קָדְשׁוֹ הֶעֱלָנוּ {{ש}}
וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ קְרָאָנוּ {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ{{ממס|יונה א ו}}
{{סי|הֵ}}בֵאתִי אֵלָיו שִׁיר מַשְׂאוֹת {{ש}}
וּלְבָבוֹת נִשְׁבְּרוּ פְלָאוֹת {{ש}}
לְטַהֵר בָּם כִּתְמֵי חֲטָאוֹת {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יֶחֱנַן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|עמוס ה טו|לפני=ע"פ}}
{{סי|ק}}וּמוּ בַנֶּשֶׁף קְהַל אֱמוּנַי {{ש}}
וְחִילוּ וְגוּרוּ מִפָּנַי {{ש}}
וּבְמֵי צֶדֶק כַּפְּרוּ פָנַי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|צפניה ב ג}}
{{סי|טַ}}הֲרוּ שִׁפְכוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם {{ש}}
וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
וְעַמִּי קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם{{ממס|שמות לב ל}}
{{סי|נְ}}בָרִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה נִנְהִים {{ש}}
מִפַּחַד דִּינָיו מְאֹד רוֹהִים {{ש}}
אַחֲרָיו תֵּלְכוּ בּוֹכִים וְנוֹהִים {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים{{ממס|במדבר כג כז}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:משה אבן עזרא]]
hrux6w0gsd35mpmnkzyrr6c633s1yuu
3083558
3083557
2026-09-17T09:35:14Z
בן עדריאל
9444
הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083558
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה קטן'''}}
{{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}}
לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}}
{{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}}
וּלְחַצְרוֹת קָדְשׁוֹ הֶעֱלָנוּ {{ש}}
וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ קְרָאָנוּ {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ{{ממס|יונה א ו}}
{{סי|הֵ}}בֵאתִי אֵלָיו שִׁיר מַשְׂאוֹת {{ש}}
וּלְבָבוֹת נִשְׁבְּרוּ פְלָאוֹת {{ש}}
לְטַהֵר בָּם כִּתְמֵי חֲטָאוֹת {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יֶחֱנַן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|עמוס ה טו|לפני=ע"פ}}
{{סי|ק}}וּמוּ בַנֶּשֶׁף קְהַל אֱמוּנַי {{ש}}
וְחִילוּ וְגוּרוּ מִפָּנַי {{ש}}
וּבְמֵי צֶדֶק כַּפְּרוּ פָנַי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|צפניה ב ג}}
{{סי|טַ}}הֲרוּ שִׁפְכוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם {{ש}}
וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
וְעַמִּי קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם{{ממס|שמות לב ל}}
{{סי|נְ}}בָרִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה נִנְהִים {{ש}}
מִפַּחַד דִּינָיו מְאֹד רוֹהִים {{ש}}
אַחֲרָיו תֵּלְכוּ בּוֹכִים וְנוֹהִים {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים{{ממס|במדבר כג כז}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:משה אבן עזרא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
kg51fkifv3tjhfvcugmmcz2noifxvtr
3083559
3083558
2026-09-17T09:35:20Z
בן עדריאל
9444
הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]
3083559
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה קטן'''}}
{{סי|מִ}}נּוּמִי קַמְתִּי וּבָאתִי {{ש}}
לְבֵית קֹדֶשׁ תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
וְאֶת נַפְשִׁי לְמִנְחָה נָשָׂאתִי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי{{ממס|במדבר כג כ}}
{{סי|שַׁ}}חַר מוֹרָאוֹ הֱקִיצָנוּ {{ש}}
וּלְחַצְרוֹת קָדְשׁוֹ הֶעֱלָנוּ {{ש}}
וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ קְרָאָנוּ {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ{{ממס|יונה א ו}}
{{סי|הֵ}}בֵאתִי אֵלָיו שִׁיר מַשְׂאוֹת {{ש}}
וּלְבָבוֹת נִשְׁבְּרוּ פְלָאוֹת {{ש}}
לְטַהֵר בָּם כִּתְמֵי חֲטָאוֹת {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יֶחֱנַן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|עמוס ה טו|לפני=ע"פ}}
{{סי|ק}}וּמוּ בַנֶּשֶׁף קְהַל אֱמוּנַי {{ש}}
וְחִילוּ וְגוּרוּ מִפָּנַי {{ש}}
וּבְמֵי צֶדֶק כַּפְּרוּ פָנַי {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|צפניה ב ג}}
{{סי|טַ}}הֲרוּ שִׁפְכוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם {{ש}}
וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
וְעַמִּי קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם{{ממס|שמות לב ל}}
{{סי|נְ}}בָרִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה נִנְהִים {{ש}}
מִפַּחַד דִּינָיו מְאֹד רוֹהִים {{ש}}
אַחֲרָיו תֵּלְכוּ בּוֹכִים וְנוֹהִים {{ר1}}
{{מילת קבע|אוּלַי}} יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים{{ממס|במדבר כג כז}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:משה אבן עזרא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
mm6xc2ye8rvgvvkg4pok88xb5j8i99u
שיחת משתמש:יוסף עמר
3
1755532
3083568
2026-09-17T11:42:31Z
Nahum
68
/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3083568
wikitext
text/x-wiki
== ברוך הבא ==
{{בה}}
-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:42, 17 בספטמבר 2026 (IDT)
askhsky1ht4j6fjyz4m6acpg516f4gk
משתמש:יוסף עמר
2
1755533
3083569
2026-09-17T11:43:00Z
Nahum
68
יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}"
3083569
wikitext
text/x-wiki
{{ריק}}
n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r